שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו הצמח הרגיש והנעלב?
מימוזה ביישנית (Mimosa Pudica) היא צמח שגדלה בעיקר בדרום אמריקה ובמרכז אמריקה.
אבל המימוזה הביישנית ידוע. בכך שהיא צמח כה עדין ורגיש למגע, שאם נוגעים בו - הוא משפיל את העלים שלו.
אבל זה לא עניין רגשי, כלומר של רגשות. מדובר ברגישות המגע שלה. המימוזה הביישנית רגישה למגע והרגישות הזו היא שגורמת לעלים שלה להתקפל פנימה ולהיסגר, אל מול כל מגע.
עלי ה-Mimosa Pudica היורדים בזה אחר זה, ממבוכה:
https://youtu.be/obX6kGKjvnU
הביישנות של המימוזה:
https://youtu.be/IQahIltPfM4
ועוד מהצמח הביישן כל כך:
http://youtu.be/BLTcVNyOhUc
מהו הצמח שיכול לקום לתחיה בגשם אחרי שהתייבש?
הצמח המוכר בשם "שושנת-יריחו אמיתית" (Rose of Jericho או בשמו הנוסף resurrection plant) הוא קדוש לנוצרים, בעיקר בזכות יכולתו של הצמח היבש לקום לתחייה עם בוא הגשם, אבל גם בצורת הידיים של ענפיו, שהיקנו לו את השם "ידיה של מרי" (על שם אימו של ישו).
כשהצמח מת, ענפיו מתייבשים ונעשים נוקשים מאד, כמו ענפיו של עץ. הם מתכווצים כמו אגרוף קמוץ ושומרים על הזרעים בתוכם. הוא מהצמחים היחידים בעולם שהופכים כה נוקשים במותם. הפלא מתרחש כשהצמח המת נרטב. אז מתפשקים ענפיו ומשחררים את הזרעים הכלואים בהם ומאפשרים לו במותו להתרבות. המראה של הצמח המשתנה במים סחף. את דמיונם של המאמינים הנוצרים. הם ראו בו איזכור לשיבתו האגדית של ישו לחיים, לאחר צליבתו עד מוות.
יכולתו של "שושנת יריחו האמיתית" לקום לתחיה עם ירידת הגשם, או סתם כשמשקים אותו במים, היא מרתקת. אבל לא פחות ממנה מעניינים הם מנגנוני ההישרדות שמאפשרים לו לחיות בתנאי יובש קיצוני, לאורך זמן רב. מעניין גם מנגנון ההפצה שלו, שבו הוא הופך לא פעם לכדור יבש, מה שנקרא "צמח גלגל", המתגלגל עם הרוח לפה ולשם. כך הוא נראה עד לגשם, שבו הוא ייפתח ויפיץ את זרעיו.
אגב, זה לא באמת שהצמח חוזר לחיים. מדובר בתגובה של סיבי הצמח המת, לספיגת המים. הסיבים הללו, שהתכווצו כשהוא מת והתייבש, נמתחים חזרה כשהוא נרטב וחוזרים ונפתחים. זה מה שהקנה לו את ההילה, של הצמח עם ה"חיים שלאחר המוות".
הנה סרטון קפיצת זמן שמראה צמח שושנת יריחו אמיתית שהתייבש, פורח וגדל במהירות כשמוסיפים לו מים:
http://youtu.be/z3E3NKMsM4Y
ושושנת יריחו אמיתית בין צמחים נוספים, כולם בקפיצות זמן שמראות כמה יפה היא התופעה:
http://youtu.be/XsgHYfulv2g
איזה צמח הצליח להרוג בן אדם?
הסִרפָּד כסוג כללי של צמחים, מכיל בין 30 ל-45 צמחים שונים שמצויים באזורים שונים בעולם. לרוב צמחי הסרפד יש שערות צורבות. מגע עם שערות אלה יכול לגרום לנעצוצים, גירוי קשה ולתחושת גירוד לא נעימה.
אבל מסתבר שצמח הסירפד שמצוי בניו זילנד הוא כה כואב ומסוכן שהוא יכול לפגוע בבן אדם ואף הרג אדם שבא במגע איתו.
איך העלים של הסרפד פוגעים בנו? - בעת שהשערות הצורבות של הסרפד דוקרות את העור, נשבר הקצה שלהן. כך מוזרק לעור חומר צורב, ממש כאילו היו מזרק. לא נעים...
הנה סרטון על הסירפד הרצחני:
http://youtu.be/yGZBlhJpcT8
מדוע צמחים מסוימים טורפים חרקים?
אמנם הצמחים הם בתחתית שרשרת המזון. הם אינם טורפים שום יצור אחר, אלא יוצרים לעצמם את המזון בתהליך הפוטוסינטזה. אך שונים משאר הצמחים הם הצמחים הטורפים, שחוץ מהפוטוסינזטה יודעים גם להזין את עצמם מחרקים שהם לוכדים. יש לא פחות מ-600 זנים טהורים של צמחים טורפים כאלה.
למה הם טורפים? - ובכן, ביערות הגשם, שבהם חיים צמחים כאלו, האור לא תמיד מספיק כדי לאפשר את הפוטוסינטזה הרצויה. גם הקרקע דלה במינרלים הנחוצים להם ובחנקן. לכן הצמחים הטורפים משיגים מזון ומינרלים מהטרף שלהם, חרקים שנלכדים בהם.
לעיתים לוכדים הצמחים הטורפים בתוך הפרחים שלהם, כמו הכדנית ולעיתים באמצעות עלים דביקים, כמו אצל החמאית והטללית. בצמח הדיונאה מדובר במנגנון מתוחכם עוד יותר. לדיונאה יש שש שערות קטנות. אם נוגע משהו בשתי שערות שונות או נוגע פעמיים בשערה אחת, הדיונאה נסגרת וסוגרת עליו. לצמח בשם נדיד, שחי בתוך המים, יש מלכודת יניקה. על פתח השלפוחית שלו, יש לו שערות קטנות, מלכודת של ממש. כשהשערות הללו מרגישות תזוזה, נשאב החרק בתוך שבריר שנייה, לתוך השלפוחית. הפרשי לחצים הם ששואבים אותו.
ואגב, יש מי שקונים צמחים כאלה כדי להיפטר מיתושים וזבובים ושאר מזיקים בסביבתם.
הנה הסבר על הצמחים שטורפים חרקים (מתורגם):
https://youtu.be/ee7muQ_qKU0
כמה צמחים טורפים בפעולה:
https://youtu.be/UoL1dg3SzOI
הסבר על שיטות שונות של צמחים לטרוף (עברית):
http://youtu.be/abQWIsPTJCA
מסתבר שצמחים טורפים יכולים לטרוף גם בעלי חיים גדולים יותר:
http://youtu.be/wcmKT5uHgL0
צמח טורף סוגר על דבורה:
http://youtu.be/4Uv-4tCcYcM
צמח טורף להדברה ירוקה:
https://youtu.be/eseneo2FelI
וזו כבר מתיחה:
http://youtu.be/n2NN3TNNNiI
מהו הצמח הרוקד?
הצמח הרוקד, או "צמח הטלגרף" כמו שהוא נקרא לעיתים, הוא צמח שמזיז את עליו כדי לאתר ולהגיע כל הזמן למצב הטוב ביותר אל מול האור.
