שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי צפיית בינג' שהפכה כה שכיחה?
הכל התחיל כשהאתר נטפליקס העלה את הסדרה "בית הקלפים" בשלמותה והציע למנויים שלו לצפות ברצף בעונה שלמה בבת אחת - מהתחלה ועד הסוף. זו הייתה תחילתה של תופעת הבינג', תופעה ששינתה ותשנה את עולם הטלוויזיה, כמו שאנו מכירים אותו.
צפיית בינג' (Binge) היא צפיית רצף, צפייה מרתונית בכל הפרקים הנגישים של סדרת טלוויזיה, ללא הפסקה. הבינג' נולד משירותי הצפייה בסטרימינג, דוגמת נטפליקס והולו ומהאפשרויות שמציעות תוכנות כמו פופקורן טיים, לצפייה רציפה בסרטים המועברים בקבצי טורנט איכותיים.
המשותף לכל אלה הוא שהתוכן עובר בהם לבחירת הצופה, דרך האינטרנט. צפייה כזו בסדרות, ללא הפסקה, לא הייתה אפשרית בעבר. אבל כיום, בעידן הסטרימינג והצפייה הישירה דרך האינטרנט ובממירים החכמים של חברות הלוויין והכבלים, היא אפשרית ורבים אכן מתמסרים ואפילו מתמכרים לה.
צפיית בינג' פופולארית מאד אצל צעירים. היא אמנם לא מומלצת בתקופות שבהן לומדים או עוסקים בפרויקטים שמחייבים ריכוז, אך בתקופות חופש ארוך או בזמנים של שהייה ארוכה בבית, ערבי חורף, או סתם כשמתים משעמום, אפשר להתמסר לצפיה כזו בסדרה טובה ואז לחזור לפעילות בריאה, שונה כמובן מרביצה מול המסך.
צפיית בינג' אפשרית גם בהתחברות לשירותי צפייה, כמו אימפריות הסטרימינג נטפליקס והולו וגם בצפייה בסדרות שהורדו מהרשת, תוך שימוש באתרי צפייה ישירה או תוכנות ביטורנט ושיתוף קבצים.
אגב, יתכן ששירותי הצפייה הללו עושים כיום צעד אחורה בנושא הבינג'. יותר ויותר מהם מנסים לחזור ולשחרר פרקים חדשים אחת לשבוע. ההשערה היא שזה יחזיק את הצופים במתח, יחזיר להם את החוויה החברתית של השיחה עם החבר'ה בעבודה או בבית הספר על אירועי הפרק של אתמול בערב ויגדיל את הנאמנות לחברת הסטרימינג שבה מוזרמת כל סדרה כזו.
אז האם יתכן שהבינג' עתיד להיעלם ויהפוך לאפיזודה שהייתה והסתיימה?
על מהו הבינג' ועל העוקץ (עברית):
https://youtu.be/HWNc0A9nZNA
כך יכולה להשפיע הצפייה בבינג':
https://youtu.be/uy_qmhac0xQ
הדרך בה מציעים את זה ללקוחות:
http://youtu.be/DDyukofEf4U
החיפוש אחרי בינג'ר מקצועי:
https://youtu.be/xzDuSZeoRAg
כמה מומחי בינג' שעונים על שאלות בהרגליהם במרתוני צפיה:
https://youtu.be/fNjZu4hZRR4
ובחיוך, מה שמציעים להורים לעשות עם הילדים בזמן שהם בבינג':
http://youtu.be/27p9zFJUn-M
מיהם "חותכי הכבלים"?
הטרנד הצעיר הזה הפך כבר לתופעה חברתית ודורית וזכה לשם - תופעת "חותכי הכבלים" (Cord cutters). מדובר בצעירים המתנתקים משירותי הכבלים והלוויין לטובת צפייה בסדרות ובסרטים דרך האינטרנט. בעצם הם מסתמכים על התכנים שזמינים ברשת האינטרנט, תכנים שהם לרוב חינמיים ולעיתים בתשלום, לרוב גם הוא נמוך יחסית.
חיתוך הכבלים כבר הפך לעובדה קיימת וגדלה בארה"ב, אבל כזו ההולכת ומתגברת בארצות רבות, בעיקר בקרב הצעירים. אלה מרוויחים פעמיים, כי בצד החיסכון הכספי הניכר, הם גם חוסכים את הזפזופ והחיפוש המייאש אחרי תוכן מעניין בטלוויזיה.
