קללת הפרעונים, או "קללת המומיה" של המלך תות ענח'-אמון, היא אמונה שפותחי קברו של המלך ימותו ויחלו ויפגעו בעונשים קשים.

היא החלה כששבועות בודדים לאחר פתיחת הקבר, מת מממן המשלחת הארכיאולוגית של הווארד קרטר, הלורד קרקנרבורן. בעקבותיו התרחשה סדרת מיתות בלתי טבעיות של אנשים שהיו מעורבים בחפירת הקבר. כך נולדה אגדת קללת המומיה, שטופחה ככל הנראה על ידי עיתוני התקופה שעסקו בתגלית המאה אך לא היה בידיהם חומר אמיתי אלא רק שמועות ואגדות כאלה.

על פי האגדה הייתה חרוטה על הקבר קללה שאמרה ש"מוות יבוא על האיש שיעז להפריע את מנוחת המלך". העובדה שממצא כזה מעולם לא תועד, לא הפריעה לעיתונים לדווח שהקללה היא שאשמה בסדרה של מקרי מוות, שהחלה מהתוכי של קרטר, שמת ביום פתיחת הקבר.

היו שניסו להסביר את התופעה בכך שהקברים היו במצב רע מבחינת ההשפעה הבריאותית. חיידקים רבים מתקיימים במקום סגור כזה.

פופולרי במיוחד היה ההסבר של הסופר ארתור קונן דויל בעיתוני התקופה, לגבי סוג של פטריה שיתכן שנדבקה אל החוקרים מהקברים. דויל אף העלה השערה שפטריית העובש הונחה בקבר כדי להעניש שודדי קברים שיפתחו אותו בעתיד.

על אף שדגימות אוויר שנלקחו על ידי חור שנקדח בסרקופג סגור, הצביעו על רמות גבוהות של חומרים רעילים ומסוכנים לעצבים, נראה שמרבית המתים מקרב החופרים מתו מסיבות אחרות לחלוטין, כמו זיהומים מעקיצות יתושים דווקא.

הווארד קרטר עצמו התייחס בביטול לרעיון הקללה וראה בו המצאה עיתונאית. בספרו על התגלית, הוא כמעט ולא הזכיר את נושא הקללה, מה שמחזק את הטענה כי מדובר במיתוס שנוצר בעיקר על ידי התקשורת והדמיון הציבורי.

למרות היעדר בסיס מדעי לעניין, המיתוס של "קללת הפרעונים" חדר עמוק לדמיון הציבורי והשפיע על התרבות הפופולרית. זה התבטא ביצירות ספרותיות, סרטים ומשחקים שונים. סדרת סרטי "המומיה", למשל, שאבה השראה ישירה מרעיון הקללה העתיקה.

הקהילה המדעית התייחסה לרעיון הקללה בספקנות רבה. ארכיאולוגים וחוקרים הדגישו את חוסר הבסיס המדעי לרעיון, וניתוחים סטטיסטיים הראו כי תוחלת החיים של המעורבים בחפירה לא הייתה נמוכה מהממוצע. עם זאת, חוקרים העלו השערות לגבי סיכונים בריאותיים אפשריים הקשורים לחשיפה לחומרים רעילים בקבר הסגור, אם כי אלו נותרו בגדר השערות בלבד.

היום היו קוראים לעניין הזה תיאוריית קונספירציה, אבל למרות היותו מיתוס, ללא בסיס כלשהו, לסיפור הקללה הייתה השפעה משמעותית. הוא הגביר את העניין הציבורי בארכיאולוגיה מצרית, עורר דיונים אתיים על חפירת קברים עתיקים והוביל לזהירות רבה יותר בטיפול בממצאים ארכיאולוגיים.

הסיפור גם תרם לעלייה בתיירות למצרים, במיוחד לאזור עמק המלכים וחיזק את הגאווה הלאומית המצרית במורשת העתיקה שלהם.

סיפור "קללת הפרעה" ממחיש שוב את הכוח של סיפור טוב והשפעתו על התרבות הפופולרית, גם כשהוא מנותק מהעובדות ההיסטוריות.