התכונה הזו מעט מטעה כי אנשים, שהוקסמו מהתזוזה המתמדת שלו, ייחסו לו בעבר יכולת "להקשיב" למוסיקה. היום, כשאנו יודעים מה המכניזם של התנועה שלו, מובן כיצד גם כאן האור הוא המוביל את הצמח להתכוונן אליו ולתת לו חיים.
הנה הצמח המחולל Desmodium gyrans יוצא במחול לטיני:
http://youtu.be/fWMywNQ78sY
ועוד סרטון של הצמח המתנועע לפי המוסיקה שהוא שומע, אבל במרווחים של שתי שניות, כדי להדגים כמה שהוא פעיל:
http://youtu.be/J-fIKlcCbSU
מה מיוחד בפרחי נעלון הגברת?
נַעלוֹן גְּבֶרֶת (Cypripedium Calceolus), או ליידי סליפרס, הוא שמו של צמח נוי ממשפחת הסחלביים, שמוצאו מצפון אירופה ואסיה.
זן אחד של הצמח, שפעם היה נפוץ ביבשת אירופה, הפך להיות צמח כמעט נכחד. בשלב מסוים דווח שהסחלב הזה נשאר לגדול רק במקום אחד באיים הבריטיים, במגרש גולף. מאז 1917 הוא נשמר תחת השגחה קפדנית של המשטרה, ששמרה עליו מהכחדה שיגרמו אנשים, או כדורי גולף תועים במשחק.
גם שוויו של ליידי סליפרס מהזן הזה הרקיע שחקים. מחירו של פרח אחד, אם היו מוכרים כזה אז, הוערך אז בכ-5,000 דולר.
זן אחר של "נעלון הגברת" הוא זה עם הצבע הסגול עז, כמעט חום-אדום בחלקו. צבעו בחלקו האחר הוא צהוב. גם זן זה סבל מקשיים בהתרבות. זרעיו של הצמח לא הצליחו לספק לו מזון וכדי למלא את צרכי התזונה שלו, הוא היה תלוי בפטרייה מסוימת שתעשה זאת. איך זה קורה? - הפטרייה חיה על הצמח הבוגר וניזונה ממנו.
אגב, על קשיי ההתרבות של הפרח הזה תעיד ההיסטוריה, המעידה על כך שאפילו החוקר הנודע צ'ארלס דארווין לא הצליח לתרבת אותו.
הנה נעלון הגברת הנדיר במלוא הדרו:
https://youtu.be/4TmVtDxA684
כך תאתרו אותו בטבע:
https://youtu.be/lRHF7yICGEg
מישהו שיש לו זן של נעלון הגברת בחצר:
https://youtu.be/okAcEtDdwR8
החיפוש אחרי הליידי'ז סליפר:
https://youtu.be/QdgdtdKzIfk
ובפארק צמחים באיטליה:
https://youtu.be/pjFYvv3v65M
מהו פרח הגווייה ולמה הוא כל כך מסריח?
כולנו מכירים את הריח הנפלא של הפרחים. אבל האם ידעתם שיש גם פרחים שריחם נורא ואיום, כאילו אינם רוצים שתתקרבו אליהם?
הלוף הענק (Titan Arum) הוא צמח שפריחתו היא קצרה ונדירה. הפריחה שלו נמשכת עד שבוע ימים ומתרחשת אחת לכמה שנים. במחקר שנערך בשווייץ, מצאו החוקרים שבין הפריחות של לוף ענק שגדל שם, עברו לא פחות מ-74 שנים!
אבל הלוף הענק ידוע דווקא בכינויו "פרח הגווייה" (The Corpse Flower). הסיבה? - לצמח זה יש את הפרח המסריח שבפרחי עולמנו. מידותיו של הלוף הענק מצדיקות את שמו. הפרח שלו מגיע לגובה של כמעט 2 מטרים והיקפו מגיע לכמעט מטר!
הצמח המוזר והנדיר הזה גדל באי סומטרה, על הקרקעית של יערות הגשם הנמוכים של אינדונזיה. חשוב לציין שפרח הגווייה נמצא בסכנת הכחדה תמידית.
ולמה הוא כל כך מצחין? - מסתבר שזוהי שיטה להפצת הזרעים. בזמן הפריחה מנסה הלוף הענק למשוך חיפושיות נבלות וזבובי בשר. זאת כדי שיאביקו אותו והוא יתרבה. השיטה שלו לעשות זאת היא באמצעות הצחנה שלו, ריח רע שמזכיר בשר רקוב. הריח הזה מושך את זבובי הבשר והחיפושיות הללו מאד ומסייע לו בהאבקה והפצת זרעיו לכל עבר. אז מי אמר שרק לבני-אדם יש שיטות לחזר?
הנה פרח הגווייה:
http://youtu.be/l-uK5ulLBr8
כך הוא גדל - סרטון קפיצות זמן שמראה בהילוך מהיר תהליך שנמשך במציאות זמן רב:
https://youtu.be/qh149OESEF0
והסבר נוסף על פרח הגוויות:
http://youtu.be/uDMI_ZJt1go
מהו פרח סחלב הקוף הערפדי?
בדרום אמריקה, עמוק ביערות העננים של פרו ואקוודור, גדל לו פרח מופלא שמראה עלי הכותרת שלו מזכיר בצורתו ראש של קוף. קוראים לו "סחלב הקוף הערפדי" (Monkey Face Orchid) והוא נדיר במיוחד. מעטים זכו לראותו מקרוב ואזור המחייה המצומצם שלו, לרוב בהרים גבוהים אך לא גבוהים מדי, הופך אותו למסתורי עוד יותר.
האם מדובר בעוד תרמית רשת, מהסוג שהאינטרנט כל כך טוב בהפצתו?
מכיוון שהפרח המסתורי הזה מופיע במגוון גדול של צילומים וסרטוני וידאו באינטרנט, נראה שהוא אמיתי לחלוטין. מספרים עליו שמחזור הפריחה של סחלב הקוף אינו סדיר במיוחד וניתן למצוא אותו בפריחתו לאורך השנה. הריח התפוזי של הפריחה שלו הוא עוד מרכיב שהופך אותו למסקרן ונחשק כל כך לחובבי פרחים.
אגב לשמו הבוטאני, "דרקולה סימיה" (Dracula simia), זכה פרח הקוף הערפדי בשל דמיונו המסוים לניביו של דראקולה, הרוזן הרומני המפורסם שהתפרסם כערפד אנושי.
הנה סחלב הקוף הערפדי:
https://youtu.be/YNbcMh5ZEOE
ניתן לגדל אותו בגינה:
https://youtu.be/ttyHsp7iWNo
ומצגת וידאו של סחלב הקוף הערפדי:
https://youtu.be/WOFRcQFlczg
איך מקפלת טללית הפסגות את החרקים שהיא זוללת?
"טללית הפסגות", או בשמה הלועזי דרוסרה קפנסיס (Drosera capensis), נראית לחובבי הבוטניקה כמו עוד צמח יפה ומעניין, שאינו מזיק לסביבתו.
