אמילי דיקנסון (Emily Dickinson) הייתה הכישרון הגדול והצנוע ביותר של השירה הנשית של אמריקה.

מי שחייה לא היו קלים והיא ידעה כאב חייתה בתוך ביתה את 40 שנות חייה הבוגרים. בסביבתה ראו בה תמהונית: היא לא קיבלה בביתה אורחים ומרבית הקשרים החברתיים שלה נוהלו בהתכתבות.

בעשור האחרון לחייה, כשבני משפחתה וחבריה החלו למות, היא הפסיקה לצאת מחדרה ושיריה עסקו יותר ויותר בענייני המוות. לאחר מות אביה בשנת 1874 היא נכנסה לבידוד כמעט מוחלט וזכתה בסביבה לכינוי "הנזירה מאמהרסט".

הבדידות והעומק הרגשי שלה הביאו לכך שהמשוררת האמריקאית בת המאה ה-19 כתבה אלפי שירים למגירה, בעוד שבחייה התפרסמו פחות מ-10 שירים שלה בציבור. גם אלה פורסמו, אגב, לאחר לחץ של חברים ובני משפחה ולאחר שעשתה תיקונים, כדי שהשירים הללו יהיו "יותר רגילים".

כ-1,800 השירים האחרים, שהתפרסמו בהדרגה אחרי מותה, התקבלו בציבור בצורה מופלאה. האמריקאים גילו משוררת מאד לא רגילה לתקופתה, עם שירים קצרים, מבריקים ומקוריים. הם נכתבו בסגנון כתיבה שונה משל משוררים אחרים, בכתיבה, בדקדוק ובאוצר המילים המיוחד שלה, כשחלק מהמילים הללו הומצאו ממש על ידה.

אפילו בפיסוק היא הייתה שונה - במקום נקודות היא השתמשה במקפים.


#שיר לדוגמה:
אם איני יכולה למנוע לב שבור אחד,
לא אחיה לשווא;
אם לא אוכל להקל את כאב החיים של אחד,
או לצנן את כאבו,
או לעזור לגוזל מעולף אחד בחזרה אל הקן
לא אחיה לשווא.


ואכן ההתלהבות מדיקנסון הייתה מדהימה. המשוררת המסתורית, שכה מעט משיריה פורסמו בעודה בחיים ושכתיבתה פרצה את גבולות השירה המוכרת, הפכה לאחר מותה לאחת הכותבות הגדולות בתולדות אמריקה.

ימי השיא של כתיבתה הנסתרת היו ממש במקביל לשנות מלחמת האזרחים באמריקה, אך אמילי חיה את מרביתם סגורה בחדרה.

דרמת חייה התרחשה דווקא במותה. לפני מותה היא ביקשה מאחותה שתשרוף את שיריה שבמגירה שלה. חלקם נכתבו על מפיות, מעטפות ופתקים. היו שם גם מאות מהמכתבים שכתבה. חלק גדול מהם אכן אבד, אך חלק עצום פורסם בכל זאת והכיר אותה לעולם.

כי אחרי מותה, ראתה אחותה את השירים המיוחדים שלה. היא התקשתה לבצע את הבטחתה והחליטה לשלוח דוגמאות מהם למומחים, שייבחנו את ערכם הספרותי. המומחים ההמומים עצרו אותה מלהשמיד את מה שהסתבר כאוצר ספרותי בלתי נתפס, פרי כישרון טבעי וצנוע כל כך של משוררת גאונית ומקורית במיוחד.

מילותיה האחרונות של אמילי היו: "אני חייבת להיכנס, הערפל עולה." והיא אכן הלכה לעולמה, אבל בו בזמן גם יצאה אל האור והפכה למשוררת החשובה באמריקה.


הנה סיפורה של אמילי דיקנסון בבית שבו גדלה וחיה כל חייה:

http://youtu.be/PU8XijqmnT0


שיר בהנפשה שלה (מתורגם):

https://youtu.be/4eGFMw3U1ts


"אדום חזה מעולף" של דיקנסון, מתוך אלבום מופת של אפרת בן-צור, שגם הלחינה:

http://youtu.be/Z6kIdOLXFxA


"אני גרה באפשרי" - מהשירים היפים שלה:

http://youtu.be/McGypjtORr4


"אני אף אחת" - ומי אתה?

http://youtu.be/Ev15wAJkzwM

אין מי שהיטיב יותר מפרנץ קפקא (Franz Kafka) לתאר את ההוויה הקיומית של האדם המודרני. יותר מכל סופר אחר דייק קפקא את תיאור חוויות העולם המודרני, את הבדידות בצל החיים האורבניים, העמידה חסרת האונים מול הביורוקרטיה והעריצות ואת הכמיהה לאינטימיות בלב הרעש הומה האדם.

