שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם צירופי המקרים של אפקט באדר מיינהוף?
אפקט באדר מיינהוף (Bader Meinhof effect) הוא שמה המלגלג של תופעה שכל אחד ייזכר מיד שהוא חווה ולא רק פעם אחת.
זוהי תופעה פסיכולוגית מסקרנת, שבה נדמה לנו שברגע שלמדנו על דבר חדש – הוא פתאום מופיע בכל מקום. שמעת בפעם הראשונה על סופר בשם הרוקי מורקמי? פתאום תראה את שמו בחנות הספרים, בכתבה בעיתון, ואז תישאב לשיחה אקראית ברחוב שבה מישהו ממליץ עליו.
זה לא שהעולם באמת השתנה או שהמידע החדש צץ משום מקום – אלא שהמוח שלנו התחיל לשים לב. מדובר במנגנון הקשב הסלקטיבי במוחנו, שנותן קדימות למידע, ככל הנראה מידע חדש. זהו שילוב בין קשב סלקטיבי, בו המוח בוחר למה להתייחס ובאופן לא מודע גורם לנו לחפש אותו מסביב. המוח "שולף" את המידע מתוך כל הרעש הסביבתי, לבין הטיית אישוש (Confirmation Bias), שקשורה בנטייה שלנו להבחין במה שמחזק את מה שאנחנו כבר יודעים או מאמינים בו.
השם "אפקט באדר-מיינהוף" (Baader-Meinhof Effect) ניתן לתופעה בשנות ה-90, כשקורא אמריקאי בשם טרי מ. מיינץ כתב באינטרנט (עיתון מקומי בשם St. Paul Pioneer Press) שבפעם הראשונה ששמע על קבוצת הטרור הגרמנית באדר-מיינהוף, הוא החל להיתקל בשמה שוב ושוב בימים שאחר כך. שם הקבוצה לקוח משמותיהם של שניים מראשי "סיעת הצבא האדום" (Red Army Faction) שפעלה במערב גרמניה בשנות ה-70.
למרות שאין קשר ממשי בין האפקט לתנועה הזו, השם תפס. עם הזמן, אנשי מדע החלו להשתמש בשם המדויק יותר – אשליית תדירות (Frequency Illusion) – מונח שטבע הפרופסור לבלשנות ארנולד זוויקי (Arnold Zwicky). הוא עצמו סיפר על מקרה שבו שמע במקרה שיר איטלקי ישן, ופתאום שם לב שהוא חוזר שוב ושוב בכל מקום – כולל בפרק של סדרת טלוויזיה.
זה לא שהתדירות של המקרים במציאות עולה לפתע. אלה אנחנו שנותנים להם פתאום תשומת לב מיוחדת, כשבעצם הם היו קיימים שם כל הזמן.
יש שראו באפקט באדר-מיינהוף הוכחה לכך שהמוח הוא לא מצלמה שמתעדת את המציאות, אלא עורך שמחליט מה ייכנס לתמונה ומה יישאר מחוץ לפריים. הסופר דאגלאס קופלנד תיאר תופעה כזו באחד מספריו, כשהגיבור מגלה תסמין נדיר – ופתאום שומע עליו בכל מקום. במציאות, אותו תסמין כנראה היה שם תמיד, פשוט המוח לא נתן לו במה.
אפילו דיפלומטים אמריקאים דיווחו על חוויות דומות: אחד מהם סיפר שכשלמד ביטוי מסוים בשפה המקומית, פתאום שמע אותו חוזר ברדיו, בעיתון, ואפילו ברחוב. למעשה, הביטוי תמיד היה שם – רק שהוא לא היה קשוב לו קודם לכן.
אז בפעם הבאה שתשמע על משהו חדש – ופתאום תראה אותו בכל מקום – אתה לא משתגע. אתה פשוט חווה את אפקט באדר-מיינהוף בפעולה. וזה דווקא אומר שהמוח שלך עובד בדיוק כמו שצריך.
