» «
קוד פתוח
מה זה קוד פתוח?



מה משותף לאנדרואיד, גוגל כרום, ויקיפדיה וההייפרלופ שעומדת להסיע אנשים במהירויות מטורפות ממקום למקום? - כל אלה ומיליוני תוכנות וטכנולוגיות אחרות משוחררות לשוק כקוד פתוח (Open Source).

תוכנה בקוד פתוח כשמה כן היא. זוהי תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים בכל מקום. ניתן ומותר לכל מתכנת ומפתח לערוך וליצור גרסאות חדשות של כל תוכנה שמופצת בקוד פתוח. הכי מדהים וכיף הוא שבקוד הפתוח הכל, אבל ממש הכל, הוא בחינם וללא תשלום. לא התוכנה ולא רישיון השימוש בה עולים כסף.

העקרונות של הקוד הפתוח הם פתיחות (כשהכוונה היא שאין היררכיה וכל אחד יכול להשתתף בפיתוח), חינמיות (כשהידע שנותנים ומקבלים הוא ידע ציבורי ולכן ניתן ללא תשלום) ואיכות התוצר (כי מפתחים רבים מבטיחים תוצאה באיכות גבוהה).

תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.

מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.

גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.

כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.


הנה הסבר של מושג הקוד הפתוח (עברית):

https://youtu.be/akAcajhnKzM


שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:

https://youtu.be/yVpbFMhOAwE


פרסומת של חברה שפותחת את הקוד שלה לגמרי לעומת הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים:

https://youtu.be/Pj_tLugpz8g


אם הכל בקוד הפתוח נהדר אז למה יש מתנגדים? (עברית)

https://youtu.be/zmgIvBcHVH0


הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:

https://youtu.be/H4Z09edx52E


סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:

http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE


ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי (מתורגם):

https://youtu.be/EGd5DngPQnM
קוד פתוח
מהי ההיסטוריה של הקוד הפתוח?



מאז הקים ריצ'ארד סטולמן את תנועת התוכנה החופשית, אי-שם באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, עשה הקוד הפתוח (Open source) דרך ארוכה. סטולמן האמין שחברות סגורות ומרוויחות כסף שייכות לעולם הישן. הוא נתקל בזה כשחברת המדפסות זירוקס לא הסכימה לאפשר לו להוסיף לדרייבר של המדפסת שלו שורת קוד ששיפרה אותה משמעותית. האיש הכריז וגיבש עם שותפים לדרך כמה עקרונות שיהיו בעתיד הליבה של תנועת הקוד הפתוח:

#פתיחות במקום היררכיה
כל מי שרוצה להשתתף בפיתוח מוזמן ובכיף.

#חינמיות
במקום חברות המבוססות על רווח התוכנות יהיו חינמיות וחופשיות. אף יותר מהחינם לסטולמן חשוב הקוד הפתוח - הוא שנותן את החופש לכל אדם לשפר את התוכנה ולהכניס בה שינויים ותוספות - זה עתיד להפוך למקור העוצמה והאיכות של תוכנות הקוד הפתוח.

#איכות תוצר גבוהה
שמושגת תודות לשיתוף מפתחים רבים.

כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות ה-90, מפתח ומייצר לינוס טורוולדס את ליבת מערכת ההפעלה הראשונה בקוד פתוח, לינוקס. הוא מוכיח שניתן לייצר בשיטת השיתוף אפילו תוכנות מורכבות כמו מערכות הפעלה.

בשנת 1997 מתרגם אריק ריימונד את פעילותם של השניים למונחים כלכליים. הוא מוציא את הספר "הקתדרלה והבזאר", בו הוא מספר על תופעת הקוד הפתוח לציבור. זה הופך אותו כמעט מיד לאנתרופולוג הבית של תרבות ההאקרים ולמי שייחשב לאבי הקוד הפתוח.

רימונד מספר בספרו שתמיד האמין שרק פיתוח בסגנון הקתדרלה, תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות. הוא מסביר שהכוונה היא לפיתוח זהיר, בידי מעין "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" שעובדים בבדידות ומבלי לפרסם דבר לפני שמערכת ההפעלה או התוכנה מוכנה וסופית. הוא משתף את הקוראים בהפתעתו על כך ש"הקוד הפתוח" הצליח, בשיטה הפוכה מבניית ה"קתדרלה", לפתח מערכת הפעלה עקבית ויציבה דוגמת לינוקס, על אף שהתהליך התנהל לא כקתדרלה, אלא כבזאר רועש וענקי, בו שותפים מפתחים רבים ומגוונים, בעלי עמדות וגישות רבות ואחרות זו מזו. ההתפעלות אותה שיתף עם הקוראים היא שהצליחו לפתח כך תוכנה שהייתה להיווצר רק על ידי ניסים.

בספר ריימונד מעקר את החלק האנרכיסטי והמהפכני שברעיונות התנועה החופשית, מגמיש את רישיון ההפצה של הקוד הפתוח וגם עורך מילון לאנשים פשוטים, של המושגים מעולם ההאקרים שראוי לדעת. הוא הופך רעיונות נהדרים לתנועה של ממש.

בעקבות לינוקס מגיעים גם כלים פתוחים נוספים וחזקים, דוגמת מוזילה פיירפוקס, דפדפן האינטרנט הנודע בקוד פתוח, תוכנת "Open Office" שהתחרתה באופיס של מיקרוסופט, מערכת ההפעלה לטלפונים חכמים אנדרואיד ודפדפן הכרום OS, שניצח את האקספלורר התאגידית של מיקרוסופט והפך לשולט בגלישה באינטרנט.

עם השנים הופכת תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים בכלל והתוכנה בפרט של תקופתנו. בהמשך יבואו מכונית שתוכננה בקוד פתוח, מכשירים מטורפים בתחכומם שיצרו יחד אנשים מכל קצות העולם, איש איש מביתו ומחשבו, בהתנדבות מלאה וללא ציפיה לתמורה, כאילו הם עובדים בחברה המשלמת להם משכורת על עבודתם.

