שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו פסיק ואיך משתמשים בפסיק?
פסיק (Comma) הוא כנראה סימן הפיסוק המושלם, זה שמבהיר ומדייק את המשמעות של כל משפט ושבלעדיו היו אינספור אי-הבנות בשפה הכתובה.
פסיק (","), שעל שמו נקרא כל הפיסוק, מפריד ומרווח בין רעיונות שונים במשפט, מסמן עצירה בו, הפרדה ולעתים גם תפנית מסוימת בו במשפט.
מי שכותבים יודעים כמה חשוב הפסיק בכתיבה. מי שעושים הגהה או עריכה לשונית לטקסטים שנכתבו בידי חובבים כבר מכירים ויודעים שיש הרבה בלבול בשימוש בפסיקים.
#המלצה
כותבים מתחילים נוטים לא פעם לכתוב משפטים ארוכים ומורכבים, עם המון פסיקים בתוכם.
המלצה חמה תהיה שאם יצאו לכם משפטים ארוכים ומורכבים, הכוללים מגוון רעיונות זה בתוך או אחרי זה, הפרידו אותם. אם אין ברירה אז באמצעות פסיקים, ואז עברו עליהם פעם או פעמיים, גם בקריאה ונסו לוודא שהם ברורים וכתובים נכון.
אבל עצת זהב חשובה אף יותר היא לפצל משפט מורכב ומרובה פסיקים לכמה משפטים קצרים, עם נקודות בסופו של כל אחד. תתפלאו לגלות כמה זה מוצלח יותר.
#מתי יבוא פסיק?
כללית, יופיע פסיק במשפט בכל אותם חלקים שאין ביניהם ו' החיבור. לדוגמה: "אימא הבטיחה לילדיה קרטיב, סוכריות, עוגה וחצילים."
הסגר
=====
(מילים כמו: לדעתי, כידוע, למשל, כמובן, כזכור )
פסיק לפני הסגר ואחריו:
דוגמה: "המנהלת לא תאשר, זה ברור מראש, והכיתה לא תצא לטיול ביום גשום."
כשההסגר הוא קצר באמצע משפט לא יהיו פסיקים אך בתחילת המשפט, יבוא אחריו פסיק:
"נכון, איש מאיתנו לא היה אתמול במסיבה."
תמורה
======
לפני תמורה ואחריה:
דוגמה לתמורה: "יוסי, איש האשכולות, יצר והפיק מופע מצוין."
גם כשהתמורה קצרה ובתחילת המשפט, יבוא פסיק אחריה:
"התפוח הגדול, ניו יורק היא העיר הגדולה בחוף המזרחי של ארצות הברית."
במשפט מאוחה
============
לפני ו' החיבור
לרוב פסיק לא יבוא לפני ו' החיבור. אך במשפט מאוחה - כלומר משפט המורכב מכמה משפטים שבכל אחד מהם יש נושא ונשוא - נכון להפריד בין החלקים המאוחים בפסיק, גם כשיש ו' החיבור שמחברת ביניהם. למשל:
"כל תומכיו הריעו לו בתשואות רמות, ורק חבר הכנסת הפורש שילב ידיים ושתק."
יש גם את העניין של פסיק האוקספורד, זה שבא לפני ו' החיבור כדי למנוע בלבול. הרי אם ייכתב בלי פסיק המשפט "I dedicate this book to my parents, Jean and God." עשויים להבין שהורי הם ג'ין ואלוהים, בעוד שהתכוונתי להודות להורי, לג'ין ולאלוהים".
#מתי לא יהיה פסיק?
לפני ואחרי הסגר קצר או תמורה קצרה באמצע משפט לא יהיה פסיק.
"השופט נתן לצערי פסק דין שונה."
"אהבתי את דני יקירי כל חיי."
אחרי המילים כמו כלומר, כגון וכמו, הקשורות להמשך המשפט - לא יהיה פסיק כי המילים הללו קשורות בהחלט להמשך שאחריהן והכנסת פסיק תפריד אותן מהמשך המשפט.
לפני ו' החיבור במצב רגיל, שאינו משפט מאוחה.
