שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה אלברט שפר, אדריכל השטן?
אלברט שְפֵּר (Albert Speer) היה דמות מרתקת ומורכבת בהיסטוריה של גרמניה הנאצית. מי שייוודע לימים בתור "האדריכל של היטלר" נולד ב-19 במרץ 1905 למשפחה אמידה בעיר מנהיים וגדל בסביבה של מעמד בינוני-גבוה.
למרות שאביו ואף סבו היו אדריכלים מצליחים, שאף אלברט בתחילה ללמוד מתמטיקה. אך לבסוף הוא נכנע ללחץ המשפחתי ופנה ללימודי אדריכלות באוניברסיטאות בקרלסרוהה, מינכן וברלין.
חייו של שפר לפני עלייתו של הנאציזם היו שגרתיים למדי. הוא היה אדריכל צעיר ושאפתן שניסה לבסס את הקריירה שלו בתקופה של משבר כלכלי קשה בגרמניה. בשנת 1931, אחרי ששמע את היטלר נואם בברלין, הצטרף למפלגה הנאצית – צעד שיישנה את מהלך חייו באופן דראמטי.
המפגש המשמעותי של שפר עם היטלר התרחש ב-1933, כאשר הוזמן לשפץ את משרדי המפלגה הנאצית בברלין. עבודתו הרשימה את היטלר עד כדי כך שהוא מינה את שפר לאדריכל של המפלגה. היטלר, שבצעירותו חלם להיות אדריכל, מצא בשפר שותף לחזון הגרנדיוזי שלו לשינוי פני גרמניה. הקשר ביניהם התחזק והפך לאחת ממערכות היחסים הקרובות ביותר שהיו להיטלר עם אדם כלשהו.
שפר תכנן וניהל את הבנייה של הכינוסים המפלגתיים המפוארים בנירנברג, שהפכו להפגנות כוח מרשימות. אחד הפרויקטים המפורסמים ביותר שלו היה "קתדרלת האור" – מיצג אור ענק שבו 152 זרקורים נגד מטוסים יצרו עמודי אור אנכיים אל השמיים, יוצרים אפקט של "היכל" עשוי מאור. האפקט הויזואלי היה מרהיב וחידש את השימוש בתאורה כאלמנט ארכיטקטוני.
השאיפה הגדולה ביותר של שפר והיטלר הייתה תכנון מחדש של ברלין ל"גרמאניה" (Germania) – בירת העולם הנאצית העתידית. התכנית כללה שדרה מרכזית עצומה שבקצה הדרומי שלה תעמוד קשת ניצחון ענקית, פי 3 מגודלו של שער הניצחון בפריז, כשבקצה הצפוני שלה הוא תכנן אולם עצום בעל כיפה שיכול להכיל 180,000 איש. רוב התכנית, שניתן להכיר בתגית "גרמאניה", לא יצאה לפועל בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה.
בפברואר 1942 חל מפנה דרמטי בקריירה של שפר. לאחר מותו של פריץ טודט (Fritz Todt), שר החימוש הנאצי, מינה היטלר את שפר לתפקיד זה. שפר הוכיח את עצמו כמנהל יוצא דופן, כשלמרות ההפצצות של בעלות הברית הוא הצליח להגדיל בצורה משמעותית את תפוקת החימוש של גרמניה. הצלחתו הייתה כה גדולה שהוא כונה "הקוסם" ו"הנס הכלכלי של היטלר".
עם זאת, הצלחותיו של שפר באו במחיר אנושי נורא. תחת ניהולו, השתמש המשטר הנאצי במיליוני עובדי כפייה ואסירי מחנות ריכוז, שעבדו בתעשיית החימוש. מאוחר יותר, שפר ניסה לטעון שלא ידע על התנאים המזעזעים והמוות ההמוני, טענה שנשללה על ידי היסטוריונים.
לקראת סוף המלחמה, כאשר היה ברור שגרמניה מפסידה במלחמה, היטלר הורה להרוס את כל התשתיות שנותרו בגרמניה - פקודה שנודעה כ"פקודת נירון" (Nerobefehl) ומטרתה הייתה להותיר "אדמה חרוכה", לאחר הנסיגה הגרמנית, כדי שהאויב לא יוכל להשתמש במשאבים הללו.
