דורסי לילה (Strigiformes) הם עופות דורסים, שבשונה מדורסי היום, מרביתם פעילים בעיקר בשעות הלילה והדמדומים.

על דורסי הלילה נמנים הינשופים הקטנים, מיני האוח הענקיים, הליליות, התנשמות ועוד. הגדולים שבהם מתפקדים כטורפי-על, בעלי חיים שנמצאים בראש שרשרת המזון.

עם תכונות מתאימות לציד בשעות הלילה, הציד של דורסי הלילה הוא מהיר ומיידי. ראייה חדה במיוחד, אוזניים בעלי זוויות שמיעה משתנות ואבחנה גבוהה במיוחד, מאפשרים לדורסי הלילה לאתר את הטרף, גם אם הוא חבוי מתחת לחול או לשלג וגם בחושך או בתנאי תאורה לקויים.

על דורסי הלילה נמנים הינשופים הקטנים, מיני האוח הענקיים, הליליות ועוד. את שעות היום הם מעבירים במנוחה, כשהם נעזרים בצבעי הסוואה בכדי להסתתר מהסובב אותם.


הנה דורסי הלילה בשעת ציד:

https://youtu.be/w4OH6gMN6vY


הלילית הצופה:

http://youtu.be/itj5mtP5o5c


ולקט דברים משעשעים שהם עושים:

https://youtu.be/PYOSKYWg-5E

הינשוף הוא צייד לילה מושלם. לינשוף שמיעה מעולה ותודות לנוצות קצרות ורכות הוא עף בשקט ועט על טרפו. אבל ראייתו בלילה היא שהופכת אותו לצייד יעיל של עכברים וחולדות.

עיניו של הינשוף רואות בלילה פי 100 טוב יותר מציפורים רגילות והוא יכול לשבת שעות ולצפות על הסביבה, עד שהוא מזהה טרף ויוצא לצוד אותו.


הנה הינשוף המשעשע... עם תרגום לעברית:

https://youtu.be/XeFxdkaFzRA


ינשוף אורב בלילה:

http://youtu.be/avu5_WhI3l4


וקולות של ינשופים ממינים שונים:

http://youtu.be/ezaBqCf0hv0?t=6s

צווארו של הינשוף (Owl) הוא גמיש ביותר ובעל טווח תנועה יוצא דופן. הינשוף יכול לסובב את ראשו לאחור בזווית של 270 מעלות והוא הציפור היחידה שמסוגלת לסובב את הראש שלה בזווית כה רחבה.

הינשוף זקוק לטווח התנועה הרחב של הראש שלו, מכיוון שבניגוד לעיניים האנושיות המסוגלות להסתובב בארובות העין, עיני הינשוף קבועות במקומם והוא יכול להביט קדימה בלבד. טווח התנועה הרחב של הראש שלו מהווה פיצוי על מגבלות התנועה של העיניים שלו ובאמצעות ראשו סיבוב לצדדים מתאפשר לו לקבל שדה ראיה רחב.

הסיבוב של הינשוף הוא מופלא ולמי שרואה אותו הוא נראה אפילו בלתי אפשרי, עוד אחד מפלאי הטבע. היכולת של הינשוף לסובב את הראש שלו בצורה יוצאת דופן שכזו היא כתוצאה ממבנה העצמות וכלי הדם הייחודי שלו, המאפשר לו לסובב את ראשו בצורה כזו מבלי שכלי הדם שלו ינזקו או יקרעו, ומבלי לחסום את אספקת הדם לראש שלו.


הנה הסבר על תופעת הסיבוב של ראש הינשוף:

http://youtu.be/TZ_dBj9mzQ4


סיבוב ראשו של הינשוף:

http://youtu.be/hoc42xegVt8


סיבוב מסוג אחר:

http://youtu.be/8TL8pSFd-hQ


מעקב אחרי הינשוף מראה כמה הוא עירני:

http://youtu.be/wEtw7suhUys


וההסבר ליכולת סיבוב הראש המופלאה שלו:

http://youtu.be/EsKUdg2DC0M?t=12s

התִּנְשֶׁמֶת (Barn owl) היא דורס הלילה הידוע כמדביר ביולוגי מצטיין, בעיקר של העדפה ברורה שלה לאכילת מכרסמים, דוגמת המריון והנברן. במהלך עונת קינון בודדת, צד זוג תנשמות אחד בסביבות 2,000 מכרסמים. זאת משום שהמזון המועדף על התנשמות הוא מכרסמים.

