שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה תפקידה של מערכת השתן?
מערכת השתן בגופנו (Urinary system) היא מנגנון מרתק, המאפשר לגופנו להיפטר מעודפי הנוזלים, הפסולת והמלחים שבו. המערכת הזו כוללת שתי כליות, שני שופכנים היוצאים מהן, שלפוחית השתן וצינור השופכה.
תפקיד המערכת לסנן את חומרי הפסולת מהדם ובאמצעות מערכת של צינורות, לסלק אותם מגופנו.
כדי לסנן את הדם מערכת השתן משתמשת בשתי הכליות שבגוף. הכליות הן בעצם מסנני דם פנימיים, המנקים את הדם שבגופנו ובגופם של כל בעלי החיים.
גודלן של הכליות הוא כגודל של אגרוף ויש להן צורה של גרגר שעועית. הן ממוקמות בחלקה האחורי העליון של הבטן, כשהצלעות התחתונות מגינות עליהן.
את הדם אל הכליות מובילים עורקים גדולים יחסית. בכל כליה יש כמיליון נָפרונים זעירים, שכל אחד מהם מורכב מצינורית ומיחידת סינון הנקראת פקעית. הפקעית של הנפרון בנויה מאוסף כלי דם זעירים שמוקפים במעין קופסה חלולה שנקראת על שמו של באומן.
בשלב הזה מסננות הכליות את הדם. לאחר שהדם מסונן בכליות, הוא יוצא מסונן, דרך ורידי הכליות. מרבית המים והחומרים המומסים שבהן מוחזרים עתה למערכת הדם. בתהליך הסינון יוצא מן הכליות נוזל מימי שהוא השתן.
שני צינורות המכונים שופכנים יעבירו את השתן הזה אל שלפוחית השתן שנמצאת בתחתית הבטן. השלפוחית, מעין שק קטן שמחובר לכליות, מאחסנת את השתן עד שנפריד אותו מהגוף, דרך צינור השופכה שלנו.
הנה מערכת השתן של הגוף (מתורגם):
https://youtu.be/RacE1CYtFb8
הצצה למערכת ההפרשה:
https://youtu.be/my16tCs9uKE
מדריכה מסבירה בפירוט (עברית):
https://youtu.be/jJAgd3qk27E
והסבר אנטומי מלא של מערכת זו (עברית):
https://youtu.be/A58wHy3_vI4
איך ממחזרים מתכת?
מיחזור מתכת (Metal recycling) הוא אחת מהפעולות החשובות שהעולם עושה כדי לחסוך באנרגיה ובכסף. במקום להפיק מתכות מעופרות ברזל, ממחזרים את פסולת המתכת שאנו זורקים. בכך אנו חוסכים במשאב טבע יקר ומתכלה, שהוא גם מבוקש מאד בעולם המודרני.
בתהליך המחזור מתיכים את המתכת הישנה, בתנורים מיוחדים. בתנורים הללו מגיעה המתכת לטמפרטורות גבוהות במיוחד והיא עוברת למצב נוזלי. אז שופכים אותה לתבניות יציקה. כך הופכת המתכת שמוחזרה לחומרי גלם, המועברים למפעלים, לטובת שימוש חוזר. מהמתכת הזו ייצרו שלל מוצרים מגוון, כמוטות ברזל ומסגרות לבנייה, רדיאטורים לחימום, תרמילים לתחמושת, מוצרי ריהוט יחודיים ועוד.
מעבר לחסכון בהפקתה, מחזור המתכת תורם גם לניקיון כדור הארץ. בזכות המיחזור נעלמו מהשטחים הפתוחים ברחבי העולם מיליוני שלדים של מכוניות, פסולת מכשירי חשמל, גרוטאות מתכת שאיש לא צריך ועוד. המיחזור גם מונע הרס סביבתי שנגרם בשל מתכות רעילות שלא זו בלבד שאינן מתכלות - הן גם מגיעות ומזהמות את מי התהום ואת אדמת כדור הארץ.
כמעט בכל תעשייה בעולם משתמשים במתכת הממוחזרת. ברזל, פלדה, אלומיניום ועוד מגוון של חומרי גלם ומתכות שונות, משמשים למגוון תעשיות, ביניהן בתחום התעשייה, הבנייה, היי טק, מזון, ציוד רפואי וכדומה. ממתכת מייצרים כלי רכב, מוצרי אלקטרוניקה, כלים, רהיטים, ציוד חקלאי ומה לא.
כך ממחזרים מתכת:
https://youtu.be/-r1UisuNtHc
יש חברות שאוספות את פסולת המתכת הזו:
https://youtu.be/p8B679Hfwcw
הנה מיחזור המתכת של קופסאות שימורים למשל:
https://youtu.be/lKGCZY4BXmM
ומיחזור של מחשבים ישנים:
https://youtu.be/zU62hh3DBfg
איך ממחזרים פחיות משקה?
מיחזור פחיות (Metal cans recycling) מתחיל בשלב איסוף הפחיות. התמריץ הוא דמי הפיקדון שמוטל על פחיות המשקה ולכן נאספות כיום מרבית פחיות המשקה ומועברות למיחזור.
מעבר לחיסכון הרב שעתיד המיחזור לייצר, בכך שהוא מקטין את הצורך לכרות, לעבד ולשנע עוד ועוד חומרי גלם יקרים, הוא מקטין באופן דרסטי את כמות הפסולת שיש להטמין ולשמור במטמנות ופסולת, על פני כדור הארץ, פסולת שיש בה מזהמים קשים ולטווח ארוך לא בריאים.
לאחר האיסוף, מועברות הפחיות הארוזות אל מפעלי המיחזור, שם ממיינים אותן לסוגי פסולת שונים. במפעל המיחזור נגרסות הפחיות לחתיכות קטנות. מפירורים אלה מפרידים ומפיקים אז חומרי גלם חשובים, כמו מתכות ואלומיניום.
לאחר מכן מעבירים את חומרי הגלם הללו אל מפעלים "רגילים", שםמשתמשים בהם לייצור של מוצרים חדשים שונים, כשאחד המוצרים הפופולריים שמייצרים ממתכות אלה הוא... פחיות משקה חדשות!
כך ממחזרים פחיות מתכת:
https://youtu.be/zmz2HgNyHRo
כך ניסו למכור לנו פעם את התהליך החשוב הזה:
https://youtu.be/80itCsl8G_Q
היום כיף שהמיחזור הופך טרנדי לגמרי:
https://youtu.be/byP8KJ-DUVA
הנה מפעל המיחזור של פחיות האלומיניום הללו:
https://youtu.be/KmMP67eC2tg
ויש גם מי שממחזרים ליצירת אמנות:
https://youtu.be/lBbGJv8s6KA
איך ממחזרים מוצרים אלקטרוניים?
מיחזור מכשירי אלקטרוניקה (Electronics recycling) הוא תהליך חשוב, שמעבר לצד הכלכלי שבו, שומר על הסביבה מכמויות ענק של פסולת אלקטרונית מזהמת שנוצרת בכל שנה ברחבי העולם.
רבים יופתע לדעת עד כמה שוקקת תעשיית המיחזור העולמית בכלל. תחום המיחזור מעסיק יותר אנשים מכל תעשייה אחרת, למעט החקלאות, כשהתעשייה הזו שווה 500 מיליארד דולר בכל שנה.
בעולם כולו מתנהל סחר עצום של פסולת מעולם המחשבים והאלקטרוניקה, כשבצידם עוברים כמובן גם החומרים המוכרים בעולם המיחזור, כמו הפלסטיק והנייר.
