שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך לשחק במשחק "פרה חולבת"?
כך תשחקו ב"פרה חולבת":
כל המשתתפים יושבים במעגל, כאשר כל אחד יוצר מיד שמאל שלו עיגול (באופן שקצות כל האצבעות נוגעות בקצה האגודל) ומיד ימין שלו, הוא יוצר אגרוף, כך שהאגודל זקופה ושאר האצבעות מקווצות.
כל אחד שם את אגודל ימין שלו בתוך יד שמאל של היושב מימינו. כך יוצא שיד שמאל של כל משתתף מקיפה את האגודל של זה שמשמאלו.
המדריך או מנחה המשחק מספר סיפור וכאשר הוא מציין מילה מסוימת (עליה הוחלט מראש) כולם מנסים להוציא את האגודל מהעיגול של היושב לימינם ולתפוס בו זמנית את האגודל של היושב לשמאלם.
למה נועדו פעמוני הפרות בשווייץ?
מי לא מכיר את המראה והצליל הכל כך שווייצריים האלה? - כרי מרעה ירוקים, מנוקדים בעדרי פרות הרועות באחו, אל מול או על האלפים השווייצריים בקיץ.
על צווארן של הפרות בשווייץ פעמוני פרה אופייניים המנגנים צלילים מגוונים, המזכירים מוסיקה מודרנית אקראית ומשונה.
אבל למה צריך את הרעש הזה, בתוך כל הרוגע, סמוך לאגם שליו, או אל מול צוקים גבוהים שבראשם קרחונים לבנים? - הפרות הרי סתם רובצות או מטיילות בנחת, תוך שהן לועסות את העשב בנחת. למה להפריע את השלווה?
אז כן. לדינדון המרוחק הזה של פעמוני הפרה השוויצריים (Cow bells) יש מטרה. הרעש מסייע לרועים לשמוע ולזהות אם יש פרות שהתרחקו מהעדר ועלולות שלא לחזור איתם הביתה.
הפעמונים האלה, אגב, שימושיים פחות בעיר או בארצות עם פחות אחו, מרעה ופרות. אבל בעידן התיירות, פעמוני הפרה האלה הם מזכרות פופולריות מאוד לתיירים בשווייץ.
כך נשמע האחו בשווייץ:
https://youtu.be/KYGgWqiv8AU
מצעד כפרי מרובה פעמונים:
https://youtu.be/OLlPcHzSB-Y
כך מייצרים את פעמוני הפרה השווייצרים:
https://youtu.be/PaAHEukwIBM
מהם הסוסים הבלגיים?
הסוסים הבלגיים (Belgian draft horse) הם סוסי עבודה כבדים, המיועדים למשיכת עגלות משא וציוד חקלאי. הם נחשבים לחיית משק שימושית ואהובה בבלגיה. אבל הסוס הבלגי, ה"ברבן" הוא אחד מגזעי הסוסים החזקים והכבדים ביותר.
שמו של הסטס הבלגי נובע ממקורו בפרובינציית ברבן (Brabant) שבבלגיה. סוסים אלה משתייכים לקבוצת סוסי ה"דראוט" (draught horse) של בריטניה, או סוסי ה"דראפט" (draft horse) מארצות הברית. עד לשנות ה-40 של המאה ה-20 הסוס הבלגי והברבן (Barbant) נחשבו לגזע אחד. אבל במחצית השנייה של המאה ה-20 פיתחו מגדלי הברבן האירופי את הגזע לבעל גוף גדול וכבד משמעותית, מהסוס הבלגי של ארצות הברית, שהוא גבוה וקל ממנו. ועדיין, גם כיום, בתחילת המאה ה-21, נחשב הסוס הבלגי האמריקאי לסוס העבודה הכבד ביותר בארצות הברית.
צבעי הסוס הבלגי הם בדרך כלל בגוון ערמוני ויש להם רעמה וזנב בהירים. משקלו נוטה להיות להתחיל בסביבות טון.
גם בעידן המודרני, בו טרקטורים וציוד ממוכן החליף את בהמות המשא, הסוסים הבלגיים משמשים בלא מעט משקים חקלאיים באירופה, כסוסי עבודה. זאת בעיקר בזכות היכולת יוצאת הדופן שלהם למשוך משאות כבדים.