הנה סיפורו של קבר פרעה והקללה שהמתינה לפותחיו (עברית):

https://youtu.be/vBxzj_Rh1Do


סרטון על קללת הפרעונים:

http://youtu.be/LsqzjRA_-bM


קדימון לסרט אימה על קללת הפרעונים מ-1957:

https://youtu.be/ypmh65ZlYF0


השיר "קללת הפרעונים" של להקת "סטלה מאריס" (עברית):

https://youtu.be/OozvkZLj37c

שום דבר לא יכול היה לרמז על ההצלחה האדירה שתזכה לה המלכה הפרעונית חַתְּשֶׁפְּסוּת (Hatshepsut). אך מנגד קשה היה לחזות ששנים אחרי מותה יימחו את זכרה כאילו לא הייתה מעולם.

חתשפסות, שמשמעות שמה הוא "הבכירה שבנשות האצולה", חיה במאה ה-15 לפני הספירה ומונתה למלכת מצרים באופן זמני, עד שיגדל היורש בן ה-10 של בעלה המלך. כמלכה החמישית בשושלת ה-18 של מצרים העתיקה, היא לא הייתה האישה היחידה שכיהנה בתפקיד השליטה, אך היא הייתה מהחשובות שבפרעוני מצרים והאשה שמלכה הכי הרבה שנים. היא כה התאהבה בתפקיד שעשתה מעשה חסר תקדים והכריזה על עצמה פרעה ולא פינתה את מקומה ליורש, משהו הגיע לגיל המתאים.

כדי להיות פרעה אמיתי, היא אפילו נהגה כמסורת הפרעונים וגידלה זקן...

במהלך שלטונה המפואר טיפחה חתשפסות מדיניות שלום, פיתחה את מצרים מאד מבחינת מערכת הדרכים שלה, בנתה הרבה מפעלי בנייה מרשימים ומקדשים וקידמה את המסחר הבינלאומי עם הפיניקים ועמים נוספים במרחב.

כ-20 שנה אחרי מותה החל פרעה היורש למחוק באופן יסודי ומקיף כל זכר לתקופת שלטונה ולמעשיה. הוא כמעט והצליח אבל בשלב מסוים מצאו ארכיאולוגים במאה ה-20 את המומיות שלה ושל אחותה וזיהו את המלכה החשובה ואת תקופת שלטונה המשמעותית. כבודה של האישה המנהיגה החשובה ביותר של העת העתיקה ניצל. כשהאגיפטולוג ג'יימס הנרי ברסטד התבקש לתאר את חתשפסות, הוא תיאר אותה בתור "הגדולה הראשונה בהיסטוריה המתועדת".


הנה סיפורה של המלכה חתשפסות (מתורגם):

https://youtu.be/8bYRy_wZEJI


איתור ושחזור המומיה שלה היה מבצע לא פשוט:

https://youtu.be/s9jmZiy_T-c


המקדש המפואר שבנתה חתשפסות לאל אמון, בדיר אל-בחרי, שליד לוקסור של היום:

https://youtu.be/rIvmA3-Xrh4


וסרט תיעודי על המלכה החשובה הראשונה בהיסטוריה של הפרעונים:

https://youtu.be/FupbwuyDlws?long=yes

מצרים העתיקה הייתה אימפריה שהחלה להתקיים בשנת 3150 לפני הספירה. זו הייתה מדינה שישבה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה ובשיאה שלטה בשטחים שהגיעו מסודאן של היום בדרום ועד לדרום סוריה בצפון, כולל המדבר משני צידי הנילוס וכל ארץ ישראל של היום.

במצרים העתיקה פותחו שיטות מינהל חדשניות לזמנן והיכולת לשלוט באימפריה נבנתה באמצעות חידושים שונים בתחום הניהול והשליטה, כמו גם בכוח צבאי חכם וטכנולוגי.

מצרים העתיקה לא הייתה רק אימפריה בעלת כוח צבאי וכלכלי אלא גם תרבות בעלת מדע, השכלה וטכנולוגיה פורצי דרך. פותחו בה חידושים בתחומים רבים, מחקלאות והשקיה ועד למחצבים ומכרות, דרך מיזמי בניה אדירים וחכמים ומסחר עשיר ומפותח עם עמים רבים במרחב שמסביב.

שלטון הפרעונים הסתיים מעט לפני תחילת הספירה הנוצרית, כשהסתיים תור הזהב האחרון של האימפריה העשירה והחכמה הזו. האימפריה הרומית החליפה אותה בשנת 31 לפני הספירה, כשכבשה את מצרים באלימות ובכוח מודרני והפכה אותה לפרובינציה רומית, נשלטת וחלשה.


