רבים נוטים לכלול נושא ווריאציות (Theme and variations) כצורה מוסיקלית, המאפיינת יצירות המבוססות על נושא אחד, החוזר פעמים רבות, כשבכל פעם יש בו שינוי (בלועזית: וריאציה) אחר. למען הדיוק, הווריאציה היא יותר דרך לטיפול בנושא מוסיקלי מאשר צורה מוסיקלית של ממש, אבל כדי לזכור אותה אין בעיה שתזכרו כך.

בכל מקרה, וריאציות שונות יכולות להיות ליצירה שכזו. ביניהן יהיו אלמנטים כמו שינוי סולם, שינוי מקצב, שינויים הרמוניים, קישוט כלשהו של המנגינה וכדומה. כדי שהזיהוי של הנושא יישמר, בכל וריאציה שומרים המלחינים על אחד מהיסודות של המנגינה המקורית לפחות.

במהלך הדורות יצרו מלחינים רבים וריאציות על נושאים מוסיקליים שכתבו מלחינים אחרים. בין המפורסמים שביניהם היו באך, היידן, מוצרט, בטהובן, ברהמס, רחמנינוב ועוד.

דוגמאות? - אין בעיה...

באך למשל, כתב את "וריאציות גולדברג" המפורסמות שלו, עבור תלמידו גולדברג, שהיה נגן צ'מבלו. בטהובן הפציץ בכישרונו את "וריאציות דיאבלי" הנפלאות והמלחין הבריטי אלגר יצר את "וריאציות אניגמה", הווריאציות החידתיות של המאה ה-20.


הנה נושא ווריאציות מומחשים על יצירה של היידן:

https://youtu.be/C0DZARmcRso


וריאציות לגיטרה על לחן מוכר בסגנונות מוסיקליים היסטוריים:

https://youtu.be/aT-NB8uzsGQ


ה"אריה די קאפו" המפורסמת מתוך "וריאציות גולדברג" של יוהן סבסטיאן באך:

https://youtu.be/eZCSOdi19jQ


גלן גולד מבצע את "וריאציות דיאבלי" של בטהובן, שרבים רואים כיצירה התובענית והמורכבת ביותר שנכתבה אי-פעם לפסנתר:

https://youtu.be/UoWXRlw9vBA


רחמנינוב - וריאציות על נושא של פגניני אופוס 43:

https://youtu.be/ppJ5uITLECE


ברנבוים מנצח על הווריאציה ה-9 והנהדרת "נמרוד" מתוך "וריאציות אניגמה" של אלגר אופוס 36, שהתבססו על נושא שמקורו אינו ידוע:

https://youtu.be/sUgoBb8m1eE

קנון הוא צורה של שיר או מנגינה מרובי-קולות, שכל הקולות בהם הם בעלי אותה המנגינה. מדובר בצורה פוליפונית (רבקולית) ששורשיה עתיקים מאד ושהלחן בכל קולותיה זהה.

מנגינת הקנון מתחילה בקול הראשון ואחרי זמן מה (זמן מוסיקלי, כמו תיבה מוסיקלית או רבע, שלוש שמיניות וכדומה) מתחיל להישמע הקול השני ואז, אחרי זמן זהה מתחיל עוד קול וכך הלאה - לפי מספר הקולות בשיר. יש קנונים מורכבים יותר אבל זו צורתו הבסיסית של הקנון.


הנה הסבר על צורת הקנון (עברית) והקנון הכי ידוע בזמר העברי:

https://youtu.be/BV9M86jVloo


קנון עם הטקסט העתיק "על נהרות בבל":

https://youtu.be/n1B7xBQMAJA


קנון מפורסם לחנוכה "מי ימלל":

https://youtu.be/fmiGBOqlK18


קנון ההד של אורלנדו די לאסו:

https://youtu.be/pYppBzPaEOI


קנון בן 4 קולות, כשכל קול מנגן את אותה המנגינה של הראשון אבל בזמנו ובגובה אחר. זה מתחיל בהשמעת המנגינה לבדה ואז מתחיל הקנון:

http://youtu.be/YC9bKfzXC18


הנה קנון באנגלית עתיקה - Sumer Is Icumen In:

