מה זו חווייה קפקאית?
אין מי שהיטיב יותר מפרנץ קפקא (Franz Kafka) לתאר את ההוויה הקיומית של האדם המודרני. יותר מכל סופר אחר דייק קפקא את תיאור חוויות העולם המודרני, את הבדידות בצל החיים האורבניים, העמידה חסרת האונים מול הביורוקרטיה והעריצות ואת הכמיהה לאינטימיות בלב הרעש הומה האדם.
קפקא נולד בפראג ב-1883 למשפחה יהודית בורגנית מהמעמד הבינוני-גבוה בפראג. מי שהיה מגדולי הסופרים במאה ה-20 ומהמרתקים והמשפיעים שבהם לא התכוון בכלל להיות לאגדה. חייו היו רצופים במתחים - בין יהדותו לתרבות הגרמנית, בין שאיפותיו הספרותיות לעבודתו כפקיד בחברת ביטוח, ובין בדידותו העמוקה לגעגועיו לאינטימיות.
לגאון הספרות מפראג, שמעולם לא התחתן, לא היו ילדים. קפקא גם סבל מבעיות בריאות כרוניות וחי בצל דמותו המעיקה של אביו השתלטן. למרות זאת ואולי אף משום נסיבות אלה, הוא הצליח ליצור ספרות שחודרת לעומק הנפש האנושית ומתארת את הניכור המודרני בצורה שלא נראתה כמותה.
הוא היטיב לשרטט מצבים אנושיים אוניברסליים דרך סיטואציות סוריאליסטיות. בלטה גם יכולתו לתאר חוויות של מציאות ריקה וחסרת פשר, כל אלה בעולם מנוכר שאחד ממאפייניו הבולטים הוא אובדן המשמעות.
על אף שהיה צ'כי, התגורר בפראג ודיבר צ'כית ויידיש, הוא כתב בגרמנית דווקא, שפת משפחתו בה נולד. הוא כתב גם רומנים, ספרים באורך מלא, אך גם סיפורים קצרים רבים. בספריו הוא עסק בחיפוש דרך וזהות, תלישות חברתית, מאבק ועמידה מול בירוקרטיה אימתנית ועוד.
בין יצירות המופת של קפקא נמצא את הרומן "הטירה", ספר שעתיד לשנות את דרכי הכתיבה והתיאור של חוויית החיים בעולם המודרני. יש גם את הרומן "המשפט" (The Trial) המספר על טלטלת חייו של יוסף ק' ההופכים לסיוט מתמשך, מאז התעורר לאחר חגיגות יום הולדתו ה-30 וגילה מול דלתו שני שוטרים ובידם צו מעצר כשהנאשם לא יודע במה הוא נאשם ועומד למשפט שאינו מבין את פשרו.
יש שיאמרו שהכי בולטת ביצירתו של קפקא היא הנובלה "הגלגול" (The Metamorphosis), שנכתבה בשנת 1915 ומספרת על בחור בשם גרגור, המתעורר בוקר אחד במיטתו מחלומות טרופים ומגלה שהוא הפך לשרץ ענק.
יצירתו של קפקא מתאפיינת בסגנון ייחודי המשלב את המציאותי עם הסוריאליסטי. הוא יצר עולמות ספרותיים שבהם הדמויות נלכדות במערכות ביורוקרטיות אכזריות. מי שתיאר באופן מבריק את מנגנוני הכוח והשליטה שעתידים לשלוט עם עליית המשטרים הטוטליטריים.
דומה שקפקא חזה במדויק את העולם המודרני, החל מעליית הטוטליטריות ושלטונות של רודנים ועריצים במאה ה-20, דרך הביורוקרטיה המשתקת של העידן המודרני, וכלה בתחושת הזרות והניכור, המאפיינת את החיים העירוניים והמודרניים של ימינו.
בשנת 1924, בסנטוריום, בית הבראה בקירלינג (Kierling) שליד וינה, הלך פרנץ קפקא לעולמו, בשל מחלת השחפת. במותו הוא השאיר מעין "צוואה", בצורת פתק למקס ברוד, חברו הטוב ביותר. בפתק הוא ביקש מברוד להעלות את כל כתביו באש ולא להותיר מהם זכר.
אלא שלברוד היה ברור שלא יקיים את דרישתו של חברו. כבר בפגישתם הראשונה, כסטודנטים באוניברסיטה, הוא הכיר בקפקא כגאון. ובניגוד לתחושתו של הגאון המת שהספרות אינה מוצלחת, לברוד היה ברור שהעולם חייב להכיר את יצירותיו. במקום לשרוף את כתבי היד של קפקא, הוא ערך והתקין אותם להוצאה לאור.
רק לחשוב שהעולם היה מפספס יצירה כמו הרומן "הטירה", ספר שהוא אבן דרך בכתיבה המודרנית והיווה השראה לכותבים רבים לכתיבה חדשה ומודרניסטית.
מכל מקום, כשם שברוד וקפקא היו חברים קרובים בחייהם, כך גם הארכיונים שלהם, שאוחדו אצל ברוד, נמצאים כיום בספרייה הלאומית של ישראל. עד היום ממשיכה יצירתו לרתק ולאתגר אינספור קוראים בעולם והשפעתו על הספרות והתרבות העולמית ממשיכה להתעצם עד היום.
