שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי העולם הפך שייך לצעירים?
צעירי שנות השישים הלכו ושינו את התפיסה החברתית, שהצעירים אינם חכמים דיים, בעוד המבוגרים יודעים היטב להוביל את החברה ולהנהיגה.
בעשור הזה, של שנות ה-60, חלו לא מעט שינויים, שהראו לצעירים שהדברים אינם כאלו ושהם יכולים ומוכרחים להיות מעורבים ולהשמיע את קולם.
בתחילת אותו עשור באה בחירתו של ג'ון קנדי הצעיר, לנשיא ארצות הברית. אם בתחילה נראה היה שמדובר במקרה קלאסי של צעיר יפה תואר שבלבל את הבוחרים, ודאי את הבוחרות, בהמשך הוא התגלה כמנהיג מבריק, בהחלטותיו במהלך משבר הטילים בקובה. הוא הסתבר גם כבעל תודעה חברתית ומוסרית נעלה, כולל בתמיכתו בתנועה לזכויות האזרח ובמרטין לותר קינג וגם במנהיגותו שבאה לידי ביטוי בהצבת חזון ראוי לאמריקה. חזון זה בא לידי ביטוי במיוחד בהכרזתו שעד תום העשור אמריקה תגיע לירח.
בהמשך הופיעו גם נביאים חדשים, דוברי דור, שאמרו את כל מה שהצעירים חשו ולא תמיד ידעו להסביר. ראשונים ואולי החשובים ביותר היו הביטלס, ששינו את החברה המערבית לחלוטין, הפכו את הדור הצעיר למגניב, שנון, מנוסח, חוקר ופתוח לעולם ולתרבויות שבו. הם הביאו עימם שינוי מסיבי במוסיקה, באופנה, בנושאים שבהם עסקו, בעמדות הפוליטיות של הצעירים ועוד.
אחריהם באו אנשים כמו בוב דילן וג'ואן באעז, שכתבו נגד זוועות המלחמה ובעד שלום. באו סופרים ומשוררים כמו אלן גינסברג, שכתבו על תחושות הצעירים בצורה עמוקה ובאיכות לא פחותה מזו של משוררים גדולים וזקנים. הם יצרו את התרבות הנהדרת של ההיפים וצעירי דור הפרחים.
בהמשך באו השחרור המיני והסמים של טימותי לירי, שהגדילו את המרד בחוקים הישנים. בהדרגה הלך והתחזק המאבק של ילדי הפרחים במלחמה בווייטנאם והראה שהצעירים יכולים להילחם על מה שחשוב להם ולהצליח לשנות את ההחלטות של הפוליטיקאים.
ב-1967 יצא האלבום "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר", מהטובים בתולדות הפופ. זה היה אלבום שהגדיר שוב עד כמה הביטלס הם התופעה התרבותית המובילה בעולם ומי שהפכו אותו לעולם של צעירים. הם לימדו ולמדו בחזרה מדור שלם שהמבוגרים לא תמיד צודקים. הם כתבו שירים שהמחישו עד כמה עמוקה יכולה להיות המחשבה הצעירה וכמה יופי יש באהבה ובשלום.
שני אלה הביאו את קיץ 1967, ה"קיץ של אהבה" (Summer Of Love), שהיה החזרה הגנרלית של וודסטוק. זה היה קיץ של שחרור ומרד בשמרנות ובכוח, קיץ של קריאה לעולם טוב יותר, של התייחסות והקשבה לתרבויות, למנהגים ולעמים אחרים, עמים שדור ההורים שלהם תפס כנחותים וחלשים.
בקיץ הזה הצעירים חיפשו ומצאו עולם פתוח וחופשי, של שוויון בין אנשים, עולם ללא גבולות והפרדות בין בני אדם, עולם של אהבה ושל שחרור ממחסומים, חוקים ועכבות.
אחר כך כבר אי אפשר היה לעצור אותם. משנות השבעים כבר ברור היה ש"העולם שייך לצעירים". חברות מסחריות, מפלגות פוליטיות, יזמים טכנולוגיים ותנועות חברתיות - כולם חיזרו אחריהם וידעו - אם הצעירים יאהבו, ההורים שלהם כבר יזחלו אחריהם גם הם...
הנה תיעוד מ"קיץ האהבה" של היפים, תקופה בה כבשו ילדי הפרחים את העולם:
http://youtu.be/YNQ3lQFJwvs
גם הפרסומות מכוונות לצעירים:
https://youtu.be/g0VJkUkeN0U
יזמיות צעירות שיזמו דברים גדולים:
https://youtu.be/Se7CbVmFWGw
כמה צעירים מיוחדים במינם:
https://youtu.be/-fC9rdruL4g
אפילו באהבה הצעירים הם המעניינים (עברית):
https://youtu.be/PgzBvU_VdUc
כך עסקים, כאן בנק שמדגים חיזור אחרי הצעירים (עברית):
https://youtu.be/IztaZCS_-vY
ותכנית חינוכית על העולם של הצעירים (עברית):
https://youtu.be/8hPCiXlZfKo?long=yes
מהי אופנת הרחוב המשפיעה של רובע הרג'וקו?
לצעירים היפאנים ובמיוחד לאלה של טוקיו, יש אופנה מגוונת ומסעירה הרבה יותר מזו של צעירי המערב. בשיטוט בעיר תיתקלו לא פעם בצעירים צבועי שיער בגווני סגול או ורוד וכדומה, כאלה הלובשים חצאיות צעקניות וגרבונים בשלל צבעים וצורות, עם קוקיות מיוחדות וצבעוניות בשיער, או כאלה שחנוטים בחליפות מעוצבות ומסוגננות. התחושה בעיר היא שכל שעה טובה כאן ללבוש, מה שבכל מקום אחר בעולם היה נראה כמו תחפושת או חלק מהצגת תיאטרון.
הכל מתחיל ברובע התחפושות הטרנדי של טוקיו, בירת יפן. זהו רובע הַרַג'וּקוּ (Harajuku), או הארג'וקו, רובע שידוע באופנת הרחוב הפרועה והצבעונית שבו ובתרבות הרחוב הקיצונית שמככבת בו.
מרכז הטרנד האופנתי הזה הוא באזור הסובב את תחנת הרכבת הארג'וקו, בקו ימנוטה של רשת הרכבות של טוקיו.
במהלך סופי השבוע, מתעורר רובע הרג'וקו לחיים, כשבבוקר יום ראשון מגיעים אליו צעירי העיר, כדי לראות ולהיראות, במפגש החברתי שלהם. במהלכו הם עוטים את הלבוש הכי צבעוני ויצירתי ביפן.
בכל יום ראשון כזה הופך הפארק לתצוגת אופנה צבעונית ומטורפת של צעירים, חלק מתת-התרבות של משחקי התחפושות המכונה בעולם וכאן "קוספליי" (Cosplay).
הודות לאופנת הרחוב הייחודית שלו, רובע הַרַג'וּקוּ נחשב לאחד ממרכזי האופנה העולמיים. מי לא שמע על האופנה מטורפת שכאן, על הבנות המחופשות בהגזמה ועל תרבות הלבוש והפופ הקיצונית של הבנים?
