שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד החל האדם הקדמון להדליק אש?
איך השתמש האדם הקדמון באבן צור?
אבן הצור (Flint או Flintstone) הוא סלע קשה ובעל מראה זגוגי שבנוי מסיליקה (SiO2) טהורה. בנוי מקריפטוקריסטלים, גבישים זעירים ונסתרים, זהו אחד מאבני היסוד של הציוויליזציה האנושית, אף שכמובן איש לא המציא אותה וכל היווצרותה היא טבעית.
נראה שלפני כ-2.6 מיליון שנה, בני האדם הקדמונים גילו שכשמכים בזווית נכונה באבן זו, שהיא סוג של סיליקה מיקרו-גבישית (Microcrystalline Silica), היא נשברת לצורה חדה ומדויקת.
הטכניקה הבסיסית נקראת עיבוד אבן על ידי הקשה, בה מכים באבן קשה על גרעין הצור כדי לנתק ממנו פתיתים חדים. מה שמייחד את הצור הוא שהשבר שלו קונקואידי (Conchoidal Fracture), כלומר הוא נשבר בעקומות חלקות וצפויות, מה שמאפשר ליצור להבים חדים כתער.
#שימושים
מכאן מצאו הקדמונים מגוון שימושים לכלי הצור. הם שימשו לשחיטה, לעיבוד בשר, לעיבוד עורות לבגדים, חיתוך צמחייה, גילוף עץ ועצם.
המסורת הטכנולוגית של עיבוד הצור התפתחה לאורך מיליוני שנים. התרבות האשלית פיתחה את הגרזן היד הדו-צדדי לפני כ-1.76 מיליון שנה, כלי רב-שימושי שנחשב ה"אולר השוויצרי" של תקופת האבן.
בשלב מאוחר יותר, לפני כ-300 אלף שנה לפחות, גילו בני האדם שניצוצות הנוצרות מנקישת צור בפיריט (Pyrite) מציתים חומרים דליקים. כך השתמשו באבני צור וחלמיש בתור "אבן אש" שבעזרת חיכוך נוצרים ממנה גיצים. כך ניתן היה להדליק אש באמצעות חיכוך שתי אבני צור, מה שיהפוך את אבן הצור לכלי הדלקת אש המרכזי של האדם הקדמון.
באבן צור נהגו היהודים בימי קדם להשתמש לצורך ברית המילה.
מה שמדהים הוא שארכיאולוגים מצאו אתרים שבהם אדם קדמון טרח לשאת גרזני יד מרחק של מאות קילומטרים מנקודת ייצורם, מה שמרמז שכלי הצור המשובחים היו בעלי ערך חברתי וכלכלי, אולי אפילו שימשו כמתנות או כאמצעי מסחר.
עם כניסת עידן המתכות, לפני כ-5,000 שנה, נסוג הצור לשוליים, אך לא נעלם לגמרי. עד המאה ה-19 עוד השתמשו בו ברובי חובטי-צור (Flintlock Rifles), עדות לכך שמה שאדם קדמון מצא לפני מיליוני שנים המשיך לשרת את האנושות עד לעידן המודרני.
מעניין שחוקרים ומנתחים מודרניים בדקו להבי צור עתיקים תחת מיקרוסקופ ומצאו שחדותם עולה על חדות של להבי מנתחים מפלדה מודרנית. בדיוק משום כך נעשה בשנות ה-80, בחלק מבתי חולים בארצות הברית, ניסוי מוגבל לניתוחים עדינים בשימוש עם סכיני צור.
הנה אדם שמייצר כלי צור (בעברית):
https://youtu.be/nz5wv16C_mk
עיבוד אבן צור ליצירת סכינים או ראשי חיצים:
http://youtu.be/GVxGde2cymA
איך הפיניקים היו לאימפריה שאיתגרה את רומי?
הפיקניקים (Phoenicians) היו עם כנעני ממוצא שמי, עם של יורדי ים שבנה אימפריה מסחרית אדירה ועשירה. הפיניקים ישבו בחוף המזרחי של הים התיכון, באזורי צור וצידון, בלבנון וישראל של היום.
