» «
לאנג לאנג
מיהו לאנג לאנג, כוכב-העל של המוסיקה הקלאסית?



הוא סופר-סטאר ענקי, מעין אלביס של הפסנתר הקלאסי, אדם שמאזינים נוהרים לקונצרטים שלו בהתלהבות שנשמרה עד היום לכוכבי רוק. הוא וירטואוז פסנתר המלהט על המקלדת כמו אל מול כלי הקשה פשוט, בחור שממש גדל מילדות על במת הקונצרטים וזכה לתרועות בעמידה כמעט לאורך כל חייו.

כבר בשנות ה-30 לחייו, הגיע הפסנתרן הסיני לאנג לאנג (Lang Lang) למעמד של אחד הפסנתרנים המיומנים בעולם. רבים רואים בו את אחד הנגנים אחד המוכשרים והמקצועיים שבין הנגנים הקלאסיים בעולם של תחילת המאה ה-21.

הוא החל כילד פלא, בן עניים סיני שהחל ללמוד פסנתר בגיל 3. כבר אז בלטו הריכוז והכישרון המובהקים שלו. בלטה גם יכולת ההבעה שלו, שהקדימה את גילו הכרונולוגי, זה שעל הנייר, בשנים רבות. הוא ניגן כמו מוסיקאי בוגר.

מההופעות בצעירותו רבים זוכרים לו את גלגולי העיניים, המניירות המעצבנות והפרצופים היצירתיים שעשה תוך כדי נגינה אז. בילדותו סלחו לו על אלה, כי הוא היה עילוי ומכל בחינה אחרת הוא ניגן כמו פסנתרן בוגר ועמוק עד בלי די. מצד שני, יש רבים שרואים בשפת הגוף שלו את הביטוי לתחושה והקשר המדויקים כל כך של המוסיקה, שבהן הוא ניחן.

כיום הוא נחשב לגדול הפסנתרנים הצעירים בעולם. מהפרצופים והמניירות ההם כבר נפטר מזמן ונשאר רק הכישרון היוצא הדופן והבלתי נדלה שלו, העומק, ההבעה והפרשנות המוסיקלית המקורית וייחודית לו. לצד אלו, הוא מלא חיים וחוש הומור, אישיותו הקורנת ושמחת החיים שלו בולטת בהופעותיו הליצניות בתכניות טלוויזיה ובראיונות "טוק שואו". הוא מבין את תפקיד האמן בעידן המודרני ומתחבר לכל קהל ולכל פינה בכפר הגלובלי, שדומה שהוא הכוכב הגדול שלו כיום.

ההערצה לה הוא זוכה, לא קלקלה את לאנג לאנג והוא עובד קשה לפרנסתו. הוא מרבה בהופעות ובהקלטות והנהירה לרכישת ההקלטות שלו מזכירה את הימים הגדולים של תעשיית התקליטים.

אגב, בסינית פירוש השם "לאנג לאנג" הוא "אדם מבריק"...


הנה לאנג לאנג בגיל 12:

https://youtu.be/lJg6ibz5Bvg


לאנג לאנג מנגן בקלות את "ואלס הדקה" אופוס 64, מספר 1 של שופן:

https://youtu.be/hKILwVH_MdM


ראיון עם לאנג לאנג מגלה את סיפורו של האמן המצליח במוסיקה הקלאסית העולמית:

https://youtu.be/3W6P0eL41O4


מחווה ללאונרד כהן אחרי מותו:

https://youtu.be/2xTpS3cn2fU


וסרט תיעודי על מכונת הנגינה המושלמת - לאנג לאנג:

https://youtu.be/6khZk6LCDUw?long=yes
אוסקר פיטרסון
במה נודע אוסקר פיטרסון?



הוא היה השד של פסנתר הג'אז. ענק עדין, גם בג'אז וגם בממדי גופו, עם צליל קל כמו נוצה, רך כמו חמאה, מהיר כמו חללית ומבריק כמו ציפוי הלכה הנוצץ של הפסנתר שלו. לא היו הרבה פסנתרנים עם טכניקה מושלמת כמו שלו, תפיסה הרמונית כל כך מדויקת ונגינת ג'אז כל כך מלאת חיים ואנרגיה.

זהו אוסקר פיטרסון (Oscar Peterson), מוסיקאי שהטכניקה המושלמת והמהירות המהוקצעת שלו מעולם לא החליפו טיפול מסוגנן ומלא כבוד למוטיבים המלודיים ולמשפטים המפוסקים היטב שבנה בסולואים שלו בזמן אמת.

בילדותו הוא החל לנגן דווקא בחצוצרה, אבל לאחר שחלה בשחפת הוא עבר לנגן בכלי שהיה אמנם פחות אהוב עליו, אבל מרגע שהתמקד בו הוא צמח והיה לתלמיד חרוץ.

האגדה מספרת שבנערותו הוא שמע את הטכניקה המטורפת של ארט טייטום, אולי הפסנתרן הגדול והמיומן בתולדות הג'אז. הוא נכנס להלם, פשוטו כמשמעו ובמשך חודשים אוסקר הצעיר לא הצליח להביא את עצמו לנגן בפסנתר.

אבל ההלם התחלף בגאווה. טייטום בחר בו והיה לו העונג והטירוף ללמוד ולצקת מים על ידיו של "אלוהי פסנתר הג'אז", כמו שטייטום כונה לא פעם. תחת הרושם האדיר של המאסטר הווירטואוזי והטכניקה המושלמת שלו, הלך וצמח פטרסון, כשגם הוא מעצב סגנון מהיר, מעודן, מעמיק וחזק משלו.

סווינג, ביבופ או בלוז - ענק הג'אז המתהווה החל לטפל נהדר בכל סגנון שבו נגע. עם מעל 200 אלבומים וטריו אגדי משלו, שדרכו עוברים המון נגנים מעולים אבל הוא תמיד במרכזו, אוסקר דייק גם את היכולת המלודית הנפלאה והייחודית כל כך שלו.

את טייטום מכירים כיום יותר חובבי הג'אז המעמיקים ופחות חובבי ג'אז מזדמנים. שמו של אוסקר פיטרסון, לעומת זאת, מוכר מאז מותו גם לחובבים קלים ומתחילים. כמו מורהו הווירטואוז, הוא עומד בשורה אחת עם גדולי הג'אז. ב-1984 הוא זכה בפרס ונכנס ל"היכל התהילה של הג'אז", בדיוק 20 שנה אחרי שנבחר להיכל המורה הנערץ שלו.


הנה סיפורו של אוסקר פיטרסון:

https://youtu.be/o1kkryclFiM


כמו מורה שלו ארט טאטום, הוא היה וירטואוז פסנתר אמיתי:

https://youtu.be/vxB-LbcZITU


היצירה "On Green Dolphin Street":

https://youtu.be/VZOGy1Ctd3w


עם ההרכב שלו ב"Caravan" של דיוק אלינגטון:

https://youtu.be/08ye6b7omO8


מחווה לבאך:

https://youtu.be/GrvRiz0Idfc


ביצוע מפואר של "Body and Soul" (גוף ונפש):

https://youtu.be/Vf0LOc49fX0


"בובת משי" (Satin Doll) בביצוע שלישייתו של פיטרסון:

https://youtu.be/oYjB_j8EjKA


ואוסקר פיטרסון עושה היכרות עם הסינטסייזר:

https://youtu.be/FI-4HNQg1JI
מוצרט
איך פעל זכרונו המדהים של ילד הפלא מוצרט?



הזכרון של המלחין המופלא וולפגנג אמדאוס מוצרט היה כנראה המצוין ביותר. עוד בילדותו, בביקור שערך ברומא עם אביו ואחותו, שמע מוצרט ביצוע של יצירה בשם "מיזררה" מאת אלגרי.

היצירה הזו קדושה ואסור היה לנגנה מחוץ למסגרת הטקס השנתי האחד בוותיקן, היא מדינת האפיפיור הנוצרי.

יותר מזה, תווי היצירה נשמרו תחת משמר כבד לבל יועתקו על ידי אחרים. אך מוצרט הילד, עם הזכרון הבלתי-רגיל שלו, הצליח לרשום את תווי היצירה כמעט בשלמותה מהזיכרון - אחרי האזנה אחת בלבד!

חוץ מזה מוצרט כתב את הקונצ'רטו הראשון שלו בגיל 4, סימפוניה בגיל 6 ואופרה מלאה בגיל 12!


הנה קדימון המסתורין של הגאון המוסיקלי המושלם, וולפגנג אמדאוס מוצרט:

https://youtu.be/GKe33qend24


סרטון על מוצרט, עם המוסיקה שלו והמון תמונות מחייו:

http://youtu.be/a4Ou7GIIn1E


התווים הנקיים שלו:

https://youtu.be/qibmnsXPdSs


ומתוך הסרט "אמדאוס" שנעשה על חייו של מוצרט, הנה מוצרט הילד:

http://youtu.be/NlpxjBgG-7E
גלן גולד
מי היה גלן גולד גאון הפסנתר המטורף?



העולם הכיר במאה ה-20 כמה פסנתרנים גדולים, אבל גלן גולד היה המוזר והמשונה שבהם. המוסיקאי מקנדה היה גאון פסנתר, אחד מהגדולים שבנגני הפסנתר בכל הזמנים, בחור צעיר, יפה ונערץ, הרוק סטאר של הפסנתר הקלאסי, אבל מי שבמקביל עורר המון סקרנות ועניין תקשורתי, בין השאר בשל התנהגותו המוזרה והמשונה ולחלוטין לא על פי הכללים.