מכאן בהארג'וקו פורץ מגוון מתמיד ומסחרר של אופנת קז'ואל חדשנית ונקייה, גם אם מופרעת במכוון. מככבים בו מהלוק הוויקטוריאני ועד המראה הגותי. ממראה הקאוואיי של הדמויות החמודות בסגנון הפוקימונים ו"הלו קיטי", דרך תחפושות של דמויות מסרטי מנגה יפניים ולא שוכחים את מראה צעירות הלוליטה.
כבר שנים שסגנון הרחוב שנולד, התפתח ומתעדכן כאן בכל שנה, מהווה השראה למעצבי אופנה ברחבי העולם.
תוכלו לראות כאן את אופנת המילה האחרונה של העיר. אין גבול לסגנונות הבגדים והלבוש ולמגוון התספורות הקיצוניות והצעקניות שלהם.
חוץ מהאופנה המרתקת שמככבת ברובע ולצד ההפנינג ההמוני של הצעירים הלבושים בלבוש מטורף ומגוון בסגנונות האופנה שהם ממציאים, מתקיימים בימי ראשון בפארק שליד תחנת הרג'וקו מיצגי אופנה ספונטניים, הופעות שונות ומשונות, מופעי רחוב ססגוניים, אל מול קהל המרותק למגוון סגנונות הלבוש ושילובי הבגדים והטרנדים של צעירי טוקיו.
הנה מעט מאופנת הרחוב של הרג'וקו
https://youtu.be/i1-5T2-a59s
ואופנת צעירי הארג'וקו, שהם מלכי השכונה הזו:
https://youtu.be/Y1RC3KSLf-k
מהו הסיפור של חולצת הטי ואיך הוא הומצאה?
בימינו הפכה חולצת טי (T-shirt), או טי שרט, לסוג של לוח מודעות אישי, מעין בד ציור פתוח להעברת רעיונות חברתיים ומסרים פרסומיים. עד כדי כך הפופולריות של חולצת הטי גדולה, עד שגם מעצבי אופנה עכשוויים לא רואים פחיתות כבוד בעיצוב של חולצות טי ובשילובן במראה האופנתי המעודכן.
תולדות ה-T shirt מתחילים כשחולצת הטי מופצת על ידי הצי האמריקאי בתקופת המלחמה הספרדית, בשנת 1898. זו הפעם הראשונה שפוגשים בה בארצות הברית. עד המאה ה-20 נהגו גברים ללבוש רק חולצות מכופתרות. כמובן שהבעיות החלו כשאבדו להם הכפתורים.
בצבא היה השימוש העיקרי בחולצות הטי, בעלות הצווארון העגול והשוורולים הקצרים, כחולצות שנלבשו מתחת למדים, סוג של לבנים. הן התגלו ככל כך שימושיות עד שבתוך זמן קצר הפכו חולצות ה-T לציוד הכרחי לטירונים המתגייסים לצבא.
ב-1904 כבר פרסמה חברת בגדים תחתונים בשם "The Copper" את החולצה עם הבד הנמתח שאפשר מעתה ללבוש אותה בלי צורך בכפתורים, תוך העברת הראש דרך הצווארון שלה. מודעת המפרסומת שלה התפארה אז, בפני הגברים הרווקים שכל כפתור נופל סיבך אותם בחיפוש אחרי תופרת: "ללא סיכות ביטחון או כפתורים, בלי מחט ובלי חוט!"
זה גם השלב שצורת האות T שלהן מקנה לחולצות החדשות הללו את השם האייקוני חולצות T. על כל פנים, שמען של החולצות הקלילות והלא מחייבות יוצא מגבולות הצבא ובעלי מקצועות כחולי-צווארון מתחילים ללבוש אותן לעבודות. הבד הקליל והשימושי, במיוחד בימים חמים, כובש את החקלאים, הבנאים, עובדי הכבישים ושאר העובדים בשמש הקופחת ובחללים חמים מאד, כמו כורים, מסיקי אש וכדומה.
משם המשיכה חולצת הטי את מסע הניצחון שלה אל עולם הילדים. החולצה הזולה והקלה לניקוי התאימה מאד לאימהות שלהן ובאופן כללי גם לתקציב המשפחתי.
בשנות ה-20 הפכה המילה T-shirt למילה במילון האמריקאי, אבל החולצה הזו נותרה פשוטה למדי ובצבע אחד. את זה שינתה ב-1938 הפקת הסרט "הקוסם מארץ עוץ" שקידמה את הסרט באמצעות ההדפס הראשון על חולצות טי. חלוקת החולצות המודפסות כל כך הצליחה שהן הפכו לערוץ פרסומי חדש ולאמצעי מיתוג מצוין לחברות מסחריות.
בשנת 1942 הופיעה חולצת הטי המודפסת הראשונה על שער של מגזין ה-Life היוקרתי והפופולריות של החולצות הללו הרקיעה שחקים. גם הופעתו של השחקן האגדי מרלון ברנדו בסרט "חשמלית ושמה תשוקה, מ-1951, כשהוא לבוש בחולצת טריקו, תרמה לחלחול שלה לכל שכבות האוכלוסייה והגילאים. לראשונה הייתה חולצה ה"טי", לא להאמין, הבגד הלוהט בחנויות הבגדים.
בסוף העשור של האהבה והמחאה, לקראת סוף שנות ה-60, הטישרט הפכה לאמצעי ביטוי לצעירים ולצעירים ברוחם. רעיונות החופש והביטוי העצמי התמזגו זה בזה והפכו את החולצות הללו לשלטים מהלכים של בעליהן. יצרנים המשיכו לפרסם באמצעותן את הלוגו שלהם ופורטרטים של מהפכנים נאים, דוגמת צ'ה גווארה ופידל קסטרו, הופיעו על החולצות הצבועות בצבע האידיאולוגי הנכון.
בשנות ה-70 החלו גם אמנים לייצר עבודות והדפסים לחולצות טריקו. לוגואים של להקות רוק, כמו הרולינג סטונז ולהקת Yes, הפכו לוהטים על חולצות T. גם אייקונים, דוגמת הסמיילי אט סמל השלון ומשפטים שנונים או משולבים באייקונים, כמו "I love New York" שבו מוחלפת המילה love בציור של לב, המשולב בטקסט עצמו.
כיום, לצד מכנסי הג'ינס ושבירתם של כללי הלבוש הרשמי, מככבות חולצות הטי בעולם החדש, של הלבוש הנונשלנטי והמרושל במכוון. הן סמל של נעורים ואופנה צעירה, מעבירים רעיונות ומעידים על השנינות וגודל הכיס של הלובש, משום שקניית חולצות מעודכנות וחדשניות, עולה לא פעם במחיר גבוה.
הנה סיפורה ההיסטורי של חולצת הטי שרט:
https://youtu.be/NgTiskX8tuQ
חולצת הטריקו היצירתיות שאנשים ממציאים:
https://youtu.be/6-vik1mKqdI
כך הופכים חולצת טריקו לשמלה:
https://youtu.be/n1BIqOhudGg
חולצות הטריקו משקפות את המצב הצרכני העולמי והפגיעה האנושית בסביבה (מתורגם):
https://youtu.be/BiSYoeqb_VY
באווירה הורסת - מה קורה לגבר ישראלי שמנסה לצאת מהטריקו (עברית):
https://youtu.be/5_2Fz8OIP1k
והסיפור המשעשע של הטי שרט:
https://youtu.be/E0tJ2_-6Omg
מה עושים התרמילאים ומהו הטיול הגדול?