במקביל הפך המראה המיוחד שלהם, את הסוסים הבלגיים למבוקשים בהופעות סוסים ולרכיבת פנאי. קשה אולי להאמין אבל בבלגיה מתקיים ענף חקלאי של גידול סוסים בלגיים למאכל ותעשיית הבשר שלהם קיימת גם היום.
הנה הסוס הבלגי:
https://youtu.be/gWRscujkPxU
אצל הסייס:
https://youtu.be/1fV5jhzL8rw
מה עושים בפסטיבל הפרות בשווייץ?
טקסי הירידה מההרים (Alpine descent cow parade) בסוף הקיץ (ההיפך מהעליה אליהם באביב) הם טקסים משמעותיים בחיי השוויצרים.
תהלוכות אלה, הידועות בשוויץ כ-Alpabfahrt או Désalpe, הן מסורת שוויצרית עתיקה המתקיימת אחת לשנה. במסגרתה חוגגים תושבי הכפרים את חזרת הפרות משטחי המרעה הגבוהים, בהם בילו בקיץ הנעים. לקראת סוף הסתיו ולקראת החורף הקר בהרים, מובילים החקלאים את הפרות מהרי האלפים, בחזרה לחוות שבכפרים הנמוכים.
לטקסי העליה והירידה מההרים לובשים איכרי הקנטון בגדים מסורתיים, מלבישים את הפרות בקישוטים יפים, עונדים על צווארי הפרות הראשונות פעמונים גדולים ומפוארים ונוהגים לנגן מוזיקה מסורתית כשהם נפרדים מהבקר העושה את דרכו הביתה.
גם בכפרים הנמוכים חוזר הפסטיבל המסורתי וארוך השנים, כאירוע המושך את מרבית המקומיים לחגיגה. בעיר אפנצל, למשל, מוביל את העדר באופן מסורתי ילד קטן, לבוש בתלבושת מסורתית, כשמאחורי העדר צועדים הרועים, לבושים אף הם בתלבושת הקבועה שלהם, מזה מאות שנים.
השירה והריקודים שמלווים את התהלוכה של הפרות השבות הביתה הם חלק מהשמחה על מסורת יפה, צבעונית, מלהיבה ורבת שנים.
הנה תהלוכת ירידת הבקר מההרים:
https://youtu.be/zKWApHm9ypM
השווייצרים כל כך אוהבים את מצעדי הפרות השווייצרים בחגיגות:
https://youtu.be/UHvNH55wg0c
הפרות במצעד:
https://youtu.be/48RqYbBZLEg
ומראה וצלילי האחו בשווייץ:
https://youtu.be/KYGgWqiv8AU
איך מיוצר החלב?
החלב אינו מיוצר על ידי האדם, אלא מגיע מבעלי חיים שנקראים יונקים. גם בני האדם הם יונקים ותמיד הנקבות הן שמניקות. החלב של העזים והכבשים הוא טעים מאד, אבל רוב החלב שאנו שותים הוא חלב פרה.
במכון החליבה חולבים פעמיים ביום את הפרות. מעבירים את החלב למחלבה ושם מחממים אותו לחום גבוה מאד. ההרתחה הזו של החלב, שנקראת פיסטור, הורגת את החיידקים שנמצאים בו ומאפשרת לנו לקבל קרטון או שקית של חלב נקי ובריא לשתייה.
הנה סרטון על החלב ושתייתו (מתורגם):
https://youtu.be/xmNzUEmFZMg
חליבת הפרות של העידן המודרני (עברית):
https://youtu.be/3iQmNoN3Gg4
תהליך ייצור החלב (עברית):
http://youtu.be/ApLM5o1xT58
מחלבה בארצות הברית:
https://youtu.be/v2tSBBPR27A
וסרטון תיעודי על מהו הלקטוז והאם החלב בריא או לא? (מתורגם)
https://youtu.be/oakWgLqCwUc?long=yes
מהם ציורי הפנים והגוף של שבט הסורי?
מי שמחפשים את היופי האנושי במקומות מרוחקים ומבודדים בעולם ודאי יגיעו בשלב מסוים לאפריקה.
בשבט הסורי האפריקאי (Suri tribe), או בשמו המלא שבט הסורמה, מרבים המקומיים לצייר על פניהם וגופם. במיוחד נוהגים כך הצעירים. הם מציירים קווים על על גופם השחור, המהווה מעין קנווס, מעין בד ציור כהה ומתנועע.