הנה ארבע שושלות הפרעונים של מצרים העתיקה:

http://youtu.be/tSKBOilYBiY


מצגת וידאו שמספרת על מצרים העתיקה ותרבותה:

http://youtu.be/6inbtpf-Elo


החלוקה ל-3 תקופות במצרים העתיקה:

http://youtu.be/1lmHOuF--mY


כך הפכה הממלכה המצרית לאימפריה אזורית מרשימה:

https://youtu.be/hO1tzmi1V5g


זו הייתה אימפריה מרשימה ביותר (מתורגם):

https://youtu.be/Z3Wvw6BivVI?long=yes


והרצאה על התרבות המצרית הקדומה (עברית):

https://youtu.be/fi6wfNMV1lE?long=yes

היה זה הארכיאולוג הווארד קרטר (8888) שגילה בשנת 1922 את מה שייחשב לתגלית הארכיאולוגית הגדולה בתולדות הארכיאולוגיה של מצרים העתיקה ואחת הגדולות בתולדות מדע הארכיאולוגיה בכלל.

קרטר, שעתיד להיות לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתחום הארכיאולוגיה המצרית, נולד בלונדון ב-1874. בשל בריאותו הרופפת בילדותו, בילה זמן רב בסוואנג' (Swanage), עיירת חוף קטנה בדרום אנגליה, על חוף התעלה האנגלית.

בעיירה, שידועה בנופים והחופים היפים שבה ובמורשת הגיאולוגית שלה. התפתח כישרונו האמנותי, שעתיד לפתוח בפניו דלתות ולהוביל אותו, בגיל 17 בלבד, למסע מרתק למצרים.

קרטר החל את דרכו במצרים, לאחר שהוזמן לשם, כצייר ומעתיק של ציורי קיר עתיקים. הוא עבד שם עבור פרסי ניוברי, ארכיאולוג בריטי ידוע. תוך כדי עבודתו, ספג קרטר ידע רב בארכיאולוגיה, למד את השפה המצרית העתיקה, והתפתח כאוטודידקט, מאמן ציור לארכיאולוג מיומן.

קשה להאמין, אך התקדמותו המהירה הובילה אותו כבר בגיל 25 למשרה היוקרתית של המפקח הכללי של המונומנטים העתיקים בדרום מצרים, מטעם שירות העתיקות המצרי.

עוד לפני מה שתהיה תגליתו המפורסמת ביותר, כבר צבר קרטר ניסיון רב בחפירות חשובות. הוא עבד בקברו של תחותמס הראשון, שם ביצע עבודות שימור ותיעוד מדוקדקות. בדיר אל-בחרי, הוא תרם משמעותית לחפירת המקדש המרשים של המלכה חתשפסות. עבודתו בתל אל-עמארנה, עיר הבירה של פרעה אח'נאתון, הייתה חלק ממאמץ ארכיאולוגי נרחב שהעשיר את הבנתנו על תקופת האמארנה המסקרנת.

אך בנובמבר 1922, מגיע קרטר לשיא הקריירה שלו. ב-4 לנובמבר 1922 הוא מגלה בעמק המלכים את הכניסה לקברו של תות ענח' אמון. תגלית זו, שהתאפשרה הודות לתמיכתו הכלכלית של הלורד קרנרבון, שינתה את פני הארכיאולוגיה המצרית. ב-26 בנובמבר, כשנכנס רשמית לקבר, קרטר נתקל באוצר ארכיאולוגי חסר תקדים - קבר מלכותי כמעט שלם מתקופת הממלכה החדשה.

הקבר הכיל אלפי פריטים, ביניהם המסכה המפורסמת של תות ענח' אמון, רהיטים מפוארים, כלי נשק, תכשיטים, ואפילו מזון מיובש. תגלית זו סיפקה מידע עצום על החיים בתקופת הממלכה החדשה, על מנהגי הקבורה המלכותיים, ועל האומנות, האמנות והטכנולוגיה של מצרים העתיקה.

את עשר השנים הבאות הקדיש קרטר לתיעוד ושימור קפדניים של תכולת הקבר. עבודתו המדוקדקת הפכה לאבן דרך בארכיאולוגיה המצרית, וקבעה סטנדרטים חדשים בתחום. תגליתו המדהימה לא רק הפכה את קרטר למפורסם בעולם כולו, אלא גם עוררה מחדש את העניין הציבורי בארכיאולוגיה ובתרבות המצרית העתיקה.