הטיול הגדול, תרמילאים, מוצ'ילרים, בק פק, גסטהאוז ועוד כל מיני מילות מפתח מגרות, מפעילות אצל רבים מאיתנו את האסוציאציות המתאימות.
לטייל בעולם, עם תרמיל על הגב ותגליות יומיומיות של אנשים, צורות חיים ומראות חדשים. כל זה מייצג חופש מוחלט, רשות לעשות ככל העולה על רוחנו ולעצור את מרוץ החיים האוטומטי. זה נעשה לטובת בחירה יומיומית וחופשית, שתלויה רק בנו. זה גם טיול למקומות רחוקים, שמוצא את מה שהכי קרוב ונוכח בחיינו - את עצמנו, כפי שאנחנו במקומות הכי עמוקים שבנו.
בחוץ לארץ נפוצה התרמילאות בגיל שאחרי סיום התיכון. צעירים ישראלים, לעומת זאת, נוהגים לצאת אליו לאחר שחרורם מצה"ל, במה שמכונה אצלנו "הטיול הגדול", או "טיול אחרי צבא", טיול שיש בו סוג של תגובת נגד ושחרור, תרתי משמע, מהלחץ והמשמעת של המסגרת הצבאית.
תרמילאים נקראים כך כי הם מטיילים עם תרמיל הגב, מה שבדרום אמריקה נקרא "מוצ'ילרו".
מנהג טיולי התרמיל נולד בשנות ה-70 והתגבר משמעותית מאז הניינטיז, שנות ה-90 של המאה הקודמת. אבל שורשיו הרבה יותר מוקדמים וקשורים בסיור הגדול, אותו מסע תיירותי גדול, שעשו צעירים מבתים עשירים במאה ה-19, סביב האתרים התרבותיים העיקריים של אירופה.
כאז כן היום, זהו סוג של תיירות המתמקד במסע עצמאי ובדרך כלל ארוך, ברחבי העולם. הוא נמשך בדרך כלל חודשים אחדים, אך יש המאריכים גם לטיולים של שנה ויותר.
טיול כזה מתאפיין בדרך כלל בשיתוף חברתי עם תרמילאים אחרים, לא פעם גם לינה בחדרים משותפים ובניהול חסכוני של המשאבים האישיים.
היעדים הנפוצים בטיולי תרמיל הם מדינות דרום אמריקה, הודו, נפאל, דרום-מזרח אסיה ניו זילנד, אוסטרליה ומזרח אסיה.
תרמילאים ברחבי העולם, הם בדרך כלל צעירים, סטודנטים, או בוגרים לקראת הגיל השלישי. בארץ הם בדרך כלל צעירים שהשתחררו מצה"ל, אך יש לא פעם גם סטודנטים, צעירים לפני השירות הצבאי או אנשים שלקחו חופשה ארוכה מעבודתם.
אצלנו הטיול הוא סוג של טקס מעבר, בו משלימים צעירים את תהליך ההתבגרות הישראלי, במסלול החיים האופייני של בית ספר–צבא–הטיול הגדול–השכלה גבוהה וקריירה תעסוקתית.
#המאפיינים הבולטים של התרמילאות
טיול ארוך ולמספר יעדים - תרמילאים נוסעים למשך זמן רב ונודדים ממקום למקום, מארץ לארץ. בהודו למשל, התרמילאים הישראלים קוראים למסלול המסורתי שלהם "שביל החומוס", איך לא?
עם תרמיל על הגב - ה"בק פק" המפורסם הוא חלק מהז'אנר. שום תרמליאי שמכבד את עצמו לא יטייל עם מזוודה.
לינה באכסניות - פה ושם אפילו בבתי המקומיים אבל מילות המפתח ללינה בטיול הן הוסטלים וגסטהאוזים. אלה מקומות בהם אתה נחשף לתרמילאים מכל העולם, מתחבר, לומד, מקבל פרופורציות, טיפים, יוצר חברויות וחוויות.
תחבורה ציבורית זולה - תרמילאים משתמשים בתחבורה ציבורית או בטרמפים. זול, נגיש, חווייתי ומתחבר למקומיים.
מתחברים למקומיים - לתרמילאים עניין בהיכרות מעמיקה ובהתערות בקרב המקומיים, למידה מהם, חוויות קהילתיות וטקסים ובעיקרון - שהות בתוכם.
הנה מונטאז' של טיול של שתי תרמילאיות:
https://youtu.be/AmSvfz-o79M
בישראל יש ממש לחץ לצאת אל הטיול הגדול (עברית):
https://youtu.be/_WaBV0g_6aQ
ממראות הטיול הגדול בדרום אמריקה:
https://youtu.be/s4KCeAQIYeM
תרמילאים שעלו בטראק אל העיר מאצ'ו פיצ'ו:
https://youtu.be/78Ouaj0iLUk
יש גם דברים מפחידים בטיול הגדול (עברית):
https://youtu.be/cIWcP332GkY
ומחשבות יפות ומנוסחות על הטיול הגדול ומשמעותו אל מול חיי היום יום של עכברי המירוץ שאנחנו (עברית):
https://youtu.be/ywkFeTH35hw
מי כונו "דור האספרסו"?
בשנות ה-50, לאחר שהתבקש לתקן מכונת אספרסו ביתית, הקים החרט הצעיר מרדכי שור מפעל קטן לייצור מכונות אספרסו עבריות בשם 'לה פבוריטה'. המכונה שפיתח שור הפכה להצלחה מסחררת וזכתה לפופולאריות רבה בבתי הקפה ובתי מלון בישראל. הצעירים החלו לשבת בבתי הקפה ולבלות בהם את הזמן הפנוי.
בדיון על תקציב משרד החינוך, תהה ח"כ יזהר סמילנסקי, הלא הוא הסופר ס. יזהר, מה אפשר להציע לצעירים "המבקשים להם חוויית-מעט ובלבד שתהיה חריפה, מהירה וזולה". הוא גילה תהייה על בילויי בתי הקפה של צעירי ישראל, שזה עתה יצאה מתקופת הצנע של שנות ה-50 הקשות, ועל החיבה שלהם לנהנתנות ועל האגואיזם והחומרנות שדבקו בהם. לרבים הפריעה אז הנהייה של הצעירים אחרי כוכבי הרוקנ'רול מחו"ל.
וכך במהלך אותה ישיבה של מפלגת מפא"י בשנת 1960, טבע יזהר את המונח "דור האספרסו". בכינוי זה הגדיר והאשים יזהר את צעירי המדינה ברדיפה אחרי בידור ושעשועים וקריירה. זה היה ההיפך הגמור מדור הפלמ"ח הנערץ, שקדם להם ושישב "מסביב למדורה".
