שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה המהפכן הלטיני צ'ה גווארה?
אם החיילים הבוליביאנים היו יודעים איזו אגדה הם הורגים באותו בוקר שבו תפסו את המהפכן צ'ה גווארה, יתכן שהיו מהססים ואף מוותרים על הרעיון.
ד"ר ארנסטו גווארה היה רופא צעיר ממשפחה עשירה בארגנטינה. לאחר שערך מסע במדינות דרום אמריקה וראה את העוני והניצול, הוא הפך לסוציאליסט המאמין בשוויון.
כשהכיר את פידל קסטרו מקובה, שתכנן למרוד בשלטון המושחת של קובה, הצטרף אליו גווארה בתור רופא ללוחמים, אך אחרי שמרבית חבריהם נהרגו הוא הפך ללוחם אמיץ, ליד ימינו של קסטרו ולמהפכן מתוחכם.
את הכינוי "צ'ה" (חבר) הוא קיבל מחבריו והוא הפך לסימן ההיכר שלו. בתוך זמן קצר הוא היה לגיבור נערץ ואהוב על המורדים ומוחו המבריק הביא להצלחות רבות בשדה הקרב.
במהפכה כמעט חסרת-סיכוי שהסתיימה בנצחון של מעטים על רבים, הצליחו המהפכנים להשתלט על קובה והחילו בה שלטון "למען העם".
בתור מנהיג קובני וגיבור המהפכה היה לצ'ה גווארה הכל בקובה. הוא הפך לשר ולאחד האנשים החזקים במדינה הסוציאליסטית, הלאים את הרכוש של עשירי ומושחתים קובה וחילק אותו לאיכרים ולעובדים. הוא הבטיח השכלה לכל הקובנים.
אבל שלטון קאסטרו היה שלטון רודני ונוקשה. מעמדו היה מובטח כשר התעשייה, אך צ'ה שאף להמשיך את המהפכה ועודד את ברית המועצות לתקוף את אמריקה מהאי קובה, מהלך שנכשל ויצר מתח.
כך יצא שלאחר שנים ספורות בתור שר ופוליטיקאי בקובה הוא עזב את קובה והצטרף לכוחות המורדים במדינות נוספות. בתחילה הנהיג מרד בקונגו ואז יצא לבוליביה, שם לימד את המורדים בשלטון המושחת ומשרת הקפיטליזם להילחם.
במהלך הנסיונות לארגן את ההפיכה בבוליביה, הוא נלחם בראש כוחות המורדים בצבא המקומי, אך נשבה על ידי הצבא והוצא להורג.
בהמשך שנות ה-60 הפך ארנסטו לגיבורם של שוחרי החופש והשלום בארצות הברית ואירופה. על אף שהוא עצמו היה איש מלחמה ומהפכן נוקשה, ראו בו רבים לוחם חירות וגיבור עממי.
באופן מוזר הוא הפך לגיבורם של צעירים רבים שגדלו באותם בתים עשירים ומפונקים שמהם ברח הוא עצמו ושבהם ראה את הקפיטליזם שכה תיעב.
לאחר מותו הפכו שמו ודמותו של צ'ה גווארה לאגדה בכל העולם ולסמל של אומץ, צדק ומהפכה. גם יופיו וחוכמתו תרמו להערצה העצומה שרוחשים לו צעירים בכל העולם, עד היום. דמותו הפכה לאייקון שמסמל בעיני רבים שינוי ואנטי ממסד. פניו שמופיעים על חולצות טריקו בכל העולם מסמלים בעיני רבים את דמות המורד הצעיר והנחוש בממסד.
ועדיין, דמותו נשארה שנויה במחלוקת. רבים רואים בו סמל לאדם שהאמין בשוויון והיה מוכן להילחם בעבורו עד מוות. מנגד, רבים אחרים רואים בו לוחם אכזרי ואימתני שלא היו רוצים לעמוד מולו בשדה הקרב או להיות נתונים לחסדיו אחרי התבוסה.
הנה ההיסטוריה המורכבת של מעשיו של ארנסטו גווארה (מתורגם):
https://youtu.be/tjrvKA4w9-Y
ארנסטו גווארה נואם באו"ם:
https://youtu.be/bufHojkoGtw
על משמעותו ההיסטורית:
https://youtu.be/Q7_kHRytn3k
ראיון שנערך באירלנד ב-1964 עם צ'ה גווארה:
http://youtu.be/vBYUOOEHbJw
תמונות של צ'ה גווארה וברקע שיר שהוקדש לו:
http://youtu.be/dPmb1U07kIc
דיוקנו העשוי פקקים בהפגנות המחאה החברתית בשנת 2011:
http://youtu.be/PcnLvTAMBHU
שיר על הקומנדנטה צ'ה גווארה:
https://youtu.be/-agiAnRYrrU
ותכנית עליו בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/q7xGlWu8C9M?long=yes
כיצד הצליחו 12 לוחמים לבצע את המהפכה הקובנית?
זו כנראה ההפיכה הצבאית המדהימה בהיסטוריה המודרנית. כוח המונה 12 איש מצליח לשרוד קרב בו צבא מחסל את כל האחרים שהיו עימו ובתוך 3 שנים של לוחמת גרילה הוא מצליח להשתלט על מדינה שלמה בראשות הדיקטטור הקובני פולחנסיו בטיסטה (Fulgencio Batista).
הכל מתחיל 3 שנים לפני הקרב ההוא, כשהנהיג פידל קסטרו (Fidel Castro) התקפה שנכשלה על בסיס צבאי בסנטיאגו דה קובה. הוא ואחיו ראול (Raúl) נתפסו והועמדו לדין. בית המשפט גזר על השניים 15 שנות מאסר, אך כעבור שנתיים הם קיבלו חנינה ועברו למקסיקו. שם יפגוש קסטרו את המהפכן הארגניטנאי הדוקטור ארנסטו צ'ה גווארה והשניים, ביחד עם ראול, יקימו את "קבוצת ה-26 ביולי".
המהפכה הקובנית (Cuban Revolution) מתחילה ב-2 בדצמבר 1956 כשנחתו 82 מורדים מ"קבוצת ה-26 ביולי" מאוניית היכטה גראנמה (Granma) על חופי קובה.
המסע התחיל בכישלון מוחלט. היאכטה דלפה מים, מרבית הנשק נרטב או נפל לים, וחיילים מותשים נחתו בביצת מנגרובים במקום בחוף המתוכנן. צ'ה גווארה איבד את משקפיו בנחיתה והיה כמעט עיוור בלעדיהם, ובנוסף סבל מהתקף אסטמה חמור תוך כדי הבריחה.
ואז הסתבר שמישהו הלשין והצבא הקובני קיבל מידע מוקדם על הפעולה. תוך ימים ספורים חיסלו חיילי קובה את רובם המוחלט של המורדים. פידל התחבא בשדה קני סוכר ושמע את יריות ההוצאה להורג של חבריו. כשהצליח להתאחד עם הניצולים, הוא הכריז, "ניצחנו את המלחמה". חלקם חשבו שהוא איבד את שפיותו.
רק קומץ ניצולים נמלטו אל הרי סיירה מאסטרה (Sierra Maestra), ביניהם קסטרו, אחיו ראול וארנסטו צ'ה גווארה (Ernesto Che Guevara) ובסך הכל 12 לוחמים. הקבוצה מסתתרת בהרים ומנהלת משם מלחמת גרילה נגד בטיסטה.
האסטרטגיה שלהם הייתה לוחמת גרילה קלאסית. המורדים פשטו במהירות, תקפו מארבים ונעלמו בהרים. הם לא גנבו מאיכרים אלא להיפך. הם טיפלו בחולים וחילקו אדמות. צ'ה גווארה, רופא בהכשרתו, הקים מרפאות שדה ולימד איכרים לקרוא. הם הקימו את תחנת הרדיו "רדיו רבלדה" (Radio Rebelde) ששידרה תעמולה ומוסיקה מהפכנית מההרים.
ב-1957 הגיע לראיין את קסטרו עיתונאי אמריקאי, הרברט מת'יוז (Herbert Matthews) מהניו יורק טיימס (New York Times). קסטרו ביים לו הצגה גאונית שבמסגרתה התחזו הלוחמים המעטים שאיתו ליחידות שונות ועברו שוב ושוב ביער.
הם אפילו שלחו שליח מזויף עם מסר דחוף ממפקד העמדה השנייה הדמיונית. העיתונאי מתיוס נפל בפח ותיאר את קסטרו כרובין הוד קאריבי, תוך שהוא הופך אותו לסמל בינלאומי. לעומתם, הצבא של בטיסטה סבל ממורל נמוך ומשחיתות. כל טבח של כפריים שעשו חייליו רק חיזק את המורדים כשעוד ועוד מקומיים מצטרפים אל המורדים של קסטרו וצ'ה גווארה.
עד 1958 היו למורדים מאות לוחמים והם הלכו והתקדמו בדרך לבירת קובה. ב-31 בדצמבר 1958 נמלט השליט בטיסטה עם מזוודות מלאות כסף וב-8 בינואר 1959 נכנסו פידל קסטרו ואנשיו להוואנה (Havana) כמנצחים, לאחר שהתמידו לצבור תמיכה עממית בדרך והשתלטו על קובה כולה.
כך הצליחה המהפכה הקובנית לשרוד קרב בו נותרו רק 12 לוחמים ובתוך 3 שנים של לוחמת גרילה נועזת השתלטו על מדינה שלמה.
את קסטרו, אגב, ראו הקובנים בהתחלה כמשחרר. הבטחותיו בזמן המרד להחזיר חוקה דמוקרטית ולהנהיג דמוקרטיה ליברלית הקנו לו את תמיכת הציבור העירוני. אך מהר מאוד התגלה הצד הקיצוני שלו כשליט. הרפורמה החקלאית שהוא הנהיג יצרה חלוקה מחדש של אדמות שהיו עד אז בבעלות כמה משפחות עשירות.
קסטרו גם הלאים את המסחר והתעשייה, תוך הכנסת שינויים קיצוניים בשירותים החברתיים ובמערכת החינוך של קובה. ממשלתו הוציאה להורג רבים מהמתנגדים ודיכאה את תושבי האי, כשאלפים רבים של קובנים בורחים לארצות הברית וחיים בה בגלות אינסופית.