כמויות ענק של מחשבים ניידים, מקלדות, מסכים ושלל מכשירים ניידים, מוזרמות למדינות שונות שעוסקות במיחזור החומרים הללו. בראשן, איך לא, ניצבת סין ולצידה יבשת אפריקה, בה עוסקים המוני אנשים עניים בפירוק הפסולת הזו.
פירוק לגורמים של רכיבי אלקטרוניקה נעשה בעיקר בסין, הודו, גאנה וניגריה. מרבית העוסקים בכך הם פועלים עניים, כשלא מעט הם ילדים וצעירים. הרכיבים השמישים נמכרים במשקל לחברות שמייצרות מהם מוצרים שונים, הכהלים ושאר רכיבי החיווט החשמלי נשרפים, בכדי לחשוף את הנחושת או האלומיניום שבהם ולמכור אותם בנפרד.
בתהליך זה שורפים הפועלים העניים חומרים כמו נחושת, פליז ואלומיניום, מה שמביא לפליטת גזים רעילים לאוויר. שריפת הכבלים שם היא גורם משמעותי שמאיים על בריאות הציבור בכלל ופוגעת ישירות בפועלים הללו.
התהליך הכואב כאן הוא שלמעשה זורקות מדינות מערביות עשירות את האשפה שלהן על מדינות מתפתחות ועניות מאד, כשאנשים עניים מאד, לא פעם עם תזונה בעייתית וחוסר ברירה, מנוצלים בעבודתם בתחום הזה. מצד אחד, הם משלמים בבריאותם ובחייהם על הפרנסה שהם זוכים לה ומצד שני הם אינם מבינים את הערך האמיתי של האשפה שאותה הם ממחזרים.
כך ממחזרים מוצרי אלקטרוניקה:
https://youtu.be/RaKLgovVkJQ
הנה מפעל למיחזור מוצרים חשמליים והפרדתם לחומרים שמישים לתעשייה:
https://youtu.be/Iw4g6H7alvo
בעולם השלישי מפרידים עניים את הזהב ממכשירים ישנים תוך פגיעה בבריאותם:
https://youtu.be/UyIpG7UJKyI
איך ממחזרים מכוניות?
כשהמכונית שלנו מתיישנת אנחנו מחליפים אותה בחדשה יותר. אבל מה קורה למכונית הישנה שלנו? - שם המשחק הוא מיחזור מתכת (Metal Recycle) מהמכוניות. מסתבר שמפעלי המיחזור לוקחים לא רק פחיות משקה וקופסאות שימורים למחזור, אלא גם שלדי מכוניות וכלי רכב ותחבורה מסוגים שונים. בחשיבה כלכלית פשוטה, הם אפילו מעדיפים למחזר מכוניות וכלי רכב, שמסת המתכת שיוציאו מהם היא גדולה ביחס לנפח שלהם ולכמות העבודה שישקיעו. פחיות משקה וקופסאות שימורים תופסות המון נפח והמיחזור מפיק מהן מעט מתכת.
מגרש המיחזור מקבל את כלי הרכב שיצאו מכלל שימוש. אז מתבצע תהליך ראשוני של ניקוי, שבו מורחקים פריטים גדולים שאינם ממתכת. לאחר מכן נמעכות המכוניות הישנות לגושי מתכת קטנים. קוביות המתכת הללו יועברו למפעלי המתכת לשימוש תעשייתי חוזר. בארץ למשל, מפנות בדרך כלל חברות המיחזור את המתכת הממוחזרת למפעלים שמייצרים ממנה מוצרי מתכת לענף הבניין.
כך ממחזרים מכוניות:
https://youtu.be/PDjt03_ka2E?t=11m27s&end=17m35s
זה מה שקורה לרכב הישן שלכם, אחרי שהוא כבר לא נוסע:
https://youtu.be/bJGkNEGQJE4
סרט תיעודי על מיחזור מכוניות:
https://youtu.be/NQHKUpwMboY?long=yes?t=50s
איך מפרידים מתכת במגרשי גרוטאות?
הפרדת מתכת במגרשי גרוטאות (Scrap yards) מתבצעת באמצעות אלקטרומגנטים ענקיים. כל מגנט מושך מתכת מסוג מסוים, מה שמאפשר בכל פעם למשוך מבין ערימות של פסולת מתכת, רק את מה שרוצים.
בצורה כזו מאפשרים האלקטרומגנטים להפריד בין ברזל לפלדה למשל. העוצמה האדירה שלהם מאפשרת להם לשלוף מהערימות ולשאת גם קורות פלדה וגרוטאות ברזל במשקל אדיר של טונות.
כשרוצים להשליך את המתכת שנשלה, אל הערימה הייעודית שלה, כל מה שנדרש מהמפעילים הוא להפסיק את זרם החשמל והמגנט מופסק ומשחרר את המטען הכבד שלו.
הנה אלקטרומגנט מרים חלקי מתכת בקלות:
https://youtu.be/2nY2i_L68jA
שלושה מגנטים בבת אחת:
https://youtu.be/F3mY44POVEo
מנוף ממוגנט מרים מנועים כבדים:
https://youtu.be/BQA5VDXE7ts
מי הילדים שעובדים בסכנת חיים תמידית?
בארצות שונות בעולם השלישי נאלצים ילדים לעבוד בעבודות קשות ומסוכנות, כדי לסייע בפרנסת המשפחה. ידועים במיוחד הילדים העובדים במזבלות פסולת האלקטרוניקה (E Waste) שבגאנה ובהודו.
אל הארצות העניות הללו מוזרמת פסולת אלקטרוניקה בכמות אדירה. הפסולת כוללת ציוד מחשבים וציוד חשמלי מכל רחבי אירופה וצפון אמריקה. ביבשות הללו יש חוקים חמורים למיחזור של ציוד אלקטרוני שכזה ומוטלים קנסות כבדים על העבריינים. לכן, הללו מעדיפים לייצא את הפסולת האלקטרונית והחשמלית למדינות עולם שלישי, מדינות שחלקים גדולים מהאוכלוסיה בהן עניים וזקוקים לכל פרוטה.
במדינות אלה לא קיימים מפעלים למיחזור של ציוד כזה. במקום מפעלים יש מזבלות ענקיות, שבהן מתבצע פירוק חלקי של המכשירים ושריפת הציוד האלקטרוני והחשמלי, שנעשית בכדי להפריד ממנו את המתכות היקרות, כמו הכסף והזהב. הללו יכניסו למעסיקים הרבה כסף. שאר הפסולת תישרף ותפלוט בתהליך ההפרדה מהמתכות כמויות גדולות של עשן רצחני, שהולך והורס את בריאותם של הילדים, מבלי שהם יכולים לעשות דבר.
לילדים אין הרבה ברירות. העוני מכריח את הילדים לעבוד. הם מקבלים כ-10 דולר עבור כל יום עבודה כזה. העבודה אמנם מסוכנת וקטלנית, אך, מצד שני, היא מאפשרת למשפחתם להתקיים ולהמשיך לשרוד בעוני הקשה שבו הם נמצאים. ההורים המסכנים, גם אם הם שומעים על הסכנה הגדולה שבה ילדיהם פוגשים בעבודה, לא פעם נאלצים להמשיך ולקוות שדווקא ילדם יהיה במעטים שלא ייפגעו.