הנה אפקט באדר מיינהוף (עברית):
https://youtu.be/Szqlw1tviXc
עוד על האפקט:
https://youtu.be/p6hnC6QLvfo
והסבר מצויר של רובוטית שיודעת:
https://youtu.be/1RG1JiPny3o
מהי דרך בימיני?
דרך בימיני (Bimini Road), או קיר בימיני, הם שמותיה של תצורת סלע תת ימית, המזכירה דרך, חומה או אולי רציף עתיקים, שנמצאו מתחת לפני הים. אורכה של ה"דרך" הזו כמעט קילומטר והיא מורכבת מסלעי גיר מלבניים.
התופעה הזו נמצאת במרחק של 6 אמות מים מצפון לבימיני שבאיי בהאמה. ה"דרך" נמצאת בעומק של 6 פאתום ימיים (11 מטרים), וממוקמת מזרחית לאזור הצפוני של בימיני.
גילויה של "דרך בימיני" בשנת 1968, על ידי הזואולוג האמריקאי ד"ר מנסון ולנטיין, הוליד את הטענה שהממצאים באזור קשורים ליבשת האבודה אטלנטיס. יש פרשנות כאילו מדעית שכל המבנים והקירות הטבועים של "דרך בימיני", כמו גם עמודי המנשא של המבנים הארכיטקטוניים, הדרכים והרציפים, כולם עשויים ידי אדם. התומכים בטענה הזו גורסים שרק תרבות עשירה וחזקה מסוגלת ליצור מבני אבן שכאלו.
חוקרים אחרים מתנגדים לכך ורואים בתצורות התת-ימיות הללו מבנים מופלאים אבל טבעיים לגמרי ופרי של צירוף מקרים שמתרחש בטבע. הם טוענים שהפרשנויות שזה מעשה אדם נולדו מדמיון מפותח של ארכיאולוגים והיסטוריונים, כמו גם שרלטנים וכותבי אגדות בעיתונים. הקהילה המדעית תומכת, אגב, בדעתם. כל המבנה הזה הוא לדעת החוקרים מופלא אך אקראי וטבעי לחלוטין.
כך או כך, אם זה כן אתר ארכיאולוגי הרי ההערכה היא שגילם של הממצאים הארכיאולוגיים הטבועים שבבימיני, הוא כ-10,000 עד 12,000 שנים. הקרבה הכרונולוגית המסוימת בין גילם של הממצאים ב"דרך בימיני" לתקופה שבה התקיימה אטלנטיס, לדברי אפלטון, הובילה לתיאוריה הרואה בממצאים הללו שרידים של יבשת אטלנטיס האבודה.
האם היא נכונה? - ימים יגידו.
הנה סרטון על דרך בימיני שהתגלתה מתחת למים ונחשדה כאטלנטיס האבודה:
https://youtu.be/sxeiFH40RBE
החיפוש אחרי אטלנטיס נמשך:
https://youtu.be/v8xX6DgLwrE
וכאן סקירה על דרך בימיני, בין כמה מהאתרים הארכיאולוגיים המסתוריים ביותר בעולם:
https://youtu.be/53aOi5Qnwrc?t=235&end=5m25s
מה הקשר בין פינק פלויד לקוסם מארץ עוץ?
האם ידעתם שרבים מאמינים שהאלבום המיתולוגי של הפינק פלויד "Dark Side of the Moon" מסונכרן באופן מדויק עם הסרט "הקוסם מארץ עוץ"?
אתם ודאי שואלים מה הקשר אבל מה שמרתק הוא שאכן יש סינכרון מרשים בין השניים. אם מנגנים את האלבום "Dark Side of the Moon" במקביל לסרט "הקוסם מארץ עוץ", השניים מתואמים בצורה מדהימה, יש שיאמרו אפילו מושלמת. היות והאורך שלהם אינו זהה, על האלבום להתנגן כפעמיים וחצי (2 וחצי פעמים) לכל אורך הסרט.
ההיסטוריה של הרוק מספרת שבשנת 1995, באוגוסט של אותה שנה, התפרסמה לראשונה הטענה על הסינכרוניזציה המושלמת שבין האלבום והסרט. המעריצים שבדקו את התופעה נוכחו שאכן דבר מופלא מתרחש בחיבור הזה והחלו להקים אתרי אינטרנט שהוקדשו לתופעה.