איש כבר לא מופתע כשב-2009 מאמצת אפילו סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מודל של חדשנות פתוחה ומשיגה הישגים מדהימים. הדוגמה המדהימה היא של פנסיונר אמריקאי שמצליח לפתח כלי שמנבא סערות שמש בחלל ומנצח עשרות ומאות מדענים שעושים זאת כבר שנים.

תנועת הקוד הפתוח גם העניקה לא מעט השראה לפרויקטים פתוחים של שיתוף פעולה גלובלי, בתחומים אחרים. ויקיפדיה שמאמצת את המודל השיתופי הזה נכתבת בידי עשרות אלפי כותבים ועורכים מכל העולם ומנצחת אנציקלופדיות שנכתבות על ידי מדענים, כולל "בריטניקה" המופלאה שפעילה במשך 200 שנה.

אז גם יכריזו ההולנדים על מכונית שכל תוכניותיה ופיתוחה פתוחים לציבור. ערכת הפיתוח בקוד פתוח ארדואינו (Arduino) תאפשר למשתמשים לפתח וללמוד על השילוב שבין חומרה ותוכנה, באופן ידידותי וגמיש ומעט אחר-כך גם יפרוץ המטבע הדיגיטלי ביטקוין, עם הבלוקצ'יין שמתחתיו, אותה מערכת מתוחכמת המנהלת אותו באופן מבוזר ולא נשלט על ידי ממשלות. כל אלו ומאות מיזמים אחרים ירעידו את העולם, יראו מה מאפשרים אידיאולוגיה של אנשים חופשיים ושיתוף פעולה עולמי.


הנה תולדות הקוד הפתוח (עברית):

https://youtu.be/akAcajhnKzM


יש גם אי-הבנות בנושא הקוד הפתוח (עברית):

https://youtu.be/zmgIvBcHVH0


המכונית הראשונה בקוד פתוח מוצגת ב-2007:

https://youtu.be/JD7LJ6wGkJg


האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה שהקים ג'ימי וויילס וכותבים עשרות אלפי אנשים בעולם (עברית):

http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA


ופיתוח הביטקוין החופשי והשימושים שעושים בו (עברית):

https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
git
מהם GIT וניהול גרסאות ומה חשוב בזה?



מערכת גיט (Git) היא מערכת ניהול גרסאות מבוססת תוכנה. השימוש בה מאפשר למתכנתים שונים ואף רבים לעבוד בצוות על פרויקט משותף, לצפות בשינויים שבו ולנהל את הגרסאות שלו באופן חכם.

יתרונה הגדול הוא באחסון, מעקב, ברירה וגיבוי של גרסאות, בדרך הארוכה לפיתוח גרסת תוכנה שלמה וסגורה. על אף שהיא משמשת כיום בעיקר אנשי תכנות, גיט יודעת לנהל לא רק קבצי תוכנה, אלא גרסאות של כל סוג אפשרי של קבצים ומסמכים.

גיט הייתה עם השנים לכלי חובה למפתחי תוכנה. בשנת 2018 מצא סקר שכמעט 90% מהמתכנתים השתמשו בגיט. כיום משתמשים בכלי הזה מפתחים באינספור סטארטאפים, תאגידים וחברות ענק בינלאומיות. בין המשתמשים ניתן למצוא מחברות הזנק בתחילת דרכן ועד מפלצות תוכנה כמו גוגל, מיקרוסופט, טוויטר ועוד.

בכל החברות הללו השימוש העיקרי בגיט הוא לצורך שמירה על קוד המקור של פיתוחי התוכנה.

ההצלחה של גיט נבעה מכך שהיא אפשרה ואפילו עודדה לחבר למאגר מרכזי ענפים נפרדים רבים, שיכולים לפעול באופן שהוא לגמרי בלתי תלוי. היא מאפשרת חיבור מהיר, יעיל ופשוט להפליא ביניהם. ועדיין, החידוש בגיט הוא שבניגוד למערכות ניהול גרסאות אחרות, היא שומרת את התכנים המלאים של הקבצים.

עם השנים הוקמו חברות רבות סביב אירוח מקוון של גיט. כיום השליטה בעולם הגיט היא בידיהם של ממשקי גיט מבוססי אתרים, עם אירוח וניהול קוד מקוון, כשהמרכזית שבהן היא חברת האירוח המסחרית והמובילה GitHub.


#מקור המערכת
Git פותחה לראשונה בשנת 2005, כשמפתח מערכת ההפעלה Linux, לינוס טורבאלדס, החליט לפתח במהירות מערכת ניהול גרסאות חדשה. מטרתו הייתה לשמור על פיתוח ליבת מערכת לינוקס.

לפיכך נעלם האיש לשבוע, הקדיש עצמו לפיתוח מאפס של GIT, מערכת חדשה ומהפכנית לניהול גרסאות. בעשורים שאחרי כן הפכה גיט למובילת עולם ניהול הגרסאות בעולם הפיתוח.


#איך גיט עובדת?
גיט הוא מאגר שכל שינוי המבוצע בפרויקט מעודכן אליו. למאגר הזה נקרא "ריפוזיטורי" (Repository).

הריפוזיטורי, אותו מאגר מרכזי, עוקב אחרי השינויים בקבצי הקוד של פרויקט הפיתוח. כל שינוי בקוד יוצר "שיגור" (Commit), המעודכן מיידית אל הריפוזיטורי. ביחד עם כל שינוי כזה, שעשו מפתחים ותורמים בפרויקט, מופיע תיאור קצר שמפרט את השינוי ומי המפתח שאחראי לו.

כך מאפשרת לנו גיט לעבוד בצוות. כל אחד מהמפתחים תורם את חלקו ויש לו רפוזיטורי משלו. כלומר, לכל אחד מהתורמים לפרויקט יש מאגר משלו ומעליהם יש מאגר מרכזי, שכל המאגרים האישיים יסתנכרנו מולו.