קפקא נולד בפראג ב-1883 למשפחה יהודית בורגנית מהמעמד הבינוני-גבוה בפראג. מי שהיה מגדולי הסופרים במאה ה-20 ומהמרתקים והמשפיעים שבהם לא התכוון בכלל להיות לאגדה. חייו היו רצופים במתחים - בין יהדותו לתרבות הגרמנית, בין שאיפותיו הספרותיות לעבודתו כפקיד בחברת ביטוח, ובין בדידותו העמוקה לגעגועיו לאינטימיות.

לגאון הספרות מפראג, שמעולם לא התחתן, לא היו ילדים. קפקא גם סבל מבעיות בריאות כרוניות וחי בצל דמותו המעיקה של אביו השתלטן. למרות זאת ואולי אף משום נסיבות אלה, הוא הצליח ליצור ספרות שחודרת לעומק הנפש האנושית ומתארת את הניכור המודרני בצורה שלא נראתה כמותה.

הוא היטיב לשרטט מצבים אנושיים אוניברסליים דרך סיטואציות סוריאליסטיות. בלטה גם יכולתו לתאר חוויות של מציאות ריקה וחסרת פשר, כל אלה בעולם מנוכר שאחד ממאפייניו הבולטים הוא אובדן המשמעות.

על אף שהיה צ'כי, התגורר בפראג ודיבר צ'כית ויידיש, הוא כתב בגרמנית דווקא, שפת משפחתו בה נולד. הוא כתב גם רומנים, ספרים באורך מלא, אך גם סיפורים קצרים רבים. בספריו הוא עסק בחיפוש דרך וזהות, תלישות חברתית, מאבק ועמידה מול בירוקרטיה אימתנית ועוד.

בין יצירות המופת של קפקא נמצא את הרומן "הטירה", ספר שעתיד לשנות את דרכי הכתיבה והתיאור של חוויית החיים בעולם המודרני. יש גם את הרומן "המשפט" (The Trial) המספר על טלטלת חייו של יוסף ק' ההופכים לסיוט מתמשך, מאז התעורר לאחר חגיגות יום הולדתו ה-30 וגילה מול דלתו שני שוטרים ובידם צו מעצר כשהנאשם לא יודע במה הוא נאשם ועומד למשפט שאינו מבין את פשרו.

יש שיאמרו שהכי בולטת ביצירתו של קפקא היא הנובלה "הגלגול" (The Metamorphosis), שנכתבה בשנת 1915 ומספרת על בחור בשם גרגור, המתעורר בוקר אחד במיטתו מחלומות טרופים ומגלה שהוא הפך לשרץ ענק.

יצירתו של קפקא מתאפיינת בסגנון ייחודי המשלב את המציאותי עם הסוריאליסטי. הוא יצר עולמות ספרותיים שבהם הדמויות נלכדות במערכות ביורוקרטיות אכזריות. מי שתיאר באופן מבריק את מנגנוני הכוח והשליטה שעתידים לשלוט עם עליית המשטרים הטוטליטריים.

דומה שקפקא חזה במדויק את העולם המודרני, החל מעליית הטוטליטריות ושלטונות של רודנים ועריצים במאה ה-20, דרך הביורוקרטיה המשתקת של העידן המודרני, וכלה בתחושת הזרות והניכור, המאפיינת את החיים העירוניים והמודרניים של ימינו.

בשנת 1924, בסנטוריום, בית הבראה בקירלינג (Kierling) שליד וינה, הלך פרנץ קפקא לעולמו, בשל מחלת השחפת. במותו הוא השאיר מעין "צוואה", בצורת פתק למקס ברוד, חברו הטוב ביותר. בפתק הוא ביקש מברוד להעלות את כל כתביו באש ולא להותיר מהם זכר.

אלא שלברוד היה ברור שלא יקיים את דרישתו של חברו. כבר בפגישתם הראשונה, כסטודנטים באוניברסיטה, הוא הכיר בקפקא כגאון. ובניגוד לתחושתו של הגאון המת שהספרות אינה מוצלחת, לברוד היה ברור שהעולם חייב להכיר את יצירותיו. במקום לשרוף את כתבי היד של קפקא, הוא ערך והתקין אותם להוצאה לאור.

רק לחשוב שהעולם היה מפספס יצירה כמו הרומן "הטירה", ספר שהוא אבן דרך בכתיבה המודרנית והיווה השראה לכותבים רבים לכתיבה חדשה ומודרניסטית.

