שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהם צלמי הטבע ואיך הם מצלמים כה יפה?
בזכות צלמי הטבע (Nature photographers) אנו יכולים לחוות את הטבע במלוא הדרו, בעודנו ספונים בביתנו החמים או הממוזג.
צלמי הטבע מצלמים את בעלי החיים בסביבות המחיה הטבעיים שלהם. הם יכולים למקם ציוד ימים רבים לפני שהם מצליחים ללכוד בעדשה תופעה ייחודית בעדר, להנציח שלבים בגדילה של בעל חיים, לשמר ריקוד חיזור, טורף בפעולה או השרצה של ביצי צבים, בחול שעל החוף.
הצלמים יכולים לצלם בעלי חיים וטבע מעל עץ גבוה שעליו טיפסו, במהלך קמפינג של שבועיים בג'ונגל, או כשהם עומדים מעל המצוק המסוכן ומכוונים את המצלמה הרחק אל העמק.
מאז ומתמיד משך צילום הטבע רבים אל התחום וביחד עם ההילה הרומנטית שלו, הוא היה אפוף בסוד. אבל מאז התפתח העידן הדיגיטלי, שהפך את הצילום לנגיש לכולם, התפתח גם תחביב צילום הטבע. גם פיתוח הפוקוס המהיר והפוקוס האוטומטי הפכו את הצילום הזה לקל וזמין מתמיד.
יש בכך הרבה ברכה, אך מצד שני יש מי שמגיעים לעסוק בצילום טבע עם בסיס חלש. בניגוד לצלמי טבע מקצועיים, שידעו מה אסור ומה מותר, כיום נכנסים לתחום אנשים, שעושים טעויות חמורות ולא פעם גורמים נזק לבעלי החיים, גורמים לנטישת קנים על ידי ציפורים לאחר שמתקרבים אליו, לזיהוי הגוזלים או הגורים בקן או באזור הגידול שלהם, על ידי חיות טרף - מעצם העובדה שהם מצלמים לידם במשך ימים ארוכים ועוד.
הנה צלמת טבע מתארת את עבודתה:
https://youtu.be/ZNMMPXnEeno
כך צלמי טבע מתעדים נדידה של עופות באוויר:
https://youtu.be/5QAjfH05IUE
לא פעם הם נעזרים בטכנולוגיה כמו רובוטים זעירים המדמים ציפורים:
https://youtu.be/Hq3X60H7aBo
קוף רובוטי שמתמזג היטב בטבע ומאפשר צילום אינטימי:
https://youtu.be/ODwByDZgW7Q
זוג צלמי טבע מתאר את העבודה הנפלאה הזו:
https://youtu.be/Rw-qEKR5uv8?long=yes
והאור שהוא אחד הכלים החשובים לעבודת הצלם:
https://youtu.be/ygeixGd8ZMw?long=yes
מי הקולנוענית שמכרה את נפשה לשטן?
בתולדות האמנות קשה למצוא הרבה אנשים שהיו כה מלאי סתירות כמו לני ריפנשטאל. מצד אחד קראו לה "בימאית השטן" ו"הדיווה של הרוע" ומצד שני, כל מי שמבין בקולנוע יודע שהיא גאון. היא הגתה חידושים מהפכניים בקולנוע ומנגד - היא הציגה בסרטיה את הטיעונים הפרימיטיביים ביותר שיש. היא עשתה עבודה טובה עבור הרע שבמשטרים והייתה אחד הגורמים החשובים שהעלו את האיש הכי סתמי בעולם לדרגה של אל נאצי ושטן שכל העולם החופשי חשש ממנו.
דומה שאין רבים שיכולים להעיד יותר מהצלמת והבמאית הנאצית לני ריפנשטאל על תקופת הרייך השלישי ועל עוצמת התעמולה הנאצית בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה. זו הייתה תקופה שבה הודחו ונכלאו רבים מהאמנים הטובים והמשכילים של גרמניה, רק מפני שלא הסכימו להשתתף בפסטיבל השנאה שהיטלר אירגן.
לעומתם, היא הייתה מאלה שלא רק שיתפו פעולה, אלא הצטיינו בכך.
לני ריפנשטאל נולדה בגרמניה של תחילת המאה ה-20. כבר בגיל צעיר הפכה לשחקנית בסרטים. היא הצטיינה כשחקנית בז'אנר של סרטי הרים והופיעה בסרטים עם שמות כמו "הטירוף הלבן" ו"ההר הקדוש". כנראה שהיטלר העריץ אותה כבר אז.
אבל ריפנשטאל המוכשרת החליטה להיות יותר משחקנית. די מהר היא הפכה לצלמת והיו לה רעיונות אמנותיים ויצירתיים להפליא, שלא לדבר על עין ותפיסה מרחבית ונקודת מבט.
