ביאטריס טינסלי (Beatrice Tinsley) הייתה אסטרונומית וחוקרת היקום מניו-זילנד, ילידת אנגליה.

טינסלי תרמה רבות להבנת החלל בכלל ולהיווצרותן של גלקסיות בפרט. היא זכתה בפרסים שונים והצטיינה הן בלימודים והן במחקר. בשנים האחרונות לחייה היא לימדה וחקרה בארצות הברית, בעוד שבעלה ושתי בנותיה המאומצות נשארו בניו-זילנד.

היא הפכה בסוף חייה פרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת ייל, אך מתה בגיל 40 בלבד. המאמר האחרון שלה בכתב עת מדעי, פורסם שבוע לפני מותה.

ממשלת ניו-זילנד קראה על שמה בשנת 2010 את הר טינסלי. ההר נמצא ליד פיורד קפלר, הקרוי גם הוא על שם חוקר חלל מוביל, האסטרונום הנודע יוהנס קפלר.


הנה דודל שהוקדש לה על ידי מנוע החיפוש גוגל:

https://youtu.be/-UFSjZbVvmw


אסטרונומית מספרת על ביאטריס טינסלי:

https://youtu.be/ZJylzJZ8odY?t=57s


ועוד סיפורים על טינסלי:

https://youtu.be/CNZhUPFrevg

אסטרונום הוא מדען שחוקר את החלל והכוכבים. רוב האסטרונומים כיום צופים בכוכבים וגרמי שמיים נוספים ממצפה כוכבים.

מקצוע האסטרונומיה, הנחשב לתחום המדעי העתיק ביותר בעולם, ממוקד כבר אלפי שנים בניסיון להבין את התנהלות היקום וחוקיו.

עוד בימי קדם החלו בני אדם סקרנים להביט בלילה אל השמים זרועי הכוכבים, לחקור בהם צורות שונות להבין מה בעצם הם רואים.

באמצעות הטלסקופים מתחילת תקופת הרנסאסנס נהג האסטרונום הקלאסי לחקור את מיקומם, תנועתם, תפוצתם ותכונותיהם של כוכבים, ירחים, חורים שחורים ושאר גרמי השמיים.

בהמשך החלו האסטרונומים לחקור במצפה הכוכבים. אלו מקומות שנועדו לחקר השמיים ולצורך כך נבנו בהם טלסקופים איכותיים וגדולים שאפשרו תצפיות גם בכוכבים מרוחקים במיוחד.

כיום, כשהפיזיקה ותגליות רבות באלף האחרון סייעו לאסטרונומים הגדולים לגלות ולהבין חלק מהתשובות לשאלות אסטרונומיות חשובות במיוחד, מחפשים אסטרונומים המתמחים בקוסמולוגיה עדויות על היווצרות היקום ועל הדרך בה נוצרו והתפתחו גרמי השמיים השונים.

חלק אחר מהאסטרונומים הם גם חוקרים מיומנים בפיזיקה והם נקראים אסטרופיזיקאים. שיתוף פעולה וסיוע הדדי בינם לבין אסטרונומים מוביל את האסטרופיזיקאים לתגליות חשובות לגבי דרך התנהלות היקום. האסטרונומים, מצידם, פועלים לגילוי של גרמי שמיים חדשים וחשובים והקוסמולוגים ממשיכים לחקור את היווצרות היקום, דרך מה שנצפה לעיניהם כיום בטלסקופי חלל חדישים המצלמים תמונות למרחקים של אלפי ומיליוני שנות אור.

להיכרות עם אסטרונומים ידועים היכנסו לתגית "אסטרונומים" ולתחום המדעי כולו בתגית "אסטרונומיה".


הנה מדע האסטרונומיה בה עוסקים האסטרונומים:

https://youtu.be/ujg8lsjdqT0


אסטרונום עונה על שאלות לגבי המקצוע שלו:

https://youtu.be/LK03OMWCGHw


אסטרונומים נפגשים במדבר לצפייה בכוכבים וגלקסיות רחוקות (עברית):

https://youtu.be/BjX2ZIXEhbE


על רבנים אסטרונומים שלימדו אפילו את קולומבוס (עברית):

https://youtu.be/acWs2_d8uDI


תחביב האסטרונומיה הוא מהתחביבים המרתקים לבני נוער ולמבוגרים (עברית):

https://youtu.be/iSN_S-vHUQw


כך תהיו גם אתם אסטרונומים חובבים (עברית):

https://youtu.be/-jSpWQTG1aI


וגם היום מוצאים אסטרונומים כוכבי לכת חדשים במערכת השמש (עברית):

https://youtu.be/AZApVWBzGWg

טלסקופ החלל הָאבֶּל הוא אחד מהכלים האסטרונומיים החשובים ביותר בהיסטוריה. האבל מותקן בתוך לוויין שחג במסלול נמוך סביב כדור הארץ. מגובה של כ-589 ק"מ מעל לפני האדמה הוא מצלם את החלל ושולח תמונות מצוינות שמקדמות את מחקר החלל באופן חסר תקדים לטלסקופ כלשהו עד זמנו.

כמו טלסקופים שנשלחו אחריו, המידע העצום שהאבל מעביר לחוקרים, מייצר ביג דאטה, כלומר נתונים שמעובדים באמצעות אלגוריתמים ותוכנות חכמות ומסוגלים לאתר דפוסים ומבנים, המספקים הבנה וידע חסר תקדים על החלל.

הוצאת טלסקופ חלל אל מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ משפרת מאד את יכולות התצפיות ביקום, ודאי ביחס לטלסקופים המוצבים על הקרקע. אחד היתרונות הגדולים של טלסקופ חלל הוא החדות הגבוהה של התמונות שהוא מצלם.

האטמוספרה מקטינה לטלסקופים שעל כדור הארץ את החדות ומכניסה עיוותים והפרעות לתמונות החלל שמצולמות מכדור הארץ. גם צילומים באור אולטרה-סגול ואינפרה אדום שמסוננים על ידי האטמוספרה, ניתנים לביצוע בקלות מטלסקופ חלל.

הטלסקופ האבל, שנקרא על שם אסטרונום מפורסם בשם זה, הוצב במסלולו בשנת 1990, על ידי מעבורת החלל דיסקברי. מעט לאחר שהוצב במסלולו, התגלה בטלסקופ החלל עיוות אופטי שפגע באיכות התמונות. משנמצא שהעיוות נוצר כתוצאה מליטוש שגוי של המראה הראשית, בוצעה משימת תיקון בשנת 1993 ומאז מתפקד הטלסקופ מצוין.


הנה סרטון על טלסקופ החלל "האבל" (עברית):

https://youtu.be/2kS2DLbsDhE


סיפורו של טלסקופ החלל "האבל":

http://youtu.be/nLHqmudw8tU?t=6s


כמה מהתמונות הטובות ביותר שצילם האבל:

http://youtu.be/Lmx19_0GX8o


ותמונות של גלקסיית אנדרומדה, שהעביר טלסקופ חלל "האבל":

http://youtu.be/nLFFa1BuQgo

המערך הגדול מאד הוא מצפה רדיו-אסטרונומי שבנתה ארצות הברית למטרות מחקר של היקום. במצפה יש 27 אנטנות מחקר, שמורכבות מצלחות ענקיות שקולטות מידע רדיו מהחלל. קוטר כל צלחת הוא 25 מטרים!

מתקן המחקר המרהיב הזה הופיע בסרטי קולנוע כמו "קונטקט" ו"היום השלישי".


הנה הסבר על המערך הגדול מאוד - מרכז תצפיות הרדיו לחלל של ארה"ב:

http://youtu.be/FK85e7Ld4Ks


מערך האנטנות הגדול VLA שבניו מקסיקו ארה"ב:

http://youtu.be/61BYXzHmB5w


וסרטון קפיצות זמן שמראה פעולת האנטנות בלילה:

http://youtu.be/79qIyWEoGOI

טלסקופ החלל כמו "האבל" (Hubble Space Telescope) הוא טלסקופ שמוצב בחלל. זהו כלי נפלא כדי לצפות באמצעותו בכוכבים ובגלקסיות, ללא הצעיף המפריע של אטמוספירת כדור הארץ.

התוצאה היא ברורה וחדה להפליא. עד כדי כך שלעיתים, כשצופים בתמונות של עצמים שצולמו בחלל באמצעות טלסקופ החלל, מתקשים אנשים להאמין שהן אמיתיות. המראות החדים והברורים, עם הצבעים העשירים והמגוונים - כל אלה הם כמעט מושלמים!