http://youtu.be/EHFxxZmyxDg?t=30s


הקנון הכי מפורסם בעולם - frère jacques, בעברית "אחינו יעקב":

https://youtu.be/ypwUqsD6qCw


תלמידות מבצעות קנון ידוע "Row, Row Your Boat":

http://youtu.be/ITvyJniLMGY


וקאנון עברי ידוע "כל על פני ארץ" שמוכר גם במילים "הימים חולפים שנה עוברת":

http://youtu.be/6PjTZtw2b4w


הנה שיר רוק שפותח בקנון עתיק:

https://youtu.be/8VisxHApl8Y?long=yes

הכוראל (Choral) שאנו מכירים כיום הוא בדרך כלל שיר כנסייתי המבוסס על מנגינה פשוטה, בצירוף הרמוניה בת 3 קולות נוספים.

ואכן, את הכוראלים של באך, למשל, נהגו לשיר בכנסייה ב-4 קולות, מהנמוך לגבוה - באס, טנור, אלט וסופרן.

אבל הכוראלים במקור נולדו כשירי כנסיה שהיו מושרים בקו מלודי יחיד, מה שנקרא "מונופוניה". בשירה השתתף כל קהל המאמינים, כשכולם שרים ביחד את המנגינה המשותפת, ולא רק המבצעים של הטקס, כמו שנהוג היה בכנסייה הקתולית.

כי הכוראל היה שיר התפילה שהונהג בכנסייה הלותרנית, זרם הכנסייה הפרוטסטנטית שנוסד בגרמניה על ידי הכומר מרטין לותר.


#התפתחות הכוראל
לותר המורד התפצל מהכנסייה הקתולית ופיתח את המיסה הנוצרית, הטקס השבועי החגיגי, לסגנון של טקס עממי יותר, בו יכולים היו המאמינים לשיר את הכוראלים, להבין את המילים ולהשתתף בטקס הקדוש, ביחד עם המוסיקאים שניהלו אותו.

הכוראלים היו קלים לשירה ובעלי מנגינות פשוטות, כשהמבנה שלהם היה מבנה סטרופי, כלומר המנגינה של כל הבתים הייתה זהה.

ואכן, רבים מהכוראלים הראשונים של הכנסיה הלותרנית נכתבו בידי מרטין לותר עצמו, מייסד הזרם. מרטין לותר נהג לקרוא להם פשוט "שירים", כשאת חלקם הוא ביסס גם על שירים גרגוריאניים קדומים.

עם הזמן החלו מלחינים שונים להרמן (מלשון הרמוניה) ולעבד את הכוראלים הפשוטים, תוך שהם מוסיפים להם קולות נוספים.

המצטיין מהמלחינים הללו היה יוהן סבסטיאן באך, המלחין הגרמני שהיום נחשב מגדולי המוסיקה אך באותה תקופה היה מלחין זוטר שעיבד כוראלים כאלו בשביל הקנטטות שהוא כתב לכנסייה.

העיבודים הללו של באך הם היום כה מוערכים ואהובים, עד שהכוראל כמושג מוסיקלי וכצורת שיר כנסייתי נקשר לעד עם שמו של באך וכמעט תמיד כולל ארבעה קולות.


הנה כוראל מהמתיאוס פסיון של יוהן סבסטיאן באך:

http://youtu.be/MY-aowxVXfI


"שיר אמריקאי" (American tune) של סיימון וגרפונקל שהתבסס על הכוראל הזה של באך:

https://youtu.be/ZCmgKSUXH18


הכוראל הפותח את המתיאוס פסיון של באך - עם נקודת עוגב על מי:

https://youtu.be/ECWPpJjGK7k


גירסת הכוראל לשני קולות של יוהן קרוגר "Nun kommt der Heiden Heiland" לכוראל שכתב מרטין לותר לותר על תפילה מן המאה ה-12:

https://youtu.be/ffX3X32UkTo


מקהלה בליווי תזמורת מבצעת את הכוראל מהקנטטה מספר 147 של באך "ישו, שמחתי לעד":

https://youtu.be/WUo7tQOvapE


והכוראל המרטיט “הצאן ירעה לבטח” מתוך קנטטה 208:

https://youtu.be/jCyJvRaQ3Dg

ואלס (Waltz) הוא ריקוד פופולארי במשקל משולש שמקורו ככל הנראה בגרמניה. הריקוד היה אחד הפופולריים באירופה של התקופה הרומנטית, החל מהמאה ה-18, ולמעשה רוקדים אותו עד היום, בחתונות ובמסיבות של החברה הגבוהה.

