מיהם התרמילאים?
הטיול הגדול, תרמילאים, מוצ'ילרים, בק פק, גסטהאוז ועוד כל מיני מילות מפתח מגרות, מפעילות אצל רבים מאיתנו את האסוציאציות המתאימות.
לטייל בעולם, עם תרמיל על הגב ותגליות יומיומיות של אנשים, צורות חיים ומראות חדשים. כל זה מייצג חופש מוחלט, רשות לעשות ככל העולה על רוחנו ולעצור את מרוץ החיים האוטומטי. זה נעשה לטובת בחירה יומיומית וחופשית, שתלויה רק בנו. זה גם טיול למקומות רחוקים, שמוצא את מה שהכי קרוב ונוכח בחיינו - את עצמנו, כפי שאנחנו במקומות הכי עמוקים שבנו.
בחוץ לארץ נפוצה התרמילאות בגיל שאחרי סיום התיכון. צעירים ישראלים, לעומת זאת, נוהגים לצאת אליו לאחר שחרורם מצה"ל, במה שמכונה אצלנו "הטיול הגדול", או "טיול אחרי צבא", טיול שיש בו סוג של תגובת נגד ושחרור, תרתי משמע, מהלחץ והמשמעת של המסגרת הצבאית.
תרמילאים נקראים כך כי הם מטיילים עם תרמיל הגב, מה שבדרום אמריקה נקרא "מוצ'ילרו".
מנהג טיולי התרמיל נולד בשנות ה-70 והתגבר משמעותית מאז הניינטיז, שנות ה-90 של המאה הקודמת. אבל שורשיו הרבה יותר מוקדמים וקשורים בסיור הגדול, אותו מסע תיירותי גדול, שעשו צעירים מבתים עשירים במאה ה-19, סביב האתרים התרבותיים העיקריים של אירופה.
כאז כן היום, זהו סוג של תיירות המתמקד במסע עצמאי ובדרך כלל ארוך, ברחבי העולם. הוא נמשך בדרך כלל חודשים אחדים, אך יש המאריכים גם לטיולים של שנה ויותר.
טיול כזה מתאפיין בדרך כלל בשיתוף חברתי עם תרמילאים אחרים, לא פעם גם לינה בחדרים משותפים ובניהול חסכוני של המשאבים האישיים.
היעדים הנפוצים בטיולי תרמיל הם מדינות דרום אמריקה, הודו, נפאל, דרום-מזרח אסיה ניו זילנד, אוסטרליה ומזרח אסיה.
תרמילאים ברחבי העולם, הם בדרך כלל צעירים, סטודנטים, או בוגרים לקראת הגיל השלישי. בארץ הם בדרך כלל צעירים שהשתחררו מצה"ל, אך יש לא פעם גם סטודנטים, צעירים לפני השירות הצבאי או אנשים שלקחו חופשה ארוכה מעבודתם.
אצלנו הטיול הוא סוג של טקס מעבר, בו משלימים צעירים את תהליך ההתבגרות הישראלי, במסלול החיים האופייני של בית ספר–צבא–הטיול הגדול–השכלה גבוהה וקריירה תעסוקתית.
עם תרמיל על הגב - ה"בק פק" המפורסם הוא חלק מהז'אנר. שום תרמליאי שמכבד את עצמו לא יטייל עם מזוודה.
לינה באכסניות - פה ושם אפילו בבתי המקומיים אבל מילות המפתח ללינה בטיול הן הוסטלים וגסטהאוזים. אלה מקומות בהם אתה נחשף לתרמילאים מכל העולם, מתחבר, לומד, מקבל פרופורציות, טיפים, יוצר חברויות וחוויות.
תחבורה ציבורית זולה - תרמילאים משתמשים בתחבורה ציבורית או בטרמפים. זול, נגיש, חווייתי ומתחבר למקומיים.
מתחברים למקומיים - לתרמילאים עניין בהיכרות מעמיקה ובהתערות בקרב המקומיים, למידה מהם, חוויות קהילתיות וטקסים ובעיקרון - שהות בתוכם.
הטיול הגדול, תרמילאים, מוצ'ילרים, בק פק, גסטהאוז ועוד כל מיני מילות מפתח מגרות, מפעילות אצל רבים מאיתנו את האסוציאציות המתאימות.
לטייל בעולם, עם תרמיל על הגב ותגליות יומיומיות של אנשים, צורות חיים ומראות חדשים. כל זה מייצג חופש מוחלט, רשות לעשות ככל העולה על רוחנו ולעצור את מרוץ החיים האוטומטי. זה נעשה לטובת בחירה יומיומית וחופשית, שתלויה רק בנו. זה גם טיול למקומות רחוקים, שמוצא את מה שהכי קרוב ונוכח בחיינו - את עצמנו, כפי שאנחנו במקומות הכי עמוקים שבנו.
בחוץ לארץ נפוצה התרמילאות בגיל שאחרי סיום התיכון. צעירים ישראלים, לעומת זאת, נוהגים לצאת אליו לאחר שחרורם מצה"ל, במה שמכונה אצלנו "הטיול הגדול", או "טיול אחרי צבא", טיול שיש בו סוג של תגובת נגד ושחרור, תרתי משמע, מהלחץ והמשמעת של המסגרת הצבאית.
תרמילאים נקראים כך כי הם מטיילים עם תרמיל הגב, מה שבדרום אמריקה נקרא "מוצ'ילרו".
מנהג טיולי התרמיל נולד בשנות ה-70 והתגבר משמעותית מאז הניינטיז, שנות ה-90 של המאה הקודמת. אבל שורשיו הרבה יותר מוקדמים וקשורים בסיור הגדול, אותו מסע תיירותי גדול, שעשו צעירים מבתים עשירים במאה ה-19, סביב האתרים התרבותיים העיקריים של אירופה.
כאז כן היום, זהו סוג של תיירות המתמקד במסע עצמאי ובדרך כלל ארוך, ברחבי העולם. הוא נמשך בדרך כלל חודשים אחדים, אך יש המאריכים גם לטיולים של שנה ויותר.
טיול כזה מתאפיין בדרך כלל בשיתוף חברתי עם תרמילאים אחרים, לא פעם גם לינה בחדרים משותפים ובניהול חסכוני של המשאבים האישיים.
היעדים הנפוצים בטיולי תרמיל הם מדינות דרום אמריקה, הודו, נפאל, דרום-מזרח אסיה ניו זילנד, אוסטרליה ומזרח אסיה.
תרמילאים ברחבי העולם, הם בדרך כלל צעירים, סטודנטים, או בוגרים לקראת הגיל השלישי. בארץ הם בדרך כלל צעירים שהשתחררו מצה"ל, אך יש לא פעם גם סטודנטים, צעירים לפני השירות הצבאי או אנשים שלקחו חופשה ארוכה מעבודתם.
אצלנו הטיול הוא סוג של טקס מעבר, בו משלימים צעירים את תהליך ההתבגרות הישראלי, במסלול החיים האופייני של בית ספר–צבא–הטיול הגדול–השכלה גבוהה וקריירה תעסוקתית.
המאפיינים הבולטים של התרמילאות
טיול ארוך ולמספר יעדים - תרמילאים נוסעים למשך זמן רב ונודדים ממקום למקום, מארץ לארץ. בהודו למשל, התרמילאים הישראלים קוראים למסלול המסורתי שלהם "שביל החומוס", איך לא?
עם תרמיל על הגב - ה"בק פק" המפורסם הוא חלק מהז'אנר. שום תרמליאי שמכבד את עצמו לא יטייל עם מזוודה.
לינה באכסניות - פה ושם אפילו בבתי המקומיים אבל מילות המפתח ללינה בטיול הן הוסטלים וגסטהאוזים. אלה מקומות בהם אתה נחשף לתרמילאים מכל העולם, מתחבר, לומד, מקבל פרופורציות, טיפים, יוצר חברויות וחוויות.
תחבורה ציבורית זולה - תרמילאים משתמשים בתחבורה ציבורית או בטרמפים. זול, נגיש, חווייתי ומתחבר למקומיים.
מתחברים למקומיים - לתרמילאים עניין בהיכרות מעמיקה ובהתערות בקרב המקומיים, למידה מהם, חוויות קהילתיות וטקסים ובעיקרון - שהות בתוכם.
קישורים מצורפים: