בגיל 3 עשו לאלקסיס מרטין (Alexis Martin) בדיקת אינטליגנציה. המבחנים הראו תוצאה מדהימה. אלקסיס בת ה-3 התגלתה כבעלת IQ של 160. הממוצע באוכלוסיה הוא של 100 והיא יותר חכמה מ-99.9% מתושבי העולם!

הוריה של אלקסיס, שחיה בפניקס אריזונה שבארצות הברית, הבינו שהיא נבונה באופן קיצוני. הם החליטו לרשום אותה לארגון מנסה (Mensa). זהו ארגון בינלאומי של האנשים המחוננים בעולם. חברי מנסה הם אנשים בעלי מנת משכל גבוהה במיוחד. חברי הארגון נמנים על 2% העליונים של האוכלוסייה, בתוצאות מבחני IQ תקניים. אלקסיס התקבלה לארגון והיא ככל הנראה אחת מהילדים הצעירים ביותר שהיו חברים בו אי-פעם.

במנסה חברים כיום בסביבות 100,000 בני אדם מכל העולם, המשתייכים לשני האחוזים של האנשים הכי נבונים בעולם. חברי מנסה מגיעים כמעט מכל מדינות העולם. נראה שאלקסיס נמצאת בחברה טובה ובילדותה היא הייתה הצעירה ביותר מתוכם.


הנה סיפורה של אלקסה מרטין - הילדה המבריקה שהתקבלה למנסה בגיל 3:

https://youtu.be/3UNMdZLXj6Y


וראיון כמה שנים אחר כך, לרגל המצאה שלה:

https://youtu.be/clHpnTqMbDI

מה אתם עשיתם כשהייתם בני 6? - אל תקחו את זה קשה אם ויליאם ג'יימס סידיס כתב בגיל הזה ספרים ב-7 שפות שונות...

ילד הפלא המבריק וויליאם סידיס (William Sidis) היה אדם על-אנושי באינטליגנציה שלו ואחת התופעות האנושיות המרתקות בהיסטוריה. מנת המשכל של מי שלמד לקרוא בגיל שנתיים ובגיל 4 כתב שתי עבודות מחקר, הוערכה בבגרותו בטווח שבין 250 ל-300 (כלי המדידה של אינטליגנציה כה גבוהה לא היו אז).

הגאון הצעיר, בן למשפחה יהודית בארצות הברית, נולד ב-1 באפריל 1898 בניו יורק להורים יהודים שהיגרו מאוקראינה. בוריס סידיס, אביו, היה פסיכיאטר מוערך ואימו הרופאה, שרה, שניהם בוגרי אוניברסיטאות יוקרתיות. מרגע לידתו, התמקדו השניים בפיתוח היכולות האינטלקטואליות שלו באופן אינטנסיבי, תוך יישום שיטות חינוך ניסיוניות שאביו פיתח.

התוצאות לא איחרו לבוא: בגיל 18 חודשים, וויליאם הצעיר כבר ידע לקרוא את ה"ניו יורק טיימס". בגיל שלוש למד לכתוב במכונת כתיבה ובגיל שש כבר שלט בשפות אנגלית, לטינית, יוונית, רוסית, צרפתית וגרמנית, עם טענה שלא ברור אם היא מדויקת שגם עברית הוא דיבר. בהמשך חייו הוא למד ושלט ב-25 שפות.

ההישג מדהים הגיע לתקשורת ומשך לו תשומת לב תקשורתית, בעוד העיתונות כינתה אותו "הילד המופלא מבוסטון". בגיל 7 מתקבל ילד הפלא לבית הספר התיכון, לאחר שהוא עובר את בחינות הכניסה. בשל גילו הצעיר הוא נאלץ להמתין עד גיל שמונה, כדי להתחיל את לימודיו... את התיכון הוא סיים תוך שנה וחצי בלבד.

בגיל 11, מתקבל סידיס לאוניברסיטת הרווארד והוא הופך לסטודנט הצעיר ביותר שהתקבל אי פעם למוסד היוקרתי, שגם בגיל בוגר קשה במיוחד להתקבל אליו. ודאי לא יפתיע איש לדעת שהוא סיים את התואר בגיל 16 - בהצטיינות יתרה. כשקיבל את תעודת ההצטיינות הוא האשים את אביו בפני העיתונאים, על שהרס את חייו.

אז למד הציבור שכרופא ופסיכיאטר, אביו של סידיס האמין שהמוח ניתן לפיתוח, ממש כמו שריר. כמעט מלידתו של הילד, הוא גידל אותו במשטר קשוח של לימודים. בין השאר נאסר עליו לשחק עם ילדים בני גילו וכתוצאה מכך גדל סידיס ללא כישורים חברתיים וללא יכולת להסתדר עם בני אדם.

הדבר גרם להתעוררות בעיות נפשיות בילד. והחלו אצלו תופעות של היסטריה וצחוק עצבני וחזק. אגב, עליו התבסס הסרט "סיפורו של וויל האנטינג" בכיכובו של מאט דיימון.

עוד במהלך לימודיו בהרווארד, הוא פיתח תיאוריה מתמטית על הממד הרביעי והרצה בנושא בפני החברה המתמטית האמריקאית. וויליאם גם פיתח שפה מלאכותית משלו שקרא לה "וונדרלנד" והתעמק בחקר תופעות קוסמולוגיות.

השינוי התרחש כשסידיס התבגר וההבטחה המוקדמת לא התממשה כמצופה. גאון העל הלא אנושי סבל מצבר משמעותי של קשיי הסתגלות חברתיים והתקשה למצוא את מקומו בחברה. אף שהמשיך במחקריו האקדמיים, סידיס בחר לחיות חיים פשוטים ומבודדים, החל לעסוק בעבודות פקידות פשוטות והתרחק מהעין הציבורית ומפרסום. בשנת 1920 הוא פרסם את ספרו החשוב "The Animate and the Inanimate", בו הציג תיאוריות מקוריות על תרמודינמיקה והיקום. ספרים נוספים שהוא פרסם, התפרסמו תחת שמות בדויים, כולל ספרים בנושאים אזוטריים, כמו הספר המקיף על תולדות התחבורה בארצות הברית וספר נוסף - על אספנות כרטיסי רכבת...

בשנת 1944 ולאחר שחי בניו יורק בבדידות יחסית, נפטר סידיס משבץ מוח והוא רק בן 46. אנשי חינוך ופסיכולוגים עסקו רבות בסיפור חייו ובקרב על הדרך הנכונה לטפח ילדים מחוננים. לא מעט עיסוק היה גם במחיר הרגשי והחברתי שכרוך בדחיפת ילדים להישגים אקדמיים מוקדמים מדי. וויליאם ג'יימס סידיס נותר סמל למורכבות שבין גאונות אינטלקטואלית להסתגלות חברתית ורגשית.


הנה וויליאם סידיס, האדם עם ה-IQ הגבוה בהיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/cT9_HPPkmIA


תולדות חייו והישגיו באנגלית:

https://youtu.be/2A68hLvl7O0


מהי אינטליגנציה, או IQ (עברית):

https://youtu.be/5HYT0-8U29U?long=yes


כך הוא גודל וטופח מגיל צעיר להיות גאון על (מתורגם):

https://youtu.be/Dm6e5OcrU6Y?long=yes


וסיפורו המדהים:

https://youtu.be/L0zOdg7PCkQ?long=yes

חרדת נטישה (Separation Anxiety), או בשמה הנוסף חרדת פרידה, היא תופעה שבה אדם חווה חרדה עזה בעקבות פרידה מאדם, חפץ או מקום אליו הוא קשור רגשית.