אותם בני שבט יפים להפליא, ידועים בקישוט פניהם בשלל דרכים, בהגדלת שפתי הנשים בועיטור הגוף והשיער שלהם.
את ציורי הפנים והגוף מציירים בני הסורמה באמצעות צבע שהפיקו מערבוב של מי נחל עם אבקה שנוצרה מריסוק של סלעים, פירות, ענפים ופרחים.
עבורם הציור על הגוף והפנים היא דרך בה הם מתחברים לטבע שמסביבם. אמונתם היא שהחיבור הזה לטבע הוא ערובה לחיים טובים, ארוכים ומלאי שגשוג.
אפרופו שגשוג, בזכות התיירים של ימינו ציורי הפנים והגוף הללו הם גם מקור הכנסה מעולה לשבט. הילדים הצעירים מקיפים את הבאים לכפרם המבודד, אלה מצלמים אותם בהתלהבות ואז משלמים בטיפים נדיבים.
#על שבט הסורי
בעברם היו בני שבט הסורמה (Surma) נוודים. כיום הם יושבי קבע, באזור נידח יחסית, בשטח פארק מאגו (Mago National Park) הגדול.
אולי משום עברו הנוודי, השבט הזה ידוע באתיופיה כשבט טריטוריאלי. עם שכניו הוא מרבה לנהל מלחמות וסכסוכים ובחיים כאלה, המוכנות לקרב חשובה לו מאוד.
הגברים הרווקים של השבט מפורסמים בקרבות מקלות הדונגה (Donga) שהם מנהלים ביניהם. לגברי השבט השתתפות בקרבות הללו חשובה אפילו יותר מהניצחון בהם.
עוד מרכיב בפעילויות הספורט והפולחן הוא זה של קרבות דונגה, בהם נלחמים צעירי השבט, בכדי להשיג להם אישה.
#פולחן שתיית הדם של שבט הסורי
עושרם של גברי הסורמה נמדד בגודל העדרים שלהם. לכן הפרות והשוורים חשובים בו מאוד. אבך בני השבט האפריקני הזה ידועים גם בפולחן שתיית הדם שלהם.
בטקס בו הם שותים דם, נוהגים גברי השבט להקיז את דם הפרה, אל תוך קערת שתייה, על ידי פצע קטן שהם פוצעים בגופה. כשהקערה מתמלאת בדם, הם שותים ממנו. בזמן שהם שותים, אגב, מגליד הפצע בגוף הבהמה די מהר והיא חוזרת לרעות ולגעות בשלווה אופיינית.
הנה ציורי הפנים והגוף של צעירי השבט:
https://youtu.be/Cgi1nHo4J8g
זה ענף שמפרנס די טוב את השבט הלוחם סורמה:
https://youtu.be/SduNN-usRy8
על השבט:
https://youtu.be/Mt7KwgdcptE?t=20s
הסורי כל הזמן נלחם בשבטים שכנים:
https://youtu.be/bbmYjwT-v1Y
ופולחן שתיית הדם של בני השבט:
https://youtu.be/nzI6EgDDiQY
מהי פרה קדושה ומדוע ההודים לא אוכלים בשר פרה?
מראה נפוץ בהודו הן הפרות שמשוטטות באופן חופשי ועומדות באין מפריע באמצע הרחוב. לפי ההינדואיזם, הדת ההודית הגדולה ביותר, הפרה היא חיה קדושה שאין לאכול מבשרה.
ההינדים לעולם לא יהרגו פרה כדי לאכול אותה. הם רואים בפרות כמי שמעניקות להם את רוב צרכיהם. חלב, גבינה, חמאה ועוד. כל המוצרים שההודים מקבלים מהפרה נחשבים בעיניהם סיבה טובה להפוך אותה לקדושה. מסיבה זו החליטו ההינדים שיש לקדש את הפרה, כדי שלא תישחט לאכילה של בשר.
מכאן בא הביטוי "פרה קדושה", שמדבר על דברים שאין לפגוע בהם או לערער על הצדקת קיומם. כך, "לשחוט פרות קדושות" משמעו לעשות דבר שאינו מקובל, משהו שהוא ממש כמו חילול הקודש.