כשאחד המפתחים או המפתחות משלימים או מממשים תכונה (Feature), אופרציה מסוימת, יום עבודה או שלב בפיתוח, הם מבצעים שיגור של השינויים שהצטברו במאגר האישי שלהם, אל המאגר המרכזי, בו מתרכזים בסופו של דבר כל השינויים של כולם.


#יתרונותיה
את יתרונות הגיט אנו מזהים כשמתרחש המקרה הלא נעים שפרויקט משתבש ויש צורך לשוב אל גרסאות ישנות יותר. החזרה לשם בזכותה היא מהירה ופשוטה מאוד ואז מבינים כמה חשוב היה כל שיגור, או Commit שנעשה במהלך הפיתוח.

לפני הכל וגם למתכנת בודד, גיט מאפשרת לעקוב אחרי ההיסטוריה של הפיתוח ולזהות את הנקודה והבעיה בקוד, שבה הפסיק פיצ'ר מסוים לעבוד. באותה צורה ניתן למצוא היכן נולד באג מסוים שפספסנו ולתקנו במהירות יחסית.

היכולת הזו של מפתח לעבוד מול המאגר שלו ולאחר התקדמות לשלוח את התיקונים למאגר המשותף, היא שמאפשרת לשתף קוד אחד עם השני, תוך כדי עבודה עצמאית באזור שלהם.

נוצרת כאן כפילות מסוימת, שנותנת יתרון לניהול באמצעות גיט. המאגר המשותף מאפשר שיתוף מצוין. אך הוא נותן גם בקרת כניסה של כל פיתוח, כך שהפיתוחים הטובים של כל ענף בפיתוח עולים למאגר העיקרי ורק הם. כל אחד יכול לראות את השינויים של כל אחד אחר ולהשתתף בתהליך הבקרה על הביצועים וברירה של הפיתוחים המוצלחים יותר.

בעזרת גיט מתכנתים בצוות יכולים לתקשר ביניהם על הפרויקט, בצורה א-סינכרונית, כלומר לא בשיחה רגילה אלא במסרים שכל אחד מגיב עליהם בזמן המתאים לו. בדרך זו ניתן להחליף רעיונות ודברים על התכונות והפיצ'רים שעליהם עובד כל אחד, מבלי שנדרש לתהליך הפיתוח מנהל מרכזי.

כך ניתן לסנכרן, ללא צורך בתכנון ושליטה מראש, את העבודה בין אלפי מתכנתים שמצויים בכל פינות העולם. כך עובדים כולם בהרמוניה פונקציונלית, על פרויקט אחד ומרכזי - מבלי שמישהו יצטרך לפקד על כל צבא המתכנתים והמפתחים העצמאיים הזה.


הנה הסבר של git (עברית):

https://youtu.be/ep5JBalCD_g


וכך מתחילים לעבוד עם גיט (עברית):

https://youtu.be/oZWUOv6uoo4
לינוס טורבאלדס
מי החל את המהפכה של מערכת ההפעלה לינוקס?



את פיתוח מערכת ההפעלה לינוקס העולם חייב למתכנת לינוס טורבאלדס (Linus Torvalds). זה היה בתחילת שנות ה־90 כשסטודנט למדעי המחשב בן 20 מפינלנד מתיישב אל מול המחשב שלו ומחליט לכתוב מערכת הפעלה אחרת. מערכת הפעלה שלא תהיה Windows השלטת ולא תהיה MacOS הנשלטת על ידי חברה יצירתית אבל קונטרול פריקית לתפארת ועדיין תהיה למחשבים אישיים ולשימוש של אנשים.

במונחים של התקופה ושל עידן לידת האינטרנט, ההתפתחות של מה שלינוס טורבלדס החל הייתה מהירה. קהילות התוכנה החופשית והקוד הפתוח התרגשו מהמפעל הלא יאמן שלו. מתכנתים רבים מכל העולם התגייסו לסייע בפיתוח התוכנה החופשית שלו. הם תקשרו ביניהם דרך הרשת, הוסיפו ללינוקס Desktop, שולחן עבודה גרפי. בסוף שנות ה־90 פיתוח הלינוקס כבר קיבל תמיכה מענקיות מחשוב כמו IBM, HP, Novel וסאן מיקרוסיסטמס.

יעברו שנים עד שהעולם שמחוץ לעולם הגיקים ירגיש את ההשפעה של הפיתוח הזה. רובנו מכירים אותו כיום בעיקר במערכת ההפעלה הפופולרית בעולם לטלפונים חכמים, אנדרואיד. היא פותחה על בסיס הלינוקס של טורבאלדס. אבל אנדרואיד היא רק חלק קטן ממה שהפיתוח של לינוקס יחולל בעולם.

האיש החל לפתח את ליבת לינוקס עוד כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. בתחילה לגלגו רבים על הנסיון לפתח מערכת הפעלה מתחרה ל-Windwos של מיקרוסופט החזקה ועוד על ידי אדם פרטי. זו נראתה כמשאלת לב תמימה שאין לה כל סיכוי.

ואכן, לקח זמן רב עד שלינוקס החלה לסדוק את ההגמוניה הכמעט מושלמת של Windows במחשבים שולחניים. מה שהפך אותה להצלחה מסחררת הייתה העובדה שלינוקס היא תוכנת קוד פתוח, תוכנה שכל אחד יכול לפתח איתה ובתוכה באופן חופשי כמעט לחלוטין. התוצאה הייתה שעשרות אלפי מהנדסי תוכנה, מתכנתים ומפתחים מתחומים שונים הצטרפו אונליין לפיתוח והפכו אותה למערכת הפעלה מטורפת ביכולות שלה.