הקריירה של הווארד קרטר היא מופת של הגשמה עצמית והוכחה כיצד תשוקה, סקרנות, לימוד עצמי, התמדה ומקצוענות יכולים להוביל לתגליות שניתן לומר בפה מלא ששינו את פני ההיסטוריה. עבודתו של קרטר ממשיכה להשפיע עד היום על הארכיאולוגיה המצרית וממשיכה להיות השראה לדורות של ארכיאולוגים בכל העולם.


הנה סיפור התגלית הגדולה בארכיאולוגיה של מצרים העתיקה:

https://youtu.be/B14DtKlT_Vg?long=yes


כך גילה קרטר את קבר תות אנך אמון:

https://youtu.be/gRg2WTrkDNc


תיאור דרמטי של גילוי קברו של הפרעה ה-11 תות אנח אמון:

https://youtu.be/e0X6nlufjg0


על הקבר ותכולתו שהתגלו לקרטר:

https://youtu.be/7a4ectZmpVo


פתיחת הקבר לציבור ב-1923 (ללא מילים):

https://youtu.be/zTXxgpjsB4w


איך גילה הווארד קרטר את קברו של תות ענח' אמון?

https://youtu.be/--ly9JEA_gk?long=yes


וסרט תיעודי ארוך על חייו ותגליתו הגדולה של הווארד קרטר:

https://youtu.be/AoqtH5OFaDQ?long=yes

קליאופטרה (Cleopatra), או ליתר דיוק קלאופטרה השביעית, הייתה מלכת מצרים העתיקה. למעשה היא הייתה האחרונה בשושלת תלמי המוקדונית, ששלטה במצרים במהלך כ-300 שנה.

אביה של קלאופטרה היה תלמי ה-12. על זהות אימה יש עדיין ויכוחים בין החוקרים של תקופתה. ככל הידוע היא עצמה הייתה האישה היחידה ששלטה באופן עצמאי, בתקופות יוון העתיקה ורומא העתיקה. בזכות היכולת שלה לתקשר עם העם, היא גם הייתה מלכה נערצת ואהובה בממלכה שלה.

בנוסף להיותה שליטה ובת מלוכה, קלאופטרה הנערצת הייתה ככל הנראה אישה יפה. היא הייתה המאהבת של יוליוס קיסר, קיסר האימפריה הרומית. בשלב אחר בחייה הופכת מי שהייתה אהובתו הצעירה של קיסר, גם לבת זוגו של גנרל בצבא רומא בשם מרקוס אנטוניוס והמאהבת שלו.

קליאופטרה השכילה לשמור על שלטון בית תלמי ועל תור הזהב ההלניסטי עוד דור אחד בלבד, עד שנכנעה לגורלה. הייתה לה השפעה רבה במדינאות האזורית של ימיה. בימיה האחרונים של הרפובליקה הרומית, השפיעו לא מעט שאיפותיה של המלכה הזו, על המהלכים הפוליטיים והצבאיים של האימפריה הגוועת.

במצרים העתיקה, מקום בו העדיפו פאות על פני שיער אמיתי, שבו ראו דבר מלוכלך, הייתה קלאופטרה מלכה, תרתי משמע... הפאה שלה זכתה לפרסום רב ועד היום מתבקשים ספרים ומעצבי שיער לחקות את מה שחושבים שהיה מראה שערה, או מה שיותר סביר - מראה הפאה של המלכה קלאופטרה.

כיום מחפשים את קברם האבוד של מלכת מצרים קלאופטרה ומאהבה הרומאי מרקוס אנטוניוס. השניים נקברו ביחד, בשנת 30 לפני הספירה, לאחר שהתאבדו לחוד אך ביחד. זה קרה לאחר שבעקבות ההתנקשות בחיי יוליוס קיסר, מאהבה של קלאופטרה, מונה מרקוס אנטוניוס לשליט הגיזרה המזרחית של האימפריה הרומית.

הפגישה בין השניים הניבה ניצוצות וקלאופטרה ואנטוניוס התאהבו. הגנרל נטש את את אשתו וילדו, שנשארו ברומא והפסיק למלא את חובותיו לאימפריה. הוא עבר להתגורר עם קלאופטרה בארמונה שבאלכסנדריה. בעקבות כך הכריזה רומא על מלחמה כנגד קלאופטרה. בשלב מסוים מתאבד האיש, כשהוא סבור שקלאופטרה מתה ושאין לה סיכוי מול האימפריה החזקה בעולם.

