» «
צפיר הקורדילרים
מהו צפיר הקורדילרים?



צפיר הקורדילרים (Mountain Goat), המכונה גם "עז הרי הרוקי" או "עז הרים", חי בהרי הרוקי ובאזור רכס הקסקייד שבצפון אמריקה. חזהו הרחב ורגליו הקצרות ושריריו החזקים של הצפיר מאפשרים לו תנועה נוחה בהרים תלולים והוא נחשב לאחד ממטפסי ההרים הטובים ביותר בעולם החי.

הצפירים הם חיה ששורדת בתנאים קשים ובמהלך האבולוציה היא פיתחה יכולות מדהימות של הישרדות בהרים, בצוקים, בנהרות ולמול החורף הכבד והקשה שבהרים. הם מותאים לגובה הרב של ההרים בהם הם חיים והם היונקים היחידים באזור המחייה שלהם המסוגלים להתקיים בגובה של יותר מ-4,000 מטר.

לצפיר פרווה עבותה וארוכה שמאפשרת לו להתמודד עם החורף הקשה של הרי הרוקי. לפני מאות שנים היו נוהגים הילידים הקולומביאניים האינדיאנים לאסוף את הצמר שנשר מהצפירים הקורדילרים באביב והיו אורגים מהצמר האיכותי הזה בגדים חזקים ועמידים.

קרניהם החדות מאוד והאופי התוקפני שלהם מעניקים לצפירים הגנה מטורפים ומבני אדם. האינדיאנים אמנם נהגו לאסוף את הצמר שהיו משירים ולטוות ממנו בגדים, אך לא ניסו לביית או לגדל אותם.


הנה יכולות הטיפוס המדהימות של שלהם:

https://youtu.be/TtUz514rXKo?t=12s&end=36s


הנה סרטון שמראה כיצד צפיר הקורדילרים מלמד את הצפירים הצעירים לשרוד בנהרות:

http://youtu.be/0Z9s1ee-TeY?t=6s


הנה צפיר הקורדילים במאבק מול פומת הרים המנסה לטרוף אותו:

https://youtu.be/hy3lOaPfDC0
גזיזה
איך גוזזים הנוקדים את הצמר מהצאן?



מה אתם יודעים על גז כבשים (Sheep Shearing)? - אתם ודאי יודעים שאת הצמר (Wool) מפיקים מגזיזה של צמר הכבשים (Wool harvest), אותה פרווה עבותה שהם מגדלים בחורף.

את הצמר גוזזים בעונת האביב, לקראת הקיץ החם. במהלכו לא יזדקקו הכבשים לפרוות הצמר המחממת שלהן וכבשים שלא יגזזו יסבלו מהחום מאוד.

לקראת הגז הנוקדים נהגו לקחת את הכבשים, אחת אחת ואחד אחד, ולגזוז מעליהם, במהירות ובמיומנות את הצמר.

אם בעבר גזזו את הצאן בכלים שונים הדומים למספריים, כיום משתמשים במכונת גז חשמלית, מעין מכונת תספורת מהירה ובטיחותית המיועדת למשימה.

בעבר היה הגז תהליך חגיגי ואף תחרותי. הנוקדים במקומות רבים נהגו להיפגש ואף לקיים תחרויות גזיזת צמר.

בישראל של שנות ה-50 נהגו ממש לחוג את חג הגז. בשעת בין הערביים נהגו אנשי הכפר או הקיבוץ להתכנס והמתינו משני צידי הדרך לשובו של עדר הצאן מהשדות. משהגיעו הנוקדים, האחראים על גידול הצאן, עם העדרים החלה החגיגה.

ליד הדיר המקושט קיימו אז טקס קצר שהוקדש לגז הצאן. הבנות נשאו על ראשן טסי קש צבעוניים. על כל טס כזה הונחו גיזות הצמר. אז התקיימו מעין עצרת חגיגית והטקס היה מסתיים במחול רועים.

