את הבמבה מכינים מתירס, שבבי תירס, שמוכנסים לצינור ארוך והם תופחים מהלחץ והחום הגבוהים. רק אחר-כך היא נחתכת לגודל שאנחנו מכירים.

בהמשך מערבבים את הבמבה עם שמן בוטנים, מלח וקצת כורכום ואז היא מקבלת את הצבע המוכר והטעם המיוחד שלה.

ובמבה אדומה, אתם שואלים?🤔 - ובכן, ודאי יעניין אתכם לדעת שהבמבה האדומה מקבלת את הצבע שלה מסלק ואת הטעם המתוק - מתותים.


הנה סרט אנימציה חביב על ייצור הבמבה במפעל (עברית):

https://youtu.be/MmMVB7Cy6ig


ובמרכז המבקרים של אוסם, יצרנית הבמבה (עברית):

https://youtu.be/DXKXf4tc-_w

נעלי הבית הצהובות (Yellow Lady's Slipper) הוא כינוי עממי לצמח משעשע ויקר להפליא. שמו האמתי בעברית הוא "נעלון גברת". זהו פרח סחלב צנוע, אך יפה להפליא, שפרחיו מזכירים נעלי מוקאסין צהובות.

אבל נעלון הגברת הוא לא רק יפה, אלא גם בריא. רבים משתמשים בו כתרופה טבעית למתח נפשי, דיכאון, חרדות, עצבים, היסטריה, מצבי לחץ ונדודי שינה. יש הרואים בו גם פתרון או הקלה על כאבי ראש, אפילפסיה ועיוות שרירים.

הביקוש לשורשיו של "נעלי הבית הצהובים" גורם להיעלמותו המהירה. רבים מחפשים את הנעליים האבודות לשווא והוא הולך ונעלם. יש מי שכבר הירשה לעצמו לשלם במכירה פומבית כ-5,000 דולרים, עבור גבעול אחד.


הנה פרחי נעלי הבית הצהובות:

https://youtu.be/n6Dkp_jbNEA


עוד מהצמח היפה להפליא הזה:

https://youtu.be/4TmVtDxA684


כדרכן של נעליים, יש אותן בצבעים נוספים:

https://youtu.be/6-Y8xzKVhiQ


ויש מי שמגדלים אותם בעציצים:

https://youtu.be/eDTe_NB52fg

אבן עִנְבָּר (Amber) היא אבן חן שנוצרה בתוך האדמה, משרף עצים מאובן, לרוב שרף של עצי מחט. צבען של אבני הענבר הוא כתום-צהוב והן שקופות יחסית. ריכוזים של אבני ענבר נמצאו באירופה, במקומות כמו אזור הים הבלטי, פולין ולחוף נהר הדנובה.

אבן הענבר נוצרת כשהמרכיב הנדיף נעלם מהשרף הוא הולך ומתקשה. לעיתים מכילה אבן הענבר גם חרקים, עלים ובועות אוויר, שנלכדו בשרף המתקשה. החרקים הללו, למשל, נשארים ונשמרים בתוך הענבר לתקופות ארוכות מאד. במקרים כאלה שווייה של הענבר גדול הרבה יותר, בגלל שפריטים כאלה נדירים מאד. חוץ מזה, מה יותר מגניב מלענוד תכשיט עם חרק שגילו מיליוני שנים?

בשנים האחרונות מנסים המדענים לבודד מתוך חרקים פרהיסטוריים שנלכדו בענבר, את ה-DNA שלהם. כך למשל, חוקרים גילו ענבר שנמצא בצפון מזרח איטליה, באיזור האלפים הדולומיטים. בתוך אבן הענבר הזו התגלו זבוב וקרדית עתיקים שמקורם בעידן השלישוני, בעלי חיים ש"הוקפאו" בענבר כבר לפני 230 מיליון שנה.

אבן הענבר נחשבת לאחד המינרלים העתיקים ביותר. כמו אבן הברקת, גם שמה של הענבר הפך לשם של גוון צהוב או כתום נוטה למוזהב. בשירים ופזמונים מוזכרות לעיתים הזריחה והשקיעה כ"שמש בצבעי ענבר".


