שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
קארפול
מה זה קארפול, או נסיעה שיתופית?
קארפול (Carpool) בעברית "שיתוף נסיעות", היא נסיעה ביחד של אנשים זרים, בדרך כלל לעבודה אך גם לצרכים אחרים. הקארפולינג מאפשר חסכון בכסף והקטנה של העומס בכבישים ושל פגיעה בסביבה.
הקארפול מאפשר לכמה אנשים לנסוע יחדיו. נסיעה כזו היא כמובן זולה יותר, משום שאותם אנשים, אם היו נוסעים לבדם, כל אחד במכוניתו, היו מוציאים הרבה יותר על דלק ובלאי של הרכב. בנסיעה משותפת הם חוסכים גם בהוצאות החנייה, כבישי אגרה וכדומה.
אבל לקארפול יש גם יתרונות חברתיים ברורים. החיבור בין אנשים והתפתחות של קשרים, במיוחד בנסיעה משותפת וקבועה, הם דבר חשוב מאד, במיוחד במציאות האינדוודואליסטית של העידן המודרני.
הקארפול תורם גם לסביבה, כי הוא מקטין את מספר המכוניות בכבישים, מה שאומר פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקי תנועה ועומסי תנועה.
בהשוואה לטרמפים, הקארפול גם בטוח יותר. כי ניתן לדעת יותר על הנוסעים שמצטרפים אליך, או הנהגים שאליהם תצטרף. זה כך גם כשמדובר באפליקציות קארפול ייעודיות, כמו BlaBlaCar, או רחבות יותר שמציעות גם קארפול, כמו waze (שבינתיים פרשה מהתחום) או moovit.
הנה הקארפול, הפתרון ההגיוני בשיתוף הנסיעות (עברית):
https://youtu.be/yJtEuAtziF4
נסיעה שיתופית מתאמים באמצעות אפליקציות:
https://youtu.be/8u7QTkFo71Q
אנשים מספרים על הקארפול שלהם:
https://youtu.be/dmGM_BYjAQw
פרסומת שמסבירה את היתרונות (עברית):
http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c
מעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo
כיום מתעדפים בארצנו הפקוקה את הנסיעה השיתופית כאמצעי להקטנת העומס בכבישים (עברית):
https://youtu.be/PQ2O7SLPvNU
והזמרת אדל ב"קארפול קריוקי", תכנית טלוויזיה שמזמינה כוכבים לנסיעה משותפת ושירת קריוקי של שיריהם:
https://youtu.be/Nck6BZga7TQ?long=yes
קארפול (Carpool) בעברית "שיתוף נסיעות", היא נסיעה ביחד של אנשים זרים, בדרך כלל לעבודה אך גם לצרכים אחרים. הקארפולינג מאפשר חסכון בכסף והקטנה של העומס בכבישים ושל פגיעה בסביבה.
הקארפול מאפשר לכמה אנשים לנסוע יחדיו. נסיעה כזו היא כמובן זולה יותר, משום שאותם אנשים, אם היו נוסעים לבדם, כל אחד במכוניתו, היו מוציאים הרבה יותר על דלק ובלאי של הרכב. בנסיעה משותפת הם חוסכים גם בהוצאות החנייה, כבישי אגרה וכדומה.
אבל לקארפול יש גם יתרונות חברתיים ברורים. החיבור בין אנשים והתפתחות של קשרים, במיוחד בנסיעה משותפת וקבועה, הם דבר חשוב מאד, במיוחד במציאות האינדוודואליסטית של העידן המודרני.
הקארפול תורם גם לסביבה, כי הוא מקטין את מספר המכוניות בכבישים, מה שאומר פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקי תנועה ועומסי תנועה.
בהשוואה לטרמפים, הקארפול גם בטוח יותר. כי ניתן לדעת יותר על הנוסעים שמצטרפים אליך, או הנהגים שאליהם תצטרף. זה כך גם כשמדובר באפליקציות קארפול ייעודיות, כמו BlaBlaCar, או רחבות יותר שמציעות גם קארפול, כמו waze (שבינתיים פרשה מהתחום) או moovit.
הנה הקארפול, הפתרון ההגיוני בשיתוף הנסיעות (עברית):
https://youtu.be/yJtEuAtziF4
נסיעה שיתופית מתאמים באמצעות אפליקציות:
https://youtu.be/8u7QTkFo71Q
אנשים מספרים על הקארפול שלהם:
https://youtu.be/dmGM_BYjAQw
פרסומת שמסבירה את היתרונות (עברית):
http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c
מעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo
כיום מתעדפים בארצנו הפקוקה את הנסיעה השיתופית כאמצעי להקטנת העומס בכבישים (עברית):
https://youtu.be/PQ2O7SLPvNU
והזמרת אדל ב"קארפול קריוקי", תכנית טלוויזיה שמזמינה כוכבים לנסיעה משותפת ושירת קריוקי של שיריהם:
https://youtu.be/Nck6BZga7TQ?long=yes
מהן ערי שינה?
"ערי שינה" (Commuter towns) הן ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים. הם אמנם מתגוררים בהן, אך עובדים במקומות אחרים, לרוב בעיר הגדולה.
בעיר שינה טיפוסית יש מעט מאוד, אם בכלל, תעשייה, מסחר, תרבות, או משרדים שבהם אנשים עובדים. לא פעם ממוקמות ערי שינה באזורים כפריים או כפריים-למחצה.
בכל בוקר מתרוקנות ערי שינה אלה מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים בערים הגדולות, באזורי תעשייה ענקיים הממוקמים בסביבה או במרחק רב יותר.
ערי השינה הן מעין המשך או פיתוח של תופעת ה"פירוור", ההולכת ומתחזקת מאז שנות ה-60. בתופעה היסטורית זו חל מעבר של עובדים מהמגורים במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום העבודה שלהם, אל מגורים בפרוורים.
כך הולך וגדל מספרן של ערי השינה בארצות הברית וברבות מהמדינות המתקדמות, כחלק ממגמה של עזיבת הערים לאזורים סמוכים ובעלי אופי כפרי יותר. "נהנים" מכך גם פרוורים, אך גם כפרים וערי שינה ובישראל גם מושבים ושכונות הרחבה בקיבוצים.
ואם יש ערי שינה אז עם הזמן נוצרה כמובן גם תופעת הקומיוטינג, בעברית "יוֹמְמוּת". זו תופעה שמכירים כל היוממים, מי שנוסעים יום יום רחוק מהבית, לעבוד בעיר. הם גרים במקום שקט, זול יותר ומרווח, אבל עובדים במקום בו יש הרבה משרות, שכר טוב וחיים שוקקים.
מכאן גם שהתרחבות והתרבות ערי השינה מביאה להאצה של סלילת דרכים מהן אל העיר ומרכזי העסקים והמסחר ולפיתוח של מערכות תחבורה ציבורית, כמו תחנות רכבת וקווי רכבת קלה.
היותם של ה"יוממים" מבוססים יותר, מביאה לכך שלא פעם מחירי הנדל"ן, כלומר הבתים והדירות, הולכים ועולים בערי השינה, בעוד המחירים בערים הגדולות נמוכים יותר.
האבחנה בין עיר שינה לפרוור אינה מובנת מאליה. שתי צורות החיים הללו אינן מכילות עסקים גדולים ומרבית התושבים בהן נוסעים יום יום לערים או למרכזי תעסוקה נפרדים. אבל ערי השינה ניכרות בכך שהן חסרות את הרצף האורבני אל העיר או לאזור התעסוקה הקרוב, בעוד שפרוור כמעט תמיד יתחבר לכאלה.