לאחר הטקס התקיימה סעודה חגיגית של הקהילה. באוכל טוב ויין חגגו הנוקדים ואורחיהם את חג הגז והתפוקה של הצמר.

גם אם בימינו עדיין משתמשים בצמר לייצור בדים, השימוש בו בעידן המודרני פחת מאוד. במרוצת השנים החליפו סיבים סינתטיים את הצמר הטבעי. הם זולים יותר לייצור, קלים לטיפול וכביסה והסוודרים שעושים מהם דקיקים ומחממים, על אף שהם פחות כבדים.

אגב, באוסטרליה, מעצמת עדרים וצאן, הבינו שהצמר לא נחוץ יותר, לפחות לא בכמויות של פעם. לכן פיתחו מדענים מקומיים תהליך של גז ללא גזיזה. הם מזריקים לעדרים זריקה אחת של חלבון טבעי. החלבון הזה גורם לכבשים להשיל מעליהן את הצמר, ללא צורך בגז.


הנה כל התהליך - מהצמר אל הסוודר:

https://youtu.be/U7Tw4pqyhck


הנה הנוקדים גוזזים את הצאן:

https://youtu.be/Mddybz04D78


ראו כבש שנעלם, לא נגזז כמה שנים ואז נמצא כך:

https://youtu.be/kHu-r4gx2kI


וכך גזזו אותו כדי להציל את חייו:

https://youtu.be/eWdYZKyomn0


את הגמלים, לעומת זאת, אפשר לגזוז ביד:

https://youtu.be/S2mlSdHdMnA
שטיח
איך מייצרים שטיחים?



השטיח הוא אחד ממוצרי הבית העתיקים ביותר. השטיחים העתיקים ביותר יוצר בתחילהו באריגה ידנית. בהמשך ההיסטוריה נולד מכשיר הטוויה המסורתי הנקרא 'נול'. לידו ישב אורג השטיח וארג את השטיחים, כשהוא משלב בהם מגוון דוגמאות מורכבות, שהכילו סמלים עממיים ודוגמאות אופייניות לחבל הארץ שבה הוא חי ולתרבות שבה הוא פעל.

את השטיחים המודרניים מייצרים בעזרת מכונות טוויה אוטומטיות וממוחשבות, בתהליכי ייצור מקצועיים ומתועשים. המהירות העצומה שבה מייצרים כיום שטיחים במפעלים, הוזילו את מחירם מאד וכיום יכול כל אדם לרכוש לביתו שטיחים ומרבדים רבים. השטיחים המודרניים כוללים גם שטיחים מקיר לקיר, שמכסים את הרצפה כולה במשרדים רבים ובבתים פרטיים.


כך אורגות המכונות החדישות שטיחים מודרניים:

https://youtu.be/R3X5iKh5kgQ


אורגי שטיחים מסורתיים בטיבט:

https://youtu.be/0buYvr2rzc8


שטיחים פרסיים בעבודת יד:

https://youtu.be/dqdENHMjwDw


ושטיחים גדולים בעבודת יד:

https://youtu.be/ONgeDJryXks
יאק
מיהו יק, בהמת המשא של טיבט?



יאק, או יק, מככב באופן קבוע בתשבצים שלנו בישראל, תחת ההגדרה "בהמה טיבטית". והיאק הוא אכן בקר ענקי, כפול בגודלו מהפרה, שעיר מאד ובעל זוג קרניים מאיים. בטיבט יש המון יאקים, אפילו יותר ממספר הטיבטים האנושיים!

מקור בהמות היאק הוא בהרי ההימלאיה. עדרי היאק מפוזרים בערבות ובעמקים של טיבט בהמוניהם. זוהי בהמה שהיא גם בהמת משא חזקה מאד, אך היא מסייעת לטיבטים בהמון תחומים נוספים. כמו שאנו מגדלים פרות ואוכלים ושותים את מוצרי המזון מהחלב שלהן, בטיבט משמש לכך היאק. אנשי טיבט משתמשים בחלב של היאק לשתייה, להכנת גבינות וחביצת חמאה.