גולד נהג לנגן כשהוא לבוש במעיל ארוך, פעמים רבות כשעל ידיו כפפות, על כיסא ושטיחון שהביא מהבית. פעמים רבות ביקש תנורים מסביבו ובקונצרטים בישראל פוזרו מסביבו לא פחות מ-4 תנורי חימום.. בגיל 32 אגב, הוא חדל להופיע והתרכז בהקלטות בלבד.

הוא גם נהג לשיר את היצירה שהוא מנגן ולא עזרו כל המנצחים וטכנאי ההקלטות שביקשו שיחדול - רבות מיצירותיו מוקלטות כשקולו המשונה מזמר ברקע, ספק צלילים, ספק גניחות.

מוסיקלית הוא היה נגן מהפכני שרבים ראו בו "מכונת פסנתר" מופלאה. היו לו דעות על היצירות שניגן, שלעיתים קרובות לא תאמו את מה שמקובל בעולם המוסיקה הקלאסית. זה לא עזר להם כמובן... לא זו בלבד שהוא לא שינה דבר בביצועים של היצירות שניגן, בעיקר מהמוסיקה לכלי מקלדת של יוהאן סבסטיאן באך - אהבת הקהל אליו רק הלכה וגברה ובהדרגה הוא הצליח לשנות את תפיסתם של נגנים אחרים ורבים והפרשנות שלו הפכה יותר ויותר מקובלת בעולם הקלאסי.


ילד חכם מספר על גלן גולד (עברית):

https://youtu.be/ZmFGmzEBfXU?t=32


קדימון לסרט על מי שהפך לרוק סטאר של הפסנתר הקלאסי:

https://youtu.be/199G40DuYvQ?t=8s


גלן גולד מדבר:

https://youtu.be/yzEHv1bmo2Q


סרטון תיעודי על קונצרט אחד שלו ששינה את המוסיקה הקלאסית:

https://youtu.be/ei18TjGnOjA?long=yes


וכל "וריאציות גולדברג" של באך בביצועו:

https://youtu.be/p4yAB37wG5s?long=yes

פסנתרנים

ת'לוניוס מונק
איך ת'לוניוס מונק לא התרומם ואז הפך ענק?



על חשיבותו וכישרונו של הפסנתרן ת'לוניוס מונק (Thelonious Monk) מאפיל לדעת רבים המלחין שהוא היה ובעל סגנון האלתור הייחודי כל כך.

מי שהחל כפסנתרן לא מלהיב, איטי, דיסוננטי, לא מלודי מספיק, שלא לדבר על התנהגות מוזרה, לבוש משונה, שם אחר משל כולם וכובעים לא ברורים שמתחלפים כל הזמן, פשוט לא מצליח לאסוף סביבו מעריצים.

עשור שלם לא קורה לו הדבר שכל מוסיקאי מוכשר היה רוצה שיקרה. אבל אז הוא מתחבר לשני הענקים דיזי (גילספי) וצ'ארלי (פרקר) ויוצר עימם את הביבופ, הז'אנר שיעשה לג'אז את מה שיעשו הביטלס לרוקנ'רול.

ועכשיו כל האלמנטים המוסיקליים שהרתיעו את שוחרי הג'אז קודם, יהפכו לבסיס של הכל. גישתו המקורית והחדשנית למוסיקה, בצד כישרונו כמלחין, יתרמו רבות למהפכת הג'אז שהשלושה יובילו באמצע שנות ה-50.

אבל גם אם בהתחלה זה לא נראה ככה, המדהים הוא שמי שהתקבל בתחילת דרכו בקרירות על ידי קהל הג'אז, בעיקר על סגנון נגינת הפסנתר שלו, הפך בהמשך לנערץ, גם בזכותו. המקצבים הייחודיים ששילב בנגינתו, לצד ההרמוניות המורכבות שבהן השתמש, אלה הוכחו עם הזמן כחלק משפה חדשה שהוא יוביל בג'אז ובמיוחד בביבופ.

אחרי צאת אלבומי הביבופ של ת'לוניוס הוא מתחיל להופיע עם ענק נוסף, ג'ון קולטריין. מכאן הוא הופך לידוע מאוד וסגנונו הייחודי זוכה לתהודה, גם אצל מבקרי המוסיקה המחמירים. מכאן יוביל מונק בעצמו הרכבי ג'אז שונים וישפיע על מוסיקאי ג'אז צעירים מסביב.

מכאן הוא יהיה לאגדה. מעמדו החדש יהיה עקבי והוא ישמור עליו לאורך כל הקריירה שלו, תוך שהוא מוציא לאור כ-60 אלבומים. סגנונו המקורי והמורכב יוותר ללא תחרות ובדיעבד ישפיע ויזכה להדהוד והערכה אצל נגנים רבים ומוסיקאים בכלל. כיום רואים בו רבים את אחד מהפסנתרנים הבולטים בתולדות הג'אז.

התרומה העצומה של מונק לפיתוח הג'אז המודרני נזקפת גם ליותר מ-70 יצירות שהוא הלחין. רבות מהן הפכו לסטנדרטס בג'אז, שמבצעים מאז רבים כולל ענקי ג'אז ברחבי העולם. בין החשובות שבהן, שאף ייכנסו לרשימת הסטנדרטים של הג'אז, המוכר ביותר הוא סטנדרט הג'אז המפורסם Round Midnight שהלחין ב-1944 והפך לאבן דרך בג'אז ובבלוז, כמו גם לשמו של אחד מסרטי הג'אז היפים ביותר אי-פעם.

עוד בולטים בקטעים המעולים שלו Blue Monk, יצירת הבלוז האגדית שלו והבלדה הנהדרת Ruby, My Dear שבתחילה קרא לה "מנהטן מוד" (מצב רוח מנהטן) ובהמשך שינה לשמה של אהובת נעוריו הראשונה.


הנה גדולתו של ת'לוניוס:

https://youtu.be/V_fCxTW9tZ8


פסנתר סולו ב-Caravan:

https://youtu.be/Kb9SXfvgikA


ה"ראונד מידנייט" המושלם שהוא יצר - כאן עם דיזי, סוני ובלייקי:

https://youtu.be/1gQuSdoN1nA


אין גבול לכישרון - ב"בלו מונק":

https://youtu.be/_40V2lcxM7k


ת'לוניוס מונק מנגן וקם לרקוד כשהוא נהנה מסולו סקסופון מצוין:

https://youtu.be/gi7QYccnKpE


וסרטון תיעודי על הקריירה של ת'לוניוס מונק:

https://youtu.be/4FLMDKVie7Y?long=yes
צ'יק קוריאה
מי היה ענק הפיוז'ן ג'אז צ'יק קוריאה?



וירטואוז פסנתר אדיר, יצירתי, מלא תנופה, שופע רעיונות ואחד ממובילי הפיוז'ן ומלחין מלודי מגוון - פסנתרן הג'אז האגדי צ'יק קוריאה (Chick Corea) היה אחד ממוסיקאי הג'אז המרתקים והחשובים במחצית השנייה של המאה העשרים.

הקלידן האגדי שנחשב לאחד ממובילי הפיוזן בג'אז, נולד ב-1941 בצ’לסי שבמסצ’וסטס. לפסנתר הוא הגיע בגיל 4 וכבן למוסיקאי בעצמו, הוא מתחיל די מהר להוציא ולשנן סולואים של באד פאוול והוראס סילבר. מסגנון הנגינה של באד פאוול הוא הושפע מאוד ובשיא הקריירה שלו הוא אף הוציא אלבום הוקרה לזכרו.

די מהר הוא החל לבלוט בנגינה של פרזות מקוריות ושפה אישית מרתקת ועצמאית. עם השפעות מוסיקאים כמו מקוי טיינר והרבי הנקוק, שעתיד להיות הקולגה הבולט שלו אצל מיילס דיוויס, הוא הלך והתפתח.

כשהתבגר הוא ניגן בתחילה בלהקתו של מיילס דיוויס. הוא ניגן באלבום העל "Witches brew", ביחד עם הרבי הנקוק, עם הסקסופוניסט וויין שורטר, מי שיקים לימים את להקת הפיוז'ן המעולה Weather Report, והגיטריסט ג'ון מקלפלין, שעתיד להקים את "מהווישנו אורקסטרה" (Mahavishnu Orchestra) האלקטרו-ג'אזי.

צ'יק היה מהבולטים באלופי הפיוז'ן שימשיכו את מיילס. הוא היה גם רוחני והצטרף אז לדת, בעיני רבים כת הסיינטולוגיה (קראו עליה בתגית "סיינטולוגיה").

כאחד מפסנתרני הג'אז המוכשרים והחשובים, הוא יצר בשנות השבעים מוסיקה פורצת דרך. קוריאה עתיד להיות הצלע החוקרת והרב סגנונית מבין ענקי הפסנתר של הג'אז החדש, דוגמת קית' ג'ארט והרבי הנקוק.

כי קוריאה פיתח סגנון הלחנה, אילתור ונגינה אקלקטי, עם מיקס של השפעות ומקורות מגוונים, שדומה היה לפניו שאי אפשר לחבר ביניהם. זה כולל את עולמות הג'אז, הרוק, הקלאסי, הפופ ומוסיקת האוונגרד המרתקת והחדשנית שלו אך גם כולל אלמנטים ורעיונות ספרותיים, כמו החגיגה סביב עליסה בארץ הפלאות, שיצר באלבום The Mad Hatter.

אך מי שהתגלה די מהר כאחד הפסנתרנים הגדולים בתולדות הג'אז הירבה לשלב גם שלל מקצבים נהדרים וחדשניים, כולל מקצבים לטיניים ושילובי מקצב של ג’אז ורוק.

שוב ושוב הוא יקים הרכבים מרתקים ופורצי דרך, כולל Return To Forever שכלל את סטנלי קלארק, אל דימיולה ולני ווייט וניגן ג’אז מלהיב ומגוון ומלא בהשפעות ורעיונות (משם יצא Spain המטורף), אך גם את Chick Corea Elektric Band, שהפך לאחד ההרכבים המשפיעים ומצליחים בתולדות הפיוז'ן והג'אז רוק.

בניינטיז, שנות ה-90, הוא הופיע לא מעט עם "האיש שהוא כלי נגינה", ווקליסט הג'אז הנהדר בובי מקפרין. לקראת תום המילניום גילה קוריאה, מי שטיפח כל הזמן נגנים צעירים ומוכשרים בהרכביו, את הקונטרבסיסט הישראלי הנהדר אבישי כהן.

כמו זיקית שלא רוצה שיגדירו אותה, צ'יק נע בחופשיות על הספקטרום שהרחיב בעצמו, בין סגנונות ג'אז כמו הארד בופ לפיוז'ן. הוא שילב מלודיות ואלתורים עם השפעות סגנוניות מגוונות, כולל מוסיקה עממית ספרדית, רוק מתקדם ומוסיקה קלאסית, מפלמנקו ועד סקרלטי או מוצרט. צ'יק ביצע סטנדרטים בצורה חדשנית ויצר יצירות מקוריות ומרתקות, לבד ועם מוסיקאים עמיתים. בשנות השבעים והשמונים הוא לא חדל לרגע לבחון כיוונים, לנסות השפעות וחידושים מוסיקליים מרתקים.

ב-2020, תקופת הקורונה, הוא הקים אקדמיה מקוונת ובאמצעות שיעורים ששידר בווידאו הוא לימד את תורתו והטכניקות שלו אונליין.

בפברואר 2021 הלך צ'יק קוריאה לעולמו, כתוצאה מסרטן נדיר שהתגלה אצלו זמן קצר לפני כן. הקלידן האגדי שהיה מלחין פורה וחדשני הותיר את רישומו באופן ברור על הג'אז המודרני ובמיוחד בסצנת הפיוז'ן שבו.

צ’יק קוריאה נכנס ב-2010 להיכל התהילה של הג'אז וזכה בפרס הגראמי 23 פעמים. אבל יצירתו מקיפה בהרבה מהפרסים שקטף. עם 81 אלבומי אולפן, 17 אלבומים מהופעות ושמונה אוספים שללא ספק יילכו ויתרבו לאחר מותו, הוא היה פשוט מעיין נובע של מוסיקה טובה, מלאת תשוקה, פתיחות סגנונית וסקרנות אין קץ.


צ'יק קוריאה עם האלקטריק בנד בחזרות להופעה בטוקיו (בגיטרה ג'ון פטיטוצ'י):

https://youtu.be/lagNpi1v5FY


צ'יק קוריאה עם Return to Forever בהופעה עם Medieval Overture מ-1976:

https://youtu.be/XjOYscEN6Qc


מוקדש לאביו - "ארמנדו'ז רומבה":

https://youtu.be/O4V7uPv2rzg


מצייר על הפסנתר דיוקן של אנשים מהקהל - כמו שעשה בילדותו עם אבא ארמנדו והמשפחה:

https://youtu.be/iVsWELIJ96o?t=2m40s


משדר מהבית בקורונה:

https://youtu.be/YaoIy-kZ0ts


בפסטיבל ממטרו, בפתיחה האלמותית ל-Spain מהקלסיקה של ארנחואז מאת רודריגו:

https://youtu.be/IWBkVucVMCY?t=1m19s


עם בובי מקפרין ברומבה של ארמנדו, אביו:

https://youtu.be/FprooG46jMI


וב"Spain":

https://youtu.be/_o2RS8WfcbY


מלמד אונליין בקורונה - באקדמיה שהקים:

https://youtu.be/wWV9Oatyt1I


ומאלתר על סקרלטי:

https://youtu.be/b8NO20gJlec
מישל פטרוצ'אני
איך היה מישל פטרוצ'יאני לענק הג'אז הגמדי?



בבית הקברות פר לאשז בפריז, לא רחוק מקברו של גדול הפסנתר הקלאסי פרדריק שופן, קבור המלחין ופסנתרן הג'אז הגאוני מישל פטרוצ'יאני (Michel Petrucciani), האיש שהוכיח שנכות לא צריכה להגביל בני אדם בדבר.

למרות הפָּרֶכֶת (Osteogenesis Imperfecta) שסבל ממנה, מחלה תורשתית נדירה שגרמה לו לא לגדול ולעצמותיו להיות פריכות ושבירות מאד, ידיו של פטרוצ'אני היו נורמליות בגודלן. בגובה של 99 סנטימטרים בלבד ועם עצמות שבריריות מלידה, מישל פטרוצ'יאני היה לאחד מגדולי פסנתרני הג'אז של סוף המילניום ולאיש קטן הקומה ביותר שכיכב בז'אנר הזה.

כבר בגיל 4, לאחר שצפה בטלוויזיה בהופעה של דיוק אלינגטון, החליט פטרוצ'אני הפעוט שהוא רוצה להיות פסנתרן כמוהו. בהמשך הוא יושפע גם מביל אוונס וקית' ג'ארט. אבל מי שנולד למשפחה ממוצא איטלקי, בדרום צרפת, סבל מתופעה מולדת של עצמות שבירות. כוח פיזי לא היה לו אבל הוא התברך בכוח רצון אדיר ומישל פטרוצ'אני עתיד להפוך לכל מה שחלם להיות.

בגיל 21 פטרוצ'יאני הפך לגיבור ג'אז, כשהיה לג'אזיסט הצרפתי הראשון שהחתימה חברת "בלו נוט" החשובה. הוא זכה להקליט בה 6 אלבומים של הרכבים בראשותו. ב-1994 והוא רק בן 29 הוא הוכתר בצרפת וזכה באות לגיון הכבוד הצרפתי.

מחלתו, שפגעה גם בריאותיו, פגעה מאוד גם ביכולתו הפיזית. הוא נע על כיסא גלגלים או בסיוע של מקלות הליכה ובשלבים רבים נשאו אותו בני משפחתו וחבריו על הידיים.

אבל לנגן פטרוצ'אני ניגן היטב ואף זכה לפיצוי בדמות כישרון מוסיקלי בלתי נתפס. במהלך הקריירה שלו הוא ניגן עם לא מעט מענקי הג'אז של התקופה, כולל אדי גומז, נגני הבס דייב הולנד, גארי פיקוק וסטנלי קלארק, הסקסופוניסטים צ'ארלס לויד, לי קוניץ וג'רי מאליגן, המתופף ז'אק דז'ונט וענק החצוצרה דיזי גילספי.

עם עוד שני ענקים, הגיטריסט ג'ים הול והסקסופוניסט המצוין וויין שורטר, הוא הקים את שלישיית "Power of three".

אבל בשנת 1999, ימים אחדים אחרי יום הולדתו ה-36, הובהל גאון הפסנתר לבית חולים בפריז, כשהוא סובל מדלקת ריאות. לרופאים נותר רק לקבוע את מותו. הוא נקבר בבית הקברות פר לשז בפריז.

נשיא צרפת, ז'אק שיראק, הספיד אותו במילים גדולות, על היותו "דוגמה ומופת לכל אדם". ההיסטוריה תזכור אותו כמי שהמחלה התורשתית והנדירה שגרמה לו לגמדות, לא הפריעה לו להפוך לענק מוזיקלי של ממש.


הנה רגעים בחייו של מישל פטרוצ'אני:

https://youtu.be/pnaphEdMQI4


דקה לחצות (Round midnight):

https://youtu.be/lUxQLU_eqfU


טייק דה איי טריין (Take the a Train):

https://youtu.be/YwCYdcvgmkY


בובת משי (Satin Doll) של אלינגטון:

https://youtu.be/mdToC1fope8


מפיח חיים חדשים בקלישאת ג'אז בסמה מוצ'ו (Bésame Mucho):

https://youtu.be/SPeXVzn-UcI


והסטנדרט "שיירה" (Caravan):

https://youtu.be/06_uCl_Bovs
ליסט
מי היה ליסט, הרוק סטאר של התקופה הרומנטית?



הוא היה "הפגניני של הפסנתר", כנראה הפסנתרן הטוב בכל הזמנים ואולי כוכב הפופ הראשון בהיסטוריה - גם אם את המוסיקה הקלאסית שלו חיבר פרנץ ליסט (Franz Liszt) שנים רבות לפני הולדת מוסיקת הפופ.

צעיר, נערץ, יפה ומוכשר - לא הייתה בת עשירים או אצילים שלא חיפשה את קרבתו של הפסנתרן הנערץ ומי שיהיה בהמשל חייו המלחין האגדי של התקופה הרומנטית.

גם מי שלא הבינה את גאוניותו של מלך הפסנתר ו"הפגניני של המקלדת", כפי שכונה בתקופה הרומנטית, ידעה שהוא האיש הנכון בשבילה.

ליסט הצעיר שמע את אשף הנגינה בכינור ניקולו פגניני בגיל 21. הוא התרשם עמוקות מהווירטואוזיות ומהופעת הסולו של ענק הכינור, שלבדו עם הכינור מרתק, כמעט מהפנט, קהל גדול. הוא נדהם מהשליטה המוחלטת של פגניני בכלי הנגינה שלו ומהיצירות של הכנר הגדול בהיסטוריה.

ליסט החליט אז שהוא רוצה להיות הפגניני של הכלי שלו - הפסנתר.

וכך הופך ליסט מהר מאוד לווירטואוז נודד, כמו פגניני. הוא מהפסנתרנים הראשונים שמופיעים ברסיטל שבו מנגן רק פסנתרן לבדו, לאורך כל הקונצרט. ליסט גם דאג לסובב את הפסנתר כך שהקהל יראה ויתפעל מאצבעותיו המנגנות במהירות מטורפת ובמיומנות על-אנושית כמעט, על הקלידים.

דומה שליסט היה הפסנתר. לא היה נגן טוב ממנו בכלי הזה. ההערצה אליו הייתה מטורפת ונשים נאבקו על בדלי הסיגריות שהוא השליך אחרי העישון. המשורר היינריך היינה טבע אז את המושג "ליסטומניה", בעברית "שגעון ליסט".

בשנות השבעים של המאה ה-20, אגב, יעשו עליו סרט בשם זה.


הנה סקירה על גאון הפסנתר פרנץ ליסט:

https://youtu.be/FIm6EOAhEjM


10 עובדות מרתקות עליו:

https://youtu.be/vnY9BwEU_jo


יבגני קיסין מבצע את "לה קמפנלה" של ליסט:

https://youtu.be/0FbQZCsYXVg


"חלומות אהבה" הרומנטי שלו:

https://youtu.be/Hp7OLV9nuk0


רפסודיה הונגרית מספר 2:

https://youtu.be/LdH1hSWGFGU


הפתיחה המוחצת לקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 שלו:

https://youtu.be/HTZOEWXexDY


על חייו של ליסט שהיה נערץ באופן בלתי נתפס וגאון אמיתי:

https://youtu.be/gRVvoFfif8E?long=yes


דניאל בארנבוים
מי היה ילד הפלא של הפסנתר?



דניאל בארנבוים נולד בארגנטינה, להורים יהודים רוסים, שניהם מורים לפסנתר. הוא החל ללמוד פסנתר מאמו בגיל 5.

עוד לפני שהיה דניאל בן 8, הוא ניגן לראשונה בקונצרט בבואנוס איירס. כשעלה לישראל הוא הפך לתלמיד שקדן של מורים רבים ומעולים והפך בתוך שנים אחדות לילד הפלא העולמי של הפסנתר. בגיל 10 הוא כבר הופיע כפסנתרן ברומא ובווינה והפך לפסנתרן מקצועי שמופיע בכל המקומות המרכזיים בעולם.

במקביל, הוא החל ללמוד ניצוח, הרמוניה והלחנה ושקד על בסיס מוסיקלי רחב, שאיפשר לו בהמשך הקריירה להפוך גם לאחד מגדולי המנצחים בעולם כיום.


בארנבוים הצעיר מנגן עם מי שתהיה אשתו, הצ'לנית ז'קלין דה פרה:

http://youtu.be/mOLc1VGacq8


והנה דניאל בארנבוים בשנים האחרונות, מנגן את הקונצ'רטו מספר 5 של בטהובן:

http://youtu.be/IS-pFFEvzFY


תכנית חינוכית על גאון הפסנתר ברנבוים (עברית):

https://youtu.be/5Tq8AdDr0Gg?long=yes


ואוסף ראיונות מכל השנים, שמדגים את האיש ותפיסותיו (עברית):

https://youtu.be/owDpPG56V7I?long=yes
מי הפסנתרן שמת על הפסנתר תוך נגינת סונטה שאהב?



הסונטה לפסנתר מספר 17 אופוס 31 ("הסערה") של בטהובן נחשבת לפנינה המוסיקלית המעט פחות מוכרת בציבור, של גאון המוסיקה הקלאסית. זו יצירה נהדרת שיותר אנשים מכירים את צליליה ורובם לא יודעים את שמה ולבטח את נסיבות כתיבתה.

בתור המלחין הרומנטי הגדול הראשון, לא חסרו לבטהובן יצירות אלמותיות שנקשרו בפרטים מחייו, אבל הסונטה הזו נכתבה בזמן של סערה, תרתי-משמע, בחייו. את "סונטת הסערה", יש המתרגמים אותה ל"הסופה", כתב בטהובן בתקופה הקשה בחייו. איש בודד, רוצה באהבה ולא מקבל בחזרה מאישה. אבל היצירה הנפלאה לפסנתר היא גם היצירה שבמהלך נגינתה החזיר הפסנתרן מינדו כץ את נשמתו לבורא.

הוא היה ילד יהודי מוכשר באופן מיוחד. כבר בגיל 7 הוא התגלה והתקבל ללימודים אצל פסנתרנית ומורה ידועת-שם ברומניה. כשהתבגר למד באקדמיה למוסיקה בבוקרשט, אבל בהיותו יהודי, הוא סולק מהלימודים ב-1941. לאחר המלחמה הוא התפרסם והופיע בכל העולם. ברומניה התבדחו אז שאם המלחין הנודע מוסורגסקי הוא מודסט, בעברית "צנוע", אז כץ הוא Mîndru - ברומנית "גא".

באחד מסיבובי הקונצרטים העולמיים שלו, ערק כץ מרומניה הקומוניסטית ועלה לישראל. הוא היה לאחד הפסנתרנים הטובים בעולם ושפט ביחד, כתף אך כתף, עם ארתור רובינשטיין הגדול בעצמו, בתחרות רובינשטיין הראשונה, בשנת 1974.

מותו המדהים והסמלי כל כך של מי שעבר סערות בחייו, כמו אנטישמיות, קומוניזם, ציונות ומקצוענות מהרמה הכי גבוהה, אירע בשנת 1978. זה היה באמצע קונצרט. כץ ביצע בדיוק את סונטה אופוס 31 מספר 2 ("הסערה") של בטהובן. במהלך היצירה הנשגבת הניח הפסנתרן את ראשו על מקלדת הפסנתר וליבו נדם. מינדרו כץ מת.


פתיל חייו - הנה "הסערה" של בטהובן:

https://youtu.be/Frj9cEwCNWk


לא נותר סרטון שלה בביצועו:

https://youtu.be/6KMGcOYHSs0


וסונטה מספר 2 לפסנתר של שופן:

https://youtu.be/8tQcRK5fe-I?long=yes
האם ילדים יכולים לנגן כמו מבוגרים?



ילדים מוכשרים במיוחד למוסיקה הם אינם תופעה חדשה. מוצרט כתב סימפוניה בגיל 6, שופן והפסנתרן הסיני לאנג לאנג (Lang Lang) ניגנו פסנתר בקונצרטים של ממש באותו גיל ושירלי טמפל זכתה באוסקר.

ילד פלא סיני אינו דבר יוצא דופן. לדברי פרופסור אריה ורדי, הפסנתרן הישראלי המפורסם, ילדים פסנתרנים בסין מנגנים בגיל צעיר ברמה גבוהה מאד. לכבודם נפתחה בבייג'ינג שבסין, בשנת 2016, תחרות רובינשטיין לילדים, שנועדה למי שגילם עד גיל 18.

אבל איך זה קורה? - אמנם אפשרי שילדים ינגנו בווירטואוזיות וברמה גבוהה, אבל לרוב מדובר בתופעות נדירות יחסית מאצל מבוגרים. מה שתורם ליכולת המופלאה הזו ובגיל כה מוקדם הם ההתפתחות הגופנית של ילד הפלא, הזמן שהוא מקדיש לתרגול וניסיונו המוסיקלי והכללי.

ההתפתחות הגופנית שלהם היא אחד האתגרים המרכזיים שעמם מתמודדים ילדים בהקשר לנגינה ברמה כהגבוהה של מוסיקה. רבים מכלי הנגינה מחייבים את הילד למיומנות ושליטה פיזית ברמה כה גבוהה, במיוחד לילדים הגדלים ומתפתחים עדיין. האצבעות גמישות והחזקות הנדרשות לנגינה בפסנתר או בגיטרה, כמו גם הקואורדינציה הפיזית והסיבולת הנדרשים לנגינה בתופים וכך הלאה.

גם הזמן שהילדים מקדישים לתרגול ושליטה בכלי הם גורמים חשובים בהצלחתם להגיע לרמה כה גבוהה של נגינה. גם מבלי להיכנס לפירוט מוגזם, ברור שלילד אין את הזמן הנדרש על מנת לתרגל כמו מבוגרים שזה מקצועם והקריירה שלהם. גם ההזדמנויות להופיע או ללמוד ממוסיקאים מנוסים אינן רבות אצלם. מכאן סביר שיידרש להם זמן רב יותר על מנת לפתח את המיומנויות והטכניקה הנחוצות כדי לנגן בווירטואוזיות המדוברת.

ועדיין, היו מקרים, גם אם נדירים יחסית, של ילדים שהגיעו לרמת ביצוע ושליטה יוצאת דופן בכלי הנגינה שלהם. כולם ניחנו ללא ספק בכישרון וזיקה טבעית למוסיקה, שבזכותם הגיעו לרמה גבוהה של מיומנות, על אף שנאלצו להקדיש פחות זמן ממבוגרים מקצועיים לתרגול וחסרו את הניסיון שהיה לאותם מבוגרים מקצועיים.

אך ההכשרה המוקדמת והאינטנסיבית שהם קיבלו במוסיקה, סייעה לילדי הפלא הללו לפתח את כשרונם באופן מהיר ויסודי מבני גילם, כאלו שחסרו את התכונות הנדרשות או שפשוט לא עשו זאת.

כך שגם אם זה פחות נפוץ שילדים ינגנו ברמה כה גבוהה ובנגינה כה וירטואוזית, זה עדיין אפשרי, במיוחד אם עומדים להם ההתפתחות הגופנית, זמן התרגול והניסיון, לצד כישרון נדיר ומעט דחיפה מההורים.

הכירו כמה ילדים כאלה בתגית "ילדי פלא".


ילד הפלא הישראלי בן ה-10 שמנגן ומלחין כמו מקצוען:

https://youtu.be/4-HMPr648d0


הנה הפסנתרן בן 4:

https://youtu.be/omuYi2Vhgjo


הנה פסנתרנית בת 6 שלא רק שמנגנת נפלא, היא גם מחברת מוסיקה יפהפיה:

https://youtu.be/vUx4t4W4eVY


ועוד ילד שמנגן שופן:

https://youtu.be/hIngPGtPYGI
מי החליטה בגיל 3 להיות פסנתרנית?