אין מי שהיטיב יותר מפרנץ קפקא (Franz Kafka) לתאר את ההוויה הקיומית של האדם המודרני. יותר מכל סופר אחר דייק קפקא את תיאור חוויות העולם המודרני, את הבדידות בצל החיים האורבניים, העמידה חסרת האונים מול הביורוקרטיה והעריצות ואת הכמיהה לאינטימיות בלב הרעש הומה האדם.
קפקא נולד בפראג ב-1883 למשפחה יהודית בורגנית מהמעמד הבינוני-גבוה בפראג. מי שהיה מגדולי הסופרים במאה ה-20 ומהמרתקים והמשפיעים שבהם לא התכוון בכלל להיות לאגדה. חייו היו רצופים במתחים - בין יהדותו לתרבות הגרמנית, בין שאיפותיו הספרותיות לעבודתו כפקיד בחברת ביטוח, ובין בדידותו העמוקה לגעגועיו לאינטימיות.
לגאון הספרות מפראג, שמעולם לא התחתן, לא היו ילדים. קפקא גם סבל מבעיות בריאות כרוניות וחי בצל דמותו המעיקה של אביו השתלטן. למרות זאת ואולי אף משום נסיבות אלה, הוא הצליח ליצור ספרות שחודרת לעומק הנפש האנושית ומתארת את הניכור המודרני בצורה שלא נראתה כמותה.
הוא היטיב לשרטט מצבים אנושיים אוניברסליים דרך סיטואציות סוריאליסטיות. בלטה גם יכולתו לתאר חוויות של מציאות ריקה וחסרת פשר, כל אלה בעולם מנוכר שאחד ממאפייניו הבולטים הוא אובדן המשמעות.
על אף שהיה צ'כי, התגורר בפראג ודיבר צ'כית ויידיש, הוא כתב בגרמנית דווקא, שפת משפחתו בה נולד. הוא כתב גם רומנים, ספרים באורך מלא, אך גם סיפורים קצרים רבים. בספריו הוא עסק בחיפוש דרך וזהות, תלישות חברתית, מאבק ועמידה מול בירוקרטיה אימתנית ועוד.
בין יצירות המופת של קפקא נמצא את הרומן "הטירה", ספר שעתיד לשנות את דרכי הכתיבה והתיאור של חוויית החיים בעולם המודרני. יש גם את הרומן "המשפט" (The Trial) המספר על טלטלת חייו של יוסף ק' ההופכים לסיוט מתמשך, מאז התעורר לאחר חגיגות יום הולדתו ה-30 וגילה מול דלתו שני שוטרים ובידם צו מעצר כשהנאשם לא יודע במה הוא נאשם ועומד למשפט שאינו מבין את פשרו.
יש שיאמרו שהכי בולטת ביצירתו של קפקא היא הנובלה "הגלגול" (The Metamorphosis), שנכתבה בשנת 1915 ומספרת על בחור בשם גרגור, המתעורר בוקר אחד במיטתו מחלומות טרופים ומגלה שהוא הפך לשרץ ענק.
יצירתו של קפקא מתאפיינת בסגנון ייחודי המשלב את המציאותי עם הסוריאליסטי. הוא יצר עולמות ספרותיים שבהם הדמויות נלכדות במערכות ביורוקרטיות אכזריות. מי שתיאר באופן מבריק את מנגנוני הכוח והשליטה שעתידים לשלוט עם עליית המשטרים הטוטליטריים.
דומה שקפקא חזה במדויק את העולם המודרני, החל מעליית הטוטליטריות ושלטונות של רודנים ועריצים במאה ה-20, דרך הביורוקרטיה המשתקת של העידן המודרני, וכלה בתחושת הזרות והניכור, המאפיינת את החיים העירוניים והמודרניים של ימינו.
בשנת 1924, בסנטוריום, בית הבראה בקירלינג (Kierling) שליד וינה, הלך פרנץ קפקא לעולמו, בשל מחלת השחפת. במותו הוא השאיר מעין "צוואה", בצורת פתק למקס ברוד, חברו הטוב ביותר. בפתק הוא ביקש מברוד להעלות את כל כתביו באש ולא להותיר מהם זכר.
אלא שלברוד היה ברור שלא יקיים את דרישתו של חברו. כבר בפגישתם הראשונה, כסטודנטים באוניברסיטה, הוא הכיר בקפקא כגאון. ובניגוד לתחושתו של הגאון המת שהספרות אינה מוצלחת, לברוד היה ברור שהעולם חייב להכיר את יצירותיו. במקום לשרוף את כתבי היד של קפקא, הוא ערך והתקין אותם להוצאה לאור.
רק לחשוב שהעולם היה מפספס יצירה כמו הרומן "הטירה", ספר שהוא אבן דרך בכתיבה המודרנית והיווה השראה לכותבים רבים לכתיבה חדשה ומודרניסטית.
מכל מקום, כשם שברוד וקפקא היו חברים קרובים בחייהם, כך גם הארכיונים שלהם, שאוחדו אצל ברוד, נמצאים כיום בספרייה הלאומית של ישראל. עד היום ממשיכה יצירתו לרתק ולאתגר אינספור קוראים בעולם והשפעתו על הספרות והתרבות העולמית ממשיכה להתעצם עד היום.