הנה עבודת ילדים במזבלות האלקטרוניקה של גאנה שבאפריקה:
https://youtu.be/JPY8osKe8qM
ילדים בהודו שמפרידים את המתכות היקרות מהמכשירים ומשלמים בבריאותם:
https://youtu.be/sFfaYc_pIx8
עוד מאותה עבודה הרסנית, שתגרום לנזקים ומחלות קשות:
https://youtu.be/JXDrIvShZKU
וסרט תיעודי קצר על מזבלות האלקטרוניקה של גאנה שבאפריקה:
https://youtu.be/dd_ZttK3PuM?long=yes
איך ממחזרים זכוכית?
מיחזור זכוכית (Glass recycling) הוא חשוב מאד, שכן הוא חוסך בחומרי גלם ובעיקר בחול, ההולך ומתכלה בעולם המודרני. התהליך שחמר על הנוף ועל תאי הגידול של בעלי חיים שמוצאים בחול את ביתם. תהליך המיחזור גם מקטין את הזיהום התעשייתי שנגרם בשל ייצור הזכוכית, חוסך אנרגיה מונע שריפות, בשל הזכוכיות המושלכות לזבל ומקטין את כמויות הפסולת בעולם.
אבל איך מתבצע מיחזור הזכוכית?
מיחזור הזכוכית מתחיל ממתקני איסוף בקבוקי הזכוכית, המפוזרים ברחבי הארץ. משם נאספים, כל כמה ימים, כל הבקבוקים ומובלים, במשאיות, למפעלי המיחזור.
במפעל מיחזור הזכוכית ממויינים הבקבוקים, לפי סוג הזכוכית והצבע שלה. הם עוברים ניקוי יסודי וגריסה גסה על ידי מתקן גריסה גדול. הגריסה לשברים קטנים הופכת את ההתכה של הזכוכית למהירה יותר. בתוך התהליך מופרדות מהזכוכית התוויות שמודבקות עליהם ומנפים מהם גם את פקקי הפח.
בשלב הבא מתיכים את הזכוכית, כל קבוצה על פי צבעה. ההתכה מתבצעת במכל גדול, שתודות למבערים חזקים, החום בו מגיע ל-1500 מעלות צלזיוס. אז יוצקים את הזכוכית המותכת אל תוך תבניות שמקנים לזכוכית הנוזלית את הצורה החדשה, בהתאם למוצר הבא שתהיה - בקבוק, זגוגית, כלי אוכל וכדומה. כיום מייצרים מהזכוכית הזו גם כלים סניטריים, רעפים, חומרי בניין ואפילו תשתיות כביש.
לפני סיום, מקשיחים את הזכוכית ויוצרים בה עמידות, תוך קירור מבוקר והתזת ספריי, שנועד למנוע שריטות.
בסיום התהליך נערכות בדיקות קפדניות שנועדו להוציא את המוצרים הפגומים, או אלו שאיכותם ירודה. הללו חוזרים שוב אל הגריסה, בעוד שהמוצרים התקינים יוצאים לאריזה ולשיווק.
הנה התהליך מאיסוף הזכוכית המשומשת ועד המפעל למיחזור זכוכית:
https://youtu.be/6R8YObQbE88
ייצור של בקבוקי זכוכית בימינו, שכולל זכוכיות ממוחזרות:
https://youtu.be/0NMHCozDsOY
ההתחלה - פינוי הזכוכית לצורך מיחזור:
https://youtu.be/bW5HSPGvdFM
ואז 60 שניות על מיחזור זכוכית:
https://youtu.be/fi_4tQEP1ec
כך ממחזרים זכוכית:
https://youtu.be/UAnzQl-EIs4
והסבר כימי של מיחזור הזכוכית:
https://youtu.be/vhpc0UULjDU
מהו דם ולמה הוא נועד בגוף?
דם (Blood) הוא הנוזל האדום והחשוב מאוד שזורם בגוף. הדם הוא הכרחי לתפקוד הגוף, כי הוא מזין ומגן עליו ללא הפסקה.
באמצעות הלב, אותה משאבה מופלאה בגופנו שדוחפת את הדם למערכת הדם, מוביל הדם חמצן, חומרי מזון והורמונים לאיברים השונים. בתוך כדי כך הדם גם מפנה מהם פסולת ונלחם בזיהומים שונים ומחלות שעלולות להתפתח בגוף.
לאדם מבוגר יש בגופו כ-5 ליטרים של דם. לאנשים שונים יש סוגי דם שונים: יש דם O+ אחריו גם A+ וגם B+ ואחרון סוגי הדם O-.
תפקידיו העיקריים של הדם הוא להוביל חמצן לכל איברי הגוף (באמצעות תאי הדם האדומים) ולפנות פסולת באופן שיגן על הגוף ממחלות וזיהומים (תאי הדם הלבנים).
הדם זורם בגוף דרך כלי הדם שהם עורקים, ורידים ונימים. מערכת כלי הדם שבגוף מורכבת מכלי דם שונים, באורך כולל עצום שאם היו מחברים אותו הוא יכול היה להקיף את כדור הארץ פעמיים. הכירו אותם בתגית "מערכת הדם".
יש גם את "בנק הדם", אליו אנשים מבוגרים תורמים דם. למה הם עושים את זה? - כדי שבבתי החולים יהיו מספיק מנות דם שיוכלו לטפל בחולים הזקוקים לדם, בשל פציעה ואיבוד דם במהלך ניתוחים או מחלות. הכירו אותו בתגית "בנק הדם".
הנה הדם שבגופנו (עברית):
https://youtu.be/7FeG4caTASk
ארבעת סוגי הדם העיקריים (מתורגם):
https://youtu.be/xfZhb6lmxjk
ותודה ללחץ דם (עברית):
https://youtu.be/w8ygmcvELC8
כלי הדם המאפשרים לדם לזרום לכל הגוף (מתורגם):
http://youtu.be/vPkouV8m7Q0?t=10s
ובחיוך - תן לי את הדם הכי יקר שיש לך (עברית):
https://youtu.be/IkILpzY5qrg
מערכת השתן בגופנו (Urinary system) היא מנגנון מרתק, המאפשר לגופנו להיפטר מעודפי הנוזלים, הפסולת והמלחים שבו. המערכת הזו כוללת שתי כליות, שני שופכנים היוצאים מהן, שלפוחית השתן וצינור השופכה.
תפקיד המערכת לסנן את חומרי הפסולת מהדם ובאמצעות מערכת של צינורות, לסלק אותם מגופנו.
כדי לסנן את הדם מערכת השתן משתמשת בשתי הכליות שבגוף. הכליות הן בעצם מסנני דם פנימיים, המנקים את הדם שבגופנו ובגופם של כל בעלי החיים.
גודלן של הכליות הוא כגודל של אגרוף ויש להן צורה של גרגר שעועית. הן ממוקמות בחלקה האחורי העליון של הבטן, כשהצלעות התחתונות מגינות עליהן.
את הדם אל הכליות מובילים עורקים גדולים יחסית. בכל כליה יש כמיליון נָפרונים זעירים, שכל אחד מהם מורכב מצינורית ומיחידת סינון הנקראת פקעית. הפקעית של הנפרון בנויה מאוסף כלי דם זעירים שמוקפים במעין קופסה חלולה שנקראת על שמו של באומן.
בשלב הזה מסננות הכליות את הדם. לאחר שהדם מסונן בכליות, הוא יוצא מסונן, דרך ורידי הכליות. מרבית המים והחומרים המומסים שבהן מוחזרים עתה למערכת הדם. בתהליך הסינון יוצא מן הכליות נוזל מימי שהוא השתן.
שני צינורות המכונים שופכנים יעבירו את השתן הזה אל שלפוחית השתן שנמצאת בתחתית הבטן. השלפוחית, מעין שק קטן שמחובר לכליות, מאחסנת את השתן עד שנפריד אותו מהגוף, דרך צינור השופכה שלנו.
