שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה צריך פרסומות?
הפרסומות (Ads) נועדו כדי לשווק מוצרים ושירותים, למי שעשוי לרכוש אותם ויכול לשלם עבורם.
מטרת הפרסומת היא חשיפה למוצר חדש, לשירות רלוונטי, או למבצע צרכני כלשהו, כמו הוזלת מחיר, למשל במטרה להגדיל את המכירות או להיפטר ממלאי מיותר ששוכב יותר מדי זמן במחסנים.
אם היצרן היה מייצר מוצרים ולא מפרסם אותם, מעט מאד לקוחות היו רוכשים אותם ומחירם של המוצרים הללו היה נשאר גבוה.
ככל שהפרסומת תגדיל את המכירות, ניתן יהיה להוזיל את מחיר המוצר הבודד והלקוחות בעתיד ישלמו פחות. בנוסף, בייצור המוני יוכל היצרן להוריד את המחירים ועדיין להרוויח יותר - לעיתים הוא ירוויח אף הרבה יותר!
הנה פרסומת שמדגימה כמה ניתן להיות יצירתי ולא להוציא על זה כסף רב:
http://youtu.be/U-tKdWUPJ-w
פרסומות שמצליחה להעביר את מסר הדיוק והאיכות דרך תמונה וללא מאמץ:
http://youtu.be/3xkdSEf4AD4
הפרסומת המפורסמת בהיסטוריה, פרסומת "האח הגדול" למחשב המקינטוש מ-1984:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
פרסומת שמותירה את מבקר הפרסומות שלנו חסר מילים (עברית):
https://youtu.be/mO8DXQIzXQM
והשיווק בעידן הדיגיטלי, שנעשה ללא פרסום בכלל:
https://youtu.be/bl9ACcWQGTs?long=yes
מהו שיווק?
שיווק (Marketing) היא פעילות המקדמת מכירה של מוצרים, שירותים או רעיונות.
השיווק נועד לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר, בידי מי שרוצים לשווק אותו. למעשה, ניתן להגדיר כפעולה שיווקית כל קידום של פעילות שיש לה משמעות כלכלית ו/או חברתית.
בין סוגי השיווק ניתן לכלול בעיקר את השיווק המסחרי, שיווק פוליטי, שיווק מדיני, אזורי והיום גם שיווק עצמי, ההופך מאוד משמעותי בעולם הקריירה של היום.
בניגוד למכירות שפונות ללקוח ספציפי כלומר ליחידים, השיווק פונה להמונים. משווקים מנסים להפיץ מוצרים לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו.
#תפקיד השיווק
בגדול, מטרתו של השיווק היא לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר או שירות כלשהו.
ברור שהביקוש למוצר נובע מהיכולת והנכונות לשלם עבורו. לכן, התפקיד או היעד שלך כמשווק, יהיה, במובן הרחב יותר, לזהות ולספק צרכים אנושיים וחברתיים הקשורים במוצר שבידיך.
כמובן שמטרת השיווק תהיה בדרך כלל להעלות את הביקוש של המוצר. אך לעתים מטרת המשווקים תהיה לשמר ביקוש קיים. למשל, עם כניסת מתחרה חדש או ירידה בצורך למוצר, אצל קהל הלקוחות שלו.
לעתים נדירות, ועד כמה שזה נשמע מוזר, המשווקים יכולים לשווק במטרה להנמיך את הביקוש למוצר. הם יעשו את זה במקרים כמו של מלאי קיים שפשוט אינו מספיק כדי לספק את צרכי הלקוחות והצורך לשמר את הביקוש להמשך, כשתהיה אפשרות להגדיל את המלאים.
משווקים יפעלו כדי לבנות מותג מנצח ולמצב את המוצר שבידיהם כמוביל. היות והשוק עמוס במתחרים ושחקנים המפריעים למוצר לבלוט, מטרת המשווק תהיה לבלוט בתוך הרעש, להיות כזה שיוצר עניין.
מוצרים ששווקו נכון "לוקחים בעלות על השוק", מתנהגים כמובילי שוק והופכים ל-Go to של התחום, המוצר שאליו הרוב הולך באופן מיידי, כשהוא נזקק למוצר או שירות כזה.
#שיטות שיווק
משווקים פונים לקהל היעד באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה.
קמפיין הוא מסע פרסום. קמפיין יכול להיות לצורך שיווק של מוצר כמו בושם, או שירות כמו ביטוח חיים וכמובן גם לרעיון כמו קמפיין למניעת תאונות דרכים.
אך גם תעמולת בחירות, למשל, כרוכה בשיווק של מפלגה או מועמד.
מה שמשמש בדרך כלל את אנשי השיווק הם בין היתר כלים שפותחו באמצעות ידע מדעי. עולם השיווק משתמש בכלים מפסיכולוגיה, כלכלה, סטטיסטיקה, סוציולוגיה וכיום יותר ויותר בידע טכנולוגי מתחומים של בינה מלאכותית, מערכות מידע, אינטרנט ונתונים.
#כלי שיווק
יש כמה כלים מרכזיים שכדאי להבדיל ביניהם:
פרסום - הוא תקשורת שיווקית וממומנת. אתם מכירים אותו בדוגמאות כמו מודעות בעיתון, ג'ינגלים ברדיו, פרסומות טלוויזיה ובאנרים באינטרנט.
יחסי ציבור - זהו פרסום אבל לא דווקא ממומן. כרוך לרוב בהסתרת החסות של המשווק. תזהו אותו בכתבה על ידוענים שהשתתפו בהשקה של מוצר, או כתבה על איכויות של מוצר בעיתון צרכנות, על כתבת פרופיל של אמן שבמקרה הוציא אלבום חדש או מופיע בסרט שעולה לאקרנים.
קידום מכירות - כולל לא פעם תמריצים לרכישת המוצר, ממבצעי מכירה דוגמת "קנה שניים קבל אחד חינם", הנחות, התנסות חינם (Trial) למשל לתקופה מוגבלת, דוגמיות של המוצר בחינם, הגרלות, קופונים, תלושי מתנה ועוד.
מכירות - טכניקה כמו מכירה אישית, שיווק ישיר ללקוח, מכירה מבית לבית ורשתות שיווק רשתי.
מה זה שיווק בדקה וחצי:
https://youtu.be/6a9yU87MwLI
מוצר, מחיר, מיקום ושיווק - הסבר על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
על עולם השיווק למבוגרים יותר:
https://youtu.be/rWhvuK5hhRw
שיווק דיגיטלי בחיוך - על הטכניקות ומה שעומד מאחריהן (עברית):
https://youtu.be/zOE5AQ0QYVM
וה-SEO, קידום אתרים שהוא גם כלי שיווקי, הדואג לקדם את האתרים בתוצאות החיפוש:
https://youtu.be/11H87AJ55eI
מהו הפרסום ואיך הוא מוכר?
פרסום (Advertising) הוא הצגה וקידום מכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות, במדינות השונות המיועדות לפרסום.
פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום. כי פרסום ייעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע, עבור חברות מסחריות.
למעשה, מטרתו המרכזית של הפרסום תהיה להגדיל את המכירות של מוצרי או שירותי החברות שהוא מפרסם.
הטכניקות המשמשות את הפרסומאים הן שכנוע, אזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה של קהל היעד - לקנות את המוצר, לצרוך את השירות, או לתמוך ברעיון ולמשל להצביע בבחירות עבור מי שמייצג אותו בפוליטיקה.
מקור המילה פרסום, אגב, הוא מהמילה היוונית פַּרהֶסְיָה (parresia), שמשמעותה להודיע בציבור או ברבים.
מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת הפך עולם הפרסום לענף כלכלי חזק ומרשים. עד כדי כך גדלו תקציבי הפרסום והכניסו סכומי עתק, עד שבאינטרנט היה שלב בו דיברו על "כלכלת החינם", כשמה שהחל באתרים ובתוכנות חינמיות יפלוש לעולם הצרכנות ושאפילו טיסות יינתנו בחינם ומומנו מהכנסות פרסום.
ברחוב, בתקשורת, בקולנוע ובעיתון - בחיים ובתרבות הפופולרית הפרסום הוא כבר מזמן חלק מהיום יום והפרסומות ממלאות את יומו של כל אדם בחברה המודרנית.
אבל השינוי שעובר עולם הפרסום המאה ה-21 ובמיוחד הכלכלה שלו, הוא שינוי טקטוני, כלומר עצום, מרשים ובעל כיוון ברור. כי מאז תחילת המאה ה-21 הפרסום עובר יותר ויותר לזירה הדיגיטלית, זו של האינטרנט.
הפרסום במנועי חיפוש, באתרים וברשתות חברתיות ואפשרויות הפילוח עד לרמה של פרסומות מותאמות לכל אדם ואדם בנפרד - כל אלה משיגים תוצאות למפרסמים ומחייבים את הפרסומאים להעברת מרבית תקציבי הפרסום לפרסום דיגיטלי, פרסום ברשת.
כל אלה הופכים את הפרסום באונליין למשמעותי יותר ויותר, בעוד עולם הפרינט, זה של העיתונות והתקשורת המודפסת, רק מצטמצם ומתדלדל בהכנסותיו.
בהתאם לכך, גם תקציבי הפרסום בפרינט צנחו משמעותית, לעומת היקפי הפרסום בדיגיטל, שהתחזקו מאוד ועם הזמן אף עקפו את אלה שמופנים לפרסום בטלוויזיה.
מהו פרסום:
https://youtu.be/Urny4oFBbto
סוגי פרסום:
https://youtu.be/Qc0DW5gj7LY
איך פרסום עובד?
https://youtu.be/zQptrlOFMDw
פילוח ומיקוד - הפרסום במדיה החברתית הפך בשנים האחרונות למוצלח במיוחד:
https://youtu.be/HC-tgFdIcB0
תולדות הפרסום:
https://youtu.be/7d3VAYGnXjY
אחד הקמפיינים הידועים בתולדות הפרסום:
https://youtu.be/q3mlO2bzHV8
וביקורת פרסומות קטלנית על קמפיין פרסומי של בנק (עברית):
https://youtu.be/EF9N1F1RLWI?long=yes
איך מציירים ציורי ענק על בניינים שלמים?
ציורי קיר על בניינים (Murals) הם לא דבר חדש. אבל לא פעם מציירים גם ציורי ענק, בסדר גודל של בניין שלם, או במקרה של מלון פיגורואה (Hotel Figueroa) שבלוס אנג'לס, על פני שלושה בניינים שלמים.
במקרה של המלון הזה, בן 24 הקומות, הציורים המרכזיים שלו בשנה מצוירים במהלך התקופה של תערוכה שנתית של עולם הגיימינג ותעשיית המשחקים, תערוכת E3. כמובן שציורי הענק הן פרסומות לחברות בתחום הזה.
את הציורים מכינים קודם כל בסטודיו על מחשב. לאחר מכן מדפיסים בענק המון גליונות קטנים של הציור ואז יושבים עובדי החברה וחותכים את הציורים בקווי המתאר של הדמויות, הפונטים ושאר המרכיבים.
כשמגיעים הציירים אל הבניין, הם מדביקים עליו, אחד אחד, את הגליונות שמרכיבים בהדרגה את הציור הרגיל. דרך כל גליון, הם צובעים על הקיר את מה שדרוש כדי לחקות אותו היטב ולבסוף, כשהכל מוסר מהמבנה, או במקרה של מלון פיגורואה מ-3 המבנים, רואים את הציורים במלוא הדרם.
המעניין הוא שעם כל הטכנולוגיה המודרנית, עדיין אמני ומקצועני הקיר זקוקים לציור ביד, כדי להשלים את העבודה הכל כך מושלמת שלהם.
כך מציירים את ציורי הקיר הענקיים בערים (עברית):
https://youtu.be/Of1tY-9ddUo?t=131&end=5m25s
אנשי החברה מתארים את תהליך הציור על הבניינים:
https://youtu.be/-6oshTPjcWc
וסרטון קפיצות זמן של הציור על מבנים גדולים:
https://youtu.be/uJSADis9Xqc?t=4
מיהו הפרזנטור ולמה הוא דרוש לחברות מסחריות?
פרזנטורים (Presentors), כולנו רואים ושומעים, הם מרכיב מאוד משמעותי בעולם הפרסום והשיווק של ימינו. אבל מה הבסיס לעניין בעצם?
פרזנטור הוא אדם מוכר בציבור או מפורסם שמייצג מותג או חברה בפרסומות ובקמפיינים שיווקיים. לרוב משמשים בתפקיד שחקנים, זמרים, מגישי טלוויזיה, ספורטאים או אנשים ידועים ובעלי אישיות ציבורית שיש לה השפעה על קהל גדול.
הפרזנטור עוזר למותג מסחרי לבלוט בשוק התחרותי בו הוא פועל ולהעביר את המסרים באופן אמין ומשכנע יותר.
חברות מסחריות משתמשות בפרזנטורים, לאורך זמן. זה מסייע להן ליצור קשר חזק יותר עם הצרכנים ואל קהל היעד בשוק הפוטנציאלי שלהם, כלומר עם מי שעשויים לצרוך את המוצר או השירות בשוק שאליו היא פונה (צעירים, בני הגיל השלישי, ילדים וכך הלאה).
האתגר של איתור הפנים הנכונות שייצגו את המותג ויתרמו לתדמיתו בציבור הוא גדול. בחירה לא נכונה עלולה לפגוע במותג במקום לעזור לו. ככל שהשוק בו הם פועלים הוא תחרותי, אנשי השיווק והפרסום יעשו מחקר רציני ומוקפד, כדי לדייק את האדם המתאים למותג.
הפרזנטורית שתיבחר למותג בשמים, למשל, חייבת להתאים לתדמיתו של המותג ולערכיו. אם לא תתאים היא עלולה אף לפגוע בו. כך גם כל פרסום שלילי עליה, שיפגע משמעותית במותג ולא פעם יוביל להשעייה זמנית או אף לפרידה ופיטורים.
דוגמה? - הפרזנטור שנחשב לאקס פקטור של השווקים התחרותיים, הפרזנטור המוערך והמוכר בעולם הוא ג'ורג' קלוני. השחקן הנחשב והיפה להפליא נבחר ב-2006 להיות הפנים של מותג קפה שמשווק מוצר מעולה, המבוסס על תחכום וירידה לפרטים ובראש ובראשונה - מוצר שייצר ללקוח חוויית אירוח מעולה.
הבחירה בקלוני שתכונותיו האישיות התאימו למותג Nespresso עשתה פלאים ותרמה לו רבות. השפעתו כפרזנטור הפכה למרכיב מרכזי בתפיסת מותג הקפה, הפכה את נספרסו לסמל סטטוס וסייעה לה להשתלט על ענף הקפסולות ולהוביל את כל התחום. מנגד, גם קלוני נהנה בזכותה משדרוג של תדמיתו ובזכות היותו הפרזנטור של החברה הוא כיום מהפנים המוכרות בעולם ומהאישים הנחשקים בתבל.
#יתרונות הפרזנטור
מוכרות - הפרזנטור כבר מוכר לקהל, מה שעוזר למשוך תשומת לב מיידית לפרסומות בכיכובו.
אמינות - הציבור נוטה לתת באישיות מוכרת יותר אמון מאשר בשחקן אנונימי.
רגש - פרזנטור מוצלח יכול ליצור חיבור רגשי בין המותג לצרכנים.
ערך מוסף - הפרזנטור מוסיף ערך למותג על ידי העברת התכונות החיוביות שלו למוצר.
בניגוד לשחקן רגיל בפרסומת, פרזנטור מזוהה עם המותג לאורך זמן ולא רק בפרסומת בודדת. המשווק משתמש בתדמיתו האישית כדי לחזק את המותג ולהשפיע על דעת הקהל גם בעולם הרדיו והטלוויזיה וגם ברשתות החברתיות.