גם מהצמר של היאק טווים חוטים לאריגת בגדים ויריעות לאוהלי הנוודים. קרני יאקים מקשטים גגות רבים בבתי טיבט וגללי היאק משמשים כדשן אורגני לשדות המעטים שבעמקים של טיבט ואגב, אין רבים כאלה בארץ ההררית הזו. הדשן הזה מציל את החקלאות הטיבטית, מכיוון שיש להם איסור דתי להשתמש בחומרי הדברה כימיים, בשל העובדה שהם קוטלים את החרקים המזיקים, בעוד שדשן אורגני עושה את העבודה מצוין והוא מותר להם לפי הדת.

אגב, גם גללי היאק הם חומר הסקה מרכזי בארץ הקרה הזו והריח בהתאם...


הנה מפגש עם יאקים בטיבט:

http://youtu.be/5mJihu1pTNY


כך חולבים את היאק במונגוליה:

http://youtu.be/2jyxyu2yQxo


אבל שיא התמימות זה לשוחח ברצינות עם יאק ולחטוף יריקות וצעקות מוזרות של זלזול:

http://youtu.be/NcLkt5HV0JE


ומצגת של היאק הטיבטי:

http://youtu.be/vUFk6Oamr3Q

צמר

פיגמנטים
מהם פיגמנטים ומה עושים איתם?



פיגמנטים, או צִבְעָנים, משמשים כחומרי הגלם של עולם הציור והצבע. כיום משתמשים בפיגמנטים לכל סוגי הצבעים, מהצבעים של ציורי הפרסקו שצוירו על הקירות, דרך צבעי הטמפרה שבהם מוהלים פיגמנטים בביצים, צבעי השמן, האקוורל (צבעי מים) ועוד.

מבחינה ביולוגית, כל תרכובת צבעונית שמצויה בתאים של יצורים חיים היא פיגמנט. מרבית התאים החיים מכילים פיגמנטים. בעלי חיים חסרי פיגמנטים נקראים לבקנים.

בימים עברו שימשו פיגמנטים טבעיים לצביעת בגדים, בדים, צמר, חוטים ועוד. הם נלקחו מצדפות, קונכיות ובעלי חיים שמייצרים צבענים שונים באופן טבעי. מהארגמון למשל, יצרו צבע אדום. את מתכת הכספית נהגו לערבב עם גופרית וכך ליצור את צבע הוורמיליון.

בתעשייה נוהגים להשתמש בפיגמנטים לצביעה של חומרים שונים וליצירת צבעים לתעשייה, של פלסטיק צבעוני, דיו, בדי טקסטיל, צבעים מאכל למוצרי מזון וכדומה. כיום יש בנוסף לפיגמנטים טבעיים גם פיגמנטים מלאכותיים, שאינם מהחי.

באמנות הציור מהווים הפיגמנטים את החומרים החשובים ביותר ליצירת הצבעים השונים. בצבעי השמן מערבבים אותם עם שמנים, ליצירה של הצבע הסופי. צבעי המים הם שקופים יותר. על ידי כך שחוזרים בצביעה שוב ושוב על מקום מסוים, ניתן לייצר בהם דרגות כהות שונות של גווני הצבע. הצטברות הפיגמנטים על הנייר היא שיוצרת צבע חזק יותר.


כך הפיגמנטים הופכים לצבעים:

https://youtu.be/9cUDDQt7xfs


אחד הפיגמנטים הבעייתיים בתקופות קדומות היה הכחול:

https://youtu.be/v2JZDdKtZ0Q


כך נמכרים הפיגמנטים בחנויות:

http://youtu.be/Icrm9sjjfkE


כיום יש גם פיגמנטים מטאליים (מתכתיים):

https://youtu.be/nuZeIQ6Xh6E
קרדיגן
איך נולד סוודר הקרדיגן?



