צבים מתחלקים לצבי יבשה וצבי ים. צבי היבשה ניזונים ממזון צמחי. הם אוכלים מינים שונים של ירקות, כגון עלי חסה, סלק, כרוב ועלי כרוב, עלי תרד, שורשים של גזר, כרובית וכמובן עגבניות ומלפפונים.

כשמאכילים צבים, הקפידו לתת להם בכל יום מזון טרי ולפנות את שאריות המזון הקודם.


הנה המזון הקלאסי של הצב - חסה:

https://youtu.be/uO6fqunLD4Y


וגזר:

https://youtu.be/oIpJPJLLIo8


צבי ים אוכלים גם מדוזות:

https://youtu.be/DmNOsOm0JiE


וצב שגם באכילת פטל לוקח את הזמן לאט:

https://youtu.be/vb11rZgfihc

לצב יש שריון ששומר עליו מטורפים. כשבא בעל חיים שרוצה לטרוף אותו, הצב מתחבא בתוך השריון שלו וכך הוא נגן על עצמו מהטורף.

הצבים נולדים מתוך ביצים שהטילו הנקבות האמהות. הצב אוהב לאכול ירקות. הצבים הם גם זוחלים שיכולים להגיע לגילאים של 150 שנים!

חלק ממיני הצבים חיים על היבשה וחלקם חיים במים. נראה שלצבי היבשה יש זמן, כי הם זוחלים לאט מאד..


הנה צב היבשה שחי הרבה שנים:

http://youtu.be/YW36LtXOpzg


על הצב באנגלית:

https://youtu.be/Ok9noKCtHYM


צבי הים:

https://youtu.be/mFDBtVupyqY


הצב של לולי:

http://youtu.be/-MK_4GGSY8k


שיר לצב:

http://youtu.be/t7r2hORX768


בואו לארח חברה לצבים בשעת הארוחה:

http://youtu.be/uwsY3eUDEWo?qr=yes

השריון של הצב מגן עליו מפני טורפים. גם צבי הים וגם צבי היבשה הם זוחלים שעוטים עליהם שריון חזק ונוקשה.

כשהם חשים בסכנה, רוב מיני הצבים נכנסים לתוך השריון ומסתתרים עד שהטורף או האיום מתרחק. תודות לשריון שלהם, חיים הצבים הרבה שנים. מצד שני, בשל משקלו הגדול של השריון, תנועתם נוטה להיות איטית במיוחד.


הנה הצב וההגנה שלו שמספק לו השריון שעל גבו:

http://youtu.be/2Ko0Zuv4Z64


כך התפתח באבולוציה השריון הקשה של הצב (מתורגם):

https://youtu.be/W9wAfqBd_T0


קרב שריון בין צב תוקפני לאחרים:

http://youtu.be/yWsIq-XX-qg


הצב אוכל:

http://youtu.be/OvSUIoK_q7Q


ולאחים הקטנים - כשיש לך שריון מותר לך לנסות לעוף:

http://youtu.be/dIK2DFjzgbg

צבי הענק של האיים מפורסמים בגלל השמועה הלא אמינה שהם יכולים לחיות 500 שנה. למעשה הם יכולים לחיות 150 שנה "בלבד".. אבל הציד הרב לאכילת בשרם והפסולת שעל חופי האיים מאיימים על קיומם בכלל.

עלינו לשמור ולמנוע מצב ששמם של הצבים בספרדית, שהיה גם לשם האיים, לא יהפוך לשמו של מין שהיה ונעלם.


הנה סרטון על צבי הגלפגוס:

http://youtu.be/ZiW96Uci624


ג'ורג' הבודד, צב מדהים מהגלפגוס, שמת בשנת 2012 והיה האחרון מתת מין שנכחד:

http://youtu.be/JyOLK3QVprE?t=1m38s


השוואה בין גודלו של צב גלאפגוס ליד ילד:

http://youtu.be/i9-d7dxegHM


הצצה יפה אל צבים בגלאפגוס:

http://youtu.be/slPB5PlCKnY


וחייו ומותו של הצב ג'ורג' הבודד והשינוי שחל באיי גלפגוס:

https://youtu.be/NR3Z4p5hspI

איי צבי הענק של הגלפגוס ידועים כמקומות בהם גדלים צבים בגדלים בלתי נתפסים. גם באיים של זנזיבר או סיישל, באי האלמוגים אלדברה גדלים צבים עצומים שכאלה.

אבל מה מאפשר לצבים לגדול לגדלים שכאלה, לעומת צבים ביבשות הגדולות שנשארים קטנים כל כך לעומתם?