בעולם של ימינו הפרזנטורים, יחד עם "אבק הכוכבים" שלהם, הם כלי שיווקי חזק שעוזר לחברות ליצור קשר אישי יותר עם הצרכנים ולבצר תדמית חזקה יותר למותג שלהן.
הפרזנטורים מביאים איתם מוכרות, אמינות וערך מוסף שחברות מסחריות יתקשו להשיג בדרכים אחרות וזה מה שהופך אותם לנכסים כה משמעותיים בעולם הפרסום והשיווק המודרני.
הנה פרזנטורית שהופכת לפנים של מותג:
https://youtu.be/B-GpYkUE0es
סלבריטאים ואנשים מפורסמים הם מועמדים ברורים (עברית):
https://youtu.be/HqHpci4aPWc
כך הופך איש ספורט ידוע לפרזנטור (עברית):
https://youtu.be/Oi13GCrrnL0
לעתים מגייסים הרבה מהם לשינוי מסיבי (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
ויש את המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
מה ההבדל בין מכירות, שיווק ופרסום?
לא פעם אנשים נוטים להתבלבל מעודף המושגים בעולם הפרסום, השיווק והמכירות. מה בעצם ההבדל בין שלושת המושגים הכל כך משמעותיים בחיינו בעולם האולטרה מודרני הנוכחי? - בואו נפריד.
מכירות (Sales) הן פעולה של אחד על אחד. מוכר או מוכרת מול קונה פוטנציאלי. פנים אל פנים, בטלפון או אונליין - מוכרנים ינסו למכור לאדם אחד, חברה אחת או ארגון בודד. אנשי מכירות ינסו להיפגש, לשלוח חומר, לשכנע או להציע התנסות - הכל על מנת להשיג עסקה נוספת. מכירה.
שיווק (Marketing) הוא אחד על רבים. משווקים מנסים להפיץ להמונים, לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו. הם עושים זאת באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה. מרכיבי השיווק הם מה שנקראים ארבעת ה-P: מוצר (Product), מחיר (Price), מיקום (Place) ושיווק (Promotion).
פרסום (Advertising) הוא כלי שיווקי שמטרתו להציג ולקדם את המכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות. פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום ובאמצעות פרסומות.
אז שיווק הוא התחום כולו. הפרסום הוא אחד מאמצעי השיווק ובין השאר הוא נועד לקדם את המכירות, שאותן יעשו אנשי המכירות לאחר מסע הפרסום, אל מול כל לקוח ולקוח בנפרד.
הסבר עולם המכירות לילדים:
https://youtu.be/M6GfTYlLqXM
על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
זהו פרסום:
https://youtu.be/Urny4oFBbto
וזהו שיווק. גאוני.
https://youtu.be/CNoH3J7iSrA
מהו הפרסום הסמוי?
במשך שנים רבות הופיע על שולחנו של גרי סיינפלד, מהסיטקום האגדי "סיינפלד", מחשב מקינטוש מאובזר ונחשק. סיינפלד מעולם לא צולם בסדרה כשהוא משתמש בו, מה שמדגים היטב את רעיון "הפרסום הסמוי".
ואכן, בפרסום סמוי (Product Placement) מעבירים בתקשורת (במיוחד בקולנוע ובטלוויזיה) מסרים פרסומיים, בדרך כלל עבור תשלום ובהסתרה מלאה או חלקית של הכוונה הפרסומית הזו. אם מישהו מזכיר בראיון טלוויזיה או רדיו, מוצר או שירות, כבדרך אגב, במרבית המקרים מדובר בפרסום סמוי או "יחסי ציבור", "קידום מכירות", "ניהול מותג" ושאר מונחים מקבילים או קרובים. המקרים הברורים יותר הם קידום אלבום חדש, שמביים את האמן לראיון העוסק בחייו, אהבותיו וכדומה. סרט חדש שעומד לצאת מביא איתו כמעט תמיד ראיונות של השחקנים הראשיים וכוכבי הסרט, שנועדו לקדם את הסרט.
בסרטים רבים משתמשים בפרסומות סמויות - מהמשקאות ששותים הגיבורים ומוצרי המזון, דרך המכוניות, מוצרי הפנאי ועד לחברות התעופה והמלונות המופיעים בסרט - הרבה מהמרכיבים המסחריים שמוצגים על המסך הם כאלה. העובדה שהמכונית המהירה יותר במרדף קולנועי תהיה זו של יצרן מסוים ולעיתים קרובות מדגם ספציפי של המפעל, שווה המון כסף.
בטלוויזיה וברדיו נחשבות הפרסומות הסמויות לבעייתיות מבחינת האתיקה, מה עוד שיש מקרים שבהם מדובר בפרסומת תת-הכרתית או בלתי מודעת מבחינת הצופה או המאזין ברדיו. יש רבים שרואים בפרסום סמוי פרקטיקה נלוזה, שמפרה את החוזה הבלתי כתוב בין כלי התקשורת לצרכניהם, פרקטיקה שראוי שתעבור מן העולם. הסיכוי לכך הוא נמוך, בעיקר משום התחרות ההולכת ומתגברת בתחום הפרסום, שמקטינה כל הזמן את התקציבים המופנים לכלי התקשורת הללו, לטובת הפרסום באינטרנט שהולך ומתחזק. מה שאגב מזכיר לנו שפרסום סמוי נהוג גם במשחקי מחשב והוא הולך ומתגבר שם...
באופן אירוני, לא פעם נעלמות חברות מסחריות שהשקיעו הון עתק בפרסום סמוי וכך, שנים לאחר שחברות כמו אטארי, TWA ו-Pan Am ירדו מגדולתן או פשטו רגל, אנו ממשיכים לראות את מוצריהם מקודמים בסרט קולנוע וסדרות טלוויזיה.
לחברת Apple, אגב, היה הרבה יותר מזל. המקינטוש הראשון, זה שעל שולחנו של סיינפלד, הפך לאגדה. במקביל הוכרה גם סיינפלד כסיטקום הטוב בהיסטוריה והיא מוקרנת בקביעות בכל העולם, עד היום. כך יוצא שהמותג של Apple זוכה לכך שהפרסומת הסמויה שלו עובדת גם היום, עשרות שנים לאחר הופעתו של המק המיתולוגי ברקע של הפאנצ'ים של ג'ורג' והדחיפות של איליין, יש פרסומת סמויה שממשיכה לעבוד קשה...
זהו הפרסום הסמוי (עברית):
https://youtu.be/KxE5gPvoU-E?t=23s
ההיסטוריה של הפרסום הסמוי:
https://youtu.be/wACBAu9coUU
מהמשקפיים ועד למזון שאוכלות הדמויות -165 מיליון דולר הכניס "איש הפלדה" רק מפרסום סמוי של 100 מותגים!
https://youtu.be/iY56r2qj8f8
הסבר של עולם מיקום המוצרים:
https://youtu.be/pqf-WVgoq9E
דוגמאות של פרסום סמוי במשחקי מחשב:
https://youtu.be/jyo-y3xorAc
וכמה דוגמאות טובות לפרסום סמוי בקולנוע:
https://youtu.be/_3FLKuQa62c?long=yes
ממה מתפרנסים המשפיענים?
קייסי נייסטאט (Casey Neistat) הוא יוטיובר יהודי אמריקאי מפורסם, במאי ויוצר סרטים, וולוגר ומייסד ערוץ מולטימדיה שנמכר לענקית הטלוויזיה CNN וכללית איש מגניב, לא צעיר ולא יפה, אבל נחוש, חרוץ ועקבי, שחי את החלום של המשפיען והמתקשר האולטימטיבי. כל פוסט או סרטןן שלו מגיע למיליונים של בני אדם.
משפיענים (Influencers) הוא כינוי לסוג חדש של אנשים שפועלים באינטרנט, בעיקר ברשתות החברתיות. המשפיענים הם סוג של מעצבי דעה מודרניים, המקבילים הפופולריים, שלא לומר הפופוליסטיים, של הוגי הדעות מהעבר.
העוקבים של המשפיען הם קהל היעד שלו. אליהם המשפיענים מדברים וכותבים. חלק גדול מהמשפיענים והמשפיעניות מעלים כמה פוסטים ביום ומשתפים את העוקבות בהתרחשויות רבות בחייהם, בתחומי המומחיות או בתחביבים שלהם.
את המשפיענות אפשר כבר להגדיר כמקצוע, אחד מסוגי המקצועות החדשים של המאה ה-21, מקצוע שבעבר לא היה סיכוי שיוולד.
והפרנסה? - מהכנסות הפרסומות בבלוג או בווידאו שלהם, דרך המלצות משולמות על מוצרים, קמפיינים מסחריים מסווים או גלויים ועד הפיכה לפרזנטורים של מותגים ועסקים או אפילו מניות ועד שותפות בחברות הזנק, סטארטאפים, שהם הופכים לזרוע השיווקית שלהם.
לרוב, המוטיבציה של משפיענים רבים מתחילה מקידום עצמי. לעתים הסיבה היא שיווק של כלי תקשורת שממנו הם משתכרים, כמו אלו שמגישים תוכנית רדיו או טלוויזיה, או כותבים טור בעיתון. היו מהם ששיווקו את ההרצאות שלהם, או סתם החלו את הדרך ברצון לזכות באהדה ותשומת לב מהציבור.
בהמשך החלו להגיע התגמולים העסקיים של חברות, שהחלו לשלם להם כדי שינסו וימליצו על מוצריהן. משלמדו אותם עסקים שאותם משפיענים אכן הגדילו משמעותית את המכירות שלהם, התופעה הלכה וגברה. משפיענים רבים מכניסים כיום סכומי כסף יפים באופן זה.
המשפיענים הם חלק מ"כלכלת תשומת הלב", מה שזכה לכינוי "כלכלת הצומי". יש בישראל מיליוני צעירים ולא מעט מבוגרים שניזונים לצורך קבלת החדשות והמידע שלהם רק מהרשתות החברתיות. רדיו, עיתונים וטלוויזיה הם לא חלק מהיום יום שלהם. איך הם יקבלו תמונת עולם שמשקפת את המציאות בעולם האמיתי?
הנה קייסי נייסטט שמעיד על עצמו שככל שהורידו לו הוא העלה לעצמו:
https://youtu.be/jG7dSXcfVqE
משפיענית בעבודה (עברית):
https://youtu.be/mwXimQBsHo0
כשמרכזים אותם וזורקים אותם ממטוס (עברית):
https://youtu.be/2qI5_oUehwo
נסיונות ללמד את הטכניקות של המשפיענים (עברית):
https://youtu.be/DOWrJDQx4pY
מפורסמים יכולים להפיץ אפילו רעיונות שקשה להפיץ, במיוחד כשמגייסים רבים מהם להעביר מסר אחד (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
הבלוגרים המטיילים:
https://youtu.be/R0WmkoOZ6ZE
המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
כתבת טלוויזיה על סבתא ימימה - אושיית רשת לא צפויה (עברית):
https://youtu.be/G3gH8RkSvI4?long=yes
וכך נולדים אינפלואנסרים באמצעות AI:
https://youtu.be/q-gzJsOTaN4?long=yes
מהי הפרסומת הידועה בהיסטוריה?
הפרסומת שהכריזה על השקת מחשב המקינטוש נחשבת עד היום לפרסומת החשובה בהיסטוריה והטובה שבהן. הפרסומת, שהוקרנה בסופרבול של שנת 1984 והוכנה במיוחד לכבודו, הייתה כה מהפכנית שהיא הפכה את פרסומות הסופרבול לזירה החשובה בעולם הפרסום. המיוחד בה היה שהיא הוכנה במיוחד לקראת האירוע הספורטיבי הגדול ובהחלטת הנהלת 'אפל' לא הוצגה אחריו שוב. מאז הקרנתה החלו חברות עסקיות להכין ולייצר פרסומות במיוחד לסופרבול והפרסום בו הפך יקר משנה לשנה.
הייתה בפרסומת הזו הרבה יותר מהזמנה לעבור ממחשבי ה-PC של IBM, למחשבי אפל מקינטוש. היא הזמינה את המגניבים והשונים, האמנים והמעצבים וכל מי שרצה להרגיש אחר או מיוחד, למרוד במה שיש לכולם. באקט נדיר בפרסום הטלוויזיוני, היא עשתה זאת בלי להראות את המוצר ובכל זאת הביאה לכך שכולם דברו עליו. כשיצא המקינטוש הוא גם הצליח במכירותיו. בתור פרסומת ששודרה פעמיים בלבד, כנראה שהיא באמת הייתה הפרסומת הטובה ביותר שנוצרה.
הרעיון של הפרסומת היה "תשכחו מכל מה שהכרתם עד עתה". הוצגה בה מציאות שמזכירה את הספר "1984" של ג'ורג' אורוול. אולם אפלולי שבו יושב קהל אנשים שטופי מוח ולבושים בגוון אחד ומקשיבים בהכנעה לדבריו של "האח הגדול" מהספר '1984'. אל האולם פורצת אתלטית יפה ולבושה בצבעוניות מתריסה. אחריה רודפים שוטרי השלטון העריץ, אך היא מיידה פטיש גדול אל עבר המסך ומרסקת אותו. ההמונים נדהמים, פוערים פיות ומשתוממים בפליאה. הם לא העיזו לחשוב שניתן לנהוג כך.. ואז הודיעה חברת 'אפל' ש"1984 לא תהיה "1984".. או במילים אחרות, משנת 1984 תהיה אפשרות בחירה!
סרטון הפרסומת הגרנדיוזי בוים בידי רידלי סקוט, היוצר של "בלייד ראנר", סרט דיסטופי מובחר שהפרסומת של 'אפל' התכתבה איתו היטב. העולם המפוחד שלפני המקינטוש היה המשך טבעי לעולם העתידני והאפלולי שיצר רידלי סקוט ב"בלייד ראנר". האירוני בסרטון הזה הוא שממנו יחל תהליך הסגידה לאפל, שאמנם נרגע מעט כשסטיב ג'ובס נזרק מהחברה שהקים, אבל התחדש ביתר שאת, כשהוא שב לנהל אותה והפך את מאות מיליוני המעריצים שלו לכת טכנולוגית, שנוהה אחריו בעיניים עצומות. אירועי ההשקה של אפל, בניצוחו של ג'ובס, הפכו לאירועי מדיה המשודרים למאות מיליונים בזמן אמת, קצת כמו אותו מנהיג מהמסך הכחול ההוא, אבל ביותר גדול..
הנה סיפור הפרסומת החשובה בהיסטוריה:
http://youtu.be/PsjMmAqmblQ
פרסומת המקינטוש מ-1984 בשלמותה:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
ההכרזה שאחריה, ששינתה את עולם המחשבים לתמיד:
http://youtu.be/c4mDbwoG5y4
ב-2004 הוסיפו באפל (בעזרת מחשב, איך לא?) אייפוד לגברת המפורסמת מהפרסומת האגדית של המקינטוש:
http://youtu.be/BxShzoUjiAQ
ואיך בר רפאלי קשורה לזה:
http://youtu.be/HPR3PB_VGVs?t=31s
הפרסומות (Ads) נועדו כדי לשווק מוצרים ושירותים, למי שעשוי לרכוש אותם ויכול לשלם עבורם.
מטרת הפרסומת היא חשיפה למוצר חדש, לשירות רלוונטי, או למבצע צרכני כלשהו, כמו הוזלת מחיר, למשל במטרה להגדיל את המכירות או להיפטר ממלאי מיותר ששוכב יותר מדי זמן במחסנים.
אם היצרן היה מייצר מוצרים ולא מפרסם אותם, מעט מאד לקוחות היו רוכשים אותם ומחירם של המוצרים הללו היה נשאר גבוה.