הנה הסבר על היווצרות הענבר מהשרף וכיצד הוא כולא לעיתים חרקים ודבורים בתוכו:

http://youtu.be/Fyub9CUALc4


כך נמשכים החרקים לשרף המתוק ונלכדים בו:

http://youtu.be/SI8eoSDilb8?t=7s


הליטוש של אבן הענבר הגסה לחרוזי ענבר עדינים ויפים:

http://youtu.be/hlfGbNwPvQo


וכך תייצרו ענבר בבית:

https://youtu.be/2mMpGgiTwFk

הנהר הצהוב הוא הנהר השישי באורכו בעולם, והשני באורכו מבין נהרות סין. אורך הנהר הוא 5,464 ק"מ, והוא זורם מהרי באיינקאלה שבמערב סין, לים בוהיי שבים הצהוב.

הנהר הצהוב הוא מהנהרות הבוציים בעולם, והמים שבו עכורים מאד. למעשה, גם את שמו "הנהר הצהוב" קיבל בזכות צבעם של מי הסחף של אדמת הלס שנותנים למים את הגוון הצהבהב שלהם.


הנה סרטון של הנהר הצהוב:

http://youtu.be/aHKzI9qKnek


והנהר הצהוב מהחלל:

http://youtu.be/pR4ImuCNzMY?t=7s

היפאנים מעריצים את עץ הג'ינקו בילובה. בתרבות היפנית יש לעצי הג'ינקו מקום מכובד, במיוחד מאז שהתגלה ש-6 עצי ג'ינקו הצליחו לשרוד את הפצצה האטומית בהירושימה. עד היום הם חיים והיפאנים מתייחסים לזן העצים השורד הזה כ"עץ התקווה".

שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו, ורבות נוספות בערים אחרות, הן מהמקומות היפים והשלווים. גווני הצהוב של השדרה הזו מעניקים גוון אחר ונעים לצועדים ולשוהים בהם. זהו היופי הנשגב של הבלתי-רגיל!


הנה שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו:

http://youtu.be/MkZvVIgThP0


ועוד סרטון של שדרת עצי הגינקו:

http://youtu.be/LfUqB-dCDJc

יש בניין במדינת אוהיו שבארה"ב, שנראה ממש כמו סל.

המבנה נבנה לבקשת חברה לייצור סלים שזורים, שביקשה שמשרדיה יהיו בבניין שמציג בדיוק את מה שהיא מייצרת.

לבניין 7 קומות ומבפנים נראה ממש כמו כל בניין משרדים בעולם, אבל הגג השקוף של הבניין מזכיר לעובדים ולמבקרים את המוצר שלהם, כי כשמסתכלים למעלה רואים את "הידיות של הסל" מעל הראש.

במהלך הקורונה דווח כי המבנה ננטש על ידי החברה והוא עובר תהליך של הסבה לבית מלון.


הנה סיפורו של בניין הסל:

https://youtu.be/68g9SG7QtNU


כך הוא נראה מהאוויר:

https://youtu.be/dTr4T0Whg10


בניין הסל מבפנים:

http://youtu.be/-qEAZM1eLes


סיור בתוכו:

https://youtu.be/uiiHee9c6E8


ודיווח על נטישת והסבת המבנה המיוחד:

https://youtu.be/PZcCER8tMQU

את חטיף הביסלי מייצרים על ידי טיגון של פסטה במכונת טיגון. למעשה, כך נולד החטיף הפופולרי הזה. זה קרה כשהגיעה בשנות ה-70 מכונת טיגון חדשה למפעל אוסם והסתבר שהיא לא התאימה לקו הייצור הקיים. ברגע של יצירתיות זרק אחד העובדים, אפרים סעדון שמו, מעט פסטה לתוך מכונת הטיגון החדשה, והשאר היסטוריה.

כמובן שהטיגון במטגנת אינו הכל. ראשית מכינים את הפסטה עצמה, כשהסכינים של מכונות הפסטה חותכים בכל פעם צורה אחרת של פסטה לביסלי. אם זה מוארך לביסלי פלאפל, עגול לטעם בצל, או מסולסל לטעם גריל וכדומה.