שיאו של הוואלס היה בסוף המאה ה-19 ובמיוחד בעיר וינה, בה הפך לריקוד הכי פופולארי ושממנה התפרסם ויצא לכל אירופה.

האמת היא שבתולדות המוסיקה נכתבו גם ואלסים רבים שאינם לריקוד, אלא יצירות של מוסיקה קלאסית. אם יוהן שטראוס הבן, המנצח והמלחין הוינאי הנודע, שהוביל את התזמורת הכי פופולארית בעיר, כתב וביצע עימה המון ואלסים שכתב לריקודים וצ'ייקובסקי שילב את הואלס ביצירותיו, כדי ללוות ריקודי באלט, גאון הפסנתר פרדריק שופן, כתב ואלסים מקסימים לנגינה בכלי, מבלי שהתכוון שהם ילוו ריקוד.


הנה ואלס הדנובה הכחולה שהלחין יוהאן שטראוס הבן:

https://youtu.be/LmsIGxYHelQ


זוגות רבים רוקדים ואלס מס' 2 של שוסטקוביץ':

https://youtu.be/-2-Zqog-p5c


ואלס בטלוויזיה ב"רוקדים עם כוכבים הבריטי":

https://youtu.be/jN4dXenlxbI


לימדו לרקוד ואלס:

https://youtu.be/0QXpnqXvn_s?t=36s


הנה ואלס בדו דיאז מינור מספר 2 אופוס 64 של שופן בפסנתר:

https://youtu.be/wTSu1jjKpgI


"ואלס הפרחים" nהבלט "מפצח האגוזים" שהלחין צ'ייקובסקי:

https://youtu.be/VpSq69IiFaU


והנה ואלס הדקה של שופן בשירה משעשעת, מתוך רחוב סומסום:

http://youtu.be/MvkcLq0LKVI

נוקטורן (Nocturne) הוא "שיר לילה", ז'אנר מוסיקלי יפהפה, יצירה מוסיקלית בהשראה או בתיאור של הלילה.

בדרך כלל נוקטורנים נכתבים לפסנתר סולו. אך לא פעם הם נכתבו עבור כלים אחרים, כמו קול, תזמורת, או אנסמבל קאמרי. לעתים קרובות הם קשורים לתחושות שנעות בין שלווה והשתקפות למסתורין וגעגוע. לעתים קרובות הם מבוצעים בקונצרטים בערב.

רובנו מכירים את הנוקטורנים של שופן. המלחין הצרפתי פרדריק שופן הוא ודאי המלחין הידוע ביותר של יצירות כאלה. שירי הלילה של שופן מורכבים ובעלי הבעה רגשית רבה. לא סתם הם נחשבים בין הדוגמאות הטובות ביותר של הז'אנר.

ה"נוקטורן" במוסיקה שימש בסוף המאה ה-18 כדי לתאר קטעים קצרים וליריים לאנסמבל קאמרי. עם זאת, הנוקטורן כפי שאנו מכירים אותו היום פותח בתחילת המאה ה-19 על ידי מלחין אירי בשם ג'ון פילד. שירי הלילה שלו התאפיינו במנגינות פשוטות וזורמות ובהרמוניות מתמשכות.

ולא רק שופן - גם פרנץ ליסט, סרגיי רחמנינוף הרוסי, קלוד דביסי, גבריאל פורה, ואריק סאטי הצרפתיים כתבו נוקטורנים מצוינים.