ככל שהפרסומת תגדיל את המכירות, ניתן יהיה להוזיל את מחיר המוצר הבודד והלקוחות בעתיד ישלמו פחות. בנוסף, בייצור המוני יוכל היצרן להוריד את המחירים ועדיין להרוויח יותר - לעיתים הוא ירוויח אף הרבה יותר!
הנה פרסומת שמדגימה כמה ניתן להיות יצירתי ולא להוציא על זה כסף רב:
http://youtu.be/U-tKdWUPJ-w
פרסומות שמצליחה להעביר את מסר הדיוק והאיכות דרך תמונה וללא מאמץ:
http://youtu.be/3xkdSEf4AD4
הפרסומת המפורסמת בהיסטוריה, פרסומת "האח הגדול" למחשב המקינטוש מ-1984:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
פרסומת שמותירה את מבקר הפרסומות שלנו חסר מילים (עברית):
https://youtu.be/mO8DXQIzXQM
והשיווק בעידן הדיגיטלי, שנעשה ללא פרסום בכלל:
https://youtu.be/bl9ACcWQGTs?long=yes
שיווק (Marketing) היא פעילות המקדמת מכירה של מוצרים, שירותים או רעיונות.
השיווק נועד לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר, בידי מי שרוצים לשווק אותו. למעשה, ניתן להגדיר כפעולה שיווקית כל קידום של פעילות שיש לה משמעות כלכלית ו/או חברתית.
בין סוגי השיווק ניתן לכלול בעיקר את השיווק המסחרי, שיווק פוליטי, שיווק מדיני, אזורי והיום גם שיווק עצמי, ההופך מאוד משמעותי בעולם הקריירה של היום.
בניגוד למכירות שפונות ללקוח ספציפי כלומר ליחידים, השיווק פונה להמונים. משווקים מנסים להפיץ מוצרים לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו.
#תפקיד השיווק
בגדול, מטרתו של השיווק היא לנהל את הביקוש וההיצע של מוצר או שירות כלשהו.
ברור שהביקוש למוצר נובע מהיכולת והנכונות לשלם עבורו. לכן, התפקיד או היעד שלך כמשווק, יהיה, במובן הרחב יותר, לזהות ולספק צרכים אנושיים וחברתיים הקשורים במוצר שבידיך.
כמובן שמטרת השיווק תהיה בדרך כלל להעלות את הביקוש של המוצר. אך לעתים מטרת המשווקים תהיה לשמר ביקוש קיים. למשל, עם כניסת מתחרה חדש או ירידה בצורך למוצר, אצל קהל הלקוחות שלו.
לעתים נדירות, ועד כמה שזה נשמע מוזר, המשווקים יכולים לשווק במטרה להנמיך את הביקוש למוצר. הם יעשו את זה במקרים כמו של מלאי קיים שפשוט אינו מספיק כדי לספק את צרכי הלקוחות והצורך לשמר את הביקוש להמשך, כשתהיה אפשרות להגדיל את המלאים.
משווקים יפעלו כדי לבנות מותג מנצח ולמצב את המוצר שבידיהם כמוביל. היות והשוק עמוס במתחרים ושחקנים המפריעים למוצר לבלוט, מטרת המשווק תהיה לבלוט בתוך הרעש, להיות כזה שיוצר עניין.
מוצרים ששווקו נכון "לוקחים בעלות על השוק", מתנהגים כמובילי שוק והופכים ל-Go to של התחום, המוצר שאליו הרוב הולך באופן מיידי, כשהוא נזקק למוצר או שירות כזה.
#שיטות שיווק
משווקים פונים לקהל היעד באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה.
קמפיין הוא מסע פרסום. קמפיין יכול להיות לצורך שיווק של מוצר כמו בושם, או שירות כמו ביטוח חיים וכמובן גם לרעיון כמו קמפיין למניעת תאונות דרכים.
אך גם תעמולת בחירות, למשל, כרוכה בשיווק של מפלגה או מועמד.
מה שמשמש בדרך כלל את אנשי השיווק הם בין היתר כלים שפותחו באמצעות ידע מדעי. עולם השיווק משתמש בכלים מפסיכולוגיה, כלכלה, סטטיסטיקה, סוציולוגיה וכיום יותר ויותר בידע טכנולוגי מתחומים של בינה מלאכותית, מערכות מידע, אינטרנט ונתונים.
#כלי שיווק
יש כמה כלים מרכזיים שכדאי להבדיל ביניהם:
פרסום - הוא תקשורת שיווקית וממומנת. אתם מכירים אותו בדוגמאות כמו מודעות בעיתון, ג'ינגלים ברדיו, פרסומות טלוויזיה ובאנרים באינטרנט.
יחסי ציבור - זהו פרסום אבל לא דווקא ממומן. כרוך לרוב בהסתרת החסות של המשווק. תזהו אותו בכתבה על ידוענים שהשתתפו בהשקה של מוצר, או כתבה על איכויות של מוצר בעיתון צרכנות, על כתבת פרופיל של אמן שבמקרה הוציא אלבום חדש או מופיע בסרט שעולה לאקרנים.
קידום מכירות - כולל לא פעם תמריצים לרכישת המוצר, ממבצעי מכירה דוגמת "קנה שניים קבל אחד חינם", הנחות, התנסות חינם (Trial) למשל לתקופה מוגבלת, דוגמיות של המוצר בחינם, הגרלות, קופונים, תלושי מתנה ועוד.
מכירות - טכניקה כמו מכירה אישית, שיווק ישיר ללקוח, מכירה מבית לבית ורשתות שיווק רשתי.
מה זה שיווק בדקה וחצי:
https://youtu.be/6a9yU87MwLI
מוצר, מחיר, מיקום ושיווק - הסבר על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
על עולם השיווק למבוגרים יותר:
https://youtu.be/rWhvuK5hhRw
שיווק דיגיטלי בחיוך - על הטכניקות ומה שעומד מאחריהן (עברית):
https://youtu.be/zOE5AQ0QYVM
וה-SEO, קידום אתרים שהוא גם כלי שיווקי, הדואג לקדם את האתרים בתוצאות החיפוש:
https://youtu.be/11H87AJ55eI
פרסום (Advertising) הוא הצגה וקידום מכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות, במדינות השונות המיועדות לפרסום.
פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום. כי פרסום ייעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע, עבור חברות מסחריות.
למעשה, מטרתו המרכזית של הפרסום תהיה להגדיל את המכירות של מוצרי או שירותי החברות שהוא מפרסם.
הטכניקות המשמשות את הפרסומאים הן שכנוע, אזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה של קהל היעד - לקנות את המוצר, לצרוך את השירות, או לתמוך ברעיון ולמשל להצביע בבחירות עבור מי שמייצג אותו בפוליטיקה.
מקור המילה פרסום, אגב, הוא מהמילה היוונית פַּרהֶסְיָה (parresia), שמשמעותה להודיע בציבור או ברבים.
מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת הפך עולם הפרסום לענף כלכלי חזק ומרשים. עד כדי כך גדלו תקציבי הפרסום והכניסו סכומי עתק, עד שבאינטרנט היה שלב בו דיברו על "כלכלת החינם", כשמה שהחל באתרים ובתוכנות חינמיות יפלוש לעולם הצרכנות ושאפילו טיסות יינתנו בחינם ומומנו מהכנסות פרסום.
ברחוב, בתקשורת, בקולנוע ובעיתון - בחיים ובתרבות הפופולרית הפרסום הוא כבר מזמן חלק מהיום יום והפרסומות ממלאות את יומו של כל אדם בחברה המודרנית.
אבל השינוי שעובר עולם הפרסום המאה ה-21 ובמיוחד הכלכלה שלו, הוא שינוי טקטוני, כלומר עצום, מרשים ובעל כיוון ברור. כי מאז תחילת המאה ה-21 הפרסום עובר יותר ויותר לזירה הדיגיטלית, זו של האינטרנט.
הפרסום במנועי חיפוש, באתרים וברשתות חברתיות ואפשרויות הפילוח עד לרמה של פרסומות מותאמות לכל אדם ואדם בנפרד - כל אלה משיגים תוצאות למפרסמים ומחייבים את הפרסומאים להעברת מרבית תקציבי הפרסום לפרסום דיגיטלי, פרסום ברשת.
כל אלה הופכים את הפרסום באונליין למשמעותי יותר ויותר, בעוד עולם הפרינט, זה של העיתונות והתקשורת המודפסת, רק מצטמצם ומתדלדל בהכנסותיו.
בהתאם לכך, גם תקציבי הפרסום בפרינט צנחו משמעותית, לעומת היקפי הפרסום בדיגיטל, שהתחזקו מאוד ועם הזמן אף עקפו את אלה שמופנים לפרסום בטלוויזיה.
מהו פרסום:
https://youtu.be/Urny4oFBbto
סוגי פרסום:
https://youtu.be/Qc0DW5gj7LY
איך פרסום עובד?
https://youtu.be/zQptrlOFMDw
פילוח ומיקוד - הפרסום במדיה החברתית הפך בשנים האחרונות למוצלח במיוחד:
https://youtu.be/HC-tgFdIcB0
תולדות הפרסום:
https://youtu.be/7d3VAYGnXjY
אחד הקמפיינים הידועים בתולדות הפרסום:
https://youtu.be/q3mlO2bzHV8
וביקורת פרסומות קטלנית על קמפיין פרסומי של בנק (עברית):
https://youtu.be/EF9N1F1RLWI?long=yes
ציורי קיר על בניינים (Murals) הם לא דבר חדש. אבל לא פעם מציירים גם ציורי ענק, בסדר גודל של בניין שלם, או במקרה של מלון פיגורואה (Hotel Figueroa) שבלוס אנג'לס, על פני שלושה בניינים שלמים.
במקרה של המלון הזה, בן 24 הקומות, הציורים המרכזיים שלו בשנה מצוירים במהלך התקופה של תערוכה שנתית של עולם הגיימינג ותעשיית המשחקים, תערוכת E3. כמובן שציורי הענק הן פרסומות לחברות בתחום הזה.
את הציורים מכינים קודם כל בסטודיו על מחשב. לאחר מכן מדפיסים בענק המון גליונות קטנים של הציור ואז יושבים עובדי החברה וחותכים את הציורים בקווי המתאר של הדמויות, הפונטים ושאר המרכיבים.
כשמגיעים הציירים אל הבניין, הם מדביקים עליו, אחד אחד, את הגליונות שמרכיבים בהדרגה את הציור הרגיל. דרך כל גליון, הם צובעים על הקיר את מה שדרוש כדי לחקות אותו היטב ולבסוף, כשהכל מוסר מהמבנה, או במקרה של מלון פיגורואה מ-3 המבנים, רואים את הציורים במלוא הדרם.
המעניין הוא שעם כל הטכנולוגיה המודרנית, עדיין אמני ומקצועני הקיר זקוקים לציור ביד, כדי להשלים את העבודה הכל כך מושלמת שלהם.
כך מציירים את ציורי הקיר הענקיים בערים (עברית):
https://youtu.be/Of1tY-9ddUo?t=131&end=5m25s
אנשי החברה מתארים את תהליך הציור על הבניינים:
https://youtu.be/-6oshTPjcWc
וסרטון קפיצות זמן של הציור על מבנים גדולים:
https://youtu.be/uJSADis9Xqc?t=4
פרסומות
פרזנטורים (Presentors), כולנו רואים ושומעים, הם מרכיב מאוד משמעותי בעולם הפרסום והשיווק של ימינו. אבל מה הבסיס לעניין בעצם?
פרזנטור הוא אדם מוכר בציבור או מפורסם שמייצג מותג או חברה בפרסומות ובקמפיינים שיווקיים. לרוב משמשים בתפקיד שחקנים, זמרים, מגישי טלוויזיה, ספורטאים או אנשים ידועים ובעלי אישיות ציבורית שיש לה השפעה על קהל גדול.
הפרזנטור עוזר למותג מסחרי לבלוט בשוק התחרותי בו הוא פועל ולהעביר את המסרים באופן אמין ומשכנע יותר.
חברות מסחריות משתמשות בפרזנטורים, לאורך זמן. זה מסייע להן ליצור קשר חזק יותר עם הצרכנים ואל קהל היעד בשוק הפוטנציאלי שלהם, כלומר עם מי שעשויים לצרוך את המוצר או השירות בשוק שאליו היא פונה (צעירים, בני הגיל השלישי, ילדים וכך הלאה).
האתגר של איתור הפנים הנכונות שייצגו את המותג ויתרמו לתדמיתו בציבור הוא גדול. בחירה לא נכונה עלולה לפגוע במותג במקום לעזור לו. ככל שהשוק בו הם פועלים הוא תחרותי, אנשי השיווק והפרסום יעשו מחקר רציני ומוקפד, כדי לדייק את האדם המתאים למותג.
הפרזנטורית שתיבחר למותג בשמים, למשל, חייבת להתאים לתדמיתו של המותג ולערכיו. אם לא תתאים היא עלולה אף לפגוע בו. כך גם כל פרסום שלילי עליה, שיפגע משמעותית במותג ולא פעם יוביל להשעייה זמנית או אף לפרידה ופיטורים.
דוגמה? - הפרזנטור שנחשב לאקס פקטור של השווקים התחרותיים, הפרזנטור המוערך והמוכר בעולם הוא ג'ורג' קלוני. השחקן הנחשב והיפה להפליא נבחר ב-2006 להיות הפנים של מותג קפה שמשווק מוצר מעולה, המבוסס על תחכום וירידה לפרטים ובראש ובראשונה - מוצר שייצר ללקוח חוויית אירוח מעולה.
הבחירה בקלוני שתכונותיו האישיות התאימו למותג Nespresso עשתה פלאים ותרמה לו רבות. השפעתו כפרזנטור הפכה למרכיב מרכזי בתפיסת מותג הקפה, הפכה את נספרסו לסמל סטטוס וסייעה לה להשתלט על ענף הקפסולות ולהוביל את כל התחום. מנגד, גם קלוני נהנה בזכותה משדרוג של תדמיתו ובזכות היותו הפרזנטור של החברה הוא כיום מהפנים המוכרות בעולם ומהאישים הנחשקים בתבל.
#יתרונות הפרזנטור
מוכרות - הפרזנטור כבר מוכר לקהל, מה שעוזר למשוך תשומת לב מיידית לפרסומות בכיכובו.
אמינות - הציבור נוטה לתת באישיות מוכרת יותר אמון מאשר בשחקן אנונימי.
רגש - פרזנטור מוצלח יכול ליצור חיבור רגשי בין המותג לצרכנים.
ערך מוסף - הפרזנטור מוסיף ערך למותג על ידי העברת התכונות החיוביות שלו למוצר.
בניגוד לשחקן רגיל בפרסומת, פרזנטור מזוהה עם המותג לאורך זמן ולא רק בפרסומת בודדת. המשווק משתמש בתדמיתו האישית כדי לחזק את המותג ולהשפיע על דעת הקהל גם בעולם הרדיו והטלוויזיה וגם ברשתות החברתיות.
בעולם של ימינו הפרזנטורים, יחד עם "אבק הכוכבים" שלהם, הם כלי שיווקי חזק שעוזר לחברות ליצור קשר אישי יותר עם הצרכנים ולבצר תדמית חזקה יותר למותג שלהן.
הפרזנטורים מביאים איתם מוכרות, אמינות וערך מוסף שחברות מסחריות יתקשו להשיג בדרכים אחרות וזה מה שהופך אותם לנכסים כה משמעותיים בעולם הפרסום והשיווק המודרני.