כך הפך הסרט, המבוסס על הספר "הקוסם מארץ עוץ" של פרנק באום, לתואם מעורר תמיהה עם המוסיקה של האלבום "Dark Side of the Moon" של להקת הפינק פלויד.
ב-1997 חשף את העניין להמונים שדרן רדיו אמריקאי ובהמשך מיהרו חדשות הפופ של רשת MTV לדווח על כך.
בשנת 2000 הגדילה רשת TCM ושידרה את הסרט, עם האלבום המתנגן ברקע. תיאוריית הקונספירציה הלכה וצברה תאוצה.
ברם, חברי להקת הפינק פלויד הזימו את כל השמועות והתיאוריות. הם טוענים שאין שום קשר בין האלבום שלהם "Dark Side of the Moon" לבין "הקוסם מארץ עוץ". לדבריהם הסינכרון המדהים הוא צירוף מקרים, אמנם מדהים אבל בהחלט לא כוון על ידיהם.
הנה סצנת הטורנדו מתוך הסרט (ללא מילים):
https://youtu.be/v0pKiMqBbsU
דיון על הסינכרון המופלא שבין הסרט למוסיקה של פינק פלויד:
https://youtu.be/6kzqrPPDfU0?long=yes
והסרט המלא עם דארק סייד אוף דה מון כפסקול:
https://youtu.be/FqacoEnDwLY?long=yes
למה קורטז שרף את ספינותיו?
תרגיל צבאי כזה עוד לא היה... הרנן קורטס היה קונקיסטדור, הכובש שכבש את מקסיקו במאה ה-16, בשליחות ספרד. במהלך הלחימה הקשה שניהל למול האימפריה האצטקית, כדי לכבוש אותה ולהשתלט על אוצרותיה, ביצע קורטס מהלך אמיץ ויצירתי, שאפשר לו להפוך את הקרב ולהכניע בזכות כך את האימפריה האצטקית, ששלטה כבר 200 שנה באזור.
את התכסיס הצבאי המבריק שלו לא ביצע קורטס לאויביו, אלא לחייליו שלו. בעת שהגיע עם ספינותיו אל החוף, לקראת קרב ההכרעה נגד האצטקים, הוא שמע את חייליו מדברים על נסיגה. הוא הבין שאנשיו פוחדים מהקרב באימפריה האצטקית והחליט להפוך את הפחד שלהם לדחף לנצח.
אבל איך הוא יצליח לגרום להם לנצח?
ואז עלה בראשו הפיתרון. הוא ידע שאין כמו הרגע שבו אתה לחוץ אל הקיר ובלית ברירה, אתה נאלץ להחליט אם למוות או לניצחון. קורטז נתן פקודה לשרוף את ספינותיו. לאחר ששרף אותן, אמר המפקד לחייליו שמהקרב הזה הם יוכלו לצאת - או כמנצחים או בארון מתים.
אבל מה הייתה המטרה של קורטז? מה הגיוני בשריפת הספינות שנחוצות כדי להציל את צבאו במקרה שיובס? - מה שהנחה אותו היא הידיעה שכל עוד יש לו ולחייליו את האפשרות לסגת, הם לא יתנו את כול כולם בכדי לנצח. רק חוסר ברירה יגרום להם להילחם בכל הכוח, שהרי אם יובסו רק מוות הוא האופציה.
זה הצליח וחייליו של קורטז ניצחו.
אגב, קורטז לא סתם ידע ששוב להילחם באימפריה חזקה כל כך, כמו זו של האצטקים. מרגע שעגן בחוף ורה קרוז וקיבל מתנות רבות של זהב מהאצטקים, הוא למד מהם שבצירוף מקרים נדיר, ספינותיו נחתו בשנה מיוחדת, המתרחשת לפי האמונה של האצטקים אחת ל-52 שנה. לפי האמונה של האצטקים, בשנה זו אמור להגיע אליהם אל אדיר בשם קצלאלקואטל. לאל הזה הם היו מוכנים להעניק הכל... הוא גם הבין שלקיסר המקומי מונטזומה יש כמויות עצומות של זהב. כמו כל קונקיסטדור, הוא אהב זהב.
כיום משתמשים מאמנים אישיים בדימוי של שריפת הספינות, כדי להאיץ ולדרבן במאומנים, לקחת את גורלם בידיים, לסכן הכל - כדי שלא תהיה להם ברירה אלא להתקדם ולהצליח, כמו קורטז בפלישה אל תוך היבשת, ולפרוץ לעצמם דרכים חדשות למעלה.
המסקנה יפה. צריך אומץ רב בשביל לבצע. להתפטר מהעבודה הבטוחה והמכניסה אבל שנואה, כדי להגשים חלומות ולמצוא עבודה טובה, או להיפרד מבן זוג שלא עושה לנו טוב, כדי לפגוש את זה שיהיה האחד או האחת המתאימים והאהובים. בקיצור, כדי לזכות בזהב שלכם. בקריירה, ברומנטיקה או בחיים בכלל.
התכסיס הזה לא היה יחודי למקרה הזה בהיסטוריה. כך האמין ואמר, הרבה שנים לפני קורטז, גם האסטרטג הסיני הנודע סון טסו: "הצב את אנשיך בעמדה שאין ממנה נסיגה, וכך יילחמו בחירוף נפש".
הנה סיפור שריפת הספינות:
https://youtu.be/1P_euomdHOU
הנצחונות של הרנן קורטז וכיצד השתמש בספינות השרופות כדי למנוע דרך חזרה:
http://youtu.be/oicgynllrfY
נאום קורטז לאנשיו, לאחר ששרף את הספינות:
https://youtu.be/xD9vISYy2nM
כך אפשר ללמוד מסיפורו של קורטז על רעיון "שריפת הספינות" והשפעתה על חיינו:
https://youtu.be/WBqwFhmqC7o
ודוגמה של מדריך רוחני המשתמש בסיפור כדי לעודד שינוי והצלחה:
https://youtu.be/ssv8v-lgPOM
צירופי מקרים
אפקט באדר מיינהוף (Bader Meinhof effect) הוא שמה המלגלג של תופעה שכל אחד ייזכר מיד שהוא חווה ולא רק פעם אחת.
זוהי תופעה פסיכולוגית מסקרנת, שבה נדמה לנו שברגע שלמדנו על דבר חדש – הוא פתאום מופיע בכל מקום. שמעת בפעם הראשונה על סופר בשם הרוקי מורקמי? פתאום תראה את שמו בחנות הספרים, בכתבה בעיתון, ואז תישאב לשיחה אקראית ברחוב שבה מישהו ממליץ עליו.
זה לא שהעולם באמת השתנה או שהמידע החדש צץ משום מקום – אלא שהמוח שלנו התחיל לשים לב. מדובר במנגנון הקשב הסלקטיבי במוחנו, שנותן קדימות למידע, ככל הנראה מידע חדש. זהו שילוב בין קשב סלקטיבי, בו המוח בוחר למה להתייחס ובאופן לא מודע גורם לנו לחפש אותו מסביב. המוח "שולף" את המידע מתוך כל הרעש הסביבתי, לבין הטיית אישוש (Confirmation Bias), שקשורה בנטייה שלנו להבחין במה שמחזק את מה שאנחנו כבר יודעים או מאמינים בו.
השם "אפקט באדר-מיינהוף" (Baader-Meinhof Effect) ניתן לתופעה בשנות ה-90, כשקורא אמריקאי בשם טרי מ. מיינץ כתב באינטרנט (עיתון מקומי בשם St. Paul Pioneer Press) שבפעם הראשונה ששמע על קבוצת הטרור הגרמנית באדר-מיינהוף, הוא החל להיתקל בשמה שוב ושוב בימים שאחר כך. שם הקבוצה לקוח משמותיהם של שניים מראשי "סיעת הצבא האדום" (Red Army Faction) שפעלה במערב גרמניה בשנות ה-70.