אבל הטללית היפה הזו, כמו קרובותיה הקטלניות לא פחות, דוגמת "טללית השמש" (Drosera Spatulata), היא צמח טורף.
יפתיע אתכן לגלות שמדובר כאן בציידת מדויקת ובעלת מיומנות טבעית לציד מהיר והחלטי של חרקים לארוחות שלה.
ל"דרוסרה קפנסיס", כפי שהיא נקראת בשמה המדעי, עלים בצורה של רצועה, באורך של עד 3 סנטימטרים.
על עלים אלו נראות טיפות "טל" רבות, שהן למעשה נוזל דביק ומפתה בסוכר. דרך זרועות צבעוניות המפרישות ריר דביק, העלים הללו וטיפות הסוכר שעליהן מהווים מלכודות קטלניות הלוכדות חרקים פרוקי רגליים.
כל חרק כזה, כשהוא נלכד, מגולגל במהירות רבה על ידי העלים הללו, לכיוון מרכז הצמח.
אך למה הצמח צד חרקים? - "טללית הפסגות" צומחת לרוב על קרקע לחה ושופעת מים. קרקע זו ענייה בחומרים מזינים עבורו. לכן, כדי לקבל את המזון הראוי לה, הטללית משלימה את התפריט שלה בפרוטאינים של החרקים שהיא מעכלת.
הנה הדרוסרה קפנסיס בפעולה:
https://youtu.be/cZ7Fws1HaL0
ויש לו עלים רבים שפועלים לצוד בו-זמנית את החרקים:
https://youtu.be/iW26P_6d_2w
וכך לוכד הצמח הטורף את חרקיו:
https://youtu.be/wP9o8n7Y0V8
מימוזה ביישנית (Mimosa Pudica) היא צמח שגדלה בעיקר בדרום אמריקה ובמרכז אמריקה.
אבל המימוזה הביישנית ידוע. בכך שהיא צמח כה עדין ורגיש למגע, שאם נוגעים בו - הוא משפיל את העלים שלו.
אבל זה לא עניין רגשי, כלומר של רגשות. מדובר ברגישות המגע שלה. המימוזה הביישנית רגישה למגע והרגישות הזו היא שגורמת לעלים שלה להתקפל פנימה ולהיסגר, אל מול כל מגע.
עלי ה-Mimosa Pudica היורדים בזה אחר זה, ממבוכה:
https://youtu.be/obX6kGKjvnU
הביישנות של המימוזה:
https://youtu.be/IQahIltPfM4
ועוד מהצמח הביישן כל כך:
http://youtu.be/BLTcVNyOhUc
הצמח המוכר בשם "שושנת-יריחו אמיתית" (Rose of Jericho או בשמו הנוסף resurrection plant) הוא קדוש לנוצרים, בעיקר בזכות יכולתו של הצמח היבש לקום לתחייה עם בוא הגשם, אבל גם בצורת הידיים של ענפיו, שהיקנו לו את השם "ידיה של מרי" (על שם אימו של ישו).
כשהצמח מת, ענפיו מתייבשים ונעשים נוקשים מאד, כמו ענפיו של עץ. הם מתכווצים כמו אגרוף קמוץ ושומרים על הזרעים בתוכם. הוא מהצמחים היחידים בעולם שהופכים כה נוקשים במותם. הפלא מתרחש כשהצמח המת נרטב. אז מתפשקים ענפיו ומשחררים את הזרעים הכלואים בהם ומאפשרים לו במותו להתרבות. המראה של הצמח המשתנה במים סחף. את דמיונם של המאמינים הנוצרים. הם ראו בו איזכור לשיבתו האגדית של ישו לחיים, לאחר צליבתו עד מוות.
יכולתו של "שושנת יריחו האמיתית" לקום לתחיה עם ירידת הגשם, או סתם כשמשקים אותו במים, היא מרתקת. אבל לא פחות ממנה מעניינים הם מנגנוני ההישרדות שמאפשרים לו לחיות בתנאי יובש קיצוני, לאורך זמן רב. מעניין גם מנגנון ההפצה שלו, שבו הוא הופך לא פעם לכדור יבש, מה שנקרא "צמח גלגל", המתגלגל עם הרוח לפה ולשם. כך הוא נראה עד לגשם, שבו הוא ייפתח ויפיץ את זרעיו.
אגב, זה לא באמת שהצמח חוזר לחיים. מדובר בתגובה של סיבי הצמח המת, לספיגת המים. הסיבים הללו, שהתכווצו כשהוא מת והתייבש, נמתחים חזרה כשהוא נרטב וחוזרים ונפתחים. זה מה שהקנה לו את ההילה, של הצמח עם ה"חיים שלאחר המוות".
הנה סרטון קפיצת זמן שמראה צמח שושנת יריחו אמיתית שהתייבש, פורח וגדל במהירות כשמוסיפים לו מים:
http://youtu.be/z3E3NKMsM4Y
ושושנת יריחו אמיתית בין צמחים נוספים, כולם בקפיצות זמן שמראות כמה יפה היא התופעה:
http://youtu.be/XsgHYfulv2g
הסִרפָּד כסוג כללי של צמחים, מכיל בין 30 ל-45 צמחים שונים שמצויים באזורים שונים בעולם. לרוב צמחי הסרפד יש שערות צורבות. מגע עם שערות אלה יכול לגרום לנעצוצים, גירוי קשה ולתחושת גירוד לא נעימה.
אבל מסתבר שצמח הסירפד שמצוי בניו זילנד הוא כה כואב ומסוכן שהוא יכול לפגוע בבן אדם ואף הרג אדם שבא במגע איתו.
איך העלים של הסרפד פוגעים בנו? - בעת שהשערות הצורבות של הסרפד דוקרות את העור, נשבר הקצה שלהן. כך מוזרק לעור חומר צורב, ממש כאילו היו מזרק. לא נעים...
הנה סרטון על הסירפד הרצחני:
http://youtu.be/yGZBlhJpcT8
אמנם הצמחים הם בתחתית שרשרת המזון. הם אינם טורפים שום יצור אחר, אלא יוצרים לעצמם את המזון בתהליך הפוטוסינטזה. אך שונים משאר הצמחים הם הצמחים הטורפים, שחוץ מהפוטוסינזטה יודעים גם להזין את עצמם מחרקים שהם לוכדים. יש לא פחות מ-600 זנים טהורים של צמחים טורפים כאלה.
למה הם טורפים? - ובכן, ביערות הגשם, שבהם חיים צמחים כאלו, האור לא תמיד מספיק כדי לאפשר את הפוטוסינטזה הרצויה. גם הקרקע דלה במינרלים הנחוצים להם ובחנקן. לכן הצמחים הטורפים משיגים מזון ומינרלים מהטרף שלהם, חרקים שנלכדים בהם.
לעיתים לוכדים הצמחים הטורפים בתוך הפרחים שלהם, כמו הכדנית ולעיתים באמצעות עלים דביקים, כמו אצל החמאית והטללית. בצמח הדיונאה מדובר במנגנון מתוחכם עוד יותר. לדיונאה יש שש שערות קטנות. אם נוגע משהו בשתי שערות שונות או נוגע פעמיים בשערה אחת, הדיונאה נסגרת וסוגרת עליו. לצמח בשם נדיד, שחי בתוך המים, יש מלכודת יניקה. על פתח השלפוחית שלו, יש לו שערות קטנות, מלכודת של ממש. כשהשערות הללו מרגישות תזוזה, נשאב החרק בתוך שבריר שנייה, לתוך השלפוחית. הפרשי לחצים הם ששואבים אותו.