הנה פרזנטורית שהופכת לפנים של מותג:
https://youtu.be/B-GpYkUE0es
סלבריטאים ואנשים מפורסמים הם מועמדים ברורים (עברית):
https://youtu.be/HqHpci4aPWc
כך הופך איש ספורט ידוע לפרזנטור (עברית):
https://youtu.be/Oi13GCrrnL0
לעתים מגייסים הרבה מהם לשינוי מסיבי (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
ויש את המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
לא פעם אנשים נוטים להתבלבל מעודף המושגים בעולם הפרסום, השיווק והמכירות. מה בעצם ההבדל בין שלושת המושגים הכל כך משמעותיים בחיינו בעולם האולטרה מודרני הנוכחי? - בואו נפריד.
מכירות (Sales) הן פעולה של אחד על אחד. מוכר או מוכרת מול קונה פוטנציאלי. פנים אל פנים, בטלפון או אונליין - מוכרנים ינסו למכור לאדם אחד, חברה אחת או ארגון בודד. אנשי מכירות ינסו להיפגש, לשלוח חומר, לשכנע או להציע התנסות - הכל על מנת להשיג עסקה נוספת. מכירה.
שיווק (Marketing) הוא אחד על רבים. משווקים מנסים להפיץ להמונים, לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו. הם עושים זאת באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה. מרכיבי השיווק הם מה שנקראים ארבעת ה-P: מוצר (Product), מחיר (Price), מיקום (Place) ושיווק (Promotion).
פרסום (Advertising) הוא כלי שיווקי שמטרתו להציג ולקדם את המכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות. פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום ובאמצעות פרסומות.
אז שיווק הוא התחום כולו. הפרסום הוא אחד מאמצעי השיווק ובין השאר הוא נועד לקדם את המכירות, שאותן יעשו אנשי המכירות לאחר מסע הפרסום, אל מול כל לקוח ולקוח בנפרד.
הסבר עולם המכירות לילדים:
https://youtu.be/M6GfTYlLqXM
על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
זהו פרסום:
https://youtu.be/Urny4oFBbto
וזהו שיווק. גאוני.
https://youtu.be/CNoH3J7iSrA
במשך שנים רבות הופיע על שולחנו של גרי סיינפלד, מהסיטקום האגדי "סיינפלד", מחשב מקינטוש מאובזר ונחשק. סיינפלד מעולם לא צולם בסדרה כשהוא משתמש בו, מה שמדגים היטב את רעיון "הפרסום הסמוי".
ואכן, בפרסום סמוי (Product Placement) מעבירים בתקשורת (במיוחד בקולנוע ובטלוויזיה) מסרים פרסומיים, בדרך כלל עבור תשלום ובהסתרה מלאה או חלקית של הכוונה הפרסומית הזו. אם מישהו מזכיר בראיון טלוויזיה או רדיו, מוצר או שירות, כבדרך אגב, במרבית המקרים מדובר בפרסום סמוי או "יחסי ציבור", "קידום מכירות", "ניהול מותג" ושאר מונחים מקבילים או קרובים. המקרים הברורים יותר הם קידום אלבום חדש, שמביים את האמן לראיון העוסק בחייו, אהבותיו וכדומה. סרט חדש שעומד לצאת מביא איתו כמעט תמיד ראיונות של השחקנים הראשיים וכוכבי הסרט, שנועדו לקדם את הסרט.
בסרטים רבים משתמשים בפרסומות סמויות - מהמשקאות ששותים הגיבורים ומוצרי המזון, דרך המכוניות, מוצרי הפנאי ועד לחברות התעופה והמלונות המופיעים בסרט - הרבה מהמרכיבים המסחריים שמוצגים על המסך הם כאלה. העובדה שהמכונית המהירה יותר במרדף קולנועי תהיה זו של יצרן מסוים ולעיתים קרובות מדגם ספציפי של המפעל, שווה המון כסף.
בטלוויזיה וברדיו נחשבות הפרסומות הסמויות לבעייתיות מבחינת האתיקה, מה עוד שיש מקרים שבהם מדובר בפרסומת תת-הכרתית או בלתי מודעת מבחינת הצופה או המאזין ברדיו. יש רבים שרואים בפרסום סמוי פרקטיקה נלוזה, שמפרה את החוזה הבלתי כתוב בין כלי התקשורת לצרכניהם, פרקטיקה שראוי שתעבור מן העולם. הסיכוי לכך הוא נמוך, בעיקר משום התחרות ההולכת ומתגברת בתחום הפרסום, שמקטינה כל הזמן את התקציבים המופנים לכלי התקשורת הללו, לטובת הפרסום באינטרנט שהולך ומתחזק. מה שאגב מזכיר לנו שפרסום סמוי נהוג גם במשחקי מחשב והוא הולך ומתגבר שם...
באופן אירוני, לא פעם נעלמות חברות מסחריות שהשקיעו הון עתק בפרסום סמוי וכך, שנים לאחר שחברות כמו אטארי, TWA ו-Pan Am ירדו מגדולתן או פשטו רגל, אנו ממשיכים לראות את מוצריהם מקודמים בסרט קולנוע וסדרות טלוויזיה.
לחברת Apple, אגב, היה הרבה יותר מזל. המקינטוש הראשון, זה שעל שולחנו של סיינפלד, הפך לאגדה. במקביל הוכרה גם סיינפלד כסיטקום הטוב בהיסטוריה והיא מוקרנת בקביעות בכל העולם, עד היום. כך יוצא שהמותג של Apple זוכה לכך שהפרסומת הסמויה שלו עובדת גם היום, עשרות שנים לאחר הופעתו של המק המיתולוגי ברקע של הפאנצ'ים של ג'ורג' והדחיפות של איליין, יש פרסומת סמויה שממשיכה לעבוד קשה...
זהו הפרסום הסמוי (עברית):
https://youtu.be/KxE5gPvoU-E?t=23s
ההיסטוריה של הפרסום הסמוי:
https://youtu.be/wACBAu9coUU
מהמשקפיים ועד למזון שאוכלות הדמויות -165 מיליון דולר הכניס "איש הפלדה" רק מפרסום סמוי של 100 מותגים!
https://youtu.be/iY56r2qj8f8
הסבר של עולם מיקום המוצרים:
https://youtu.be/pqf-WVgoq9E
דוגמאות של פרסום סמוי במשחקי מחשב:
https://youtu.be/jyo-y3xorAc
וכמה דוגמאות טובות לפרסום סמוי בקולנוע:
https://youtu.be/_3FLKuQa62c?long=yes
קייסי נייסטאט (Casey Neistat) הוא יוטיובר יהודי אמריקאי מפורסם, במאי ויוצר סרטים, וולוגר ומייסד ערוץ מולטימדיה שנמכר לענקית הטלוויזיה CNN וכללית איש מגניב, לא צעיר ולא יפה, אבל נחוש, חרוץ ועקבי, שחי את החלום של המשפיען והמתקשר האולטימטיבי. כל פוסט או סרטןן שלו מגיע למיליונים של בני אדם.
משפיענים (Influencers) הוא כינוי לסוג חדש של אנשים שפועלים באינטרנט, בעיקר ברשתות החברתיות. המשפיענים הם סוג של מעצבי דעה מודרניים, המקבילים הפופולריים, שלא לומר הפופוליסטיים, של הוגי הדעות מהעבר.
העוקבים של המשפיען הם קהל היעד שלו. אליהם המשפיענים מדברים וכותבים. חלק גדול מהמשפיענים והמשפיעניות מעלים כמה פוסטים ביום ומשתפים את העוקבות בהתרחשויות רבות בחייהם, בתחומי המומחיות או בתחביבים שלהם.
את המשפיענות אפשר כבר להגדיר כמקצוע, אחד מסוגי המקצועות החדשים של המאה ה-21, מקצוע שבעבר לא היה סיכוי שיוולד.
והפרנסה? - מהכנסות הפרסומות בבלוג או בווידאו שלהם, דרך המלצות משולמות על מוצרים, קמפיינים מסחריים מסווים או גלויים ועד הפיכה לפרזנטורים של מותגים ועסקים או אפילו מניות ועד שותפות בחברות הזנק, סטארטאפים, שהם הופכים לזרוע השיווקית שלהם.
לרוב, המוטיבציה של משפיענים רבים מתחילה מקידום עצמי. לעתים הסיבה היא שיווק של כלי תקשורת שממנו הם משתכרים, כמו אלו שמגישים תוכנית רדיו או טלוויזיה, או כותבים טור בעיתון. היו מהם ששיווקו את ההרצאות שלהם, או סתם החלו את הדרך ברצון לזכות באהדה ותשומת לב מהציבור.
בהמשך החלו להגיע התגמולים העסקיים של חברות, שהחלו לשלם להם כדי שינסו וימליצו על מוצריהן. משלמדו אותם עסקים שאותם משפיענים אכן הגדילו משמעותית את המכירות שלהם, התופעה הלכה וגברה. משפיענים רבים מכניסים כיום סכומי כסף יפים באופן זה.
המשפיענים הם חלק מ"כלכלת תשומת הלב", מה שזכה לכינוי "כלכלת הצומי". יש בישראל מיליוני צעירים ולא מעט מבוגרים שניזונים לצורך קבלת החדשות והמידע שלהם רק מהרשתות החברתיות. רדיו, עיתונים וטלוויזיה הם לא חלק מהיום יום שלהם. איך הם יקבלו תמונת עולם שמשקפת את המציאות בעולם האמיתי?
הנה קייסי נייסטט שמעיד על עצמו שככל שהורידו לו הוא העלה לעצמו:
https://youtu.be/jG7dSXcfVqE
משפיענית בעבודה (עברית):
https://youtu.be/mwXimQBsHo0
כשמרכזים אותם וזורקים אותם ממטוס (עברית):
https://youtu.be/2qI5_oUehwo
נסיונות ללמד את הטכניקות של המשפיענים (עברית):
https://youtu.be/DOWrJDQx4pY
מפורסמים יכולים להפיץ אפילו רעיונות שקשה להפיץ, במיוחד כשמגייסים רבים מהם להעביר מסר אחד (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
הבלוגרים המטיילים:
https://youtu.be/R0WmkoOZ6ZE
המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
כתבת טלוויזיה על סבתא ימימה - אושיית רשת לא צפויה (עברית):
https://youtu.be/G3gH8RkSvI4?long=yes
וכך נולדים אינפלואנסרים באמצעות AI:
https://youtu.be/q-gzJsOTaN4?long=yes
הפרסומת שהכריזה על השקת מחשב המקינטוש נחשבת עד היום לפרסומת החשובה בהיסטוריה והטובה שבהן. הפרסומת, שהוקרנה בסופרבול של שנת 1984 והוכנה במיוחד לכבודו, הייתה כה מהפכנית שהיא הפכה את פרסומות הסופרבול לזירה החשובה בעולם הפרסום. המיוחד בה היה שהיא הוכנה במיוחד לקראת האירוע הספורטיבי הגדול ובהחלטת הנהלת 'אפל' לא הוצגה אחריו שוב. מאז הקרנתה החלו חברות עסקיות להכין ולייצר פרסומות במיוחד לסופרבול והפרסום בו הפך יקר משנה לשנה.
הייתה בפרסומת הזו הרבה יותר מהזמנה לעבור ממחשבי ה-PC של IBM, למחשבי אפל מקינטוש. היא הזמינה את המגניבים והשונים, האמנים והמעצבים וכל מי שרצה להרגיש אחר או מיוחד, למרוד במה שיש לכולם. באקט נדיר בפרסום הטלוויזיוני, היא עשתה זאת בלי להראות את המוצר ובכל זאת הביאה לכך שכולם דברו עליו. כשיצא המקינטוש הוא גם הצליח במכירותיו. בתור פרסומת ששודרה פעמיים בלבד, כנראה שהיא באמת הייתה הפרסומת הטובה ביותר שנוצרה.
הרעיון של הפרסומת היה "תשכחו מכל מה שהכרתם עד עתה". הוצגה בה מציאות שמזכירה את הספר "1984" של ג'ורג' אורוול. אולם אפלולי שבו יושב קהל אנשים שטופי מוח ולבושים בגוון אחד ומקשיבים בהכנעה לדבריו של "האח הגדול" מהספר '1984'. אל האולם פורצת אתלטית יפה ולבושה בצבעוניות מתריסה. אחריה רודפים שוטרי השלטון העריץ, אך היא מיידה פטיש גדול אל עבר המסך ומרסקת אותו. ההמונים נדהמים, פוערים פיות ומשתוממים בפליאה. הם לא העיזו לחשוב שניתן לנהוג כך.. ואז הודיעה חברת 'אפל' ש"1984 לא תהיה "1984".. או במילים אחרות, משנת 1984 תהיה אפשרות בחירה!
סרטון הפרסומת הגרנדיוזי בוים בידי רידלי סקוט, היוצר של "בלייד ראנר", סרט דיסטופי מובחר שהפרסומת של 'אפל' התכתבה איתו היטב. העולם המפוחד שלפני המקינטוש היה המשך טבעי לעולם העתידני והאפלולי שיצר רידלי סקוט ב"בלייד ראנר". האירוני בסרטון הזה הוא שממנו יחל תהליך הסגידה לאפל, שאמנם נרגע מעט כשסטיב ג'ובס נזרק מהחברה שהקים, אבל התחדש ביתר שאת, כשהוא שב לנהל אותה והפך את מאות מיליוני המעריצים שלו לכת טכנולוגית, שנוהה אחריו בעיניים עצומות. אירועי ההשקה של אפל, בניצוחו של ג'ובס, הפכו לאירועי מדיה המשודרים למאות מיליונים בזמן אמת, קצת כמו אותו מנהיג מהמסך הכחול ההוא, אבל ביותר גדול..
הנה סיפור הפרסומת החשובה בהיסטוריה:
http://youtu.be/PsjMmAqmblQ
פרסומת המקינטוש מ-1984 בשלמותה:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
ההכרזה שאחריה, ששינתה את עולם המחשבים לתמיד:
http://youtu.be/c4mDbwoG5y4
ב-2004 הוסיפו באפל (בעזרת מחשב, איך לא?) אייפוד לגברת המפורסמת מהפרסומת האגדית של המקינטוש:
http://youtu.be/BxShzoUjiAQ
ואיך בר רפאלי קשורה לזה:
http://youtu.be/HPR3PB_VGVs?t=31s
האם היופי בפרסומות הוא אמיתי?
היופי שבפרסומות הוא במידה רבה המצאה של הפרסומאים, האנשים שמייצרים את הפרסומות. פעמים רבות אנו חושבים שהנשים היפות והגברים המדהימים שבפרסומות הם אנשים כל כך יפים, אבל האמת היא קצת שונה.
כשהם מוקפים ומאורגנים מראש לצילומים, על ידי אנשי מקצוע מעולים ומיומנים, דוגמת מאפרים, מעצבי שיער, צלמים, תאורנים ומעצבים, הדוגמנים והדוגמניות הם יפים, אבל הרבה יותר ממה שהם ביום יום שלהם.
לא מאמינים? - אז ברור שאיפור ושיער אתם יודעים להעריך, אחרי הכל מי לא מתאפקת והולכת לספר טוב מדי פעם. אבל אתם לא משערים אפילו מה יכולים לעשות ליופי מרכיבי צילום אולפן כמו כיוון או שינוי של תאורה והצללה.
וגם אחרי שצולמו מאות צילומים ומתוכם נבחר הצילום המוצלח ביותר, לא הסתיימה עבודת ה"מישלום" (מלשון מושלם) של הדוגמנים והדוגמניות. כי אחרי האיפור והתסרוקות המרהיבים והמאוד מתוחכמים, אחרי בבימוי, התאורה, הצילום ועיצוב התמונה, עכשיו מוכנסים לצילום המושלם שינויים בלתי אפשריים בעזרת תוכנות מחשב כמו "Photoshop" - שינויים, תיקונים, שיפוצים ופילטרים רבים, שיכולים להפוך אנשים למושלמים.