למרות שאין קשר ממשי בין האפקט לתנועה הזו, השם תפס. עם הזמן, אנשי מדע החלו להשתמש בשם המדויק יותר – אשליית תדירות (Frequency Illusion) – מונח שטבע הפרופסור לבלשנות ארנולד זוויקי (Arnold Zwicky). הוא עצמו סיפר על מקרה שבו שמע במקרה שיר איטלקי ישן, ופתאום שם לב שהוא חוזר שוב ושוב בכל מקום – כולל בפרק של סדרת טלוויזיה.
זה לא שהתדירות של המקרים במציאות עולה לפתע. אלה אנחנו שנותנים להם פתאום תשומת לב מיוחדת, כשבעצם הם היו קיימים שם כל הזמן.
יש שראו באפקט באדר-מיינהוף הוכחה לכך שהמוח הוא לא מצלמה שמתעדת את המציאות, אלא עורך שמחליט מה ייכנס לתמונה ומה יישאר מחוץ לפריים. הסופר דאגלאס קופלנד תיאר תופעה כזו באחד מספריו, כשהגיבור מגלה תסמין נדיר – ופתאום שומע עליו בכל מקום. במציאות, אותו תסמין כנראה היה שם תמיד, פשוט המוח לא נתן לו במה.
אפילו דיפלומטים אמריקאים דיווחו על חוויות דומות: אחד מהם סיפר שכשלמד ביטוי מסוים בשפה המקומית, פתאום שמע אותו חוזר ברדיו, בעיתון, ואפילו ברחוב. למעשה, הביטוי תמיד היה שם – רק שהוא לא היה קשוב לו קודם לכן.
אז בפעם הבאה שתשמע על משהו חדש – ופתאום תראה אותו בכל מקום – אתה לא משתגע. אתה פשוט חווה את אפקט באדר-מיינהוף בפעולה. וזה דווקא אומר שהמוח שלך עובד בדיוק כמו שצריך.
הנה אפקט באדר מיינהוף (עברית):
https://youtu.be/Szqlw1tviXc
עוד על האפקט:
https://youtu.be/p6hnC6QLvfo
והסבר מצויר של רובוטית שיודעת:
https://youtu.be/1RG1JiPny3o
דרך בימיני (Bimini Road), או קיר בימיני, הם שמותיה של תצורת סלע תת ימית, המזכירה דרך, חומה או אולי רציף עתיקים, שנמצאו מתחת לפני הים. אורכה של ה"דרך" הזו כמעט קילומטר והיא מורכבת מסלעי גיר מלבניים.
התופעה הזו נמצאת במרחק של 6 אמות מים מצפון לבימיני שבאיי בהאמה. ה"דרך" נמצאת בעומק של 6 פאתום ימיים (11 מטרים), וממוקמת מזרחית לאזור הצפוני של בימיני.
גילויה של "דרך בימיני" בשנת 1968, על ידי הזואולוג האמריקאי ד"ר מנסון ולנטיין, הוליד את הטענה שהממצאים באזור קשורים ליבשת האבודה אטלנטיס. יש פרשנות כאילו מדעית שכל המבנים והקירות הטבועים של "דרך בימיני", כמו גם עמודי המנשא של המבנים הארכיטקטוניים, הדרכים והרציפים, כולם עשויים ידי אדם. התומכים בטענה הזו גורסים שרק תרבות עשירה וחזקה מסוגלת ליצור מבני אבן שכאלו.
חוקרים אחרים מתנגדים לכך ורואים בתצורות התת-ימיות הללו מבנים מופלאים אבל טבעיים לגמרי ופרי של צירוף מקרים שמתרחש בטבע. הם טוענים שהפרשנויות שזה מעשה אדם נולדו מדמיון מפותח של ארכיאולוגים והיסטוריונים, כמו גם שרלטנים וכותבי אגדות בעיתונים. הקהילה המדעית תומכת, אגב, בדעתם. כל המבנה הזה הוא לדעת החוקרים מופלא אך אקראי וטבעי לחלוטין.