אליס שרה אוט (Alice Sara Ott) היא פסנתרנית מטאורית וצעירה, יפאנית שגדלה בגרמניה. בגיל 3 היא שמעה פסנתר בקונצרט והחליטה שזה מה שתרצה לעשות בחיים. מאז היא מנגנת, מתאמנת 3-4 שעות בכל יום וכבר בגיל 10 זכתה במקום הראשון בתחרות פסנתר נחשבת.

בגיל 22 היא נבחרה על ידי "דויטשה גרמופון", חברת התקליטים החשובה ביותר במוסיקה הקלאסית, להקליט בה את האטיודים של ליסט.

אחר-כך באו הוואלסים של שופן ועוד המון. לאורך כל הזמן מנגנת אליס שרה אוט ברחבי העולם והקהל מרבה לעמוד על רגליו בסיום הקונצרטים שלה ולמחוא לה כפיים ארוכות.

הכי יפה שעם הנגינה הווירטואוזית שלה בפסנתר, אוסף הכישרונות שלה, חכמת הנגינה ויופייה העדין, אין בה שמץ של הצגה או הגזמה - היא מנגנת בפשטות ונוהגת בענווה וצניעות טבעית.


הנה אליס שרה אוט מדברת:

http://youtu.be/Ftm_NZVrxV8


ראיון עם הפסנתרנית הנהדרת:

https://youtu.be/WtVUiUmbKSQ


ואליס יודעת לנגן היטב גם מוסיקה מודרנית:

http://youtu.be/dlLS-j0X0Y8
מהו הסוד של דיוק אלינגטון?



דיוק אלינגטון (Duke Ellington) הוא ממוסיקאי הג'אז החשובים בתולדות הג'אז ורבים רואים בו את גדול מלחיני ארצות הברית.

אלינגטון היה אחד המלחינים האמריקאים הפוריים במאה ה-20. במהלך הקריירה שלו, שהתפרסה על פני 50 שנה, הוא נודע כמי שכתב כ-2,000 קטעי ג'אז ויצירות שונות.

אלינגטון נחשב למלחין האמריקאי הפורה ביותר בכל הזמנים. הוא הלחין הכל, החל משירים ומוסיקה לריקודים, דרך יצירות ג'אז, מוסיקה למחזות-זמר ולקולנוע ועד למוסיקה דתית.

הוא נולד בשנת 1899 בוושינגטון וכבר בגיל 7 החל לנגן פסנתר. אלינגטון עבר לניו יורק בהמלצת פסנתרן הג'אז פטס וולר ובהדרגה הפך מנגן בתזמורות ג'אז של אחרים לבעל תזמורת קטנה משלו, שהלכה וגדלה. האיש עתיד להפוך את התזמורת הזו ל"כלי הנגינה שלו" ולדייק אותה עד שהגיעה לכמעט שלמות, דוגמה ומופת לביג בנד של ג'אז.

בשנות ה-30 החל ההרכב שלו להופיע ב"מועדון הכותנה" בשכונת הרלם ושם זכה להצלחה רבה וכתב מאות להיטים. הוא התפרסם בסגנון הג'ונגל המקורי שהמציא, מעין חיקוי של קולות חיות הג'ונגל. כך הפך לאגדה והביא הרבה כבוד לעולם הג'אז. בשנות ה-50 הוא החל להופיע ברחבי העולם וביסס הצלחה בינלאומית מרשימה.

מאז ומתמיד נחשבה המוסיקה שלו מעודנת ואצילית משהו, מה שהיקנה לו את התואר "דיוק", דוכס. אך היא גם הייתה מאד חכמה ואינטלקטואלית ומהלכיו ההרמוניים, שאותם למד בעצמו, היו מרתקים שלא לומר גאוניים.

אבל בשנות חייו האחרונות, בעקבות מות אמו האהובה, דיוק חווה טלטלה רוחנית. הוא מרבה בשלב זה של חייו, לכתוב טקסטים רוחניים ומוסיקה דתית.

אלינגטון השאיר אחריו קטעי ג'אז מפורסמים, סטנדרטים דוגמת "סאטין דול", "מוד אינדיגו" וכמובן "Take the 'A' Train", אולי גדול להיטיו. הוא כתב אותו ביחד עם בילי סטרייהורן, הפסנתרן השני בתזמורת שלו, שהיה גם הוא מלחין ג'אז מעולה.

אלינגטון נהג להלחין בכל מצב ומקום אפשרי. הוא יכול היה לכתוב בנסיעה, במיטה, בהמתנה להופעה ובטיסה. הוא נהג לכתוב במהירות את הרעיונות המוסיקליים הבסיסיים ליצירותיו ובהמשך, ליד הפסנתר, נהג להרחיבם לקומפוזיציות שלמות ולעיבודים לתזמורת כלי הנשיפה כולה.

כשדיוק אלינגטון נפטר ב-1974 איבד עולם הג'אז את אחד מגדולי היוצרים והמנהיגים שלו. לאורך כל הקריירה שלו, זכה דיוק בפרסים ותארים רבים ומכובדים.

אבל הוא זכור כמי שבנוסף לפעילותו המוסיקלית המרשימה, היה גם לוחם גדול למען זכויות השחורים בארצות הברית. הרי הוא בעצמו היה הדוגמה המושלמת לכך שאדם שחור יכול להגיע אל הפסגה בכל תחום שיבחר, מבלי להרכין ראש אל מוח אדם לבן כלשהו.


הנה סיפור חייו של דיוק אלינגטון:

https://youtu.be/iIp0SDrlYQc


אחד מלהיטיו הגדולים - זה לא שווה פרוטה אם אין בזה סווינג!

https://youtu.be/qDQpZT3GhDg


טייק דה איי טריין - עוד פנינת ג'אז של אלינגטון:

https://youtu.be/cb2w2m1JmCY


ביצוע מתקופה מאוחרת יותר:

https://youtu.be/D6mFGy4g_n8


"בובת משי" (Satin Doll):

https://youtu.be/wTFPV1pk654


וסרט תיעודי עם תיעוד מסע הופעות של דיוק אלינגטון ב-1967:

https://youtu.be/swvEsprdrh0?long=yes?t=10s
כיצד הפך ארט טייטום לוירטואוז הג'אז הגדול?



מספרים על הפסנתרן פטס וולר שגילה פעם שארט טייטום נכנס למועדון ג'אז שבו הוא ניגן. וולר, פסנתרן מדהים בפני עצמו, הציג את טייטום בספונטניות לקהל "אני רק פסנתרן, אבל הערב אלוהים נמצא בבית!"

ואכן, ארט טייטום, או ארט טאטום (Art Tatum), היה ככל הנראה וירטואוז הפסנתר הגדול בתולדות הג'אז. מי שקאונט בייסי יכנה "הפלא השמיני של העולם" אילתר וניגן בפסנתר בשליטה טכנית מוחלטת והפך לאגדה בלתי נתפסת בחייו. הפסנתרן הקלאסי האגדי ולדימיר הורוביץ תיאר אותו פעם כגדול הפסנתרנים בעולם, אבל גדול הפסנתרנים בכלל, לא רק בג'אז!

הוא לא טעה. מספרים שכשהפסנתרן אוסקר פיטרסון, עוד אושיית פסנתר ג'אז בלתי נשכחת, שמע את ארט טייטום בצעירותו, הוא הפסיק לנגן חודשיים. אחר כך הפך לתלמידו ואמר עליו שהוא נגן הג'אז הגדול ביותר אי-פעם. במהלך חייו הפך טייטום למורה של גאון ג'אז נוסף, תלוניוס מונק. רבים אומרים שסגנון הביבופ בג'אז, שהוא היה מהתורמים העיקריים ללידתו, הושפע במיוחד מהטכניקה והמקצבים המורכבים והמהירים שבסגנון הנגינה של טייטום.

אם להביט אחורה על חייו, כל אלו הם הישגים ממש לא רעים למי שסבל בילדותו מקטרקטים שהפכו אותו כמעט עיוור. אבל די מהר טייטום התגלה כילד פלא מוסיקלי. מי שכבר בגיל שלוש לימד את עצמו לנגן משמיעה, תוך שהוא מאזין לקטעי נגינה שהוקלטו על סרט מנוקב בפסנתר אוטומטי, למד לנגן כך יצירות שנכתבו במקור לשני נגנים. האגדה מספרת שהוא למד לנגן את כל התפקידים של יצירות לארבע ידיים, על ידי שנגע בקלידיו הלחוצים של הפסנתר האוטומטי. שליטתו בכל אחת משתי ידיו הייתה זהה. "אין דברים כאלה", יאמר לכם כל פסנתרן...

כך פיתח ארט טייטום סגנון נגינה מהיר במיוחד, וירטואוזי ועשיר, אבל גם מוסיקלי להפליא ומפוצץ בכישרון. רשמית, הסגנון שלו היה הסטרייד פיאנו, אבל ההרמוניות והטכניקה שלו היו כה משוכללים, עד שניגן בכל סגנון שבו בחר בצורה מושלמת. בתוך מערבולות הצלילים העשירות יכולת לשמוע אינספור קישוטים, מהלכים הרמוניים וכמו-פוליפוניים מרהיבים, ציטטות מחוכמות של פראזות ג'אז שבאות בהקשרים מפתיעים, שינויי קצב ופוליריתמיקה - מוחו פעל במהירות שאינה אנושית והידיים שלו דיברו את המוסיקה באופן שאיש לא הצליח להבין, בטח לא בזמן אמת או בשמיעה ראשונה.

אם כבר לקשור אותו לעצים גבוהים, לרבים הוא הזכיר את האגדות על העץ הכי גבוה בתולדות המוסיקה - אלו שסופרו על יוהאן סבסטיאן באך, לא פחות...

טייטום היה עילוי. כשהגיע לניו יורק ב-1932 והחל להקליט, אנשים לא האמינו שאת קטעי הסולו המבריקים שהקליט, כולל יצירת המופת "רג הנמר", ניגן פסנתרן אחד בלבד...

כשהוא החל להופיע במועדוני הג'אז הנחשבים של רחוב 52 בניו יורק, אנשים עמדו בתור לשמוע את הפלא השחור והמוצלח של הג'אז הפסנתרני. גם השלישייה שהקים הייתה להרכב נודע ובשנות ה-50 כל מוסיקאי ג'אז שהחשיב את עצמו ניסה לנגן עם אגדת הפסנתר שהוא היה.

בקיץ 1956 מת ארט טייטום ועולם הג'אז נפרד מענק שלא היה כמותו על הפסנתר. סכמו את הדברים היטב מילותיו של עוד מעריץ, שגם הוא עצמו נחשב מגדולי פסנתרי הג'אז אי פעם, הרבי הנקוק. הוא אמר פעם ש"איש אינו יכול להשתוות לארט טייטום". אם לומר את האמת, מי בכלל ניסה...


זה היה ארט טאטום:

https://youtu.be/JycfQd9nk9M


"יסטרדייז" שהוא מבצע כאן מדגים מהו וירטואוז ג'אז:

https://youtu.be/D9Cs_zb4q14


בג'אם מהסרט "הדורסים המופלאים":

https://youtu.be/mVuE0ywwBO0


גרסת הג'אז לוואלס בדו דיאז מינור של שופן:

https://youtu.be/ke2_qob16ls


והוא היה המורה של ענק נוסף, אוסקר פיטרסון שכאן עושה מחווה לבאך:

https://youtu.be/GrvRiz0Idfc


ולדבוז'אק:

https://youtu.be/qYcZGPLAnHA


הוא ידע גם להתרגע, כמו ב"All the things you are" עם הסקסופוניסט בן וובסטר:

https://youtu.be/eAuR9Bl4UHY


צונאמי של צלילים מדויקים להפליא - "רג הנמר" (Tiger Rag) העילאי של טייטום הצעיר:

https://youtu.be/xu7UP4wdn7I
איך שוברט הלחין את הסימפוניה הבלתי גמורה?



עוני, מחסור, מחלות ודיכאון היו נחלתו של המלחין פרנץ שוברט (Franz Schubert). הוא היה תושב העיר וינה, שבחייו הקצרים הוא מעולם לא עזב אותה.

רק עשר שנים שוברט יצר מוסיקה, לפני שמת - בגיל 31 בלבד. ובכל זאת הוא הותיר אחריו 1,000 יצירות, ביניהן כמה מהיפות שביצירות הקלאסיות. חלק גדול מהן, אגב, נמצא בעזבונו, רק לאחר מותו ובוצע לראשונה כשהוא כבר לא בין החיים.

מה היה הסוד של הגאון העצוב, שלא יצא או עזב את העיר וינה לאורך כל חייו ועדיין יצר מוסיקה חובקת עולם ותקופות?

ביצירות של שוברט המופלא יש צירוף לא יאומן, של יופי ועצב. הוא מלחין ואמן אופייני של התקופה הרומנטית. ייסורי הנפש והאמנות, הרגשות והצלילים - הכל משתלב ביצירותיו בסוג של חסד מופלא.

אביו של שוברט, שנולד בווינה למשפחה מוסיקלית, הוא מורה. מגיל צעיר מאוד הוא זיהה וטיפח את הכשרון של בנו. האב לימד את שוברט כינור ואחיו הבוגר לימד אותו לנגן בפסנתר. בנעוריו התקבל שוברט כנער מקהלה ל"נערי וינה", מקהלת נערים שעד יום היא מהטובות בעולם. הוא חי בפנימיה בה הפך די מהר לכנר הראשון בתזמורת. עם סיום לימודיו בבית הספר הכנסייתי הוא הופך מורה למוסיקה בבית הספר שאביו כבר מנהל ובמקביל לומד מוסיקה אצל אנטוניו סליירי, המלחין האיטלקי הנודע שחי בווינה ומוכר כמי שהיה המתחרה של מוצרט, לפחות על פי הסרט "אמדאוס"...

בשנת 1814 שוברט נחשף להלחנת שירה. למילותיו של המשורר הגרמני גתה הוא מלחין את "גרכטן ליד הכישור", שיהיה מכאן לאחד הלידרים הכי ידועים שלו. מאותו ליד הוא לא יפסיק לרגע להלחין שירי משוררים ויהפוך בתולדות המוסיקה למלחין הלידר הפורה והמפורסם ביותר.

ארבע שנים אחר כך יעזוב שוברט את עבודותיו הקבועות ויהפוך לאמן חופשי, פרילנס היו אומרים עליו היום. הנטישה של העבודה במשכורת תאפשר לו ליצור המון מוסיקה והשכנות למשורר הווינאי מייהופר תמלא אותו גם היא בהשראה.

אבל מחלת העגבת שהוא נחשף אליה ב-1822 משפיעה קשות על מצב הרוח של שוברט הוא הולך ושוקע בייאוש ודיכאון. קשיי הפרנסה מביאים אותו ללמד מוסיקה בחצר האצילים של בית אסתרהזי.



שוברט השאיר אחריו את הסימפוניה מספר 8 בסי מינור דויטש 759, שנהוג לקרוא לה "הסימפוניה הבלתי גמורה". רבים רואים בה יצירה מקסימה ומרתקת שאינה זקוקה להשלמה והיא מושלמת גם כך.


שפטו אתם והאזינו לפרק הראשון מבין שני פרקי "הבלתי גמורה" של שוברט":

http://youtu.be/IAAmC2QCsg4


פרק שני מהסימפוניה הבלתי גמורה - עם אנימציה:

http://youtu.be/2WLpV6TPMsw


פודקסט של קינן הנהדר על "הסימפוניה הבלתי גמורה" (עברית):

https://youtu.be/cBXVNG1LA_k?long=yes


סרט תיעודי בשני חלקים על חייו של שוברט:

https://youtu.be/x3m6qvh8t-0?long=yes


חלק שני:

https://youtu.be/PNE9DowCTmQ?long=yes


והביצוע המלא של הסימפוניה הבלתי גמורה בביצוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית:

https://youtu.be/DC21y_a0f9A?long=yes
איך היה ג'ורג' גרשווין למלחין גדול שהביא את הג'אז לאולם הקונצרטים?



לא רבים יודעים שג'ורג' גרשווין (George Gershwin), המלחין היהודי האמריקני הגדול, נזרק מבית הספר. הוא התקשה בלימודים ולא היה טעם בכך. תחושת הכישלון אולי תלווה אותו שנים רבות בהמשך, אבל בגיל הזה הוא גם התיישב על הפסנתר שקנו לאחיו, התלמיד המצטיין איירה, זה שמצטיין בלימודים.

וגרשווין התמכר והצטיין על כלי הנגינה הזה. הוא כל כך הבריק בנגינת הפסנתר ובלחנים שהוא המציא שכבר בגיל 16 הוא כתב להיט ענקי בשם "סוואני" (Swanee), שהפך אותו למיליונר הצעיר ביותר של ברודווי.

גרשווין המוכשר לא נח לרגע והחל לכתוב, ביחד עם איירה גרשווין, אחיו המצטיין בכתיבת מילים לפזמונים, מאות להיטי ברודווי מעולים. הם הפכו לצמד החם של ברודווי - שני יצרני שירים שתפקדו כמו מפעל משוכלל לכתיבת שירים.

אבל הוא רצה יותר. הנוסחה של מחזות הזמר של ברודווי, הקומדיות הקלילות ודי מטופשות, שבה שלט כל כך טוב, עייפה אותו. נמאס לו קצת מהשירים הקלילים, העלילה המטופשת, ההומור העממי, הריקודים, הדמויות השטוחות והסוף הטוב. הוא רצה לעשות אמנות של ממש.

לכן הוא מנסה ללמוד אצל מלחינים גדולים. כשהוא מבקר בפאריס ומבקש ללמוד אצל מוריס ראוול, עונה לו המלחין הצרפתי הנודע שמתפעל ממנו "למה לך להיות ראוול השני, אם אתה יכול להיות גרשווין הראשון?"

כשהוא פונה, לאחר סירובו של ראוול, לאיגור סטרווינסקי כדי ללמוד אצלו כמה שיעורים, שואל אותו המלחין הרוסי כמה כסף הוא הרוויח בשנה שעברה. כשג'ורג מספר לו שהרוויח 200 אלף דולר, עונה לו סטרווינקי "אם כך אולי זה אני שצריך ללמוד אצלך..."

אז גרשווין כותב את האופרה "פורגי ובס", יצירה שהייתה ההיפך הגמור ממחזות הזמר, המיוזיקלס של בברודווי. זו יצירה עמוקה, כואבת, מוסיקלית להפליא ורצינית בנושאים שבהם עסקה, על דמויות שוליים בחברה, עברייניות ומלאות רגש וכאב.

זו גם הפעם הראשונה ששחקנים וזמרים שחורים מופיעים על הבמה בברודווי. עד אז הופיעו בתפקידי שחורים שחקנים לבנים שפניהם נצבעו בשחור...

אז גם כאן גרשווין הצטיין. המוסיקה שלו שילבה קלאסיקה אופראית לכל דבר, קלאסיקה מהעולם הסימפוני שמעולם לא למד באופן מסודר, עם מרכיבים של ג'אז, שבהם שלט היטב, אולי טוב מכל יוצר לבן אחר באותה תקופה.