תרמה לתופעת "חיתוך הכבלים" תופעת הבינג', עוד עניין של מילניאלס, צעירים מדור ה-Y, שצופים ברצף, בעונה שלמה או עונות שלמות של סדרה, מהתחלה ועד הסוף. זאת במקום להמתין לפרק הבא, שיבוא בשבוע הבא. צורת הצפייה הזו נקראת בינג' והיא תופסת במהירות הבזק. כי למי לעזאזל בדור הזה יש סבלנות להמתין שבוע?
כך הצעירים חותכים מהכבלים, או חותכים את הכבלים, לפי הדימוי, כי הם מסרבים לשלם כל כך הרבה לחבילות ערוצים מנופחות ולערוצים שאינם מעוניינים לצפות בהם. הם גם לא צריכים להמתין, כי הם רואים כל פרק מיד אחרי שהוא משודר בחו"ל וכמעט תמיד באיכות טובה יותר.
אז במקום הכבלים או הלוויין הם משתמשים בשירותים מקוונים, בתשלום זעום, או בתוכנות ובאפליקציות פיראטיות. בשנים האחרונות נוטשים צעירים בגילאי 18-34 לא רק את רשתות הכבלים והלוויין אלא גם את ערוצי הטלוויזיה. הם פשוט עברו לצרוך את הסדרות המובילות, בסטרימינג או בהורדות, אבל בכל מקרה דרך הרשת.
אגב, המעבר לסטרימרים הוא לא נטישה של מכשיר הטלוויזיה, כי בשביל לצפות בתוכן כך, משתמשים אמנם בסמארטפון, לפטופ או טאבלט, אבל הצפייה היא עדיין במסכים שמגיעים ל-60 אינץ' ויותר - מסכי הטלוויזיה המוכרים והטובים.
ואם חשבתם שזה הכל, אז המתינו עוד קצת, כי בקרוב יתבגר וייצא לחיים דור ה-Z, דור צעיר עוד יותר, שנולד למציאות נטולת ממיר לחלוטין.
הנה חותכי הכבלים:
https://youtu.be/YvmRbV9AUzk
סטרימרים וטלוויזיות חכמות מזרימים כבר מהעשור השני מדיה בחינם או בזול:
https://youtu.be/BMW85fWELgA
יש מי שמתפרנסים מעזרה לאנשים שרוצים לחתוך את הכבלים וצריכים סיוע:
https://youtu.be/twzJQ7t_V3c
6 אפליקציות לחותכי כבלים:
https://youtu.be/Z7wofSNDi3E
רבים משתמשים בשירותים שכאן:
https://youtu.be/ALDL1lKiTkc
וכך תעשו זאת באמריקה:
https://youtu.be/9_IP2UJfYKU
מה זה סטרימר ואיך הוא משמש את "חותכי הכבלים"?
סטרימר (Streamer), בעברית "מזרים רשת", הוא מכשיר טכנולוגי המחובר לטלוויזיה ומאפשר צפייה בה, בתכנים המגיעים מרשת האינטרנט.
כלומר, הסטרימר מתחבר לטלוויזיה דרך חיבור ה-HDMI שלה. הוא מחובר למחשב בכבל או בקישור אלחוטי וכך הופך טלוויזיה פשוטה למכונת צפייה בסרטים וסדרות, מאפשר לגשת לתכני סטרימינג מאתרים כמו YouTube, Netflix וכמובן לגלוש ברשת.
הסטרימר הופך כל טלוויזיה פשוטה לטלוויזיה חכמה ויכול לחסוך הרבה כסף למתנתקים מחברות הכבלים והלוויין, מי שמכונים "חותכי הכבלים".
בין הסטרימרים הבולטים ניתן למנות את כרומקאסט (Chromecast), המיני סטרימר של חברת גוגל, שמוצע כדפדפן בתוך דונגל, חיבור קטנטן ופשוט הננעץ בחיבור HDMI ונשלט באמצעות הסמארטפון, הטאבלט או המחשב. בקליק אחד תוכלו לצפות בעזרתו בכל תוכן מהדפדפן, מהמחשב עצמו או מכל תוכנה שמציעה חיבור ישיר אליו.
אבל הסטרימרים לא רק מאפשרים חיסכון כספי ניכר, אלא גם את הזפזופ והחיפוש המייאש של מי שאין להם זמן פנוי או חשק למצוא תוכן מעניין בטלוויזיה.