הנה סיפור המהפכה הקובנית:
https://youtu.be/duk_paBBTwE
תולדות קובה - מהמהפכה ועד לשיפור היחסים עם אמריקה:
https://youtu.be/chYBlArm9Ao
היחסים בין ארה"ב לקובה חודשו רק בשנים האחרונות על ידי הנשיא אובמה:
https://youtu.be/5Ll5JltGXoY
וסרט תיעודי על תולדות המהפכה של קובה:
https://youtu.be/nnfGwzZhesQ?long=yes
מי יצר את הצילום האייקוני של צ'ה גווארה?
צילום של דיוקנו של המהפכן המרקסיסטי והמורד הקובני ממוצא ארגנטיני ארנסטו גווארה, המכונה "צ'ה", הפך לאחד האייקונים המוכרים בעולם. הצילום הוא כנראה אחד מהמועתקים ביותר בתולדות הצילום, אם לא התמונה הנפוצה ביותר בעולם. יש לו סיפור מעניין...
אז מהו סיפור הצילום של צ'ה גווארה? - הצילום, ששמו המקורי הוא "לוחם הגרילה ההירואי", הוא של צלם בשם אלברטו קורדה. הצילום המפורסם מושתת על תמונה ספונטנית, שצולמה כמעט במקרה, במהלך עצרת זיכרון שערך פידל קסטרו לאחר התפוצצות של אוניית מטען בנמל הוואנה, שהביאה למותם של עשרות בני אדם.
קורדה, הצלם הרשמי של קסטרו, צילם את גווארה בעת שהאזין לנאום של קסטרו בפני אלפי הצועדים. הבעת פניו של הלוחם המפורסם תפסה את הצלם והוא צילם את התמונה בחטף, כשברקע היה במקור עץ דקל ועוד משתתף בעצרת, לצדו של גווארה.
העורך של העיתון "הרבולוסיון", שעבורו צילם קורדה, לא השתמש בתמונה לצורך הכתבה שפורסמה על העצרת. אבל הצלם אהב את התמונה וניקה את התמונה מהעץ ומהדמות הנוספת שברקע. לאחר שיצר ממנה את הגרסה הנקייה, האייקונית, הוא תלה אותה בביתו והעניק עותקים ממנה לידידים ובני משפחה.
ב-1967 קיבל פעיל שמאל איטלקי את הזכויות לפרסום יומן השבי של גווארה וחיפש תמונה. הוא הופנה לקורדה, אהב את התמונה וכ"ידיד המהפכה", הוא קיבל אותה ללא תשלום. בעניין שנוצר לאחר שצ'ה הוצא להורג הפכו הספר עם התמונה שעל הכריכה שלו, לפרסום רב באיטליה ובעולם כולו.
התמונה לכדה את עינו של אמן מאירלנד בשם ג'ים פיצפטריק והוא יצר ממנה כרזה, בעלת רקע אדום כשהכוכב שעל כובע שלו צהוב. פיצפטריק הגביה מעט את עיניו של גווארה וכדי לסמן את שמו, הוא הוסיף F הפוכה על הכתף של הדמות. הכרזות הופצו בקרב ארגוני שמאל ברחבי אירופה וזכו לפרסום רב במהומות הסטודנטים בצרפת ב-1968.
די מהר קיבלו הכרזות מעמד בעולם האמנות כשאנדי וורהול הפיץ יצירה שהתבססה על הכרזות הללו. גם בקובה זכתה התמונה למעמד אייקוני, כשבחזית בניין משרד הפנים הוצב דיוקן פלדה שהתבסס עליה, ותחתיו הכיתוב "Hasta la Victoria Siempre" ("עד הניצחון תמיד").
עם השנים התמונה שבה והופיעה על שטרות ומטבעות קובניים, על חולצות טי במערב ובכלל הפכה לסמל, לוגו ונחלתם של מורדים במוסכמות ברחבי העולם. לא מעט בזכותה הפך צ'ה גווארה לאייקון המהפכני האולטימטיבי, שמייצג שינוי וחשיבה מחוץ למסגרת ומשמש בידי רבים למחאה וקריאת תיגר על הממסד, הרגיל, המסואב או המנצל.
הנה אלברטו קורדה, מי שידוע במשך שנים רבות כצלם של צ'ה:
https://youtu.be/Q2FFhYT-A_k
קורדה מספר כיצד נוצר הצילום:
https://youtu.be/Znb4xk5hldk
סיפורו של מי שקרא תיגר על קורדה:
https://youtu.be/aLJ7metgLSI
וקטע מסרט תיעודי על קורדה והצילום שיצר במקרה:
https://youtu.be/PKA1YZeJnPo?long=yes
איך הפך קסטרו המורד לדיקטטור?
פידל קסטרו (Fidel Castro), שמת בגיל 90, היה מהפכן שפיקד על המהפכה הקובנית והנהיג את קובה מאז 1959 ועד לשנת 2006, בה פרש והשאיר את ההנהגה לאחיו ראול.
הוא נולד ב-1926 למשפחת איכרים ספרדיים שהיגרו לקובה. קסטרו עבד בילדותו במטעי קנה הסוכר של משפחתו. בגיל תיכון הוא עבר להוואנה, בירת קובה, זכה להשכלה תיכונית, וכשבגר הוא למד משפטים וכעורך דין צעיר וסוציאליסט הוא החל להגן על חסרי אמצעים בבתי המשפט של קובה.