הם בנו נמלים והיו בוני ספינות מצוינים, שבעזרתן הפליגו למרחקים כדי לסחור עם עמים רחוקים. הם עסקו ביצור ומכירה של בגדים, מוצרי מתכת וזכוכית. מסתבר שספינות פיניקיות הרחיקו עד מערב אפריקה כדי לסחור שם.
בהנהגת הנסיכה שלהם דידו, חצו הפיניקים את הים התיכון והתיישבו גם בצפון אפריקה. שם הם גם בנו את ערי המדינה עתיקה וקרתגו. קרתגו הייתה לאחת מהערים הידועות והחזקות של העולם הקדום והפכה ליריבתה של רומי. מקרתגו ייצא חניבעל למסע המלחמה כנגד הרומאים ויביס אותם שוב ושוב, עד שיובס במלחמה.
הפיניקים היו מומחים בהפקת צבע הארגמן (סגול-אדום). את הארגמן הם הפיקו מחלזונות ימיים שהם שלו מחופי הים התיכון, ואת שיטת ההפקה שלו הם שמרו בסוד רב.
בעולם העתיק לצבע הארגמן הייתה משמעות רבה, הוא סימל סמכות, מעמד, ומלכותיות, ומלכים ושליטים נהגו ללבוש בגדי ארגמן שהיו בגדי יוקרה. הפיניקים פיתחו תעשייה ענפה של אריגת וצביעת בדי ארגמן. בהם הם סחרו עם העמים שסבבו אותם.
היוונים הם שככל הנראה נתנו לפיניקים את שמם, שנגזר מהמילה היוונית, פוניקס (Phoenix) שמשמעותה - סגול. וכך היוונים קראו לפיניקים על צבע הארגמן הסגול-אדום שהם התמחו בהפקתו.
בתולדות היהודים הם נקראו הצידונים, על שם העיר צידון שהייתה אחת מערי המדינה הגדולות ביותר שלהם.
https://youtu.be/jvzXRtAe0Mw
הנה סיפורם של הפיניקים:
http://youtu.be/ocNJlMBCIgY
מצגת וידאו של תולדות הפיניקים:
http://youtu.be/hLHNh4caX4Y
תולדות הפיניקים וביקור בחורבות קרתגו הבירה (עברית):
https://youtu.be/LLrDNXAAR6w?long=yes
על ההיסטוריה של הפיניקים:
https://youtu.be/ojiOLBt7q_Y?long=yes
וסרט תעודי על הפיניקים:
https://youtu.be/uBObLQZdeq8?long=yes
ממה הכינו הרומאים את צבע הארגמן?
חלזונות הגדלים בים, מסוג ארגמונים, הם המקור לצבע ארגמן (purple), האדום כהה של העת העתיקה. בעולם העתיק למדו שכשהוא מאוים, מפריש חלזון הארגמון נוזל גוף סגול-אדום חזק, בגוון סגול אבל אדמדם.
צבע הארגמן היה בימי קדם כל כך יקר, עד שרק מלכים, בני אצולה וכוהנים יכולים היו ללבוש בגדים שצבועים בו. זה לא רק צבעו היפה אלא גם העובדה שהוא כמעט ולא דוהה, שהפך אותו כה נחשק באותם ימים.
הרבה מהצבעים הללו נוצרו ממש כאן, באזורנו, על חופי הים התיכון. האנשים שזו הייתה מלאכתם נהגו לשבור בפטיש את השריון של החלזונות ולהניח להם להגיר את הצבע הנדיר. זה היה תהליך איטי, יקר מאד.
עוד מימי הפיניקים עשו זאת בערי חוף עתיקות בחופי לבנון וגם בעיר העתיקה אפולוניה (ליד חופי הרצליה של היום. גם בה גידלו את חלזונות הארגמונים והפיקו מהם צבעים לצביעת הבדים.