נשות העולם החינניות, הלובשות יום סוודרים מסוג קרדיגן, לא יודעות שהסוודר האופנתי והנשי הזה נולד בכלל בצבא ולצורכי מלחמה.

זה היה בזמן מלחמת קרים. בבריטניה יצרו אז את הקרדיגן כנגד הקור. הסוודרים נשלח אז אל החיילים הבריטיים, שנלחמו בחזית הקרה של חצי האי קרים.

לשמו זכה הסוודר משמו של מפקד החיילים - הגנרל ג'יימס ברודנל. אותו גנרל היה אציל אנגלי שתוארו היה "הרוזן של חבל קרדיגן". מאז הפך שמו להיסטורי דווקא בחזית האופנה והשיק הנשי.

אגב, במלחמה היה הלורד של קרדיגן מעט פחות חסר מזל. במהלך מלחמת קרים קרדיגן פיקד בין השאר על ההסתערות של הבריגדה הקלה, הסתערות צבאית בריטית שהסתיימה בתבוסה קשה.


הנה סרטון על הלורד הקרדיגן:

http://youtu.be/d5-gVQZYyxg?t=9s
שטיחי קילים
מהם שטיחי קילים?



שטיחי הקילים (Kilim carpets), או שטיחים קילים, הם שטיחים ארוגים שתי וערב. הם שונים משטיחי קשירה, שבהם נקשרות לולאות-לולאות של חוטים צפופים, על גבי האריג. אריגת שטיח קילים היא בעבודת יד וכל שטיח קילים לוקח לארוג כחצי שנה!

בשטיחי הקילים, הארוגים באריגה שטוחה, אין פלומת צמר שאופיינית לשטיחים רבים אחרים. זהו שטיח דק מאד, צבעוני במיוחד ועתיר דוגמאות גיאומטריות ואתניות. לא פעם ארוגים בו סמלים שבטיים יחודיים לאיזור שבו נוצר.

השטיחים הקילים שולבו כחלק מאוהלי המגורים, כשהסימנים הארוגים על השטיחים שימשו מעין שפת מסרים ורגשות הן לדיירים והן לאורחיהם.

קילים נפוצים במרחב של אסיה, מארצות הבלקן ועד לפקיסטן. את שטיחי הקילים הטובים ביותר מייצרים במרחב של איראן, טורקיה, כורדיסטן, קווקאז ועוד.

אמנות אריגת השטיחים היא מהחשובות בעולם העתיק. מהפרסים באסיה ועד האינדיאנים של אמריקה - לכל עם יש את סגנון האריגה והדוגמאות שלו.

השם "קילים" בא מתורכיה והוא שיבוש של המילה הפרסית "גילים".


כך אורגות נשים את הקילים בתורכיה:

https://youtu.be/Yy4KhqyJg5s


המהירות שהאורגות עושות את עבודתן מפליאה:

https://youtu.be/ydnFtdw5fYM


והנה לאט:

https://youtu.be/y4X_809LthI


אריגה ידנית:

https://youtu.be/5UoZDpXtrPw


אריגת שטיחים פרסיים בעבודת יד:

https://youtu.be/dqdENHMjwDw


שטיחים גדולים בעבודת יד:

https://youtu.be/ONgeDJryXks
שטיח פרסי
מה סודם של השטיחים הפרסיים?



כבר שנים רבות שהשטיחים הפרסיים (Persian rugs) ידועים בכל העולם ומהלכים קסם על אוהבי השטיחים באשר הם. הם נחשבים לשטיחים איכותיים ובעלי סגנון מסורתי בן מאות שנים, המבוסס על צירופי צבעים מקובלים וצורות עתיקות.

שטיחים האירניים הקלאסיים נחשבים חזקים מאד ויוקרתיים במיוחד. האיראנים טוענים שהשטיח העתיק ביותר בעולם, שטיח בן 2800 שנה הנמצא במוזיאון ההרמיטאג' שברוסיה, הוא שטיח פרסי.