המקום היחידי שבו ההצלחה המסחררת של לינוקס עוד לא תפסה היא למרבה הפרדוקס, הכוונה המקורית של לינוס. כי מערכת ההפעלה לינוקס עדיין לא "תפסה" בתור מערכת הפעלה למחשבים והיא נותרה כזו בעיקר אצל גיקים ומשתמשים מתוחכמים. אמנם כיום מבוססת עליה מערכת ההפעלה Chrome OS של גוגל, אבל גם היא עדיין לא סודקת את הכוח של Windows שעדיין מחזיקה בשיעור עצום של משתמשי המחשב האישי.

אז ממובייל וטלוויזיות חכמות, דרך טאבלטים, מכוניות אוטונומיות, מכשירי ורכיבי "אינטרנט של הדברים", שרתים, מכונות ממוחשבות בשלל תעשיות ועד למחשבי על - דומה שכיום מערכת ההפעלה שלינוס טורבאלדס יזם הגיעה לכל מקום ולכל תחום טכנולוגי אפשרי. היא אולי עוד לא שולטת בעולם, אבל עם השנים היא הפכה לכוח טכנולוגי עצום, חופשי ופרו אקטיבי.

הכוח הזה של לינוקס הניע וקידם את תעשיית המחשבים והטכנולוגיה למקומות שאך לפני 30 שנה נראו דמיוניים.

לינוקס פיתח עוד כלים מדהימים כמו הגרסה הראשונה של git, מערכת ניהול הגרסאות המבוזרת שקשה לראות את עולם התכנות המקצועי בלעדיה. הוא גם פיתח את מנתח הקוד הסטטי לשפת C האהובה עליו, תוכנת sparse המשמשת את המתכנתים לבדיקות ליבה.

אבל בראש ובראשונה הוא עדיין עוסק בניהול ליבת הלינוקס, מערכת ההפעלה שניצחה ובגדול. כך יכול לינוס הבוגר להביט בעיניו של הסטודנט בן העשרים שהוא היה ולומר לו שתמימותו, גם אם הייתה תמימות, שינתה את העולם.


הנה סיפורו של לינוס טורבאלדס:

https://youtu.be/S5S9LIT-hdc


על מערכת ההפעלה לינוקס:

http://youtu.be/5ocq6_3-nEw


האם ההצלחה של לינוקס על המחשב תבוא סוף סוף דרך ה"Chrome OS" שמבוססת עליה?

https://youtu.be/P1wzIqgT6uY


הרצאת טד של המפתח המקורי הנערץ של ליבת הלינוקס (מתורגם):

https://youtu.be/o8NPllzkFhE?long=yes


וסרט תיעודי על לינוס טורבאלדס ומערכת ההפעלה שפיתח:

http://youtu.be/XMm0HsmOTFI?long=yes

קוד פתוח

כרומבוק
מהו הכרומבוק, המחשב ללא תוכנות?



הכרומבוק (Chromebook) הוא מחשב שאין בו כלל תוכנות. כל התוכנה שמופעלת בו מצויה באינטרנט, כלומר בענן. זה הופך את מחשב הכרומבוק למחשב מעולה ומהיר, שלא כולל כונן קשיח או חלקים מכניים ולכן הוא שקט ולא זקוק למאוורר. מחשבי הכרומבוק הם מהירים, דקים וקלים, בעלי סוללה ארוכה במיוחד ובזכות העובדה שהמשאבים הם ברשת, מחיריהם לרוב זולים משמעותית מהמחשבים שמבוססים על מערכות הפעלה רגילות, כמו "חלונות". יש גם כרומבוקים שמגיעים עם מסכי מגע, אבל התכונה הזו אינה חשובה לרוב המשתמשים.

הכרומבוק החל כמחשב נייד, שנולד ממחשבי הנטבוק החסכוניים שהוצעו בסוף העשור הראשון של האלף. כיום יש גם מחשבים שולחניים שמבוססים על מערכת ההפעלה Chrome OS. מחשב כרומבוק מבטל את הצורך בהתקנה של תוכנות כבדות ומסורבלות, שאין צורך לשדרג ולעדכן (זה קורה מעצמו - המשתמש תמיד נכנס ליישום המעודכן ביותר) ואין בו וירוסים כלל.

אז אם אין תוכנות אז מה עושים בו? - הכרומבוק פועל באמצעות מערכת הפעלה פשוטה וקלה, שבמרכזה עומד דפדפן הכרום של גוגל. כשמדליקים את המחשב נפתח דפדפן כרום וכל ה"תוכנות" שמריץ הכרומבוק הן בעצם יישומים ברשת, כלומר אתרים שנותנים שירותי תוכנה מקוונים. ביניהם ניתן למצוא את שירותי גוגל המוכרים כמו שירות הדואר Gmail, לוח השנה של גוגל, חבילת האופיס של גוגל שנקראת "גוגל דרייב" וכדומה.

כמובן שהכרומבוק לא מתאים למי שזקוקים לתוכנות גרפיות כבדות, או למשחקי מחשב עתירי ביצועים. אלו יצטרכו לרכוש את המחשבים האחרים. הוא גם מתוכנן לעבוד בעיקר כשהוא מחובר לאינטרנט ולכן מי שאינו מחובר תמיד, ישתמש בו פחות.


הנה סרטון שמסביר את העיקרון של מחשבי כרום OS:

http://youtu.be/0QRO3gKj3qw


על הכרומבוק בעברית:

http://youtu.be/ltG54VsGjHA


פרסומת למחשבי הכרומבוק הקלילים, מעודכנים תמיד, מהירים ועולים מיד:

http://youtu.be/oLUPlTA9gsY
לינוקס
מהי לינוקס, מערכת ההפעלה בקוד פתוח?



לינוקס (Linux) היא מערכת הפעלה חינמית למחשבים שפותחה בקוד פתוח, כלומר בשיתוף פעולה עולמי של אלפי מהנדסי מחשב ומתכנתים, שאיש מהם לא קיבל שכר עבור עבודתו. למעשה, לינוקס היא משפחה של מערכות הפעלה שכולן צמחו מאותה ליבה של הלינוקס.