במקביל ובאופן מצמרר, כשהיא מגלה את דבר מותו של אהובה ומבינה שהצבא הרומי הולך ומתקרב לעירה, מעדיפה המלכה הגאה ליטול גם היא את חייה. היא הרי לא רוצה להיכנע לרומאים, שישפילו אותה כשבויה ברחובות רומא. קליאופטרה השביעית מהדקת נחש אפעה אל החזה שלה ומניחה לו להכיש אותה.

לבקשת המלכה, השניים נקברו ביחד. ככל הנראה ובכדי להגן עליהם מפני הרומאים, קברו אותם המצרים במקדש ולא בקבר ציבורי. מותה של קלאופטרה סימן את תום התקופה ההלניסטית. הוא היה הסיום המוחלט של שושלת מלכי מצרים. במותה הפכה האימפריה העתיקה של מצרים לפרובינציה אחת מני רבות של קיסרות רומא. לעולם היא לא תשוב עוד לימי התפארת שלה.

גם היום, דמותה של קלאופטרה לא מפסיקה להסעיר את הדמיון של יוצרים בכל ז'אנר ותחום אמנות אפשרי. מסופרים ומשוררים, דרך ציירים, מחזאים ואנשי קולנוע, יודעת המלכה האחרונה של אלכסנדריה והממלכה המצרית להלהיב ולהעסיק אותנו גם יחד. הוכחות? - החיפוש אחר קברה וקבר אהובה הרומי נמשך במרץ כבר שנים רבות ולא פחות חשוב - סרט על דמותה מופק, יש לומר שוב, בהוליווד.


הנה סיפורה של המלכה קליאופטרה (מתורגם):

https://youtu.be/5WCXOKuSwtA


משפט ההיסטוריה לגבי מיהי בדיוק המלכה המפורסמת (מתורגם):

https://youtu.be/Y6EhRwn4zkc


על ההתנגדות במצרים לכך שגל גדות, השחקנית הישראלית בהוליווד, תגלם את דמותה בסרט (עברית):

https://youtu.be/IbaSD3oYWTo


פאות כמו שלה במוזיאון קהיר:

http://youtu.be/fRlQEmumk5s


וראיון בטלוויזיה החינוכית על שלטון קליאופטרה במצרים העתיקה (עברית):

https://youtu.be/a7g0RWfvR9I?long=yes

זה היה בימי המלך הצעיר פרעה תחותמס השלישי (Thutmose III), אי שם במאה ה-15 לפני הספירה. מגידו עמדה אז בראש מרד גדול של המלכים הכנענים נגד הממלכה המצרית ששלטה באזור. בתגובה יצא תחותמס השלישי בראש צבאו אל כנען, למסע כיבוש באזור.

כשהתקרב לקרב מגידו (Battle of Megiddo) ידע תחותימס השלישי שצבאו עומד לנהל קרב כנגד 100 ערים כנעניות. העיר קדש, בסוריה של היום, עמדה בראש הכוחות שהמתינו להילחם כנגדו.

המלך הצעיר נועץ ביועציו מהיכן להביא את צבא מצרים לעמק יִזְרְעֶאל. הם הציעו לו לבחור בדרך שעוברת ליד תַעְנָךְ שבדרום ובמיוחד הזהירו אותו מבחירה במעבר המסוכן יותר דרך העמק הצר שבנחל עירון.

תחותמס הצעיר חשב מצדו שדווקא מעבר במקום המסוכן יותר, יפתיע את מלכי כנען, שלא יצפו שמצביא הגיוני יבחר בו להבקעה. לכן הוא בחר לעבור דווקא משם.

ואכן, הסתבר שאויביו לא הציבו לו מארב בנחל עירון. צבא מצרים הצליח להפתיע את הכנענים לחלוטין. רוב כוחות כנען המתינו במקום אחר והמעטים ששרדו את המתקפה המצרית מיהרו להימלט לעיר מגידו.

הם השאירו מאחוריהם את המרכבות והרכוש והחיילים המצרים העדיפו לאסוף את השלל הרב שבמחנה האויב, במקום לרדוף אחריהם ולהשמידם.