התנשמת היא מהמוכרים שבדורסי הלילה גם בישראל וגם בעולם, ומהנפוצים שבהם. היא מקננת בעיקר בסמוך לבתי מגורים ולבניינים. לא פעם מוצאים את הקן שלה בסמוך לעליות גג, לאסמים ולמבנים נטושים, כמו גם ליד ובמערות, בארות ומחסות שבסלע.

את טרפהּ מאתרת התנשמת בעזרת השמיעה החדה, האופיינית לה. שמיעה מצוינת זו מתאפשרת תודות לאוזניים הא-סימטריות שלה, שביחד עם מבנה הפנים המיוחד שלה, המשמש לה כרפלקטור לריכוז גלי הקול, הופכים לכלי צייד מעולים. תעופה שקטה במיוחד, תודות לכנפיים גדולות וגוף קטן, מאפשרת לה ציד מהיר וחרישי.

התנשמת מטילה 4 עד 8 ביצים, על פי השפע של המזון הזמין לה. כך גם נקבע מספר מחזורי הקינון שלה בשנה.


הנה התנשמת ממתינה:

https://youtu.be/IqGl30FgBUA


כנפיים גדולות וגוף קטן מאפשרים לה תעופה שקטה לטרף:

https://youtu.be/d_FEaFgJyfA


מתפתחת ורוכשת את יכולת התעופה השקטה, שמאפיינת אותה:

https://youtu.be/3C7do93-GB8


כך מצילים תנשמות במצוקה (עברית):

https://youtu.be/QK1lFSKR5EQ?long=yes


וההדברה הביולוגית של התנשמת (עברית):

https://youtu.be/Ga4ZKMUVNmo?long=yes

היַּרְבּוֹע (Jerboa) הוא מכרסם לילי קטן, בסביבות 20 סנטימטר, הפעיל בעיקר בלילה. את מרבית היום הוא מעביר דווקא במנוחה, בתוך מחילות תת קרקעיות.

היצורים החביבים הללו ידועים ברגליים האחוריות הארוכות והדקות שלהם, בגוף הקטן, האוזניים הגדולות, בהליכת הדילוג הייחודית ובקפיצות המהירות, אלו שזיכו אותם בכינויים כמו "עכברוש הקנגורו".

אבל למעשה, הירבוע מהווה סוג של פלא אבולוציה אמיתי. מדובר בבעל חיים מרתק וייחודי שהתפתח והשתנה אבולוציונית, כך שיחיה וישגשג בסביבות הנחשבות מהקשות ביותר על פני כדור הארץ.

כי הירבוע המדהים מתרחץ בחול המדבר, במקום במים. הוא גם לא שותה אלא משיג נוזלים מהמזון שלו. מערכת העיכול המיוחדת שלו מאפשרת לו להפיק לחות מהמזון שהוא אוכל. העניין הזה חשוב מאוד, כי בזכותו הוא יכול לשרוד בסביבת המדבר הצחיחה וחסרת מים כמעט לחלוטין.

וכך, מי שמכונה גם "עכברוש הקנגורו", הוא מכרסם לילי קטן שחי באזורים הצחיחים של מדבר סהרה שבצפון אפריקה וביבשת אסיה. עובדה זו זיכתה אותו גם בכינוי "קנגורו מדברי".

כשהם מגיחים בלילה, בחיפוש אחר מזון, משמשות אותם הרגליים האחוריות החזקות של הירבועים כדי לקפוץ ולחצות במהירות את דיונות החול והשטח הסלעי.

האוזניים הגדולות של הירבוע עוזרות לו לזהות מצד אחד מזון ומנגד - להיזהר ולברוח בזמן מטורפים המסכנים אותו. הזנב הארוך שלו מסייע לו לשמור על האיזון כשהוא מדלג לגבהים.