מיותר לציין ש-7 שנים לאחר מכן, במלחמת ששת הימים בשנת 1967, הביאו הצעירים של "דור האספרסו" למדינת ישראל את הניצחון הצבאי המדהים בהיסטוריה המודרנית. הם זכו טז לכינויים כמו "צאצאי המכבים" ו"מלח הארץ"..
הנה אווירת השירים של "דור האספרסו" (עברית):
http://youtu.be/UAqqRXplxP8
אווירת הבילויים וההנאות של הצעירים הללו (עברית):
http://youtu.be/wkmXie9NBhU
ומכונות האספרסו ההן פילסו דרך לתרבות הקפה הישראלית של היום (עברית):
http://youtu.be/5cZktr6Qf0w
מהו טקס ההתבגרות בשבט ההאמר באתיופיה?
טקס ההתבגרות בשבט ההאמר, כמו בשבטים אחרים, מאפשר לצעיר המתבגר להשתייך לחברת הגברים הבוגרים ולהתחיל לצאת עימם לצייד, לקבל זכויות של גבר ולהינשא לאישה מהשבט.
המטלה של המתבגרים הנכנסים בעול ההתבגרות בשבט ההאמר היא לרוץ על שורת שוורים, כשהם עירומים כביום היוולדם. זה אולי נשמע פשוט אבל זה מאד קשה. מה עוד שהם צריכים לעמוד במשימה 4 פעמים וכל נפילה מחייבת אותם להתחיל מההתחלה.
הנה הדגמה מוסברת של הטקס וטקס ההצלפה בבנות:
https://youtu.be/2Kk0gMPpFmQ
ועוד מטקס ההתבגרות של צעירי שבט ההאמר (עברית):
http://youtu.be/DyhO0EaPUl4
למה קופצים הנערים באיי ונואטו?
מבחן האומץ של הנערים באיי ונואטו (Vanuatu) שבדרום מערב האוקיינוס השקט, משלב קפיצה מפחידה לתהום לעבודת האלים, עם טקס חניכה למתבגרים.
אנשי הכפר נוהגים לספר אגדה על אישה שברחה מבעלה האלים. הלה היה נוהג להכות את אשתו לאחר ששתה את המשקה הנרקוטי המסורתי, הקאווה. כשהאישה קצה בהשפלה ובסבל היא ברחה ממנו אל הג'ונגל, בכוונה שלא לשוב. הוא רדף אחריה, ובמעבה הג'ונגל כמעט והשיג אותה, אך היא טיפסה אל ראש עץ קוקוס. כשהבעל הזועם טיפס על העץ והחל להתקרב אליה, היא קשרה עצמה במהירות אל שריגי הליאנה הארוכים שאותם קשרה בקצה השני לצמרת העץ. כשהבעל כמעט והגיע אליה היא קפצה מראש העץ וצללה לעבר האדמה. גם הוא קפץ בעקבותיה ובעוד הוא מתרסק אל האדמה ומת, היא עצמה ניצלה, בזכות שריגי הליאנה שבלמו את פגיעתה באדמה.
מאז קופצים כך נערי המקום. הקפיצה אצל נערי ונואטו היא חלק מטקס של עבודת אלילים וטקס ההתבגרות שלהם. זה קורה תמיד בעונת קציר שורשי הים. הקפיצה דורשת הרבה אומץ ומסתיימת בדרך כלל בנגיעה קלה באדמה. הנערים שמים את מבטחם בשריגי עץ הליאנה שהוכנו יום קודם לכן, לקראת הטקס. הם קופצים ממגדל עצים שנבנה לקראת הטקס. ממש כמו האישה האמיצה מהאגדה, גם לרגליהם נקשרים שני השריגים הטריים, שתפקידם הוא לעצור את הקופצים בזמן ולמנוע מראשם פגיעה קטלנית באדמה. הם מוכרחים להיות טריים, כי שריג יבש עלול לאבד מגמישותו או מחוזקו ולהביא למותו של הקופץ.
למטה עומדים אנשי הכפר ושרים בקולות רועמים, לאות עידוד לנערים הקופצים. קריאות העידוד והשירה החזקה הם חלק מהטקס הרעשני והאמיתי הזה. כל הילידים בלבושם המקובל - הגברים כשרק אריג עלי קוקוס על חלציהם, הנשים בחזה חשוף, כולם מזמרים ונכנסים לטראנס והתלהבות לא רגילים.
כנהוג בחברה הפטריארכלית, שבה שולטים הגברים, רק נערים קופצים. נשים ונערות לא מורשות לקפוץ בטקס או בכל צורה אחרת.
אם זה מזכיר לכם קפיצות באנג'י, אז זה לא במקרה. מכאן נולדו קפיצות הבאנג'י שתיירים ומטיילים בכל העולם כל כך אוהבים.
הנה קפיצות ההתבגרות בטקסי החניכה של נערי איי ונואטו:
https://youtu.be/l0Mq6rCfYtU
קפיצות באנג'י כטקס התבגרות באי פנטקוסט:
https://youtu.be/d6hXnYW_2ac
ואיי ונואטו עצמם:
https://youtu.be/rDyazmUQX0E
מי פיתחו את הגלולה למניעת הריון?
ודאי ידהים אתכם לגלות שאת הגלולה למניעת היריון (Birth control pill) המציאו שלושה מדענים ששמותיהם, באופן משעשע ולפחות בעברית, משקפים היטב את מלאכתם. קראו להם פינקוס, מין וקולטון...
כן, זו לא בדיחה. על גלולות מניעת ההיריון, אמצעי המניעה היעיל ביותר, המיועד לנשים, הכריזו הג'נטלמנים הללו בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 ושינו את העולם, או לפחות את היחסים בין המינים.
הגלולה משמשת מאז מיליוני נשים ברחבי העולם, שמסדירות באמצעותן את מועד הכניסה להריון, כך שיחול בזמנים הנכונים להן ביותר.
אם נחזור לרגע למפתחי הגלולה, הרי שהמפתח הראשי והרשמי של הגלולה למניעת הריון הוא ביוכימאי מבריק, ד"ר גרגורי פינקוס האמריקאי. במהלך הפיתוח הוא עמד בראש צוות שבו השתתפו החוקרים מין צ'ה צ'אנג ופרנק קולטן.
ואכן, המצאת הגלולה הייתה לא פחות ממהפכנית. היא תרמה למתירנות המפורסמת, למהפכה המינית של שנות ה-60 ולשחרור האישה, שלפתע לא הייתה מוגבלת מהחשש להיכנס להריון לא רצוי, או כזה שבא בזמן הלא המתאים.
לא נפרט כאן על החופש המיני של הסיקסטיז שאפשרה הגלולה ועל היכולת של נשים לאהוב או לפחות ליהנות מהחיים, ללא חששות או רגשות אשם. רק נאמר שהוא תרם לא מעט להיפים, או ילדי הפרחים, שחרתו על דגלם את המוטו של "חופש, אהבה ושלום".
הנה תולדות המצאת הגלולות למניעת הריון:
https://youtu.be/WZ7fp8j1uUU
כך פועלת גלולת מניעת ההיריון:
https://youtu.be/pZYY4egKMQI
הצד הרפואי - היתרונות והחסרונות בגלולות (עברית):
https://youtu.be/vQlAGGVRfjI
וסרטון תיעודי על שיטות היסטוריות מוזרות למניעת היריון:
https://youtu.be/msXWdW7FCK4?long=yes
צעירי שנות השישים הלכו ושינו את התפיסה החברתית, שהצעירים אינם חכמים דיים, בעוד המבוגרים יודעים היטב להוביל את החברה ולהנהיגה.
בעשור הזה, של שנות ה-60, חלו לא מעט שינויים, שהראו לצעירים שהדברים אינם כאלו ושהם יכולים ומוכרחים להיות מעורבים ולהשמיע את קולם.
בתחילת אותו עשור באה בחירתו של ג'ון קנדי הצעיר, לנשיא ארצות הברית. אם בתחילה נראה היה שמדובר במקרה קלאסי של צעיר יפה תואר שבלבל את הבוחרים, ודאי את הבוחרות, בהמשך הוא התגלה כמנהיג מבריק, בהחלטותיו במהלך משבר הטילים בקובה. הוא הסתבר גם כבעל תודעה חברתית ומוסרית נעלה, כולל בתמיכתו בתנועה לזכויות האזרח ובמרטין לותר קינג וגם במנהיגותו שבאה לידי ביטוי בהצבת חזון ראוי לאמריקה. חזון זה בא לידי ביטוי במיוחד בהכרזתו שעד תום העשור אמריקה תגיע לירח.
בהמשך הופיעו גם נביאים חדשים, דוברי דור, שאמרו את כל מה שהצעירים חשו ולא תמיד ידעו להסביר. ראשונים ואולי החשובים ביותר היו הביטלס, ששינו את החברה המערבית לחלוטין, הפכו את הדור הצעיר למגניב, שנון, מנוסח, חוקר ופתוח לעולם ולתרבויות שבו. הם הביאו עימם שינוי מסיבי במוסיקה, באופנה, בנושאים שבהם עסקו, בעמדות הפוליטיות של הצעירים ועוד.
אחריהם באו אנשים כמו בוב דילן וג'ואן באעז, שכתבו נגד זוועות המלחמה ובעד שלום. באו סופרים ומשוררים כמו אלן גינסברג, שכתבו על תחושות הצעירים בצורה עמוקה ובאיכות לא פחותה מזו של משוררים גדולים וזקנים. הם יצרו את התרבות הנהדרת של ההיפים וצעירי דור הפרחים.
בהמשך באו השחרור המיני והסמים של טימותי לירי, שהגדילו את המרד בחוקים הישנים. בהדרגה הלך והתחזק המאבק של ילדי הפרחים במלחמה בווייטנאם והראה שהצעירים יכולים להילחם על מה שחשוב להם ולהצליח לשנות את ההחלטות של הפוליטיקאים.
ב-1967 יצא האלבום "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר", מהטובים בתולדות הפופ. זה היה אלבום שהגדיר שוב עד כמה הביטלס הם התופעה התרבותית המובילה בעולם ומי שהפכו אותו לעולם של צעירים. הם לימדו ולמדו בחזרה מדור שלם שהמבוגרים לא תמיד צודקים. הם כתבו שירים שהמחישו עד כמה עמוקה יכולה להיות המחשבה הצעירה וכמה יופי יש באהבה ובשלום.
שני אלה הביאו את קיץ 1967, ה"קיץ של אהבה" (Summer Of Love), שהיה החזרה הגנרלית של וודסטוק. זה היה קיץ של שחרור ומרד בשמרנות ובכוח, קיץ של קריאה לעולם טוב יותר, של התייחסות והקשבה לתרבויות, למנהגים ולעמים אחרים, עמים שדור ההורים שלהם תפס כנחותים וחלשים.
בקיץ הזה הצעירים חיפשו ומצאו עולם פתוח וחופשי, של שוויון בין אנשים, עולם ללא גבולות והפרדות בין בני אדם, עולם של אהבה ושל שחרור ממחסומים, חוקים ועכבות.
אחר כך כבר אי אפשר היה לעצור אותם. משנות השבעים כבר ברור היה ש"העולם שייך לצעירים". חברות מסחריות, מפלגות פוליטיות, יזמים טכנולוגיים ותנועות חברתיות - כולם חיזרו אחריהם וידעו - אם הצעירים יאהבו, ההורים שלהם כבר יזחלו אחריהם גם הם...
הנה תיעוד מ"קיץ האהבה" של היפים, תקופה בה כבשו ילדי הפרחים את העולם:
http://youtu.be/YNQ3lQFJwvs
גם הפרסומות מכוונות לצעירים:
https://youtu.be/g0VJkUkeN0U
יזמיות צעירות שיזמו דברים גדולים:
https://youtu.be/Se7CbVmFWGw
כמה צעירים מיוחדים במינם:
https://youtu.be/-fC9rdruL4g
אפילו באהבה הצעירים הם המעניינים (עברית):
https://youtu.be/PgzBvU_VdUc
כך עסקים, כאן בנק שמדגים חיזור אחרי הצעירים (עברית):
https://youtu.be/IztaZCS_-vY
ותכנית חינוכית על העולם של הצעירים (עברית):
https://youtu.be/8hPCiXlZfKo?long=yes
לצעירים היפאנים ובמיוחד לאלה של טוקיו, יש אופנה מגוונת ומסעירה הרבה יותר מזו של צעירי המערב. בשיטוט בעיר תיתקלו לא פעם בצעירים צבועי שיער בגווני סגול או ורוד וכדומה, כאלה הלובשים חצאיות צעקניות וגרבונים בשלל צבעים וצורות, עם קוקיות מיוחדות וצבעוניות בשיער, או כאלה שחנוטים בחליפות מעוצבות ומסוגננות. התחושה בעיר היא שכל שעה טובה כאן ללבוש, מה שבכל מקום אחר בעולם היה נראה כמו תחפושת או חלק מהצגת תיאטרון.
הכל מתחיל ברובע התחפושות הטרנדי של טוקיו, בירת יפן. זהו רובע הַרַג'וּקוּ (Harajuku), או הארג'וקו, רובע שידוע באופנת הרחוב הפרועה והצבעונית שבו ובתרבות הרחוב הקיצונית שמככבת בו.
מרכז הטרנד האופנתי הזה הוא באזור הסובב את תחנת הרכבת הארג'וקו, בקו ימנוטה של רשת הרכבות של טוקיו.
במהלך סופי השבוע, מתעורר רובע הרג'וקו לחיים, כשבבוקר יום ראשון מגיעים אליו צעירי העיר, כדי לראות ולהיראות, במפגש החברתי שלהם. במהלכו הם עוטים את הלבוש הכי צבעוני ויצירתי ביפן.
בכל יום ראשון כזה הופך הפארק לתצוגת אופנה צבעונית ומטורפת של צעירים, חלק מתת-התרבות של משחקי התחפושות המכונה בעולם וכאן "קוספליי" (Cosplay).
הודות לאופנת הרחוב הייחודית שלו, רובע הַרַג'וּקוּ נחשב לאחד ממרכזי האופנה העולמיים. מי לא שמע על האופנה מטורפת שכאן, על הבנות המחופשות בהגזמה ועל תרבות הלבוש והפופ הקיצונית של הבנים?
מכאן בהארג'וקו פורץ מגוון מתמיד ומסחרר של אופנת קז'ואל חדשנית ונקייה, גם אם מופרעת במכוון. מככבים בו מהלוק הוויקטוריאני ועד המראה הגותי. ממראה הקאוואיי של הדמויות החמודות בסגנון הפוקימונים ו"הלו קיטי", דרך תחפושות של דמויות מסרטי מנגה יפניים ולא שוכחים את מראה צעירות הלוליטה.
כבר שנים שסגנון הרחוב שנולד, התפתח ומתעדכן כאן בכל שנה, מהווה השראה למעצבי אופנה ברחבי העולם.
תוכלו לראות כאן את אופנת המילה האחרונה של העיר. אין גבול לסגנונות הבגדים והלבוש ולמגוון התספורות הקיצוניות והצעקניות שלהם.
חוץ מהאופנה המרתקת שמככבת ברובע ולצד ההפנינג ההמוני של הצעירים הלבושים בלבוש מטורף ומגוון בסגנונות האופנה שהם ממציאים, מתקיימים בימי ראשון בפארק שליד תחנת הרג'וקו מיצגי אופנה ספונטניים, הופעות שונות ומשונות, מופעי רחוב ססגוניים, אל מול קהל המרותק למגוון סגנונות הלבוש ושילובי הבגדים והטרנדים של צעירי טוקיו.
הנה מעט מאופנת הרחוב של הרג'וקו
https://youtu.be/i1-5T2-a59s
ואופנת צעירי הארג'וקו, שהם מלכי השכונה הזו:
https://youtu.be/Y1RC3KSLf-k
בימינו הפכה חולצת טי (T-shirt), או טי שרט, לסוג של לוח מודעות אישי, מעין בד ציור פתוח להעברת רעיונות חברתיים ומסרים פרסומיים. עד כדי כך הפופולריות של חולצת הטי גדולה, עד שגם מעצבי אופנה עכשוויים לא רואים פחיתות כבוד בעיצוב של חולצות טי ובשילובן במראה האופנתי המעודכן.
תולדות ה-T shirt מתחילים כשחולצת הטי מופצת על ידי הצי האמריקאי בתקופת המלחמה הספרדית, בשנת 1898. זו הפעם הראשונה שפוגשים בה בארצות הברית. עד המאה ה-20 נהגו גברים ללבוש רק חולצות מכופתרות. כמובן שהבעיות החלו כשאבדו להם הכפתורים.
בצבא היה השימוש העיקרי בחולצות הטי, בעלות הצווארון העגול והשוורולים הקצרים, כחולצות שנלבשו מתחת למדים, סוג של לבנים. הן התגלו ככל כך שימושיות עד שבתוך זמן קצר הפכו חולצות ה-T לציוד הכרחי לטירונים המתגייסים לצבא.
ב-1904 כבר פרסמה חברת בגדים תחתונים בשם "The Copper" את החולצה עם הבד הנמתח שאפשר מעתה ללבוש אותה בלי צורך בכפתורים, תוך העברת הראש דרך הצווארון שלה. מודעת המפרסומת שלה התפארה אז, בפני הגברים הרווקים שכל כפתור נופל סיבך אותם בחיפוש אחרי תופרת: "ללא סיכות ביטחון או כפתורים, בלי מחט ובלי חוט!"
זה גם השלב שצורת האות T שלהן מקנה לחולצות החדשות הללו את השם האייקוני חולצות T. על כל פנים, שמען של החולצות הקלילות והלא מחייבות יוצא מגבולות הצבא ובעלי מקצועות כחולי-צווארון מתחילים ללבוש אותן לעבודות. הבד הקליל והשימושי, במיוחד בימים חמים, כובש את החקלאים, הבנאים, עובדי הכבישים ושאר העובדים בשמש הקופחת ובחללים חמים מאד, כמו כורים, מסיקי אש וכדומה.
משם המשיכה חולצת הטי את מסע הניצחון שלה אל עולם הילדים. החולצה הזולה והקלה לניקוי התאימה מאד לאימהות שלהן ובאופן כללי גם לתקציב המשפחתי.
בשנות ה-20 הפכה המילה T-shirt למילה במילון האמריקאי, אבל החולצה הזו נותרה פשוטה למדי ובצבע אחד. את זה שינתה ב-1938 הפקת הסרט "הקוסם מארץ עוץ" שקידמה את הסרט באמצעות ההדפס הראשון על חולצות טי. חלוקת החולצות המודפסות כל כך הצליחה שהן הפכו לערוץ פרסומי חדש ולאמצעי מיתוג מצוין לחברות מסחריות.
בשנת 1942 הופיעה חולצת הטי המודפסת הראשונה על שער של מגזין ה-Life היוקרתי והפופולריות של החולצות הללו הרקיעה שחקים. גם הופעתו של השחקן האגדי מרלון ברנדו בסרט "חשמלית ושמה תשוקה, מ-1951, כשהוא לבוש בחולצת טריקו, תרמה לחלחול שלה לכל שכבות האוכלוסייה והגילאים. לראשונה הייתה חולצה ה"טי", לא להאמין, הבגד הלוהט בחנויות הבגדים.
בסוף העשור של האהבה והמחאה, לקראת סוף שנות ה-60, הטישרט הפכה לאמצעי ביטוי לצעירים ולצעירים ברוחם. רעיונות החופש והביטוי העצמי התמזגו זה בזה והפכו את החולצות הללו לשלטים מהלכים של בעליהן. יצרנים המשיכו לפרסם באמצעותן את הלוגו שלהם ופורטרטים של מהפכנים נאים, דוגמת צ'ה גווארה ופידל קסטרו, הופיעו על החולצות הצבועות בצבע האידיאולוגי הנכון.
בשנות ה-70 החלו גם אמנים לייצר עבודות והדפסים לחולצות טריקו. לוגואים של להקות רוק, כמו הרולינג סטונז ולהקת Yes, הפכו לוהטים על חולצות T. גם אייקונים, דוגמת הסמיילי אט סמל השלון ומשפטים שנונים או משולבים באייקונים, כמו "I love New York" שבו מוחלפת המילה love בציור של לב, המשולב בטקסט עצמו.
כיום, לצד מכנסי הג'ינס ושבירתם של כללי הלבוש הרשמי, מככבות חולצות הטי בעולם החדש, של הלבוש הנונשלנטי והמרושל במכוון. הן סמל של נעורים ואופנה צעירה, מעבירים רעיונות ומעידים על השנינות וגודל הכיס של הלובש, משום שקניית חולצות מעודכנות וחדשניות, עולה לא פעם במחיר גבוה.