כבר כסטודנט צעיר הוא היה מלא להט בהתנגדות לתפיסת השלטון בקובה ארצו על ידי פולחנסיו בטיסטה, שהדיח את הממשלה הנבחרת והפך לשליט המושחת של האי.
כעורך דין צעיר הגיש קסטרו תביעה משפטית נגד בטיסטה על התפיסה הבלתי-חוקית של השלטון אך נכשל בה. לאחר שמיצה את האפשרויות החוקיות פנה קסטרו לדרך המהפכה ולאחר נסיון כושל להתקיף בסיס צבאי של הצבא הוא ואחיו ראול נכלאו.
לאחר שזכו לחנינה כעבור שנתיים עקרו האחים קסטרו למקסיקו. שם הצטרף לקסטרו ואחיו ארנסטו "צ'ה" גווארה ובמאבק מהפכני תצליח הקבוצה, "קבוצת ה-26 ביולי", להשתלט על קובה.
קסטרו יהפוך למנהיג קובה, אך מי שנתפס כמשחרר קובה מהשלטון המושחת שלה והנהיג שלטון דמוקרטי באי, התגלה תוך זמן מה כשליט קומוניסטי נוקשה ולמעשה כדיקטטור. הוא דיכא את מתנגדיו והוציא רבים מהם להורג, הלאים את אדמות העשירים והפך את קובה לארץ עניה ומבודדת, מדינה שהפכה לאויבת המרה של ארצות הברית ושילמה על כך מחיר כלכלי כבד.
ארה"ב אף ניסתה להנהיג הפיכת נגד על ידי גולים קובניים ששלחה ל"מפרץ החזירים" בקובה. חיילי קסטרו הביסו אותם בקלות ומנהיג קובה השפיל את אמריקה.
קסטרו גם לא נשאר חייב וניסה לייצא את המהפכה לארצות אחרות באמריקה הלטינית. נסיונות אלה נכשלו, במיוחד לאחר מותו של צ'ה גווארה ב-1967, בעת שניסה להוביל את המחתרת למהפכה בבוליביה.
"משבר הטילים" בקובה כמעט והפך את העימות בין קובה לארצות הברית למלחמה גרעינית. הוא נוצר כשהנשיא האמריקאי קנדי גילה מנהיגות ועשה סגר על האי של קובה, בו הוצבו וכוונו אל אמריקה טילים גרעיניים של ברית המועצות.
ברגע האחרון ולאחר שהבין שקנדי נחוש, פינה מנהיג בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב את הטילים מקובה, כשארה"ב, מצידה, התחייבה שלא לפעול יותר להפלת משטרו של קסטרו.
עם השנים נחלה כלכלת קובה כשלונות קשים. לשפל חסר תקדים היא הגיעה לאחר נפילת מסך הברזל והתפרקותה של הפטרונית העיקרית שלה, ברית המועצות.
בשנת 2008 העביר פידל קסטרו את הנהגת קובה לאחיו ושותפו למהפכה הקובנית, ראול קסטרו, שהיה לנשיא ובהדרגה החל לשפר את היחסים עם ארה"ב ונשיאה ברק אובמה.
הנה סיפורו של פידל קסטרו:
https://youtu.be/qQ24jmIHIUk
קסטרו מדבר על המהפכה שהנהיג להחלפת השלטון בקובה:
https://youtu.be/67ZWBl-66H8
סרטון שפרסם ה-BBC הבריטי לאחר מותו:
https://youtu.be/xYF2_aeTI10
תכנית חינוכית על קובה והמהפכה שהנהיג המהפכן קסטרו (עברית):
https://youtu.be/UpNoaKOTRko?long=yes
והתנאים בקובה שבה הוא שלט והפך אותה לקומוניסטית:
https://youtu.be/OH6z1uycUQs?long=yes
מי יצר את צ'ה משעועית שחורה?
האמן ויק מוניז יצר בחייו המוני יצירות ממרכיבי מזון שונים ומשונים. חובבי האמנות עוד לא התאוששו מ"המונה ליזה" שלו משוקולד וריבה וכבר יצר האמן את צ'ה ארנסטו גווארה, דמותו של המורד הארגנטיני-קובני. אבל את "צ'ה", שהתבסס על הצילום האייקוני של אלברטו קורדה, יצר מוניז משעועית שחורה בשנת 2000.
אגב, לאחר שהוא יוצר את היצירות הללו, מכיוון שהן לא יישמרו זמן רב מבלי להתקלקל, הוא מצלם אותן וכך משמר אותן להצגה בתערוכות, באלבום העבודות שלו ובהקשרים אמנותיים נוספים.
כמו דימויים אחרים שיצר לדמויות ודימויים מתולדות האמנות, ההיסטוריה, התרבות פופולרית והמדע, גם ביצירת צ'ה הוא השתמש בחומר יומיומי מהמטבח שלו. עדשי השעועית השחורים הם חלק מהמזון הדרום אמריקאי וככאלה הם הולמים את דמותו של צ'ה.
בין סדרות יצירותיו המפורסמות של מוניז מחומרים זמינים ניתן למצוא את "תמונות שוקולד", "תמונות אבק", "תמונות אדמה" ו"תמונות זבל".
את עבודתו של מוניז "צ'ה" לא מצאנו בסרטון, אבל הנה האייקון שאותו ייצר משעועית כהה:
https://youtu.be/aLJ7metgLSI
ועוד מעבודותיו ה"חומרניות" של מוניז:
https://youtu.be/u92J71j_-OU
אם החיילים הבוליביאנים היו יודעים איזו אגדה הם הורגים באותו בוקר שבו תפסו את המהפכן צ'ה גווארה, יתכן שהיו מהססים ואף מוותרים על הרעיון.
ד"ר ארנסטו גווארה היה רופא צעיר ממשפחה עשירה בארגנטינה. לאחר שערך מסע במדינות דרום אמריקה וראה את העוני והניצול, הוא הפך לסוציאליסט המאמין בשוויון.
כשהכיר את פידל קסטרו מקובה, שתכנן למרוד בשלטון המושחת של קובה, הצטרף אליו גווארה בתור רופא ללוחמים, אך אחרי שמרבית חבריהם נהרגו הוא הפך ללוחם אמיץ, ליד ימינו של קסטרו ולמהפכן מתוחכם.
את הכינוי "צ'ה" (חבר) הוא קיבל מחבריו והוא הפך לסימן ההיכר שלו. בתוך זמן קצר הוא היה לגיבור נערץ ואהוב על המורדים ומוחו המבריק הביא להצלחות רבות בשדה הקרב.
במהפכה כמעט חסרת-סיכוי שהסתיימה בנצחון של מעטים על רבים, הצליחו המהפכנים להשתלט על קובה והחילו בה שלטון "למען העם".
בתור מנהיג קובני וגיבור המהפכה היה לצ'ה גווארה הכל בקובה. הוא הפך לשר ולאחד האנשים החזקים במדינה הסוציאליסטית, הלאים את הרכוש של עשירי ומושחתים קובה וחילק אותו לאיכרים ולעובדים. הוא הבטיח השכלה לכל הקובנים.
אבל שלטון קאסטרו היה שלטון רודני ונוקשה. מעמדו היה מובטח כשר התעשייה, אך צ'ה שאף להמשיך את המהפכה ועודד את ברית המועצות לתקוף את אמריקה מהאי קובה, מהלך שנכשל ויצר מתח.
כך יצא שלאחר שנים ספורות בתור שר ופוליטיקאי בקובה הוא עזב את קובה והצטרף לכוחות המורדים במדינות נוספות. בתחילה הנהיג מרד בקונגו ואז יצא לבוליביה, שם לימד את המורדים בשלטון המושחת ומשרת הקפיטליזם להילחם.
במהלך הנסיונות לארגן את ההפיכה בבוליביה, הוא נלחם בראש כוחות המורדים בצבא המקומי, אך נשבה על ידי הצבא והוצא להורג.
בהמשך שנות ה-60 הפך ארנסטו לגיבורם של שוחרי החופש והשלום בארצות הברית ואירופה. על אף שהוא עצמו היה איש מלחמה ומהפכן נוקשה, ראו בו רבים לוחם חירות וגיבור עממי.
באופן מוזר הוא הפך לגיבורם של צעירים רבים שגדלו באותם בתים עשירים ומפונקים שמהם ברח הוא עצמו ושבהם ראה את הקפיטליזם שכה תיעב.
לאחר מותו הפכו שמו ודמותו של צ'ה גווארה לאגדה בכל העולם ולסמל של אומץ, צדק ומהפכה. גם יופיו וחוכמתו תרמו להערצה העצומה שרוחשים לו צעירים בכל העולם, עד היום. דמותו הפכה לאייקון שמסמל בעיני רבים שינוי ואנטי ממסד. פניו שמופיעים על חולצות טריקו בכל העולם מסמלים בעיני רבים את דמות המורד הצעיר והנחוש בממסד.
ועדיין, דמותו נשארה שנויה במחלוקת. רבים רואים בו סמל לאדם שהאמין בשוויון והיה מוכן להילחם בעבורו עד מוות. מנגד, רבים אחרים רואים בו לוחם אכזרי ואימתני שלא היו רוצים לעמוד מולו בשדה הקרב או להיות נתונים לחסדיו אחרי התבוסה.
הנה ההיסטוריה המורכבת של מעשיו של ארנסטו גווארה (מתורגם):
https://youtu.be/tjrvKA4w9-Y
ארנסטו גווארה נואם באו"ם:
https://youtu.be/bufHojkoGtw
על משמעותו ההיסטורית:
https://youtu.be/Q7_kHRytn3k
ראיון שנערך באירלנד ב-1964 עם צ'ה גווארה:
http://youtu.be/vBYUOOEHbJw
תמונות של צ'ה גווארה וברקע שיר שהוקדש לו:
http://youtu.be/dPmb1U07kIc
דיוקנו העשוי פקקים בהפגנות המחאה החברתית בשנת 2011:
http://youtu.be/PcnLvTAMBHU
שיר על הקומנדנטה צ'ה גווארה:
https://youtu.be/-agiAnRYrrU
ותכנית עליו בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/q7xGlWu8C9M?long=yes
זו כנראה ההפיכה הצבאית המדהימה בהיסטוריה המודרנית. כוח המונה 12 איש מצליח לשרוד קרב בו צבא מחסל את כל האחרים שהיו עימו ובתוך 3 שנים של לוחמת גרילה הוא מצליח להשתלט על מדינה שלמה בראשות הדיקטטור הקובני פולחנסיו בטיסטה (Fulgencio Batista).
הכל מתחיל 3 שנים לפני הקרב ההוא, כשהנהיג פידל קסטרו (Fidel Castro) התקפה שנכשלה על בסיס צבאי בסנטיאגו דה קובה. הוא ואחיו ראול (Raúl) נתפסו והועמדו לדין. בית המשפט גזר על השניים 15 שנות מאסר, אך כעבור שנתיים הם קיבלו חנינה ועברו למקסיקו. שם יפגוש קסטרו את המהפכן הארגניטנאי הדוקטור ארנסטו צ'ה גווארה והשניים, ביחד עם ראול, יקימו את "קבוצת ה-26 ביולי".
המהפכה הקובנית (Cuban Revolution) מתחילה ב-2 בדצמבר 1956 כשנחתו 82 מורדים מ"קבוצת ה-26 ביולי" מאוניית היכטה גראנמה (Granma) על חופי קובה.
המסע התחיל בכישלון מוחלט. היאכטה דלפה מים, מרבית הנשק נרטב או נפל לים, וחיילים מותשים נחתו בביצת מנגרובים במקום בחוף המתוכנן. צ'ה גווארה איבד את משקפיו בנחיתה והיה כמעט עיוור בלעדיהם, ובנוסף סבל מהתקף אסטמה חמור תוך כדי הבריחה.
ואז הסתבר שמישהו הלשין והצבא הקובני קיבל מידע מוקדם על הפעולה. תוך ימים ספורים חיסלו חיילי קובה את רובם המוחלט של המורדים. פידל התחבא בשדה קני סוכר ושמע את יריות ההוצאה להורג של חבריו. כשהצליח להתאחד עם הניצולים, הוא הכריז, "ניצחנו את המלחמה". חלקם חשבו שהוא איבד את שפיותו.
רק קומץ ניצולים נמלטו אל הרי סיירה מאסטרה (Sierra Maestra), ביניהם קסטרו, אחיו ראול וארנסטו צ'ה גווארה (Ernesto Che Guevara) ובסך הכל 12 לוחמים. הקבוצה מסתתרת בהרים ומנהלת משם מלחמת גרילה נגד בטיסטה.
האסטרטגיה שלהם הייתה לוחמת גרילה קלאסית. המורדים פשטו במהירות, תקפו מארבים ונעלמו בהרים. הם לא גנבו מאיכרים אלא להיפך. הם טיפלו בחולים וחילקו אדמות. צ'ה גווארה, רופא בהכשרתו, הקים מרפאות שדה ולימד איכרים לקרוא. הם הקימו את תחנת הרדיו "רדיו רבלדה" (Radio Rebelde) ששידרה תעמולה ומוסיקה מהפכנית מההרים.
ב-1957 הגיע לראיין את קסטרו עיתונאי אמריקאי, הרברט מת'יוז (Herbert Matthews) מהניו יורק טיימס (New York Times). קסטרו ביים לו הצגה גאונית שבמסגרתה התחזו הלוחמים המעטים שאיתו ליחידות שונות ועברו שוב ושוב ביער.
הם אפילו שלחו שליח מזויף עם מסר דחוף ממפקד העמדה השנייה הדמיונית. העיתונאי מתיוס נפל בפח ותיאר את קסטרו כרובין הוד קאריבי, תוך שהוא הופך אותו לסמל בינלאומי. לעומתם, הצבא של בטיסטה סבל ממורל נמוך ומשחיתות. כל טבח של כפריים שעשו חייליו רק חיזק את המורדים כשעוד ועוד מקומיים מצטרפים אל המורדים של קסטרו וצ'ה גווארה.
עד 1958 היו למורדים מאות לוחמים והם הלכו והתקדמו בדרך לבירת קובה. ב-31 בדצמבר 1958 נמלט השליט בטיסטה עם מזוודות מלאות כסף וב-8 בינואר 1959 נכנסו פידל קסטרו ואנשיו להוואנה (Havana) כמנצחים, לאחר שהתמידו לצבור תמיכה עממית בדרך והשתלטו על קובה כולה.
כך הצליחה המהפכה הקובנית לשרוד קרב בו נותרו רק 12 לוחמים ובתוך 3 שנים של לוחמת גרילה נועזת השתלטו על מדינה שלמה.
את קסטרו, אגב, ראו הקובנים בהתחלה כמשחרר. הבטחותיו בזמן המרד להחזיר חוקה דמוקרטית ולהנהיג דמוקרטיה ליברלית הקנו לו את תמיכת הציבור העירוני. אך מהר מאוד התגלה הצד הקיצוני שלו כשליט. הרפורמה החקלאית שהוא הנהיג יצרה חלוקה מחדש של אדמות שהיו עד אז בבעלות כמה משפחות עשירות.
קסטרו גם הלאים את המסחר והתעשייה, תוך הכנסת שינויים קיצוניים בשירותים החברתיים ובמערכת החינוך של קובה. ממשלתו הוציאה להורג רבים מהמתנגדים ודיכאה את תושבי האי, כשאלפים רבים של קובנים בורחים לארצות הברית וחיים בה בגלות אינסופית.
הנה סיפור המהפכה הקובנית:
https://youtu.be/duk_paBBTwE
תולדות קובה - מהמהפכה ועד לשיפור היחסים עם אמריקה:
https://youtu.be/chYBlArm9Ao
היחסים בין ארה"ב לקובה חודשו רק בשנים האחרונות על ידי הנשיא אובמה:
https://youtu.be/5Ll5JltGXoY
וסרט תיעודי על תולדות המהפכה של קובה:
https://youtu.be/nnfGwzZhesQ?long=yes
צילום של דיוקנו של המהפכן המרקסיסטי והמורד הקובני ממוצא ארגנטיני ארנסטו גווארה, המכונה "צ'ה", הפך לאחד האייקונים המוכרים בעולם. הצילום הוא כנראה אחד מהמועתקים ביותר בתולדות הצילום, אם לא התמונה הנפוצה ביותר בעולם. יש לו סיפור מעניין...
אז מהו סיפור הצילום של צ'ה גווארה? - הצילום, ששמו המקורי הוא "לוחם הגרילה ההירואי", הוא של צלם בשם אלברטו קורדה. הצילום המפורסם מושתת על תמונה ספונטנית, שצולמה כמעט במקרה, במהלך עצרת זיכרון שערך פידל קסטרו לאחר התפוצצות של אוניית מטען בנמל הוואנה, שהביאה למותם של עשרות בני אדם.
קורדה, הצלם הרשמי של קסטרו, צילם את גווארה בעת שהאזין לנאום של קסטרו בפני אלפי הצועדים. הבעת פניו של הלוחם המפורסם תפסה את הצלם והוא צילם את התמונה בחטף, כשברקע היה במקור עץ דקל ועוד משתתף בעצרת, לצדו של גווארה.
העורך של העיתון "הרבולוסיון", שעבורו צילם קורדה, לא השתמש בתמונה לצורך הכתבה שפורסמה על העצרת. אבל הצלם אהב את התמונה וניקה את התמונה מהעץ ומהדמות הנוספת שברקע. לאחר שיצר ממנה את הגרסה הנקייה, האייקונית, הוא תלה אותה בביתו והעניק עותקים ממנה לידידים ובני משפחה.
ב-1967 קיבל פעיל שמאל איטלקי את הזכויות לפרסום יומן השבי של גווארה וחיפש תמונה. הוא הופנה לקורדה, אהב את התמונה וכ"ידיד המהפכה", הוא קיבל אותה ללא תשלום. בעניין שנוצר לאחר שצ'ה הוצא להורג הפכו הספר עם התמונה שעל הכריכה שלו, לפרסום רב באיטליה ובעולם כולו.
התמונה לכדה את עינו של אמן מאירלנד בשם ג'ים פיצפטריק והוא יצר ממנה כרזה, בעלת רקע אדום כשהכוכב שעל כובע שלו צהוב. פיצפטריק הגביה מעט את עיניו של גווארה וכדי לסמן את שמו, הוא הוסיף F הפוכה על הכתף של הדמות. הכרזות הופצו בקרב ארגוני שמאל ברחבי אירופה וזכו לפרסום רב במהומות הסטודנטים בצרפת ב-1968.
די מהר קיבלו הכרזות מעמד בעולם האמנות כשאנדי וורהול הפיץ יצירה שהתבססה על הכרזות הללו. גם בקובה זכתה התמונה למעמד אייקוני, כשבחזית בניין משרד הפנים הוצב דיוקן פלדה שהתבסס עליה, ותחתיו הכיתוב "Hasta la Victoria Siempre" ("עד הניצחון תמיד").
עם השנים התמונה שבה והופיעה על שטרות ומטבעות קובניים, על חולצות טי במערב ובכלל הפכה לסמל, לוגו ונחלתם של מורדים במוסכמות ברחבי העולם. לא מעט בזכותה הפך צ'ה גווארה לאייקון המהפכני האולטימטיבי, שמייצג שינוי וחשיבה מחוץ למסגרת ומשמש בידי רבים למחאה וקריאת תיגר על הממסד, הרגיל, המסואב או המנצל.
הנה אלברטו קורדה, מי שידוע במשך שנים רבות כצלם של צ'ה:
https://youtu.be/Q2FFhYT-A_k
קורדה מספר כיצד נוצר הצילום:
https://youtu.be/Znb4xk5hldk
סיפורו של מי שקרא תיגר על קורדה:
https://youtu.be/aLJ7metgLSI
וקטע מסרט תיעודי על קורדה והצילום שיצר במקרה:
https://youtu.be/PKA1YZeJnPo?long=yes
פידל קסטרו (Fidel Castro), שמת בגיל 90, היה מהפכן שפיקד על המהפכה הקובנית והנהיג את קובה מאז 1959 ועד לשנת 2006, בה פרש והשאיר את ההנהגה לאחיו ראול.
הוא נולד ב-1926 למשפחת איכרים ספרדיים שהיגרו לקובה. קסטרו עבד בילדותו במטעי קנה הסוכר של משפחתו. בגיל תיכון הוא עבר להוואנה, בירת קובה, זכה להשכלה תיכונית, וכשבגר הוא למד משפטים וכעורך דין צעיר וסוציאליסט הוא החל להגן על חסרי אמצעים בבתי המשפט של קובה.
כבר כסטודנט צעיר הוא היה מלא להט בהתנגדות לתפיסת השלטון בקובה ארצו על ידי פולחנסיו בטיסטה, שהדיח את הממשלה הנבחרת והפך לשליט המושחת של האי.