בימי קדם גידלו את החלזונות הללו גם באיי אכזיב הקטנים, האיים היחידים של ישראל. היתרון שבאיים המבודדים, כבתי גידול לחלזונות, היה רב. לכן הפיקו בהם את צבעי הארגמן והתכלת, ששווקו לכל העולם העתיק.
הנה הדרך העתיקה ליצור צבע ארגמן סגול:
https://youtu.be/ZLCO11LF4i8
כאן יצרו בימי קדם את הצבע הסגול ארגמן:
https://youtu.be/Nm_B4qj31Jk
לא רק סגול - המקור האבוד לצבע התכלת של פתיל הציצית היהודית והצמח שהחליף אותו לא פעם (עברית):
https://youtu.be/sn_Sbevlaqc
בטוניס עדיין יש מי שמייצר צבע סגול כמו הפיניקים שבעבר יצרו אותו מחלזונות:
https://youtu.be/XNx3a6h70h0
צור
כיצד נהג האדם הקדמון להצית אש?
הדלקת האש הקדומה לא נוצרה ביום אחד. בראשית סביר שגילה האדם הקדמון את האש הדולקת, לאחר שזו ניצתה ממכת ברק, מקרני השמש בחום הקיץ או מהתפרצות של הר געש.
האם האסימון שלהם נפל כשטעמו הקדמונים את בשרם של בעלי חיים החרוכים שנשארו בשטח אחרי השריפה? - זה לא היה רק טעים אלא גם בריא יותר.
לאחר שגילו שהיא גם מחממת בלילות הקרים ומרתיעה טורפים, הם החלו שומרים את האש. אש כל כך שימושית, הם הבינו, כדאי שלא תכבה. השמירה על הגחלת היא משימה חשובה, שתהפוך מאז לביטוי סמלי להמשכיות בחיים.
אבל האדם הקדמון לא הסתפק בלשמור על האש. במשך הזמן הוא למד להצית אש בעצמו, בעזרת שיטות קדומות שגילה.
יש טענה שהשיטה הראשונה שבהן התגלתה כבר לפני כ-180.000 שנה. היא הייתה שימושית רק במקומות יבשים וחמים. שם גילו הקדמונים, ככל הנראה, שהבערת האש אפשרית באמצעות חיכוך של מקל עץ יבש וקשה בתוך חריץ או נקב שעשו בפיסת עץ שטוחה. החימום שיצר החיכוך של העץ בעץ הביא להצתה של העץ.
במקומות קרים יותר ובתקופות מאוחרות יותר למדו להצית אש בשיטה אחרת, של חיכוך שתי אבני צור אחת בשנייה. סביר שהאדם הקדמון גילה את השיטה כשהכין כלי צור פשוטים ושם לב שמדי פעם נוצר בחיכוך בין אבני הצור ניצוץ. כשהבין שהניצוץ יכול להצית אש, נולדה שיטת ההצתה שתהיה הבסיס למצית שמשמש את האדם עד ימינו.
בהמשך ההיסטוריה גילו היוונים והסינים הקדמונים שניתן להשתמש בעדשת זכוכית כדי לכנס את קרני השמש לנקודה אחת, לחמם אותה מאד וכך להצית בה אש. השיטה הזו הביאה לאחד הגילויים החשובים והראשונים של האופטיקה, שתהפוך בהמשך ההיסטוריה למדע של ממש.
השליטה באש תביא את האדם הקדמון לשליטה הרבה יותר טוב בניהול חייו. האנרגיה שתיווצר מחום האש תהיה הכוח שיניע את המכונות הראשונות בעולם ומשם ימצאו עוד ועוד אמצעים ליצירתה. בתגית "ביות האש" תוכלו להכיר את הקידמה שאפשרה האש הזו לכל המין האנושי.
בהתחלה האדם הקדמון השתמש באש אקראית שפרצה ביערות (מתורגם):
https://youtu.be/cNVZEVq3KzY
יתרונות השליטה באש והשמירה עליה דולקת היו עצומים:
https://youtu.be/Ygpzm0S_rPQ
ואז פיתח האדם הקדמון שיטות פרהיסטוריות להדליק אש באמצעות חיכוך והצתה:
https://youtu.be/ZEl-Y1NvBVI
ולמד להצית אש בעצמו:
https://youtu.be/HFepU9X5HpE?t=6s
הדלקת האש הקדומה לא נוצרה ביום אחד. בראשית סביר שגילה האדם הקדמון את האש הדולקת, לאחר שזו ניצתה ממכת ברק, מקרני השמש בחום הקיץ או מהתפרצות של הר געש.