ואגב, יש מי שקונים צמחים כאלה כדי להיפטר מיתושים וזבובים ושאר מזיקים בסביבתם.
הנה הסבר על הצמחים שטורפים חרקים (מתורגם):
https://youtu.be/ee7muQ_qKU0
כמה צמחים טורפים בפעולה:
https://youtu.be/UoL1dg3SzOI
הסבר על שיטות שונות של צמחים לטרוף (עברית):
http://youtu.be/abQWIsPTJCA
מסתבר שצמחים טורפים יכולים לטרוף גם בעלי חיים גדולים יותר:
http://youtu.be/wcmKT5uHgL0
צמח טורף סוגר על דבורה:
http://youtu.be/4Uv-4tCcYcM
צמח טורף להדברה ירוקה:
https://youtu.be/eseneo2FelI
וזו כבר מתיחה:
http://youtu.be/n2NN3TNNNiI
צמחים מוזרים
הצמח הרוקד, או "צמח הטלגרף" כמו שהוא נקרא לעיתים, הוא צמח שמזיז את עליו כדי לאתר ולהגיע כל הזמן למצב הטוב ביותר אל מול האור.
התכונה הזו מעט מטעה כי אנשים, שהוקסמו מהתזוזה המתמדת שלו, ייחסו לו בעבר יכולת "להקשיב" למוסיקה. היום, כשאנו יודעים מה המכניזם של התנועה שלו, מובן כיצד גם כאן האור הוא המוביל את הצמח להתכוונן אליו ולתת לו חיים.
הנה הצמח המחולל Desmodium gyrans יוצא במחול לטיני:
http://youtu.be/fWMywNQ78sY
ועוד סרטון של הצמח המתנועע לפי המוסיקה שהוא שומע, אבל במרווחים של שתי שניות, כדי להדגים כמה שהוא פעיל:
http://youtu.be/J-fIKlcCbSU
נַעלוֹן גְּבֶרֶת (Cypripedium Calceolus), או ליידי סליפרס, הוא שמו של צמח נוי ממשפחת הסחלביים, שמוצאו מצפון אירופה ואסיה.
זן אחד של הצמח, שפעם היה נפוץ ביבשת אירופה, הפך להיות צמח כמעט נכחד. בשלב מסוים דווח שהסחלב הזה נשאר לגדול רק במקום אחד באיים הבריטיים, במגרש גולף. מאז 1917 הוא נשמר תחת השגחה קפדנית של המשטרה, ששמרה עליו מהכחדה שיגרמו אנשים, או כדורי גולף תועים במשחק.
גם שוויו של ליידי סליפרס מהזן הזה הרקיע שחקים. מחירו של פרח אחד, אם היו מוכרים כזה אז, הוערך אז בכ-5,000 דולר.
זן אחר של "נעלון הגברת" הוא זה עם הצבע הסגול עז, כמעט חום-אדום בחלקו. צבעו בחלקו האחר הוא צהוב. גם זן זה סבל מקשיים בהתרבות. זרעיו של הצמח לא הצליחו לספק לו מזון וכדי למלא את צרכי התזונה שלו, הוא היה תלוי בפטרייה מסוימת שתעשה זאת. איך זה קורה? - הפטרייה חיה על הצמח הבוגר וניזונה ממנו.
אגב, על קשיי ההתרבות של הפרח הזה תעיד ההיסטוריה, המעידה על כך שאפילו החוקר הנודע צ'ארלס דארווין לא הצליח לתרבת אותו.
הנה נעלון הגברת הנדיר במלוא הדרו:
https://youtu.be/4TmVtDxA684
כך תאתרו אותו בטבע:
https://youtu.be/lRHF7yICGEg
מישהו שיש לו זן של נעלון הגברת בחצר:
https://youtu.be/okAcEtDdwR8
החיפוש אחרי הליידי'ז סליפר:
https://youtu.be/QdgdtdKzIfk
ובפארק צמחים באיטליה:
https://youtu.be/pjFYvv3v65M
כולנו מכירים את הריח הנפלא של הפרחים. אבל האם ידעתם שיש גם פרחים שריחם נורא ואיום, כאילו אינם רוצים שתתקרבו אליהם?
הלוף הענק (Titan Arum) הוא צמח שפריחתו היא קצרה ונדירה. הפריחה שלו נמשכת עד שבוע ימים ומתרחשת אחת לכמה שנים. במחקר שנערך בשווייץ, מצאו החוקרים שבין הפריחות של לוף ענק שגדל שם, עברו לא פחות מ-74 שנים!
אבל הלוף הענק ידוע דווקא בכינויו "פרח הגווייה" (The Corpse Flower). הסיבה? - לצמח זה יש את הפרח המסריח שבפרחי עולמנו. מידותיו של הלוף הענק מצדיקות את שמו. הפרח שלו מגיע לגובה של כמעט 2 מטרים והיקפו מגיע לכמעט מטר!
הצמח המוזר והנדיר הזה גדל באי סומטרה, על הקרקעית של יערות הגשם הנמוכים של אינדונזיה. חשוב לציין שפרח הגווייה נמצא בסכנת הכחדה תמידית.
ולמה הוא כל כך מצחין? - מסתבר שזוהי שיטה להפצת הזרעים. בזמן הפריחה מנסה הלוף הענק למשוך חיפושיות נבלות וזבובי בשר. זאת כדי שיאביקו אותו והוא יתרבה. השיטה שלו לעשות זאת היא באמצעות הצחנה שלו, ריח רע שמזכיר בשר רקוב. הריח הזה מושך את זבובי הבשר והחיפושיות הללו מאד ומסייע לו בהאבקה והפצת זרעיו לכל עבר. אז מי אמר שרק לבני-אדם יש שיטות לחזר?
הנה פרח הגווייה:
http://youtu.be/l-uK5ulLBr8
כך הוא גדל - סרטון קפיצות זמן שמראה בהילוך מהיר תהליך שנמשך במציאות זמן רב:
https://youtu.be/qh149OESEF0
והסבר נוסף על פרח הגוויות:
http://youtu.be/uDMI_ZJt1go
בדרום אמריקה, עמוק ביערות העננים של פרו ואקוודור, גדל לו פרח מופלא שמראה עלי הכותרת שלו מזכיר בצורתו ראש של קוף. קוראים לו "סחלב הקוף הערפדי" (Monkey Face Orchid) והוא נדיר במיוחד. מעטים זכו לראותו מקרוב ואזור המחייה המצומצם שלו, לרוב בהרים גבוהים אך לא גבוהים מדי, הופך אותו למסתורי עוד יותר.
האם מדובר בעוד תרמית רשת, מהסוג שהאינטרנט כל כך טוב בהפצתו?