הירבועים הם אוכלי כל, הניזונים ממגוון גדול של מזונות, כולל חרקים, צמחייה וזרעים. כשהם נאלצים, הם מביסים אפילו נחשים.


הנה הירבוע:

https://youtu.be/bvoFTZ1Luro


על הקנגורו הזעיר של הבהרה:

https://youtu.be/_jdjBcsPBXs


הירבוע, המכונה גם "עכברוש הקנגורו", מביס אפילו נחשים:

https://youtu.be/rBFeZiqh5no


וכך הוא מסתתר מהטורף שלו - שועל המדבר:

https://youtu.be/fnP-m2KRxi0

אוח (Eagle owl או Horned owl) הוא מין של דורסי הלילה הגדולים ביותר בטבע, כשהגדול מכולם הוא האוח המצוי שנפוץ גם בישראל.

משקלו של האוח המצוי יכול להגיע למעל 4 קילוגרם ומוטת הכנפיים שלו עד 2 מטרים!

הוא משתייך למשפחת הינשופיים ומכונה לעיתים גם "ינשוף עיטי". זאת על שם גודלו ותעוזתו של האוח, שנוהג לטרוף טרף גדול משל סוגים אחרים ממשפחת הינשופיים.

לאוח יש שמות נוספים, כמו "ינשוף אוזנן", "ינשוף מקרין" וגם "ינשוף מצויץ". השמות הללו מתייחסים לציצות השיער שבראשו שמזכירות אוזניים, קרניים או ציצה, בהתאמה.


הבה נכיר את האוח שהסתנן לספריה:

https://youtu.be/dLEmJvsrAao


באנגלית:

https://youtu.be/m0XgSrdYQRY


וכך מאלפים את האוח המצוי:

https://youtu.be/Ih_Id9rT2VQ

הלילית (Strix) היא דורס הלילה הנפוץ באירופה, עוף דורס לילי ממשפחת הינשופיים. יש לה עיניים עגולות וראש גדול יחסית.

כדורס לילי, היא מתעוררת בלילה ומחפשת טרף. ביום, לעומת זאת, הלילית ממוקמת על עצים, נשענת על גזע העץ ונמה, גם אם היא עדיין ערנית לשינויים סביבה, כשכל רחש קל יעיר אותה ויגרום לה להתחבא. את האחיזה החזקה שלה את ענפי העצים היא חבה ל-4 האצבעות שבכל אחת מרגליה, זוג אחורי וזוג קדמי. במקום לבנות קן, מטילה הלילית את ביציה בתוך העץ, או בקן שנטשו ציפורים אחרות.

אבל הדואט של הלילית המצויה הוא הדבר המיוחד ביותר שלה ומהידועים בטבע. הזכר של הלילית המצויה משמיע קול "טואו" והנקבה מחזירה לו "טויט". זו שירה זוגית מטורפת ויפה להפליא.

אפילו המחזאי הנודע שייקספיר כתב על שירת זוג הליליות, שמשלימות אחד את השניה. הוא, אגב, טעה וחשב שהסדר הוא הפוך "טויט-טואו". רק שנים רבות אחר כך גילו המדענים שהסדר הנכון של הדיבור הוא "טואו-טויט".

לא ברור למה אבל בתרבות היהודית ובזו של המזרח התיכון נחשבה הלילית לאשתו של השטן וליצור שעושה דברים רעים במיוחד. במציאות היא דווקא עוזרת לאדם, בעיקר בצייד מכרסמים, כמו כל דורסי הלילה.


הנה הדואט של הליליות:

https://youtu.be/g8D2GfVgZXc


עוד סוג:

https://youtu.be/_khEw1wQw0U


הלילית צופה:

http://youtu.be/itj5mtP5o5c


וכאן היא הומיה, אבל לא בשירת דואט:

http://youtu.be/SJVuopldMyU

בניגוד לרוב מיני העטלפים שאוכלים חרקים, עטלף הפירות ניזון מפירות שונים. עטלף הפירות המצוי חי בעיקר באזורי אקלים חמים, כמו מדבריות ויערות טרופיים.

