מהם הקרקלים?
קלוט
בעולם החתולים הטורפים, הקרקל (Caracal) ידוע ביכולת הקפיצה האנכית המדהימה של עד 3 מטרים, שזה בערך כמו גובה של שלוש קומות עבורנו, בני האדם.
חתול מדברי זה מצליח לתפוס ציפורים באוויר בדיוק ברגע שהן ממריאות. מדובר ביכולת קפיצה יוצאת דופן שהיא פי 3 מאורך גופו, הופכת אותו לאחד מאלופי הקפיצה הגדולים בעולם החיות.
השם קרקל מגיע מהמילה הטורקית "קרה-קולק" שפירושה "אוזניים שחורות", אחת התכונות הבולטות ביותר של החיה הזו. הצמרות השחורות הארוכות על אוזניו הגבוהות והמחודדות מעניקות לו מראה ייחודי, אף שלעיתים מכנים אותו "שונר המדבר" או "שונר פרסי" בגלל הדמיון השטחי לשונר האמיתי. למרות זאת, הקרקל אינו קרוב משפחתית לשונרים ומשתייך לסוג נפרד לגמרי.
גופו של הקרקל מותאם באופן מושלם לציד דינמי. הוא בנוי קל וחסון, עם שרירי ירכיים ושוקיים מפותחים במיוחד. מחקרים הראו שסיב שריר אחד של קרקל מסוגל לייצר פי 3 כוח לעומת סיב שריר אנושי מקביל, תכונה שהוא משתף עם אריות.
השרירים שלו מורכבים בעיקר מסיבים מסוג "fast twitch" המאפשרים התפרצויות כוח מהירות, בניגוד לשרירים אנושיים המכילים יותר סיבים איטיים המותאמים לסיבולת ויש בהם שליש מהכוח, יחסית לקרקל.
הקרקל אינו רק קופץ מצטיין אלא גם רץ מהיר במיוחד. רפידות רגליו מרופדות בפרווה נוקשה המאפשרת לו לנוע כמעט בשקט מוחלט תוך כדי רדיפה אחר טרף. בטבע, הוא מנצל את יכולות הקפיצה שלו כדי לצוד ציפורים, ומסוגל להפיל עשרות ציפורים בקפיצה אחת כשהוא צד בקרב להקה.
באזורים מסוימים של המזרח התיכון ופרס, נהגו העשירים לשחרר קרקלים מאולפים על להקות יונים כלואות במסגרת תחרויות ציד ספורט. הקרקל הצליח לפעמים להפיל תריסר ציפורים בקפיצה אחת, מה שהפך את המחזה הזה למרהיב בעיניהם במיוחד. מסורת אכזרית זו נמשכה מאות שנים.
החיה מאכלסת מגוון בתי גידול יבשים, ממדבריות סהרה ועד הרים בגובה של 3,500 מטר. יכולתו להסתגל לתנאים ומקומות קשים, היותו פעיל במיוחד בשעות הלילה ויכולת הישרדותו הגבוהה הפכו אותו לאחד הטורפים המוצלחים ביותר באפריקה ובאסיה.
הקרקל מסוגל לשרוד זמן רב ללא שתייה, תוך הסתמכות על נוזלים מטרפו, תכונה המסייעת לו בחיים המדבריים למשל.
במקומות מסוימים, הוא נחשב למזיק בגלל ציד של בעלי חיים מבויתים כמו עופות ועיזים, מה שהוביל לציד מאסיבי שלו. למשל, בדרום אפריקה בין השנים 1931-1952 חוסלו בממוצע מעל 2,000 קרקלים מדי שנה במסגרת מבצעי בקרת טורפים.
קלוט
בעולם החתולים הטורפים, הקרקל (Caracal) ידוע ביכולת הקפיצה האנכית המדהימה של עד 3 מטרים, שזה בערך כמו גובה של שלוש קומות עבורנו, בני האדם.
חתול מדברי זה מצליח לתפוס ציפורים באוויר בדיוק ברגע שהן ממריאות. מדובר ביכולת קפיצה יוצאת דופן שהיא פי 3 מאורך גופו, הופכת אותו לאחד מאלופי הקפיצה הגדולים בעולם החיות.
השם קרקל מגיע מהמילה הטורקית "קרה-קולק" שפירושה "אוזניים שחורות", אחת התכונות הבולטות ביותר של החיה הזו. הצמרות השחורות הארוכות על אוזניו הגבוהות והמחודדות מעניקות לו מראה ייחודי, אף שלעיתים מכנים אותו "שונר המדבר" או "שונר פרסי" בגלל הדמיון השטחי לשונר האמיתי. למרות זאת, הקרקל אינו קרוב משפחתית לשונרים ומשתייך לסוג נפרד לגמרי.
גופו של הקרקל מותאם באופן מושלם לציד דינמי. הוא בנוי קל וחסון, עם שרירי ירכיים ושוקיים מפותחים במיוחד. מחקרים הראו שסיב שריר אחד של קרקל מסוגל לייצר פי 3 כוח לעומת סיב שריר אנושי מקביל, תכונה שהוא משתף עם אריות.
השרירים שלו מורכבים בעיקר מסיבים מסוג "fast twitch" המאפשרים התפרצויות כוח מהירות, בניגוד לשרירים אנושיים המכילים יותר סיבים איטיים המותאמים לסיבולת ויש בהם שליש מהכוח, יחסית לקרקל.
הקרקל אינו רק קופץ מצטיין אלא גם רץ מהיר במיוחד. רפידות רגליו מרופדות בפרווה נוקשה המאפשרת לו לנוע כמעט בשקט מוחלט תוך כדי רדיפה אחר טרף. בטבע, הוא מנצל את יכולות הקפיצה שלו כדי לצוד ציפורים, ומסוגל להפיל עשרות ציפורים בקפיצה אחת כשהוא צד בקרב להקה.
באזורים מסוימים של המזרח התיכון ופרס, נהגו העשירים לשחרר קרקלים מאולפים על להקות יונים כלואות במסגרת תחרויות ציד ספורט. הקרקל הצליח לפעמים להפיל תריסר ציפורים בקפיצה אחת, מה שהפך את המחזה הזה למרהיב בעיניהם במיוחד. מסורת אכזרית זו נמשכה מאות שנים.
החיה מאכלסת מגוון בתי גידול יבשים, ממדבריות סהרה ועד הרים בגובה של 3,500 מטר. יכולתו להסתגל לתנאים ומקומות קשים, היותו פעיל במיוחד בשעות הלילה ויכולת הישרדותו הגבוהה הפכו אותו לאחד הטורפים המוצלחים ביותר באפריקה ובאסיה.
הקרקל מסוגל לשרוד זמן רב ללא שתייה, תוך הסתמכות על נוזלים מטרפו, תכונה המסייעת לו בחיים המדבריים למשל.
במקומות מסוימים, הוא נחשב למזיק בגלל ציד של בעלי חיים מבויתים כמו עופות ועיזים, מה שהוביל לציד מאסיבי שלו. למשל, בדרום אפריקה בין השנים 1931-1952 חוסלו בממוצע מעל 2,000 קרקלים מדי שנה במסגרת מבצעי בקרת טורפים.