הנה ליה יובל בנוקטורן מספר 1 אופוס 72 של שופן:

https://youtu.be/3wBQks-wdFM


אופוס 48 מספר 1 שלו:

https://youtu.be/ujlhmg5IpRI


מספר 20 בדו דיאז מינור של שופן בביצוע מנחם פרסלר:

https://youtu.be/o3fucrQSlPY


הנוקטורנו בפה דיאז מזור אופוס 15 מס’ 2 של שופן - בביצוע ארתור רובינשטיין:

https://youtu.be/Hs7bzgSt3As


הנוקטורנו בפה דיאז מזור אופוס 48 מס’ 2:

https://youtu.be/4oZHhZhOwzM


הנוקטורנו בדו דיאז מינור של שופן מתוך הסרט "הפסנתרן":

https://youtu.be/bAjtVMhQyWw


לילי וסוער - נוקטורן מס' 2 של פורה בסי מז'ור:

https://youtu.be/SSasy_X4dvA


לה קמפנלה הווירטואוזית של ליסט בנגינת יבגני קיסין:

https://youtu.be/0FbQZCsYXVg


הנוקטורן בפה דיאז מינור של רחמנינוב (ולדימיר אשכנזי):

https://youtu.be/XNokeKnWZGA


"קלייר דה לון" של דביסי:

https://youtu.be/Ch2mrPm1JnM

בלדה היא שיר שמספר סיפור. הבלדה נולדה עוד לפני שנולד הדפוס, כשסיפורים עברו בין אנשים - מפה לאוזן, בין דורות - מאב ואם לבן ולבת וממקום למקום - כשאמנים ומספרים נודדים מספרים את הסיפורים ומפיצים אותם. הטרובדור, זמר נודד ששר במקומות שונים, נהג לספר את הבלדה ולשיר אותה.

כשהומצא הדפוס, נאספו הבלדות לספרים ובמקום לעבור מפה לאוזן, הן הופצו באמצעות ספרים. באיטלקית, פירוש המילה "בלדה" הוא "שיר מחול בעל קצב".


הנה דוגמה לבלדה עתיקה שתורגמה לעברית:

http://youtu.be/sCWMgMlKLhA

"קנון" (Canon) הוא הצורה הוותיקה והמוכרת ביותר של הפוליפוניה. זוהי שיטה פוליפונית של חיקוי בין קולות, לאותה מנגינה.

ב"קנון מעגלי" (round) יש חיקוי שהוא מוחלט. כלומר הקנון הוא טכניקה שבה שלושה קולות או יותר, שרים את אותה מלודיה בדיוק, בזה אחר זה ובזמנים שונים, תוך שהם מחקים זה את זה באופן מדויק. בסופו של כל קול, הוא חוזר לתחילתו ושר מהתחלה וחוזר חלילה. כך הוא הופך בעצם ל"קנון אינסופי", שניתן לשיר או לנגן ללא סוף


הנה הקנון עתיק היומין "על נהרות בבל" שחידש דון מקלין ומופיע בסדרה "מד מן":

http://youtu.be/y0voSWdX4jo


קנון מעגלי פשוט שתוכלו לשיר בעצמכם:

https://youtu.be/p3kWja9Nj7w


קאנון אינסופי של באך על רצועת מוביוס:

http://youtu.be/xUHQ2ybTejU


ואנימציה של קנון ל-4 קולות של מוצרט:

http://youtu.be/WKvcLxRaRyQ

פוּגָה (Fugue) היא שיטת הלחנה פוליפונית לכמה קולות, שנולדה בתקופת הרנסאנס והגיעה לשיא בתקופת הבארוק. גם אחרי תקופת הבארוק ממשיכה הפוגה להופיע, מפוגות בתקופה הקלאסית ועד לפוגות מהתקופה הרומנטית ובמאה ה-20.

בתחילת הפוגה מנוגן הנושא הראשי ובהמשך הוא מושמע שוב ושוב, כשבכל פעם הוא "עובר" לקול אחר, בין הקולות השונים. אך בכל קול הוא מנוגן בשינויים מסוימים. לעתים השינוי מלודי, כלומר במנגינה שלו, ולעתים הוא ריתמי, בקצב שלו. כך הוא מתאים לקולות האחרים ולסולמות השונים.