באי אלדברה, אחד מאיי סיישל, מתקיימת אוכלוסיית ענק של צב היבשה הענקי, גדולה הרבה יותר מזו שחיה באיי גלאפגוס המפורסמים. באלדברה יש 100 אלף צבים ענקיים שכאלה, המגיעים למשקל של 250 קילו.

אין שום ביטחון שצבים יכולים בכלל להגיע לגדלים שכאלה. מה שמסייע לצבי האיים המבודדים הללו לגדול כל כך הם תנאים ואבולוציה.

ראשית, מסייעת לצבים לגדול התחרות הדלה על מקורות המזון. כשאין מחסור במזון אתה משמין וגדל. בנוסף, אם אין טורפים שמאיימים עליך, או בני אדם שמשחיתים את הסביבה, הצב גדל וגדל וגדל.

במהלך מליוני שנים שבהם הצבים הללו חיו והתפתחו באיי הגלפגוס או אלדברה המבודדים, הם השתנו ועברו אבולוציה נפרדת מאבותיהם שביבשות. הם הפכו גדולים יותר ויותר והברירה הטבעית הלכה והמעיטה את הצבים הקטנים והחלשים.

כך הפכו צבי הענק של האיים הללו לצבים גדולים, שיכולים לחיות עד גיל של 150 שנה.

במאות האחרונות הלך הציד לאכילת בשרם והקטין את מספרם. ספנים נהגו לאסוף צבים כאלה לאוניות שלהם ולאכול אותם במסעות השיט הארוכים בלב ים.

במאה האחרונה גם הפסולת שעל חופי האיים מאיימת על קיומם ופוגעת בהתרבות שלהם.

כך שרק איים מבודדים ומוגנים מבני אדם מאפשרים כיום לאוכלוסיות של צבי ענק לשרוד ואף לפרוח לגדלים ולאורך חיים כל כך מרשים.


הנה צבי הגלפגוס:

https://youtu.be/nxs-3CESOnc


ג'ורג' הזקן והעצום שיכול לגדול רק באי:

http://youtu.be/ZiW96Uci624


צבי הענק של האי אלדברה בסיישל:

https://youtu.be/LKzVGOUa9uU


והשוואה בין גודלו של צב גלאפגוס ליד ילד:

http://youtu.be/i9-d7dxegHM

צבי ים (Sea Turtles) הם יצורים קדמונים, שקיימים מיליוני שנים וחיים באוקיינוסים. השריון שלהם, כמו אצל צבי היבשה, מגן על גבם. גחונם, בהיותו שטוח, מתאים לשחייה. כך גם רגליהם, הדומים לסנפירים או למשוטים ומסייעים להם לשחות בים.

זה כמובן לא מפריע לנקבות צבי הים להגיח מעת לעת אל היבשה ולהטיל את הביצים שלהן בבור שהן חופרות על החוף. לאחר 50 יום הם בוקעים מהביצים, חופרים את דרכם אל מחוץ לבור ורצים במהירות, היישר אל הים.

כיום נתונים צבי הים בסכנת הכחדה. אשמים בכך הצמצום באזורי הטלות הביצים שעומדים לרשות צבות הים, תוצאה של בנייה מואצת לאורך החופים והערים שנבנות עליהם ושל התרבות רשתות דיג בחופים. מוסיפים לכך אסונות אקולוגיים של זיהום ימי והציד שלהם. ציד זה נובע מהביקוש של המסעדות לבשר הצבים היקר, ביקוש שיצר ציד אכזרי, חלקו הגדול לא חוקי, ההולך ומחסל את צבי הים.


כך שורדים וחיים צבי הים (מתורגם):

https://youtu.be/t-KmQ6pGxg4


צבי הים בסביבתם:

https://youtu.be/mFDBtVupyqY


כך מחזירים צב ים אל האוקיינוס:

https://youtu.be/HvKGLlMa5ec


וסרטון תיעודי על צבי הים:

https://youtu.be/_44-x_gWE7Y?long=yes

אחד משלושת הפרדוקסים של זנון הוא פרדוקס אכילס והצב (Achilles and the tortoise), שאומר שרץ מהיר לא יצליח להשיג לעולם את הצב האיטי ביותר. כיצד זה יכול לקרות?

זנון מדגים בסיפור על תחרות ריצה מדומה שקיימו רץ יווני מהיר בשם אכילס וצב. אכילס נתן לצב להתחיל מנקודה של מאה מטרים לפני אכילס. בנסיבות אלה, אמר זנון, לא יוכל אכילס להשיג את הצב לעולם.