הפיתוח של ליבת לינוקס נולד בתחילת שנות ה־90 על ידי המתכנת לינוס טורבאלדס, שפיתח את ליבת לינוקס עוד כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. בתחילה לגלגו רבים על הנסיון לפתח מערכת הפעלה מתחרה לווינדוז, על ידי אנשים פרטיים. ואכן, לקח זמן רב עד שלינוקס החלה לסדוק את ההגמוניה הכמעט מושלמת של Windows במחשבים שולחניים.

אבל בסוף זה קרה. החל מקורא הספרים קינדל, דרך המחשב האולטרה-נייד Eee של אסוס, נגן הטלוויזיה Tivo ושטף של מכשירים שהחלו מתבססים עליה, לינוקס החלה להתקבל בעולם המחשבים. הפצות שונות שלה חולקו והופצו בעולם, חלקן כמו "אובונטו" הפכו מוכרות ואהודות גם בקרב המשתמשים הפרטיים. כיום מריצים מחשבים רבים בעולם את מערכת ההפעלה כרום OS, שמבוססת על ליבת לינוקס. לינוקס אמנם לא שולטת, אבל היא כוח חשוב וחזק, שמושך את תעשיית המחשבים קדימה.

לינוקס היא אחת הדוגמאות החשובות לפיתוח תוכנה חופשית, שהקוד שלה פתוח. קוד המקור של לינוקס המקורית נקרא "ליבת לינוקס" והוא זמין לשימוש חופשי של מי שמעוניין. כל מתכנת או חברה המעוניינים בכך יכולים להשתמש בלינוקס, לפתח אותה בעצמם ולהפיץ אותה בחינם לכל אחד.


הנה סרטון על תולדות הלינוקס:

http://youtu.be/5ocq6_3-nEw


כך בנויה מערכת ההפעלה לינוקס:

http://youtu.be/yVpbFMhOAwE


סרט ארוך על מערכת ההפעלה לינוקס:

http://youtu.be/XMm0HsmOTFI?long=yes


וסרטון טד עם לינוס, ממציא הלינוקס (מתורגם):

https://youtu.be/o8NPllzkFhE?long=yes
נטבוק
מה היה הנטבוק וכיצד הוא פתר בעיה?



נטבוק (Netbook) הוא סוג של מחשב קטן, קל, חסכוני וזול, שיועד בעיקר לגלישה ברשת והפך פופולארי מאד בתקופה שאחרי המשבר הכלכלי העולמי ב-2008.

הכל התחיל מיוזמת "מחשב נייד לכל ילד" (OLPC) לייצר מחשבים ניידים זולים לילדים במדינות מתפתחות. היוזמה, שזכתה לכינוי "מחשב המאה דולר", הביאה לפיתוח של מחשב עם מעבד חלש יחסית, מסך קטן ומחיר נמוך במיוחד. הוא לא ממש הצליח שם, אבל הרעיון איכשהו עניין את חברת אסוס, שראתה ביוזמה הזו הזדמנות מסחרית והחליטה להציע מחשב זול שכזה בשוק החופשי. Asus הוציאה ב-2007 את הנטבוק הראשון שלה. הוא נקרא Eee PC והיה גם הוא זול במיוחד, קל מאד, בעל זמן סוללה ארוך יחסית, שנזקף בין השאר למסך הקטנטן בעל 7 אינטש בלבד ורזולוציה נמוכה שלו.

ההוזלה במחירו של הנטבוק התאפשרה בין השאר על ידי החלפת התוכנות המסחריות היקרות בתחליפים מקוד פתוח. זה נעשה החל ממערכת ההפעלה, שבמקור לא הייתה Windows, והמשיך בתוכנות כתיבת התמלילים, הגיליון האלקטרוני וכדומה. כמו המחשב שיועד לארצות המתפתחות, הנטבוק הזה אפילו לא הכיל את Windows. במקום מערכת ההפעלה הכבדה והיקרה הזו הכילו הנטבוקים גרסה רזה של מערכת ההפעלה הפתוחה לינוקס וערכת תוכנות שהחליפה את התוכנות היקרות והכבדות של מיקרוסופט.

הנטבוק הפך להצלחה עולמית. במהירות הוא זכה לדגמים רבים של יצרניות אחרות והוזיל בסיכומו של דבר את כל שוק המחשבים הניידים. הרעיון המיוחד שבו היה להתמקד בגלישה באינטרנט. הוא התבסס בעיקר על הדפדפן והציע למשתמש לגלוש באינטרנט בכל מקום וכך לעשות ברשת את מה שהוא אוהב, כמו כתיבת מיילים, משחקים, גלישה באתרים ועוד. הנטבוקים הפכו טרנדיים. כולם היללו את היותם קלים לנשיאה והתפעלו מהיותם חמודים למראה.

בדיעבד הנטבוקים היו חביבים ונחמדים, אבל לא ממש נוחים או מספקים כמחשבים לעבודה. כשיצאו מחשבי הלוח, הטאבלטים, הם החליפו אותם במהירות הבזק. גם הסמארטפונים החזקים שימשו רבים למטרות דומות והנטבוקים הלכו ונשכחו, עד שבשנת 2013 הפסיקו לייצר אותם לחלוטין.

היחידה שלא נטשה את הרעיון הייתה חברת גוגל. היא השכילה לפתח את הכרומבוקים, נטבוקים מוקצנים עוד יותר, שהם מחשבים ניידים ללא תוכנות. מותקן בהם רק דפדפן, שבו ניתן להשתמש במחשוב ענן, באותן תוכנות שיושבות באינטרנט בלבד.


הנה סיפורו של הנטבוק:

http://youtu.be/ISgQ7zHilLw


כך הם שווקו להמונים:

http://youtu.be/Fkjr-GyKhas
אנדרואיד
איך הפכה אנדרואיד למלכת המובייל?