הבעיה היא שאחרי שאנו רואים פרסומות כאלה, עם דוגמנים כל כך יפים, יש לנו ודאי הרגשה שאנחנו לא מספיק יפים. אם רק נבין שזו אינה מציאות אלא המצאה של פרסומאים, או נגזרות של האנשים שצולמו שם - נוכל לאהוב את עצמנו הרבה יותר.
חשוב לזכור שיופי אנושי קיים, אבל הוא לעולם אינו הכל בחיים. לכל אדם יש את הצדדים היפים שלו ועל כל אחד מאיתנו למצוא ולטפח את היפה שבנו. לא רק האנשים היפים מבחינה חיצונית הם יפים וגם הם לא יישארו תמיד יפים. היופי החיצוני דינו להעלם ואז מתחילים לחפש בנו את היופי הפנימי, האופי והתכונות המיוחדות שהופכים אנשים למיוחדים ואהובים. הבה נשקוד גם על תכונות אלה ואחרים יראו את היופי שבנו גם אם מבחינה חיצונית איננו כה יפים כמי שהיינו אולי רוצים להיות.
הנה אישה רגילה שהופכת באמצעים הללו לאישה מושלמת:
https://youtu.be/rOoI8sN0bTM
100 שנות יופי בסרטון קצר אחד:
https://youtu.be/LOyVvpXRX6w
והרצאת טד של דוגמנית יפהפיה שמספרת בכנות על ההפרש שבין המראה שלה בחיים ובין המציאות ועונה על שאלות ששואלים אותה הרבה (מתורגם):
https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes
היופי שבפרסומות הוא במידה רבה המצאה של הפרסומאים, האנשים שמייצרים את הפרסומות. פעמים רבות אנו חושבים שהנשים היפות והגברים המדהימים שבפרסומות הם אנשים כל כך יפים, אבל האמת היא קצת שונה.
כשהם מוקפים ומאורגנים מראש לצילומים, על ידי אנשי מקצוע מעולים ומיומנים, דוגמת מאפרים, מעצבי שיער, צלמים, תאורנים ומעצבים, הדוגמנים והדוגמניות הם יפים, אבל הרבה יותר ממה שהם ביום יום שלהם.
לא מאמינים? - אז ברור שאיפור ושיער אתם יודעים להעריך, אחרי הכל מי לא מתאפקת והולכת לספר טוב מדי פעם. אבל אתם לא משערים אפילו מה יכולים לעשות ליופי מרכיבי צילום אולפן כמו כיוון או שינוי של תאורה והצללה.
וגם אחרי שצולמו מאות צילומים ומתוכם נבחר הצילום המוצלח ביותר, לא הסתיימה עבודת ה"מישלום" (מלשון מושלם) של הדוגמנים והדוגמניות. כי אחרי האיפור והתסרוקות המרהיבים והמאוד מתוחכמים, אחרי בבימוי, התאורה, הצילום ועיצוב התמונה, עכשיו מוכנסים לצילום המושלם שינויים בלתי אפשריים בעזרת תוכנות מחשב כמו "Photoshop" - שינויים, תיקונים, שיפוצים ופילטרים רבים, שיכולים להפוך אנשים למושלמים.
הבעיה היא שאחרי שאנו רואים פרסומות כאלה, עם דוגמנים כל כך יפים, יש לנו ודאי הרגשה שאנחנו לא מספיק יפים. אם רק נבין שזו אינה מציאות אלא המצאה של פרסומאים, או נגזרות של האנשים שצולמו שם - נוכל לאהוב את עצמנו הרבה יותר.
חשוב לזכור שיופי אנושי קיים, אבל הוא לעולם אינו הכל בחיים. לכל אדם יש את הצדדים היפים שלו ועל כל אחד מאיתנו למצוא ולטפח את היפה שבנו. לא רק האנשים היפים מבחינה חיצונית הם יפים וגם הם לא יישארו תמיד יפים. היופי החיצוני דינו להעלם ואז מתחילים לחפש בנו את היופי הפנימי, האופי והתכונות המיוחדות שהופכים אנשים למיוחדים ואהובים. הבה נשקוד גם על תכונות אלה ואחרים יראו את היופי שבנו גם אם מבחינה חיצונית איננו כה יפים כמי שהיינו אולי רוצים להיות.
הנה אישה רגילה שהופכת באמצעים הללו לאישה מושלמת:
https://youtu.be/rOoI8sN0bTM
100 שנות יופי בסרטון קצר אחד:
https://youtu.be/LOyVvpXRX6w
והרצאת טד של דוגמנית יפהפיה שמספרת בכנות על ההפרש שבין המראה שלה בחיים ובין המציאות ועונה על שאלות ששואלים אותה הרבה (מתורגם):
https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes
מה היו המסרים תת-ההכרתיים בטלוויזיה?
פרסום סמוי (Product Placement) הוא תופעה ידועה בטלוויזיה. התרגלנו כבר לראות בפרק מסדרה, או על שולחנו של מגיש טלוויזיה, מוצרים מסחריים שנמצאים שם "כאילו במקרה". אבל פעם, לא מזמן, ממש במאה הקודמת, ניסו לשווק מוצרים ורעיונות באמצעות מסרים תת-הכרתיים, ששולבו בפרסומות טלוויזיה, כפרסום סמוי ומדויק.
מסרים תת-הכרתיים (Subliminal Messages), או פרסומת תת-הכרתית, מוגדרים בעולם כפרסומת שמעבירה מסר פרסומי לצופים, מבלי שהם מודעים לכך באופן מלא, אם בתמונות חטופות, מסרים מילוליים או בכל צורה אחרת.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת שולבו פרסומות תת-הכרתיות למוצרים מסחריים, בשידורי טלוויזיה שונים. המחקרים השונים שנעשו באותה תקופה מצאו ששילוב פרסומות תת-הכרתיות בסרטים משפיע משמעותית על צריכת המוצרים שפורסמו כך. מחקרים מעודכנים יותר הורידו מעט את ההשפעה, אך היא עדיין קיימת.
עשור לאחר מכן, השתמש גם הממשל האמריקאי במסרים כאלה. זה נעשה בשידורי טלוויזיה של ההמנון הלאומי. בעת חילופי הכתוביות של כל שורה מההמנון הלאומי, החדירו יוצרי הסרט למשל מסרים כמו "בטחו בממשל" או "צייתו לממשלה". אלו הוצגו למשך חלקיקי שנייה. זה אמור היה להספיק כדי להקטין את מה שנתפס באותן שנים כסכנת חתרנות נגד הממשל.
הדרך הסמויה הזו לשליטה מוחית בהמונים לא הצליחה לחמוק זמן רב מתחת לעינם הפקוחה של עיתונאים ושוחרי חופש אחרים. הם עוררו מחאה גדולה והזעקה הציבורית הביאה לכך שהשימוש בפרסומות תת-הכרתיות נאסר בארצות הברית, על-פי חוק, כך נאסר השימוש במסרים תת-הכרתיים ובטכניקות כאלה ונראה שלא נעשה בהן שימוש יותר.
קשה לדעת אם הטכניקות הללו פסקו לחלוטין. בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000 נטען שהמטה של ג'ורג' בוש שילב במסע פרסום שלו פרסומת תת-הכרתית שבה הושמץ המתחרה הדמוקרטי אל גור. תוצאות הבחירות היו ניצחון דחוק מאד של בוש. האם הפרסומת תת-הכרתית נתנה לו את הנשיאות?
קשה לדעת, אבל תיאוריות קונספירציה לגבי פסיכולוגיית ההמונים הזו נמשכות מאז שנות ה-50. כיום, בעידן האינטרנט, מועלים לא פעם סרטונים המציגים מסרים תת הכרתיים בסרטים לילדים, בקליפים, שידורי רדיו ומה לא. אבל בימינו, דומה שפחות מתרגשים מכך.
כך נולד בחטא עולם המסרים תת-הכרתיים:
https://youtu.be/dS_kKbIL4dY
למשל כך הוא נראה בקולנוע:
https://youtu.be/aA-0BSzHXxw
מהו מסר תת-הכרתי?
https://youtu.be/CCU9GAexvAA
ניתן למצוא כאלה גם בלוגואים של חברות עסקיות:
https://youtu.be/dPpqXHWBy8Q
בהמנון הלאומי, כל פעם מרצדים לפני הכתוביות של השורה הבאה מסרים מהממשלה האמריקאית:
https://youtu.be/Rnkg-yCPryE
חשיפה של המסרים הללו בהאטה של הסרט:
https://youtu.be/PS2K7YsjdaQ
וסרטון תעמולה מהבחירות לנשיאות בשנת 2000 כשבשנייה ה-24 מכניסים את המילה "חולדות" למועמד הנגדי, אל גור ובכך יוצרים לו דימוי שלילי:
https://youtu.be/2NPKxhfFQMs
פרסום סמוי (Product Placement) הוא תופעה ידועה בטלוויזיה. התרגלנו כבר לראות בפרק מסדרה, או על שולחנו של מגיש טלוויזיה, מוצרים מסחריים שנמצאים שם "כאילו במקרה". אבל פעם, לא מזמן, ממש במאה הקודמת, ניסו לשווק מוצרים ורעיונות באמצעות מסרים תת-הכרתיים, ששולבו בפרסומות טלוויזיה, כפרסום סמוי ומדויק.
מסרים תת-הכרתיים (Subliminal Messages), או פרסומת תת-הכרתית, מוגדרים בעולם כפרסומת שמעבירה מסר פרסומי לצופים, מבלי שהם מודעים לכך באופן מלא, אם בתמונות חטופות, מסרים מילוליים או בכל צורה אחרת.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת שולבו פרסומות תת-הכרתיות למוצרים מסחריים, בשידורי טלוויזיה שונים. המחקרים השונים שנעשו באותה תקופה מצאו ששילוב פרסומות תת-הכרתיות בסרטים משפיע משמעותית על צריכת המוצרים שפורסמו כך. מחקרים מעודכנים יותר הורידו מעט את ההשפעה, אך היא עדיין קיימת.
עשור לאחר מכן, השתמש גם הממשל האמריקאי במסרים כאלה. זה נעשה בשידורי טלוויזיה של ההמנון הלאומי. בעת חילופי הכתוביות של כל שורה מההמנון הלאומי, החדירו יוצרי הסרט למשל מסרים כמו "בטחו בממשל" או "צייתו לממשלה". אלו הוצגו למשך חלקיקי שנייה. זה אמור היה להספיק כדי להקטין את מה שנתפס באותן שנים כסכנת חתרנות נגד הממשל.
הדרך הסמויה הזו לשליטה מוחית בהמונים לא הצליחה לחמוק זמן רב מתחת לעינם הפקוחה של עיתונאים ושוחרי חופש אחרים. הם עוררו מחאה גדולה והזעקה הציבורית הביאה לכך שהשימוש בפרסומות תת-הכרתיות נאסר בארצות הברית, על-פי חוק, כך נאסר השימוש במסרים תת-הכרתיים ובטכניקות כאלה ונראה שלא נעשה בהן שימוש יותר.
קשה לדעת אם הטכניקות הללו פסקו לחלוטין. בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000 נטען שהמטה של ג'ורג' בוש שילב במסע פרסום שלו פרסומת תת-הכרתית שבה הושמץ המתחרה הדמוקרטי אל גור. תוצאות הבחירות היו ניצחון דחוק מאד של בוש. האם הפרסומת תת-הכרתית נתנה לו את הנשיאות?
קשה לדעת, אבל תיאוריות קונספירציה לגבי פסיכולוגיית ההמונים הזו נמשכות מאז שנות ה-50. כיום, בעידן האינטרנט, מועלים לא פעם סרטונים המציגים מסרים תת הכרתיים בסרטים לילדים, בקליפים, שידורי רדיו ומה לא. אבל בימינו, דומה שפחות מתרגשים מכך.
כך נולד בחטא עולם המסרים תת-הכרתיים:
https://youtu.be/dS_kKbIL4dY
למשל כך הוא נראה בקולנוע:
https://youtu.be/aA-0BSzHXxw
מהו מסר תת-הכרתי?
https://youtu.be/CCU9GAexvAA
ניתן למצוא כאלה גם בלוגואים של חברות עסקיות:
https://youtu.be/dPpqXHWBy8Q
בהמנון הלאומי, כל פעם מרצדים לפני הכתוביות של השורה הבאה מסרים מהממשלה האמריקאית:
https://youtu.be/Rnkg-yCPryE
חשיפה של המסרים הללו בהאטה של הסרט:
https://youtu.be/PS2K7YsjdaQ
וסרטון תעמולה מהבחירות לנשיאות בשנת 2000 כשבשנייה ה-24 מכניסים את המילה "חולדות" למועמד הנגדי, אל גור ובכך יוצרים לו דימוי שלילי:
https://youtu.be/2NPKxhfFQMs
מהו היופי ומה מושך אותנו אליו כל כך?
היופי (Beauty) של אנשים ובעלי חיים הוא עובדה מוכחת. יש יפים ויש פחות, או במילים נעימות יותר: יש יפים ויש נחמדים.
הקומיקאי האגדי רודני דיינג'רפילד זרק פעם בבדיחה ש"כשנולדתי הייתי כל כך מכוער שהרופא נתן סטירה לאימי."
אבל בואו נהיה רציניים לרגע ונשאל מה העניין עם ההערצה שלנו לאנשים יפים.
ליופי מרכיבים שונים. אלה גם הנעורים והבריאות שלנו שיוצרים את המראה היפה, אבל יש פרמטר אחר ומסקרן אף יותר. מסתבר שאנו מתוכנתים ביולוגית לראות את היופי בסימטריה של הפנים שלפנינו. אנשים עם מבנה פנים סימטרי נתפסים על ידינו בתור יפים יותר.
יופי אינו על-זמני. בכל חברה יש מודל יופי, שאולי משתנה במהלך הדורות אבל נוטה לקבוע אנשים עם תכונות חיצוניות מסוימות בתור יפים יותר ופחות יפים. נשים גבוהות, דקיקות, בעלות מראה נשי ועור לבן נחשבות כיום יפות במערב. אבל במזרח התיכון העריצו במשך מאות שנים נשים דשנות, בעלות איברים שופעים ולאו דווקא גבוהות. רזות נתפסו כעניות, לא בריאות ואפילו דוחות. הכל עניין של זמן, מקום ותרבות.
הצצה וחקר על מודלים של מראה חיצוני שכאלה תוכלו לגלות באאוריקה בתגית "מודל יופי".
ומה ההשפעה של היופי עלינו? - מסתבר שמפגש מפתיע עם אדם יפה גורם לנו לסוג של חוסר נוחות ואפילו עצבנות. הסיבה קשורה בשחרור של שני חומרים שונים במוח. מצד אחד אנו נהנים, כי משתחרר לנו דופמין, המוליך העצבי שאחראי על העונג. מצד שני, המוח מפריש את הורמון הקורטיזול, שאחראי על המתח ומגביר אצלנו תוקפנות.
הנה היופי של אנשים ומה שהוא מחולל סביבו (עברית):
https://youtu.be/QKGl54GwzK4
היופי כקונספט מופלא (מתורגם):
https://youtu.be/-O5kNPlUV7w
יופי תמיד פופולרי בתרבות והאמנות בכל זמן ובכל מקום (עברית):
https://youtu.be/KdNQqNIP36E?t=1m16s
אך יש מי שלא אוהבים את ההשתלטות של היופי על התרבות (עברית):
https://youtu.be/K3RUIclvS8o
והרצאת טד של דוגמנית יפהפייה על היופי החיצוני וכמה שאיננו הכל ביופי (מתורגם):
https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes
היופי (Beauty) של אנשים ובעלי חיים הוא עובדה מוכחת. יש יפים ויש פחות, או במילים נעימות יותר: יש יפים ויש נחמדים.
