» «

פרווה

פרווה
מה רע בללבוש פרווה?



תעשיית הפרווה בעולם מייצרת בגדים ומוצרי אופנה נלווים מפרוות ועורות של בעלי חיים. רבים מאותם בעלי חיים ניצודו בטבע ורבים עוד יותר גודלו לשם כך. זוהי תעשייה חזקה בעולם האופנה כבר מאות שנים. במיוחד חזקה ובולטת כיום תעשיית הפרווה הסינית, שהיא הגדולה בעולם ומספקת פרוות לרבים משוקי האופנה של העולם המערבי.

אמנם כבר מימי האדם הקדמון ניצודו חיות בר ניצודות בעבור פרוותן, אבל כיום פועלות חוות ענק המגדלות בעלי חיים לצורכי הפרווה בלבד. בשנים האחרונות הציגו לא פעם הוכחות על כך שבמדינות שונות באסיה, יש גם מי ששוחטים חתולים וכלבים ומוכרים את פרוותם כ'פרווה מלאכותית'.

נגד תעשיית הפרווה בעולם פועלים כיום מעל 40 ארגונים וקבוצות שמנסים לצמצם או אף להפסיק את פעילות תעשיית הפרוות. בתוכן גם "הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות" שנוסדה בישראל. נסיונות רבים נעשו במדינות רבות, כולל בישראל, בכדי לאסור בחוק על סחר בפרוות במדינות העולם.


הנה סרטון לא קל לצפיה שמסביר את האופן שבו פועלת תעשיית הפרוות של סין:

http://youtu.be/5NAn2pYlaHo


טענות לגבי פעילות שהכשילה חוק נגד יבוא פרוות לישראל:

http://youtu.be/5Ly2oOGXrdw
צבעי חיות
למה לכל חיה יש צבע שונה?



לבעלי החיים השונים יש פרוות וצבעי גוף שהותאמו במהלך מיליוני שנים לסביבה שבה הם חיים. הפרוות הללו מסתירות אותם מטורפים שונים, או מקלות על הטורפים שבהם להתגנב אל הטרף ולצוד אותו.

למשל האריה, טורף שחי בחולות, קיבל את צבע החול שמסווה אותו היטב. לעומתו דובי הקוטב הם לבנים כדי שיוכלו להתמזג עם השלג שבו הם חיים ולהתגנב אל טרפם. לנמרים יש חברבורות שמקשות על בעלי חיים לראותם בין השיחים. כך נמר יכול להתגנב אל הזברה למשל, שמצידה מצויידת בפסים שנועדו להסתיר אותה מהטורפים השונים שמאיימים עליה, כולל הנמרים.

צבעי החיות בכל אזור מחיה התפתחו באופן אבולוציוני. כך לדוגמה אריות צהובים הצליחו בנוף הצהוב לצוד טוב יותר מאריות כהים, מכיוון שהתמזגו בנוף והסוו את עצמם היטב, עד שהתקרבו את הטרף מספיק. כך התרבו האריות הצהובים מכיוון שאכלו יותר והיו בריאים יותר, בעוד שאריות כהים התקשו להשיג מזון באותה סביבה והלכו ונעלמו במהלך הדורות. לאחר שנים רבות שרדו רק האריות הצהובים, בעוד שהכהים נעלמו. מסיבה זו צבי היבשה ששרדו נוטים להיות חומים יותר, כצבע האדמה, בעוד צבי ים נוטים להיות בעלי גוון יותר ירוק, כך שהם מסווים טוב יותר במים. או דובים שהם חומים באירופה, בעוד שבאזורי הקוטב המושלגים הדובים הם בצבע... נכון, לבן.

צבעים משמשים אצל בעלי חיים לא פעם כצבעי אזהרה ואז צבעי הגוף הם בולטים כי הם נועדו להרחיק בעלי חיים אחרים. לעיתים הם צבעי הסוואה דווקא, שאז הם מסייעים לבעלי החיים להסתתר מפני טורפים. כך יכולים ציפורים, חרקים וחיות להזהיר מלטרוף אותם או להסוות את עצמם בסביבה, כך שיהיה קשה יותר לראותם.


הנה בעברית על צבעים המשמשים כצבעי הסוואה או פיתוי לטרף במעמקי הים:

http://youtu.be/eJ537eEKX6k


מעניין לראות למשל חיפושית שבכל אזור קיבלה צבע שונה:

http://youtu.be/gxLDNT1xhgU


יש מיני בעלי חיים שפשוט פיתחו יכולת מופלאה לשנות צבעים כל הזמן:

http://youtu.be/foqEeOWVdd0


כמה בעלי חיים עם צבעים לא שגרתיים:

http://youtu.be/Wg1V4T9xQk0
כבש הבית
מהם הכבשים וכיצד בויתו?



כבש הבית (Sheep) הוא חיית משק, מהראשונות שבויתו על ידי האדם, במקרה שלו מכבש הבר. בחקלאות מגדלים את הכבשים לשימושים שונים, בעיקר לאכילת בשרם, להפקת צמר ולחליבה לצורך חלב כבשים.