אך מעניין בעטלף הפירות הוא המראה שלו. פניו של עטלף הפירות דומים לפנים של שועל הרבה יותר מלעטלפים אחרים. לכן מכונה עטלף זה flying fox, באנגלית "שועל מעופף".

ואכן, אין לעטלפי הפירות את שערות הצוואר הארוכות שיש למיני עטלפים אחרים, מה שמחזק את המראה השועלי שלהם ומאפיין אותם.

בשנות ה-50 של המאה הקודמת נחשבו עטלפי הפירות כגורמי נזקים משמעותיים לגידולים חקלאיים בארץ. אוכלוסיות ענק של עטלפים, לא רק עטלפי פירות, הוכחדו אז בריסוסים של רעל מסוג די.די.טי. מה שהביא רבים מהעטלפים הללו לסכנת הכחדה חמורה.

היום, כשעטלפי החרקים, למשל, נחשבים ידידותיים לסביבה וכמדבירים ביולוגי של חרקים המאיימים ופוגעים בגידולים, חקלאים רבים הסכימו להציב בשדותיהם תיבות לינה לעטלפי החרקים הללו. אחרים, במיוחד הוותיקים שבהם, דווקא סרבו. הסיבה? - הם זכרו את נזקי עטלפי הפירות מהעבר וחשדו שהנזקים הללו יחזרו גם הם איתם.


הנה מושבת עטלפי הפירות במערות:

http://youtu.be/oki1BgwJ54c


ועוד מעט מעטלפי הפירות:

http://youtu.be/PjzmrLTpya0

השׁוּעָל (Fox) הוא טורף יום קטן, אך פיקח וערמומי. הוא מוכן להסתפק בכל טרף קטן שהוא מוצא, כולל ארנבות, ציפורים, ביצים ועכברים, אבל גם פירות ותבואה ערבים לחיכו. בדרך כלל הוא חי באזורים פתוחים כמו מדבר או ביערות ובחורשות.

קיימים מיני שועלים שונים בעולם. לכולם חוטם ארוך וצר וזנב עם פרווה מלאה. השועל האדום, למשל, חי ביער ויוצא לציד בשעות הלילה המאוחרות. ביום הוא מסתתר בינות לשיחים ובמחילות. הוא אוכל כמעט כל דבר, כולל דגים, תפוחים וארנבות.

השועל האמריקאי הוא שועל ננסי שחי במדבריות הצחיחים שבדרום-מערב ארצות הברית וצפון מקסיקו. הוא מתאים את עצמו במהירות לכל שינוי בתנאי הסביבה ושמיעתו המצוינת מסייעת לו לגלות את הטרף בלילה.

שועל השלג מחליף את פרוותו פעמיים בשנה. בעוד שבחורף פרוותו לבנה בוהקת - בקיץ צומחת לו פרווה חדשה בגוון אפור-חום. נפלאות האבולוציה.

וכמו המינים האחרים, גם הוא חופר לעצמו מאורות ומחילות. הוא לא ישן בחורף וממשיך לחפש מזון. כשמתקרבת סופה, הוא חופר לעצמו בשלג מחסה. הוא ניזון מארנבות וממכרסם קטן בשם למינג.

לשועל יש כאמור המון תושיה והוא בעל חיים פיקח במיוחד. יש לא מעט משלים ואגדות-עם שעוסקים בערמומיות ובפקחות של השועל.


הנה שועל אדום צד בקוטב:

http://youtu.be/D2SoGHFM18I


שועל זהיר שמתלבט אם להתקרב לדג גדול:

http://youtu.be/r_n3hrbJW_I


ושועל ישראלי בנגב:

http://youtu.be/OeXDLnXfa6A

טורפי לילה (Night predators) הם בעלי חיים שטורפים בשעות הלילה. אם במהלך היום הם נחים במערות, מאורות, או בין העצים, במהלך הלילה מתעוררים פעילי הלילה הללו, שנמנים על קבוצת בעלי החיים שאוכלים בחשיכה, ויוצאים לצוד.

הקרפדה, למשל, מסתובבת בחשיכה וטורפת שלשולים וחרקי לילה כמו צרצרים וחרגולים. להגנה על עצמה היא מפרישה ריר ארסי וריחני, עם ריח רע שמרתיע טורפים שמבקשים לטרוף אותה.

עטלפים מגינים על עצמם מטורפים שמתמקדים בטרף בשעות היום. הם עושים זאת על ידי יציאה לחפש מזון דווקא בשעות החשיכה. יש מיני עטלפים שאוכלים פירות, אבל הטורפים שביניהם פוערים בחושך את הפה ובפיהם הפעור לרווחה הם טורפים חרקים מעופפים.

גם עכביש הצלב, הנוהג לישון בשעות היום, טווה את קורי העכביש שלו דווקא בלילה. בקורים הללו מסתבכים חרקים קטנים, נלכדים והופכים למזון עבור העכבישים.

בעלי חיים רבים במדבר יוצאים לצוד בלילה בגלל החום של שעות היום. ביניהם אפשר למצוא את הקיפודים, שועלי פנק, חולדות ודו-חיים מדבריים.

גם בערבה ניתן למצוא טורפי לילה, ביניהם חתול בר, שועל מצוי, זאב, צבוע, קרקל, שועל חולות, תן זהוב, שועל צוקים, כמו גם דורסי לילה דוגמת כוס החורבות ואוח מדברי.

גם נחשים ליליים זוחלים בחושך ומגששים בלשונם הדקה, כמחפשים טרף. על ידי יכולתם להרגיש את חום גופו, הם מאתרים את קורבנם גם בחשיכה מוחלטת. כשהם לוכדים לטאה או בעל חיים קטן, הם פוערים פה גדול ובולעים אותם בבת אחת. מכאן הם יעכלו את הטרף ויחושו שבעים למשך הימים או השבועות הקרובים. כשיהיו שוב רעבים, נמצא אותם מחדש בליל ציד.


#איך טורפי לילה מאתרים את הטרף בחשיכה?
לבעלי חיים יש כמובן שיטות שונות לזהות את הטרף בלילה. יש מהם שהראיה שלהם כוללת שכבה בעיניים שמחזירה אור וכך מאפשרת להם לראות גם בחשיכה. אצל אחרים העיניים מאירות מעט את הסביבה, כמו פנסים קטנים.

אבל מרבית טורפי הלילה נאלצים להתבסס על החושים האחרים שלהם, חושים יעילים ומפותחים מהרגיל, שמחליפים את חוש הראיה.

יש מהם שמסתמכים על חוש הריח המפותח שלהם ואחרים על חוש מישוש מצוין. בעלי חיים כמו הארנב, הפנק והירבוענים מתבססים על חוש השמיעה דווקא. הם מזהים את הטרף באמצעות אוזניהם הענקיות. השמיעה החדה בלילה עוזרת להם לאתר קולות של חרקים בחשיכה. כך הם מצליחים לצוד בלילות החשוכים, מבלי להזדקק לראיה לילית.

העטלף, לעומתם, משתמש בשיטה מדהימה שהטבע נתן לו ונקראת "אקולוקציה", בתרגום חופשי "איתור מיקום באמצעות הדים". בזמן במעופו הוא משמיע קריאות ללא הרף וכך שולח גלי קול חזקים שמתנגשים בעצמים בסביבתו וחוזרים אליו. כך הוא מצליח לאתר וללכוד את טרפו, מחרקים ליליים ועד עשים.

גם בעולם העופות יש טורפי לילה. חלק מהטורפים בלילה הם דורסי הלילה (Strigiformes). זוהי סדרת עופות דורסים שבניגוד לדורסי היום שבקבוצת העופות הדורסים, היא מוצאת את הטרף בשעות הלילה. ינשוף, לילית, כוס, תנשמת ואוח, למשל, נמנים על דורסי הלילה שטורפים בעיקר חרקים, עכברים ועקרבים.