גם כשהחליטה לביים סרטים היא הצטיינה מיד. ב-1932 היא ביימה את סרטה הראשון "אור כחול" וזכתה במדליית הזהב בפסטיבל ונציה. כבר אז הבינו כולם שהיא חלוצה. מצילום בנסיעה, דרך צילום על עגורן (קריין) ועד לצילום בו-זמני במצלמות רבות - היא תמציא בסרטיה חידושים קולנועיים מהפכניים ופורצי-דרך שהתעשייה תהפוך מאז לכלי עבודה.
בשלב הזה בקריירה שלה היא פגשה את היטלר ונכבשה. היטלר, רודן עם עבר של אמן מתוסכל, לא הצליח לקשור קשרים עם אמנים איכותיים. בה הוא מצא בה בדיוק את מה שחיפש. היא הייתה מוכשרת להפליא, מוקסמת מדמותו ומוכנה לעשות הכל למען האידיאולוגיה שלו. העתיד היה של שניהם - היא הפכה ל"מוזה שלו" והוא לפטרון שלה.
בשנת 1936 ביימה ריפנשטאל את "אולימפיה", סרט שתיעד את אולימפיאדת ברלין. כרקדנית לשעבר, היא העריצה את הגוף האנושי וצילמה את הספורטאים בצורה מעוררת השתאות. הרבה מהחידושים שלה בסרט הזה הפכו לטכניקות יסוד בקולנוע עד ימינו.
אחד ההישגים הקולנועיים שלה הוא המצאה שהיום נפוצה ומוכרת מאד ואז הייתה חידוש אמנותי מרתק - הצגת מהלכים ספורטיביים בהילוך איטי. אגב, כדי להנציח את חברותה עם הפיהרר ולעלות את ערכה בעיני ההמונים, היא גם כללה בסרט קטע שבו היא מצולמת עם היטלר. אחרי המלחמה היא עתידה כמובן להכחיש כל קשר חברי איתו.
ריפנשטאל המשיכה לצלם ולביים סרטי תעמולה נאציים. מצד אחד הם היו חדשניים, מלאי המצאה ואף גאוניים ומצד שני הסרטים הללו העלו את הנאציזם בגרמניה ובמדינות רבות לדרגה של דת חדשה. האסתטיקה והחזון הקולנועי שלה היו כה מרשימים עד שהם הצליחו לחולל את הלא-יאומן ולהפוך פשיסט מתלהם לאחד האנשים הפופולאריים בעולם.
כך למשל הסרט "ניצחון הרצון", בו הנציחה ריפנשטאל את העצרת הנאצית בנירנברג. זה היה סרט התעמולה הטוב ביותר שהיטלר יכול היה לחלום עליו. זוויות וטכניקות הצילום והעריכה היו כה מבריקים שהם הפכו את היטלר למנהיג שהגרמנים סגדו לו. ז'אן קוקטו, אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים של התקופה אמר לה אז "העלית את אמנות הקולנוע לגבהים שלא ייאמנו".
לאחר המלחמה ריפנשטאל הייתה כה מזוהה עם המשטר הנאצי שלא ניתן היה לראותה עושה דבר אחר. האופן טבעי אנשי הקולנוע נידו אותה.
בהדרגה היא הלכה ושינתה כיוון לחלוטין. הבימאית פורצת הדרך החלה לצלם ובעיקר במצלמת סטילס. היא התמקדה בעולמות רחוקים, שבהם לא הכירו את עברה.
מסרטים תיעודיים באפריקה ועד סרטים בעומק הים, כישרונה של לני ריפנשטאל המשיך לבלוט, אך לעיניהם של מעטים. הצלחתה מעולם לא שבה להיות כבהתחלה והגאונות שלה נבלמה בכעס אדיר על מי שהעמידה את כלי האמנות לשירות הצורר הנאצי ולחסדיו.
וידאו אסיי, מאמר וידאו על הקריירה והבחירה של לני ריפנשטאל:
https://youtu.be/LgBliZmpJFg
סיפור החיבור שלה עם היטלר:
https://youtu.be/UhKSUa-SMk0
ריפנשטאל כשחקנית מעולה בתחילת הקריירה שלה:
https://youtu.be/A8mSFJDf_7U
עבודה מצמררת המשלבת עדות מהשואה על אושוויץ עם חלקי סרט של ריפנשטאל שמראים את האידיליה הגרמנית באותו זמן:
https://youtu.be/2AucSaE80B0
והאסתטיקה שלה שהשפיעה על דורות של יוצרים כמו בקליפ "שיר הקתדרלה" של טניטה טיקרם:
https://youtu.be/URflja3pE3Q
צלמי טבע
בזכות צלמי הטבע (Nature photographers) אנו יכולים לחוות את הטבע במלוא הדרו, בעודנו ספונים בביתנו החמים או הממוזג.