שפר התנגד לפקודה בגלוי וניסה לסכל אותה, פעולה שנחשבה למעשה בגידה במשטר הנאצי.
לאחר המלחמה, הוא נשפט במשפטי נירנברג. בניגוד לרוב הנאשמים האחרים, הוא לקח אחריות חלקית על פשעי המשטר הנאצי ונידון ל-20 שנות מאסר בכלא שפאנדאו (Spandau) בברלין, שם ריצה את עונשו במלואו עד 30 בספטמבר 1966.
עם שחרורו מהכלא הוא פרסם את זיכרונותיו, שכתב בשנות המאסר שלו. הספרים "בתוך הרייך השלישי" (Inside the Third Reich) ו"שפאנדאו: היומן הסודי" (Spandau: The Secret Diaries) הפכו לרבי מכר עולמיים.
לאחר שחרורו חי שפר חיים שקטים יחסית ונהנה מקריירה של סופר ומרואיין מבוקש, בנושאים הקשורים לתקופה הנאצית. ב-1 בספטמבר 1981, במהלך ביקור בבריטניה הוא מת בלונדון, בגיל 76.
אלברט שפר נותר דמות שנויה במחלוקת בהיסטוריה. מצד אחד, הוא היה האדריכל שעיצב את הסגנון הנאצי המונומנטלי ומנהל יעיל שסייע להאריך את המלחמה. מצד שני, הוא הציג את עצמו כטכנוקרט ו"נאצי הגון" שלא היה מודע לזוועות המשטר והוקסם מכוחו של היטלר - תדמית שרבים טוענים שהיא מניפולטיבית ולא מדויקת.
באופן פרדוקסלי ועל אף שלא השתתף ברציחות ובמנגנון ההשמדה הנאצית, אחריותו הלא-ישירה של שפר לרצח של מיליונים כבדה הרבה יותר מזו של מרבית הנאצים האחרים. זאת מפני שבכשרונו הניהולי ותוך מילוי תפקידו כשר החימוש בשנים האחרונות של המלחמה, הוא ייעל את פיתוח וייצור הנשק לצבא הגרמני.
בכך הוא האריך משמעותית את המלחמה הקטלנית ואפשר את המשך פעולתו של מנגנון ההשמדה הנאצי.
הנה סיפורו של אלברט שפר:
https://youtu.be/QCesi7c2vFw
קדימון לסרט קולנוע עליו (עברית):
https://youtu.be/fb5Mv2sdbFs
השלב בו מבין שר החימוש שפר שגרמניה הנאצית הובסה במלחמה:
https://youtu.be/95dDf0Q7v3U
דבריו של שפר בסוף הקריירה שלו - מילים אחרונות במשפטי נירנברג בהם נידון ל-20 שנות כלא:
https://youtu.be/Q11-PYT1LTc
על גרמניה, הבירה המתוכננת של הרייך השלישי, שהבטיחה להאפיל על כל בירות העולם:
https://youtu.be/bipnOS8ahlE?long=yes
סרט תיעודי על מה שעשה למען גרמניה הנאצית (עברית):
https://youtu.be/sMhgvb-HbhQ?long=yes
על "הארכיטקט של הרשע" - אלברט שפר:
https://youtu.be/qe4cEK-jH_0?long=yes
וסרטון תיעודי על מי שניהל את העבדות העצומה בגרמניה הנאצית:
https://youtu.be/_eqk24it02M?long=yes
מהי אדמה חרוכה ואיך הובס הצבא הגרמני בעזרתה?
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהחליט להשמיד הכל. העיד על כך בזכרונותיו האדריכל ושר החימוש שלו אלברט שפר. באחת משיחותיו האחרונות אמר לו היטלר שלגרמנים לא מגיע לשרוד. או בתרגום חופשי של מילותיו: "העם הגרמני לא עמד במבחן והובס. הוא התגלה כעם חלש יותר מהיריב שלו מהמזרח" (הרוסים).