מה שהופך את הסטרימרים לחלק מתופעת הבינג', שבה צופים צעירי דור ה-Y, ה"מילניאלס", בעונות שלמות של סדרות ברצף, ללא הפסקה או המתנה לשבוע הבא, דוגמת ההרגלים ה"מיושנים" של הוריהם בצעירותם, כלומר לצרוך תכני טלוויזיה ללא המתנה כלשהי ל"המשך יבוא"...
הנה הסטרימרים שמנגישים מקורות מקוונים של מדיה בחינם או בזול:
https://youtu.be/aHRcO9Y-M9Y
הכרומקאסט - מיני סטרימר פשוט וזול, המאפשר לשדר לטלוויזיה תוכן לצפייה מסמארטפון, טאבלט או מחשב:
https://youtu.be/5qZG3sJpHIo
הסטרימר המצליח של שיאומי Xiaomi Mi Box:
https://youtu.be/7arXfI7JpDg
וכך משתמשים בסטרימר כזה:
https://youtu.be/e6q2U9JwKXs
מה המהפכה של ענקית הסטרימינג נטפליקס?
נטפליקס (Netflix) היא חברת הסטרימינג המצליחה והמהפכנית של עולם הטלוויזיה וללא ספק האבטיפוס של חברות הסטרימינג של ימינו בכלל. אם יש סיבה עיקרית לשלל המושגים החדשים בעולם הבידור הביתי, כמו בינג', "חותכי כבלים", התמכרות לסדרות, או "בית הקלפים" - קוראים לה נטפליקס.
היא החלה את דרכה בשנת 1997, כאתר להשכרת סרטי DVD שהובאו למזמין באמצעות שליח עד הבית. בתחילת הדרך היא די הצליחה, אבל כדי להתפתח מהר יותר החליטו היזמים להציע להנהלת רשת החנויות "בלוקבאסטר" לקנות את החברה שלהם בכ-2 מיליון דולר. הסכום היה קטן יחסית, אבל הם קיבלו תשובה שלילית. לאחר זמן מה, אגב, הם שבו וניסו להציע לענקית הזו לקנות אותם, הפעם ב-50 מיליון דולר, כי הם גדלו, אבל בלוקבאסטר שוב דחתה אותם והמנכ"ל שלה צחק עליהם בלגלוג.
שנים עברו ובהדרגה הפכה נטפליקס לאופנתית מאוד. המייסדים שלה עברו עליות וירידות אבל בהדרגה עשו זאת. המילניאלס, צעירי דור ה-Y, גילו אותם ורבים רבים הצטרפו אליה. ההצלחה הייתה כה גדולה עד שבהדרגה נטפליקס חיסלה לחלוטין את תעשיות המכונות האוטומטיות להשכרת סרטים. המכונות האלה היו חלק עיקרי בהכנסותיהן של רשתות דוגמת בלוקבסטר, שדחתה אותם בעבר.
כיום, ב-2019, יש לבלוקבאסטר 4 חנויות בלבד. נטפליקס, לעומת זאת, היא הצלחה גלובלית עצומה וחברה מצליחה כמעט בכל מקום שבו היא פועלת בעולם. שוויה מוערך ב-240 מיליארד דולר, יותר מזה של דיסני הענקית.
איך זה קרה?
במהלך השנים התפתחה נטפליקס והפכה למהפכנית. בדומה ליוטיוב, החליטה החברה ב-2007 לנסות ולאפשר צפייה ישירה בסרטים דרך האתר שלה. בשונה מיוטיוב, היא הציעה את השירות הזה בתשלום ובניגוד למרבית אתרי הצפייה הישירה - באופן חוקי לחלוטין. בצד הטכני, בדומה לה, התמקדה נטפליקס בהזרמה דרך האינטרנט, של תוכן ויזואלי, היישר לטלוויזיה החכמה או לממיר של מנוייה.
כך הפכה נטפליקס די מהר מאתר אינטרנט ששלח בדואר סרטים ב-DVD להשכרה, לחברת סטרימינג, שהשאירה מאחור גם את שירותי הכבלים וה-VOD המיושן שלהם.
השיטה הייתה פשוטה והיום היא נפוצה - תשלום חודשי מקנה למנוי גישה חופשית לכל התכנים, ללא פרסומות וכמובן מבלי שייאלץ להמתין שבוע שלם לפרק הבא. הבינג' נולד.