צלמי הטבע מצלמים את בעלי החיים בסביבות המחיה הטבעיים שלהם. הם יכולים למקם ציוד ימים רבים לפני שהם מצליחים ללכוד בעדשה תופעה ייחודית בעדר, להנציח שלבים בגדילה של בעל חיים, לשמר ריקוד חיזור, טורף בפעולה או השרצה של ביצי צבים, בחול שעל החוף.
הצלמים יכולים לצלם בעלי חיים וטבע מעל עץ גבוה שעליו טיפסו, במהלך קמפינג של שבועיים בג'ונגל, או כשהם עומדים מעל המצוק המסוכן ומכוונים את המצלמה הרחק אל העמק.
מאז ומתמיד משך צילום הטבע רבים אל התחום וביחד עם ההילה הרומנטית שלו, הוא היה אפוף בסוד. אבל מאז התפתח העידן הדיגיטלי, שהפך את הצילום לנגיש לכולם, התפתח גם תחביב צילום הטבע. גם פיתוח הפוקוס המהיר והפוקוס האוטומטי הפכו את הצילום הזה לקל וזמין מתמיד.
יש בכך הרבה ברכה, אך מצד שני יש מי שמגיעים לעסוק בצילום טבע עם בסיס חלש. בניגוד לצלמי טבע מקצועיים, שידעו מה אסור ומה מותר, כיום נכנסים לתחום אנשים, שעושים טעויות חמורות ולא פעם גורמים נזק לבעלי החיים, גורמים לנטישת קנים על ידי ציפורים לאחר שמתקרבים אליו, לזיהוי הגוזלים או הגורים בקן או באזור הגידול שלהם, על ידי חיות טרף - מעצם העובדה שהם מצלמים לידם במשך ימים ארוכים ועוד.
הנה צלמת טבע מתארת את עבודתה:
https://youtu.be/ZNMMPXnEeno
כך צלמי טבע מתעדים נדידה של עופות באוויר:
https://youtu.be/5QAjfH05IUE
לא פעם הם נעזרים בטכנולוגיה כמו רובוטים זעירים המדמים ציפורים:
https://youtu.be/Hq3X60H7aBo
קוף רובוטי שמתמזג היטב בטבע ומאפשר צילום אינטימי:
https://youtu.be/ODwByDZgW7Q
זוג צלמי טבע מתאר את העבודה הנפלאה הזו:
https://youtu.be/Rw-qEKR5uv8?long=yes
והאור שהוא אחד הכלים החשובים לעבודת הצלם:
https://youtu.be/ygeixGd8ZMw?long=yes
בתולדות האמנות קשה למצוא הרבה אנשים שהיו כה מלאי סתירות כמו לני ריפנשטאל. מצד אחד קראו לה "בימאית השטן" ו"הדיווה של הרוע" ומצד שני, כל מי שמבין בקולנוע יודע שהיא גאון. היא הגתה חידושים מהפכניים בקולנוע ומנגד - היא הציגה בסרטיה את הטיעונים הפרימיטיביים ביותר שיש. היא עשתה עבודה טובה עבור הרע שבמשטרים והייתה אחד הגורמים החשובים שהעלו את האיש הכי סתמי בעולם לדרגה של אל נאצי ושטן שכל העולם החופשי חשש ממנו.
דומה שאין רבים שיכולים להעיד יותר מהצלמת והבמאית הנאצית לני ריפנשטאל על תקופת הרייך השלישי ועל עוצמת התעמולה הנאצית בגרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה. זו הייתה תקופה שבה הודחו ונכלאו רבים מהאמנים הטובים והמשכילים של גרמניה, רק מפני שלא הסכימו להשתתף בפסטיבל השנאה שהיטלר אירגן.
לעומתם, היא הייתה מאלה שלא רק שיתפו פעולה, אלא הצטיינו בכך.
לני ריפנשטאל נולדה בגרמניה של תחילת המאה ה-20. כבר בגיל צעיר הפכה לשחקנית בסרטים. היא הצטיינה כשחקנית בז'אנר של סרטי הרים והופיעה בסרטים עם שמות כמו "הטירוף הלבן" ו"ההר הקדוש". כנראה שהיטלר העריץ אותה כבר אז.
אבל ריפנשטאל המוכשרת החליטה להיות יותר משחקנית. די מהר היא הפכה לצלמת והיו לה רעיונות אמנותיים ויצירתיים להפליא, שלא לדבר על עין ותפיסה מרחבית ונקודת מבט.