#לא להגזים בפסיקים
הקפידו שלא להגזים בשימוש בפסיקים. לא יהיה נכון להכניס פסיק בכל מקום בו הדיבור היה נעצר לוּ קראו את המשפט בקול. הסיבה היא שמשפט שבנוי נכון ממילא יביא לעצירה בקריאתו ולכן מראש הופכת הכנסת פסיק למיותרת.
הנה שימושי וחוקי הפסיק (מתורגם):
https://youtu.be/GHnl1O3NGJk
פסיק האוקספורד מעורר המחלוקת (מתורגם):
https://youtu.be/ptM7FzyjtRk
והאוקספורד פסיק הלא נחוץ:
https://youtu.be/SjFRofSqBK8?long=yes
איך משמשת נקודה בפיסוק?
הנקודה (period ולעתים full point) היא סימן פיסוק שתפקידו העיקרי הוא לסמן את סוף המשפט.
האקדמיה ללשון העברית בירושלים מציינת שפיסוק הנקודה, שנראה כך "." הוא מעין תמרור "עצור" המשמש לסמן לקורא להמתין שניה, לפני שממשיכים בקריאה.
כסימן הפיסוק המציין את סיום המשפט, הנקודה מהווה אתנחתא קלה, בטרם המשפט הבא. היא חזקה מפסיק וחלשה במעט מההמתנה עם סגירת פסקה.
#עצה לכותבים
למי שכותבים כמה וכמה שורות ועדיין לא הניחו בהן נקודה או שתיים לרפואה, חייבים להניח שככל הנראה המשפט שלהם ארוך ומורכב מדי.
כדי לפתור זאת יש לנסות ולזהות את הרעיונות הנפרדים שכל משפט מביע ולפרק את הטקסט למספר משפטים קצרים יותר, כשכל אחד מהם עוסק ברעיון משלו.
הנה נקודה ואריה סימני הפיסוק האחרים:
https://youtu.be/LdCOswMeXFQ
והנקודות הן הראשונות בפיסוק:
https://youtu.be/BgcokHqAXUk
למה משתמשים בשלוש נקודות בפיסוק?
שלוש נקודות (Ellipsis), או 3 נקודות (...), הוא סימן בן 3 נקודות, המופיעות בזו אחר זו. לרוב הוא נועד בפיסוק לציין את מקומו של טקסט כלשהו, שלא נכתב במלואו ומסיבות שונות.
#בציטוט
כשהן מובאות בתוך ציטוט, מסמנות שלוש הנקודות (לא יותר ולא פחות) השמטת חלק מהטקסט המצוטט, לרוב מהרצון לדייק ש"היה שם משהו נוסף, אך הוא אינו רלוונטי לציטוט הנוכחי". לעתים מכניסים אותן בתוך סוגריים מרובעים, לצורך הבהרה לקורא בין שלוש נקודות שמשמיטות לשלוש נקודות שהופיעו בעצמן במקור המצוטט.
#שלוש, לא יותר ולא פחות
בכתיבה שאינה ציטוט מקורן של שלוש הנקודות ברצון להבהיר שיש המשך למשפט, המשך שהושמט ולא ייכתב, סוג של הרהור נוסף שהכותבים לא מעלים על הכתב.
נוכחותן מבהיר לקורא שיש דבר מה שלא נכתב, לעתים כדי שלא להעמיס על הקוראים, פעמים אחרות אולי כ"חומר למחשבה" או בחזקת דבר מה שהוא מובן מאליו.
#ברשת
בטקסטים שאינם ספרותיים, השימוש בשלוש הנקודות היה בעבר כלי סגנוני נדיר מאוד. האקדמיה ללשון העברית (בחוברת כללי הפיסוק שהוציאה) קובעת באופן רשמי ששלוש נקודות יוצרות ערפול בטקסט, מחלישות אותו ומשאירות בו מקום לפרשנות.
ומנגד, בשימוש פופולרי עכשווי, למשל בבלוגים או במדיה חברתית, הפכו שלוש הנקודות לכלי המסמן לא פעם קריצה או לעג, מצב בו הכותבים לא מפרטים ומשאירים לקוראים לעשות את החשיבה בעצמם...