הנה מערכת השתן של הגוף (מתורגם):
https://youtu.be/RacE1CYtFb8
הצצה למערכת ההפרשה:
https://youtu.be/my16tCs9uKE
מדריכה מסבירה בפירוט (עברית):
https://youtu.be/jJAgd3qk27E
והסבר אנטומי מלא של מערכת זו (עברית):
https://youtu.be/A58wHy3_vI4
מיחזור מתכת (Metal recycling) הוא אחת מהפעולות החשובות שהעולם עושה כדי לחסוך באנרגיה ובכסף. במקום להפיק מתכות מעופרות ברזל, ממחזרים את פסולת המתכת שאנו זורקים. בכך אנו חוסכים במשאב טבע יקר ומתכלה, שהוא גם מבוקש מאד בעולם המודרני.
בתהליך המחזור מתיכים את המתכת הישנה, בתנורים מיוחדים. בתנורים הללו מגיעה המתכת לטמפרטורות גבוהות במיוחד והיא עוברת למצב נוזלי. אז שופכים אותה לתבניות יציקה. כך הופכת המתכת שמוחזרה לחומרי גלם, המועברים למפעלים, לטובת שימוש חוזר. מהמתכת הזו ייצרו שלל מוצרים מגוון, כמוטות ברזל ומסגרות לבנייה, רדיאטורים לחימום, תרמילים לתחמושת, מוצרי ריהוט יחודיים ועוד.
מעבר לחסכון בהפקתה, מחזור המתכת תורם גם לניקיון כדור הארץ. בזכות המיחזור נעלמו מהשטחים הפתוחים ברחבי העולם מיליוני שלדים של מכוניות, פסולת מכשירי חשמל, גרוטאות מתכת שאיש לא צריך ועוד. המיחזור גם מונע הרס סביבתי שנגרם בשל מתכות רעילות שלא זו בלבד שאינן מתכלות - הן גם מגיעות ומזהמות את מי התהום ואת אדמת כדור הארץ.
כמעט בכל תעשייה בעולם משתמשים במתכת הממוחזרת. ברזל, פלדה, אלומיניום ועוד מגוון של חומרי גלם ומתכות שונות, משמשים למגוון תעשיות, ביניהן בתחום התעשייה, הבנייה, היי טק, מזון, ציוד רפואי וכדומה. ממתכת מייצרים כלי רכב, מוצרי אלקטרוניקה, כלים, רהיטים, ציוד חקלאי ומה לא.
כך ממחזרים מתכת:
https://youtu.be/-r1UisuNtHc
יש חברות שאוספות את פסולת המתכת הזו:
https://youtu.be/p8B679Hfwcw
הנה מיחזור המתכת של קופסאות שימורים למשל:
https://youtu.be/lKGCZY4BXmM
ומיחזור של מחשבים ישנים:
https://youtu.be/zU62hh3DBfg
מיחזור פחיות (Metal cans recycling) מתחיל בשלב איסוף הפחיות. התמריץ הוא דמי הפיקדון שמוטל על פחיות המשקה ולכן נאספות כיום מרבית פחיות המשקה ומועברות למיחזור.
מעבר לחיסכון הרב שעתיד המיחזור לייצר, בכך שהוא מקטין את הצורך לכרות, לעבד ולשנע עוד ועוד חומרי גלם יקרים, הוא מקטין באופן דרסטי את כמות הפסולת שיש להטמין ולשמור במטמנות ופסולת, על פני כדור הארץ, פסולת שיש בה מזהמים קשים ולטווח ארוך לא בריאים.
לאחר האיסוף, מועברות הפחיות הארוזות אל מפעלי המיחזור, שם ממיינים אותן לסוגי פסולת שונים. במפעל המיחזור נגרסות הפחיות לחתיכות קטנות. מפירורים אלה מפרידים ומפיקים אז חומרי גלם חשובים, כמו מתכות ואלומיניום.
לאחר מכן מעבירים את חומרי הגלם הללו אל מפעלים "רגילים", שםמשתמשים בהם לייצור של מוצרים חדשים שונים, כשאחד המוצרים הפופולריים שמייצרים ממתכות אלה הוא... פחיות משקה חדשות!
כך ממחזרים פחיות מתכת:
https://youtu.be/zmz2HgNyHRo
כך ניסו למכור לנו פעם את התהליך החשוב הזה:
https://youtu.be/80itCsl8G_Q
היום כיף שהמיחזור הופך טרנדי לגמרי:
https://youtu.be/byP8KJ-DUVA
הנה מפעל המיחזור של פחיות האלומיניום הללו:
https://youtu.be/KmMP67eC2tg
ויש גם מי שממחזרים ליצירת אמנות:
https://youtu.be/lBbGJv8s6KA
מיחזור מכשירי אלקטרוניקה (Electronics recycling) הוא תהליך חשוב, שמעבר לצד הכלכלי שבו, שומר על הסביבה מכמויות ענק של פסולת אלקטרונית מזהמת שנוצרת בכל שנה ברחבי העולם.
רבים יופתע לדעת עד כמה שוקקת תעשיית המיחזור העולמית בכלל. תחום המיחזור מעסיק יותר אנשים מכל תעשייה אחרת, למעט החקלאות, כשהתעשייה הזו שווה 500 מיליארד דולר בכל שנה.
בעולם כולו מתנהל סחר עצום של פסולת מעולם המחשבים והאלקטרוניקה, כשבצידם עוברים כמובן גם החומרים המוכרים בעולם המיחזור, כמו הפלסטיק והנייר.
כמויות ענק של מחשבים ניידים, מקלדות, מסכים ושלל מכשירים ניידים, מוזרמות למדינות שונות שעוסקות במיחזור החומרים הללו. בראשן, איך לא, ניצבת סין ולצידה יבשת אפריקה, בה עוסקים המוני אנשים עניים בפירוק הפסולת הזו.
פירוק לגורמים של רכיבי אלקטרוניקה נעשה בעיקר בסין, הודו, גאנה וניגריה. מרבית העוסקים בכך הם פועלים עניים, כשלא מעט הם ילדים וצעירים. הרכיבים השמישים נמכרים במשקל לחברות שמייצרות מהם מוצרים שונים, הכהלים ושאר רכיבי החיווט החשמלי נשרפים, בכדי לחשוף את הנחושת או האלומיניום שבהם ולמכור אותם בנפרד.
בתהליך זה שורפים הפועלים העניים חומרים כמו נחושת, פליז ואלומיניום, מה שמביא לפליטת גזים רעילים לאוויר. שריפת הכבלים שם היא גורם משמעותי שמאיים על בריאות הציבור בכלל ופוגעת ישירות בפועלים הללו.
התהליך הכואב כאן הוא שלמעשה זורקות מדינות מערביות עשירות את האשפה שלהן על מדינות מתפתחות ועניות מאד, כשאנשים עניים מאד, לא פעם עם תזונה בעייתית וחוסר ברירה, מנוצלים בעבודתם בתחום הזה. מצד אחד, הם משלמים בבריאותם ובחייהם על הפרנסה שהם זוכים לה ומצד שני הם אינם מבינים את הערך האמיתי של האשפה שאותה הם ממחזרים.