בשנת 2013 החלה נטפליקס להפיק גם תוכן טלוויזיה מקורי משלה. לסדרה הראשונה שלה קראו "בית הקלפים" והיא עשתה היסטוריה, כי מעתה נטפליקס לא תלוייה ברשתות השידור שימכרו לה סדרות. היום הן יודעות שהיא יכולה בלעדיהן אז הן מוכרות בלי עניינים. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
ב-2019 נטפליקס מזרימה סרטים וסדרות לכל פלטפורמה אפשרית. לטלוויזיות חכמות, סטרימרים וטאבלטים ועד ללפטופים וטלפונים חכמים. דומה שהיא בכל מקום.
היא ספקית התוכן הגדולה והמצליחה בעולם. עם שווי של כרבע טריליון דולר ורקורד של שינויים מרתקים בעולם הצפייה שהיא הצליחה להחדיר לדור ה-Y.
כי המהפכה הטלוויזיונית של "נטפליקס" מתבצעת בשלל פיתוחים טכנולוגיים ובינה מלאכותית חדשניים ואפקטיביים ביותר. אם זה האלגוריתם שיודע להמליץ על סדרות או סרטים שתאהב, על סמך מה שצפית בו בעבר. אם זה החיבור הישיר וללא עצירה, אל הפרק הבא בסדרה, מה שמעודד צפיית בינג' רציפה ואם זה היכולת לעבור ממכשיר למכשיר ולהמשיך לצפות בסרט או בפרק מהסדרה, בדיוק במקום שבו עצרת במכשיר הקודם.
אז אנחנו אולי עוצרים לבסוף את הצפייה, בכל זאת מחר עובדים או לומדים, אבל המכונה של נטפליקס פשוט לא עוצרת. קוראים לזה הצלחה.
הנה הסיפור של נטפליקס:
https://youtu.be/XL6zNexyt8o
נטפליקס בישראל (עברית):
https://youtu.be/oAVkuW3I3Xk
פרסומת של נטפליקס מהימים שבהם התחרות הייתה בחנויות:
https://youtu.be/EkIDUB3SpPY
ופרסומת לשירות הסטרימינג:
https://youtu.be/-Ii2kFWhRlc
צפיית בינג'
הכל התחיל כשהאתר נטפליקס העלה את הסדרה "בית הקלפים" בשלמותה והציע למנויים שלו לצפות ברצף בעונה שלמה בבת אחת - מהתחלה ועד הסוף. זו הייתה תחילתה של תופעת הבינג', תופעה ששינתה ותשנה את עולם הטלוויזיה, כמו שאנו מכירים אותו.
צפיית בינג' (Binge) היא צפיית רצף, צפייה מרתונית בכל הפרקים הנגישים של סדרת טלוויזיה, ללא הפסקה. הבינג' נולד משירותי הצפייה בסטרימינג, דוגמת נטפליקס והולו ומהאפשרויות שמציעות תוכנות כמו פופקורן טיים, לצפייה רציפה בסרטים המועברים בקבצי טורנט איכותיים.
המשותף לכל אלה הוא שהתוכן עובר בהם לבחירת הצופה, דרך האינטרנט. צפייה כזו בסדרות, ללא הפסקה, לא הייתה אפשרית בעבר. אבל כיום, בעידן הסטרימינג והצפייה הישירה דרך האינטרנט ובממירים החכמים של חברות הלוויין והכבלים, היא אפשרית ורבים אכן מתמסרים ואפילו מתמכרים לה.
צפיית בינג' פופולארית מאד אצל צעירים. היא אמנם לא מומלצת בתקופות שבהן לומדים או עוסקים בפרויקטים שמחייבים ריכוז, אך בתקופות חופש ארוך או בזמנים של שהייה ארוכה בבית, ערבי חורף, או סתם כשמתים משעמום, אפשר להתמסר לצפיה כזו בסדרה טובה ואז לחזור לפעילות בריאה, שונה כמובן מרביצה מול המסך.
צפיית בינג' אפשרית גם בהתחברות לשירותי צפייה, כמו אימפריות הסטרימינג נטפליקס והולו וגם בצפייה בסדרות שהורדו מהרשת, תוך שימוש באתרי צפייה ישירה או תוכנות ביטורנט ושיתוף קבצים.