הנה כללי שלוש הנקודות:
https://youtu.be/3fhj88bp0Gk
ובאנגלית על שלוש הנקודות:
https://youtu.be/MvuxyBPvEB4
פסיק
פסיק (Comma) הוא כנראה סימן הפיסוק המושלם, זה שמבהיר ומדייק את המשמעות של כל משפט ושבלעדיו היו אינספור אי-הבנות בשפה הכתובה.
פסיק (","), שעל שמו נקרא כל הפיסוק, מפריד ומרווח בין רעיונות שונים במשפט, מסמן עצירה בו, הפרדה ולעתים גם תפנית מסוימת בו במשפט.
מי שכותבים יודעים כמה חשוב הפסיק בכתיבה. מי שעושים הגהה או עריכה לשונית לטקסטים שנכתבו בידי חובבים כבר מכירים ויודעים שיש הרבה בלבול בשימוש בפסיקים.
#המלצה
כותבים מתחילים נוטים לא פעם לכתוב משפטים ארוכים ומורכבים, עם המון פסיקים בתוכם.
המלצה חמה תהיה שאם יצאו לכם משפטים ארוכים ומורכבים, הכוללים מגוון רעיונות זה בתוך או אחרי זה, הפרידו אותם. אם אין ברירה אז באמצעות פסיקים, ואז עברו עליהם פעם או פעמיים, גם בקריאה ונסו לוודא שהם ברורים וכתובים נכון.
אבל עצת זהב חשובה אף יותר היא לפצל משפט מורכב ומרובה פסיקים לכמה משפטים קצרים, עם נקודות בסופו של כל אחד. תתפלאו לגלות כמה זה מוצלח יותר.
#מתי יבוא פסיק?
כללית, יופיע פסיק במשפט בכל אותם חלקים שאין ביניהם ו' החיבור. לדוגמה: "אימא הבטיחה לילדיה קרטיב, סוכריות, עוגה וחצילים."
הסגר
=====
(מילים כמו: לדעתי, כידוע, למשל, כמובן, כזכור )
פסיק לפני הסגר ואחריו:
דוגמה: "המנהלת לא תאשר, זה ברור מראש, והכיתה לא תצא לטיול ביום גשום."
כשההסגר הוא קצר באמצע משפט לא יהיו פסיקים אך בתחילת המשפט, יבוא אחריו פסיק:
"נכון, איש מאיתנו לא היה אתמול במסיבה."
תמורה
======
לפני תמורה ואחריה:
דוגמה לתמורה: "יוסי, איש האשכולות, יצר והפיק מופע מצוין."
גם כשהתמורה קצרה ובתחילת המשפט, יבוא פסיק אחריה:
"התפוח הגדול, ניו יורק היא העיר הגדולה בחוף המזרחי של ארצות הברית."
במשפט מאוחה
============
לפני ו' החיבור
לרוב פסיק לא יבוא לפני ו' החיבור. אך במשפט מאוחה - כלומר משפט המורכב מכמה משפטים שבכל אחד מהם יש נושא ונשוא - נכון להפריד בין החלקים המאוחים בפסיק, גם כשיש ו' החיבור שמחברת ביניהם. למשל:
"כל תומכיו הריעו לו בתשואות רמות, ורק חבר הכנסת הפורש שילב ידיים ושתק."
יש גם את העניין של פסיק האוקספורד, זה שבא לפני ו' החיבור כדי למנוע בלבול. הרי אם ייכתב בלי פסיק המשפט "I dedicate this book to my parents, Jean and God." עשויים להבין שהורי הם ג'ין ואלוהים, בעוד שהתכוונתי להודות להורי, לג'ין ולאלוהים".
#מתי לא יהיה פסיק?
לפני ואחרי הסגר קצר או תמורה קצרה באמצע משפט לא יהיה פסיק.
"השופט נתן לצערי פסק דין שונה."
"אהבתי את דני יקירי כל חיי."
אחרי המילים כמו כלומר, כגון וכמו, הקשורות להמשך המשפט - לא יהיה פסיק כי המילים הללו קשורות בהחלט להמשך שאחריהן והכנסת פסיק תפריד אותן מהמשך המשפט.
לפני ו' החיבור במצב רגיל, שאינו משפט מאוחה.