הסיבה היא שהריצה של אכילס אל הנקודה שממנה התחיל הצב תאפשר לצב להתקדם מעט. בזמן שאכילס יתקדם לנקודת שאליה הגיע הצב עכשיו, הצב שוב יעשה כברת דרך. כך הדברים יחזרו שוב ושוב, עד אין סוף. לכן, כותב זנון, לא יוכל אכילס להשיג את הצב, כי הצב לעולם יקדים אותו...

אבל המציאות היא כידוע לנו שונה... כולנו יודעים שאכילס ישיג את הצב תוך רגעים. אז איך פותרים את הפרדוקס בין המתמטיקה למציאות?

הפתרון של החשבון האינפיניטסימלי לפרדוקס הוא שהמרחק שאכילס יעבור, זה שתואר בפרדוקס כאין סוף שלבים, הוא סופי. לכן, יהיה סופי גם הזמן הכולל שייקח לו לבצע את "אינסוף השלבים" שזנון היטיב לתאר.

זה מפני שהטור שמתאר את סדרת הזמנים ההולכל וקטנה מתכנס בסופו של דבר למספר סופי, כך שלאחר זמן זה יהיו אכילס והצב באותו המקום ובצעד הבא שלו אכילס כבר ישיג את הצב.

במילים אחרות, כל שלב בדרך שאכילס עובר, קטן והולך פי 10 ומכאן שגם הזמן שייקח לו לעבור את אותו מרחק קטן גם הוא פי 10.


הנה הפרדוקס של אכילס והצב (מתורגם):

http://youtu.be/skM37PcZmWE


סיפור הפרדוקס המופלא הזה באנגלית:

https://youtu.be/3vNlf2zGLaE


ושיחה על הפרדוקס המופלא ועוד משל זנון (עברית):

https://youtu.be/gbUfg7YYCeE?long=yes

שכונת "לס פלמיטס" בעיר פצ'וקה סה פינטה (Pachuca se Pinta) במקסיקו היא שכונה ענייה, קשת יום ואלימה. עבריינות הנוער בה הייתה אחת הבעיות הקשות בשכונה ובמשך שנים רבות לא ירדה.

בשלב מסוים החליטו ראשי העיר לשנות את המראה העני והמוזנח שלה וכך להילחם גם בפשיעה הגואה בה. באופן פרדוקסלי ובניגוד לעבר, בו נהגו לרדוף את ה"וונדליסטים" של הגרפיטי וציירי הרחוב הנמלטים, הם דווקא פנו לארגון נוער בשם German, הכולל אמני גרפיטי וציירי קיר חובבים ושכרו אותם כדי שיציירו על קירות בתי השכונה.

וכך, מעל 200 מבתי ודירות השכונה זכו לטיפול "אמנותי" של החבורה המוכשרת של German. לאחר תכנון מדוקדק וחלוקה למבנים, הציירים הצעירים הסתערו בהתלהבות על הסמטאות התלולות, עם צבעים, מכונות ספריי ומברשות והחלו לצייר על הבתים והחנויות. הרחובות הצרים הפכו לאתר שיפוצים ענקי שבהדרגה הלך והושלם לציור גדול.

כמה גדול? - שכונת פלמיטס של אחרי המבצע היא לא רק יפה וצבעונית מקרוב, אלא גם יוצרת תמונת ענק בגודל של שכונה שלמה.

כל העבודה כללה גם ציורי קיר מרהיבים ברמת הקיר הבודד וגם צביעה של קירות במאות הבתים, בצבעים תואמים וקווים המתמשכים מבית לבית. מרחוק, כשמביטים מנקודה אחת בלבד רואים לפתע שכל המארג הזה יוצר עכשיו ציור מורכב בגודל של השכונה כולה. דמיינו מעין ראש צבעוני על גבול הפסיכדלי שפונה לצד שמאל - זה מה שתראו.

נהדר. הרחובות והבתים כאן לא רק נראים כמו יצירת אמנות גדולה, הם גם יצרו שינוי באווירה. מעבר לשביעות הרצון של המבוגרים כאן והצבע שמלווה אותם בעיניים, מאז המבצע ב-2015 הולכת גם רמת הפשיעה ויורדת.


הנה סיפור הצביעה שהורידה אפילו את האלימות בעיר ובשכונה:

https://youtu.be/kamgEtru6Eo


מצגת וידאו יפה של העבודה והתוצאות המרהיבות:

https://youtu.be/dwfrr3PAXIk


העבודה בפצ'וקה סה פינטה הצבעונית שבמקסיקו:

https://youtu.be/aTcJe2Pf_DU


הילדים הנלהבים:

https://youtu.be/fnEAJsKHXVQ


יוצרי הרעיון:

https://youtu.be/_a1gZzMov8U