לצורך ההכנה מתיזות מכונות הייצור על הפסטה ספריי שמן ואז נוספים לה תבלינים והיא מושלכת כמו צ'יפס אל מכונת הטיגון.


כך מייצרים ביסלי? - סרטון פיראטי:

https://youtu.be/AJQWfe6PUNc


ופרסומת לביסלי:

https://youtu.be/hOCnS31Yyus

הים הצהוב הוא אזור בחופי האוקיינוס השקט, באזור שבין סין, קוריאה ומנצ'וריה. הים הצהוב מקבל המון טיט צהוב מנהר הואנגהו. הטיט צובע את הים באזור השפך בצבע צהוב ומכאן שמו - הים הצהוב.


הנה סרטון מהים הצהוב:

http://youtu.be/ODLu7TaM_Jg


השלווה של הים הצהוב:

http://youtu.be/Y4GBFz94bBc


ותופעה של אצה שהופכת את הים הצהוב לירוק:

http://youtu.be/tkXZYOcDVTo

צבעי יסוד (Primary colors) הם צבעים שלא ניתן לייצר מערבוב של צבעים אחרים. צבעי היסוד משמשים בסיס ליצירה של צבעים נוספים, על ידי ערבוב שלהם.

צבעי היסוד בציור ובעיצוב גרפי, הם: כחול, אדום וצהוב, שמהם ניתן ליצור צבעים רבים. "שלושת צבעי היסוד" הללו מבוססים על שלושת פיגמנטי היסוד, הצבענים. באמצעות שלושת הצבעים האלה ניתן ליצור מגוון רחב של צבעים

שלושת צבעי היסוד של האור הם אדום, ירוק וכחול. קבוצה זו המכונה RGB (על שם ראשי התיבות של הצבעים באנגלית) מתייחסת לרוב למסכי מחשב ומכשירים דומים.

יש גם צבעי יסוד המשמשים לדפוס בדרך כלל. אלה הם קבוצת הציאן, מג'נטה וצהוב. קבוצה זו משמשת ללוחות צבעים בתחום הדפוס.

רבים באמנות הושפעו מסגנון הציור של האמן פיט מונדריאן וזרם "דה סטיל" ההולנדי שעליו הוא נמנה, שהשתמשו בעיקר או רק בצבעי היסוד בעבודותיהם.

הכירו את תחומי האמנות השונים שהתייחסו אליהם - בתגית "צבעי היסוד".


הנה 3 צבעי היסוד של הגרפיקאים, בקליפ של להקת אוקיי גו לתכנית "רחוב סומסום":

http://youtu.be/yu44JRTIxSQ


הסבר על צבעי האור הבסיסיים - אדום, ירוק, כחול - RGB:

http://youtu.be/LCs8mK1rzc0?t=53s


ערבוב צבעים יסודיים, בראשי תיבות RGB:

http://youtu.be/ksS-FJ3B8Og


דוגמאות ליצירות של האמן פיט מונדריאן שרובן מצוירות בצבעי יסוד:

https://youtu.be/dhv3_nGfETw


ובהשראתו של מונדריאן - ריקוד בצבעי יסוד:

https://youtu.be/8IbHuW8aqY8

אננס (Ananas) הוא צמח טרופי המוציא פרי שכולנו אוהבים. פרי האננס הוא פרי טרופי צהוב, בעל קליפה עבה ומעליו ציצת עלים. שיח האננס גדל על ידי שליחת חוטרים וכך הוא מתרבה. מצד שני, כל צמח מניב רק פרי אחד, שיוצא מהגזע שלו.

מרבית יבול האננס העולמי מיועד כיום לתעשיית השימורים והמיצים.

האננס נפוץ מאוד בתאילנד ובסביבות טרופיות. כמעט כל מי שהיה בתאילנד מדבר בערגה על טעמו של האננס התאילנדי. אבל מקורו של האננס הוא ככל הנראה ביערות ברזיל שבאמריקה הדרומית.

לאירופה הגיע האננס עם כריסטופר קולומבוס והמתיישבים באמריקה, שהחלו לשלוח אותו לספרד וממנה אל שאר ארצות "היבשת הישנה". הם גילו את הפרי המתוק והטעים לאירופים הנלהבים וכבר בשנת 1720 גידלו אננס בחממות ברחבי אירופה.