עם זאת, בצד כל הנחמדות אל הפרות שלהם, קדושת הפרות בהודו היא גם בעיה לא קטנה בשביל ההודים. כיוון שאינם רוצים שהפרה תמות בחצר ביתם ותפיל קללה על יושבי הבית, הם משחררים את הפרות הזקנות שאינן נותנות חלב לחופשי.
הפרות הללו משוטטות ברחובות הערים, מלכלכות ולא פעם גורמות לתאונות ונזקים. משום כך נבנים בשנים האחרונות בהודו "בתי אבות" לפרות קדושות וזקנות והן מטופלות יפה, עד יום מותן..
הנה הפרות הקדושות המשוטטות בערי הודו:
http://youtu.be/ziyivXgk7YU
על הפרה הקדושה בהודו (עברית):
http://youtu.be/I_SAOZ7xFxw
סרטון תיעודי על הפרות הקדושות של ההינדים:
https://youtu.be/uJ0ZVXMReBg?long=yes
והנה פרות לידכם:
https://youtu.be/Q_BavaspcFc?qr=yes
האם גזים של כבשים ופרות פוגעים בכדור הארץ?
ישנם כמה גזי חממה שמחממים בהדרגה את כדור הארץ וגז המתאן הוא רק אחד מהגורמים להתחממות של כדור הארץ ולמשבר האקלים.
גז זה נוצר ברובו מריכוזי חיידקים בשדות אורז וביצות. מסתבר שפעילות חיידקים במעיים של עדרי הכבשים העצומים של ניו-זילנד ולמעשה בעולם כולו, מחמירים גם הם ובאופן דרמטי את הבעיה האקולוגית של הפגיעה באוזון.
הגזים שפולטים בעלי חיים מעלי גירה כאלה, כמו כבשים ופרות, בעיקר בנפיחות וגיהוקים, מכילים גם הם גז מתאן שפוגעים גם הוא בשכבת האוזון.
המתאן יוצר הרבה יותר נזק מהפחמן הדו חמצני. מדובר באחד הגורמים הקשים להתחממות כדור הארץ ואת הנזק של נפיחות העדרים בניו זילנד ואוסטרליה גילו רק אחרי שהמדענים מצאו שדווקא מעל ארצות אלה ייצר מעין חור באוזון.
הנה סרטון על גז המתאן שנוצר בחוות הבקר והנסיון לעצור את תרומתו להתחממות כדור הארץ:
http://youtu.be/V8QCDHAG9tk
וגורמים נוספים להתחממות הגלובלית (עברית):
http://youtu.be/DDJUYXN34gM
כך תשחקו ב"פרה חולבת":
כל המשתתפים יושבים במעגל, כאשר כל אחד יוצר מיד שמאל שלו עיגול (באופן שקצות כל האצבעות נוגעות בקצה האגודל) ומיד ימין שלו, הוא יוצר אגרוף, כך שהאגודל זקופה ושאר האצבעות מקווצות.
כל אחד שם את אגודל ימין שלו בתוך יד שמאל של היושב מימינו. כך יוצא שיד שמאל של כל משתתף מקיפה את האגודל של זה שמשמאלו.
המדריך או מנחה המשחק מספר סיפור וכאשר הוא מציין מילה מסוימת (עליה הוחלט מראש) כולם מנסים להוציא את האגודל מהעיגול של היושב לימינם ולתפוס בו זמנית את האגודל של היושב לשמאלם.
מי לא מכיר את המראה והצליל הכל כך שווייצריים האלה? - כרי מרעה ירוקים, מנוקדים בעדרי פרות הרועות באחו, אל מול או על האלפים השווייצריים בקיץ.
על צווארן של הפרות בשווייץ פעמוני פרה אופייניים המנגנים צלילים מגוונים, המזכירים מוסיקה מודרנית אקראית ומשונה.
אבל למה צריך את הרעש הזה, בתוך כל הרוגע, סמוך לאגם שליו, או אל מול צוקים גבוהים שבראשם קרחונים לבנים? - הפרות הרי סתם רובצות או מטיילות בנחת, תוך שהן לועסות את העשב בנחת. למה להפריע את השלווה?
אז כן. לדינדון המרוחק הזה של פעמוני הפרה השוויצריים (Cow bells) יש מטרה. הרעש מסייע לרועים לשמוע ולזהות אם יש פרות שהתרחקו מהעדר ועלולות שלא לחזור איתם הביתה.