האם האסימון שלהם נפל כשטעמו הקדמונים את בשרם של בעלי חיים החרוכים שנשארו בשטח אחרי השריפה? - זה לא היה רק טעים אלא גם בריא יותר.
לאחר שגילו שהיא גם מחממת בלילות הקרים ומרתיעה טורפים, הם החלו שומרים את האש. אש כל כך שימושית, הם הבינו, כדאי שלא תכבה. השמירה על הגחלת היא משימה חשובה, שתהפוך מאז לביטוי סמלי להמשכיות בחיים.
אבל האדם הקדמון לא הסתפק בלשמור על האש. במשך הזמן הוא למד להצית אש בעצמו, בעזרת שיטות קדומות שגילה.
יש טענה שהשיטה הראשונה שבהן התגלתה כבר לפני כ-180.000 שנה. היא הייתה שימושית רק במקומות יבשים וחמים. שם גילו הקדמונים, ככל הנראה, שהבערת האש אפשרית באמצעות חיכוך של מקל עץ יבש וקשה בתוך חריץ או נקב שעשו בפיסת עץ שטוחה. החימום שיצר החיכוך של העץ בעץ הביא להצתה של העץ.
במקומות קרים יותר ובתקופות מאוחרות יותר למדו להצית אש בשיטה אחרת, של חיכוך שתי אבני צור אחת בשנייה. סביר שהאדם הקדמון גילה את השיטה כשהכין כלי צור פשוטים ושם לב שמדי פעם נוצר בחיכוך בין אבני הצור ניצוץ. כשהבין שהניצוץ יכול להצית אש, נולדה שיטת ההצתה שתהיה הבסיס למצית שמשמש את האדם עד ימינו.
בהמשך ההיסטוריה גילו היוונים והסינים הקדמונים שניתן להשתמש בעדשת זכוכית כדי לכנס את קרני השמש לנקודה אחת, לחמם אותה מאד וכך להצית בה אש. השיטה הזו הביאה לאחד הגילויים החשובים והראשונים של האופטיקה, שתהפוך בהמשך ההיסטוריה למדע של ממש.
השליטה באש תביא את האדם הקדמון לשליטה הרבה יותר טוב בניהול חייו. האנרגיה שתיווצר מחום האש תהיה הכוח שיניע את המכונות הראשונות בעולם ומשם ימצאו עוד ועוד אמצעים ליצירתה. בתגית "ביות האש" תוכלו להכיר את הקידמה שאפשרה האש הזו לכל המין האנושי.
בהתחלה האדם הקדמון השתמש באש אקראית שפרצה ביערות (מתורגם):
https://youtu.be/cNVZEVq3KzY
יתרונות השליטה באש והשמירה עליה דולקת היו עצומים:
https://youtu.be/Ygpzm0S_rPQ
ואז פיתח האדם הקדמון שיטות פרהיסטוריות להדליק אש באמצעות חיכוך והצתה:
https://youtu.be/ZEl-Y1NvBVI
ולמד להצית אש בעצמו:
https://youtu.be/HFepU9X5HpE?t=6s
אבן הצור (Flint או Flintstone) הוא סלע קשה ובעל מראה זגוגי שבנוי מסיליקה (SiO2) טהורה. בנוי מקריפטוקריסטלים, גבישים זעירים ונסתרים, זהו אחד מאבני היסוד של הציוויליזציה האנושית, אף שכמובן איש לא המציא אותה וכל היווצרותה היא טבעית.
נראה שלפני כ-2.6 מיליון שנה, בני האדם הקדמונים גילו שכשמכים בזווית נכונה באבן זו, שהיא סוג של סיליקה מיקרו-גבישית (Microcrystalline Silica), היא נשברת לצורה חדה ומדויקת.