איראן, לשעבר פרס, תפסה את מקומה כאחת מיצרניות השטיחים המובילות בעולם. לזכותה עומדים חומרי הגלם האיכותיים שמהם עשויים השטיחים שלה, טכניקות האריגה המעניינות והדמיון העשיר שאפשר לפרסים בעבר, ליצור את מגוון המוטיבים המסורתיים והדוגמאות היחודיות שבשטיח הפרסי. הללו עוברים בירושה, מדור לדור. מקורם מחבלי הארץ השונים שבאיראן, מהערים ומהכפרים. הדוגמאות בחלקן הן תוצאות של חסרונם של פרחים ונאות מדבר שם. כל אלו יצרו כמיהה למוטיבים של צמחיה ופרחים - מהדוגמאות העיצוביות הבולטות כל כך בשטיחים פרסיים.

את השטיחים הפרסיים טוות בעבודת יד, בדרך כלל נשים באיראן. הן גם מי שצובעות את האריגים והחוטים לטוויה, בצבעים שהכינו מחומרים טבעיים. אבל באיראן יש מעל 7 מיליוני איש ואשה, האורגים שטיחים פרסיים שעשויים מצמר, משי או משניהם.


כך מייצרים שטיחים פרסיים בעבודת יד:

https://youtu.be/dqdENHMjwDw


מצגת וידאו על תהליך הכנת שטיחים פרסיים עממיים:

https://youtu.be/yIuWw4jDfII


כך צובעים את החוטים שישמשו לטוויית השטיחים:

https://youtu.be/45ADuN7n5fA


סרט תיעודי על השטיח הפרסי:

https://youtu.be/iNiUeQyQGn8?long=yes


והסברים על השטיחים הפרסיים ששורדים מאות ואף אלפי שנים:

https://youtu.be/_zwnl6sypE4?long=yes


כבש המושק
למי יש את הפרווה הכי סמיכה בטבע?



מבין בעלי החיים, לכבש המושק (Musk ox) יש את הפרווה הכי סמיכה. כבש ענקי זה, שדומה יותר לבקר, חי באזורים הצפוניים של כדור הארץ, כמו גרינלנד, צפון קנדה ואלסקה.

הצמר המשובח שבפרוותו וטעם בשרו הפכו את הציד שלו לנפוץ והוא הולך ונכחד. כיום הוא נחשב לחיה מוגנת.


הנה סרטון שמראה את כבשי המושק ופרוותם העבותה:

http://youtu.be/gKHUZ1K3JHY


הנה סרטון שמתאר את החיים בלהקת כבשי מושק:

http://youtu.be/-8IjDww2Lac
איך יכול נול אריגה לתרום לעולם המחשבים?



לא רבים יודעים שעולם המחשב זכה לתרומה חשובה מעולם האריגה בהתפתחותו ההיסטורית.

אחד מהתורמים החשובים לעולם המחשבים היה מהנדס צרפתי מתחילת המאה ה-19 בשם ז'וזף מארי ז'אקאר, או גו'זף-מארי ז'אקארד.

ז'אקארד החליט לפתח מכשיר אוטומטי, נול אריגה, שיבצע באופן אוטומטי את אריגת השטיחים, עם הדוגמאות המסובכות של אותם הימים. הרעיון שלו היה לשנות את פעולת הנול, מדוגמה לדוגמה, רק על ידי שינוי כרטיס נייר מנוקב, מבלי לעשות כל שינוי במכונה עצמה.

המצאתו לא נועדה אמנם למטרת חישוב, אך היא נחשבת כצעד שפרץ דרך להתפתחות המחשוב. כיצד? - הרעיון המהפכני של שינוי הכרטיס שישנה את פעולת מכונה היה שינוי עצום בתפיסה האנושית של הקשר בין אדם למכונה. ז'אקארד הצליח לגרום למכונה לשנות את תפקודה, רק על ידי שינוי של ההוראות שנותן לה המפעיל. התפתחות זו תוביל במאה הבאה לתכנות המחשבים.