לכבשים המבויתות שאנו רואים במרעה יש צמר. את הצמר הזה מפיקים על ידי גזיזת הצמר מהכבשים, במה שנקרא 'גז' (Wool harvest).

כבר אלפי שנים שהצמר של הכבשים משמש לייצור סיבים ובדים. אבל נדרש בעבר תהליך ארוך של ביות, כדי להביא את הצמר הטבעי שלהן לכדי הצמר הנהדר שיש להן היום.

איך זה התרחש?

במהלך הביות שלהן ובתהליך שנקרא "ברירה מלאכותית", עברו הכבשים תהליך מדהים. הצמר שלהן הלך והפך לצמר עבות ושימושי לאדם.

הברירה המלאכותית, בניגוד לברירה הטבעית שנוצרת בתהליך האבולוציה ונמשכת מיליוני שנים, היא מצב שבו החקלאים, מי שגידלו את הכבשים, בחרו בכל דור את מי מהן להרבות. הם עשו זאת על פי איכות וכמות הצמר שלהן.

כבשת הבר המקורית הייתה מאוד דלילה בצמר שלה. על גופה היו מעט מאוד זקיקי צמר, שמהם גדל הצמר ובעיקר זקיקי שיער. כן - לכבשים היה אז גם צמר וגם שיער.

לפני כ-10,000 שנה, כשהחל האדם לביית את הכבשים, הוא העדיף לברור ולטפח את הכבשים שיש להן יותר זקיקי צמר מזקיקי שיער. ההחלטה הייתה להרבות אותן באופן מלאכותי, כך שהן יתרבו על חשבון הכבשים מרובות השיער.

מי מהכבשים שהיו בעלי בעלות צמר עבה ועשיר, גודלו והופרו שוב ושוב, כך שייוולדו להם צאצאים רבים עם זקיקי צמר והגנטיקה תדאג שמרבית הצאצאים הללו יפיקו את אותו צמר שרצוי לאדם ולא את השיער, שלא נחוץ לו.

מנגד, כמה עצוב, מי שלא התברכו בצמר האיכותי והשימושי לאדם, לא הורבו על ידי החקלאים. באופן כזה הם הלכו עם הזמן ונעלמו, לעומת בעלי הצמר המשובח, שהופרו והתרבו שוב ושוב.

הצמר הזה שימש ומשמש מאז לייצור של סיבים ובדים, לסוודרים, גרבי חורף, אפודות צמר וכדומה.

ואגב, האדם המביית בחר אפילו את צבע הצמר הנוח לו. מכיוון שהצמר הלבן הוא הקל ביותר לצביעה, מרבית הכבשים המבויתות היו לבנות. כך הפכו, בספרד למשל, הכבשים מגזע מרינו (merino) לכבשים שאותן מגדלים הכי הרבה.

אגב, בימי הביניים וכדי לשמור על הכבדים המעולות הללו בספרד, לא איפשרו הספרדים ייצוא של הכבשים הללו ומי שהעיז לעשות כן נידון לעונש מוות. כיום מגדלים את כבשת המרינו גם במדינות אחרות, כמו אוסטרליה וניו זילנד והיא נפוצה ברחבי העולם

רק הערה לסיום - מבין מאות גזעי הכבשים לא לכולם יש צמר איכותי ורב. בחלק מהגזעים טופח דווקא הבשר והורבו דווקא כבשים בעלי בשר טוב וטעים, גם אם הצמר שלהם פחות מוצלח.


הנה הצמר של הכבשים:

https://youtu.be/E96bxNErse0


עדר הכבשים מהשמיים:

https://youtu.be/gV6ozSLyrOk


והגז של הצאן:

https://youtu.be/Mddybz04D78
כבש המושק
כיצד למושק יש את הפרווה הסמיכה בטבע?



מבין בעלי החיים, לכבש המוּשְׁק (Musk ox) יש את הפרווה הכי סמיכה בטבע.

כבש ענקי זה, שדומה יותר לבקר, חי באזורים הצפוניים של כדור הארץ, כמו גרינלנד, צפון קנדה ואלסקה.

הצמר המשובח שבפרוותו וטעם בשרו הפכו את הציד של המושק לנפוץ מאוד. אך עם השנים ולאחר שצדו את כבשי המושק בהמוניהם, גילו אנשי המקום שהם הולכים ונכחדים.

כיום, המוּשְׁק נחשב לחיה מוגנת. אבל זה יצא טוב, כי המקומיים למדו שבמקום לצוד אותו, עדיף לגזוז את הצמר של כבשי המושק פעם בשנה ולמכור אותו הלאה.


הנה כבשי המושק ופרוותם העבותה:

http://youtu.be/gKHUZ1K3JHY


ותיאור החיים בלהקת כבשי מושק:

http://youtu.be/-8IjDww2Lac


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.