הטלסקופ "האבל", מההישגים הטכנולוגיים המרשימים ביותר של עידן החלל, היה הראשון שהצליח להשיג תמונות מדהימות של החלל. זה קרה בזכות המיקום המיוחד שלו - מחוץ לאטמוספרת כדור הארץ. היום הוא כבר הוחלף בטלסקופים חדישים ומשוכללים אף יותר.

אבל מה היתרון בצפייה בחלל מהחלל החיצון?

הדבר דומה לצפייה בטלסקופ מתחת כיפת השמיים במדבר, בהשוואה לצפייה מתוך בית, בעיר מלאת אורות או אל מול חלון מלוכלך.

כי היתרון בצפייה מהחלל הוא ששום דבר לא ממסך, מכניס אור או מפריע לטלסקופ לראות למרחקים עצומים ולצלם תמונות מדויקות להפליא.

וזו הגאונות של הוגה הרעיון של טלסקופ שיוצב בחלל, ד"ר ליימן שפיצר. הוא היה האדם הראשון שהגה את הרעיון והציע, עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת, למקם טלסקופ בחלל.

חוץ מהאבל נשלחו לחלל גם טלסקופ החלל שפיצר, שנקרא על שם ממציא רעיון טלסקופ החלל ומכיל גם ראיית אינפרה-אדום, שמאפשרת צפייה דרך אבק.

אחריו יצא טלסקופ החלל קפלר, שנשלח ב-2009 והושבת בשל תקלה, 4 שנים לאחר השיגור.

ב-2013 יצאה החללית גאיה, שכוללת את טלסקופ החלל המדויק ביותר אי פעם ומצלמה ברזולוציה של מיליארד פיקסלים.

וב-2021 נשלח לחלל הטלסקופ המשוכלל עוד יותר ג'יימס ווב, שעלות פיתוחו הייתה 11 מיליארד דולר והוא מהווה קפיצה עצומה באיכות התמונות וטווחי הצילום שלו. העתיד מבטיח עוד שכלולים רבים בתחום זה.


הסבר והדגמה בלהיט הנוכחי טלסקופ החלל ג'יימס ווב (עברית):

https://youtu.be/byjeFwS5hBI


הראשון היה טלסקופ החלל "האבל", שגם תוקן בחלל:

http://youtu.be/oAVjF_7ensg


התמונות שהתקבלו ממנו שינו את עולם האסטרונומיה:

http://youtu.be/95Tc0Rk2cNg


טלסקופ החלל "שפיצר" עם הראיה האינפרה אדומה:

http://youtu.be/BF9pPDHjNec


טלסקופ החלל החדשני והמדויק "גאיה":

http://youtu.be/BnFyzZGWuYs


מצלמת מיליארד הפיקסלים של "גאיה":

http://youtu.be/bbfb8VhH7L0


והדברים המדהימים שמגלה טלסקופ החלל "ג'יימס ווב":

https://youtu.be/8NYbyrTpisU

מדבר אטקמה (Atacama Desert), שרובו מצוי בצ'ילה, נחשב למדבר הצחיח ביותר בעולם. זוהי רמה בעלת מראה נקי ודרמטי, שרואים בה את הכוכבים בלילה בצורה מושלמת.

בשל היותו גבוה מאד מעל פני הים, 5000 מטר באזורים רבים, אין במדבר אטקמה גשם כמעט בכלל. זה נובע מכך שאין במדבר הזה כמעט עננים והשמיים בו נקיים מזיהום אור.

התכונות הלולו של מדבר אטקמה הופכות אותו למתאים במיוחד לתצפיות בחלל. מצפה הכוכבים פאראנאל (Paranal Observatory), הממוקם במדבר אטקמה שבצ'ילה, הוא מהמשוכללים בעולם. יש בו 4 טלסקופים עצומים וחדישים במיוחד.

באמצעות קרן לייזר שמנחה את הטלסקופ, צופה מצפה הכוכבים פאראנאל על מרכז גלקסיית שביל החלב. קרן הלייזר הזו היא פתרון מתוחכם לביטול עיוותים אטמוספריים. היא עושה זאת בכך שהיא יוצרת סוג של כוכב מלאכותי בשמיים, המאפשר לטלסקופ לתקן עיוות בצורת המראה שלו.


פעילות קלה:
=========
נסו למצוא על פי התמונות שב"ביקור וירטואלי" היכן נמצא מצפה הכוכבים פאראנאל.


הנה מצפה הכוכבים פאראנאל שבמדבר אטקמה:

https://youtu.be/IM4hhIwlYpY


מצפה פאראנאל גם מבפנים:

http://youtu.be/j5VhIUpIASE


קרני הלייזר שמסייעים לו בתצפיות:

https://youtu.be/O7UtcV7FgqY


וחשיבות המצפה לחקר היקום:

http://youtu.be/8mj17tBgAPE

איפה נמצא טלסקופ הרדיו הכי גדול בעולם?


טלסקופ הרדיו הגדול בעולם הוא הטלסקופ הרוסי שנקרא RATAN-600. הקוטר של האנטנה של הטלסקופ "רטן 600" הוא לא פחות מ-576 מטרים!

טלסקופ רדיו הוא מתקן תצפית אסטרונומי, שצופה בעצמים שבחלל בעזרת קרינת רדיו.

ב-2018 תושלם בסין בנייתו של טלסקופ רדיו גדול עוד יותר. טלסקופ הרדיו החדש של הסינים FAST יהיה הרדיו טלסקופ בעל הצלחת הגדולה בעולם. 500 מטרים יהיה הקוטר שלו!


הנה טלסקופ הרדיו הגדול ביותר בעולם שלפניו - טלסקופ-הרדיו של פורטו ריקו:

http://youtu.be/ZxPMJ41yTW0

ויליאם הרשל (William Herschel) היה אסטרונום בריטי יליד גרמניה. הוא התפרסם תודות לתגליות שונות שהחשובה שבהן היא ככל הנראה גילוי כוכב הלכת אורנוס וכמה מירחיו. במהלך השנים הוא גם מדד את גובהם של ההרים שעל הירח וקטלג ותיעד כוכבים כפולים, מושג שהוצמד לזוגות כוכבים המסתובבים אחד סביב השני.

לאסטרונום הבריטי ויליאם הרשל אנו חייבים גם את גילוי הקרינה התת-אדומה, שאנו מכירים כ"אינפרה-אדום". את הקרינה הבלתי נראית הזו מזהים כיום לפי החום שהיא פולטת ואף משתמשים בה לצילום בחשיכה, המבוסס על החום שפולטים בעלי חיים ועצמים שונים. בזכות החום הזה הרשל גם גילה אותה. זה היה כשהוא הצמיד מדחום לאלומות האור הצבעוניות, שהתפצלו ממנסרה, שעליה האיר באור לבן. הרשל שם לב שגם כשהוא מדד מעבר לאלומת האור האדום שנשבר דרך המנסרה, הטמפרטורה במדחום עלתה. מה שהפליא אותו שזה היה באזור שלא נראה בו אור כלשהו. זו הייתה קרינת אינפרה-אדום והוא הבין זאת.

היו גם עוד תגליות מעניינות באסטרונומיה. הוא היה הגאון שגילה, שהמבט לחלל הוא למעשה מבט אל העבר. זאת מכיוון שאנו צופים בכוכבים כה רחוקים, שעד שאורם נגלה לנו, עוברות שנים רבות, עשרות שנים ועד אלפי ומיליוני שנים.

אבל המעניין הוא שהעבודה היומיומית של הרשל הייתה בכלל כמלחין, מוסיקאי ומורה למוסיקה. עד גיל 35 הוא לא עסק כלל באסטרונומיה. את עיקר הקריירה שלו עשה במוסיקה. הוא ניגן בכינור, אבוב ועוגב. אמנם מרבית יצירותיו נשכחו כיום, אבל הרשל חיבר 24 סימפוניות, שלל קונצ'רטי ולא מעט מוסיקה דתית נוצרית, על אף שהיה לפחות חצי יהודי (אב יהודי ואמא כנראה מהאנוסים).

אגב, גם 3 אחיו ג'ייקוב, אלכסנדר ודיטריך, הופיעו כמוסיקאים בעירם באת'. זה היה המשך לאביהם המוסיקאי.

אבל מרגע שגילה את עולם הצפייה בכוכבים, הרשל ניצל את כישרונותיו הרבים ואת הסקרנות והיצירתיות שלו ופיתח גם טלסקופים נהדרים. זה גם איפשר לו להתרכז באסטרונומיה כתחביב שהניב תגליות רבות.