הנה סיפורה ההיסטורי של חולצת הטי שרט:
https://youtu.be/NgTiskX8tuQ
חולצת הטריקו היצירתיות שאנשים ממציאים:
https://youtu.be/6-vik1mKqdI
כך הופכים חולצת טריקו לשמלה:
https://youtu.be/n1BIqOhudGg
חולצות הטריקו משקפות את המצב הצרכני העולמי והפגיעה האנושית בסביבה (מתורגם):
https://youtu.be/BiSYoeqb_VY
באווירה הורסת - מה קורה לגבר ישראלי שמנסה לצאת מהטריקו (עברית):
https://youtu.be/5_2Fz8OIP1k
והסיפור המשעשע של הטי שרט:
https://youtu.be/E0tJ2_-6Omg
הטיול הגדול, תרמילאים, מוצ'ילרים, בק פק, גסטהאוז ועוד כל מיני מילות מפתח מגרות, מפעילות אצל רבים מאיתנו את האסוציאציות המתאימות.
לטייל בעולם, עם תרמיל על הגב ותגליות יומיומיות של אנשים, צורות חיים ומראות חדשים. כל זה מייצג חופש מוחלט, רשות לעשות ככל העולה על רוחנו ולעצור את מרוץ החיים האוטומטי. זה נעשה לטובת בחירה יומיומית וחופשית, שתלויה רק בנו. זה גם טיול למקומות רחוקים, שמוצא את מה שהכי קרוב ונוכח בחיינו - את עצמנו, כפי שאנחנו במקומות הכי עמוקים שבנו.
בחוץ לארץ נפוצה התרמילאות בגיל שאחרי סיום התיכון. צעירים ישראלים, לעומת זאת, נוהגים לצאת אליו לאחר שחרורם מצה"ל, במה שמכונה אצלנו "הטיול הגדול", או "טיול אחרי צבא", טיול שיש בו סוג של תגובת נגד ושחרור, תרתי משמע, מהלחץ והמשמעת של המסגרת הצבאית.
תרמילאים נקראים כך כי הם מטיילים עם תרמיל הגב, מה שבדרום אמריקה נקרא "מוצ'ילרו".
מנהג טיולי התרמיל נולד בשנות ה-70 והתגבר משמעותית מאז הניינטיז, שנות ה-90 של המאה הקודמת. אבל שורשיו הרבה יותר מוקדמים וקשורים בסיור הגדול, אותו מסע תיירותי גדול, שעשו צעירים מבתים עשירים במאה ה-19, סביב האתרים התרבותיים העיקריים של אירופה.
כאז כן היום, זהו סוג של תיירות המתמקד במסע עצמאי ובדרך כלל ארוך, ברחבי העולם. הוא נמשך בדרך כלל חודשים אחדים, אך יש המאריכים גם לטיולים של שנה ויותר.
טיול כזה מתאפיין בדרך כלל בשיתוף חברתי עם תרמילאים אחרים, לא פעם גם לינה בחדרים משותפים ובניהול חסכוני של המשאבים האישיים.
היעדים הנפוצים בטיולי תרמיל הם מדינות דרום אמריקה, הודו, נפאל, דרום-מזרח אסיה ניו זילנד, אוסטרליה ומזרח אסיה.
תרמילאים ברחבי העולם, הם בדרך כלל צעירים, סטודנטים, או בוגרים לקראת הגיל השלישי. בארץ הם בדרך כלל צעירים שהשתחררו מצה"ל, אך יש לא פעם גם סטודנטים, צעירים לפני השירות הצבאי או אנשים שלקחו חופשה ארוכה מעבודתם.
אצלנו הטיול הוא סוג של טקס מעבר, בו משלימים צעירים את תהליך ההתבגרות הישראלי, במסלול החיים האופייני של בית ספר–צבא–הטיול הגדול–השכלה גבוהה וקריירה תעסוקתית.
#המאפיינים הבולטים של התרמילאות
טיול ארוך ולמספר יעדים - תרמילאים נוסעים למשך זמן רב ונודדים ממקום למקום, מארץ לארץ. בהודו למשל, התרמילאים הישראלים קוראים למסלול המסורתי שלהם "שביל החומוס", איך לא?
עם תרמיל על הגב - ה"בק פק" המפורסם הוא חלק מהז'אנר. שום תרמליאי שמכבד את עצמו לא יטייל עם מזוודה.
לינה באכסניות - פה ושם אפילו בבתי המקומיים אבל מילות המפתח ללינה בטיול הן הוסטלים וגסטהאוזים. אלה מקומות בהם אתה נחשף לתרמילאים מכל העולם, מתחבר, לומד, מקבל פרופורציות, טיפים, יוצר חברויות וחוויות.
תחבורה ציבורית זולה - תרמילאים משתמשים בתחבורה ציבורית או בטרמפים. זול, נגיש, חווייתי ומתחבר למקומיים.
מתחברים למקומיים - לתרמילאים עניין בהיכרות מעמיקה ובהתערות בקרב המקומיים, למידה מהם, חוויות קהילתיות וטקסים ובעיקרון - שהות בתוכם.
הנה מונטאז' של טיול של שתי תרמילאיות:
https://youtu.be/AmSvfz-o79M
בישראל יש ממש לחץ לצאת אל הטיול הגדול (עברית):
https://youtu.be/_WaBV0g_6aQ
ממראות הטיול הגדול בדרום אמריקה:
https://youtu.be/s4KCeAQIYeM
תרמילאים שעלו בטראק אל העיר מאצ'ו פיצ'ו:
https://youtu.be/78Ouaj0iLUk
יש גם דברים מפחידים בטיול הגדול (עברית):
https://youtu.be/cIWcP332GkY
ומחשבות יפות ומנוסחות על הטיול הגדול ומשמעותו אל מול חיי היום יום של עכברי המירוץ שאנחנו (עברית):
https://youtu.be/ywkFeTH35hw
צעירים
בשנות ה-50, לאחר שהתבקש לתקן מכונת אספרסו ביתית, הקים החרט הצעיר מרדכי שור מפעל קטן לייצור מכונות אספרסו עבריות בשם 'לה פבוריטה'. המכונה שפיתח שור הפכה להצלחה מסחררת וזכתה לפופולאריות רבה בבתי הקפה ובתי מלון בישראל. הצעירים החלו לשבת בבתי הקפה ולבלות בהם את הזמן הפנוי.
בדיון על תקציב משרד החינוך, תהה ח"כ יזהר סמילנסקי, הלא הוא הסופר ס. יזהר, מה אפשר להציע לצעירים "המבקשים להם חוויית-מעט ובלבד שתהיה חריפה, מהירה וזולה". הוא גילה תהייה על בילויי בתי הקפה של צעירי ישראל, שזה עתה יצאה מתקופת הצנע של שנות ה-50 הקשות, ועל החיבה שלהם לנהנתנות ועל האגואיזם והחומרנות שדבקו בהם. לרבים הפריעה אז הנהייה של הצעירים אחרי כוכבי הרוקנ'רול מחו"ל.
וכך במהלך אותה ישיבה של מפלגת מפא"י בשנת 1960, טבע יזהר את המונח "דור האספרסו". בכינוי זה הגדיר והאשים יזהר את צעירי המדינה ברדיפה אחרי בידור ושעשועים וקריירה. זה היה ההיפך הגמור מדור הפלמ"ח הנערץ, שקדם להם ושישב "מסביב למדורה".