מכיוון שהפרח המסתורי הזה מופיע במגוון גדול של צילומים וסרטוני וידאו באינטרנט, נראה שהוא אמיתי לחלוטין. מספרים עליו שמחזור הפריחה של סחלב הקוף אינו סדיר במיוחד וניתן למצוא אותו בפריחתו לאורך השנה. הריח התפוזי של הפריחה שלו הוא עוד מרכיב שהופך אותו למסקרן ונחשק כל כך לחובבי פרחים.
אגב לשמו הבוטאני, "דרקולה סימיה" (Dracula simia), זכה פרח הקוף הערפדי בשל דמיונו המסוים לניביו של דראקולה, הרוזן הרומני המפורסם שהתפרסם כערפד אנושי.
הנה סחלב הקוף הערפדי:
https://youtu.be/YNbcMh5ZEOE
ניתן לגדל אותו בגינה:
https://youtu.be/ttyHsp7iWNo
ומצגת וידאו של סחלב הקוף הערפדי:
https://youtu.be/WOFRcQFlczg
"טללית הפסגות", או בשמה הלועזי דרוסרה קפנסיס (Drosera capensis), נראית לחובבי הבוטניקה כמו עוד צמח יפה ומעניין, שאינו מזיק לסביבתו.
אבל הטללית היפה הזו, כמו קרובותיה הקטלניות לא פחות, דוגמת "טללית השמש" (Drosera Spatulata), היא צמח טורף.
יפתיע אתכן לגלות שמדובר כאן בציידת מדויקת ובעלת מיומנות טבעית לציד מהיר והחלטי של חרקים לארוחות שלה.
ל"דרוסרה קפנסיס", כפי שהיא נקראת בשמה המדעי, עלים בצורה של רצועה, באורך של עד 3 סנטימטרים.
על עלים אלו נראות טיפות "טל" רבות, שהן למעשה נוזל דביק ומפתה בסוכר. דרך זרועות צבעוניות המפרישות ריר דביק, העלים הללו וטיפות הסוכר שעליהן מהווים מלכודות קטלניות הלוכדות חרקים פרוקי רגליים.
כל חרק כזה, כשהוא נלכד, מגולגל במהירות רבה על ידי העלים הללו, לכיוון מרכז הצמח.
אך למה הצמח צד חרקים? - "טללית הפסגות" צומחת לרוב על קרקע לחה ושופעת מים. קרקע זו ענייה בחומרים מזינים עבורו. לכן, כדי לקבל את המזון הראוי לה, הטללית משלימה את התפריט שלה בפרוטאינים של החרקים שהיא מעכלת.
הנה הדרוסרה קפנסיס בפעולה:
https://youtu.be/cZ7Fws1HaL0
ויש לו עלים רבים שפועלים לצוד בו-זמנית את החרקים:
https://youtu.be/iW26P_6d_2w
וכך לוכד הצמח הטורף את חרקיו:
https://youtu.be/wP9o8n7Y0V8
איך מפיץ מקור החסידה את זרעיו?
אחד הדברים המדהימים במַקּוֹר חֲסִידָה (Erodium) הוא שהזרעים של הצמח הזה מפיצים בעצם את עצמם. שם המשחק כאן הוא הישרדות. ההפצה העצמית של זרעי מקור החסידה מתרחשת בזכות יכולת התנועה שלהם והעובדה שהם נוטעים את עצמם באדמה. כשהפרי מבשיל, מתנתקים הזרעים, שצורתם מזכיר "מקורים" של חסידה. הם הולכים ומסתלסלים, כשהסלסול הזה מסייע להם לטמון את עצמם באדמה או בסדקים שונים בסלע.
המדהים בפרי של הצמח הזה, הוא שהזרעים שלו שלמטה, דומים לראשו. לזרע יש זיף ארוך וכל 5 הזיפים הצמודים, נראים יחד כמקור, שכשהוא מבשיל, אז זיפיו נפרדים מהקצה. ככל שהם מתייבשים, הם מסתלסלים, נושרים אל הקרקע ומתברגים אליה, תוך שהם זורעים את עצמם. כך מבצע הצמח הזה זינוק הישרדותי ומניעה של כליה, בשל סכנות שונות, כמו אכילה על ידי נמלים.
המקור המשתזר של הפרי מזכיר שעון שמחוגיו מסתובבים. מהרגע שהוא נפתח, השכם בבוקר, ועד שהוא משיר את עלי הכותרת שלו בסביבות 10.00 בבוקר, כל פרח של מקור החסידה פתוח רק לשעות ספורות. למחרת ייפתחו בו פרחים אחרים וכך הלאה.
יש למקור החסידה, סוג שכיח מאד של צמח בארצנו, כמעט 20 מינים אצלנו ו-90 בכל העולם. אצל כולם הפרח הוא מטיפוס 5 - יש לו תמיד 5 עלי גביע ו-5 עלי כותרת, 5 אבקנים פוריים ומספר זהה של אבקנים עקרים, בלוטות צוף וחלקי שחלה. הכל 5.
הנה דרך ההפצה של מקור החסידה בקדיחה באדמה של הזרעים:
https://youtu.be/nU603B4DDXY
זרעי מקור החסידה המתברגים לאדמה:
https://youtu.be/VSFquH4QpF0
הנה סרטון שמראה את התברגות הזרע לתוך האדמה, בהילוך מהיר:
https://youtu.be/TOJG5mF6OLs
כך הזרע של מקור החסידה מסלסל את עצמו:
https://youtu.be/qoo8yFVrtKM
אחד הדברים המדהימים במַקּוֹר חֲסִידָה (Erodium) הוא שהזרעים של הצמח הזה מפיצים בעצם את עצמם. שם המשחק כאן הוא הישרדות. ההפצה העצמית של זרעי מקור החסידה מתרחשת בזכות יכולת התנועה שלהם והעובדה שהם נוטעים את עצמם באדמה. כשהפרי מבשיל, מתנתקים הזרעים, שצורתם מזכיר "מקורים" של חסידה. הם הולכים ומסתלסלים, כשהסלסול הזה מסייע להם לטמון את עצמם באדמה או בסדקים שונים בסלע.
המדהים בפרי של הצמח הזה, הוא שהזרעים שלו שלמטה, דומים לראשו. לזרע יש זיף ארוך וכל 5 הזיפים הצמודים, נראים יחד כמקור, שכשהוא מבשיל, אז זיפיו נפרדים מהקצה. ככל שהם מתייבשים, הם מסתלסלים, נושרים אל הקרקע ומתברגים אליה, תוך שהם זורעים את עצמם. כך מבצע הצמח הזה זינוק הישרדותי ומניעה של כליה, בשל סכנות שונות, כמו אכילה על ידי נמלים.
המקור המשתזר של הפרי מזכיר שעון שמחוגיו מסתובבים. מהרגע שהוא נפתח, השכם בבוקר, ועד שהוא משיר את עלי הכותרת שלו בסביבות 10.00 בבוקר, כל פרח של מקור החסידה פתוח רק לשעות ספורות. למחרת ייפתחו בו פרחים אחרים וכך הלאה.
יש למקור החסידה, סוג שכיח מאד של צמח בארצנו, כמעט 20 מינים אצלנו ו-90 בכל העולם. אצל כולם הפרח הוא מטיפוס 5 - יש לו תמיד 5 עלי גביע ו-5 עלי כותרת, 5 אבקנים פוריים ומספר זהה של אבקנים עקרים, בלוטות צוף וחלקי שחלה. הכל 5.