מצב זה נפוץ בעיקר בקרב תינוקות וילדים צעירים, כחלק מהתפתחותם התקינה, אך הוא עלול להופיע גם בגילאים בוגרים יותר.

כאשר החרדה גוברת ומשבשת את שגרת החיים, היא מוגדרת כהפרעת חרדת פרידה (Separation Anxiety Disorder), המופיעה במדריך האבחוני הפסיכיאטרי DSM-5.

האבחנה של הפרעת חרדת פרידה מתבססת על מספר קריטריונים. ביניהם פחד או חרדה שאינם תואמים את גיל האדם, הנובעים מאפשרות של נטישת אדם קרוב.

הפחד מלווה בתסמינים שונים, כמו מתח נפשי רב לקראת פרידה, דאגה מתמדת מפני אובדן הדמות הקרובה, חשש ממצבים לא נעימים שעלולים להיגרם עקב פרידה, סירוב לצאת מהבית או ללכת לישון לבד, סיוטי לילה בנושא פרידה ותלונות על תסמינים פיזיים כמו כאבי ראש ובטן.

משך התסמינים צריך להיות לפחות 4 שבועות בקרב ילדים ומתבגרים, ו-6 שבועות לפחות בקרב מבוגרים. מומחים נוהגים להדגיש שההפרעה אינה מוסברת על ידי הפרעה נפשית אחרת.

חרדת נטישה נחשבת להפרעת החרדה השכיחה ביותר בקרב ילדים. בקרב מבוגרים, השכיחות בארצות הברית, למשל, נעה בין אחוז לשני אחוזים.

לעיתים, חרדת נטישה מופיעה יחד עם הפרעות נוספות כמו הפרעת חרדה מוכללת, אגורפוביה ודיכאון. מחקרים מנסים להבין את הרקע להתפתחות ההפרעה באמצעות תאוריית ההיקשרות של בולבי וכן בודקים את הקשר להורמון אוקסיטוצין.


#גורמים
גורמי סיכון להתפתחות ההפרעה כוללים אירועי חיים מלחיצים כמו מוות של אדם קרוב, גירושין של הורים ומעבר לסביבה חדשה.

מחקרים מצאו גם קשר בין התפתחות ההפרעה לבסיס גנטי, כשנמצא שילדים עם חרדת נטישה מראים רגישות גבוהה יותר לדו-תחמוצת הפחמן. ישנם גם גורמים תרבותיים המשפיעים, כאשר בתרבויות שונות יש מידה שונה של קרבה ולכידות משפחתית.


#מתי
הפרעת חרדת נטישה עלולה להופיע בכל תקופה של הילדות וברוב המקרים היא חולפת עם הזמן. עם זאת, אצל חלק מהאנשים, החרדה וההימנעות מפרידה עלולות להימשך גם בבגרות.


#טיפול
הטיפול בהפרעה כולל פסיכותרפיה, ובמיוחד טיפול פסיכודינמי קצר מועד.


#השפעות
חרדת נטישה יכולה להתבטא בדרכים שונות. אצל חלק מהילדים, החרדה מתבטאת באמצעות חפץ מעבר, כמו דובי או שמיכה שמסייע להם להיפרד מהאם.

ילדים עלולים להימנע מלצאת מהבית, להעדיף לצפות בטלוויזיה על פני פעילות עם חברים ואף להיעזר באימם בפעילויות חברתיות. במקרים חמורים, הם עלולים גם לסבול מהתקפי פאניקה.

אצל ילדים צעירים, ההפרעה עשויה להתבטא בסירוב ללכת לבית הספר.

בגילאים מאוחרים יותר חרדת הנטישה עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד החברתי והתעסוקתי.


חרדת הנטישה:

https://youtu.be/bAjDoM5mhM0


גם לכלבים יש אותה (עברית):

https://youtu.be/Ytno2qabczU


ושיר על חרדת נטישה (עברית):

https://youtu.be/7lAeO2giX_I