היום שבו נולדו הסמארטפונים באמת היה היום שבו הוכרז האייפון של חברת Apple. על הבמה עמד המנכ"ל האגדי של החברה, סטיב ג'ובס, והציג את הפלא ששינה את עולם הטלפון לתמיד.

עובדה זו הובילה לכך שבשנים שאחרי היום הזה נראה היה ש-iOS, מערכת ההפעלה של האייפון, תמשיך לשלוט עוד שנים רבות בשוק הסלולרי. היופי והשימושיות שלה היו ללא דופי. המכשירים של אפל עבדו עימה בצורה מושלמת. היא הייתה מאובטחת, כי חברת Apple סגרה אותה לאחרים ולקחה עליה אחריות לחלוטין. מה שנקרא "גם סגור".

אבל לחברה בשם "גוגל" היו תכניות אחרות לגמרי. למימושן היא השתמשה ב-Android, מערכת הפעלה מבוססת לינוקס, שפותחה במקור עבור מצלמות דיגיטליות. את מערכת ההפעלה הזו קנתה גוגל בעבר ב-50 מיליון דולר, ביחד כמובן עם חברת הסטארטאפ הזעירה שפיתחה אותה במקור ונקלעה לקשיים, עד שכמעט ונסגרה.

בהובלת אנדי רובין, המנכ"ל והמפתח המקורי של אנדרואיד, שמונה על ידי גוגל לשם כך, גוגל חיזקה את הפיבוט, שינוי הייעוד של מערכת ההפעלה הזו לעולם הסמארטפונים. השינוי הזה החל עוד בתקופת הסטארטאפ, אבל עכשיו הוא נעשה בגיבוי של חברת האינטרנט החשובה והרווחית בעולם וכחלק מאסטרטגיה שבדיעבד הסתברה כגאונית - להיות גם חברת המובייל החזקה בעולם.

לא פחות.

כי בניגוד ל-iOS של אפל, גוגל פיתחה את אנדרואיד כמערכת הפעלה פתוחה, כלומר מקבלת הרחבות, פיתוחים של מפתחים נוספים ובעיקר מבוססת קוד פתוח (ראו בתגית "קוד פתוח"), כך שהיא נגישה לכל יצרן טלפונים שרצה לשלב אותה במוצר שלו ומותרת לשינויים שונים שניתן להכניס בה.

ואכן, הפתוח ניצח את הגן הסגור של האייפון. מערכת ההפעלה הגיקית הזו הפכה למנוף שהרים את מהפכת המובייל לחלל. התהליך החל בשנת 2008, כשחברת HTC הוציאה את הסמארטפון הראשון שהתבסס על Android. הוא היה מוצלח מאוד, הראה את הפוטנציאל של השוק החדש של הטלפונים החכמים שאינם אייפון והוביל לתהליך מטורף של אימוץ מערכת ההפעלה הפתוחה והכדאית הזו.

בתוך שנים ספורות אחזה גוגל ביותר מ-80% משוק הסמארטפונים העולמי. את אנדרואיד אימצו כל יצרניות הסמארטפונים המתחרות ב-Apple וביססו עליה את כל האסטרטגיה העסקית שלהן בתחום הסלולר.

בראשותו של רובין הפכה חטיבת האנדרואיד של גוגל לאחת ההצלחות הגדולות של גוגל. כשיותר מ-2 מיליארד מכשירי טלפון פועלים על אנדרואיד בעולם, לא קשה לשער שעסקת הרכישה של אנדרואיד נחשבת לאחת העסקאות המוצלחות בתולדות העולם העסקי.

גוגל ידעה מה היא עושה. ממצב בו אפל מכריזה על האייפון והופכת בהכרזה אחת לאימפריה הרווחית ביותר והמובילה בעולם המובייל, גוגל מיצבה את עצמה כאחד השחקנים החזקים בעולם החדש הזה ובהמשך כמובילת מהפכת הסמארטפונים.

זה גם קרב על שליטה, אבל היה שם עוד משהו. "עוד דבר אחד...", כמו שסטיב ג'ובס, המנכ"ל האגדי של אפל, אהב לומר תמיד לפני שסיים את ההכרזה השנתית שלו. תמיד אחרי צירוף המילים הזה, הוא נהג להפציץ בהכרזה החשובה מכולן... ואכן, לגוגל היה עוד אינטרס בעולם המובייל, שהסתדר נהדר עם עסקי הליבה שלה.

גוגל של אותה תקופה ולמעשה גם היום, היא קודם כל חברת פרסום, המבוססת על מנוע חיפוש, לצד יכולת ניתוח תכנים בכל דף אינטרנט ומיקום מודעות רלוונטיות בסמוך להם. היא הבינה שעולם המובייל הולך לעבר עתיד בו הטלפון יהיה מחשב לכל דבר ושהמחשב הנייד הזה עתיד להיות הפופולרי ביותר. באמצעות ביצור מעמדה בשוק הזה היא חיזקה את עוצמתה בשוק הפרסום במובייל. מעתה, כל טלפון חכם עם מערכת ההפעלה אנדרואיד כלל כברירת מחדל את החיפוש של גוגל ואת המודעות שלה, שהוצמדו לכל דף אינטרנט ולמרבית האפליקציות. כל אלה הפכו אותה לחברה עשירה כקורח. אם פעם מירב הכנסותיה התבססו על פרסום באינטרנט של המחשב האישי, כיום מובילות הפרסומות במובייל את הכנסות החברה ואת הצמיחה שלה בגדול.

איש לא יודע איפה גוגל הייתה היום, אם לא הייתה קונה את אנדרואיד ומפתחת אותה למה שהפכה. אבל די אם מביטים בענקיות סלולר כמו בלקברי ונוקיה, שלא השכילו להבין את מהפכת הטלפונים החכמים, כדי לשער מה יכול היה להיות גורלה של גוגל, אם לא הייתה אז כל כך מבריקה מבחינה טכנולוגית ואגרסיבית מבחינה עסקית.