כך או כך, אם זה כן אתר ארכיאולוגי הרי ההערכה היא שגילם של הממצאים הארכיאולוגיים הטבועים שבבימיני, הוא כ-10,000 עד 12,000 שנים. הקרבה הכרונולוגית המסוימת בין גילם של הממצאים ב"דרך בימיני" לתקופה שבה התקיימה אטלנטיס, לדברי אפלטון, הובילה לתיאוריה הרואה בממצאים הללו שרידים של יבשת אטלנטיס האבודה.
האם היא נכונה? - ימים יגידו.
הנה סרטון על דרך בימיני שהתגלתה מתחת למים ונחשדה כאטלנטיס האבודה:
https://youtu.be/sxeiFH40RBE
החיפוש אחרי אטלנטיס נמשך:
https://youtu.be/v8xX6DgLwrE
וכאן סקירה על דרך בימיני, בין כמה מהאתרים הארכיאולוגיים המסתוריים ביותר בעולם:
https://youtu.be/53aOi5Qnwrc?t=235&end=5m25s
האם ידעתם שרבים מאמינים שהאלבום המיתולוגי של הפינק פלויד "Dark Side of the Moon" מסונכרן באופן מדויק עם הסרט "הקוסם מארץ עוץ"?
אתם ודאי שואלים מה הקשר אבל מה שמרתק הוא שאכן יש סינכרון מרשים בין השניים. אם מנגנים את האלבום "Dark Side of the Moon" במקביל לסרט "הקוסם מארץ עוץ", השניים מתואמים בצורה מדהימה, יש שיאמרו אפילו מושלמת. היות והאורך שלהם אינו זהה, על האלבום להתנגן כפעמיים וחצי (2 וחצי פעמים) לכל אורך הסרט.
ההיסטוריה של הרוק מספרת שבשנת 1995, באוגוסט של אותה שנה, התפרסמה לראשונה הטענה על הסינכרוניזציה המושלמת שבין האלבום והסרט. המעריצים שבדקו את התופעה נוכחו שאכן דבר מופלא מתרחש בחיבור הזה והחלו להקים אתרי אינטרנט שהוקדשו לתופעה.
כך הפך הסרט, המבוסס על הספר "הקוסם מארץ עוץ" של פרנק באום, לתואם מעורר תמיהה עם המוסיקה של האלבום "Dark Side of the Moon" של להקת הפינק פלויד.
ב-1997 חשף את העניין להמונים שדרן רדיו אמריקאי ובהמשך מיהרו חדשות הפופ של רשת MTV לדווח על כך.
בשנת 2000 הגדילה רשת TCM ושידרה את הסרט, עם האלבום המתנגן ברקע. תיאוריית הקונספירציה הלכה וצברה תאוצה.
ברם, חברי להקת הפינק פלויד הזימו את כל השמועות והתיאוריות. הם טוענים שאין שום קשר בין האלבום שלהם "Dark Side of the Moon" לבין "הקוסם מארץ עוץ". לדבריהם הסינכרון המדהים הוא צירוף מקרים, אמנם מדהים אבל בהחלט לא כוון על ידיהם.
הנה סצנת הטורנדו מתוך הסרט (ללא מילים):
https://youtu.be/v0pKiMqBbsU
דיון על הסינכרון המופלא שבין הסרט למוסיקה של פינק פלויד:
https://youtu.be/6kzqrPPDfU0?long=yes
והסרט המלא עם דארק סייד אוף דה מון כפסקול:
https://youtu.be/FqacoEnDwLY?long=yes
תרגיל צבאי כזה עוד לא היה... הרנן קורטס היה קונקיסטדור, הכובש שכבש את מקסיקו במאה ה-16, בשליחות ספרד. במהלך הלחימה הקשה שניהל למול האימפריה האצטקית, כדי לכבוש אותה ולהשתלט על אוצרותיה, ביצע קורטס מהלך אמיץ ויצירתי, שאפשר לו להפוך את הקרב ולהכניע בזכות כך את האימפריה האצטקית, ששלטה כבר 200 שנה באזור.
את התכסיס הצבאי המבריק שלו לא ביצע קורטס לאויביו, אלא לחייליו שלו. בעת שהגיע עם ספינותיו אל החוף, לקראת קרב ההכרעה נגד האצטקים, הוא שמע את חייליו מדברים על נסיגה. הוא הבין שאנשיו פוחדים מהקרב באימפריה האצטקית והחליט להפוך את הפחד שלהם לדחף לנצח.
אבל איך הוא יצליח לגרום להם לנצח?
ואז עלה בראשו הפיתרון. הוא ידע שאין כמו הרגע שבו אתה לחוץ אל הקיר ובלית ברירה, אתה נאלץ להחליט אם למוות או לניצחון. קורטז נתן פקודה לשרוף את ספינותיו. לאחר ששרף אותן, אמר המפקד לחייליו שמהקרב הזה הם יוכלו לצאת - או כמנצחים או בארון מתים.
אבל מה הייתה המטרה של קורטז? מה הגיוני בשריפת הספינות שנחוצות כדי להציל את צבאו במקרה שיובס? - מה שהנחה אותו היא הידיעה שכל עוד יש לו ולחייליו את האפשרות לסגת, הם לא יתנו את כול כולם בכדי לנצח. רק חוסר ברירה יגרום להם להילחם בכל הכוח, שהרי אם יובסו רק מוות הוא האופציה.
זה הצליח וחייליו של קורטז ניצחו.
אגב, קורטז לא סתם ידע ששוב להילחם באימפריה חזקה כל כך, כמו זו של האצטקים. מרגע שעגן בחוף ורה קרוז וקיבל מתנות רבות של זהב מהאצטקים, הוא למד מהם שבצירוף מקרים נדיר, ספינותיו נחתו בשנה מיוחדת, המתרחשת לפי האמונה של האצטקים אחת ל-52 שנה. לפי האמונה של האצטקים, בשנה זו אמור להגיע אליהם אל אדיר בשם קצלאלקואטל. לאל הזה הם היו מוכנים להעניק הכל... הוא גם הבין שלקיסר המקומי מונטזומה יש כמויות עצומות של זהב. כמו כל קונקיסטדור, הוא אהב זהב.
כיום משתמשים מאמנים אישיים בדימוי של שריפת הספינות, כדי להאיץ ולדרבן במאומנים, לקחת את גורלם בידיים, לסכן הכל - כדי שלא תהיה להם ברירה אלא להתקדם ולהצליח, כמו קורטז בפלישה אל תוך היבשת, ולפרוץ לעצמם דרכים חדשות למעלה.
המסקנה יפה. צריך אומץ רב בשביל לבצע. להתפטר מהעבודה הבטוחה והמכניסה אבל שנואה, כדי להגשים חלומות ולמצוא עבודה טובה, או להיפרד מבן זוג שלא עושה לנו טוב, כדי לפגוש את זה שיהיה האחד או האחת המתאימים והאהובים. בקיצור, כדי לזכות בזהב שלכם. בקריירה, ברומנטיקה או בחיים בכלל.
התכסיס הזה לא היה יחודי למקרה הזה בהיסטוריה. כך האמין ואמר, הרבה שנים לפני קורטז, גם האסטרטג הסיני הנודע סון טסו: "הצב את אנשיך בעמדה שאין ממנה נסיגה, וכך יילחמו בחירוף נפש".
הנה סיפור שריפת הספינות:
https://youtu.be/1P_euomdHOU
הנצחונות של הרנן קורטז וכיצד השתמש בספינות השרופות כדי למנוע דרך חזרה:
http://youtu.be/oicgynllrfY
נאום קורטז לאנשיו, לאחר ששרף את הספינות:
https://youtu.be/xD9vISYy2nM
כך אפשר ללמוד מסיפורו של קורטז על רעיון "שריפת הספינות" והשפעתה על חיינו:
https://youtu.be/WBqwFhmqC7o
ודוגמה של מדריך רוחני המשתמש בסיפור כדי לעודד שינוי והצלחה:
https://youtu.be/ssv8v-lgPOM