כך ממחזרים מוצרי אלקטרוניקה:
https://youtu.be/RaKLgovVkJQ
הנה מפעל למיחזור מוצרים חשמליים והפרדתם לחומרים שמישים לתעשייה:
https://youtu.be/Iw4g6H7alvo
בעולם השלישי מפרידים עניים את הזהב ממכשירים ישנים תוך פגיעה בבריאותם:
https://youtu.be/UyIpG7UJKyI
פסולת
כשהמכונית שלנו מתיישנת אנחנו מחליפים אותה בחדשה יותר. אבל מה קורה למכונית הישנה שלנו? - שם המשחק הוא מיחזור מתכת (Metal Recycle) מהמכוניות. מסתבר שמפעלי המיחזור לוקחים לא רק פחיות משקה וקופסאות שימורים למחזור, אלא גם שלדי מכוניות וכלי רכב ותחבורה מסוגים שונים. בחשיבה כלכלית פשוטה, הם אפילו מעדיפים למחזר מכוניות וכלי רכב, שמסת המתכת שיוציאו מהם היא גדולה ביחס לנפח שלהם ולכמות העבודה שישקיעו. פחיות משקה וקופסאות שימורים תופסות המון נפח והמיחזור מפיק מהן מעט מתכת.
מגרש המיחזור מקבל את כלי הרכב שיצאו מכלל שימוש. אז מתבצע תהליך ראשוני של ניקוי, שבו מורחקים פריטים גדולים שאינם ממתכת. לאחר מכן נמעכות המכוניות הישנות לגושי מתכת קטנים. קוביות המתכת הללו יועברו למפעלי המתכת לשימוש תעשייתי חוזר. בארץ למשל, מפנות בדרך כלל חברות המיחזור את המתכת הממוחזרת למפעלים שמייצרים ממנה מוצרי מתכת לענף הבניין.
כך ממחזרים מכוניות:
https://youtu.be/PDjt03_ka2E?t=11m27s&end=17m35s
זה מה שקורה לרכב הישן שלכם, אחרי שהוא כבר לא נוסע:
https://youtu.be/bJGkNEGQJE4
סרט תיעודי על מיחזור מכוניות:
https://youtu.be/NQHKUpwMboY?long=yes?t=50s
הפרדת מתכת במגרשי גרוטאות (Scrap yards) מתבצעת באמצעות אלקטרומגנטים ענקיים. כל מגנט מושך מתכת מסוג מסוים, מה שמאפשר בכל פעם למשוך מבין ערימות של פסולת מתכת, רק את מה שרוצים.
בצורה כזו מאפשרים האלקטרומגנטים להפריד בין ברזל לפלדה למשל. העוצמה האדירה שלהם מאפשרת להם לשלוף מהערימות ולשאת גם קורות פלדה וגרוטאות ברזל במשקל אדיר של טונות.
כשרוצים להשליך את המתכת שנשלה, אל הערימה הייעודית שלה, כל מה שנדרש מהמפעילים הוא להפסיק את זרם החשמל והמגנט מופסק ומשחרר את המטען הכבד שלו.
הנה אלקטרומגנט מרים חלקי מתכת בקלות:
https://youtu.be/2nY2i_L68jA
שלושה מגנטים בבת אחת:
https://youtu.be/F3mY44POVEo
מנוף ממוגנט מרים מנועים כבדים:
https://youtu.be/BQA5VDXE7ts
בארצות שונות בעולם השלישי נאלצים ילדים לעבוד בעבודות קשות ומסוכנות, כדי לסייע בפרנסת המשפחה. ידועים במיוחד הילדים העובדים במזבלות פסולת האלקטרוניקה (E Waste) שבגאנה ובהודו.
אל הארצות העניות הללו מוזרמת פסולת אלקטרוניקה בכמות אדירה. הפסולת כוללת ציוד מחשבים וציוד חשמלי מכל רחבי אירופה וצפון אמריקה. ביבשות הללו יש חוקים חמורים למיחזור של ציוד אלקטרוני שכזה ומוטלים קנסות כבדים על העבריינים. לכן, הללו מעדיפים לייצא את הפסולת האלקטרונית והחשמלית למדינות עולם שלישי, מדינות שחלקים גדולים מהאוכלוסיה בהן עניים וזקוקים לכל פרוטה.
במדינות אלה לא קיימים מפעלים למיחזור של ציוד כזה. במקום מפעלים יש מזבלות ענקיות, שבהן מתבצע פירוק חלקי של המכשירים ושריפת הציוד האלקטרוני והחשמלי, שנעשית בכדי להפריד ממנו את המתכות היקרות, כמו הכסף והזהב. הללו יכניסו למעסיקים הרבה כסף. שאר הפסולת תישרף ותפלוט בתהליך ההפרדה מהמתכות כמויות גדולות של עשן רצחני, שהולך והורס את בריאותם של הילדים, מבלי שהם יכולים לעשות דבר.
לילדים אין הרבה ברירות. העוני מכריח את הילדים לעבוד. הם מקבלים כ-10 דולר עבור כל יום עבודה כזה. העבודה אמנם מסוכנת וקטלנית, אך, מצד שני, היא מאפשרת למשפחתם להתקיים ולהמשיך לשרוד בעוני הקשה שבו הם נמצאים. ההורים המסכנים, גם אם הם שומעים על הסכנה הגדולה שבה ילדיהם פוגשים בעבודה, לא פעם נאלצים להמשיך ולקוות שדווקא ילדם יהיה במעטים שלא ייפגעו.
הנה עבודת ילדים במזבלות האלקטרוניקה של גאנה שבאפריקה:
https://youtu.be/JPY8osKe8qM
ילדים בהודו שמפרידים את המתכות היקרות מהמכשירים ומשלמים בבריאותם:
https://youtu.be/sFfaYc_pIx8
עוד מאותה עבודה הרסנית, שתגרום לנזקים ומחלות קשות:
https://youtu.be/JXDrIvShZKU
וסרט תיעודי קצר על מזבלות האלקטרוניקה של גאנה שבאפריקה:
https://youtu.be/dd_ZttK3PuM?long=yes
מיחזור זכוכית (Glass recycling) הוא חשוב מאד, שכן הוא חוסך בחומרי גלם ובעיקר בחול, ההולך ומתכלה בעולם המודרני. התהליך שחמר על הנוף ועל תאי הגידול של בעלי חיים שמוצאים בחול את ביתם. תהליך המיחזור גם מקטין את הזיהום התעשייתי שנגרם בשל ייצור הזכוכית, חוסך אנרגיה מונע שריפות, בשל הזכוכיות המושלכות לזבל ומקטין את כמויות הפסולת בעולם.
אבל איך מתבצע מיחזור הזכוכית?
מיחזור הזכוכית מתחיל ממתקני איסוף בקבוקי הזכוכית, המפוזרים ברחבי הארץ. משם נאספים, כל כמה ימים, כל הבקבוקים ומובלים, במשאיות, למפעלי המיחזור.
במפעל מיחזור הזכוכית ממויינים הבקבוקים, לפי סוג הזכוכית והצבע שלה. הם עוברים ניקוי יסודי וגריסה גסה על ידי מתקן גריסה גדול. הגריסה לשברים קטנים הופכת את ההתכה של הזכוכית למהירה יותר. בתוך התהליך מופרדות מהזכוכית התוויות שמודבקות עליהם ומנפים מהם גם את פקקי הפח.
בשלב הבא מתיכים את הזכוכית, כל קבוצה על פי צבעה. ההתכה מתבצעת במכל גדול, שתודות למבערים חזקים, החום בו מגיע ל-1500 מעלות צלזיוס. אז יוצקים את הזכוכית המותכת אל תוך תבניות שמקנים לזכוכית הנוזלית את הצורה החדשה, בהתאם למוצר הבא שתהיה - בקבוק, זגוגית, כלי אוכל וכדומה. כיום מייצרים מהזכוכית הזו גם כלים סניטריים, רעפים, חומרי בניין ואפילו תשתיות כביש.