הנה האבולוציה של אנדרואיד מאז 2008:

https://youtu.be/zLPZvQJmb9E


וההיסטוריה של מערכת ההפעלה השלטת אנדרואיד:

https://youtu.be/TC5pW2YP1KI


מייקר
מיהם המייקרים?



המייקרים (Makers), בעברית "תחביבנים", הם בעלי מלאכה מודרניים המייצרים מוצרים בעצמם, בדרך אבולוציונית, מקושרת ומשתפת. במובן הרחב של המושג אפשר להגדיר מייקר כאדם סקרן, יצירתי ובעל מוח חוקר, שאוהב לעשות דברים בעצמו, במקום לקנות אותם בחנות, כשהוא משתמש לשם כך ביצירתיות, הידע והיוזמה שלו.

מייקרים בונים כיום שלל דברים, בכל גודל, צורה ועלות. ממכונות שעושות דברים מיותרים באופן מרהיב, דרך פתרונות מגניבים לבעיות יום יום ועד לדברי אמנות, גאדג'טים, רובוטים, מלאכת יד ומכשירי מחשוב לביש - המייקר כבר יספק את הצורך לחקור ולמצוא פתרונות שיאפשרו לו להגשים חלומות טכנולוגיים.

מעבר ליצירתיות שלו, המייקר מרבה להשתמש גם בידע ששותף על ידי מייקרים אחרים. כך המייקר מהנדס תוך התבססות גם על כשרונו וגם על חוכמת ההמונים. את הידע וההתקדמות שלו יחזיר גם המייקר לאחר מכן בחזרה לקהילה וכך ייהנו מייקרים אחרים מפתרונות שהוא מצא לאתגרים הנדסיים.

המייקרים משלבים ביצירות שלהם גם את הצד המוחשי-פיזי וגם את המרכיב הטכנולוגי, לעתים קרובות מחשבים, רובוטיקה או אלקטרוניקה. האינטרנט מקשר את המייקר לידע המשותף ולחוכמת ההמונים. שיתוף הידע בקוד הפתוח מאפשר למייקרים ליהנות מרכיבים שיתופיים שמאפשרים פיתוחים מורכבים, על בסיס פתרונות שכבר הושגו על ידי קודמיהם.

בין הטכנולוגיות הנוספות שתורמות לפופולריות של התופעה נמצאים מחשבים זעירים וזולים מאד, כמו רספברי פיי ואדיסון, מדפסות תלת מימד זולות, מכשירי כרסום וחריטה נשלטי-מחשב ועוד. כל אלו מאפשרים למייקרים לבנות כמעט כל מה שברצונם ולהעביר בקלות ובדיוק רב את הרעיונות שלהם מהמחשב אל המציאות.

מכיוון שלא רק התוצאה הסופית מעניינת אותו, מייקר אופייני לא יירתע מהקשיים לבנות דבר, אלא ימשיך ויאתר דרכים ופתרונות עד ליעד. התהליך והאתגר הם בעלי משמעות בעיני המייקרים לא פחות מהתוצאה ופעמים רבות הם מתגאים דווקא בקשיים שחוו ובפתרונות המקוריים שהצליחו למצוא להם.

בשנים האחרונות המייקינג הפך פופולארי בעולם. ירידי מייקינג מתקיימים ברחבי העולם, בתי ספר מפעילים תכניות לימוד, דיווחים ותכניות טלוויזיה מסקרים הישגי מייקרים והיצע עצום של סרטוני הדרכה באינטרנט מכניסים עוד ועוד חברים למה שכבר הפך תנועה עולמית - תנועת המייקרים.


הנה תנועת המייקרים העולמית:

http://youtu.be/mklywR7TQxs


המכונות של ורדי, הסבא של המייקרים בישראל (עברית):

http://youtu.be/sBNTIWAbN6E


בשביל המייקרים פותח אפילו מחשב מיוחד, האדיסון של אינטל (עברית):

http://youtu.be/_53eOfPllwQ


כיום יש לא מעט חוגי מייקרים (עברית):

https://youtu.be/G-egSWFG6nY


גם מכונות רוב גולדברג הן צורה של מייקינג:

http://youtu.be/3z8lr7GFPPM


ומה קורה כשהעסקים מגלים את הטרנד המייקרי:

http://youtu.be/SgTH6j2kWwM
מהו מטוס הדמואזל?



דמואזל או דמוואזיל ("Demoiselle") בצרפתית "העלמה" או הרווקה, היה הכינוי שניתן למונופליין, מטוסו החד-כנפי של חלוץ התעופה הברזילאי אלברטו סאנטוס דומא. סנטוס שהיה מראשוני התעופה בפאריס, בא ממשפחה עשירה ובעלת מטעי הקפה מברזיל. את רוב הונו הוא השקיע בהמצאות תעופה והמונופליין דמוואזל היה יצירת הכתר שלו, לאחר שנטש את עולם ספינות האוויר ועבר למטוסים.

ה"עלמה" היה מטוס קל ובעל שלד עשוי במבוק ומחובר בכבלי מתכת. היה לו מנוע בעל 25 כוחות סוס, שסנטוס התקין בחוכמה במרכז הכנף. הבדיחה גרסה אז שהמטוס הצליח לטוס יפה במיוחד עם טייסים קלי משקל...

סאנטוס היה איש חזון שפיזר את תרשימי הדמואזיל חינם, כמו קוד פתוח של ימינו. כך הפך המטוס דמואזל למטוס הראשון שיוצר בכמה עשרות יחידות (עד אז כל מטוס יוצר כפריט בודד). מעריכים שיוצרו 50 מטוסי דמואזל מסחריים ועד היום מייצרים חובבי טיסה דגמים שמצליחים לטוס, של "העלמות" הדמואזליות..