הנה דרך ההפצה של מקור החסידה בקדיחה באדמה של הזרעים:
https://youtu.be/nU603B4DDXY
זרעי מקור החסידה המתברגים לאדמה:
https://youtu.be/VSFquH4QpF0
הנה סרטון שמראה את התברגות הזרע לתוך האדמה, בהילוך מהיר:
https://youtu.be/TOJG5mF6OLs
כך הזרע של מקור החסידה מסלסל את עצמו:
https://youtu.be/qoo8yFVrtKM
מהו צמח "עיני הבובה" הרעיל?
בנסיבות מסוימות יכול צמח "עיני הבובה" (Doll's eyes או Actaea pachypoda) להזכיר אוסף של גלגלי עיניים עקורים, המביטים בנו בעת שאנו מביטים בהם. כמובן שמבטן המקפיא של עיני הבובה הללו הוא רק בראש שלנו. אין בפרח החיובי הזה שום אלמנט מזיק לאדם.
אלא אם בודקים מה מכילות אותם עיניים לבנות. אז מגלים שהגרגרים הלבנים שלו, אלו המזכירים את עיני הבובה ובעצם הם סוג של פירות יער, מכילים מרכיב קטלני מאוד, שיכול לגרום להפסקת פעילות הלב, גם האנושי, בתוך שניות.
את שמו חייב 'עיני הבובה' לאותם גרגרים לבנים שלו, המזכירים עיני בובות חרסינה ישנות ומפחידות.
הנה צמח "עיני הבובה":
https://youtu.be/y1P7ZoHSUMk
כך הוא בטבע:
https://youtu.be/S68_cG0h8CY?t=1m2s
בנסיבות מסוימות יכול צמח "עיני הבובה" (Doll's eyes או Actaea pachypoda) להזכיר אוסף של גלגלי עיניים עקורים, המביטים בנו בעת שאנו מביטים בהם. כמובן שמבטן המקפיא של עיני הבובה הללו הוא רק בראש שלנו. אין בפרח החיובי הזה שום אלמנט מזיק לאדם.
אלא אם בודקים מה מכילות אותם עיניים לבנות. אז מגלים שהגרגרים הלבנים שלו, אלו המזכירים את עיני הבובה ובעצם הם סוג של פירות יער, מכילים מרכיב קטלני מאוד, שיכול לגרום להפסקת פעילות הלב, גם האנושי, בתוך שניות.
את שמו חייב 'עיני הבובה' לאותם גרגרים לבנים שלו, המזכירים עיני בובות חרסינה ישנות ומפחידות.
הנה צמח "עיני הבובה":
https://youtu.be/y1P7ZoHSUMk
כך הוא בטבע:
https://youtu.be/S68_cG0h8CY?t=1m2s
מהו צמח נעלי הבית הצהובות?
נעלי הבית הצהובות (Yellow Lady's Slipper) הוא כינוי עממי לצמח משעשע ויקר להפליא. שמו האמתי בעברית הוא "נעלון גברת". זהו פרח סחלב צנוע, אך יפה להפליא, שפרחיו מזכירים נעלי מוקאסין צהובות.
אבל נעלון הגברת הוא לא רק יפה, אלא גם בריא. רבים משתמשים בו כתרופה טבעית למתח נפשי, דיכאון, חרדות, עצבים, היסטריה, מצבי לחץ ונדודי שינה. יש הרואים בו גם פתרון או הקלה על כאבי ראש, אפילפסיה ועיוות שרירים.
הביקוש לשורשיו של "נעלי הבית הצהובים" גורם להיעלמותו המהירה. רבים מחפשים את הנעליים האבודות לשווא והוא הולך ונעלם. יש מי שכבר הירשה לעצמו לשלם במכירה פומבית כ-5,000 דולרים, עבור גבעול אחד.
הנה פרחי נעלי הבית הצהובות:
https://youtu.be/n6Dkp_jbNEA
עוד מהצמח היפה להפליא הזה:
https://youtu.be/4TmVtDxA684
כדרכן של נעליים, יש אותן בצבעים נוספים:
https://youtu.be/6-Y8xzKVhiQ
ויש מי שמגדלים אותם בעציצים:
https://youtu.be/eDTe_NB52fg
נעלי הבית הצהובות (Yellow Lady's Slipper) הוא כינוי עממי לצמח משעשע ויקר להפליא. שמו האמתי בעברית הוא "נעלון גברת". זהו פרח סחלב צנוע, אך יפה להפליא, שפרחיו מזכירים נעלי מוקאסין צהובות.
אבל נעלון הגברת הוא לא רק יפה, אלא גם בריא. רבים משתמשים בו כתרופה טבעית למתח נפשי, דיכאון, חרדות, עצבים, היסטריה, מצבי לחץ ונדודי שינה. יש הרואים בו גם פתרון או הקלה על כאבי ראש, אפילפסיה ועיוות שרירים.
הביקוש לשורשיו של "נעלי הבית הצהובים" גורם להיעלמותו המהירה. רבים מחפשים את הנעליים האבודות לשווא והוא הולך ונעלם. יש מי שכבר הירשה לעצמו לשלם במכירה פומבית כ-5,000 דולרים, עבור גבעול אחד.
הנה פרחי נעלי הבית הצהובות:
https://youtu.be/n6Dkp_jbNEA
עוד מהצמח היפה להפליא הזה:
https://youtu.be/4TmVtDxA684
כדרכן של נעליים, יש אותן בצבעים נוספים:
https://youtu.be/6-Y8xzKVhiQ
ויש מי שמגדלים אותם בעציצים:
https://youtu.be/eDTe_NB52fg
מהו הצמח שחי הכי הרבה שנים?
צמח בשם ולויטשיה הוא הצמח מאריך הימים ביותר בעולם. מסתבר שהצמח הסתגלן הזה, שחי במדבר נמיב שבנמיביה או באנגולה, חי בין 500 ל-1500 שנים בדרך כלל.
בעולם נמצאו גם פרטים מסוימים של ולויטשיה שגילם הוערך בכ-2000 שנים ויותר.
הנה הולויטשיה מאריכת הימים:
http://youtu.be/MWm0CQKRcwo
סרטון אנימציה עם מידע על הצמח הזקן ביותר בעולם:
http://youtu.be/syAjeLxWWNo
ומצגת וידאו עם מאפייניו של צמח הולויטשיה:
http://youtu.be/YTtZz297pZ8
צמח בשם ולויטשיה הוא הצמח מאריך הימים ביותר בעולם. מסתבר שהצמח הסתגלן הזה, שחי במדבר נמיב שבנמיביה או באנגולה, חי בין 500 ל-1500 שנים בדרך כלל.
בעולם נמצאו גם פרטים מסוימים של ולויטשיה שגילם הוערך בכ-2000 שנים ויותר.
הנה הולויטשיה מאריכת הימים:
http://youtu.be/MWm0CQKRcwo
סרטון אנימציה עם מידע על הצמח הזקן ביותר בעולם:
http://youtu.be/syAjeLxWWNo
ומצגת וידאו עם מאפייניו של צמח הולויטשיה:
http://youtu.be/YTtZz297pZ8
מהו השעון של פרח השעונית?