גם כשהחליטה לביים סרטים היא הצטיינה מיד. ב-1932 היא ביימה את סרטה הראשון "אור כחול" וזכתה במדליית הזהב בפסטיבל ונציה. כבר אז הבינו כולם שהיא חלוצה. מצילום בנסיעה, דרך צילום על עגורן (קריין) ועד לצילום בו-זמני במצלמות רבות - היא תמציא בסרטיה חידושים קולנועיים מהפכניים ופורצי-דרך שהתעשייה תהפוך מאז לכלי עבודה.
בשלב הזה בקריירה שלה היא פגשה את היטלר ונכבשה. היטלר, רודן עם עבר של אמן מתוסכל, לא הצליח לקשור קשרים עם אמנים איכותיים. בה הוא מצא בה בדיוק את מה שחיפש. היא הייתה מוכשרת להפליא, מוקסמת מדמותו ומוכנה לעשות הכל למען האידיאולוגיה שלו. העתיד היה של שניהם - היא הפכה ל"מוזה שלו" והוא לפטרון שלה.
בשנת 1936 ביימה ריפנשטאל את "אולימפיה", סרט שתיעד את אולימפיאדת ברלין. כרקדנית לשעבר, היא העריצה את הגוף האנושי וצילמה את הספורטאים בצורה מעוררת השתאות. הרבה מהחידושים שלה בסרט הזה הפכו לטכניקות יסוד בקולנוע עד ימינו.
אחד ההישגים הקולנועיים שלה הוא המצאה שהיום נפוצה ומוכרת מאד ואז הייתה חידוש אמנותי מרתק - הצגת מהלכים ספורטיביים בהילוך איטי. אגב, כדי להנציח את חברותה עם הפיהרר ולעלות את ערכה בעיני ההמונים, היא גם כללה בסרט קטע שבו היא מצולמת עם היטלר. אחרי המלחמה היא עתידה כמובן להכחיש כל קשר חברי איתו.
ריפנשטאל המשיכה לצלם ולביים סרטי תעמולה נאציים. מצד אחד הם היו חדשניים, מלאי המצאה ואף גאוניים ומצד שני הסרטים הללו העלו את הנאציזם בגרמניה ובמדינות רבות לדרגה של דת חדשה. האסתטיקה והחזון הקולנועי שלה היו כה מרשימים עד שהם הצליחו לחולל את הלא-יאומן ולהפוך פשיסט מתלהם לאחד האנשים הפופולאריים בעולם.
כך למשל הסרט "ניצחון הרצון", בו הנציחה ריפנשטאל את העצרת הנאצית בנירנברג. זה היה סרט התעמולה הטוב ביותר שהיטלר יכול היה לחלום עליו. זוויות וטכניקות הצילום והעריכה היו כה מבריקים שהם הפכו את היטלר למנהיג שהגרמנים סגדו לו. ז'אן קוקטו, אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים של התקופה אמר לה אז "העלית את אמנות הקולנוע לגבהים שלא ייאמנו".
לאחר המלחמה ריפנשטאל הייתה כה מזוהה עם המשטר הנאצי שלא ניתן היה לראותה עושה דבר אחר. האופן טבעי אנשי הקולנוע נידו אותה.
בהדרגה היא הלכה ושינתה כיוון לחלוטין. הבימאית פורצת הדרך החלה לצלם ובעיקר במצלמת סטילס. היא התמקדה בעולמות רחוקים, שבהם לא הכירו את עברה.
מסרטים תיעודיים באפריקה ועד סרטים בעומק הים, כישרונה של לני ריפנשטאל המשיך לבלוט, אך לעיניהם של מעטים. הצלחתה מעולם לא שבה להיות כבהתחלה והגאונות שלה נבלמה בכעס אדיר על מי שהעמידה את כלי האמנות לשירות הצורר הנאצי ולחסדיו.
וידאו אסיי, מאמר וידאו על הקריירה והבחירה של לני ריפנשטאל:
https://youtu.be/LgBliZmpJFg
סיפור החיבור שלה עם היטלר:
https://youtu.be/UhKSUa-SMk0
ריפנשטאל כשחקנית מעולה בתחילת הקריירה שלה:
https://youtu.be/A8mSFJDf_7U
עבודה מצמררת המשלבת עדות מהשואה על אושוויץ עם חלקי סרט של ריפנשטאל שמראים את האידיליה הגרמנית באותו זמן:
https://youtu.be/2AucSaE80B0
והאסתטיקה שלה שהשפיעה על דורות של יוצרים כמו בקליפ "שיר הקתדרלה" של טניטה טיקרם:
https://youtu.be/URflja3pE3Q