הנה הקומיוטינג, של מי שנוסעים כל יום לעבוד בירושלים וגרים בערי ועיירות שינה בסביבה (עברית):
https://youtu.be/dbBZJWk5IzE
קומיוטרית מאחת מערי השינה שמסביב ללונדון:
https://youtu.be/LXiIBtAvTao
קומיוטרים יומיים מערי שינה לערים שונות בעולם:
https://youtu.be/zszLu6F7pEE
גילדפורד היא עיר שינה אופיינית באנגליה:
https://youtu.be/P3TalCwmWmE
והשינויים ברשת הרחובות של ערים חדשות לעומת העיר הגדולה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
"ערי שינה" (Commuter towns) הן ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים. הם אמנם מתגוררים בהן, אך עובדים במקומות אחרים, לרוב בעיר הגדולה.
בעיר שינה טיפוסית יש מעט מאוד, אם בכלל, תעשייה, מסחר, תרבות, או משרדים שבהם אנשים עובדים. לא פעם ממוקמות ערי שינה באזורים כפריים או כפריים-למחצה.
בכל בוקר מתרוקנות ערי שינה אלה מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים בערים הגדולות, באזורי תעשייה ענקיים הממוקמים בסביבה או במרחק רב יותר.
ערי השינה הן מעין המשך או פיתוח של תופעת ה"פירוור", ההולכת ומתחזקת מאז שנות ה-60. בתופעה היסטורית זו חל מעבר של עובדים מהמגורים במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום העבודה שלהם, אל מגורים בפרוורים.
כך הולך וגדל מספרן של ערי השינה בארצות הברית וברבות מהמדינות המתקדמות, כחלק ממגמה של עזיבת הערים לאזורים סמוכים ובעלי אופי כפרי יותר. "נהנים" מכך גם פרוורים, אך גם כפרים וערי שינה ובישראל גם מושבים ושכונות הרחבה בקיבוצים.
ואם יש ערי שינה אז עם הזמן נוצרה כמובן גם תופעת הקומיוטינג, בעברית "יוֹמְמוּת". זו תופעה שמכירים כל היוממים, מי שנוסעים יום יום רחוק מהבית, לעבוד בעיר. הם גרים במקום שקט, זול יותר ומרווח, אבל עובדים במקום בו יש הרבה משרות, שכר טוב וחיים שוקקים.
מכאן גם שהתרחבות והתרבות ערי השינה מביאה להאצה של סלילת דרכים מהן אל העיר ומרכזי העסקים והמסחר ולפיתוח של מערכות תחבורה ציבורית, כמו תחנות רכבת וקווי רכבת קלה.
היותם של ה"יוממים" מבוססים יותר, מביאה לכך שלא פעם מחירי הנדל"ן, כלומר הבתים והדירות, הולכים ועולים בערי השינה, בעוד המחירים בערים הגדולות נמוכים יותר.
האבחנה בין עיר שינה לפרוור אינה מובנת מאליה. שתי צורות החיים הללו אינן מכילות עסקים גדולים ומרבית התושבים בהן נוסעים יום יום לערים או למרכזי תעסוקה נפרדים. אבל ערי השינה ניכרות בכך שהן חסרות את הרצף האורבני אל העיר או לאזור התעסוקה הקרוב, בעוד שפרוור כמעט תמיד יתחבר לכאלה.
הנה הקומיוטינג, של מי שנוסעים כל יום לעבוד בירושלים וגרים בערי ועיירות שינה בסביבה (עברית):
https://youtu.be/dbBZJWk5IzE
קומיוטרית מאחת מערי השינה שמסביב ללונדון:
https://youtu.be/LXiIBtAvTao
קומיוטרים יומיים מערי שינה לערים שונות בעולם:
https://youtu.be/zszLu6F7pEE
גילדפורד היא עיר שינה אופיינית באנגליה:
https://youtu.be/P3TalCwmWmE
והשינויים ברשת הרחובות של ערים חדשות לעומת העיר הגדולה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes