מהו הטנק ההרסני במלחמת העולם השנייה?
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ראה העולם כולו את המתקפה הגרמנית על פולין. כמויות הטנקים שהזרים הצבא ההיטלראי ללוחמה והמהירות שבה פעל, הדהימו את כולם. אבל הכוכב האמיתי של המתקפה הצבאית האכזרית הזו היה טנק הפאנצר (Panzer Tank). הוא הצטלם טוב ביומני קולנוע נאציים ונראה מצוין, עד כמה שניתן לומר זאת על כלי משחית אימתני שכזה.
גם בבליצקריג, המתקפה של היטלר על צרפת, בלגיה והולנד, שהחלה באביב 1940, הוא פלש עם צבא עצום מצויד בטנקים חדישים וחזקים. ניצחונו המהיר של היטלר הדגים את חשיבותם של הטנקים בשדה הקרב החדש, זה שעתיד להפוך לעיקר קרבות מלחמת העולם השנייה.
בלב המתקפות של הצבא הגרמני החזק, עמד הפנצר הגרמני. על אף שהדגמים הראשונים של הפאנצרים היו נחותים, הם הצטלמו היטב. בעקבות נצחון הבזק הגרמני, שנבע בעיקר ממחדלי ההגנה ומהנחיתות של הצבא הפולני והצרפתי, הם הפכו למלכי הזירה. בעוד שצבא צרפת פיזר את הטנקים בין יחידות הרגלים, השכילו הגנרלים הגרמנים לרכז את הטנקים ביחידות שריון, שהיוו אגרוף ברזל של ממש.
ההוכחה לבעיות בפנצרים ניתנה בעת האיחוד הגרמני עם אוסטריה, ה"אנשלוס". באיחוד הזה, שהיה מוצלח לשיטתו של היטלר, נתקעו הפנצרים בהמוניהם, במעברי ההרים הצרים. אז הם לא היו מושלמים, אבל הם הצליחו להיות טובים יותר בתמונה הכוללת, של ניהול המלחמה ולוחמת השריון. האם אירופה נועדה להפסיד לגרמנים?
התשובה היא לא. למזלו של העולם החופשי, הוחלפו טנקי הפאנצר, בשנים האחרונות של המלחמה, על ידי הפנתר והטיגר - הדגמים המאוחרים של הפאנצרים. הם היו רבי עוצמה ומתקדמים מאד, מכל בחינה - כוח אש, טווח ירי, דיוק, שריון ואפילו צוידו בגרסה מוקדמת של אמצעי ראיית לילה. אבל הטנקים החדשים סבלו מתקלות טכניות, שנבעו מכך שפיתוחם היה מהיר ושהם לא נבדקו ושופרו מספיק, לפני שסופקו לחזית. גם היותם זוללי דלק, בעידן של מחסור גרמני חמור בדלק, הביא לתבוסתם של הטנקים המתקדמים, למול עשרות אלפי הטנקים של הסובייטים והאמריקאים שבהם לחמו.
אגב, הגרמנים עצמם מעולם לא קראו לפאנצר כך. פאנצר בגרמנית, פירושו "טנק" או "שריון". לטנקים שלהם הגרמנים קראו "פנצרקמפפווגן", שפירושו: "רכב קרבי משוריין". השימוש במונח "פאנצר", שפירושו "משוריין", היה יותר כינוי סלנג, שאיכשהו הפך פופולרי ועד היום משתמשים בו.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ראה העולם כולו את המתקפה הגרמנית על פולין. כמויות הטנקים שהזרים הצבא ההיטלראי ללוחמה והמהירות שבה פעל, הדהימו את כולם. אבל הכוכב האמיתי של המתקפה הצבאית האכזרית הזו היה טנק הפאנצר (Panzer Tank). הוא הצטלם טוב ביומני קולנוע נאציים ונראה מצוין, עד כמה שניתן לומר זאת על כלי משחית אימתני שכזה.
גם בבליצקריג, המתקפה של היטלר על צרפת, בלגיה והולנד, שהחלה באביב 1940, הוא פלש עם צבא עצום מצויד בטנקים חדישים וחזקים. ניצחונו המהיר של היטלר הדגים את חשיבותם של הטנקים בשדה הקרב החדש, זה שעתיד להפוך לעיקר קרבות מלחמת העולם השנייה.
בלב המתקפות של הצבא הגרמני החזק, עמד הפנצר הגרמני. על אף שהדגמים הראשונים של הפאנצרים היו נחותים, הם הצטלמו היטב. בעקבות נצחון הבזק הגרמני, שנבע בעיקר ממחדלי ההגנה ומהנחיתות של הצבא הפולני והצרפתי, הם הפכו למלכי הזירה. בעוד שצבא צרפת פיזר את הטנקים בין יחידות הרגלים, השכילו הגנרלים הגרמנים לרכז את הטנקים ביחידות שריון, שהיוו אגרוף ברזל של ממש.
ההוכחה לבעיות בפנצרים ניתנה בעת האיחוד הגרמני עם אוסטריה, ה"אנשלוס". באיחוד הזה, שהיה מוצלח לשיטתו של היטלר, נתקעו הפנצרים בהמוניהם, במעברי ההרים הצרים. אז הם לא היו מושלמים, אבל הם הצליחו להיות טובים יותר בתמונה הכוללת, של ניהול המלחמה ולוחמת השריון. האם אירופה נועדה להפסיד לגרמנים?
התשובה היא לא. למזלו של העולם החופשי, הוחלפו טנקי הפאנצר, בשנים האחרונות של המלחמה, על ידי הפנתר והטיגר - הדגמים המאוחרים של הפאנצרים. הם היו רבי עוצמה ומתקדמים מאד, מכל בחינה - כוח אש, טווח ירי, דיוק, שריון ואפילו צוידו בגרסה מוקדמת של אמצעי ראיית לילה. אבל הטנקים החדשים סבלו מתקלות טכניות, שנבעו מכך שפיתוחם היה מהיר ושהם לא נבדקו ושופרו מספיק, לפני שסופקו לחזית. גם היותם זוללי דלק, בעידן של מחסור גרמני חמור בדלק, הביא לתבוסתם של הטנקים המתקדמים, למול עשרות אלפי הטנקים של הסובייטים והאמריקאים שבהם לחמו.
אגב, הגרמנים עצמם מעולם לא קראו לפאנצר כך. פאנצר בגרמנית, פירושו "טנק" או "שריון". לטנקים שלהם הגרמנים קראו "פנצרקמפפווגן", שפירושו: "רכב קרבי משוריין". השימוש במונח "פאנצר", שפירושו "משוריין", היה יותר כינוי סלנג, שאיכשהו הפך פופולרי ועד היום משתמשים בו.