המשימה שלקח על עצמו ז'אקארד הייתה לבנות נול שיחשב ויבצע את החלפת החוטים בצבעים השונים - אלה הדרושים ליצירת ציורים על שטיחים. פעולה קשה זו חייבה מיומנות גבוהה מאד של אורגים מומחים וז'אקארד העריך שאם יוכל להכין תכניות אוטומטיות של הדוגמאות הפופולאריות, הנול החדשני שלו יוכל להחליף את המומחיות ולייצר שטיחים רבים ואיכותיים, על בסיס הדוגמאות הללו.

כשהוציא ז'אקארד את נול האריגה המעין-ממוחשב שלו, ראו כולם שהיו מצורפים אליו כרטיסים מנוקבים ששימרו את דוגמת האריגה הרצויה. הנול הגאוני שפיתח ז'אקארד ידע לארוג באופן אוטומטי את הדוגמה הרצויה וליצור את השטיח עם הציור - פעולה שבעבר דרשה מומחיות נדירה ועכשיו התאפשרה בעזרת נקבים על כרטיס ופינים שנכנסו לנקבים אלו.

ההתחלה לא בישרה טובות... הממציא האומלל ז'אקארד הותקף בידי האורגים המקומיים בעירו ליאון ונאלץ לברוח מהם. זעמם של האורגים נבע מהחשש שהנול החכם שלו יביא לאובדן של מקומות העבודה שלהם. מנגד, זכה המהנדס הגאון להערכה רבה מנפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת, שאף ביקר במפעל שלו העניק לו פנסיה יפה.

כך ניצח הנול האוטומטי. עשרות אלפי נולים אוטומטיים נמכרו בחייו ושינו את תעשיית השטיחים לעד. אבל כרטיסי הניקוב של ז'אקארד היו תרומה של ממש לעולם המחשבים. בשנת 1887 יהפוך האמריקאי הרמן הולרית' את הכרטיס המנוקב לאמצעי מוביל לעיבוד נתונים ולשימור מידע. במאה ה-20 הם יהפכו לשיטה העיקרית שבה יישמרו תכניות מחשב להפעלה חוזרת, בעיקר על ידי חברת יבמ. רק בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 הם יוחלפו על ידי התקליטון, הדיסקט.


הנה הנול של ז'וזף ז'אקארד עם הכרטיס המנוקב:

http://youtu.be/lwozgRPLVC8


מצגת וידאו של הנול שישפיע על המחשב של המאה ה-20:
https://youtu.be/K6NgMNvK52A


מכונות ג'אקארד מודרניות:

https://youtu.be/4Qn1GD1FVb4


גם חברת גוגל מקבלת ממנו השראה:

https://youtu.be/qObSFfdfe7I
מהי שיטת הקיפו של בני האינקה?



הישגים הנדסיים ותרבותיים רבים רשמה לעצמה אימפריית האינקה. היא הייתה ידועה בהנדסה וביכולות התכנון והבנייה שלה ובפרויקטים שניהלה במרחבים עצומים שבהם שלטה.

לא רבים יודעים שתרבות האינקה הגיעה להישגיה הגדולים ללא כתב של ממש ובלי לדעת על המצאת הגלגל, אבן יסוד בהנדסה האנושית. פרט מעניין לא פחות הוא שאת החשבונות שלהם עשו בני האינקה באמצעות קשרים שעשו בחבלים!

שיטת החישוב הזו נקראת קִיפּוּ (Quipu או Khipu). לאנשים רגילים היא נראתה בתחילה כפקעת סתמית של חוטים וקשרים, אבל עדויות היסטוריות הראו שהשימוש בפקעות החוטים הללו היה נפוץ בכל רחבי האימפריה.