הפעמונים האלה, אגב, שימושיים פחות בעיר או בארצות עם פחות אחו, מרעה ופרות. אבל בעידן התיירות, פעמוני הפרה האלה הם מזכרות פופולריות מאוד לתיירים בשווייץ.
כך נשמע האחו בשווייץ:
https://youtu.be/KYGgWqiv8AU
מצעד כפרי מרובה פעמונים:
https://youtu.be/OLlPcHzSB-Y
כך מייצרים את פעמוני הפרה השווייצרים:
https://youtu.be/PaAHEukwIBM
הסוסים הבלגיים (Belgian draft horse) הם סוסי עבודה כבדים, המיועדים למשיכת עגלות משא וציוד חקלאי. הם נחשבים לחיית משק שימושית ואהובה בבלגיה. אבל הסוס הבלגי, ה"ברבן" הוא אחד מגזעי הסוסים החזקים והכבדים ביותר.
שמו של הסטס הבלגי נובע ממקורו בפרובינציית ברבן (Brabant) שבבלגיה. סוסים אלה משתייכים לקבוצת סוסי ה"דראוט" (draught horse) של בריטניה, או סוסי ה"דראפט" (draft horse) מארצות הברית. עד לשנות ה-40 של המאה ה-20 הסוס הבלגי והברבן (Barbant) נחשבו לגזע אחד. אבל במחצית השנייה של המאה ה-20 פיתחו מגדלי הברבן האירופי את הגזע לבעל גוף גדול וכבד משמעותית, מהסוס הבלגי של ארצות הברית, שהוא גבוה וקל ממנו. ועדיין, גם כיום, בתחילת המאה ה-21, נחשב הסוס הבלגי האמריקאי לסוס העבודה הכבד ביותר בארצות הברית.
צבעי הסוס הבלגי הם בדרך כלל בגוון ערמוני ויש להם רעמה וזנב בהירים. משקלו נוטה להיות להתחיל בסביבות טון.
גם בעידן המודרני, בו טרקטורים וציוד ממוכן החליף את בהמות המשא, הסוסים הבלגיים משמשים בלא מעט משקים חקלאיים באירופה, כסוסי עבודה. זאת בעיקר בזכות היכולת יוצאת הדופן שלהם למשוך משאות כבדים.
במקביל הפך המראה המיוחד שלהם, את הסוסים הבלגיים למבוקשים בהופעות סוסים ולרכיבת פנאי. קשה אולי להאמין אבל בבלגיה מתקיים ענף חקלאי של גידול סוסים בלגיים למאכל ותעשיית הבשר שלהם קיימת גם היום.
הנה הסוס הבלגי:
https://youtu.be/gWRscujkPxU
אצל הסייס:
https://youtu.be/1fV5jhzL8rw
טקסי הירידה מההרים (Alpine descent cow parade) בסוף הקיץ (ההיפך מהעליה אליהם באביב) הם טקסים משמעותיים בחיי השוויצרים.
תהלוכות אלה, הידועות בשוויץ כ-Alpabfahrt או Désalpe, הן מסורת שוויצרית עתיקה המתקיימת אחת לשנה. במסגרתה חוגגים תושבי הכפרים את חזרת הפרות משטחי המרעה הגבוהים, בהם בילו בקיץ הנעים. לקראת סוף הסתיו ולקראת החורף הקר בהרים, מובילים החקלאים את הפרות מהרי האלפים, בחזרה לחוות שבכפרים הנמוכים.
לטקסי העליה והירידה מההרים לובשים איכרי הקנטון בגדים מסורתיים, מלבישים את הפרות בקישוטים יפים, עונדים על צווארי הפרות הראשונות פעמונים גדולים ומפוארים ונוהגים לנגן מוזיקה מסורתית כשהם נפרדים מהבקר העושה את דרכו הביתה.
גם בכפרים הנמוכים חוזר הפסטיבל המסורתי וארוך השנים, כאירוע המושך את מרבית המקומיים לחגיגה. בעיר אפנצל, למשל, מוביל את העדר באופן מסורתי ילד קטן, לבוש בתלבושת מסורתית, כשמאחורי העדר צועדים הרועים, לבושים אף הם בתלבושת הקבועה שלהם, מזה מאות שנים.
השירה והריקודים שמלווים את התהלוכה של הפרות השבות הביתה הם חלק מהשמחה על מסורת יפה, צבעונית, מלהיבה ורבת שנים.