אגב, יתכן ששירותי הצפייה הללו עושים כיום צעד אחורה בנושא הבינג'. יותר ויותר מהם מנסים לחזור ולשחרר פרקים חדשים אחת לשבוע. ההשערה היא שזה יחזיק את הצופים במתח, יחזיר להם את החוויה החברתית של השיחה עם החבר'ה בעבודה או בבית הספר על אירועי הפרק של אתמול בערב ויגדיל את הנאמנות לחברת הסטרימינג שבה מוזרמת כל סדרה כזו.
אז האם יתכן שהבינג' עתיד להיעלם ויהפוך לאפיזודה שהייתה והסתיימה?
על מהו הבינג' ועל העוקץ (עברית):
https://youtu.be/HWNc0A9nZNA
כך יכולה להשפיע הצפייה בבינג':
https://youtu.be/uy_qmhac0xQ
הדרך בה מציעים את זה ללקוחות:
http://youtu.be/DDyukofEf4U
החיפוש אחרי בינג'ר מקצועי:
https://youtu.be/xzDuSZeoRAg
כמה מומחי בינג' שעונים על שאלות בהרגליהם במרתוני צפיה:
https://youtu.be/fNjZu4hZRR4
ובחיוך, מה שמציעים להורים לעשות עם הילדים בזמן שהם בבינג':
http://youtu.be/27p9zFJUn-M
הטרנד הצעיר הזה הפך כבר לתופעה חברתית ודורית וזכה לשם - תופעת "חותכי הכבלים" (Cord cutters). מדובר בצעירים המתנתקים משירותי הכבלים והלוויין לטובת צפייה בסדרות ובסרטים דרך האינטרנט. בעצם הם מסתמכים על התכנים שזמינים ברשת האינטרנט, תכנים שהם לרוב חינמיים ולעיתים בתשלום, לרוב גם הוא נמוך יחסית.
חיתוך הכבלים כבר הפך לעובדה קיימת וגדלה בארה"ב, אבל כזו ההולכת ומתגברת בארצות רבות, בעיקר בקרב הצעירים. אלה מרוויחים פעמיים, כי בצד החיסכון הכספי הניכר, הם גם חוסכים את הזפזופ והחיפוש המייאש אחרי תוכן מעניין בטלוויזיה.
תרמה לתופעת "חיתוך הכבלים" תופעת הבינג', עוד עניין של מילניאלס, צעירים מדור ה-Y, שצופים ברצף, בעונה שלמה או עונות שלמות של סדרה, מהתחלה ועד הסוף. זאת במקום להמתין לפרק הבא, שיבוא בשבוע הבא. צורת הצפייה הזו נקראת בינג' והיא תופסת במהירות הבזק. כי למי לעזאזל בדור הזה יש סבלנות להמתין שבוע?
כך הצעירים חותכים מהכבלים, או חותכים את הכבלים, לפי הדימוי, כי הם מסרבים לשלם כל כך הרבה לחבילות ערוצים מנופחות ולערוצים שאינם מעוניינים לצפות בהם. הם גם לא צריכים להמתין, כי הם רואים כל פרק מיד אחרי שהוא משודר בחו"ל וכמעט תמיד באיכות טובה יותר.
אז במקום הכבלים או הלוויין הם משתמשים בשירותים מקוונים, בתשלום זעום, או בתוכנות ובאפליקציות פיראטיות. בשנים האחרונות נוטשים צעירים בגילאי 18-34 לא רק את רשתות הכבלים והלוויין אלא גם את ערוצי הטלוויזיה. הם פשוט עברו לצרוך את הסדרות המובילות, בסטרימינג או בהורדות, אבל בכל מקרה דרך הרשת.
אגב, המעבר לסטרימרים הוא לא נטישה של מכשיר הטלוויזיה, כי בשביל לצפות בתוכן כך, משתמשים אמנם בסמארטפון, לפטופ או טאבלט, אבל הצפייה היא עדיין במסכים שמגיעים ל-60 אינץ' ויותר - מסכי הטלוויזיה המוכרים והטובים.
ואם חשבתם שזה הכל, אז המתינו עוד קצת, כי בקרוב יתבגר וייצא לחיים דור ה-Z, דור צעיר עוד יותר, שנולד למציאות נטולת ממיר לחלוטין.
הנה חותכי הכבלים:
https://youtu.be/YvmRbV9AUzk
סטרימרים וטלוויזיות חכמות מזרימים כבר מהעשור השני מדיה בחינם או בזול:
https://youtu.be/BMW85fWELgA
יש מי שמתפרנסים מעזרה לאנשים שרוצים לחתוך את הכבלים וצריכים סיוע:
https://youtu.be/twzJQ7t_V3c
6 אפליקציות לחותכי כבלים:
https://youtu.be/Z7wofSNDi3E
רבים משתמשים בשירותים שכאן:
https://youtu.be/ALDL1lKiTkc
וכך תעשו זאת באמריקה:
https://youtu.be/9_IP2UJfYKU
סטרימר (Streamer), בעברית "מזרים רשת", הוא מכשיר טכנולוגי המחובר לטלוויזיה ומאפשר צפייה בה, בתכנים המגיעים מרשת האינטרנט.
כלומר, הסטרימר מתחבר לטלוויזיה דרך חיבור ה-HDMI שלה. הוא מחובר למחשב בכבל או בקישור אלחוטי וכך הופך טלוויזיה פשוטה למכונת צפייה בסרטים וסדרות, מאפשר לגשת לתכני סטרימינג מאתרים כמו YouTube, Netflix וכמובן לגלוש ברשת.
הסטרימר הופך כל טלוויזיה פשוטה לטלוויזיה חכמה ויכול לחסוך הרבה כסף למתנתקים מחברות הכבלים והלוויין, מי שמכונים "חותכי הכבלים".
בין הסטרימרים הבולטים ניתן למנות את כרומקאסט (Chromecast), המיני סטרימר של חברת גוגל, שמוצע כדפדפן בתוך דונגל, חיבור קטנטן ופשוט הננעץ בחיבור HDMI ונשלט באמצעות הסמארטפון, הטאבלט או המחשב. בקליק אחד תוכלו לצפות בעזרתו בכל תוכן מהדפדפן, מהמחשב עצמו או מכל תוכנה שמציעה חיבור ישיר אליו.
אבל הסטרימרים לא רק מאפשרים חיסכון כספי ניכר, אלא גם את הזפזופ והחיפוש המייאש של מי שאין להם זמן פנוי או חשק למצוא תוכן מעניין בטלוויזיה.
מה שהופך את הסטרימרים לחלק מתופעת הבינג', שבה צופים צעירי דור ה-Y, ה"מילניאלס", בעונות שלמות של סדרות ברצף, ללא הפסקה או המתנה לשבוע הבא, דוגמת ההרגלים ה"מיושנים" של הוריהם בצעירותם, כלומר לצרוך תכני טלוויזיה ללא המתנה כלשהי ל"המשך יבוא"...
הנה הסטרימרים שמנגישים מקורות מקוונים של מדיה בחינם או בזול:
https://youtu.be/aHRcO9Y-M9Y
הכרומקאסט - מיני סטרימר פשוט וזול, המאפשר לשדר לטלוויזיה תוכן לצפייה מסמארטפון, טאבלט או מחשב:
https://youtu.be/5qZG3sJpHIo
הסטרימר המצליח של שיאומי Xiaomi Mi Box:
https://youtu.be/7arXfI7JpDg
וכך משתמשים בסטרימר כזה:
https://youtu.be/e6q2U9JwKXs
נטפליקס (Netflix) היא חברת הסטרימינג המצליחה והמהפכנית של עולם הטלוויזיה וללא ספק האבטיפוס של חברות הסטרימינג של ימינו בכלל. אם יש סיבה עיקרית לשלל המושגים החדשים בעולם הבידור הביתי, כמו בינג', "חותכי כבלים", התמכרות לסדרות, או "בית הקלפים" - קוראים לה נטפליקס.
היא החלה את דרכה בשנת 1997, כאתר להשכרת סרטי DVD שהובאו למזמין באמצעות שליח עד הבית. בתחילת הדרך היא די הצליחה, אבל כדי להתפתח מהר יותר החליטו היזמים להציע להנהלת רשת החנויות "בלוקבאסטר" לקנות את החברה שלהם בכ-2 מיליון דולר. הסכום היה קטן יחסית, אבל הם קיבלו תשובה שלילית. לאחר זמן מה, אגב, הם שבו וניסו להציע לענקית הזו לקנות אותם, הפעם ב-50 מיליון דולר, כי הם גדלו, אבל בלוקבאסטר שוב דחתה אותם והמנכ"ל שלה צחק עליהם בלגלוג.