לפני סיום, מקשיחים את הזכוכית ויוצרים בה עמידות, תוך קירור מבוקר והתזת ספריי, שנועד למנוע שריטות.
בסיום התהליך נערכות בדיקות קפדניות שנועדו להוציא את המוצרים הפגומים, או אלו שאיכותם ירודה. הללו חוזרים שוב אל הגריסה, בעוד שהמוצרים התקינים יוצאים לאריזה ולשיווק.
הנה התהליך מאיסוף הזכוכית המשומשת ועד המפעל למיחזור זכוכית:
https://youtu.be/6R8YObQbE88
ייצור של בקבוקי זכוכית בימינו, שכולל זכוכיות ממוחזרות:
https://youtu.be/0NMHCozDsOY
ההתחלה - פינוי הזכוכית לצורך מיחזור:
https://youtu.be/bW5HSPGvdFM
ואז 60 שניות על מיחזור זכוכית:
https://youtu.be/fi_4tQEP1ec
כך ממחזרים זכוכית:
https://youtu.be/UAnzQl-EIs4
והסבר כימי של מיחזור הזכוכית:
https://youtu.be/vhpc0UULjDU
דם (Blood) הוא הנוזל האדום והחשוב מאוד שזורם בגוף. הדם הוא הכרחי לתפקוד הגוף, כי הוא מזין ומגן עליו ללא הפסקה.
באמצעות הלב, אותה משאבה מופלאה בגופנו שדוחפת את הדם למערכת הדם, מוביל הדם חמצן, חומרי מזון והורמונים לאיברים השונים. בתוך כדי כך הדם גם מפנה מהם פסולת ונלחם בזיהומים שונים ומחלות שעלולות להתפתח בגוף.
לאדם מבוגר יש בגופו כ-5 ליטרים של דם. לאנשים שונים יש סוגי דם שונים: יש דם O+ אחריו גם A+ וגם B+ ואחרון סוגי הדם O-.
תפקידיו העיקריים של הדם הוא להוביל חמצן לכל איברי הגוף (באמצעות תאי הדם האדומים) ולפנות פסולת באופן שיגן על הגוף ממחלות וזיהומים (תאי הדם הלבנים).
הדם זורם בגוף דרך כלי הדם שהם עורקים, ורידים ונימים. מערכת כלי הדם שבגוף מורכבת מכלי דם שונים, באורך כולל עצום שאם היו מחברים אותו הוא יכול היה להקיף את כדור הארץ פעמיים. הכירו אותם בתגית "מערכת הדם".
יש גם את "בנק הדם", אליו אנשים מבוגרים תורמים דם. למה הם עושים את זה? - כדי שבבתי החולים יהיו מספיק מנות דם שיוכלו לטפל בחולים הזקוקים לדם, בשל פציעה ואיבוד דם במהלך ניתוחים או מחלות. הכירו אותו בתגית "בנק הדם".
הנה הדם שבגופנו (עברית):
https://youtu.be/7FeG4caTASk
ארבעת סוגי הדם העיקריים (מתורגם):
https://youtu.be/xfZhb6lmxjk
ותודה ללחץ דם (עברית):
https://youtu.be/w8ygmcvELC8
כלי הדם המאפשרים לדם לזרום לכל הגוף (מתורגם):
http://youtu.be/vPkouV8m7Q0?t=10s
ובחיוך - תן לי את הדם הכי יקר שיש לך (עברית):
https://youtu.be/IkILpzY5qrg
מה הנזק שיוצר הפלסטיק בעולם?
פלסטיק (Plastic), בניגוד לחומרים אורגניים, טבעיים, ידוע כחומר שאיננו מתכלה ובטח לא “נעלם” מהסביבה. לרוב הוא מתפרק רק בתנאים מסוימים ובכל מקרה בקצב איטי מאוד, של שנים רבות.
מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת ייצר העולם מעל 9 מיליארד טון פלסטיק. פחות מ-9% עברו מיחזור, כ-12% נשרפו, ו-79% הנותרים הצטברו במזבלות, בשדות, בנהרות ובים.
כדי לדמיין את הכמות ניתן לכם דוגמה: אם נערום את כל הפלסטיק שיוצר אי פעם, נוכל לכסות את כל שטח ארצות הברית (ארץ ענקית) בשכבה של כמה מטרים.
כ-8 מיליון טון פלסטיק מגיעים לים מדי שנה. זה שווה ערך לשפיכת משאית אשפה מלאה לים בכל דקה. באוקיינוס השקט, בתחום שבין קליפורניה לאיי הוואי, נמצא "כתם האשפה הגדול של האוקיינוס השקט" (The Great Pacific Garbage Patch), מעין אי עצום של אשפה, אזור שזכה לכינוי "היבשת השביעית" ובו מצטבר פלסטיק בריכוזים גבוהים ומשתרע על כ-1.6 מיליון קילומטרים רבועים, גדול פי 3 בקירוב משטח צרפת.
כשפלסטיק נחשף לשמש ולגלים הוא אינו מתפרק לחומרים אורגניים אלא מתכווץ לחלקיקים זעירים הנקראים מיקרופלסטיק (microplastic), חלקיקים קטנים מ-5 מילימטר. החלקיקים הללו נמצאו בקרקעית האוקיינוסים, בשלג של הרי האלפים (Alps), בדם של בני אדם ובחלב אם. ההשלכות הבריאותיות שלהם עדיין נחקרות, אך יש עדויות מדאיגות לפגיעה במערכת ההורמונלית ובפריון שלנו.
בכל כביסה של בגדים שעשויים מחומרים סינתטיים כמו פוליאסטר (polyester) משתחררים מאות אלפי סיבי מיקרופייבר (microfiber) זעירים, החומקים דרך תחנות טיהור המים ומגיעים לים. לווייתנים נמצאו עם עשרות קילוגרמים של פלסטיק בבטנם. יותר מ-700 מינים ימיים נמצאים בסכנה בשל הפלסטיק.
ב-1997, בסערה מול חופי קורנוול (Cornwall) שבאנגליה, אבדו מספינת המשא Tokio Express 12 מכולות. אחת מהן הכילה 4.8 מיליון חלקי לגו (LEGO). עד היום ממשיכים חלקיקי לגו בצורת תמנונים וסוסי ים להגיע לחופי אנגליה, עדות חיה לכך שפלסטיק אינו מתפרק בים גם לאחר עשרות שנים.
ב-2016 התגלה חיידק יפני בשם Ideonella sakaiensis שמסוגל לאכול פלסטיק מסוג PET. זו תגלית מבטיחה שאולי ניתן יהיה לנצל לטיפול בפסולת פלסטית, אך הפתרון האמיתי ידרוש שינוי עמוק בהרגלי הצריכה, רגולציה נוקשה על יצרנים מפלסטיק ופיתוח אריזות מתכלות. מסתבר שהפלסטיק הזול שאנחנו קונים בסופרמרקט עלול לעלות לנו ביוקר רב בעתיד.
מנגד, הפחתה בכמות הפלסטיק המיוצרת בעולם תביא להפחתה בעומס הסביבתי
ולצמצם באופן משמעותי פליטת גזי חממה. בנוסף, מיחזור הפלסטיק לאחר השימוש בו, עדיף מבחינה סביבתית על
פני שריפת הפלסטיק או הטמנתו במטמנות המזיקות לסביבה.
הנה הבעיה בפלסטיק:
https://youtu.be/jQdBag_p6kE
כך התפתח הפלסטיק לאורך השנים - מהמצאתו ועד היום (מתורגם):
https://youtu.be/9GMbRG9CZJw
המאבק הכל כך חשוב בפלסטיק (עברית):
https://youtu.be/T7QhPlZGkFU
ותוצאות הבעיה הסביבתית העצומה שיצרנו איתו (עברית):
https://youtu.be/pAlgQGyfBLQ?long=yes
פלסטיק (Plastic), בניגוד לחומרים אורגניים, טבעיים, ידוע כחומר שאיננו מתכלה ובטח לא “נעלם” מהסביבה. לרוב הוא מתפרק רק בתנאים מסוימים ובכל מקרה בקצב איטי מאוד, של שנים רבות.
מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת ייצר העולם מעל 9 מיליארד טון פלסטיק. פחות מ-9% עברו מיחזור, כ-12% נשרפו, ו-79% הנותרים הצטברו במזבלות, בשדות, בנהרות ובים.
כדי לדמיין את הכמות ניתן לכם דוגמה: אם נערום את כל הפלסטיק שיוצר אי פעם, נוכל לכסות את כל שטח ארצות הברית (ארץ ענקית) בשכבה של כמה מטרים.
כ-8 מיליון טון פלסטיק מגיעים לים מדי שנה. זה שווה ערך לשפיכת משאית אשפה מלאה לים בכל דקה. באוקיינוס השקט, בתחום שבין קליפורניה לאיי הוואי, נמצא "כתם האשפה הגדול של האוקיינוס השקט" (The Great Pacific Garbage Patch), מעין אי עצום של אשפה, אזור שזכה לכינוי "היבשת השביעית" ובו מצטבר פלסטיק בריכוזים גבוהים ומשתרע על כ-1.6 מיליון קילומטרים רבועים, גדול פי 3 בקירוב משטח צרפת.
כשפלסטיק נחשף לשמש ולגלים הוא אינו מתפרק לחומרים אורגניים אלא מתכווץ לחלקיקים זעירים הנקראים מיקרופלסטיק (microplastic), חלקיקים קטנים מ-5 מילימטר. החלקיקים הללו נמצאו בקרקעית האוקיינוסים, בשלג של הרי האלפים (Alps), בדם של בני אדם ובחלב אם. ההשלכות הבריאותיות שלהם עדיין נחקרות, אך יש עדויות מדאיגות לפגיעה במערכת ההורמונלית ובפריון שלנו.
בכל כביסה של בגדים שעשויים מחומרים סינתטיים כמו פוליאסטר (polyester) משתחררים מאות אלפי סיבי מיקרופייבר (microfiber) זעירים, החומקים דרך תחנות טיהור המים ומגיעים לים. לווייתנים נמצאו עם עשרות קילוגרמים של פלסטיק בבטנם. יותר מ-700 מינים ימיים נמצאים בסכנה בשל הפלסטיק.
ב-1997, בסערה מול חופי קורנוול (Cornwall) שבאנגליה, אבדו מספינת המשא Tokio Express 12 מכולות. אחת מהן הכילה 4.8 מיליון חלקי לגו (LEGO). עד היום ממשיכים חלקיקי לגו בצורת תמנונים וסוסי ים להגיע לחופי אנגליה, עדות חיה לכך שפלסטיק אינו מתפרק בים גם לאחר עשרות שנים.
ב-2016 התגלה חיידק יפני בשם Ideonella sakaiensis שמסוגל לאכול פלסטיק מסוג PET. זו תגלית מבטיחה שאולי ניתן יהיה לנצל לטיפול בפסולת פלסטית, אך הפתרון האמיתי ידרוש שינוי עמוק בהרגלי הצריכה, רגולציה נוקשה על יצרנים מפלסטיק ופיתוח אריזות מתכלות. מסתבר שהפלסטיק הזול שאנחנו קונים בסופרמרקט עלול לעלות לנו ביוקר רב בעתיד.
מנגד, הפחתה בכמות הפלסטיק המיוצרת בעולם תביא להפחתה בעומס הסביבתי
ולצמצם באופן משמעותי פליטת גזי חממה. בנוסף, מיחזור הפלסטיק לאחר השימוש בו, עדיף מבחינה סביבתית על
פני שריפת הפלסטיק או הטמנתו במטמנות המזיקות לסביבה.
הנה הבעיה בפלסטיק:
https://youtu.be/jQdBag_p6kE
כך התפתח הפלסטיק לאורך השנים - מהמצאתו ועד היום (מתורגם):
https://youtu.be/9GMbRG9CZJw
המאבק הכל כך חשוב בפלסטיק (עברית):
https://youtu.be/T7QhPlZGkFU
ותוצאות הבעיה הסביבתית העצומה שיצרנו איתו (עברית):
https://youtu.be/pAlgQGyfBLQ?long=yes
מהם איי האשפה המכונים "היבשת השביעית"?
כמות הזבל שיוצרת החברה המודרנית היא בלתי נתפסת. ברוב בעולם המתקדם יש חברות תעשייתיות שמייצרות כמויות אדירות של מוצרים, שכוללים בהם מרכיבים שיהפכו לזבל. להמחשה של גודל הבעיה חשוב לספר שבכל שנה נפלטים 8 מיליון טון של פסולת פלסטיק אל הימים.
במשך אלפי שנים התייחס המין האנושי לימים ולאוקיינוסים כאל פח אשפה עצום, שיכול לקלוט את כל הפסולת שלנו. אבל בעשורים האחרונים זה הפך לתהליך הרסני בטירוף. בימינו, מעל 10 מיליון טונות של פסולת, ש-80% ממנה הוא פלסטיק, מוצאות את דרכן בכל שנה לאוקיינוסים.
באוקיינוסים צפים כיום מעל 50 מיליארד פריטי זבל של חלקי פלסטיק. ההערכות גורסות שהם שוקלים 270 אלף טון. זהו ריכוז הזבל שבאוקיינוס, זה שזכה לשם "היבשת השביעית" או "כתם הזבל של האוקיינוס השקט" (Great Pacific Garbage Patch).
רק שנבין - זו המזבלה הגדולה בעולם. השטח של יבשת הזבל הזו הוא כפול מזה של מדינת טקסס כולה ויש אומרים שכבר עבר את שטחה של צרפת.
אז איך זה שאי אפשר לראות אותה בתצלומי לוויין? - מסתבר שחתיכות הפלסטיק שמרכיבות אותה, התפרקו על ידי השמש, המים והרוחות. מרבית החתיכות הללו הן למעשה חלקיקים קטנים, או פלסטיק שהולך והופך לחלקיקים כאלה. מה שנוצר מהתהליך הזה הוא מה שצ’ארלס מור, חוקר האוקיינוסים שגילה במקרה את “איי הפלסטיק” הללו,עוד בשנת 1997, מכנה ”מרק של פלסטיק”. זו שכבת פסולת דקה אך הרסנית של פסולת, שנעה על פני הים.
הפלסטיק הזה מרעיל את הסביבה, פוגע בחי בה ומשחית לחלוטין את שרשרת המזון. המוות וההכחדה העצומים של דגים, ציפורים ויצורי ים נוספים הוא בלתי נתפס. הללו אוכלים את הפלסטיק ונפצעים, מורעלים, נחנקים, מתים, או מתרבים תוך פגיעה בוולדות שלהם. הם מסתבכים בחלקי הפלסטיק ומתים בהמוניהם. עלינו לעצור את זה. עכשיו!
כך נוצר כתם הזבל שבאוקיינוס השקט (מתורגם):
https://youtu.be/_6xlNyWPpB8
מעט נתונים מפחידים על אי הפלסטיק הצף באוקיינוס:
https://youtu.be/vrPBYS5zzF8
יש תכניות להפוך אותו לאי אמיתי שעליו תיבנה עיר צפה:
https://youtu.be/p2Bv4dBGF2I
או לאסוף את הפסולת העצומה הזו:
https://youtu.be/lamLUzZN0qg
מיזם שיצא לדרך, לאיסוף הפסולת הזו:
https://youtu.be/O1EAeNdTFHU
חרם קשיות פלסטיק - האם הוא יעזור? (עברית)
https://youtu.be/T7QhPlZGkFU
הצעה לכל אחד מאיתנו? - להימנע מכמויות הפלסטיק בחיינו:
https://youtu.be/YFZS3Vh4lfI
כיצד הפך הפלסטיק למזהם הנורא של כדור הארץ ולאיום על קיומנו כאן (מתורגם):
https://youtu.be/RS7IzU2VJIQ?long=yes
וסרט תיעודי על זיהום הפלסטיק שבים:
https://youtu.be/lsJqMmuFWO4?long=yes
כמות הזבל שיוצרת החברה המודרנית היא בלתי נתפסת. ברוב בעולם המתקדם יש חברות תעשייתיות שמייצרות כמויות אדירות של מוצרים, שכוללים בהם מרכיבים שיהפכו לזבל. להמחשה של גודל הבעיה חשוב לספר שבכל שנה נפלטים 8 מיליון טון של פסולת פלסטיק אל הימים.
במשך אלפי שנים התייחס המין האנושי לימים ולאוקיינוסים כאל פח אשפה עצום, שיכול לקלוט את כל הפסולת שלנו. אבל בעשורים האחרונים זה הפך לתהליך הרסני בטירוף. בימינו, מעל 10 מיליון טונות של פסולת, ש-80% ממנה הוא פלסטיק, מוצאות את דרכן בכל שנה לאוקיינוסים.
באוקיינוסים צפים כיום מעל 50 מיליארד פריטי זבל של חלקי פלסטיק. ההערכות גורסות שהם שוקלים 270 אלף טון. זהו ריכוז הזבל שבאוקיינוס, זה שזכה לשם "היבשת השביעית" או "כתם הזבל של האוקיינוס השקט" (Great Pacific Garbage Patch).
רק שנבין - זו המזבלה הגדולה בעולם. השטח של יבשת הזבל הזו הוא כפול מזה של מדינת טקסס כולה ויש אומרים שכבר עבר את שטחה של צרפת.
אז איך זה שאי אפשר לראות אותה בתצלומי לוויין? - מסתבר שחתיכות הפלסטיק שמרכיבות אותה, התפרקו על ידי השמש, המים והרוחות. מרבית החתיכות הללו הן למעשה חלקיקים קטנים, או פלסטיק שהולך והופך לחלקיקים כאלה. מה שנוצר מהתהליך הזה הוא מה שצ’ארלס מור, חוקר האוקיינוסים שגילה במקרה את “איי הפלסטיק” הללו,עוד בשנת 1997, מכנה ”מרק של פלסטיק”. זו שכבת פסולת דקה אך הרסנית של פסולת, שנעה על פני הים.
הפלסטיק הזה מרעיל את הסביבה, פוגע בחי בה ומשחית לחלוטין את שרשרת המזון. המוות וההכחדה העצומים של דגים, ציפורים ויצורי ים נוספים הוא בלתי נתפס. הללו אוכלים את הפלסטיק ונפצעים, מורעלים, נחנקים, מתים, או מתרבים תוך פגיעה בוולדות שלהם. הם מסתבכים בחלקי הפלסטיק ומתים בהמוניהם. עלינו לעצור את זה. עכשיו!
כך נוצר כתם הזבל שבאוקיינוס השקט (מתורגם):
https://youtu.be/_6xlNyWPpB8
מעט נתונים מפחידים על אי הפלסטיק הצף באוקיינוס:
https://youtu.be/vrPBYS5zzF8
יש תכניות להפוך אותו לאי אמיתי שעליו תיבנה עיר צפה:
https://youtu.be/p2Bv4dBGF2I
או לאסוף את הפסולת העצומה הזו:
https://youtu.be/lamLUzZN0qg
מיזם שיצא לדרך, לאיסוף הפסולת הזו:
https://youtu.be/O1EAeNdTFHU
חרם קשיות פלסטיק - האם הוא יעזור? (עברית)
https://youtu.be/T7QhPlZGkFU
הצעה לכל אחד מאיתנו? - להימנע מכמויות הפלסטיק בחיינו:
https://youtu.be/YFZS3Vh4lfI
כיצד הפך הפלסטיק למזהם הנורא של כדור הארץ ולאיום על קיומנו כאן (מתורגם):
https://youtu.be/RS7IzU2VJIQ?long=yes
וסרט תיעודי על זיהום הפלסטיק שבים:
https://youtu.be/lsJqMmuFWO4?long=yes
מהם תפקידי הדם בגופנו?
שני תפקידים לדם בגופנו - להוביל חמצן לכל מקום ולפנות פסולת מכל מקום:
הובלת חמצן - הדם בגופנו אחראי להעביר לכל חלקי הגוף את החמצן שאנו שואפים, את המים שאנו שותים ואת המזון שאנו אוכלים. כל תא בגוף מקבל בעזרת הדם את החומרים שלהם הוא זקוק כדי לחיות.
פינוי פסולת - הדם הוא גם זה שאחראי לפינוי של חומרי הפסולת מהתאים. את אותה פסולת שהגוף צריך להפריש מפנה הדם אל הכליות ואת הפחמן הדו-חמצני הוא מוציא אל הריאות, שם הוא ייפלט מהגוף ויפנה מקום לחמצן חדש.
הנה הדם שבגופנו וכלי הדם שמאפשרים לו להגיע לכל פינה בגוף (מתורגם):
http://youtu.be/vPkouV8m7Q0?t=10s
מרכיביו של הדם (עברית):
https://youtu.be/7FeG4caTASk
כלי הדם (עברית):
https://youtu.be/vPkouV8m7Q0
ובחיוך - תן לי את הדם הכי יקר שיש לך (עברית):
https://youtu.be/IkILpzY5qrg
שני תפקידים לדם בגופנו - להוביל חמצן לכל מקום ולפנות פסולת מכל מקום:
הובלת חמצן - הדם בגופנו אחראי להעביר לכל חלקי הגוף את החמצן שאנו שואפים, את המים שאנו שותים ואת המזון שאנו אוכלים. כל תא בגוף מקבל בעזרת הדם את החומרים שלהם הוא זקוק כדי לחיות.
פינוי פסולת - הדם הוא גם זה שאחראי לפינוי של חומרי הפסולת מהתאים. את אותה פסולת שהגוף צריך להפריש מפנה הדם אל הכליות ואת הפחמן הדו-חמצני הוא מוציא אל הריאות, שם הוא ייפלט מהגוף ויפנה מקום לחמצן חדש.
הנה הדם שבגופנו וכלי הדם שמאפשרים לו להגיע לכל פינה בגוף (מתורגם):
http://youtu.be/vPkouV8m7Q0?t=10s
מרכיביו של הדם (עברית):
https://youtu.be/7FeG4caTASk
כלי הדם (עברית):
https://youtu.be/vPkouV8m7Q0
ובחיוך - תן לי את הדם הכי יקר שיש לך (עברית):
https://youtu.be/IkILpzY5qrg