אתם מכירים אותו בכינוי העממי כפסיפלורה, אותו פרי חמצמץ-מתוק, טעים כל כך, בריא ללב, נוגד סרטן ומלא ויטמינים A ו-C. אבל "השְעוֹנִית הנאכלת" המוכרת לרובנו כפסיפלורה (Passiflora) הוא צמח שגם פרחיו היפים הם מרשימים ביותר.
פרחים סגולים אלו מפורסמים בין חובבי הפרחים בזכות צורתם המורכבת, שמזכירה שעון עם מחוגים. מכאן, אם תהיתם, השם שעונית.
הפסיפלורה ופרחי השעון שלה באים במקור מאמריקה הלטינית, ליתר דיוק מהג'ונגלים של האמזונס שבאמריקה הדרומית, באזור של ברזיל, פרגוואי וצפון ארגנטינה של ימינו.
שמו הלטיני של הצמח, פסיפלורה, "פרי הפסיון" (Passion Fruit), ניתן לו אז, אך בניגוד למה שרבים חושבים, משמעותו היא "פרי הסבל והייסורים" ולא "פרי התאווה". פרטים בתגית "פסיפלורה, שמות".
הצמח הועבר אל העולם הישן שבאירופה, עם ספינות הקונקיסטדורים, מגלי וכובשי אמריקה הדרומית. במהרה הוא הפך לפרי נפוץ ומשמעותי גם במטבחי האזורים הטרופיים והסוב-טרופיים של דרום מזרח אסיה וגם באפריקה. כיום מגדלים זנים מסחריים של הפסיפלורה גם בהודו, בארצות הברית, בסין, אוסטרליה, דרום אפריקה ואפילו בישראל.
בזכות היותו צמח מטפס, מגדלים אותו כיום במדינות רבות, כולל בישראל שבה הוא מופיע כצמח מפריד וגדר חיה הגדלה במהירות רבה, בגינות פרטיות רבות.
את פרי הפסיפלורה לא כדאי לאכול כשהוא מלא ויפה. הוא הכי טעים, כשמחכים עד שהקליפה שלו מתחילה להתקמט. אבל גם אז - לא טוב לתת לו להתקמט לגמרי, כי אז הפרי החמצמץ והנפלא הזה מתייבש בפנים לגמרי.
ואכן, בשיאו יש לפרי הפסיפלורה הבשל טעם מתוק-חמצמץ, עם ארומה חזקה. כדי לאכול אותו כל שצריך לעשות הוא לחצות אותו בכפית ולאכול את תוכנו, על הגרעינים הקטנים שלו. ניתן גם להוסיף אותו לשייק חלב או יוגורט, או ליצור ממנו סירופ לקינוחים, רטבים, קוקטיילים, ציפוי לעוגות או מרק פירות קר.
הנה השעונית הנאכלת ופרחיה (עברית):
http://youtu.be/RCmvWmNIjN8
על הפסיפלורה בכלל:
http://youtu.be/ko7p6lk1xjc
האבקה של הפרח על ידי דבורה:
https://youtu.be/fzYcE2Z9l-k
והפרח מזוויות שונות:
http://youtu.be/yRwGDgSGXlM
אתם מכירים אותו בכינוי העממי כפסיפלורה, אותו פרי חמצמץ-מתוק, טעים כל כך, בריא ללב, נוגד סרטן ומלא ויטמינים A ו-C. אבל "השְעוֹנִית הנאכלת" המוכרת לרובנו כפסיפלורה (Passiflora) הוא צמח שגם פרחיו היפים הם מרשימים ביותר.
פרחים סגולים אלו מפורסמים בין חובבי הפרחים בזכות צורתם המורכבת, שמזכירה שעון עם מחוגים. מכאן, אם תהיתם, השם שעונית.
הפסיפלורה ופרחי השעון שלה באים במקור מאמריקה הלטינית, ליתר דיוק מהג'ונגלים של האמזונס שבאמריקה הדרומית, באזור של ברזיל, פרגוואי וצפון ארגנטינה של ימינו.
שמו הלטיני של הצמח, פסיפלורה, "פרי הפסיון" (Passion Fruit), ניתן לו אז, אך בניגוד למה שרבים חושבים, משמעותו היא "פרי הסבל והייסורים" ולא "פרי התאווה". פרטים בתגית "פסיפלורה, שמות".
הצמח הועבר אל העולם הישן שבאירופה, עם ספינות הקונקיסטדורים, מגלי וכובשי אמריקה הדרומית. במהרה הוא הפך לפרי נפוץ ומשמעותי גם במטבחי האזורים הטרופיים והסוב-טרופיים של דרום מזרח אסיה וגם באפריקה. כיום מגדלים זנים מסחריים של הפסיפלורה גם בהודו, בארצות הברית, בסין, אוסטרליה, דרום אפריקה ואפילו בישראל.
בזכות היותו צמח מטפס, מגדלים אותו כיום במדינות רבות, כולל בישראל שבה הוא מופיע כצמח מפריד וגדר חיה הגדלה במהירות רבה, בגינות פרטיות רבות.
את פרי הפסיפלורה לא כדאי לאכול כשהוא מלא ויפה. הוא הכי טעים, כשמחכים עד שהקליפה שלו מתחילה להתקמט. אבל גם אז - לא טוב לתת לו להתקמט לגמרי, כי אז הפרי החמצמץ והנפלא הזה מתייבש בפנים לגמרי.
ואכן, בשיאו יש לפרי הפסיפלורה הבשל טעם מתוק-חמצמץ, עם ארומה חזקה. כדי לאכול אותו כל שצריך לעשות הוא לחצות אותו בכפית ולאכול את תוכנו, על הגרעינים הקטנים שלו. ניתן גם להוסיף אותו לשייק חלב או יוגורט, או ליצור ממנו סירופ לקינוחים, רטבים, קוקטיילים, ציפוי לעוגות או מרק פירות קר.
הנה השעונית הנאכלת ופרחיה (עברית):
http://youtu.be/RCmvWmNIjN8
על הפסיפלורה בכלל:
http://youtu.be/ko7p6lk1xjc
האבקה של הפרח על ידי דבורה:
https://youtu.be/fzYcE2Z9l-k
והפרח מזוויות שונות:
http://youtu.be/yRwGDgSGXlM
מהם עצי המנגרובים שגדלים בים?
המנגרובים הם עצים ושיחים שגדלים במים מלוחים. יערות הים של המנגרובים מצויים לאורך חופי ים, באזורי אקלים שבאזור קו המשווה.
יערות המנגרובים גדלים בחופים הרדודים ובשפכי הנהרות, שבין הים והיבשה. המנגרובים נראים כמו חורשות צפופות של עצי מים, עם שורשים וענפים. מינים רבים של בעלי חיים חיים בין המנגרובים.
הנה המנגרובים:
http://youtu.be/9SMM7x7qKE4
הנה הדרך שבה חיים המנגרובים במי הים המלוחים:
http://youtu.be/4mSDrAQp4dQ?t=17s
שיט בין מנגרובים:
http://youtu.be/atZkhoo_9fc
המנגרובים הם עצים ושיחים שגדלים במים מלוחים. יערות הים של המנגרובים מצויים לאורך חופי ים, באזורי אקלים שבאזור קו המשווה.