הטכניקה הבסיסית נקראת עיבוד אבן על ידי הקשה, בה מכים באבן קשה על גרעין הצור כדי לנתק ממנו פתיתים חדים. מה שמייחד את הצור הוא שהשבר שלו קונקואידי (Conchoidal Fracture), כלומר הוא נשבר בעקומות חלקות וצפויות, מה שמאפשר ליצור להבים חדים כתער.
#שימושים
מכאן מצאו הקדמונים מגוון שימושים לכלי הצור. הם שימשו לשחיטה, לעיבוד בשר, לעיבוד עורות לבגדים, חיתוך צמחייה, גילוף עץ ועצם.
המסורת הטכנולוגית של עיבוד הצור התפתחה לאורך מיליוני שנים. התרבות האשלית פיתחה את הגרזן היד הדו-צדדי לפני כ-1.76 מיליון שנה, כלי רב-שימושי שנחשב ה"אולר השוויצרי" של תקופת האבן.
בשלב מאוחר יותר, לפני כ-300 אלף שנה לפחות, גילו בני האדם שניצוצות הנוצרות מנקישת צור בפיריט (Pyrite) מציתים חומרים דליקים. כך השתמשו באבני צור וחלמיש בתור "אבן אש" שבעזרת חיכוך נוצרים ממנה גיצים. כך ניתן היה להדליק אש באמצעות חיכוך שתי אבני צור, מה שיהפוך את אבן הצור לכלי הדלקת אש המרכזי של האדם הקדמון.
באבן צור נהגו היהודים בימי קדם להשתמש לצורך ברית המילה.
מה שמדהים הוא שארכיאולוגים מצאו אתרים שבהם אדם קדמון טרח לשאת גרזני יד מרחק של מאות קילומטרים מנקודת ייצורם, מה שמרמז שכלי הצור המשובחים היו בעלי ערך חברתי וכלכלי, אולי אפילו שימשו כמתנות או כאמצעי מסחר.
עם כניסת עידן המתכות, לפני כ-5,000 שנה, נסוג הצור לשוליים, אך לא נעלם לגמרי. עד המאה ה-19 עוד השתמשו בו ברובי חובטי-צור (Flintlock Rifles), עדות לכך שמה שאדם קדמון מצא לפני מיליוני שנים המשיך לשרת את האנושות עד לעידן המודרני.
מעניין שחוקרים ומנתחים מודרניים בדקו להבי צור עתיקים תחת מיקרוסקופ ומצאו שחדותם עולה על חדות של להבי מנתחים מפלדה מודרנית. בדיוק משום כך נעשה בשנות ה-80, בחלק מבתי חולים בארצות הברית, ניסוי מוגבל לניתוחים עדינים בשימוש עם סכיני צור.
הנה אדם שמייצר כלי צור (בעברית):
https://youtu.be/nz5wv16C_mk
עיבוד אבן צור ליצירת סכינים או ראשי חיצים:
http://youtu.be/GVxGde2cymA
הפיקניקים (Phoenicians) היו עם כנעני ממוצא שמי, עם של יורדי ים שבנה אימפריה מסחרית אדירה ועשירה. הפיניקים ישבו בחוף המזרחי של הים התיכון, באזורי צור וצידון, בלבנון וישראל של היום.
הם בנו נמלים והיו בוני ספינות מצוינים, שבעזרתן הפליגו למרחקים כדי לסחור עם עמים רחוקים. הם עסקו ביצור ומכירה של בגדים, מוצרי מתכת וזכוכית. מסתבר שספינות פיניקיות הרחיקו עד מערב אפריקה כדי לסחור שם.
בהנהגת הנסיכה שלהם דידו, חצו הפיניקים את הים התיכון והתיישבו גם בצפון אפריקה. שם הם גם בנו את ערי המדינה עתיקה וקרתגו. קרתגו הייתה לאחת מהערים הידועות והחזקות של העולם הקדום והפכה ליריבתה של רומי. מקרתגו ייצא חניבעל למסע המלחמה כנגד הרומאים ויביס אותם שוב ושוב, עד שיובס במלחמה.