מיותר לציין ש-7 שנים לאחר מכן, במלחמת ששת הימים בשנת 1967, הביאו הצעירים של "דור האספרסו" למדינת ישראל את הניצחון הצבאי המדהים בהיסטוריה המודרנית. הם זכו טז לכינויים כמו "צאצאי המכבים" ו"מלח הארץ"..
הנה אווירת השירים של "דור האספרסו" (עברית):
http://youtu.be/UAqqRXplxP8
אווירת הבילויים וההנאות של הצעירים הללו (עברית):
http://youtu.be/wkmXie9NBhU
ומכונות האספרסו ההן פילסו דרך לתרבות הקפה הישראלית של היום (עברית):
http://youtu.be/5cZktr6Qf0w
טקס ההתבגרות בשבט ההאמר, כמו בשבטים אחרים, מאפשר לצעיר המתבגר להשתייך לחברת הגברים הבוגרים ולהתחיל לצאת עימם לצייד, לקבל זכויות של גבר ולהינשא לאישה מהשבט.
המטלה של המתבגרים הנכנסים בעול ההתבגרות בשבט ההאמר היא לרוץ על שורת שוורים, כשהם עירומים כביום היוולדם. זה אולי נשמע פשוט אבל זה מאד קשה. מה עוד שהם צריכים לעמוד במשימה 4 פעמים וכל נפילה מחייבת אותם להתחיל מההתחלה.
הנה הדגמה מוסברת של הטקס וטקס ההצלפה בבנות:
https://youtu.be/2Kk0gMPpFmQ
ועוד מטקס ההתבגרות של צעירי שבט ההאמר (עברית):
http://youtu.be/DyhO0EaPUl4
מבחן האומץ של הנערים באיי ונואטו (Vanuatu) שבדרום מערב האוקיינוס השקט, משלב קפיצה מפחידה לתהום לעבודת האלים, עם טקס חניכה למתבגרים.
אנשי הכפר נוהגים לספר אגדה על אישה שברחה מבעלה האלים. הלה היה נוהג להכות את אשתו לאחר ששתה את המשקה הנרקוטי המסורתי, הקאווה. כשהאישה קצה בהשפלה ובסבל היא ברחה ממנו אל הג'ונגל, בכוונה שלא לשוב. הוא רדף אחריה, ובמעבה הג'ונגל כמעט והשיג אותה, אך היא טיפסה אל ראש עץ קוקוס. כשהבעל הזועם טיפס על העץ והחל להתקרב אליה, היא קשרה עצמה במהירות אל שריגי הליאנה הארוכים שאותם קשרה בקצה השני לצמרת העץ. כשהבעל כמעט והגיע אליה היא קפצה מראש העץ וצללה לעבר האדמה. גם הוא קפץ בעקבותיה ובעוד הוא מתרסק אל האדמה ומת, היא עצמה ניצלה, בזכות שריגי הליאנה שבלמו את פגיעתה באדמה.
מאז קופצים כך נערי המקום. הקפיצה אצל נערי ונואטו היא חלק מטקס של עבודת אלילים וטקס ההתבגרות שלהם. זה קורה תמיד בעונת קציר שורשי הים. הקפיצה דורשת הרבה אומץ ומסתיימת בדרך כלל בנגיעה קלה באדמה. הנערים שמים את מבטחם בשריגי עץ הליאנה שהוכנו יום קודם לכן, לקראת הטקס. הם קופצים ממגדל עצים שנבנה לקראת הטקס. ממש כמו האישה האמיצה מהאגדה, גם לרגליהם נקשרים שני השריגים הטריים, שתפקידם הוא לעצור את הקופצים בזמן ולמנוע מראשם פגיעה קטלנית באדמה. הם מוכרחים להיות טריים, כי שריג יבש עלול לאבד מגמישותו או מחוזקו ולהביא למותו של הקופץ.
למטה עומדים אנשי הכפר ושרים בקולות רועמים, לאות עידוד לנערים הקופצים. קריאות העידוד והשירה החזקה הם חלק מהטקס הרעשני והאמיתי הזה. כל הילידים בלבושם המקובל - הגברים כשרק אריג עלי קוקוס על חלציהם, הנשים בחזה חשוף, כולם מזמרים ונכנסים לטראנס והתלהבות לא רגילים.
כנהוג בחברה הפטריארכלית, שבה שולטים הגברים, רק נערים קופצים. נשים ונערות לא מורשות לקפוץ בטקס או בכל צורה אחרת.
אם זה מזכיר לכם קפיצות באנג'י, אז זה לא במקרה. מכאן נולדו קפיצות הבאנג'י שתיירים ומטיילים בכל העולם כל כך אוהבים.
הנה קפיצות ההתבגרות בטקסי החניכה של נערי איי ונואטו:
https://youtu.be/l0Mq6rCfYtU
קפיצות באנג'י כטקס התבגרות באי פנטקוסט:
https://youtu.be/d6hXnYW_2ac
ואיי ונואטו עצמם:
https://youtu.be/rDyazmUQX0E
ודאי ידהים אתכם לגלות שאת הגלולה למניעת היריון (Birth control pill) המציאו שלושה מדענים ששמותיהם, באופן משעשע ולפחות בעברית, משקפים היטב את מלאכתם. קראו להם פינקוס, מין וקולטון...
כן, זו לא בדיחה. על גלולות מניעת ההיריון, אמצעי המניעה היעיל ביותר, המיועד לנשים, הכריזו הג'נטלמנים הללו בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 ושינו את העולם, או לפחות את היחסים בין המינים.
הגלולה משמשת מאז מיליוני נשים ברחבי העולם, שמסדירות באמצעותן את מועד הכניסה להריון, כך שיחול בזמנים הנכונים להן ביותר.
אם נחזור לרגע למפתחי הגלולה, הרי שהמפתח הראשי והרשמי של הגלולה למניעת הריון הוא ביוכימאי מבריק, ד"ר גרגורי פינקוס האמריקאי. במהלך הפיתוח הוא עמד בראש צוות שבו השתתפו החוקרים מין צ'ה צ'אנג ופרנק קולטן.
ואכן, המצאת הגלולה הייתה לא פחות ממהפכנית. היא תרמה למתירנות המפורסמת, למהפכה המינית של שנות ה-60 ולשחרור האישה, שלפתע לא הייתה מוגבלת מהחשש להיכנס להריון לא רצוי, או כזה שבא בזמן הלא המתאים.
לא נפרט כאן על החופש המיני של הסיקסטיז שאפשרה הגלולה ועל היכולת של נשים לאהוב או לפחות ליהנות מהחיים, ללא חששות או רגשות אשם. רק נאמר שהוא תרם לא מעט להיפים, או ילדי הפרחים, שחרתו על דגלם את המוטו של "חופש, אהבה ושלום".
הנה תולדות המצאת הגלולות למניעת הריון:
https://youtu.be/WZ7fp8j1uUU
כך פועלת גלולת מניעת ההיריון:
https://youtu.be/pZYY4egKMQI
הצד הרפואי - היתרונות והחסרונות בגלולות (עברית):
https://youtu.be/vQlAGGVRfjI
וסרטון תיעודי על שיטות היסטוריות מוזרות למניעת היריון:
https://youtu.be/msXWdW7FCK4?long=yes