תחותמס הטיל על מגידו מצור בן 7 חודשים שבסופו הם נכנעו. המצרים לקחו מהעיר שלל רב וביססו את שליטתם בכנען מחדש. במקום להרוג את השליטים המורדים, העדיף תחותמס להשאירם לשלוט על עריהם, זאת לאחר שנשבעו לו אמונים ושילמו לו מס כבד בזהב וברכוש.

הוא צדק במהלכיו אלה. לאחר קרב קדש ובעקבותיו, הפכה מצרים לאימפריה. דווקא מלך צעיר וחסר נסיון במלחמה הוא שהצליח לנצח בקרב בלתי אפשרי ולבסס שלטון על מלכים מקומיים שהפכו נאמנים לו.

הוא נהג לבקר בערי כנען פעם בשנה ולהפגין שליטה מוחלטת באיזור ומכאן נפתחה לו הדרך לאחת האימפריות החזקות והמפותחות של התקופה.

כל סיפור הקרב תועד בכתובות מצריות עתיקות, כתובות בהירוגליפים, כתב חרטומים, שהופיעו במקדש קרנק שבמצרים.


הנה הרגע בו קיבל תחותמס השלישי את ההחלטה שתכריע את הקרב במגידו:

https://youtu.be/AYUjFRVYNv4?t=25m57s&end=31m37s


ילדה מתארת את מהלכי הקרב:

https://youtu.be/7jZKprCOOPs


תחותימס השלישי מתאר את הקרב:

https://youtu.be/xk_djOgEGFY


סצנת הקרב מסרט:

https://youtu.be/scW0Q1A3LU4


מגידו העתיקה כיום:

https://youtu.be/Fn2HQQyG6Wc


וכל הסרט התיעודי על הקרב שעתיד להפוך את מצרים לאימפריה:

https://youtu.be/AYUjFRVYNv4?long=yes

לעתים אתה מתכוון לעשות משהו אחד, אבל המציאות מגלגלת את הדברים כך שמה שקורה הוא דווקא ההפך המוחלט...

כך למשל סיפורו של תות ענח' אמון, מלך פרעוני שעלה על כס המלכות בגיל 9 ומת ממחלה בגיל 19. בשלטונו הוא אמנם ניסה, בעצת יועציו, להכניס תיקונים בדת המצרית ולהשיב את הפולחן הקודם שהיה נהוג שנים רבות ונזנח, אבל לא הספיק לעשות הרבה כמלך ובשושלת הפרעונית המפוארת הוא לא נחשב משמעותי מדי.

אך המזל שלא היה לו בחייו, עזר לו דווקא במותו המוקדם. המלכים ששלטו אחריו בקשו למחוק את זכרו ואת זכרה של כל שושלת אחנתון, שהוא היה אחרון מלכיה. כך השתכח מקום קבורתו של המלך הצעיר ולא נשדד, כמו שקרה עם מרבית קברי הפרעונים, שהיו עמוסים כל טוב. אבל דווקא משום שהשכיחו אותו ולא העבירו מדור לדור את סיפור מלוכתו וקברו, דווקא משום כך לא ידעו השודדים על מקום הקבורה שלו והוא זכה להתגלות ולהתפרסם ולזכות בתהילת עולם.

כי בשנת 1922 גילה צוות ארכאולוגים, בראשות הארכאולוג הבריטי הווארד קרטר, את חדר הקבורה של תות אנך-אמון. קברו של תות אנך-אמון היה הקבר הפרעוני היחידי שנמצא שלם ומעולם לא נשדד. הוא היה לתגלית הארכאולוגית המסעירה ביותר שנמצאה במצרים אי-פעם.

בקבר התגלתה גופת המלך החנוטה והשלמה, ביחד עם מסכת הקבורה המוזהבת שלו ותיבות מלאות אוצרות זהב וחפצי אומנות רבים. כל אלה הפכו לתגלית המאה. הם הפכו את המלך הצעיר והלא מאד משמעותי מבין הפרעונים, למפורסם ומוכר בכל העולם. דמות פניו הפכה לאייקון תרבותי מהמוכרים בתבל. מדענים הצליחו אפילו לשחזר את מראה פניו האמיתי (ראו בגלריית התמונות שלמעלה).

מציאת הקבר הציתה שגעון של ממש לתרבות מצרים העתיקה ועולם הארכיאולוגיה נהר למצרים, כדי לחפור ולגלות ממצאים נוספים מהתרבות המדהימה שתות היה חלק זעיר ממנה. אבל כך או כך, תות אנך אמון היה למלך המפורסם ביותר ממלכים פרעוניים חשובים ממנו בהרבה, שאיש לא ניסה להשכיחם.


הנה סיפורו של המלך המצרי הצעיר תות:

https://youtu.be/zeqQUhR5Mmc


מציאת קברו של המלך-הנער תות ענח-אמון ועליו:

http://youtu.be/MKSx0kRyYyo


תערוכה מהממצאים של תות:

http://youtu.be/TMovf5MAtm4?t=24s


ממצאים מדעיים לגבי סיבת מותו של המלך:

http://youtu.be/KGGRn8pMVvM


ודיווח על גילוי פני המומיה של תות לקהל הרחב:

http://youtu.be/Z8WcfoT6JvY?t=9s

אם היינו מספרים לכם על מלכה יוונית מבית מוקדון, השולטת כמלך לכל דבר במצרים העתיקה ומצליחה לשלוט בה בשם האימפריה הרומית, הייתם ודאי חושבים שמדובר בסיפור היסטורי דמיוני.

אבל זה סיפורה של מלכה אמיתית ורבת כוח וקסם, שמקום של כבוד נשמר לה לצד מלכי העולם העתיק.

קליאופטרה (Cleopatra) השביעית הייתה מלכת מצרים העתיקה, מי שנחשבת מהיפות, החכמות והמתוחכמות שבמלכות העולם ההיסטוריות. היא הייתה המלכה היחידה בעולם העתיק ששלטה בזכות עצמה ולא בשל מות המלך בעלה.

היא כלל לא הייתה מצרית, אלא המלכה האחרונה בשושלת תלמי ממוקדון. השושלת הזו שלטה במצרים כמעט 300 שנה. אמנם שפת האם של קליאופטרה הייתה קוינה יוונית, אך למעשה היא הראשונה משליטי בית תלמי שלמדה את השפה המצרית על בוריה.

קלאופטרה הייתה אהובתם של יוליוס קיסר ושל מרקוס אנטוניוס הרומים וכנראה ידעה לשלב בין המראה המצודד שלה וחוכמה עם שאפתנות שהיו נדירים לנשים בתקופתה.

היא הקדישה את חייה לחידוש עוצמתה של מצרים. בזכות חוכמתה, תבונתה ושאיפותיה המדיניות מרחיקות הלכת, היא הצליחה להוביל מהלכים פוליטיים וצבאיים רבים ברפובליקה הרומית המתפוררת.

המדהים הוא שבתחילה היא גורשה על ידי אחיה, תלמי ה-13, מי שהיה גם בעלה ושותפה למלוכה. כך חיה קליאופטרה באוהל במדבר. אבל אז היא כבשה את ליבו של יוליוס קיסר הרומי, שכבש את מצרים, הפך אותה למלכה בה ונרצח.

אחריו היא הימרה על מרקוס אנטוניוס, גנרל רומי שהתאהב בה ולא נעתר לאזהרות. הסנאט הרומי הכריז מלחמה על הנאהבים מאלכסנדריה ומרקוס אנטוניוס יצא להגן מפניהם. מששמעה קליאופטרה שאהובה הובס ונהרג בקרב הימי באקטיום, היא נטלה את חייה ומתה.

כך יצא שעל אף ניסיונותיה הדי מוצלחים בהתחלה, לשמר את ממלכתה, היא נכשלה לבסוף.

לאחר מותה, תמה למעשה התקופה ההלניסטית. משנעלמה הממלכה המצרית, הלכו ונחרבו גם מרבית הערים והמבנים המרהיבים שהותירה אחריה, בסדרה של מכות טבע.

דמותה של קלאופטרה הפכה לאגדה. אמנים רבים במהלך הדורות יצרו בצל דמותה יצירות אמנות מלהיבות ומעוררות דמיון. מציורים ומחזות ועד ספרים וסרטי קולנוע - בכולם תוארה כדמות היסטורית יפה, מסקרנת, מאתגרת ומיוחדת במינה.


הנה סיפורה של קליאופטרה (מתורגם):

https://youtu.be/Y6EhRwn4zkc


קדימון לסרט שנעשה על המלכה קליאופטרה בשנת 1963:

http://youtu.be/NGDyZHlHklo


מצגת וידאו עם תולדות חייה של קליאופטרה מלכת מצרים:

http://youtu.be/ztyaOVWR1rQ


ואפשר גם לחייך:

https://youtu.be/a7g0RWfvR9I?long=yes