מכל מקום, כשם שברוד וקפקא היו חברים קרובים בחייהם, כך גם הארכיונים שלהם, שאוחדו אצל ברוד, נמצאים כיום בספרייה הלאומית של ישראל. עד היום ממשיכה יצירתו לרתק ולאתגר אינספור קוראים בעולם והשפעתו על הספרות והתרבות העולמית ממשיכה להתעצם עד היום.


מי היה פרנץ קפקא (עברית):

https://youtu.be/pX6P0A2m-ZI


החווייה הקפקאית (מתורגם):

https://youtu.be/wkPR4Rcf4ww


סיפור קצר שלו (עברית):

https://youtu.be/si17M4E3ga4


עוד סיפור מ"העוברים בריצה" של פרנץ קפקא (עברית):

https://youtu.be/4cJUMc1QX_4


הארכיון עם מגוון חומרים מפתיעים ומרתקים שהשאיר הועבר ב-2019 לספריה הלאומית בישראל (עברית):

https://youtu.be/N1KFBrB335s


קדימון להצגה על "המשפט" שלו (ללא מילים):

https://youtu.be/wQdouyy2LwA


בחיוך על קפקא המבקש לשרוף הכל ולא להשאיר כלום (עברית):

https://youtu.be/Ms8OlGw38A8


מהי קפקאיות או חוויה קפקאית?

https://youtu.be/LaffA9EyUgo?long=yes


וסרטון תיעודי על קפקא, מתעד החשיכה הסוראליסטית:

https://youtu.be/TewAbpe8RAg?long=yes

פרס נובל (Nobel Prize) הוא פרס שמעניקים בשוודיה בכל שנה לאנשים או לארגונים מכל העולם, שאחראים למחקרים מדעיים מצוינים, המצאות טכנולוגיות חשובות, או תרומה בלתי-רגילה לחברה.

את הפרס החלו להעניק מ-1901 מקרן שהוקמה בעקבות הצוואה של ממציא הדינמיט, אלפרד נובל, שחש שהמצאתו שימשה להרג והשמדה גדולים ורצה לכפר על כך באופן משמעותי.

פרסי נובל מחולקים בכל שנה בעיר סטוקהולם, ב-10 בדצמבר, יום מותו של אלפרד נובל. גובה הפרסים לכל זוכה הוא מעל מיליון דולר. ועדות מיוחדות בכל תחום מחליטות על מקבלי הפרסים, מתוך מועמדים שונים המוצעים להם ובאים ממדינות העולם כולו.


מהו פרס נובל? (עברית לילדים)

https://youtu.be/CthLKbzMjks?t=8s


סיפורו של פרס הנובל לשלום ואיך קובעים למי יינתן (מתורגם):

https://youtu.be/rXhpK_lhonA


דוגמה לפרס נובל בכימיה מוצדק (עברית):

https://youtu.be/Q5orLHZB0e8


סרטון קצר המתאר את פרס נובל:

http://youtu.be/tLu_2vWtRRc


סרטון שמספר מעט על 4 מזוכי פרס הנובל בישראל (עברית):

https://youtu.be/BpJARJn-EYQ


כמה מהחשובים שבזוכי פרס נובל:

https://youtu.be/Ia4h_qRjxX0


וזוכת פרס הנובל הצעירה ביותר אי-פעם:

https://youtu.be/CXvs1vwiD0M

היה זה זה באוניברסיטת רייס האמריקאית, כשהגיע אליה ב-12 בספטמבר, 1962 נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי. הוא בא כדי לקבל את תואר המרצה לשם כבוד שהחליט המוסד להעניק לו. אבל בכיסו היה מונח אחד הנאומים החשובים בהיסטוריה האמריקאית ואולי אף העולמית.

זה קורה באצטדיון הפוטבול הענקי של האוניברסיטה, ביום חם יחסית, בו יישא הנשיא נאום מכונן. הנאום הזה עתיד להניע את האומה האמריקאית למה שהוא אולי המאמץ ההנדסי הקולקטיבי הגדול ביותר שידעה אמריקה ושאינו מלחמה.

הנאום קיבל את הכינוי "נאום הירח" (Moon speech). במילים שאמר קנדי באותו יום, נתן הנשיא הצעיר והנמרץ את האות למה שתהפוך לאחת ההתפתחויות הטכנולוגיות החשובות, המרגשות והמרכזיות בתולדות המין האנושי.

בנאום הציב ג'ון קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להצליח ולהנחית אדם על הירח עד לסוף העשור... ואז להחזירו לכדור הארץ בשלום.