שנים עברו ובהדרגה הפכה נטפליקס לאופנתית מאוד. המייסדים שלה עברו עליות וירידות אבל בהדרגה עשו זאת. המילניאלס, צעירי דור ה-Y, גילו אותם ורבים רבים הצטרפו אליה. ההצלחה הייתה כה גדולה עד שבהדרגה נטפליקס חיסלה לחלוטין את תעשיות המכונות האוטומטיות להשכרת סרטים. המכונות האלה היו חלק עיקרי בהכנסותיהן של רשתות דוגמת בלוקבסטר, שדחתה אותם בעבר.
כיום, ב-2019, יש לבלוקבאסטר 4 חנויות בלבד. נטפליקס, לעומת זאת, היא הצלחה גלובלית עצומה וחברה מצליחה כמעט בכל מקום שבו היא פועלת בעולם. שוויה מוערך ב-240 מיליארד דולר, יותר מזה של דיסני הענקית.
איך זה קרה?
במהלך השנים התפתחה נטפליקס והפכה למהפכנית. בדומה ליוטיוב, החליטה החברה ב-2007 לנסות ולאפשר צפייה ישירה בסרטים דרך האתר שלה. בשונה מיוטיוב, היא הציעה את השירות הזה בתשלום ובניגוד למרבית אתרי הצפייה הישירה - באופן חוקי לחלוטין. בצד הטכני, בדומה לה, התמקדה נטפליקס בהזרמה דרך האינטרנט, של תוכן ויזואלי, היישר לטלוויזיה החכמה או לממיר של מנוייה.
כך הפכה נטפליקס די מהר מאתר אינטרנט ששלח בדואר סרטים ב-DVD להשכרה, לחברת סטרימינג, שהשאירה מאחור גם את שירותי הכבלים וה-VOD המיושן שלהם.
השיטה הייתה פשוטה והיום היא נפוצה - תשלום חודשי מקנה למנוי גישה חופשית לכל התכנים, ללא פרסומות וכמובן מבלי שייאלץ להמתין שבוע שלם לפרק הבא. הבינג' נולד.
בשנת 2013 החלה נטפליקס להפיק גם תוכן טלוויזיה מקורי משלה. לסדרה הראשונה שלה קראו "בית הקלפים" והיא עשתה היסטוריה, כי מעתה נטפליקס לא תלוייה ברשתות השידור שימכרו לה סדרות. היום הן יודעות שהיא יכולה בלעדיהן אז הן מוכרות בלי עניינים. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
ב-2019 נטפליקס מזרימה סרטים וסדרות לכל פלטפורמה אפשרית. לטלוויזיות חכמות, סטרימרים וטאבלטים ועד ללפטופים וטלפונים חכמים. דומה שהיא בכל מקום.
היא ספקית התוכן הגדולה והמצליחה בעולם. עם שווי של כרבע טריליון דולר ורקורד של שינויים מרתקים בעולם הצפייה שהיא הצליחה להחדיר לדור ה-Y.
כי המהפכה הטלוויזיונית של "נטפליקס" מתבצעת בשלל פיתוחים טכנולוגיים ובינה מלאכותית חדשניים ואפקטיביים ביותר. אם זה האלגוריתם שיודע להמליץ על סדרות או סרטים שתאהב, על סמך מה שצפית בו בעבר. אם זה החיבור הישיר וללא עצירה, אל הפרק הבא בסדרה, מה שמעודד צפיית בינג' רציפה ואם זה היכולת לעבור ממכשיר למכשיר ולהמשיך לצפות בסרט או בפרק מהסדרה, בדיוק במקום שבו עצרת במכשיר הקודם.
אז אנחנו אולי עוצרים לבסוף את הצפייה, בכל זאת מחר עובדים או לומדים, אבל המכונה של נטפליקס פשוט לא עוצרת. קוראים לזה הצלחה.
הנה הסיפור של נטפליקס:
https://youtu.be/XL6zNexyt8o
נטפליקס בישראל (עברית):
https://youtu.be/oAVkuW3I3Xk
פרסומת של נטפליקס מהימים שבהם התחרות הייתה בחנויות:
https://youtu.be/EkIDUB3SpPY
ופרסומת לשירות הסטרימינג:
https://youtu.be/-Ii2kFWhRlc