הקומיקאי האגדי רודני דיינג'רפילד זרק פעם בבדיחה ש"כשנולדתי הייתי כל כך מכוער שהרופא נתן סטירה לאימי."
אבל בואו נהיה רציניים לרגע ונשאל מה העניין עם ההערצה שלנו לאנשים יפים.
ליופי מרכיבים שונים. אלה גם הנעורים והבריאות שלנו שיוצרים את המראה היפה, אבל יש פרמטר אחר ומסקרן אף יותר. מסתבר שאנו מתוכנתים ביולוגית לראות את היופי בסימטריה של הפנים שלפנינו. אנשים עם מבנה פנים סימטרי נתפסים על ידינו בתור יפים יותר.
יופי אינו על-זמני. בכל חברה יש מודל יופי, שאולי משתנה במהלך הדורות אבל נוטה לקבוע אנשים עם תכונות חיצוניות מסוימות בתור יפים יותר ופחות יפים. נשים גבוהות, דקיקות, בעלות מראה נשי ועור לבן נחשבות כיום יפות במערב. אבל במזרח התיכון העריצו במשך מאות שנים נשים דשנות, בעלות איברים שופעים ולאו דווקא גבוהות. רזות נתפסו כעניות, לא בריאות ואפילו דוחות. הכל עניין של זמן, מקום ותרבות.
הצצה וחקר על מודלים של מראה חיצוני שכאלה תוכלו לגלות באאוריקה בתגית "מודל יופי".
ומה ההשפעה של היופי עלינו? - מסתבר שמפגש מפתיע עם אדם יפה גורם לנו לסוג של חוסר נוחות ואפילו עצבנות. הסיבה קשורה בשחרור של שני חומרים שונים במוח. מצד אחד אנו נהנים, כי משתחרר לנו דופמין, המוליך העצבי שאחראי על העונג. מצד שני, המוח מפריש את הורמון הקורטיזול, שאחראי על המתח ומגביר אצלנו תוקפנות.
הנה היופי של אנשים ומה שהוא מחולל סביבו (עברית):
https://youtu.be/QKGl54GwzK4
היופי כקונספט מופלא (מתורגם):
https://youtu.be/-O5kNPlUV7w
יופי תמיד פופולרי בתרבות והאמנות בכל זמן ובכל מקום (עברית):
https://youtu.be/KdNQqNIP36E?t=1m16s
אך יש מי שלא אוהבים את ההשתלטות של היופי על התרבות (עברית):
https://youtu.be/K3RUIclvS8o
והרצאת טד של דוגמנית יפהפייה על היופי החיצוני וכמה שאיננו הכל ביופי (מתורגם):
https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes
מהו פונט הלווטיקה הטרנדי כל כך?
פונט הלווטיקה (Helvetica), או הלבטיקה, הוא גופן סנס סריף שהפך כבר מזמן לסמל של עיצוב פשוט, נקי ומינימליסטי ורבים רואים בו גופן מושלם.
זהו גופן שידוע במראהו המודרני והלא מתחכם, מה שהופך אותו לחביבם של מעצבים רבים מאז עוצב בשנות ה-50.
פופולרי באינספור פרויקטים של עיצוב, כולל שילוט, מיתוג, פרסום ומדיה מודפסת. יש הרואים בו גופן מהפכני ששינה את תעשיית העיצוב הגרפי. הסיפור של ה-Helvetica די מספר את השינוי המרתק שעבר העיצוב המודרני במאה ה-20.
הפונט נוצר בשנת 1957 בשווייץ על ידי מקס מידינגר (Max Miedinger) ואדוארד הופמן (Eduard Hoffmann), במטרה ליצור גופן נייטרלי ורב-שימושי שישקף את הרוח המודרניסטית של התקופה ויחליף את הגופנים בעלי הסריף בפונט נקי וחסר סריפים - ראו בתגית "סנס סריף".
אגב, שם הפונט המקורי היה בכלל "Neue Haas Grotesk". השם "הלווטיקה" ניתן לו ב-1960 כשהגופן שווק מחדש וחיפשו לו שם קליט ומתאים יותר.
הלווטיקה צמח מתוך תנועת העיצוב השווייצרי, שדגלה בפשטות, בהירות ופונקציונליות. הגופן התפרסם במהירות ברחבי העולם בזכות הקריאות המעולה שלו והאסתטיקה הנקייה והפך לסמל של המודרניזם בעיצוב.
חברות ענק כמו BMW, אמריקן איירליינס (American Airlines), רשת השיווק Target ומטרופוליטן (Metropolitan) אימצו אותו כחלק מהזהות התאגידית שלהן.
אי אפשר להכחיש את כוחו של פונט Helvetica. יש אמנם מעצבים שמסתייגים מכך שהפונט הזה נמצא בחשיפת יתר - בתוכנות ומערכות הפעלה מודרניות, אבל כנגד אלה שאומרים שהוא "יותר מדי מיינסטרים" יש את מי שמזכירים שכך נראית הצלחה.
היום, הלווטיקה ממשיך להיות מזוהה עם עיצוב מודרני ומינימליסטי, והשפעתו ניכרת בכל תחומי העיצוב הגרפי. למשל העובדה שהפונט הזה הוא פונט אהוב על מעצבי לוגואים של חברות מסחריות. הוא מייצג את האידיאל של פונט שהוא בו-זמנית פונקציונלי ואסתטי, פשוט אך מתוחכם - תכונות שיהפכו אותו לאחד הגופנים המשפיעים והמוערכים בהיסטוריה של העיצוב הגרפי.
ובמקום שהוא לא נמצא, נמצא הפונט שנבע ממנו, שלא לומר הועתק, הגופן אריאל (ראו בתגית "Arial"). דומה שהוא נמצא כיום בכל מקום, גם אם לא תמיד זה מורגש. מרבית המעצבים ומי שמזהים אותו בציבור לא תמיד אוהבים, אולי בשל הדמיון והקשרים הלא נסתרים ל-helvetica הפופולרי כל כך. העובדה שהשניים דומים מדי מעלה אצלם לפחות חשד של העתקה או חקיינות של ממש את הלווטיקה.
הנה הטרנדיות של הלווטיקה:
https://youtu.be/LQ9SwJZiBf0
מומחה הודי שמסביר כיצד הפונט הזה השתלט על העולם:
https://youtu.be/KTiY0ZziH9k
על חלוקת העבודה בין הפונטים המודרניים והנפוצים:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
הפונט החקיין שלו, אריאל:
https://youtu.be/8ktRNYioxEU
כמה דברים שלא ידעתם על הלווטיקה:
https://youtu.be/315C6s5zrCo
הקסם הסן סריפי:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
וההשפעה של הבאוהאוס עליהם:
https://youtu.be/vuE6Jz-tZWQ
פונט הלווטיקה (Helvetica), או הלבטיקה, הוא גופן סנס סריף שהפך כבר מזמן לסמל של עיצוב פשוט, נקי ומינימליסטי ורבים רואים בו גופן מושלם.
זהו גופן שידוע במראהו המודרני והלא מתחכם, מה שהופך אותו לחביבם של מעצבים רבים מאז עוצב בשנות ה-50.
פופולרי באינספור פרויקטים של עיצוב, כולל שילוט, מיתוג, פרסום ומדיה מודפסת. יש הרואים בו גופן מהפכני ששינה את תעשיית העיצוב הגרפי. הסיפור של ה-Helvetica די מספר את השינוי המרתק שעבר העיצוב המודרני במאה ה-20.
הפונט נוצר בשנת 1957 בשווייץ על ידי מקס מידינגר (Max Miedinger) ואדוארד הופמן (Eduard Hoffmann), במטרה ליצור גופן נייטרלי ורב-שימושי שישקף את הרוח המודרניסטית של התקופה ויחליף את הגופנים בעלי הסריף בפונט נקי וחסר סריפים - ראו בתגית "סנס סריף".
אגב, שם הפונט המקורי היה בכלל "Neue Haas Grotesk". השם "הלווטיקה" ניתן לו ב-1960 כשהגופן שווק מחדש וחיפשו לו שם קליט ומתאים יותר.
הלווטיקה צמח מתוך תנועת העיצוב השווייצרי, שדגלה בפשטות, בהירות ופונקציונליות. הגופן התפרסם במהירות ברחבי העולם בזכות הקריאות המעולה שלו והאסתטיקה הנקייה והפך לסמל של המודרניזם בעיצוב.
חברות ענק כמו BMW, אמריקן איירליינס (American Airlines), רשת השיווק Target ומטרופוליטן (Metropolitan) אימצו אותו כחלק מהזהות התאגידית שלהן.
אי אפשר להכחיש את כוחו של פונט Helvetica. יש אמנם מעצבים שמסתייגים מכך שהפונט הזה נמצא בחשיפת יתר - בתוכנות ומערכות הפעלה מודרניות, אבל כנגד אלה שאומרים שהוא "יותר מדי מיינסטרים" יש את מי שמזכירים שכך נראית הצלחה.
היום, הלווטיקה ממשיך להיות מזוהה עם עיצוב מודרני ומינימליסטי, והשפעתו ניכרת בכל תחומי העיצוב הגרפי. למשל העובדה שהפונט הזה הוא פונט אהוב על מעצבי לוגואים של חברות מסחריות. הוא מייצג את האידיאל של פונט שהוא בו-זמנית פונקציונלי ואסתטי, פשוט אך מתוחכם - תכונות שיהפכו אותו לאחד הגופנים המשפיעים והמוערכים בהיסטוריה של העיצוב הגרפי.
ובמקום שהוא לא נמצא, נמצא הפונט שנבע ממנו, שלא לומר הועתק, הגופן אריאל (ראו בתגית "Arial"). דומה שהוא נמצא כיום בכל מקום, גם אם לא תמיד זה מורגש. מרבית המעצבים ומי שמזהים אותו בציבור לא תמיד אוהבים, אולי בשל הדמיון והקשרים הלא נסתרים ל-helvetica הפופולרי כל כך. העובדה שהשניים דומים מדי מעלה אצלם לפחות חשד של העתקה או חקיינות של ממש את הלווטיקה.
הנה הטרנדיות של הלווטיקה:
https://youtu.be/LQ9SwJZiBf0
מומחה הודי שמסביר כיצד הפונט הזה השתלט על העולם:
https://youtu.be/KTiY0ZziH9k
על חלוקת העבודה בין הפונטים המודרניים והנפוצים:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
הפונט החקיין שלו, אריאל:
https://youtu.be/8ktRNYioxEU
כמה דברים שלא ידעתם על הלווטיקה:
https://youtu.be/315C6s5zrCo
הקסם הסן סריפי:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
וההשפעה של הבאוהאוס עליהם:
https://youtu.be/vuE6Jz-tZWQ
מה הרג את איש המרלבורו?
דומה שאם רוצים להוכיח את הנזק הבריאותי הכבד של העישון, מספיק לעקוב אחרי חייהם ומותם של מי שהיו "איש המרלבורו" (Marlboro Man), הדוגמנים הבולטים של מותג הסיגריות המוכר בעולם. באופן לא מפתיע מסתבר שלא מעט מ"אנשי המרלבורו" מתו בגלל העישון שפירסם אותם וסידר להם משכורת יפה בשלב כזה או אחר בחייהם.
דוגמאות לא חסרות: איש המרלבורו דיוויד מילר מת בשנת 1987, ממחלת הנפחת שנגרמה בשל העישון. בשנת 1995 מת ממשיכו דיוויד מקלין מסרטן ריאות, המחלה הכי נפוצה ממחלות העישון. בשנים האחרונות מת גם המוכר בדוגמנים שנשאו את התואר "איש המרלבורו", כנראה המרלבורו-מן המפורסם ביותר, אריק לוסון. הוא מת ממחלת ריאות חסימתי כרונית, מחלה שהרופאים מייחסים לעישון הכבד שלו.
לוסון אמנם השתתף בשלבים מאוחרים של חייו בפרסומות נגד העישון והזהיר מהנזקים שעישון גורם, אך הוא אישית לא הצליח להפסיק לעשן, בשל "התמכרות בלתי נשלטת".
אז כן, כשאנחנו צעירים קשה לנו להאמין אולי שהסיגריות הורגות. אך בדרך לשם הן גם עושות אותנו לא פעם חולים במחלות קשות, שלא לדבר על ההוצאות הכספיות הכבדות שיש בעישון.
הנה הפרסומות שבהן הציג לוסון את האמת על העישון, לטובת האגודה למלחמה בסרטן:
http://youtu.be/07x6ud24HsY
וההודעה המצערת על מותו:
http://youtu.be/BWTvzsvqTcA
דומה שאם רוצים להוכיח את הנזק הבריאותי הכבד של העישון, מספיק לעקוב אחרי חייהם ומותם של מי שהיו "איש המרלבורו" (Marlboro Man), הדוגמנים הבולטים של מותג הסיגריות המוכר בעולם. באופן לא מפתיע מסתבר שלא מעט מ"אנשי המרלבורו" מתו בגלל העישון שפירסם אותם וסידר להם משכורת יפה בשלב כזה או אחר בחייהם.
דוגמאות לא חסרות: איש המרלבורו דיוויד מילר מת בשנת 1987, ממחלת הנפחת שנגרמה בשל העישון. בשנת 1995 מת ממשיכו דיוויד מקלין מסרטן ריאות, המחלה הכי נפוצה ממחלות העישון. בשנים האחרונות מת גם המוכר בדוגמנים שנשאו את התואר "איש המרלבורו", כנראה המרלבורו-מן המפורסם ביותר, אריק לוסון. הוא מת ממחלת ריאות חסימתי כרונית, מחלה שהרופאים מייחסים לעישון הכבד שלו.
לוסון אמנם השתתף בשלבים מאוחרים של חייו בפרסומות נגד העישון והזהיר מהנזקים שעישון גורם, אך הוא אישית לא הצליח להפסיק לעשן, בשל "התמכרות בלתי נשלטת".
אז כן, כשאנחנו צעירים קשה לנו להאמין אולי שהסיגריות הורגות. אך בדרך לשם הן גם עושות אותנו לא פעם חולים במחלות קשות, שלא לדבר על ההוצאות הכספיות הכבדות שיש בעישון.
הנה הפרסומות שבהן הציג לוסון את האמת על העישון, לטובת האגודה למלחמה בסרטן:
http://youtu.be/07x6ud24HsY
וההודעה המצערת על מותו:
http://youtu.be/BWTvzsvqTcA
מהי העניין עם פרסומות הסופרבול?
פרסומות הסופרבול (Super Bowl) בארצות הברית הן תופעה תרבותית יחידה במינה שהפכה לאירוע בפני עצמו. בזמן שהגמר של ה-NFL, הסופרבול, הוא האירוע הספורטיבי הנצפה ביותר בארצות הברית, הפרסומות הפכו לחלק מהמופע שכמעט כל משפחה אמריקאית מצפה לו בעניין רב.
ההתפתחות הייחודית הזו, של פרסומות הסופרבול, החלה עם הסופרבול הראשון ב-1967, כאשר פרסומת של 30 שניות עלתה רק 37,500 דולר.
הפרסומת המפורסמת של קוקה קולה, עם המסר של "מין" ג'ו גרין ("Mean" Joe Greene), נחשבת לפריצת הדרך שיצרה את הפרסומת המודרנית של הסופרבול. אגב, בצילומי הפרסומת הזו ג'ו גרין נאלץ לשתות 18 בקבוקי קוקה קולה עד שהתקבל הטייק המושלם!
עוד פרסומת, שזוכה לכינוי "Hey Kid, Catch!", שודרה לראשונה ב-1 באוקטובר 1979 ואחר כך שודרה שוב בסופרבול XIV ב-20 בינואר 1980. שתיהן הפכו לפרסומות אגדיות בתולדות הסופרבול.