המוסיקליות המדהימה שלו שילבה בקלות מפתיעה ובאופן זורם ומוצלח, שני סגנונות שנראה היה שהם רחוקים כמרחק מזרח ממערב.

את המוסיקה שלו הוא לא כתב כדי שתצליח ולא מיסחר אותה למען ההצלחה. להיפך, הוא כתב מוסיקה שהאמין בה ואז השקיע הרבה מכספו הפרטי כדי להפיק אותה ולהצליח.

הצלחת המוסיקה הזו הפתיעה גם אותו. היא לא באה מיד כי בברודווי היו הרבה יותר מצליחות ממנה. כדי לא להרתיע את הקהל, אפילו לא פרסמו מראש שמדובר באופרה...

אבל די מהר כך הצליחה פורגי ובס וגרשווין עצמו הפך מאחד מגדולי המלודיסטים של המאה ה-20 גם ליוצר רציני של אופרה, כשלדעת רבים זו האופרה הטובה שנכתבה במאה ה-20.


הנה מעט על מקורות המוסיקה של ג'ורג' גרשווין (עברית):

https://youtu.be/w-nznS0FXKc


מנגן בפסנתר בסרט מ-1913:

https://youtu.be/YrhZp7N2pVg


"זה לא בהכרח כך" של ג'ורג' ואיירה גרשווין:

https://youtu.be/kP5O_NUhrK0


הנה הזמרת אלה פיצ'גרלד בשיר "קיץ" מהאופרה "פורגי ובס":

https://youtu.be/u2bigf337aU


חייהם של הגרשווינים, בחיוך:

https://youtu.be/_BQk1j2Cqys


והפסנתרן לאנג לאנג בביצוע של הרפסודיה בנוסח בלוז, שמכילה מוטיבים יהודיים ברורים:

https://youtu.be/ss2GFGMu198?long=yes
כיצד שינה דייב ברובק את הג'אז עם המקצבים שלו?



פסנתרן הג'אז והמלחין דייב ברובק (Dave Brubeck) הוא ללא ספק אחד ממוסיקאי ג'אז המוכרים והמצליחים בהיסטוריה של הג'אז.

הפופולריות העצומה לה זכה ברובק בשנות החמישים והשישים הפכה אותו לאחד מגדולי הג'אז ובו-זמנית גם תרמה לשמירה על עניין בג'אז, סגנון שנדחק באותה תקופה, כנגד הרוק והפופ שהשתלטו על הזרם המרכזי הפופולרי בעולם.

להצלחתו תרמו יכולות האלתור של ברובק ומאפיין בולט נוסף - מקצבים בלתי שגרתיים ומשקלים מורכבים, ששלטו ברבים מקטעי הנגינה שיצרו הוא ולהקתו.

בברובק ראו רבים את הקלאסיקאי של הג'אז. ואכן, הג'אז שלו הושפע מהמוסיקה הקלאסית, ככל הנראה בהשפעות שספג מאימו הפסנתרנית הקלאסית.

בעתיד יהיו מי שיכנו את הסגנון שלו "ג'אז אקדמי".


#כיצד הפך דייב ברובק מנגן קלאסי לענק ג'אז?
הילד הקליפורני שגדל בשנות ה-30 בחווה יועד על ידי אביו להיות קאובוי, מגדל בקר. אבל הוא אהב סווינג וחלם לנגן ג'אז כמו בני גודמן, כוכב הג'אז של התקופה.

במלחמת העולם השנייה ברובק מגויס ונשלח לאירופה. נגינה בהופעה מאולתרת על גב משאית צבאית החבילה לכך שבמקום שיילחם, הציעו לו להקים להקת ג'אז צבאית.

בסוף שנות ה-40 הייתה "רביעיית ברובק", בראשה עמד ברובק, להרכב של מוסיקאי ג'אז מהטובים בתקופתם. בעשור הבא, שנות ה-50, הרביעייה שהוא יקים תזכה להצלחה מדהימה. היא תכלול לצידו גם את נגן הסקסופון פול דזמונד, הקונטרבסיסט השחור יוג'ין רייט והמתופף ג'ו מורלו.

כדאי להבין שבאותם זמנים להקות מעורבות גזע היו עניין נדיר עד בלתי קיים. אבל כל הלהקות שברובק יקים בקריירה שלו יהיו מעורבות ויכללו נגנים לבנים ושחורים יחדיו. בעתיד זה יהפוך לתקן בעולם הג'אז, אבל הוא היה חלוץ בדרישתו שלא להפלות את נגניו השחורים. לא פעם הוא אף ביטל הופעות בהן הוגבלו נגניו השחורים. פעם הוא אף ביטל הופעה בטלוויזיה, כי הוא הבין שהצלמים קיבלו הוראה שלא לכוון את המצלמות אל יוג'ין, נגן הקונטרבס כהה העור.

המצליחה ביותר מבין הצלחותיו הרבות היצירה והמפורסמת מכולן הייתה ללא ספק "Take Five". היא בכלל נכתבה על ידי נגן הסקסופון של הרביעייה, פול דסמונד. אבל טייק פייב כל כך הצליח, עד שבשנייה בה ברובק היה מתחיל לנגן את צליליו הראשונים, הקהל היה מפציץ את הבמה בתשואות שמהסוג שעולם הג'אז לא הכיר עד אז.

בשנות ה-50 עבר הג'אז מהפך והיה למוסיקה למביני עניין במקום זרם מרכזי להמונים. ברובק בעל החושים השיווקיים הבין את השינוי והחל להופיע באוניברסיטאות ברחבי אמריקה. כך הוא גידל דור חדש של חובבי ג'אז וחיבר לראשונה בין ג'אז לאקדמיה ולסטודנטים.


הנה סיפורו של דייב ברובק דרך המקצב של טייק פייב, שהוא קושר לסוסיו של אביו:

https://youtu.be/SuUhBfN6TNY


דייב ברובק ב"סנט לואיס בלוז":

https://youtu.be/jULUvCg940k


טייק פייב (Take Five) המפורסם שלו:

https://youtu.be/PHdU5sHigYQ?t=3s


מספר בקולו על הגורל הקשה שנועד לחובבי הג'אז בברית המועצות:

https://youtu.be/CVfVTQmiRJs


בחיוך עצוב, "פייק" מדהים בו יצר עורך וידאו מוכשר מחווה של רביעיית ברובק ל"גולדן בראון" של להקת הפאנק ה"חונקים":

https://youtu.be/2Qs1J612nZs


וסרטון תיעודי על המקצבים המטורפים שלו וכיצד הגיע אליהם:

https://youtu.be/FUFiKSmqivo?long=yes


מי הוירטואוזית שמקסימה את העולם הקלאסי?



היא יפה, מנומסת, מוסיקאית וירטואוזית ומבריקה בפרשנות ובביצוע על שניים מהכלים המוסיקליים התובעניים ביותר, כינור ופסנתר. בגיל 25 היא הייתה לפרופסורית הצעירה בתולדות גרמניה ונראה שהיא גם נחמדה. נראה שיוליה פישר (Julia Fischer) היא ההוכחה לכך שאין צדק בעולם...

יוליה פישר מעולם לא החליטה במה היא רוצה להתמחות מהכלים המוסיקליים. היא כנראה אחת מאלו שאלוהים נגע בהם באצבעו כשנולדו. הכישרון שלה לא שחצני אבל אי אפשר לטעות בו. גם בכינור וגם על פסנתר - היא מנגנת בלהט ובתבונה מוסיקלית שיש רק למבצעים גדולים. השליטה הטכנית שלה בכלים הללו מתחברת ליכולת הבעה ופרשנות נפלאה וחכמה שהיא עושה ליצירות מוסיקליות שגם ותיקים מאד מתקשים כבר לתת להן פרשנויות שמצליחות לחדש ולרגש.

כמי שהייתה ילדת פלא והפכה למוסיקאית צעירה נפלאה, אפשר רק לומר עליה שהילדה הלכה אבל הפלא לא זו בלבד שנשאר - הוא אף הולך ומשתפר!


הנה סיפורה של יוליה פישר:

https://youtu.be/_3r01IXl8Bc


הקונצ'רטו של גריג בפסנתר:

https://youtu.be/Kjx-AxpZUxQ


24 הקפריצ'ו של פגניני:

https://youtu.be/-095jDDgrQo
מה סיפורו של הפסנתרן ולדיסלב שפילמן?



ולדיסלב שפילמן (Wladyslaw Szpilman) היה פסנתרן יהודי, שלפני מלחמת העולם השניה היה מבכירי הפסנתרנים בפולין והפסנתרן הראשי של הרדיו הפולני. בזכות יכולתו המוסיקלית וחשיבתו המקורית הוא הצליח לשרוד את השואה.

שפילמן התפרסם לאחר מותו, כשהבמאי הנודע רומן פולנסקי עשה סרט על הישרדותו בשואה. הסרט "הפסנתרן" שהתבסס על סיפורו האוטוביוגרפי של שפילמן זכה בפרסי אוסקר והפך את סיפורו למעורר השראה ותקווה, באנושיות של בני-האדם, גם בנסיבות הנוראות ביותר.

הצלתו הסופית של שפילמן הייתה כשנתפס על ידי קצין נאצי בבניין נטוש, כמה שבועות לפני סיום המלחמה. הקצין הנאצי שראה אותו ליד פסנתר, שמע ממנו שהוא פסנתרן, ביקש שינגן ויוכיח זאת והתפעל מנגינתו. מאותו הרגע ועד לנסיגת הצבא הנאצי מהעיר ורשה, שמר הקצין על שפילמן במחבואו בבניין, סיפק לו אוכל באופן קבוע וצייד אותו בבגד חם.

