מי היה טיכו ברהה?
טיכו ברהה (Tycho Brahe) היה מלומד ואסטרונום דני מהמאה ה-16, שהיה אחרון האסטרונומים הגדולים שצפו בכוכבים בעין בלתי מזוינת, בעידן שלפני המצאת הטלסקופ.
ברהה היה המדויק ביותר מבין האסטרונומים שלפני עידן הטלסקופ ואחד מהמדענים החשובים שתרמו למהפכה המדעית.
בנערותו ראה ברהה ליקוי לבנה. הליקוי התרחש לפי תחזיות האסטרונומים וטיכו כל כך התרשם ממנו, עד שהחליט להיות אסטרונום. בני משפחתו התנגדו, שכן טענו שלא יאה שבן אצילים כמוהו יעסוק במדע. הוא נשלח ללמוד משפטים, אבל המשיך ללמוד ולעסוק באסטרונומיה בסתר. בעת לימודיו באוניברסיטה השתתף ברהה בדו-קרב עם אציל אחר ואיבד בקרב את אפו. לאורך כל חייו הלך מאז, עם אף תותב ודבק ששימש להדביקו לפניו.
כוכבו של ברהה דרך לאחר שהוא מצא כוכב חדש והוכיח ש"הספירות השמימיות" משתנות, בניגוד למחשבה המקובלת עד אז, לפי התיאוריה האריסטוטלית השלטת, שאין שינויים בכוכבים. תגלית זו של ברהה, שגם קבע את המונח "נובה" לכוכב חדש, הכתה את העולם המדעי בשוק והפכה אותו לגמרי. הנובה של 1572 הוכיחה שעולם הכוכבים הקבועים משתנה ועוד איך. הברנש הדני הפך לאסטרונום בעל שם וזכה מעתה ליוקרה רבה.
מחקריו ותמיכת הפטרונים שלו הפכו את ברהה לאדם עשיר ומבוסס בתקופתו. הוא ביצע תצפיות מדויקות בכוכבי הלכת. את ממצאיו המשיך לחקור, אחרי מותו, עוזרו יוהנס קפלר, שיהפוך לאסטרונום ידוע גם הוא. קפלר גילה מהתצפיות של ברהה תגליות מרתקות, כמו זו שכוכבי הלכת מקיפים את השמש במסלול שצורתו אליפסה ולא עיגול, כמו שחשבו החוקרים לפניו.
לפי עדות קפלר, עוזרו הנאמן, מילותיו האחרונות של ברהה היו: "לא חייתי לשווא".
טיכו ברהה (Tycho Brahe) היה מלומד ואסטרונום דני מהמאה ה-16, שהיה אחרון האסטרונומים הגדולים שצפו בכוכבים בעין בלתי מזוינת, בעידן שלפני המצאת הטלסקופ.
ברהה היה המדויק ביותר מבין האסטרונומים שלפני עידן הטלסקופ ואחד מהמדענים החשובים שתרמו למהפכה המדעית.
בנערותו ראה ברהה ליקוי לבנה. הליקוי התרחש לפי תחזיות האסטרונומים וטיכו כל כך התרשם ממנו, עד שהחליט להיות אסטרונום. בני משפחתו התנגדו, שכן טענו שלא יאה שבן אצילים כמוהו יעסוק במדע. הוא נשלח ללמוד משפטים, אבל המשיך ללמוד ולעסוק באסטרונומיה בסתר. בעת לימודיו באוניברסיטה השתתף ברהה בדו-קרב עם אציל אחר ואיבד בקרב את אפו. לאורך כל חייו הלך מאז, עם אף תותב ודבק ששימש להדביקו לפניו.
כוכבו של ברהה דרך לאחר שהוא מצא כוכב חדש והוכיח ש"הספירות השמימיות" משתנות, בניגוד למחשבה המקובלת עד אז, לפי התיאוריה האריסטוטלית השלטת, שאין שינויים בכוכבים. תגלית זו של ברהה, שגם קבע את המונח "נובה" לכוכב חדש, הכתה את העולם המדעי בשוק והפכה אותו לגמרי. הנובה של 1572 הוכיחה שעולם הכוכבים הקבועים משתנה ועוד איך. הברנש הדני הפך לאסטרונום בעל שם וזכה מעתה ליוקרה רבה.
מחקריו ותמיכת הפטרונים שלו הפכו את ברהה לאדם עשיר ומבוסס בתקופתו. הוא ביצע תצפיות מדויקות בכוכבי הלכת. את ממצאיו המשיך לחקור, אחרי מותו, עוזרו יוהנס קפלר, שיהפוך לאסטרונום ידוע גם הוא. קפלר גילה מהתצפיות של ברהה תגליות מרתקות, כמו זו שכוכבי הלכת מקיפים את השמש במסלול שצורתו אליפסה ולא עיגול, כמו שחשבו החוקרים לפניו.
לפי עדות קפלר, עוזרו הנאמן, מילותיו האחרונות של ברהה היו: "לא חייתי לשווא".