הפיניקים היו מומחים בהפקת צבע הארגמן (סגול-אדום). את הארגמן הם הפיקו מחלזונות ימיים שהם שלו מחופי הים התיכון, ואת שיטת ההפקה שלו הם שמרו בסוד רב.
בעולם העתיק לצבע הארגמן הייתה משמעות רבה, הוא סימל סמכות, מעמד, ומלכותיות, ומלכים ושליטים נהגו ללבוש בגדי ארגמן שהיו בגדי יוקרה. הפיניקים פיתחו תעשייה ענפה של אריגת וצביעת בדי ארגמן. בהם הם סחרו עם העמים שסבבו אותם.
היוונים הם שככל הנראה נתנו לפיניקים את שמם, שנגזר מהמילה היוונית, פוניקס (Phoenix) שמשמעותה - סגול. וכך היוונים קראו לפיניקים על צבע הארגמן הסגול-אדום שהם התמחו בהפקתו.
בתולדות היהודים הם נקראו הצידונים, על שם העיר צידון שהייתה אחת מערי המדינה הגדולות ביותר שלהם.
https://youtu.be/jvzXRtAe0Mw
הנה סיפורם של הפיניקים:
http://youtu.be/ocNJlMBCIgY
מצגת וידאו של תולדות הפיניקים:
http://youtu.be/hLHNh4caX4Y
תולדות הפיניקים וביקור בחורבות קרתגו הבירה (עברית):
https://youtu.be/LLrDNXAAR6w?long=yes
על ההיסטוריה של הפיניקים:
https://youtu.be/ojiOLBt7q_Y?long=yes
וסרט תעודי על הפיניקים:
https://youtu.be/uBObLQZdeq8?long=yes
חלזונות הגדלים בים, מסוג ארגמונים, הם המקור לצבע ארגמן (purple), האדום כהה של העת העתיקה. בעולם העתיק למדו שכשהוא מאוים, מפריש חלזון הארגמון נוזל גוף סגול-אדום חזק, בגוון סגול אבל אדמדם.
צבע הארגמן היה בימי קדם כל כך יקר, עד שרק מלכים, בני אצולה וכוהנים יכולים היו ללבוש בגדים שצבועים בו. זה לא רק צבעו היפה אלא גם העובדה שהוא כמעט ולא דוהה, שהפך אותו כה נחשק באותם ימים.
הרבה מהצבעים הללו נוצרו ממש כאן, באזורנו, על חופי הים התיכון. האנשים שזו הייתה מלאכתם נהגו לשבור בפטיש את השריון של החלזונות ולהניח להם להגיר את הצבע הנדיר. זה היה תהליך איטי, יקר מאד.
עוד מימי הפיניקים עשו זאת בערי חוף עתיקות בחופי לבנון וגם בעיר העתיקה אפולוניה (ליד חופי הרצליה של היום. גם בה גידלו את חלזונות הארגמונים והפיקו מהם צבעים לצביעת הבדים.
בימי קדם גידלו את החלזונות הללו גם באיי אכזיב הקטנים, האיים היחידים של ישראל. היתרון שבאיים המבודדים, כבתי גידול לחלזונות, היה רב. לכן הפיקו בהם את צבעי הארגמן והתכלת, ששווקו לכל העולם העתיק.
הנה הדרך העתיקה ליצור צבע ארגמן סגול:
https://youtu.be/ZLCO11LF4i8
כאן יצרו בימי קדם את הצבע הסגול ארגמן:
https://youtu.be/Nm_B4qj31Jk
לא רק סגול - המקור האבוד לצבע התכלת של פתיל הציצית היהודית והצמח שהחליף אותו לא פעם (עברית):
https://youtu.be/sn_Sbevlaqc
בטוניס עדיין יש מי שמייצר צבע סגול כמו הפיניקים שבעבר יצרו אותו מחלזונות:
https://youtu.be/XNx3a6h70h0