אותו קצין שהציל את שפילמן, וילהלם הוזנפלד שמו, היה אמנם קצין בצבא הגרמני, אבל הוא תעד ביומנו את הזוועות של הנאצים, שלהן התנגד. כגרמני הוא ציית לפקודות, אך כאדם הוא סרב להשלים עם המעשים הנוראים של צבאו ומדינתו.

בתום המלחמה הוזנפלד נתפס על ידי הצבא הרוסי. לאחר המלחמה ניסה שפילמן למצוא אותו כדי להצילו אבל נכשל. לבסוף, הוזנפלד מת בכלא הרוסי בשנת 1952. בשנת 2008 זכה הוזנפלד באות "חסיד אומות העולם", לבקשת ולדיסלב שפילמן ובאישורה של משפחת יהודי נוסף, שהוזנפלד הציל במהלך מלחמת העולם השנייה.


הנה שפילמן עצמו וסיפורו בשואה:

https://youtu.be/_vb9c1NxGdg


הקדימון לסרט "הפסנתרן" שנעשה על חייו של שפילמן בשואה:

https://youtu.be/BFwGqLa_oAo


הסצנה מהסרט "הפסנתרן" בה שפילמן מנגן לקצין הנאצי שיציל את חייו:

https://youtu.be/5WEsbOajRbE


סרטון תיעודי על ולדיסלב שפילמן:

https://youtu.be/zB2TLFJP3YA?long=yes


וסרט תיעודי על גורלו של הוזנפלד, שהציל את שפילמן ועוד עשרות יהודים (עברית):

https://youtu.be/9cqQowj1obo?long=yes
מהו הרגטיים ואיך הפסנתרן סקוט ג'ופלין יצר אותו?



הרגטיים (Ragtime) הוא אחד מהיסודות החשובים של מוסיקת הג'אז. זהו סגנון נגינה בפסנתר, שהפך פופולארי מאד בסוף המאה ה-19. הרגטיים שפירושו "מקצב של דמעות או סחבות" מאופיין בקצב לא-אחיד וכתוב בתווים.

אבי הסגנון היה פסנתרן מועדונים לא מוכר בשם סקוט ג'ופלין. הנגן המוכשר מהעיר סיינט לואיס המציא לבדו את הסגנון והיה ראשון וגדול מלחיני ונגני הרגטיים. בין יצירותיו המפורסמות נמנים "הבדרן" ו"רגטיים עץ-האדר". בסגנון התערבבו השפעות של שירי לכת ושל מוסיקה קלאסית, כגון קצב זוגי עם מנגינה בהדגשות לא צפויות (סינקופה).

בהמשך השפיע הרגטיים, ביחד עם הבלוז, הספיריטואלז והאילתורים, על הצורות הראשונות של מוסיקת הג'אז. מעניין לגלות שמסגנון מוסיקה קליל, ריקודי, פופולארי ומצליח מאד. נולד אחד הסגנונות המוסיקליים המורכבים והרציניים בתולדות המוסיקה.


הנה סיפורו של סקוט ג'ופלין, ראשון נגני הרגטיים:

https://youtu.be/ZDddxRUwIFc


ג'ופלין לילדים:

https://youtu.be/NgYFeoGHQC0


כך נולד הרגטיים:

http://youtu.be/rk-3owM_MpU


קדימון לסרט על סקוט ג'ופלין:

http://youtu.be/o5KIEdl8iec


דו-קרב פסנתרני רגטיים מתוך הסרט על חייו:

https://youtu.be/NOi9K7yZ6QA


ועיבוד לרגטיים של סקוט ג'ופלין:

http://youtu.be/Um_kIkgqGvA
מי היה פרדריק שופן שגרם לפסנתר לשיר?



פרדריק שופן (Frederic Chopin) היה לדעת רבים גדול המלחינים לפסנתר בתקופה הרומנטית ובכל מקרה מגדולי מלחיני הפסנתר בכלל.

וזו לא רק ההלחנה. עם טכניקת הפסנתר המהפכנית שלו, שכללה סיבוב הידיים החוצה ומגע קליל בקלידים, הוא נחשב גם מגדולי הפסנתרנים בתולדות המוסיקה.

שופן נולד ליד העיר ורשה, בירת פולין, כבנם של מהגר צרפתי ואמא פולניה. כבר בגיל כלום הוא נחשב לילד פלא, בעל יכולת אלתור מדהימה, מי שמצליח להרשים את כל שומעיו.

בגיל שבע בלבד הוא כבר מלחין שני פולונזים ומתפרסם בכל רחבי פולין כפסנתרן וילד פלא שאין לו מתחרים בגילו.

בגיל 16 פרדריק מתחיל ללמוד בבית הספר למוסיקה של ורשה. מיוזף אלסנר, מנהל בית הספר שכבר ראה בו גאון מוסיקלי, הוא מקבל פטור חריג ואולי אף חסר תקדים משיעורי הפסנתר, לטובת לימודי התיאוריה והקונטרפונקט.

שופן רק בן 20 כשהוא כותב את שני הקונצ’רטי לפסנתר שלו ושנה אחר כך הוא עובר לפאריס, בירת התרבות והאמנות של התקופה.

גם בבירה הצרפתית הוא מרשים את כולם והופך די מהר לפסנתרן נודע בחוגי האצולה הפריסאית. הוא מתיידד עם ענקי המוסיקה של התקופה, כולל גאון הפסנתר פרנץ ליסט ומלחינים נוספים תושבי העיר, כמו מלחין האופרות הנודע רוסיני והמלחין הצרפתי המפורסם ברליוז.

שופן זוכה לשם של מי שמצליח “לשיר דרך הפסנתר". הליריות של המוסיקה שלו נשמרת לא רק ביצירות האיטיות והנוגות שלו, אלא אפילו ביצירותיו הווירטואוזיות והעוצמתיות ביותר.

מוסיקה סימפונית לתזמורת הוא כמעט ולא כתב. לעומת זאת הוא ממשיך להצטיין בהלחנת מיניאטורות, יצירות קטנות לפסנתר, שהושפעו מאירועים שהוא עבר בחייו, כמו נפילת ורשה בידי הרוסים למשל, שהשפיעה על ה"אטיוד בדו מינור" שלו.

אם כולם באותם זמנים מלחינים מוסיקה כמו של כולם, באותן צורות, לאותן תזמורות ופחות או יותר עם אותן כוונות ומוסכמות אמנותיות, שופן הולך ומעמיק בסגנון הייחודי שלו. הוא מפתח ויוצר צורות חדשות של מוסיקה לפסנתר, כולל הוואלסים הנודעים שלו, הבלדות, הפרלודים והאימפרומפטי.

לא פעם הוא גם שואב ומשתמש בריקודים פולניים עממיים כבסיס ליצירותיו לפסנתר. כזו למשל היא צורת המזורקה שהוא מלחין. לא פחות מ-62 מזורקות נכתבו על ידו. או הפולונזים הנהדרים שלו, כמו הפולונז בלה במול מז'ור "ההירואי".

מלחינים רבים העריצו את שופן הצעיר. ביניהם ענקים כמו מנדלסון ורוברט שומאן שאמר עליו בהערצה "תנו כבוד רבותיי, גאון!"

אהובתו, הסופרת ז'ורז' סאנד, עמה חי שנים מספר, הקלה עליו לעסוק בהלחנת יצירות מהיפות ביותר. לאחר שנפרדו, לא הוסיף שופן עוד לכתוב. לא ברור אם היה זה לב שבור שגרם לכך שזמן קצר לאחר הפרידה הוא חלה. סאנד ניסתה עוד לטפל בו. אבל האהבה שלה מתה וזמן קצר אחר כך הולך לעולמו ומת משחפת אחד מגאוני הפסנתר הגדולים בהיסטוריה.

במותו, פרדריק שופן הוא בן 39 בלבד. כמה יופי הוא נתן לעולם בחיים כה קצרים.

הוא נקבר בבית העלמין המפורסם "פר לאשז" שבפאריס. בקברו מטמינים איתו בלווייה קומץ מאדמת פולין האהובה שלו. את ליבו, לעומת זאת, מעבירים לקבר נוסף שהוקדש לו בכנסייה בוורשה, בירת מולדתו.

אבל מורשתו המוסיקלית נשארה לכולנו. היצירות שלו לפסנתר השפיעו על דורות של מלחינים ואינספור הביצועים החדשים שמוקלטים בכל שנה להן, הם תרומתו לשוחרי המוסיקה המעולה והפסנתר. האנדרטה שהוקדשה לו בוורשה היא של ערבה בוכיה, על שום הדמעות על גאון צעיר שהלך לעולמו בטרם עת.


הנה תקציר חייו של שופן באנימציה:

https://youtu.be/YtNrjD8V56s


הנוקטורנו בפה דיאז מזור אופוס 15 מס’ 2 – בביצוע ארתור רובינשטיין:

https://youtu.be/Hs7bzgSt3As


לאנג לאנג, הפסנתרן הצעיר המפורסם בעולם, מספר על שופן "שלו":

https://youtu.be/goD9U7cfCoA


אנה פדורובה בוואלס המפורסם אופוס 64 מספר 2 בדו דיאז מינור:

https://youtu.be/xItaJ4lSQHw


ואלס "הסילפידות" לתזמורת המהוסס עליו ורוקדים ברישניקוב עם מריאנה צ'רקסקי האלוהית:

https://youtu.be/EksWfYycnnI


אטיוד מהיר להפליא של שופן בביצוע ולנטינה ליסיצה:

https://youtu.be/TWg-u3XVY-8


הנוקטורנו אופוס 2:

https://youtu.be/MPvS0g2papI


ונוקטורנו בדו דיאז מינור מתוך הסרט "הפסנתרן":

https://youtu.be/bAjtVMhQyWw
איך באך הוכר כגאון מאה שנה אחרי מותו?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.