הרחבה עצומה של שטחי החקלאות המוקדשים לאננס החלה בשלהי המאה ה19, עם תחילת הייצור של שימורי אננס.

גם בישראל מגדלים את האננס, מאז שנות ה-80, בחממות פלסטיק או תחת רשתות ובהדרגה הוא הפך לענף חקלאי. גידול האננס בארץ מתקיים ברובו המוחלט באזור החוף.

כיום מגדלים את האננס גם באפריקה, במיוחד בקניה ודרום-אפריקה. אך דווקא ארצות דרום מזרח אסיה, כמו תאילנד, טיוואן, פיליפינים, מלזיה, אוסטרליה וחוף-השנהב הן המובילות העולמיות בגידול האננס. זאת לצד המשך גידול האננס בהוואי וכמובן בברזיל ובמקסיקו שביבשת אמריקה.

מקור המילה "אננס" הוא מהשפה הטופית שבה המילה "אננה" משמעותה "פרי טוב". השם של האננס באנגלית (pineapple) נובע ככל הנראה מהמראה האצטרובלי (pine) שלו.


הנה סיפורו של האננס וכיצד מגדלים ומכינים אותו לשיווק בקופסאות השימורים או כאננס מיובש:

https://youtu.be/-15bEIG7sRY


כך מגדלים את האננס:

https://youtu.be/UVL8NXigTkI


כך עושים ממנו מיץ:

https://youtu.be/_uC5h0xBVDU


כך גדל האננס בהילוך מהיר:

https://youtu.be/LJmHxLxBnko


ואיש מדהים שאת הריצות שלו עושה עם אננס על הראש (עברית):

https://youtu.be/mMSs3W5UXRo

הברווזון הצהוב הענק שצף מאז שנת 2001 במימי נמלים שונים הוא פרי המצאתו של האומן ההולנדי פלורנטין הופמן. מדובר בברווז גומי ענק שהוא למעשה יצירת פופ ארט מוגדלת של הברווזונים שילדים בכל העולם משחקים בהם באמבטיה.

המסר של האמן הוא שמימי העולם הם האמבטיה של בני-האדם ועלינו לשמור עליהם היטב.

הברווזון הצהוב, שגובהו 15 מטרים ומשקלו כ-500 קילוגרם והוא ניצב על דוברה ששוקלת 10 טון ונועדה למנוע את סחיפתו ברוח.


הנה סרטון של הברווז הענק הצהוב והצף במימי הנמל של הונג קונג:

http://youtu.be/rSo5MqQVwCY


והברווז הצהוב הענקי מגיע לפיטסבורג ארה"ב:

http://youtu.be/affuETWhCPE

כולנו מכירים את הפיצה הקפואה שממתינה לנו במקפיא, כשאנו חושקים בפיצה חמה ומהירה להכנה. אבל איך מגיעות אותן פיצות קפואות למקפיא שלנו?

ההכנה של פיצות קפואות נעשית בדרך דומה להכנת פיצה בפיצריה, אותה מסעדה שמכינה פיצות טריות למאכל. כמובן שהכמויות גדולות בהרבה, שההכנה מבוצעת רובה ככולה על ידי מכונות גדולות ושהאריזה אוטומטית לחלוטין גם היא, אבל בסופו של דבר מדובר בתהליך זהה כמעט לחלוטין.

ומה עם הטעם, אנו שומעים אתכם שואלים? - ובכן, הנושא הזה כואב יותר ושונה מאד בין שני סוגי הפיצות הללו. אין כמו הפיצה הטריה ולכן שום פיצה קפואה לא תגרום לפיצריות לסגור את שעריהן מהקונים המתאווים לפיצה חמה ומתובלת היטב. בתיאבון!


כך מייצרים את הפיצות הקפואות במפעל:

https://youtu.be/Do7qLGiVbwY


הייצור, שלב אחרי שלב:

https://youtu.be/SqULgulLq3Q


פס ייצור של "דומינוז פיצה" לפיצות קפואות:

https://youtu.be/jPQ87J_5qyw


והפיצה הנחשקת על פס הייצור של הפיצות הקפואות:

https://youtu.be/OeQgrTznM78

השמש, או ה"חמה", היא כוכב המרכזי המערכת השמש, שעליה נמנה גם כדור הארץ. כדור הארץ חג סביב השמש במסלול קבוע, עקב כוח המשיכה שלה, ביחד עם גופים נוספים, ביניהם כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, כוכבי לכת מינוריים, אסטרואידים, שביטים ואבק כוכבי.

הטמפרטורה על פני השמש היא 5,785 מעלות. די חם, אם נזכור שאצלנו כשיש 40 מעלות כולנו מזיעים ורצים למזגן הקרוב..

השמש גדולה פי יותר ממיליון מהנפח של כדור הארץ!

כשאנו מביטים בשמש אנו רואים אותה כפי שהייתה לפני 8 דקות בערך. זה הזמן שלקח לאור לעבור את המרחק שבינינו לבין החמה - כ-150 מליון קילומטר.

כשהירח מסתיר את השמש מעינינו, זהו "ליקוי חמה". בעבר זה מאד הפחיד בני אדם - היום כולם מבינים שזה דבר טבעי, שנובע מהעובדה שהירח הקטן קרוב אלינו ולעיתים הוא מסתיר את השמש הרחוקה כל כך.

בשניה אחת פולטת השמש אנרגיה ששווה ל- 6,126,984,126,984 (יותר מ-6 טריאליארדים) של פצצות בעוצמה של הפצצה האטומית שזכתה לכינוי "ילד קטן" והוטלה על הירושימה.


הנה סיפורה של השמש וכיצד נוצרה (עברית):

https://youtu.be/RrjyUutRL2M


בקצרה על השמש (מתורגם):

http://youtu.be/zNErWK3cPXI


סיפורה של השמש באנגלית:

https://youtu.be/2HoTK_Gqi2Q


וכך נראית השמש מכוכבים שונים במערכת השמש:

https://youtu.be/tYIs9E7GDPE

"אורז בן גוריון" הוא הכינוי שקיבלו.. הפתיתים!

הפתיתים הם גרגרי פסטה אפויים שהומצאו בישראל בתקופת הצנע

כיום נחשבים הפתיתים לאחת התרומות הקולינריות היחידות שנתנה ישראל לעולם. במקומות שונים הם נכנסו למנות יוקרה ומטבח גורמה בעולם. שף בינלאומי מפורסם בעולם פרסם אותם בעולם כולו, לאחר שביקר בביתה של השפית מיקה שרון וטעם אותם כשהוגשו לילדיה. הפתיתים אמנם דומים למאכלים מהמטבח הלבנוני (מאפטול), האיטלקי (אורזו) והמאכל פרגולה מהאי סרדיניה, אבל הם כולם שלנו - המצאה ישראלית שמתבססת על המסורת היהודית.

אז כיצד נולד מאכל ישראלי לחלוטין ותוצרת הארץ לגמרי שהתפרסם בעולם כולו? - הסיפור ההיסטורי שלהם הוא מתקופת הצנע, כשהמדינה סבלה ממחסור באורז. כדי לספק את צרכי העולים הרבים, שתזונתם התבססה מאד על האורז והקוסקוס, ביקש דוד בן-גוריון ממנהלי חברת אסם לייצר תחליף לאורז שמתבסס על חיטה. הם נזכרו במאפה מזרח אירופי בשם "פערפאלאך" ופיתחו ממנו מוצר חדש, מקורי ותעשייתי שהחל להימכר בשקיות.

כך קיבלו הפתיתים החדשים את הכינוי "אורז בן-גוריון". בתחילה הם היו בצורת אורז ועם הזמן נוצרו צורות נוספות, כמו צורת הקוסקוס, הטבעות והכוכבים. כיום הם מהתוספות האהובות בישראל, לצד השניצל האהוב כמנת הבשר האהודה בארץ.


הנה קיצור תולדות "אורז בן גוריון" (עברית):

https://youtu.be/vsLls-Q_7RU


הכל על הפתיתים בישראל (עברית):

https://youtu.be/hU91ZMJyVrE


ואורז בן גוריון בירקות אסיאתיים (עברית):

http://youtu.be/pFYZP-I4oBQ

למי שתהה למקור המנהג לקשור סרטים צהובים סביב גזעי וענפי עצים, בקריאה להחזרת חטופים ושבויים הביתה, הרי שמדובר בסיפור בן מאה וחצי לפחות.