זה היה עוד שלב ובדיעבד שלב מכריע במירוץ אל החלל שניהלו ארצות הברית וברית המועצות, שתי המעצמות של אותם ימים. חמש שנים לפני כן, הקדימו הסובייטים את אמריקה בשיגור של הספוטניק, הלוויין הראשון וגם את הפתעת האסטרונאוט הראשון בהיסטוריה, יורי גאגרין הסובייטי, לא הצליחו בנאס"א לשכוח.

המרוץ את החלל היה גם חלק משמעותי וסמלי במלחמה הקרה שניהלו שתי המעצמות ביניהן. חשוב להבין שהעליונות הטכנולוגית הייתה מרכיב פסיכולוגי ראשון במעלה, בהחלטה של מי מהמנהיגים הקומוניסטים האם לתקוף ראשונים את אמריקה בטילים גרעיניים או להימנע מכך.

פוליטית הייתה בנאום של קנדי תשובה להתנגדות הרבה לתקציב העצום שהוא כבר הקציב למרוץ של אמריקה לחלל:

#"אומה שמתיימרת להנהיג אומות אחרות... אינה יכולה להישאר מאחור במירוץ הזה."

קנדי גם יודע שרק הגיון לא עובד אז הוא מבקש מאלוהים את ברכתו לאומה, לקראת מה שתיאר בנאום כיציאה אל

#"ההרפתקה הגדולה והמסוכנת ביותר שהאדם ידע מעודו."

אבל מבחינת מנהיגות ורוח המפקד, הנקודה החשובה ואולי שיא הנאום של הנשיא החכם, הייתה ההכרזה של קנדי ש

#"ארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח... והיא עושה זאת לא בגלל שזה קל, אלא מפני שזה קשה."

“We choose to go to the Moon and do the other things, not because they are easy, but because they are hard."

היה באמירה הזו מסר משמעותי לאמריקאים של אותם ימים. זו אומה שמתגבשת לשינוי חברתי מכריע, עם הסתבכות שכבר מסתמנת בווייטנאם וניצחונות סובייטיים שהעיבו על מצב רוחה. כל זאת בצד החמרת האיום הגרעיני הסובייטי והמלחמה הקרה המאיימת, כשצעירים שמתחילים לדרוש שינוי ואף השכילו לבחור נשיא צעיר שיביא אותו ובום כלכלי שמכניס את ההורים שלהם, בני המעמד הבינוני, לבולמוס של צריכה ובזבוזים שאמריקה מעולם לא הכירה.

בנאום הזה השכיל הנשיא להציב חזון ואתגר חדש לאמריקה. אבל שנה וקצת אחרי הנאום נרצח קנדי בהתנקשות בדאלאס. הוא לא זכה לראות כיצד שמונה שנים אחריו, ב-20 ביולי 1969, תגשים תכנית החלל האמריקנית את היעד שהציב לה בחזונו. היה זה כשהחללית אפולו 11 נחתה על הירח ואף הצליחה לאחר מכן להשיב את שלושת האסטרונאוטים בשלום לכדור הארץ, הישג מדהים כשלעצמו.

בכך הגשימו העם ומהנדסיו את הצוואה והחזון הגדולים של הנשיא שנרצח לעולמו.

אבל בואו נישאר לרגע בעולם הזה, בו תרמה תכנית אפולו לקפיצה הטכנולוגית המטורפת שהביאו המחקר והפיתוח שלה. אינספור פיתוחים וחידושים שנולדו בה יגולגלו בשנים הבאות לתחומים רבים, בעיקר אך לא רק, בעולמות התקשורת, האלקטרוניקה, המיחשוב והאווירונאוטיקה.

הטכנולוגיה החדשה שלה עתידה לחזק את עליונותה של אמריקה ולהביא די מהר לשליטתה המוחלטת בחלל. לצד הקפיצה הטכנולוגית האדירה שהיא תביא לתעשייה, תכנית אפולו שהרים קנדי עתידה גם להשפיע על החינוך והתרבות האמריקנים למשך שנים ותיתן השראה לתכניות דומות בכל העולם.

נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".


הנה נאום החלל של קנדי בעיבוד אנימציה שממחיש אותו:

https://youtu.be/G6z-h6faR6o


הנאום המרגש כמו שצולם:

https://youtu.be/th5A6ZQ28pE


הוא עוד הספיק לעודד את נאס"א, אחרי המראת הספוטניק הרוסי:

https://youtu.be/GmN1wO_24Ao


תכנית אפולו שעוצבה ברוח החזון שלו:

https://youtu.be/_T8cn2J13-4


ותכנית חינוכית על המרוץ שהשיק קנדי אל החלל (עברית):

https://youtu.be/eL0MHJngcik?long=yes