כעורך דין צעיר הגיש קסטרו תביעה משפטית נגד בטיסטה על התפיסה הבלתי-חוקית של השלטון אך נכשל בה. לאחר שמיצה את האפשרויות החוקיות פנה קסטרו לדרך המהפכה ולאחר נסיון כושל להתקיף בסיס צבאי של הצבא הוא ואחיו ראול נכלאו.
לאחר שזכו לחנינה כעבור שנתיים עקרו האחים קסטרו למקסיקו. שם הצטרף לקסטרו ואחיו ארנסטו "צ'ה" גווארה ובמאבק מהפכני תצליח הקבוצה, "קבוצת ה-26 ביולי", להשתלט על קובה.
קסטרו יהפוך למנהיג קובה, אך מי שנתפס כמשחרר קובה מהשלטון המושחת שלה והנהיג שלטון דמוקרטי באי, התגלה תוך זמן מה כשליט קומוניסטי נוקשה ולמעשה כדיקטטור. הוא דיכא את מתנגדיו והוציא רבים מהם להורג, הלאים את אדמות העשירים והפך את קובה לארץ עניה ומבודדת, מדינה שהפכה לאויבת המרה של ארצות הברית ושילמה על כך מחיר כלכלי כבד.
ארה"ב אף ניסתה להנהיג הפיכת נגד על ידי גולים קובניים ששלחה ל"מפרץ החזירים" בקובה. חיילי קסטרו הביסו אותם בקלות ומנהיג קובה השפיל את אמריקה.
קסטרו גם לא נשאר חייב וניסה לייצא את המהפכה לארצות אחרות באמריקה הלטינית. נסיונות אלה נכשלו, במיוחד לאחר מותו של צ'ה גווארה ב-1967, בעת שניסה להוביל את המחתרת למהפכה בבוליביה.
"משבר הטילים" בקובה כמעט והפך את העימות בין קובה לארצות הברית למלחמה גרעינית. הוא נוצר כשהנשיא האמריקאי קנדי גילה מנהיגות ועשה סגר על האי של קובה, בו הוצבו וכוונו אל אמריקה טילים גרעיניים של ברית המועצות.
ברגע האחרון ולאחר שהבין שקנדי נחוש, פינה מנהיג בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב את הטילים מקובה, כשארה"ב, מצידה, התחייבה שלא לפעול יותר להפלת משטרו של קסטרו.
עם השנים נחלה כלכלת קובה כשלונות קשים. לשפל חסר תקדים היא הגיעה לאחר נפילת מסך הברזל והתפרקותה של הפטרונית העיקרית שלה, ברית המועצות.
בשנת 2008 העביר פידל קסטרו את הנהגת קובה לאחיו ושותפו למהפכה הקובנית, ראול קסטרו, שהיה לנשיא ובהדרגה החל לשפר את היחסים עם ארה"ב ונשיאה ברק אובמה.
הנה סיפורו של פידל קסטרו:
https://youtu.be/qQ24jmIHIUk
קסטרו מדבר על המהפכה שהנהיג להחלפת השלטון בקובה:
https://youtu.be/67ZWBl-66H8
סרטון שפרסם ה-BBC הבריטי לאחר מותו:
https://youtu.be/xYF2_aeTI10
תכנית חינוכית על קובה והמהפכה שהנהיג המהפכן קסטרו (עברית):
https://youtu.be/UpNoaKOTRko?long=yes
והתנאים בקובה שבה הוא שלט והפך אותה לקומוניסטית:
https://youtu.be/OH6z1uycUQs?long=yes
צ'ה גווארה
האמן ויק מוניז יצר בחייו המוני יצירות ממרכיבי מזון שונים ומשונים. חובבי האמנות עוד לא התאוששו מ"המונה ליזה" שלו משוקולד וריבה וכבר יצר האמן את צ'ה ארנסטו גווארה, דמותו של המורד הארגנטיני-קובני. אבל את "צ'ה", שהתבסס על הצילום האייקוני של אלברטו קורדה, יצר מוניז משעועית שחורה בשנת 2000.
אגב, לאחר שהוא יוצר את היצירות הללו, מכיוון שהן לא יישמרו זמן רב מבלי להתקלקל, הוא מצלם אותן וכך משמר אותן להצגה בתערוכות, באלבום העבודות שלו ובהקשרים אמנותיים נוספים.
כמו דימויים אחרים שיצר לדמויות ודימויים מתולדות האמנות, ההיסטוריה, התרבות פופולרית והמדע, גם ביצירת צ'ה הוא השתמש בחומר יומיומי מהמטבח שלו. עדשי השעועית השחורים הם חלק מהמזון הדרום אמריקאי וככאלה הם הולמים את דמותו של צ'ה.
בין סדרות יצירותיו המפורסמות של מוניז מחומרים זמינים ניתן למצוא את "תמונות שוקולד", "תמונות אבק", "תמונות אדמה" ו"תמונות זבל".
את עבודתו של מוניז "צ'ה" לא מצאנו בסרטון, אבל הנה האייקון שאותו ייצר משעועית כהה:
https://youtu.be/aLJ7metgLSI
ועוד מעבודותיו ה"חומרניות" של מוניז:
https://youtu.be/u92J71j_-OU