כבר בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית ענדו לשערן נשים וארוסות של חיילים מצבא הצפון, צבא האיחוד, מטפחת או צעיף צהוב.

למה צהוב?

כי הצבע הצהוב היה סמלו של חיל הפרשים של צבא הצפון. הוא ירגיש לאנשים אז כסמל של נאמנות לאהוב הנלחם רחוק. אזכורים מוקדמים למנהג יש עוד בעבר האירופי של המהגרים לאמריקה, אם אלו הסרטים הצהובים על בגדי הצבא הפוריטני במלחמת האזרחים האנגלית, האיזכור במחזה של שייקספיר "אותלו", או אפילו המנהג של עלמות בימי הביניים לענוד ענף ערבה ירוק סביב כובען.

מכל מקום, צבא הצפון הוא שינצח במלחמת האזרחים ובפולקלור האמריקאי יהפוך הסרט צהוב לסמל הרבה יותר גדול - סמל של הזדהות עם שבויים ולוחמים אהובים ותפילה לשובם בשלום מהמלחמה.

המנהג של נשות הצפון במלחמת האזרחים יוליד בתחילת המאה ה-20, את השיר הפופולרי שיתפרסם במלחמת העולם הראשונה, "היא ענדה סרט צהוב".

"על צווארה היא עונדת סרט צהוב
היא עונדת אותו בחורף וגם בקיץ.
אם אתה שואל לפשר הקישוט?
היא תענה שזה לאהוב ליבה הרחוק."

עם השנים ישתנו מילותיו, אך בארה"ב ובלא מעט מקומות בעולם הוא ימשיך להיות מנוגן על ידי תזמורות במצעדים.

מערבון אמריקאי שייצא בשנת 1949, בשם "היא ענדה סרט צהוב" (באנגלית: She Wore a Yellow Ribbon) יהדהד את המנהג הזה וישמור גם הוא על הגחלת הצהובה.

אבל בשנת 1973, יוקלט שיר שיהפוך ללהיט ויחזק עוד יותר את עניין הסרט הצהוב. השיר "קשרי סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק" ("Tie a Yellow Ribbon 'Round the Old Oak Tree").

כתב אותו תמלילן אמריקאי ששמו ארווין לוין בשנת 1973. את ההשראה הוא קיבל מסיפור שהתפרסם שנתיים לפני כן, על אסיר שעמד להשתחרר לאחר שריצה 3 שנים בכלא.

לפני שחרורו כתב האסיר לאהובתו שאם ברצונה להמשיך בקשר, הוא מבקש שהיא תקשור סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק שבעירם. ביום השחרור שלו, כשהוא נוסע לביתו באוטובוס מהכלא, שמח האסיר המשוחרר לגלות שעל עץ האלון אכן היה קשור סרט צהוב.

השיר, בביצוע של טוני אורלנדו ולהקת "שחר", עתיד להפוך ללהיט גדול. לוין אף הגדיל את האפקט כששינה בו שלא סרט צהוב אחד קשור לעץ האלון אלא מאה כאלו שנתלו עליו בידי האהובה.

מכאן עתיד הסרט הצהוב לפגוש שוב את ההיסטוריה. זה יהיה כשהשיר יהדהד באותן שנים את התקווה לחזרתם של השבויים האמריקאים ממלחמת וייטנאם.

בשנת 1980 עתיד הסרט הצהוב לשוב ולהיות רלוונטי. אז מדובר בעשרות האזרחים האמריקאים שנשבו בשגרירות האמריקאית על ידי שלטון חומייני. זה היה בעקבות המהפכה האיראנית, כשהשבויים הללו הוחזקו כבני ערובה בשגרירות בטהרן. סרטים צהובים נקשרו והם חזרו.
​
גם בישראל השתמשו כמה פעמים בסמל התקווה הזה, בין היתר כשהיה מדובר בשבויי לבנון וגם בקמפיין להשבתו של גלעד שליט.