בהיעדר תיעוד כתוב על השימוש והתפקידים של הקיפו, החוקרים משערים כיום שזוהי שיטת חישוב ורישום חשבונות ואפילו צורת תקשורת והעברת מסרים בסימנים. היא התבססה על קשרים שעשו בחבלים, כשלכל קשר יש משמעות לשונית חד-משמעית, מעין אות קשורה!

קשרי הקיפו נראים כאוסף של חוטי כותנה וצמר באורכים שונים, שיש בהם קשרים שנוצרו בצורות ובצבעים שונים. החוקרים סבורים שגם להרכבי הקשרים משמעויות שונות.

את הקיפו ירשו ככל הנראה אנשי האינקה מהממלכות שקדמו להם. על אף הנסיונות המתמידים של חוקרים להבין אותה, שיטת הקיפו עדיין לא פוענחה. ההיסטוריונים מצאו עדויות של ספרדים, שמהן נלמד שאנשי האינקה "קראו" את חוטי הקיפו. הסברה היא שהקיפו שימשו אותם כסוג של חשבוניות מתוחכמות.

בין השימושים הידועים של הקיפו באותה תקופה היו חישובי קניות ומכירות, חישובים אסטרונומיים ולוח השנה, חישוב מיסים, תיעוד מלאי בעלי החיים והתנובה החקלאית, רישומי מפקד האוכלוסין ועוד.

באמצעות חישובי הקיפו ויכולותיהם האחרות הגיעו בני אימפריית האינקה להישגים הנדסיים ואדריכליים מרשימים מאד. מאות שנים אחרי שהוחרבה האימפריה שלהם, עומדים על תילם מפעלי הבניה וההנדסה שלהם. מרשתות הדרכים המתקדמות שפרשו על מרחב עצום בדרום אמריקה, דרך מערכות ההשקיה המשוכללות שבנו ושהקדימו הרבה תרבויות אירופיות מקבילות בזמנם ודרך מפעלי הבניה המורכבים והגאוניים שיצרו, בראשם ה"עיר האבודה" מאצ'ו פיצ'ו, על מבני האבן הענקיים שלה.

מומחי הקיפו היו פקידים שנקראו "קיפוקאמאיוק" (Quipucamayoc). הם חישבו בפעולות חשבוניות את מספר העובדים מכל שבט, ניהלו רישומים של רכוש האימפריה, התוצרת החקלאית, שכר ועוד. כשכבשו הספרדים את האינקה, נעזר הממשל הספרדי בקיפוקאמאיוק, בניהול האימפריה. הם ניהלו את ספרי החשבונות ולא פעם זומנו לעדות בבתי המשפט הספרדיים. אבל הספרדים לא את התלות שלהם בקיפוקאמאיוק, שבלעדיהם לא הבינו דבר בקיפו. לכן הם השמידו את כל הקיפו שהצליחו לאתר באימפריה הכבושה של האינקה. השמדת הקיפו הקלה גם על העברת האינדיאנים לנצרות, אחת המשימות שהספרדים ראו כחשובות במיוחד ושהקיפו, שנתפס על ידם כסמל לעבודת האלילים, רק הקשה עליה.

פירוש המילה קיפו הוא "קשר” בשפת הקצ'ואה.


הנה הקיפו - צורת התקשורת ורישום המספרים של בני האינקה:

https://youtu.be/AmPyz1kCbOw


רעיון הקיפו:

https://youtu.be/VM5Ujq2QW6s


כך שימש הקיפו לתקשורת באימפריה הגדולה של האינקה:

https://youtu.be/1MAy4mbgxwk


וכך שמשו הקשרים לביטוי של מספרים על חבלי הקיפו:

https://youtu.be/ZvU-WVBXn9c


בעזרת הקיפו בנו בני האינקה פרויקטים כמו מערכת הדרכים המדהימה שלהם:

https://youtu.be/RoBo5qsNNDM


הנה סרט תיעודי על שיטת הקיפו של האינקה:

https://youtu.be/z_lx9CgpX7c?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.