היטלר הוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה ורבים הפרו את פקודתו זו, כולל שפר עצמו. חודשיים אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
הנה האדמה החרוכה שפגש הצבא הנאצי ברוסיה:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
והארמנים בנגורנו קרבך משמידים את הכל לפני שהם מפנים את כפריהם לטובת אזרבייג'אן:
https://youtu.be/z0zEgn5T2Mk
פקודת נירון
אלברט שְפֵּר (Albert Speer) היה דמות מרתקת ומורכבת בהיסטוריה של גרמניה הנאצית. מי שייוודע לימים בתור "האדריכל של היטלר" נולד ב-19 במרץ 1905 למשפחה אמידה בעיר מנהיים וגדל בסביבה של מעמד בינוני-גבוה.
למרות שאביו ואף סבו היו אדריכלים מצליחים, שאף אלברט בתחילה ללמוד מתמטיקה. אך לבסוף הוא נכנע ללחץ המשפחתי ופנה ללימודי אדריכלות באוניברסיטאות בקרלסרוהה, מינכן וברלין.
חייו של שפר לפני עלייתו של הנאציזם היו שגרתיים למדי. הוא היה אדריכל צעיר ושאפתן שניסה לבסס את הקריירה שלו בתקופה של משבר כלכלי קשה בגרמניה. בשנת 1931, אחרי ששמע את היטלר נואם בברלין, הצטרף למפלגה הנאצית – צעד שיישנה את מהלך חייו באופן דראמטי.
המפגש המשמעותי של שפר עם היטלר התרחש ב-1933, כאשר הוזמן לשפץ את משרדי המפלגה הנאצית בברלין. עבודתו הרשימה את היטלר עד כדי כך שהוא מינה את שפר לאדריכל של המפלגה. היטלר, שבצעירותו חלם להיות אדריכל, מצא בשפר שותף לחזון הגרנדיוזי שלו לשינוי פני גרמניה. הקשר ביניהם התחזק והפך לאחת ממערכות היחסים הקרובות ביותר שהיו להיטלר עם אדם כלשהו.
שפר תכנן וניהל את הבנייה של הכינוסים המפלגתיים המפוארים בנירנברג, שהפכו להפגנות כוח מרשימות. אחד הפרויקטים המפורסמים ביותר שלו היה "קתדרלת האור" – מיצג אור ענק שבו 152 זרקורים נגד מטוסים יצרו עמודי אור אנכיים אל השמיים, יוצרים אפקט של "היכל" עשוי מאור. האפקט הויזואלי היה מרהיב וחידש את השימוש בתאורה כאלמנט ארכיטקטוני.
השאיפה הגדולה ביותר של שפר והיטלר הייתה תכנון מחדש של ברלין ל"גרמאניה" (Germania) – בירת העולם הנאצית העתידית. התכנית כללה שדרה מרכזית עצומה שבקצה הדרומי שלה תעמוד קשת ניצחון ענקית, פי 3 מגודלו של שער הניצחון בפריז, כשבקצה הצפוני שלה הוא תכנן אולם עצום בעל כיפה שיכול להכיל 180,000 איש. רוב התכנית, שניתן להכיר בתגית "גרמאניה", לא יצאה לפועל בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה.
בפברואר 1942 חל מפנה דרמטי בקריירה של שפר. לאחר מותו של פריץ טודט (Fritz Todt), שר החימוש הנאצי, מינה היטלר את שפר לתפקיד זה. שפר הוכיח את עצמו כמנהל יוצא דופן, כשלמרות ההפצצות של בעלות הברית הוא הצליח להגדיל בצורה משמעותית את תפוקת החימוש של גרמניה. הצלחתו הייתה כה גדולה שהוא כונה "הקוסם" ו"הנס הכלכלי של היטלר".
עם זאת, הצלחותיו של שפר באו במחיר אנושי נורא. תחת ניהולו, השתמש המשטר הנאצי במיליוני עובדי כפייה ואסירי מחנות ריכוז, שעבדו בתעשיית החימוש. מאוחר יותר, שפר ניסה לטעון שלא ידע על התנאים המזעזעים והמוות ההמוני, טענה שנשללה על ידי היסטוריונים.