אז כשאתם מתבקשים היום לקשור סרט צהוב על העץ, היד או על מראת הרכב, זכרו שאתם מצטרפים למסורת כואבת ואופטימית, בציפייה לחזרתם של האהובים החטופים.


הנה הקדימון של המערבון "היא ענדה סרט צהוב":

https://youtu.be/coT6cA6lvnc


מנגינת המערבון עם המילים מהסרט:

https://youtu.be/2HVsLmRaKig


השיר משנות ה-70:

https://youtu.be/Z8fhciUojQ0


והסיפור של השיר:

https://youtu.be/7ByRxcl2zZ8?long=yes

לימון (Lemon) הוא פרי הדר (citrus fruit), פרי שהוא מגוון ורב תכליתי בשימושיו. מאוכל לניקיון, דרך פולחן דתי והיסטוריה מרתקת, מהלימון שלו עשה המין האנושי לימונדה, במשך אלפי שנים.

הלימון ידוע בצבעו הצהוב הבוהק, בטעמו החמצמץ ובשימושים הרבים והמגוונים שלו במטבח, מבישול ואפייה ועד לבריאות וניקיון הבית. תרבות האוכל מעדיפה אותו להכנת לימונדה טעימה וקישוט למשקאות, הוספת מיץ לימון לסלטים וסחיטת מיץ לימון על דגים ובשרים ועד לימונים כבושים.

הקארוטנואיד (carotenoid) הוא הפיגמנט שמעניק ללימון את הגוון שלו. אגב, זה אותו פיגמנט שנותן גם לגזר את צבעו, הכתום דווקא. המעניין הוא שכאשר הלימון מבשיל והכלורופיל שבו מתפרק, הקרוטנואיד מקבל גוון צהוב שממש זורח.

בזכות העובדה שלימונים מכילים המון ויטמין C, סיבים, אשלגן, מגנזיום ועוד מינרלים. הם מהווים כבר מאות שנים תרופה טבעית לחיזוק המערכת החיסונית. סחיטה של מיץ לימון אל תוך מים חמים והוספת דבש מסייעת להקלה על כאב גרון ועל גודש. הלימון גם עשיר בנוגדי חמצון ויכול להילחם בזיהומים. הלימונים יכולים גם לסייע בירידה במשקל והורדת כולסטרול.

בזכות התכונות האנטיבקטריאליות שלו ויכולתו לחסל חיידקים, הלימון משמש אצל רבים גם לניקוי וחיטוי של משטחים, כמו השיש במטבח ואפילו בשטיפת רצפות. החומץ שמכינים ממנו הוא אחד החומרים הכי יעילים ביום יום של רבים ובסיס להרבה טיפים שימושיים.

הלימון מכיל ציטרונלה, הידוע כדוחה חרקים טבעי. שימוש בתרסיס עשוי לימון או מריחת מיץ לימון יכולים לסייע בהרחקת יתושים וחרקים.

מסורות תרבותיות ודתיות שונות בעולם משתמשות בלימונים כחלק מהפולחן והטקסים שלהן. יש תרבויות שבהן מאמינים בתכונות המטהרות של הלימון ומשתמשים בהם בטקסי טיהור וניקוי הגוף והנפש.

גם ליופי לימון יכול לתרום. שפשוף של קליפת לימון בשיניים, או מריחת מיץ לימון עליהן, יכולים לסייע בניקוי ולהעניק להן מראה בהיר יותר, כמעט הלבנת שיניים.


#תולדות הלימון
מקובל לראות בצפון מערב הודו את מקורם של הלימונים באסיה. בסביבות שנת 200 לספירה הם הובאו כזרעים לדרום איטליה. בסביבות המאה ה-7 לספירה הביאו אותם סוחרים ערבים אל מצרים ובכך הלימון מתחיל לכבוש את לבבות היושבים לחופי הים התיכון.

ליבשת אמריקה היה זה קולומבוס שהביא את זרעי הלימון בשנת 1493, כשהם נשתלו באחד היישובים האירופיים הראשונים בעולם החדש - האי היספניולה.

במשך מאות שנים היו הלימונים נדירים ובעלי ערך כל כך גבוה, שמלכים נהגו להעניק אותם זה לזה, כמתנות וסמל סטטוס. נשים בתקופת הרנסנס האדימו את שפתיהן באמצעות מיץ הלימון הטבעי.

השורשים האיטלקיים עמוקים מאוד והרבה לפני שאמלפי הפכה ליעד תיירותי. בעבר היא הייתה הרפובליקה הימית הראשונה של מה שלימים תהיה איטליה המאוחדת. לפני מילניום וקצת שנים הובאו לימונים לאמאלפי שבדרום איטליה. הם נקלטו במהירות באזור ושגשגו על הטרסות החצובות בצלעות ההרים שמסביב. ההצלחה והשגשוג של הלימון באמאלפי הם אדירים ומתקיימים תוך שהלימון הופך למרכיב מרכזי בנוף הקולינרי של האזור.

באמלפי מגדלים לימונים במשך מאות שנים והם נאכלים כאן יותר כמו תפוח או פרי טעים אחר. מכינים מהלימונים כאן את הפסטות האיטלקיות הנהדרות, כולל הפסטה לימון שכוללת לימונים, שום, פטרוזיליה ולימון. עוד נמכר כאן טורט לימון, עוגה שמוגשת על מפת לימון ומלוטש עם קצת לימונצ'לו, משקה האלכוהול שנחשב הספציאליטה של האזור.

בקליפורניה של שנת 1849, בתקופת הבהלה לזהב, היו מוכנים הכורים לשלם עבור לימון בודד סכומי כסף ניכרים. לקראת סוף אותה מאה, בתקופה הוויקטוריאנית, גידלו עשירי אירופה עצי לימון בבתיהם, בתור סמל סטטוס ריחני ונדיר.

בארצות הברית התרכזה תעשיית הלימון, באותם ימים, בפלורידה. אך בסוף המאה ה-19 הרסה תקופת קיפאון משמעותית את עצי ההדרים של פלורידה. מי שניצלו את זה והפכו את מדינתם למגדלת העיקרית של לימונים בצפון אמריקה היו החקלאים של מדינת קליפורניה.


הנה הדברים החשובים ביותר על הלימון:

https://youtu.be/E9NPyF0VOyw


כך מכינים לימונדה (ללא מילים):

https://youtu.be/Lo6UCxbazTk


חופי אמלפי באיטליה ידועים בלימונים המפורסמים שלהם:

https://youtu.be/FCwL9uDAioQ


כך מכינים מלימונים את משקה הלימונצ'לו של אמלפי:

https://youtu.be/QQt5fT0RErs


לימוני יוריקה סידלס המומלצים למיץ ופרי כל השנה (עברית):

https://youtu.be/IxKl-NxEASw


כמה מכם יודעים שהלימון יכול להיות סוללה? (עברית)

https://youtu.be/y5PQMEYv0rU


חוות לימונים בסורנטו:

https://youtu.be/dzrMA6Hfevk


הכינו תרכיב לימונדה:

https://youtu.be/0KBk0tXJpjg


כך מגדלים את הלימונים המפורסמים של אמלפי:

https://youtu.be/udtMCxWrqtI?long=yes


וסרטון תיעודי על ההיסטוריה של הלימון:

https://youtu.be/TRqDrDo2DG4?long=yes

הכנת מיץ תפוזים בקרטון או בבקבוקים פירושה שטיפה של התפוזים, מיון שלהם כדי להשתמש רק בתפוזים הטובים, ולבסוף סחיטת התפוזים למיץ. לאחר הסחיטה מחזירים חלק מהתוכן של התפוז לתוך המיץ הסחוט.

זהו. מיץ התפוזים מוכן. מכניסים את המיץ לקרטונים או לבקבוקי המיץ, אורזים בארגזים גדולים ושולחים לשיווק לחנויות. לרוויה!


כך מייצרים מיץ תפוזים טבעי:

https://youtu.be/kvWrLXwJzck


עוד על התהליך:

http://youtu.be/T8KJGtMGMSY?t=4m12s


ההיסטוריה האמריקאית של המיץ הזה:

https://youtu.be/u2GRQ96v3J8


ואיך הפך מיץ התפוזים פופולרי כל כך?

https://youtu.be/dCLuP0ky68I?long=yes