הנה תהלוכת ירידת הבקר מההרים:
https://youtu.be/zKWApHm9ypM
השווייצרים כל כך אוהבים את מצעדי הפרות השווייצרים בחגיגות:
https://youtu.be/UHvNH55wg0c
הפרות במצעד:
https://youtu.be/48RqYbBZLEg
ומראה וצלילי האחו בשווייץ:
https://youtu.be/KYGgWqiv8AU
פרות
החלב אינו מיוצר על ידי האדם, אלא מגיע מבעלי חיים שנקראים יונקים. גם בני האדם הם יונקים ותמיד הנקבות הן שמניקות. החלב של העזים והכבשים הוא טעים מאד, אבל רוב החלב שאנו שותים הוא חלב פרה.
במכון החליבה חולבים פעמיים ביום את הפרות. מעבירים את החלב למחלבה ושם מחממים אותו לחום גבוה מאד. ההרתחה הזו של החלב, שנקראת פיסטור, הורגת את החיידקים שנמצאים בו ומאפשרת לנו לקבל קרטון או שקית של חלב נקי ובריא לשתייה.
הנה סרטון על החלב ושתייתו (מתורגם):
https://youtu.be/xmNzUEmFZMg
חליבת הפרות של העידן המודרני (עברית):
https://youtu.be/3iQmNoN3Gg4
תהליך ייצור החלב (עברית):
http://youtu.be/ApLM5o1xT58
מחלבה בארצות הברית:
https://youtu.be/v2tSBBPR27A
וסרטון תיעודי על מהו הלקטוז והאם החלב בריא או לא? (מתורגם)
https://youtu.be/oakWgLqCwUc?long=yes
מי שמחפשים את היופי האנושי במקומות מרוחקים ומבודדים בעולם ודאי יגיעו בשלב מסוים לאפריקה.
בשבט הסורי האפריקאי (Suri tribe), או בשמו המלא שבט הסורמה, מרבים המקומיים לצייר על פניהם וגופם. במיוחד נוהגים כך הצעירים. הם מציירים קווים על על גופם השחור, המהווה מעין קנווס, מעין בד ציור כהה ומתנועע.
אותם בני שבט יפים להפליא, ידועים בקישוט פניהם בשלל דרכים, בהגדלת שפתי הנשים בועיטור הגוף והשיער שלהם.
את ציורי הפנים והגוף מציירים בני הסורמה באמצעות צבע שהפיקו מערבוב של מי נחל עם אבקה שנוצרה מריסוק של סלעים, פירות, ענפים ופרחים.
עבורם הציור על הגוף והפנים היא דרך בה הם מתחברים לטבע שמסביבם. אמונתם היא שהחיבור הזה לטבע הוא ערובה לחיים טובים, ארוכים ומלאי שגשוג.
אפרופו שגשוג, בזכות התיירים של ימינו ציורי הפנים והגוף הללו הם גם מקור הכנסה מעולה לשבט. הילדים הצעירים מקיפים את הבאים לכפרם המבודד, אלה מצלמים אותם בהתלהבות ואז משלמים בטיפים נדיבים.
#על שבט הסורי
בעברם היו בני שבט הסורמה (Surma) נוודים. כיום הם יושבי קבע, באזור נידח יחסית, בשטח פארק מאגו (Mago National Park) הגדול.
אולי משום עברו הנוודי, השבט הזה ידוע באתיופיה כשבט טריטוריאלי. עם שכניו הוא מרבה לנהל מלחמות וסכסוכים ובחיים כאלה, המוכנות לקרב חשובה לו מאוד.
הגברים הרווקים של השבט מפורסמים בקרבות מקלות הדונגה (Donga) שהם מנהלים ביניהם. לגברי השבט השתתפות בקרבות הללו חשובה אפילו יותר מהניצחון בהם.
עוד מרכיב בפעילויות הספורט והפולחן הוא זה של קרבות דונגה, בהם נלחמים צעירי השבט, בכדי להשיג להם אישה.
#פולחן שתיית הדם של שבט הסורי
עושרם של גברי הסורמה נמדד בגודל העדרים שלהם. לכן הפרות והשוורים חשובים בו מאוד. אבך בני השבט האפריקני הזה ידועים גם בפולחן שתיית הדם שלהם.
בטקס בו הם שותים דם, נוהגים גברי השבט להקיז את דם הפרה, אל תוך קערת שתייה, על ידי פצע קטן שהם פוצעים בגופה. כשהקערה מתמלאת בדם, הם שותים ממנו. בזמן שהם שותים, אגב, מגליד הפצע בגוף הבהמה די מהר והיא חוזרת לרעות ולגעות בשלווה אופיינית.
הנה ציורי הפנים והגוף של צעירי השבט:
https://youtu.be/Cgi1nHo4J8g
זה ענף שמפרנס די טוב את השבט הלוחם סורמה:
https://youtu.be/SduNN-usRy8
על השבט:
https://youtu.be/Mt7KwgdcptE?t=20s
הסורי כל הזמן נלחם בשבטים שכנים:
https://youtu.be/bbmYjwT-v1Y
ופולחן שתיית הדם של בני השבט:
https://youtu.be/nzI6EgDDiQY
מראה נפוץ בהודו הן הפרות שמשוטטות באופן חופשי ועומדות באין מפריע באמצע הרחוב. לפי ההינדואיזם, הדת ההודית הגדולה ביותר, הפרה היא חיה קדושה שאין לאכול מבשרה.
ההינדים לעולם לא יהרגו פרה כדי לאכול אותה. הם רואים בפרות כמי שמעניקות להם את רוב צרכיהם. חלב, גבינה, חמאה ועוד. כל המוצרים שההודים מקבלים מהפרה נחשבים בעיניהם סיבה טובה להפוך אותה לקדושה. מסיבה זו החליטו ההינדים שיש לקדש את הפרה, כדי שלא תישחט לאכילה של בשר.
מכאן בא הביטוי "פרה קדושה", שמדבר על דברים שאין לפגוע בהם או לערער על הצדקת קיומם. כך, "לשחוט פרות קדושות" משמעו לעשות דבר שאינו מקובל, משהו שהוא ממש כמו חילול הקודש.
עם זאת, בצד כל הנחמדות אל הפרות שלהם, קדושת הפרות בהודו היא גם בעיה לא קטנה בשביל ההודים. כיוון שאינם רוצים שהפרה תמות בחצר ביתם ותפיל קללה על יושבי הבית, הם משחררים את הפרות הזקנות שאינן נותנות חלב לחופשי.
הפרות הללו משוטטות ברחובות הערים, מלכלכות ולא פעם גורמות לתאונות ונזקים. משום כך נבנים בשנים האחרונות בהודו "בתי אבות" לפרות קדושות וזקנות והן מטופלות יפה, עד יום מותן..
הנה הפרות הקדושות המשוטטות בערי הודו:
http://youtu.be/ziyivXgk7YU
על הפרה הקדושה בהודו (עברית):
http://youtu.be/I_SAOZ7xFxw
סרטון תיעודי על הפרות הקדושות של ההינדים:
https://youtu.be/uJ0ZVXMReBg?long=yes
והנה פרות לידכם:
https://youtu.be/Q_BavaspcFc?qr=yes
ישנם כמה גזי חממה שמחממים בהדרגה את כדור הארץ וגז המתאן הוא רק אחד מהגורמים להתחממות של כדור הארץ ולמשבר האקלים.
גז זה נוצר ברובו מריכוזי חיידקים בשדות אורז וביצות. מסתבר שפעילות חיידקים במעיים של עדרי הכבשים העצומים של ניו-זילנד ולמעשה בעולם כולו, מחמירים גם הם ובאופן דרמטי את הבעיה האקולוגית של הפגיעה באוזון.
הגזים שפולטים בעלי חיים מעלי גירה כאלה, כמו כבשים ופרות, בעיקר בנפיחות וגיהוקים, מכילים גם הם גז מתאן שפוגעים גם הוא בשכבת האוזון.
המתאן יוצר הרבה יותר נזק מהפחמן הדו חמצני. מדובר באחד הגורמים הקשים להתחממות כדור הארץ ואת הנזק של נפיחות העדרים בניו זילנד ואוסטרליה גילו רק אחרי שהמדענים מצאו שדווקא מעל ארצות אלה ייצר מעין חור באוזון.
הנה סרטון על גז המתאן שנוצר בחוות הבקר והנסיון לעצור את תרומתו להתחממות כדור הארץ:
http://youtu.be/V8QCDHAG9tk
וגורמים נוספים להתחממות הגלובלית (עברית):
http://youtu.be/DDJUYXN34gM