חוץ מהנושא הראשי, יש בפוגה גם נושאים משניים וקטעי מעבר, שמושמעים כל הזמן למולו, כנושאים נגדיים או מקבילים. קצת כמו שיחה שבה ניתן להבין את דברי כולם, על אף שהם מדברים ביחד וממש בו-זמנית - כך הקולות בפוגה עצמאיים ועדיין יש ביניהם שילוב הרמוני המשתלב היטב לכדי שלמות אחת. בכך הפוגה שונה מצורות מוסיקליות אחרות שלא מבוססות על קונטרפונקט.

יצירות שנכתבו בטכניקת הפוגה נקראות במרבית המקרים גם הן "פוגה". פוגות כאלה יכולות להיכתב לכלי יחיד, לרוב כלי מקלדת כמו פסנתר, להרכבים כליים וקוליים, דוגמת רביעיית מיתרים, תזמורת מלאה או מקהלה.

פוגות מפורסמות ניתן למצוא בסימפוניה השלישית של בטהובן, בקטע ה"אמן" מתוך הרקוויאם של מוצרט, וברבות מיצירותיו של יוהאן סבסטיאן באך.


כך נראית פוגה:

https://youtu.be/95gLT7NzHAM


הנה הפוגה הגדולה בסול מינור של באך קכל 542:

https://youtu.be/4WhPUqpaRp4


פוגת "אמן" מתוך הרקוויאם של מוצרט:

https://youtu.be/-IfB7VmGaNQ


הפוגה מפרק רביעי בסימפוניה השלישית של בטהובן:

https://youtu.be/ZkP3XVkLxL4


סרט תיעודי שמסביר את הפוגה:

https://youtu.be/vAFETgpt9PA?long=yes


הסבר נוסף ומעמיק על הפוגה והצד המתמטי שלה:

https://youtu.be/ZG4SKgCpppE?long=yes


ו"אמנות הפוגה" של באך בביצוע הפסנתרן גלן גולד:

https://youtu.be/exD8bhJP1eo?long=yes

מארש (March) הוא קטע מוסיקה קצבי שמטרתו ללוות צעידה במצעד צבאי או חגיגי.

המארש במקור הוא סוג של מוסיקה שימושית, כלומר מוסיקה שנוצרה למטרה מוגדרת, במקרה הזה לצעידה. לרוב מבצעת אותו תזמורת צעידה, הכוללת בעיקר כלי הקשה וכלי נשיפה וצועדת לקצב המארש.

לעתים מדובר בתזמורת שאינה צועדת. אך מכיוון שמטרת המארש בדרך כלל ללוות את קצב צעידת ה"שמאל-ימין", המשקל המוסיקלי שלו יהיה כמעט תמיד בקצב זוגי של 4/4 או במשקל המקביל 2/4, מה שנקרא א-לה ברווה (alla breve), כלומר "על החצי".


#תולדות המארש
מקור המארשים בקטעי תיפוף של תוף בודד או כמה תופים, שנוגנו בקצב לפני הקרב, כדי להלהיב את החיילים ולעודד אותם להילחם.

לאחר שעד אז מנגינות המארש היו מקומיות, במאה ה-16 החלו לכתוב את המארשים הללו בתווים ולהפיץ אותם בדפוס שהומצא באותן שנים.

החל מהתקופה הקלאסית ובואכה התקופה הרומנטית, מלחינים החלו לשלב מארשים ביצירותיהם הגדולות, כמו סונטות וסימפוניות ואף יותר באופרות שכתבו.

בשיא התקופה הרומנטית, עד לשלהי המאה ה-19, התפתחו כלי הנשיפה יותר ויותר והמארשים הפכו נפוצים יותר ויותר.

במאה ה-20, המארשים הפכו צורה מוסיקלית מבוססת של ממש ומלחינים כותבים יותר ויותר מארשים לתזמורות גדולות.

בימינו מנוגנים המארשים בעיקר באירועים חגיגיים, כמו מצעדים, תהלוכות והכתרות של מלכים ומנהיגים.


הנה סיפורו של מארש צה"ל (עברית):

https://youtu.be/K-sFtVfCrXw


מארש כמו צבאי במצעד מחאה ברחובות ת"א:

https://youtu.be/Yp1gd-1rp5M


ומארש שמילותיו נכתבו על ידי המשורר נתן אלתרמן (עברית):

http://youtu.be/FkfF4B6Q-fc