#לא להגזים בפסיקים
הקפידו שלא להגזים בשימוש בפסיקים. לא יהיה נכון להכניס פסיק בכל מקום בו הדיבור היה נעצר לוּ קראו את המשפט בקול. הסיבה היא שמשפט שבנוי נכון ממילא יביא לעצירה בקריאתו ולכן מראש הופכת הכנסת פסיק למיותרת.
הנה שימושי וחוקי הפסיק (מתורגם):
https://youtu.be/GHnl1O3NGJk
פסיק האוקספורד מעורר המחלוקת (מתורגם):
https://youtu.be/ptM7FzyjtRk
והאוקספורד פסיק הלא נחוץ:
https://youtu.be/SjFRofSqBK8?long=yes
הנקודה (period ולעתים full point) היא סימן פיסוק שתפקידו העיקרי הוא לסמן את סוף המשפט.
האקדמיה ללשון העברית בירושלים מציינת שפיסוק הנקודה, שנראה כך "." הוא מעין תמרור "עצור" המשמש לסמן לקורא להמתין שניה, לפני שממשיכים בקריאה.
כסימן הפיסוק המציין את סיום המשפט, הנקודה מהווה אתנחתא קלה, בטרם המשפט הבא. היא חזקה מפסיק וחלשה במעט מההמתנה עם סגירת פסקה.
#עצה לכותבים
למי שכותבים כמה וכמה שורות ועדיין לא הניחו בהן נקודה או שתיים לרפואה, חייבים להניח שככל הנראה המשפט שלהם ארוך ומורכב מדי.
כדי לפתור זאת יש לנסות ולזהות את הרעיונות הנפרדים שכל משפט מביע ולפרק את הטקסט למספר משפטים קצרים יותר, כשכל אחד מהם עוסק ברעיון משלו.
הנה נקודה ואריה סימני הפיסוק האחרים:
https://youtu.be/LdCOswMeXFQ
והנקודות הן הראשונות בפיסוק:
https://youtu.be/BgcokHqAXUk
שלוש נקודות (Ellipsis), או 3 נקודות (...), הוא סימן בן 3 נקודות, המופיעות בזו אחר זו. לרוב הוא נועד בפיסוק לציין את מקומו של טקסט כלשהו, שלא נכתב במלואו ומסיבות שונות.
#בציטוט
כשהן מובאות בתוך ציטוט, מסמנות שלוש הנקודות (לא יותר ולא פחות) השמטת חלק מהטקסט המצוטט, לרוב מהרצון לדייק ש"היה שם משהו נוסף, אך הוא אינו רלוונטי לציטוט הנוכחי". לעתים מכניסים אותן בתוך סוגריים מרובעים, לצורך הבהרה לקורא בין שלוש נקודות שמשמיטות לשלוש נקודות שהופיעו בעצמן במקור המצוטט.
#שלוש, לא יותר ולא פחות
בכתיבה שאינה ציטוט מקורן של שלוש הנקודות ברצון להבהיר שיש המשך למשפט, המשך שהושמט ולא ייכתב, סוג של הרהור נוסף שהכותבים לא מעלים על הכתב.
נוכחותן מבהיר לקורא שיש דבר מה שלא נכתב, לעתים כדי שלא להעמיס על הקוראים, פעמים אחרות אולי כ"חומר למחשבה" או בחזקת דבר מה שהוא מובן מאליו.
#ברשת
בטקסטים שאינם ספרותיים, השימוש בשלוש הנקודות היה בעבר כלי סגנוני נדיר מאוד. האקדמיה ללשון העברית (בחוברת כללי הפיסוק שהוציאה) קובעת באופן רשמי ששלוש נקודות יוצרות ערפול בטקסט, מחלישות אותו ומשאירות בו מקום לפרשנות.
ומנגד, בשימוש פופולרי עכשווי, למשל בבלוגים או במדיה חברתית, הפכו שלוש הנקודות לכלי המסמן לא פעם קריצה או לעג, מצב בו הכותבים לא מפרטים ומשאירים לקוראים לעשות את החשיבה בעצמם...
הנה כללי שלוש הנקודות:
https://youtu.be/3fhj88bp0Gk
ובאנגלית על שלוש הנקודות:
https://youtu.be/MvuxyBPvEB4