יערות המנגרובים גדלים בחופים הרדודים ובשפכי הנהרות, שבין הים והיבשה. המנגרובים נראים כמו חורשות צפופות של עצי מים, עם שורשים וענפים. מינים רבים של בעלי חיים חיים בין המנגרובים.
הנה המנגרובים:
http://youtu.be/9SMM7x7qKE4
הנה הדרך שבה חיים המנגרובים במי הים המלוחים:
http://youtu.be/4mSDrAQp4dQ?t=17s
שיט בין מנגרובים:
http://youtu.be/atZkhoo_9fc
מהו הצמח המכאיב ביותר בעולם?
גימפי גימפי (Gympie gympie) הוא שיח סירפדי גדול שהוא צורב ביותר ואולי אף הצמח הכי מכאיב בעולם. הוא גם מסוכן מאד ובהחלט לא היינו רוצים לפגוש אותו ביער כלשהו בזמן טיול.. למזלנו הגימפי-גימפי גדל בצפון-מזרח אוסטרליה וביערות הגשם של אינדונזיה.
הנה צמח העינויים של אוקיאניה - הגימפי גימפי:
https://youtu.be/8HOIQjILUBg
הנזקים המכאיבים שהוא גורם:
https://youtu.be/Pm9_e-ony3s
ומצגת וידאו על הגימפי גימפי:
https://youtu.be/6CuUMLkPey8
גימפי גימפי (Gympie gympie) הוא שיח סירפדי גדול שהוא צורב ביותר ואולי אף הצמח הכי מכאיב בעולם. הוא גם מסוכן מאד ובהחלט לא היינו רוצים לפגוש אותו ביער כלשהו בזמן טיול.. למזלנו הגימפי-גימפי גדל בצפון-מזרח אוסטרליה וביערות הגשם של אינדונזיה.
הנה צמח העינויים של אוקיאניה - הגימפי גימפי:
https://youtu.be/8HOIQjILUBg
הנזקים המכאיבים שהוא גורם:
https://youtu.be/Pm9_e-ony3s
ומצגת וידאו על הגימפי גימפי:
https://youtu.be/6CuUMLkPey8
מהו הפרח הגדול בעולם?
הוא גדול, הוא מסריח, הוא מגרה כמו בשר רקוב והוא מלא חיים כמו גופה של מת... ועדיין הוא נחשב למושא התשוקה של הכבדים שבחובבי הפרחים בעולם, מי שחוסכים כדי לטוס ליערות הגשם של בורנאו או סומטרה ולראותו מקרוב קרוב...
ספרי הבוטניקה, מדע הצמחים, יודעים לספר שביערות הגשם של דרום מזרח אסיה פורח הפרח הענק בעולם. קוראים לו רפלסיה (Rafflesia) והוא מין הפרחים בעל הפרח הגדול ביותר בעולם. קוטרו של פרח הרפלסיה הוא בסביבות מטר שלם ומשקלו של פרח רפלסיה אחד יכול להגיע עד 11 קילוגרם!
הפרח הענקי ובעל הצבע האדום-חום מפיץ ריח רע במיוחד של בשר רקוב. בזכות הריח הזה הוצמדו לו שלל כינויים, כמו "פרח הגופה" (Corpse flower), "צמח הגופה", "חבצלת הגופה" ו"פרח הבשר". אבל שווה לו קצת סירחון, כי כך הוא מושך אליו זבובים שמאביקים אותו.
מרתק לדעת שהרפלסיה הוא צמח שאינו גדל בעצמו. אין לו שורשים, גזע, גבעול או עלים משלו. הרפלסיה הוא למעשה צמח טפיל, שמתיישב על צמח ששמו "טטרסטיגמה" וניזון מעורקיו. הוא שולח אברי מציצה דמויי שורשים ישירות לתאים של הצמח שאליו הוא נצמד. כך הרפלסיה שואבת ממנו נוזלים ומזון.
פרחי הרפלסיה בעולם נמצאים בסכנת הכחדה.
הנה הפרח הכי גדול בעולם וכמה שהוא מיוחד (מתורגם):
https://youtu.be/4dPV9UnDEFY
סיפורו באנגלית של פרח הענק רפלסיה:
https://youtu.be/0cGRujABwuQ
מפגש אמיתי עם פרח הרפלסיה הענקי:
https://youtu.be/cm36-UKx5EY
מבט מקרוב קרוב:
https://youtu.be/J0Yw5tWVrYA
הזבובים שנמשכים אליו ומאביקים אותו, בזכות ריח הבשר הרקוב:
https://youtu.be/0EZtJz8Y4VU
ובואו למצוא את הרפלסיה הגדולה:
https://youtu.be/SKoTKeRJc4E
הוא גדול, הוא מסריח, הוא מגרה כמו בשר רקוב והוא מלא חיים כמו גופה של מת... ועדיין הוא נחשב למושא התשוקה של הכבדים שבחובבי הפרחים בעולם, מי שחוסכים כדי לטוס ליערות הגשם של בורנאו או סומטרה ולראותו מקרוב קרוב...
ספרי הבוטניקה, מדע הצמחים, יודעים לספר שביערות הגשם של דרום מזרח אסיה פורח הפרח הענק בעולם. קוראים לו רפלסיה (Rafflesia) והוא מין הפרחים בעל הפרח הגדול ביותר בעולם. קוטרו של פרח הרפלסיה הוא בסביבות מטר שלם ומשקלו של פרח רפלסיה אחד יכול להגיע עד 11 קילוגרם!
הפרח הענקי ובעל הצבע האדום-חום מפיץ ריח רע במיוחד של בשר רקוב. בזכות הריח הזה הוצמדו לו שלל כינויים, כמו "פרח הגופה" (Corpse flower), "צמח הגופה", "חבצלת הגופה" ו"פרח הבשר". אבל שווה לו קצת סירחון, כי כך הוא מושך אליו זבובים שמאביקים אותו.
מרתק לדעת שהרפלסיה הוא צמח שאינו גדל בעצמו. אין לו שורשים, גזע, גבעול או עלים משלו. הרפלסיה הוא למעשה צמח טפיל, שמתיישב על צמח ששמו "טטרסטיגמה" וניזון מעורקיו. הוא שולח אברי מציצה דמויי שורשים ישירות לתאים של הצמח שאליו הוא נצמד. כך הרפלסיה שואבת ממנו נוזלים ומזון.
פרחי הרפלסיה בעולם נמצאים בסכנת הכחדה.
הנה הפרח הכי גדול בעולם וכמה שהוא מיוחד (מתורגם):
https://youtu.be/4dPV9UnDEFY
סיפורו באנגלית של פרח הענק רפלסיה:
https://youtu.be/0cGRujABwuQ
מפגש אמיתי עם פרח הרפלסיה הענקי:
https://youtu.be/cm36-UKx5EY
מבט מקרוב קרוב:
https://youtu.be/J0Yw5tWVrYA
הזבובים שנמשכים אליו ומאביקים אותו, בזכות ריח הבשר הרקוב:
https://youtu.be/0EZtJz8Y4VU
ובואו למצוא את הרפלסיה הגדולה:
https://youtu.be/SKoTKeRJc4E