אבל מה שממש מדהים בפרסומות הללו הם המחירים האסטרונומיים שאליהם הן מגיעות. זו מהפכה מדהימה של מחירים שב-1967 החלו כאמור ב-37,500 דולר ברשת NBC, או 42,500 דולר ב-CBS. ב-2025 הם הגיעו ל-8 מיליון דולר עבור פרסומת של 30 שניות. זה אומר שמחיר הפרסומת גדל פי 213.
אגב, ציון הדרך הראשון של מיליון דולר נשבר לראשונה בסופרבול XXIX ב-1995, כשהמחיר הממוצע מגיע ל-1.15 מיליון דולר.
שנבין, ב-2025 עומד המחיר הממוצע לשנייה של פרסומת בסופרבול על יותר מ-266,000 דולר לשנייה בודדת. אולי זה מה שהביא ב-2009 את חברת Ivar's בסיאטל ליצור את הפרסומת הקצרה ביותר בהיסטוריה של הסופרבול - רק חצי שנייה. במהלכה הם הריצו תחרות שבה מי שזיהה נכון את שני הסמלים שהופיעו בפרסומת הקצרצרה זכה בהנחה של 50% על ארוחה.
הכי מדהים שהמחירים האסטרונומיים הללו לא מרתיעים חברות כמו קוקה קולה, מקדונלדס, אפל ובאדווייזר, שחוזרות שנה אחר שנה. אפילו חברת "סודה סטרים" הישראלית השתתפה בעבר בחגיגת המחירים המופקעים הללו.
ובכל זאת ולמרות המחירים הגבוהים, מקומות הפרסומת בסופרבול נמכרים בדרך כלל חודשים מראש. כיאה לאירוע הכי נצפה בטלוויזיה האמריקאית, זה שווה למפרסמים כי עבור מיליוני צופים הפרסומות הן חלק מהבידור בסופרבול, לא פחות מהמשחק עצמו.
למעשה, לא מעט אמריקאים צופים בסופרבול רק בשביל הפרסומות. זה קורה כי החל משנות האלפיים, פרסומות הסופרבול הפכו לאירועים תרבותיים בפני עצמן. מוצגים בהם סיפורים רגשיים מורכבים והחברות המפרסמות יוצרות קמפיינים קולנועיים שמושקעים בהם מיליונים על הפקה וכוכבים מהשורה הראשונה באמריקה, כשברור להן שפרסומת סופרבול טובה תהפוך לוויראלית ותניב להן תשואה והכנסות עצומות.
וזה מה שהופך את האירוע הזה לייחודי כל כך - כי הסופרבול הוא האירוע היחיד שבו הצופים באמת רוצים לראות פרסומות. מעל 115 מיליון אמריקאים צופים בסופרבול, במה שמייצג כמעט שליש מכלל האוכלוסייה בארצות הברית ועל זה יוסיפו הרשתות החברתיות עם ההפצה הוויראלית של הפרסומות הטובות או המסקרנות שבהן.
הנה כמה מילים על הפרסומות של הסופרבול (עברית):
https://youtu.be/I75AC8TiY1c?t=79
פרסומת המקינטוש ההיסטורית משנת 1984 היא שסימנה את ההצלחה הזו:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
וסיפורן של פרסומות הסופרבול (עברית):
https://youtu.be/JqLv0sUxOV0
פרסומות הסופרבול (Super Bowl) בארצות הברית הן תופעה תרבותית יחידה במינה שהפכה לאירוע בפני עצמו. בזמן שהגמר של ה-NFL, הסופרבול, הוא האירוע הספורטיבי הנצפה ביותר בארצות הברית, הפרסומות הפכו לחלק מהמופע שכמעט כל משפחה אמריקאית מצפה לו בעניין רב.
ההתפתחות הייחודית הזו, של פרסומות הסופרבול, החלה עם הסופרבול הראשון ב-1967, כאשר פרסומת של 30 שניות עלתה רק 37,500 דולר.
הפרסומת המפורסמת של קוקה קולה, עם המסר של "מין" ג'ו גרין ("Mean" Joe Greene), נחשבת לפריצת הדרך שיצרה את הפרסומת המודרנית של הסופרבול. אגב, בצילומי הפרסומת הזו ג'ו גרין נאלץ לשתות 18 בקבוקי קוקה קולה עד שהתקבל הטייק המושלם!
עוד פרסומת, שזוכה לכינוי "Hey Kid, Catch!", שודרה לראשונה ב-1 באוקטובר 1979 ואחר כך שודרה שוב בסופרבול XIV ב-20 בינואר 1980. שתיהן הפכו לפרסומות אגדיות בתולדות הסופרבול.
אבל מה שממש מדהים בפרסומות הללו הם המחירים האסטרונומיים שאליהם הן מגיעות. זו מהפכה מדהימה של מחירים שב-1967 החלו כאמור ב-37,500 דולר ברשת NBC, או 42,500 דולר ב-CBS. ב-2025 הם הגיעו ל-8 מיליון דולר עבור פרסומת של 30 שניות. זה אומר שמחיר הפרסומת גדל פי 213.
אגב, ציון הדרך הראשון של מיליון דולר נשבר לראשונה בסופרבול XXIX ב-1995, כשהמחיר הממוצע מגיע ל-1.15 מיליון דולר.
שנבין, ב-2025 עומד המחיר הממוצע לשנייה של פרסומת בסופרבול על יותר מ-266,000 דולר לשנייה בודדת. אולי זה מה שהביא ב-2009 את חברת Ivar's בסיאטל ליצור את הפרסומת הקצרה ביותר בהיסטוריה של הסופרבול - רק חצי שנייה. במהלכה הם הריצו תחרות שבה מי שזיהה נכון את שני הסמלים שהופיעו בפרסומת הקצרצרה זכה בהנחה של 50% על ארוחה.
הכי מדהים שהמחירים האסטרונומיים הללו לא מרתיעים חברות כמו קוקה קולה, מקדונלדס, אפל ובאדווייזר, שחוזרות שנה אחר שנה. אפילו חברת "סודה סטרים" הישראלית השתתפה בעבר בחגיגת המחירים המופקעים הללו.
ובכל זאת ולמרות המחירים הגבוהים, מקומות הפרסומת בסופרבול נמכרים בדרך כלל חודשים מראש. כיאה לאירוע הכי נצפה בטלוויזיה האמריקאית, זה שווה למפרסמים כי עבור מיליוני צופים הפרסומות הן חלק מהבידור בסופרבול, לא פחות מהמשחק עצמו.
למעשה, לא מעט אמריקאים צופים בסופרבול רק בשביל הפרסומות. זה קורה כי החל משנות האלפיים, פרסומות הסופרבול הפכו לאירועים תרבותיים בפני עצמן. מוצגים בהם סיפורים רגשיים מורכבים והחברות המפרסמות יוצרות קמפיינים קולנועיים שמושקעים בהם מיליונים על הפקה וכוכבים מהשורה הראשונה באמריקה, כשברור להן שפרסומת סופרבול טובה תהפוך לוויראלית ותניב להן תשואה והכנסות עצומות.
וזה מה שהופך את האירוע הזה לייחודי כל כך - כי הסופרבול הוא האירוע היחיד שבו הצופים באמת רוצים לראות פרסומות. מעל 115 מיליון אמריקאים צופים בסופרבול, במה שמייצג כמעט שליש מכלל האוכלוסייה בארצות הברית ועל זה יוסיפו הרשתות החברתיות עם ההפצה הוויראלית של הפרסומות הטובות או המסקרנות שבהן.
הנה כמה מילים על הפרסומות של הסופרבול (עברית):
https://youtu.be/I75AC8TiY1c?t=79
פרסומת המקינטוש ההיסטורית משנת 1984 היא שסימנה את ההצלחה הזו:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
וסיפורן של פרסומות הסופרבול (עברית):
https://youtu.be/JqLv0sUxOV0
מהו הסופרבול של אמריקה?
הסופרבול (Super Bowl) הוא אירוע ספורטיבי מרכזי באמריקה. אבל הוא לא רק ספורט. הסופרבול הוא אירוע לאומי עצום באמריקה, הרבה יותר מסתם משחק פוטבול. רק שנבין - בסופרבול שנערך ב-2015 צפו כמעט 115 מיליון אמריקאים.
הסופרבול הוא משחק האליפות של ליגת הפוטבול האמריקאי המקצוענית (NFL), משחק ההכרעה שמתקיים בדרך כלל בראשית פברואר ומכתיר את אלופת העונה.
מעמדו של הסופרבול בתרבות האמריקאית הוא כמעט דתי. זהו רגע שבו המדינה כולה נעצרת, מתכנסת סביב מסכי הטלוויזיה ומתמסרת לחגיגה לאומית שהפכה לתופעה תרבותית חובקת עולם.
תחילתו של הסופרבול בשנת 1967, כאשר שתי ליגות מתחרות של הפוטבול האמריקאי - ה-NFL וה-AFL החליטו לקיים משחק אליפות משותף בין האלופות של כל ליגה. המשחק הראשון, שנקרא אז "AFL-NFL World Championship Game", לא זכה לתהודה גדולה במיוחד והאצטדיון בלוס אנג'לס היה מלא רק בחציו. אבל עם האיחוד הרשמי של שתי הליגות בשנת 1970, החל הסופרבול להפוך לאירוע הספורט הגדול בארה"ב.
מה שהחל כמשחק פוטבול פשוט, הפך במהרה לאירוע תרבותי רב-ממדי. הסופרבול מאופיין במספר אלמנטים שהפכו אותו לחוויה חברתית ותקשורתית חסרת תקדים. בניגוד לתחרויות אחרות שמתפרסות על פני סדרת משחקים, הסופרבול הוא משחק בודד, חד-פעמי, שמכריע את גורל העונה כולה. המתח האדיר והדרמה שנובעים מכך הופכים את האירוע למושלם עבור תרבות הצריכה האמריקאית.
אחד הסימנים הברורים להצלחת האירוע הם האמנים והמוסיקאים המפורסמים המופיעים במופע טרום המשחק, בשירת ההמנון האמריקאי .ובמופע המחצית (Halftime Show), שהוא עצמו מהגורמים המרכזיים שהובילו לפופולריות העצומה של הסופרבול. מופע המחצית הראשון בשנת 1967 כלל להקות צבאיות ומצעדים, אך במהלך השנים הוא הפך למופע האנטרטיינמנט היוקרתי ביותר בעולם המוסיקה של אמריקה.
כיום, הופעה בסופרבול נחשבת לפסגת הקריירה עבור אמנים כמו מייקל ג'קסון (Michael Jackson), ביונסה (Beyoncé), יו טו (U2), ברונו מארס (Bruno Mars), ליידי גאגא (Lady Gaga) וריהאנה (Rihanna). מופע המחצית, שנמשך חצי שעה, מושך קהל צופים עצום, כולל את מי שאינם מתעניינים בפוטבול כלל.
האלמנט השלישי שהפך את הסופרבול לתופעה תרבותית הוא הפרסומות. עם אחוזי רייטינג מטורפים, מדי שנה הסופרבול הוא המשדר הנצפה ביותר בטלוויזיה האמריקאית. לכן חברות אמריקאיות משלמות מיליוני דולרים עבור פרסומת של 30 שניות במהלך השידור. השווי הממוצע לפרסומת של חצי דקה ב-2025 הגיע ל-10 מיליון דולר.
בשל העלויות האסטרונומיות, החברות משקיעות בהפקת פרסומות מרהיבות, מצחיקות או מרגשות, שהופכות לנושא שיחה בפני עצמן. רבים מהצופים מודים שהם צופים בסופרבול רק כדי לראות את הפרסומות, שהפכו למעין פסטיבל קולנועי מיניאטורי.
הסופרבול הוא גם תופעה חברתית. מסיבות סופרבול (Super Bowl Parties) הפכו למסורת אמריקאית, כאשר משפחות וחברים מתכנסים יחד, אוכלים כמויות אדירות של מזון מהיר, ונהנים מהאירוע. יום הסופרבול הפך למעין חג לא רשמי, עם צריכת מזון שניה רק לחג ההודיה. הערכות מדברות על 1.4 מיליארד כנפי עוף, 14,500 טון צ'יפס ו-4 מיליון פיצות שנצרכות ביום זה.
מבחינה תקשורתית, הסופרבול הוא האירוע הנצפה ביותר בטלוויזיה האמריקאית מדי שנה. סופרבול LVII בשנת 2023 (את המספר הסידורי של תחרות הסופרבול נהוג לציין בספרות רומיות) משך 113 מיליון צופים. אולם ההשפעה חורגת מעבר למספרים. הסופרבול הפך למודל עסקי שמדגים את הסינרגיה בין ספורט, בידור, פרסום ותקשורת.
האירוע מהווה דוגמה מושלמת לאופן שבו תעשיית הבידור האמריקאית הצליחה לשלב בין תחרות ספורטיבית לאירוע תרבותי-מסחרי רב-עוצמה.
מסורת ייחודית של הסופרבול היא "המטבע הנשיאותי", לפיה נשיא ארה"ב מקבל שיחת טלפון לפני המשחק והאחראי על הטלת המטבע מכריז אם זה יהיה "עץ או פלי". מסורת זו החלה באופן לא רשמי בשנות ה-80, בתקופת הנשיא רייגן, והפכה למסורת קבועה בשנים שלאחר מכן.
עובדה מפתיעה נוספת היא שהסופרבול מוגן כאירוע ביטחון לאומי ברמה גבוהה. מאז אירועי ה-11 בספטמבר, האירוע מוגדר כ"אירוע ביטחוני מיוחד" (Special Security Event), ומאובטח על-ידי כל סוכנויות הביטחון האמריקאיות, כולל ה-FBI וה-DHS. אזור אווירי באורך עשרות קילומטרים נסגר לתעופה אזרחית, ומערכות נגד-רחפנים מופעלות בכל רחבי האזור.
אנקדוטה מעניינת היא תופעת "יום המחלה של הסופרבול" (Super Bowl Flu). מחקרים מראים שכ-16 מיליון אמריקאים נעדרים מעבודתם ביום שלאחר הסופרבול, מה שעולה למשק האמריקאי כ-4 מיליארד דולר בפריון אבוד. הרשתות החברתיות מלאות בתיעוד של עובדים המתכננים את "המחלה" שלהם מראש.
בשנת 2023 למשל, הראה מחקר שכ-15% מהאמריקאים לקחו יום חופש ממקום עבודתם ביום שלאחר הסופרבול. זוהי עדות נוספת לעוצמתו התרבותית של האירוע, שהצליח להשתלב עמוק במרקם החיים האמריקאי.
הנה הסופרבול האמריקאי (עברית):
https://youtu.be/I75AC8TiY1c
הסופרבול של 2019 עם הסערות שלא קשורות דווקא למשחק (עברית):
https://youtu.be/3pfaDQoL0BA
הטכנולוגיה הופכת לחלק מהאירוע העוצמתי והיקר כל כך (עברית):
https://youtu.be/zk__x6Y9CEU
ופרסומות הסופרבול שהן יקרות כל כך, עד שחלקן נכנסו להיסטוריה - כמו זו של המקינטוש מ-1984:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
הסופרבול (Super Bowl) הוא אירוע ספורטיבי מרכזי באמריקה. אבל הוא לא רק ספורט. הסופרבול הוא אירוע לאומי עצום באמריקה, הרבה יותר מסתם משחק פוטבול. רק שנבין - בסופרבול שנערך ב-2015 צפו כמעט 115 מיליון אמריקאים.
הסופרבול הוא משחק האליפות של ליגת הפוטבול האמריקאי המקצוענית (NFL), משחק ההכרעה שמתקיים בדרך כלל בראשית פברואר ומכתיר את אלופת העונה.