לקראת סוף המלחמה, כאשר היה ברור שגרמניה מפסידה במלחמה, היטלר הורה להרוס את כל התשתיות שנותרו בגרמניה - פקודה שנודעה כ"פקודת נירון" (Nerobefehl) ומטרתה הייתה להותיר "אדמה חרוכה", לאחר הנסיגה הגרמנית, כדי שהאויב לא יוכל להשתמש במשאבים הללו.
שפר התנגד לפקודה בגלוי וניסה לסכל אותה, פעולה שנחשבה למעשה בגידה במשטר הנאצי.
לאחר המלחמה, הוא נשפט במשפטי נירנברג. בניגוד לרוב הנאשמים האחרים, הוא לקח אחריות חלקית על פשעי המשטר הנאצי ונידון ל-20 שנות מאסר בכלא שפאנדאו (Spandau) בברלין, שם ריצה את עונשו במלואו עד 30 בספטמבר 1966.
עם שחרורו מהכלא הוא פרסם את זיכרונותיו, שכתב בשנות המאסר שלו. הספרים "בתוך הרייך השלישי" (Inside the Third Reich) ו"שפאנדאו: היומן הסודי" (Spandau: The Secret Diaries) הפכו לרבי מכר עולמיים.
לאחר שחרורו חי שפר חיים שקטים יחסית ונהנה מקריירה של סופר ומרואיין מבוקש, בנושאים הקשורים לתקופה הנאצית. ב-1 בספטמבר 1981, במהלך ביקור בבריטניה הוא מת בלונדון, בגיל 76.
אלברט שפר נותר דמות שנויה במחלוקת בהיסטוריה. מצד אחד, הוא היה האדריכל שעיצב את הסגנון הנאצי המונומנטלי ומנהל יעיל שסייע להאריך את המלחמה. מצד שני, הוא הציג את עצמו כטכנוקרט ו"נאצי הגון" שלא היה מודע לזוועות המשטר והוקסם מכוחו של היטלר - תדמית שרבים טוענים שהיא מניפולטיבית ולא מדויקת.
באופן פרדוקסלי ועל אף שלא השתתף ברציחות ובמנגנון ההשמדה הנאצית, אחריותו הלא-ישירה של שפר לרצח של מיליונים כבדה הרבה יותר מזו של מרבית הנאצים האחרים. זאת מפני שבכשרונו הניהולי ותוך מילוי תפקידו כשר החימוש בשנים האחרונות של המלחמה, הוא ייעל את פיתוח וייצור הנשק לצבא הגרמני.
בכך הוא האריך משמעותית את המלחמה הקטלנית ואפשר את המשך פעולתו של מנגנון ההשמדה הנאצי.
הנה סיפורו של אלברט שפר:
https://youtu.be/QCesi7c2vFw
קדימון לסרט קולנוע עליו (עברית):
https://youtu.be/fb5Mv2sdbFs
השלב בו מבין שר החימוש שפר שגרמניה הנאצית הובסה במלחמה:
https://youtu.be/95dDf0Q7v3U
דבריו של שפר בסוף הקריירה שלו - מילים אחרונות במשפטי נירנברג בהם נידון ל-20 שנות כלא:
https://youtu.be/Q11-PYT1LTc
על גרמניה, הבירה המתוכננת של הרייך השלישי, שהבטיחה להאפיל על כל בירות העולם:
https://youtu.be/bipnOS8ahlE?long=yes
סרט תיעודי על מה שעשה למען גרמניה הנאצית (עברית):
https://youtu.be/sMhgvb-HbhQ?long=yes
על "הארכיטקט של הרשע" - אלברט שפר:
https://youtu.be/qe4cEK-jH_0?long=yes
וסרטון תיעודי על מי שניהל את העבדות העצומה בגרמניה הנאצית:
https://youtu.be/_eqk24it02M?long=yes
אדמה חרוכה (Scorched earth) היא טקטיקה צבאית שבה נסוג צבא מהאויב, אך הורס ומשמיד מאחריו כל דבר שעשוי לסייע ולהיות שימושי לאויב הכובש. משריפה של יבולים כדי למנוע משאבי מזון מהאויב, דרך פיזור מלח על הקרקע כדי שלא ניתן יהיה לגדל בה דבר ועד השמדת בסיסי צבא, כלי נשק ותשתיות שונות, כמו דרכים או גשרים.
את האדמה החרוכה הפעילו בהצלחה הסובייטים בסטלינגרד של מלחמת העולם השנייה. הם אפילו לא נסוגו אבל בהבינם את מהירות הכיבוש הגרמני הם הניחו ובצדק שהחיילים הגרמנים יגיעו אל העיר.
בעיר סטלינגרד ובכל סביבתה השמידו הסובייטים כל מרכיב שיכול היה לסייע לצבא הנאצי במצור ובלוחמה הארוכה לכיבוש העיר. כשיגיע החורף הרוסי זה יתברר כצעד חכם שהכריע את החיילים הגרמנים. בקור שמגיע למינוס 30 מעלות, עם קווי אספקה מנותקים מגרמניה וללא ציוד לחורף ומזון, הצבא הגרמני הוכרע על ידי החורף הרוסי.
היסטורית, הטקטיקה הזו עתיקה מאוד. רבים הסקיתים השתמשו באדמה החרוכה, במיוחד בהרעלת בארות והשמדת מאגרי מזון, כדי להביס בהצלחה את מלך פרס דריווש הראשון.
גם ולאד המשפד, דרקולה בשבילכם, שרף את השדות והכפרים של ולכיה ממלכתו והרעיל את הבארות שלה. כל זאת כדי למנוע מזון ומים מחיילי האימפריה העות'מנית שפלשו אליה.
הארמנים הקדומים שרפו את היבולים ומקורות המזון שלהם לפני שהגיעו שכירי החרב היוונים בראשות הגנרל היווני קסנופון.
במלחמות נפוליאון עשו שימוש מוצלח הטקטיקה גם ספרד וגם רוסיה. במיוחד הצליחו בכך הרוסים הנסוגים מפני פלישתו של נפוליאון לרוסיה והביאו את צבאו לתבוסה איומה בשל מחסור בתזונה, בחורף הרוסי הקשה.
עם פלישת הצבא הגרמני, במסגרת "מבצע ברברוסה", המליח הצבא האדום את האדמות, כדי למנוע מהגרמנים לגדל בהן יבולים ולקראת החורף, הוא כאמור עשה זאת שוב בסטלינגרד.
בסוף המלחמה היה זה דווקא היטלר שהחליט להשמיד הכל. העיד על כך בזכרונותיו האדריכל ושר החימוש שלו אלברט שפר. באחת משיחותיו האחרונות אמר לו היטלר שלגרמנים לא מגיע לשרוד. או בתרגום חופשי של מילותיו: "העם הגרמני לא עמד במבחן והובס. הוא התגלה כעם חלש יותר מהיריב שלו מהמזרח" (הרוסים).
היטלר הוציא את "צו נירון", בו הוא פקד על כוחותיו להפעיל "אדמה חרוכה" במהלך נסיגת הכוחות הנאציים במרץ 1945. כאן זה לא עזר לו הרבה ורבים הפרו את פקודתו זו, כולל שפר עצמו. חודשיים אחר כך גרמניה נכנעה.
כיום אדמה חרוכה היא עדיין הליך צבאי לגיטימי ואפילו שכיח. השמדת אספקת המזון של האוכלוסייה האזרחית היא פשע מלחמה אבל לא פעם מתגלה שכך בדויק עשו מנהיגים מבוהלים, מחשש שהמזון ישמש ויחזק את הכובש המתקרב.
הנה האדמה החרוכה שפגש הצבא הנאצי ברוסיה:
https://youtu.be/RGE8X-jHK80
והארמנים בנגורנו קרבך משמידים את הכל לפני שהם מפנים את כפריהם לטובת אזרבייג'אן:
https://youtu.be/z0zEgn5T2Mk