הוא החל לייצר טלסקופים, שמכר בשפע לאסטרונומים אחרים. די מהר זה יהפוך למקור הפרנסה העיקרי שלו ובחייו הרשל יבנה מעל 400 טלסקופים. המפורסם שבהם נחשב לטלסקופ הגדול ביותר בתקופתו - אורכו היה 12 מטרים!


הנה סיפורו של ויליאם הרשל המגלה את אורנוס:

https://youtu.be/rXc405l-J4Q


הסימפוניה מספר 14 ברה מז'ור של הרשל:

https://youtu.be/3mV-ZSzgs8Q


עוד תגלית שלו על מה אנו באמת רואים מהחלל:

http://youtu.be/M9CjmywZ3yQ


סונטה ופוגה מספר 6 שכתב המוסיקאי האסטרונום:

https://youtu.be/Za6lDrmRLZY


ואחותו האסטרונומית קרולין, המוכשרת לא פחות ממנו, שרק בהיותה אישה לא קיבלה קרדיט על תרומתה לתגליותיו:

https://youtu.be/x1prmkoNFl8

כשאתה ילד אומלל ובן למשפחה ענייה שהבורות שולטת בה, אם אתה נבון ושאפתן, תהיה חייב להביט למעלה כדי להגיע למשהו... בדיוק משם הגיע האסטרונום והמתמטיקאי הגרמני יוֹהָנֶס קֶפְּלֶר (Johannes Kepler) לתגליותיו הגדולות ויהפוך לאגדה מדעית.

הכל החל כשהיה בן 6. כמו רבים באותה תקופה, גם קפלר צפה נפעם בכוכב השביט הגדול שהופיע בשנת 1577. אבל בזמן שכולם ראו בשביט סימן לאסון מתקרב, הילד הצעיר והעני ראה דווקא את הכוכבים במלוא יופיים וסקרנותו גברה. אגב הסקרנות הזו נבעה גם מחיבתו לאסטרולוגיה, עיסוק צדדי שילווה אותו לאורך כל חייו.

אלה לא היו רק הבורות והעוני שהקיפו אותו. כבן לאב נוקשה ואלים, שבשלב מסוים נטש את המשפחה ולאם רעה ורכלנית, שהואשמה לא פעם בכישוף, הוא נאלץ לגבש לעצמו אופי אחר ושונה מהוריו.

דווקא ילדותו הדווקנית למשפחתו הבעייתית, היא שתהפוך את המדען הצעיר לפורץ דרך ושובר מוסכמות ולמי שיתנער מהמחשבה השלטת, הגישה הדתית הצרה להבנת העולם והאמונות הטפלות. כשגדל, הוא למד באוניברסיטה ושם הוא שמע לראשונה על הרעיונות המהפכניים של קופרניקוס, לגבי מבנה מערכת השמש.

כך היה קפלר לאסטרונום, שהאמין בתיאוריה הקופרניקאית (של קופרניקוס). כמו קופרניקוס, גם הוא גרס שכדור הארץ הוא רק אחד מכוכבי הלכת ושכולם נעים סביב השמש. קפלר הפך לעוזרו ולתלמידו של האסטרונום המפורסם טיכו ברהה, אך זה מת שנה לאחר מכן. לאחר מותו של ברהה, ניתח קפלר את התצפיות המדויקות שערך מורו בחייו ופיתח תיאוריה משלו לגבי תנועת הכוכבים.

כשפרסם את ספרו "אסטרונומיה חדשה", גילה עולם המדע שבניגוד לקופרניקוס ולגלילאו, קפלר הצעיר העריך אז, לפני כ-400 שנה, שתנועת הכוכבים סביב השמש אינה מעגלית אלא בצורת אליפסה (משהו כמו מעגל מעוך).

זו הייתה מהפכה במדע האסטרונומיה. בניגוד למה שחשבו מאות שנים על מסלולם המעגלי של הכוכבים, קפלר מצא שהכוכבים נעים במסלולים אליפטיים. מאז הפכה תפיסה זו לעובדה מדעית.

אמנם זה היה חידוש מרתק לאסטרונומים בני דורו, אבל תגליתו המפורסמת לגבי המסלול האליפטי של כוכבי הלכת המקיפים את השמש, אינה היחידה...

קפלר גם תיאר יפה גם את כוח המשיכה של השמש, הכוח שקובע את מסלוליהם של כוכבי הלכת וגם את העובדה ששינויי המרחק מהשמש משנים את מהירותם של כוכבי הלכת. חשובה גם התגלית לגבי הקשר בין מרחקו של כוכב מהשמש לזמן שבו הוא משלים מחזור הקפה שלם מסביבה.

כל אלו איפשרו לו לתאר את חוקי תנועת הכוכבים. הוא המשיך וניסח את שלושת "חוקי קפלר", חוקים שיהיו מרכזיים בהבנת מערכת השמש ועתידים להשפיע מאז על כל גדולי האסטרונומים, כולל אייזיק ניוטון, אולי גדול המדענים בהיסטוריה.


הנה קיצור תולדות יוהנס קפלר:

https://youtu.be/tp1WkB7l-9k


חייו של קפלר:

https://youtu.be/VB3V36LJpGc


מכונה שמדגימה את רעיונותיו של יוהאנס קפלר (עברית):

https://youtu.be/drjtj9LFkA8


ומצגת וידאו על קפלר ודרכו:

https://youtu.be/DLO_GDF0qq8

בין הזיהומים שמייצר האדם בכדור הארץ, על הפגיעה שלהם בסביבה, בצומח ובחי, אחד מהפחות מוכרים בציבור הוא זיהום אור (Light Pollution).

זיהום האור הוא מושג שמתאר עודף של אור מלאכותי בשמי הלילה. הוא נובע בדרך כלל מבזבוז מסיבי של אור ותאורה, שלרוב הוא תוצר לוואי של העידן התעשייתי והערים הגדולות של העידן המודרני.

מה שמביא לזיהום אור הם תופעות של אור עודף ומוגזם, בזבוז משמעותי של אור מלאכותי, כבישים ומתקנים העוברים בשטחים פתוחים שהם בתי גידול של בעלי חיים, או כיוון גרוע של אור שגורם לו לפנות למקומות שאין צורך להאיר.

גורמים כמו ערפל, עננים, אירוסול ואפילו פחמן דו-חמצני מחזקים או יכולים לחזק זיהום אור ולהחריף אותו.

התופעה הבולטת ביותר שנגרמת מזיהום אור היא זיהום האור האסטרונומי, שגורם להיעלמות הכוכבים בשמי הלילה. יש בזה כמובן גם מפגע אסתטי, הנובע מכך שבמקום לראות כוכבים מנצנצים בשמיים, אנו רואים אותם בקושי, דרך ענן של אור מעל העיר. זו גם הסיבה העיקרית שהקמה של מצפה כוכבים מחקרי תהיה כמעט תמיד באזורי מדבר או במקומות רחוקים מערים ויישובים גדולים שכאלה.

אך גם אם הכי ידועה מהתופעות שנגרמות כתוצאה מזיהום אור היא זו של הסתרת הכוכבים בשמי הלילה, היא ממש לא היחידה. עוצמת התאורה המלאכותית בשעות הלילה התגברה במאה האחרונה לממדים שפוגעים קשות בבתי הגידול, באקולוגיה ובביולוגיה של החי והצומח שבטבע.

בשל העובדה שחלק גדול מהפעילות של חיות בר ובעלי חיים מתרחש בשעות הלילה, הנזק לחיי הטבע הוא משמעותי. הסובלים הם רבים מהמינים ולא חסרות דוגמאות. מצבי הים הזעירים שאך זה בקעו מהביצים ובמקום אל הים המנצנץ מושכים אותם דווקא אורות העיר.

אם זה הסינוור של ציפורים נודדות הנעזרות באור הכוכבים לניווט בלילה, חרקים המשמשים מזון ומתקבצים דווקא ליד עמודי תאורה ובכך משנים את מעגל התזונה הלילי, אם זו הפגיעה בהתמצאות המרחבית של יונקים גדולים שנדרסים בכבישים, או שינויים ב"שעון הביולוגי" של בעלי חיים שונים, כתוצאה מהאור שיוצר בלבול בין יום ללילה. אלה רק חלק מפגיעות הזיהום של האור.

האדם לא צריך להפסיק להאיר את חייו בלילות. עלינו רק לשים לב שאנו עושים את המקסימום שלא לפגוע בסביבתנו, גם בנושא זה. תאורה חכמה, חסכונית, ממוקדת רק במה שצריך ובעיקר מתחשבת וכזו שמכבים בכל זמן שאינה נדרשת - כל אלו הם המינימום ההכרחי לשמירה על הטבע שמעניק לנו כל כך הרבה.


הנה הסבר על זיהום האור (עברית):

https://youtu.be/tqJ5HyZBCKE


סרטון שמציג את זיהום אורות:

https://youtu.be/V_A78zDBwYE


השפעת האור על ראיית הכוכבים:

https://youtu.be/0FXJUP6_O1w


השפעות פחות ידועות ודי מזיקות שלו:

https://youtu.be/sYAzTYmXMBg


ומשום כך טלסקופים לצפייה בחלל העמוק יימצאו תמיד במדבר:

https://youtu.be/IM4hhIwlYpY

טיכו ברהה (Tycho Brahe) היה מלומד ואסטרונום דני מהמאה ה-16, שהיה אחרון האסטרונומים הגדולים שצפו בכוכבים בעין בלתי מזוינת, בעידן שלפני המצאת הטלסקופ.

ברהה היה המדויק ביותר מבין האסטרונומים שלפני עידן הטלסקופ ואחד מהמדענים החשובים שתרמו למהפכה המדעית.

בנערותו ראה ברהה ליקוי לבנה. הליקוי התרחש לפי תחזיות האסטרונומים וטיכו כל כך התרשם ממנו, עד שהחליט להיות אסטרונום. בני משפחתו התנגדו, שכן טענו שלא יאה שבן אצילים כמוהו יעסוק במדע. הוא נשלח ללמוד משפטים, אבל המשיך ללמוד ולעסוק באסטרונומיה בסתר. בעת לימודיו באוניברסיטה השתתף ברהה בדו-קרב עם אציל אחר ואיבד בקרב את אפו. לאורך כל חייו הלך מאז, עם אף תותב ודבק ששימש להדביקו לפניו.

כוכבו של ברהה דרך לאחר שהוא מצא כוכב חדש והוכיח ש"הספירות השמימיות" משתנות, בניגוד למחשבה המקובלת עד אז, לפי התיאוריה האריסטוטלית השלטת, שאין שינויים בכוכבים. תגלית זו של ברהה, שגם קבע את המונח "נובה" לכוכב חדש, הכתה את העולם המדעי בשוק והפכה אותו לגמרי. הנובה של 1572 הוכיחה שעולם הכוכבים הקבועים משתנה ועוד איך. הברנש הדני הפך לאסטרונום בעל שם וזכה מעתה ליוקרה רבה.

מחקריו ותמיכת הפטרונים שלו הפכו את ברהה לאדם עשיר ומבוסס בתקופתו. הוא ביצע תצפיות מדויקות בכוכבי הלכת. את ממצאיו המשיך לחקור, אחרי מותו, עוזרו יוהנס קפלר, שיהפוך לאסטרונום ידוע גם הוא. קפלר גילה מהתצפיות של ברהה תגליות מרתקות, כמו זו שכוכבי הלכת מקיפים את השמש במסלול שצורתו אליפסה ולא עיגול, כמו שחשבו החוקרים לפניו.

לפי עדות קפלר, עוזרו הנאמן, מילותיו האחרונות של ברהה היו: "לא חייתי לשווא".


הנה סיפורו של טיכו ברהה (מתורגם):

https://youtu.be/7QDvKzY4aqA


סקירה על חייו ותגליותיו של טיכו ברהה:

https://youtu.be/H4tZ9tyd_MM


ומצגת וידאו על דמותו:

https://youtu.be/PPq9Tgshuro

יש הרבה ויכוחים על זהות הממציאים של הטלסקופ (Telescope). ההמונים נוקבים תמיד בשמו של גליליאו ובקרב "היודעים" הנטייה לומר שהאנס ליפרסהיי ההולנדי הוא הממציא שלו.

אבל אם נסתכל על זה בבירור נראה שהמכשיר הראשון שליפרסהיי בנה לא עוצב למטרות מדידה או תצפיות אלא יותר כחלק מהמסורת של פיתוח רעיונות מעניינים, מעין אמצעי בידור להמונים או צעצועים של אותה תקופה לבילוי מסקרן.

הטלסקופ כמכשיר מדעי הוא כנראה בכל זאת פיתוח של ההמצאה של האנס על ידי גלילאו גליליי, ששמע על המכשיר המופלא והחליט שהוא מתאים כדי לאפשר לו לצפות בכוכבים. זו הסיבה שרבים נוטים לייחס לגליליאו את ההמצאה של הטלסקופ והם לא ממש טועים..


הנה סרטון על המצאת הטלסקופ:

http://youtu.be/JChDGRhpAwA


יש סברות שטלסקופים פרימיטיביים היו קיימים כבר בתקופת האבן:

https://youtu.be/6q85LyBJi0w


יצרן ביתי של טלסקופים מספר על המלאכה (עברית):

https://youtu.be/psNqqgh7Oo0


ותולדות הטלסקופ בסרט תיעודי קצר:

https://youtu.be/fmTioY_b-sY?long=yes

רבים רואים בו את "הקדוש של המדע". סיפורו של האסטרונום האיטלקי ג'ורדנו ברונו הוא אחד הסיפורים העצובים, של מדען שהקדים את זמנו ושילם בחייו על שהבין לפני כולם את מה שבדור הבא יבינו גדולי החוקרים.

ברונו, מהעיר נפולי, הוא המדען הראשון שהקריב את חייו בשם המדע. הוא הוצא להורג בשל "חלומות החלל" שחלם.

הכל החל כשקרא ספר של לוקרציוס, שכתב 1500 שנה לפני כן שהיקום הוא אינסופי. לוקרציוס דימה איש שיורה חץ מקצה היקום החוצה. או שהחץ ממשיך לאינסוף או שהוא פוגע בקיר. אם זה קיר אז יוכל האיש לעמוד מעליו ולירות שוב.. כך זה חוזר והולך.. הוא חזה יקום עצום במידותיו ואף אינסופי.

ברונו חלם בדיוק על יקום כזה, שהאדם וכדור הארץ תופסים בו מקום קטן מאוד. הוא החל להפיץ את רעיונותיו לגבי היקום העצום, שבו יש עוד עולמות רבים כמו שלנו. הוא הגיע למסקנה שהכוכבים שנראים בשמיים הם בעצם שמשות, שיש מסביבן כוכבים קטנים הסובבים אותן.

בעיני בני תקופתו, המאמינים במרכזיות של כדור הארץ ביקום, זה היה הזוי. כל זרמי הכנסיה החרימו את ברונו ואת טענותיו וראו בו כופר.

באנגליה שאליה נסע כדי להרצות על רעיונותיו, לעגו לו המדענים של התקופה בבוז. זמן לא רב אחרי שחזר לאיטליה, הוא הוכנס לכלא, בשל "רעיונותיו הנואלים".

במשך 8 שנים עונה ג'ורדנו ברונו על ידי האינקוויזיציה, אך הוא סרב להכחיש את רעיונותיו ועמד על דעתו. לפיכך הוצא ג'ורדנו ברונו להורג על ידי האינקוויזיציה.

10 שנים אחרי מותו יצפה גליליאו לראשונה בטלסקופ ויצטרף לרעיונותיו של ברונו, שהתבררו כמדוייקים להפליא. בהדרגה יבינו העולם המדעי ובשלב מאוחר יותר גם הכנסיה, שכדור הארץ רחוק מלהיות מרכז היקום ושברונו צדק.

בקרב יודעי דבר ברונו נחשב ל"קדוש הראשון של עולם המדע". כיום יש אוניברסיטאות ומכוני מחקר על שמו של הקדוש המעונה של האסטרונומיה ובצדק רב. הוא נתן את חייו למען הקידמה המחשבתית והרציונליזם, אבל הקדים במעט את זמנו.

בניגוד לקופרניקוס, בן תקופתו הפולני, שאמר דברים דומים ואף הוכיח אותם מתמטית ומדעית, לא רבים בציבור הרחב מכירים את שמו של ברונו, שהקדים את כולם בהבנת היקום ומקומנו בו.

נסכם במילים פשוטות. ג'ורדנו ברונו היה הראשון לטעון שכדור הארץ אינו מרכז העולם ושהיקום הוא אינסופי, אבל לא הצליח להביא לכך הוכחות וממצאים ובכל זאת עמד על דעתו ושילם על כך בחייו.


הנה סיפורו של ג'ורדנו ברונו:

http://youtu.be/2j2NKHgZrGo


לג'ורדנו ברונו חלק משמעותי בהתפתחות הבנת היקום (מתורגם):

https://youtu.be/rIVkvrEiVm0


ופרופסור הרסגור בפודקסט של "שעה היסטורית" על ברונו (עברית):

https://youtu.be/Y1kFm246TEg?long=yes