אגב, יש גם בעלי חיים שצדים גם ביום וגם בלילה. בין הפעילים גם בשעות היום וגם בלילה תמצאו את האריה. כמו כל החתולים, האריות נמים לאורך כל שעות היממה ומדי פעם קמים לחוד ואחרי האוכל הם חוזרים לישון.

יש אפילו כאלו, כמו החדף, שאינם ישנים כלל.


הנה טורפי לילה:

https://youtu.be/YvKnsnDIM6E


לילה (מ)טורף במדבר:

https://youtu.be/OySNxJMmi-w


והאוח טורף בלילה:

https://youtu.be/bec_eFQ2pVE

שועל פֶנֶק (Fennec fox) הוא השועל הקטן ביותר בעולם - המשקל הממוצע של שועל פנק בוגר הוא קילוגרם אחד בלבד.

הפנק חי במדבריות כמו מדבר סהרה, מדבר סיני וגם בנגב שלנו ניתן למצוא אותו. במזג אוויר המדברי העוין הוא שורד באמצעות התחפרות בחולות ויצירה של מנהרות המשמשות לו הגנה, הן מטורפים והן מהשמש הקופחת.

למראה הגור שלו תורמות ללא ספק עיניו הגדולות, אפו הקטן ואוזניו הארוכות. אוזניו הגדולות במיוחד של הפנק גם מסייעות לקירור גופו.

לפנק יש יכולת הישרדותית יוצאת דופן, המותאמת במיוחד למדבריות החמים והיבשים שבהם הוא חי. הוא מסוגל להתקיים במשך תקופות ארוכות מאוד מבלי לשתות מים כלל, והלחות במזון שהוא אוכל מספקת עבורו את הנוזלים הדרושים למחייתו.

יש לפנק יכולת מופלאה לצוד חרקים, בעיקר בלילה. כי בלילות הוא מסתובב ומצליח לשמוע חרקים ממרחקים ארוכים ולהגיע אליהם כדי לטרוף. יכולות הציד הללו הן גם בזכות יכולת השמיעה המעולה שלו והן בזכות קפיצתו האדירה, שבה הוא מגיע בחלקיק שניה ממצב של מנוחה לגובה של מטר.


הנה שועל הפנק הקטן:

http://youtu.be/zODvoeJQk9A


מחסל עקרב:

http://youtu.be/y4H8JHoSrSs


כאן הוא קצת מתפנק, הפנק:

http://youtu.be/J5ugw2GUbnY


וגורי פנק עושים אמבטיה:

http://youtu.be/bN4t9O3sGP0

הקיפוד הוא יונק קטן שמגן על עצמו מטורפים בצורה מיוחדת - גופו עטוף בקוצים צפופים ודוקרניים. אם הוא מרגיש שטורף מאיים עליו, מתגלגל הקיפוד ומתכדר במהירות, כלומר הופך לכדור קוצני, ששום בעל חיים לא יעז או ירצה לטרוף.

בחורף מסתתר הקיפוד מתחת לערימה של עלים. באביב, אחרי שהתעורר משנת החורף שלו, הוא יוצא לצוד חלזונות, תולעים וחרקים, כמו צרצרים, חגבים, חיפושיות וחרגולים.

את הטרף, אגב, הוא עושה בלילה. כי הקיפודים ידועים כטורפי לילה.

קיפודים הם גם ציידים שלא חוששים מבעלי חיים מסוכנים וארסיים. הם צדים נחשים בלי חשש ואפילו עקרבים.


הנה מצגת וידאו על הקיפוד, בעל חיים לא תוקפני ודי נינוח (עברית):

https://youtu.be/zLUS5t4-OiQ


הקיפוד הופך לכדור של קוצים, כשהוא מרגיש איום עליו:

https://youtu.be/D36JUfE1oYk


לפעמים הוא ממש רגוע:

https://youtu.be/kBAzEMLKTWU


התמרור ששומר עליו כשהוא חוצה את הכביש (עברית):

https://youtu.be/LAJ8ElkVWwU


וסרטון תיעודי קצר על הקיפודים (עברית):

https://youtu.be/A7iOqj_WMYY?long=yes