מעמדו של הסופרבול בתרבות האמריקאית הוא כמעט דתי. זהו רגע שבו המדינה כולה נעצרת, מתכנסת סביב מסכי הטלוויזיה ומתמסרת לחגיגה לאומית שהפכה לתופעה תרבותית חובקת עולם.
תחילתו של הסופרבול בשנת 1967, כאשר שתי ליגות מתחרות של הפוטבול האמריקאי - ה-NFL וה-AFL החליטו לקיים משחק אליפות משותף בין האלופות של כל ליגה. המשחק הראשון, שנקרא אז "AFL-NFL World Championship Game", לא זכה לתהודה גדולה במיוחד והאצטדיון בלוס אנג'לס היה מלא רק בחציו. אבל עם האיחוד הרשמי של שתי הליגות בשנת 1970, החל הסופרבול להפוך לאירוע הספורט הגדול בארה"ב.
מה שהחל כמשחק פוטבול פשוט, הפך במהרה לאירוע תרבותי רב-ממדי. הסופרבול מאופיין במספר אלמנטים שהפכו אותו לחוויה חברתית ותקשורתית חסרת תקדים. בניגוד לתחרויות אחרות שמתפרסות על פני סדרת משחקים, הסופרבול הוא משחק בודד, חד-פעמי, שמכריע את גורל העונה כולה. המתח האדיר והדרמה שנובעים מכך הופכים את האירוע למושלם עבור תרבות הצריכה האמריקאית.
אחד הסימנים הברורים להצלחת האירוע הם האמנים והמוסיקאים המפורסמים המופיעים במופע טרום המשחק, בשירת ההמנון האמריקאי .ובמופע המחצית (Halftime Show), שהוא עצמו מהגורמים המרכזיים שהובילו לפופולריות העצומה של הסופרבול. מופע המחצית הראשון בשנת 1967 כלל להקות צבאיות ומצעדים, אך במהלך השנים הוא הפך למופע האנטרטיינמנט היוקרתי ביותר בעולם המוסיקה של אמריקה.
כיום, הופעה בסופרבול נחשבת לפסגת הקריירה עבור אמנים כמו מייקל ג'קסון (Michael Jackson), ביונסה (Beyoncé), יו טו (U2), ברונו מארס (Bruno Mars), ליידי גאגא (Lady Gaga) וריהאנה (Rihanna). מופע המחצית, שנמשך חצי שעה, מושך קהל צופים עצום, כולל את מי שאינם מתעניינים בפוטבול כלל.
האלמנט השלישי שהפך את הסופרבול לתופעה תרבותית הוא הפרסומות. עם אחוזי רייטינג מטורפים, מדי שנה הסופרבול הוא המשדר הנצפה ביותר בטלוויזיה האמריקאית. לכן חברות אמריקאיות משלמות מיליוני דולרים עבור פרסומת של 30 שניות במהלך השידור. השווי הממוצע לפרסומת של חצי דקה ב-2025 הגיע ל-10 מיליון דולר.
בשל העלויות האסטרונומיות, החברות משקיעות בהפקת פרסומות מרהיבות, מצחיקות או מרגשות, שהופכות לנושא שיחה בפני עצמן. רבים מהצופים מודים שהם צופים בסופרבול רק כדי לראות את הפרסומות, שהפכו למעין פסטיבל קולנועי מיניאטורי.
הסופרבול הוא גם תופעה חברתית. מסיבות סופרבול (Super Bowl Parties) הפכו למסורת אמריקאית, כאשר משפחות וחברים מתכנסים יחד, אוכלים כמויות אדירות של מזון מהיר, ונהנים מהאירוע. יום הסופרבול הפך למעין חג לא רשמי, עם צריכת מזון שניה רק לחג ההודיה. הערכות מדברות על 1.4 מיליארד כנפי עוף, 14,500 טון צ'יפס ו-4 מיליון פיצות שנצרכות ביום זה.
מבחינה תקשורתית, הסופרבול הוא האירוע הנצפה ביותר בטלוויזיה האמריקאית מדי שנה. סופרבול LVII בשנת 2023 (את המספר הסידורי של תחרות הסופרבול נהוג לציין בספרות רומיות) משך 113 מיליון צופים. אולם ההשפעה חורגת מעבר למספרים. הסופרבול הפך למודל עסקי שמדגים את הסינרגיה בין ספורט, בידור, פרסום ותקשורת.
האירוע מהווה דוגמה מושלמת לאופן שבו תעשיית הבידור האמריקאית הצליחה לשלב בין תחרות ספורטיבית לאירוע תרבותי-מסחרי רב-עוצמה.
מסורת ייחודית של הסופרבול היא "המטבע הנשיאותי", לפיה נשיא ארה"ב מקבל שיחת טלפון לפני המשחק והאחראי על הטלת המטבע מכריז אם זה יהיה "עץ או פלי". מסורת זו החלה באופן לא רשמי בשנות ה-80, בתקופת הנשיא רייגן, והפכה למסורת קבועה בשנים שלאחר מכן.
עובדה מפתיעה נוספת היא שהסופרבול מוגן כאירוע ביטחון לאומי ברמה גבוהה. מאז אירועי ה-11 בספטמבר, האירוע מוגדר כ"אירוע ביטחוני מיוחד" (Special Security Event), ומאובטח על-ידי כל סוכנויות הביטחון האמריקאיות, כולל ה-FBI וה-DHS. אזור אווירי באורך עשרות קילומטרים נסגר לתעופה אזרחית, ומערכות נגד-רחפנים מופעלות בכל רחבי האזור.
אנקדוטה מעניינת היא תופעת "יום המחלה של הסופרבול" (Super Bowl Flu). מחקרים מראים שכ-16 מיליון אמריקאים נעדרים מעבודתם ביום שלאחר הסופרבול, מה שעולה למשק האמריקאי כ-4 מיליארד דולר בפריון אבוד. הרשתות החברתיות מלאות בתיעוד של עובדים המתכננים את "המחלה" שלהם מראש.
בשנת 2023 למשל, הראה מחקר שכ-15% מהאמריקאים לקחו יום חופש ממקום עבודתם ביום שלאחר הסופרבול. זוהי עדות נוספת לעוצמתו התרבותית של האירוע, שהצליח להשתלב עמוק במרקם החיים האמריקאי.
הנה הסופרבול האמריקאי (עברית):
https://youtu.be/I75AC8TiY1c
הסופרבול של 2019 עם הסערות שלא קשורות דווקא למשחק (עברית):
https://youtu.be/3pfaDQoL0BA
הטכנולוגיה הופכת לחלק מהאירוע העוצמתי והיקר כל כך (עברית):
https://youtu.be/zk__x6Y9CEU
ופרסומות הסופרבול שהן יקרות כל כך, עד שחלקן נכנסו להיסטוריה - כמו זו של המקינטוש מ-1984:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
איך הפך פונט אריאל כה פופולרי?
הסיפור של פונט אריאל (Arial) הוא מצד אחד סיפור קצת אפל של עולם הפונטים ומצד שני לכולם ברור עד כמה הוא נפוץ ומוכר. ועוד פחות קשה זה להכחיש שניתן היום לראות אותו בכל מקום - מתוכנות מחשב ומסמכים עסקיים ועד עיתונים, מגזינים פרסומות ומודעות - דומה שאריאל הוא ה"גו טו" (זה שהכי יבחרו בו) של הפונטים הפשוטים והשימושיים.
אבל איך הוא נולד?
קניין רוחני וזכויות יוצרים זה עולם של כסף ולא פעם כסף גדול. כשענקים עושים עסקים, לא פעם הם מתגלים כקמצנים ואפילו אובססיביים. הסיפור של "אריאל" יכול להדגים עד כמה.
עד כמה? - הפונט אריאל, פונט נקי וללא תגים (מה שנקרא בטיפוגרפיה "סנס סריף"), שהאותיות מסתיימות בו בצורה ישרה (בניגוד לפונט Helvatica שהאותיות מסתיימות באלכסון החי) ושרבים רואים בו גופן סתמי וחסר ייחוד, הוא היום אחד הגופנים הנפוצים בעולם. וקנו אותו ממש בזול.
אז איך זה קרה?
אריאל פרץ בשלב בו חברת הענק מיקרוסופט (Microsoft), מפתחת מערכות ההפעלה המצליחות Windows ובעבר DOS, מתכוונת להוציא גרסה חדשה של ווינדוז. היא מחפשת פונט שיהיה נוח לקריאה של מסמכי טקסט על צגי מחשב.
מיקרוסופט מעוניינת להשתמש במערכות ההפעלה שלה בגופן שיהיה דומה לפונט הלווטיקה (Helvetica), המוצלח ושימושי כל כך. אבל החברה המצליחה לא ממש מתלהבת לשלם עבור רישיון השימוש היקר שלו. אז היא מחליטה למצוא פונט שיהיה דומה להלווטיקה, זול בהרבה ושונה מספיק, כדי שלא יתבעו אותה והיא תיכנס לבעיות משפטיות.
לשם כך היא מאמצת את הגופן Arial שעוצב על ידי חברת מונוטייפ (Monotype) עוד בתחילת שנות ה-80 וישמש את מערכת ההפעלה החדשה Windows 3.1 וממנה גם הלאה, לגרסאות העתידיות.
את הפונט במקור עיצבה מונוטייפ בשנת 1982, לשיפור קלות הקריאה של המסמכים והדפסות הלייזר מהמדפסות של חברת IBM. אבל רק בעסקה עם מיקרוסופט היא תתחיל להרוויח סכומים גדולים באמת, כשהיא משכירה את הרישיון שלו לשימוש מיקרוסופט.
אגב, כמה שנים אחר-כך, כשהיא תראה כי טוב, תרכוש מייקרוסופט ממונוטייפ את הרישיון לשימוש תמידי וחופשי בידיה. הצעד הזה הפך את אריאל לאחד הגופנים הנפוצים בעולם. זאת למרות שרבים רואים בו העתקה לא מוצלחת וחיקוי זול של גופן הלווטיקה. ללא ספק תרמה לכך התפוצה האדירה שהביאה לו הכללתו בכל מחשב בעולם עם מערכת הפעלה "חלונות".
כך נוצר מצב מעניין והגיוני בו שני הגופנים, אריאל והלווטיקה, מתקיימים זה לצד זה. בעוד הלווטיקה נשאר סמל של עיצוב איכותי ומקצועי ומשמש יחסית מעטים (בעתיד תבחר בו חברת פייסבוק להיות הפונט של הרשת החברתית המצליחה בעולם), אריאל הפך לברירת המחדל הנגישה לכל העולם דרך מערכת ההפעלה, כשהוא עצמו מועתק ונגנב, בשינויים קלים כמובן, על ידי מעצבים אחרים, לפונטים בשימוש מסחרי רב.
הנה השוואת הפונטים - Helvetica vs Arial:
https://youtu.be/2dj-_9Jg0oM
חלוקת העבודה בין הפונטים המודרניים והנפוצים:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
סיפור החיקוי של הפונט החקיין אריאל:
https://youtu.be/8ktRNYioxEU
הטרנדיות של הלווטיקה:
https://youtu.be/LQ9SwJZiBf0
הקסם הסן סריפי:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
והסיפור המלא של פונט אריאל - הסנס סריף הפופולרי:
https://youtu.be/oxrzJYpS5WQ?long=yes
הסיפור של פונט אריאל (Arial) הוא מצד אחד סיפור קצת אפל של עולם הפונטים ומצד שני לכולם ברור עד כמה הוא נפוץ ומוכר. ועוד פחות קשה זה להכחיש שניתן היום לראות אותו בכל מקום - מתוכנות מחשב ומסמכים עסקיים ועד עיתונים, מגזינים פרסומות ומודעות - דומה שאריאל הוא ה"גו טו" (זה שהכי יבחרו בו) של הפונטים הפשוטים והשימושיים.
אבל איך הוא נולד?
קניין רוחני וזכויות יוצרים זה עולם של כסף ולא פעם כסף גדול. כשענקים עושים עסקים, לא פעם הם מתגלים כקמצנים ואפילו אובססיביים. הסיפור של "אריאל" יכול להדגים עד כמה.
עד כמה? - הפונט אריאל, פונט נקי וללא תגים (מה שנקרא בטיפוגרפיה "סנס סריף"), שהאותיות מסתיימות בו בצורה ישרה (בניגוד לפונט Helvatica שהאותיות מסתיימות באלכסון החי) ושרבים רואים בו גופן סתמי וחסר ייחוד, הוא היום אחד הגופנים הנפוצים בעולם. וקנו אותו ממש בזול.
אז איך זה קרה?
אריאל פרץ בשלב בו חברת הענק מיקרוסופט (Microsoft), מפתחת מערכות ההפעלה המצליחות Windows ובעבר DOS, מתכוונת להוציא גרסה חדשה של ווינדוז. היא מחפשת פונט שיהיה נוח לקריאה של מסמכי טקסט על צגי מחשב.
מיקרוסופט מעוניינת להשתמש במערכות ההפעלה שלה בגופן שיהיה דומה לפונט הלווטיקה (Helvetica), המוצלח ושימושי כל כך. אבל החברה המצליחה לא ממש מתלהבת לשלם עבור רישיון השימוש היקר שלו. אז היא מחליטה למצוא פונט שיהיה דומה להלווטיקה, זול בהרבה ושונה מספיק, כדי שלא יתבעו אותה והיא תיכנס לבעיות משפטיות.
לשם כך היא מאמצת את הגופן Arial שעוצב על ידי חברת מונוטייפ (Monotype) עוד בתחילת שנות ה-80 וישמש את מערכת ההפעלה החדשה Windows 3.1 וממנה גם הלאה, לגרסאות העתידיות.
את הפונט במקור עיצבה מונוטייפ בשנת 1982, לשיפור קלות הקריאה של המסמכים והדפסות הלייזר מהמדפסות של חברת IBM. אבל רק בעסקה עם מיקרוסופט היא תתחיל להרוויח סכומים גדולים באמת, כשהיא משכירה את הרישיון שלו לשימוש מיקרוסופט.
אגב, כמה שנים אחר-כך, כשהיא תראה כי טוב, תרכוש מייקרוסופט ממונוטייפ את הרישיון לשימוש תמידי וחופשי בידיה. הצעד הזה הפך את אריאל לאחד הגופנים הנפוצים בעולם. זאת למרות שרבים רואים בו העתקה לא מוצלחת וחיקוי זול של גופן הלווטיקה. ללא ספק תרמה לכך התפוצה האדירה שהביאה לו הכללתו בכל מחשב בעולם עם מערכת הפעלה "חלונות".
כך נוצר מצב מעניין והגיוני בו שני הגופנים, אריאל והלווטיקה, מתקיימים זה לצד זה. בעוד הלווטיקה נשאר סמל של עיצוב איכותי ומקצועי ומשמש יחסית מעטים (בעתיד תבחר בו חברת פייסבוק להיות הפונט של הרשת החברתית המצליחה בעולם), אריאל הפך לברירת המחדל הנגישה לכל העולם דרך מערכת ההפעלה, כשהוא עצמו מועתק ונגנב, בשינויים קלים כמובן, על ידי מעצבים אחרים, לפונטים בשימוש מסחרי רב.
הנה השוואת הפונטים - Helvetica vs Arial:
https://youtu.be/2dj-_9Jg0oM
חלוקת העבודה בין הפונטים המודרניים והנפוצים:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
סיפור החיקוי של הפונט החקיין אריאל:
https://youtu.be/8ktRNYioxEU
הטרנדיות של הלווטיקה:
https://youtu.be/LQ9SwJZiBf0
הקסם הסן סריפי:
https://youtu.be/cFQZEB-8cqs
והסיפור המלא של פונט אריאל - הסנס סריף הפופולרי:
https://youtu.be/oxrzJYpS5WQ?long=yes