הנה סרטון של הישגי סנטוס וגם של טיסתו במטוס דמואזל שבנה:

http://youtu.be/_8uLtRLjnYc


הנה דמואזל שהוטס בשנת 1952:

http://youtu.be/F5OrPQP4wO0


והנה גירסה חדשה למטוס הדמואזל של דה סנטוס:

http://youtu.be/x0QjMbUeMpw


והנה צילום מצד הכנף של טיסה של דמואזל מהדגם של סנטוס:

http://youtu.be/9V2S2tYidMU
מהו ההייפרלופ ומה המהפכה שהוא מבטיח?



הייפרלופ הוא רעיון למערכת הסעה על קולית, שהוצגה על ידי היזם הסדרתי והמיליארדר הדרום אפריקאי אילון מאסק. מאסק הציג את חזון ההייפרלופ של מערכת הסעה דמויית רכבת, המבוססת על ואקום ומגיעה למהירויות בלתי-נתפסות. את המהירות משיגים בה בעזרת ריחוף אלקטרומגנטי, שמקטין את ההתנגדות וההנעה היא באמצעות שינויי לחץ אוויר. זו תוכל להיות מה שהייתה הרכבת בעידן המרכבות והסוסים...

במהירות של כ-6,000 קילומטרים לשעה אמורה ההייפרלופ לגמוע מרחקים ולהעביר אנשים ממקום למקום, במהירות הבזק. הקו של לונדון-ניו יורק ייקח בקושי 45 דקות ובהייפרלופ שיקיף את העולם יוכל אדם להקיף את העולם כולו ב-6 שעות!

כדי להמחיש מה מתכננת חברת טסלה שהקים, יצרנית המכונית החשמלית המצליחה בעולם, לעתיד התחבורה המהירה בעולם, הציב מאסק חזון של פיתוח "בקוד פתוח", שבו יצטרפו אליו מהנדסים וממציאים אחרים וכולם ביחד יפתחו את ההמצאה הזו ויהפכו אותה לכלי תחבורה פעיל וממשי.

מעבר לתרומה הסביבתית של ההייפרלופ בהורדת כלי רכב מהכביש מתכנן מאסק שהייפרלופ תשתמש באנרגיה סולארית. על ידי לוחות סולאריים שיוצבו מעליה ויאפשרו ייצור של יותר חשמל מזה שהייפרלופ נזקקת לו, ייחסך הון עתק ותקטן משמעותית הפגיעה בסביבה.


הנה תכנית ההייפרלופ:

http://youtu.be/GiYb_0wOWqY


מפיו של הממציא (מתורגם):

https://youtu.be/mbHF5qGwnz4?t=93&end=3m04s


הסבר פשוט (עברית):

https://youtu.be/5rPFRmvgsEo?t=1m35s&end=2m45s


דוגמאות לריחוף אלקטרומגנטי:

https://youtu.be/O_K1J5FjlrE


באנגלית על ההייפרלופ:

http://youtu.be/z_JAlymIrOo


ההכרזה על הייפרלופ:

http://youtu.be/L2D4qDeHveA


וחברה שלקחה על עצמה את ההקמה הממשית על ההייפרלופ (מתורגם):

https://youtu.be/tf3Oy69CfOI
איך נולדה ויקיפדיה והאם היא איכותית כמו אנציקלופדיה מודפסת?



סיפור ההצלחה הזה מתחיל מכישלון ענק של יזם קטן. ג'ימי וויילס מקים אנציקלופדיית אינטרנט בשם Nupedia. היא לא מתרוממת לשום מקום ובינואר 2001, בעצת שותפו, מסב אותה וויילס לוויקיפדיה, אנציקלופדיה חינמית שהופכת לאחד האתרים הנצפים בעולם ומעמודי התווך של האינטרנט.

ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. האנציקלופדיה הזו היא הראשונה שמתבססת על ציבור הגולשים כמי שכותבים את הערכים שבה ועורכים אותה. היא אינה מסחרית ואפילו פרסומות לא מוצגות בה. לשם קיומה והעסקת העובדים שלה מבצעת הנהלת ויקיפדיה מבצעי התרמה מקוונים, לרוב אחת לשנה.

המילה "ויקי" פירושה בשפת הוואי: מהר או מיד. זו אכן המשמעות של הויקיפדיה, שבה הכל מתעדכן במהירות ובאופן מיידי לאירועים, על ידי הגולשים המסורים. מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים, לאור הביקורת על אי-דיוקים בויקיפדיה, גילה לתדהמת כולם שבריטניקה, אנציקלופדיה בת 200 שנה שערכיה נכתבים ונערכים על ידי מומחים ומדענים, לא מדויקת יותר מאנציקלופדיית הגולשים. בתחומים שונים בריטניקה נמצאה אף כפחות מדויקת ובבירור כפחות מעודכנת מויקיפדיה.

ויקיפדיה פועלת כיום במעל 120 שפות ובגרסה האנגלית, המתקדמת והגדולה ביותר, יש מעל 4 מיליון ערכים שונים. אם באנציקלופדיות המסורתיות נכללו רק ערכים "חשובים", ויקיפדיה מכילה, בנוסף להם, עוד "זנב ארוך" של מיליוני ערכים, שרבים מהם מעניינים מעטים בלבד.


הנה ההיסטוריה של ויקיפדיה ורעיון הויקי בכלל:

https://youtu.be/oVFPW0r4jWk


על לידתה של ויקיפדיה ודברי ג'ימי וויילס שהקים אותה (עברית):

http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA


כתבה על ויקיפדיה (עברית):

https://youtu.be/uTphFFv8O7g


סקירה של ויקיפדיה וגדילת כמות הערכים שבה:

http://youtu.be/HTt3OIgmkBA?t=25s


תיאור הצלחתה ומשימותיה העולמיות של ויקיפדיה:

http://youtu.be/xLiDozNGmqA


ראיון עם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה:

https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s


וכאן ג'ימי וויילס מרצה על המשמעות של ויקיפדיה:

https://youtu.be/WQR0gx0QBZ4?long=yes
מה זה ביטקוין?



הביטקוין הוא מטבע הוירטואלי המוכר והנפוץ ביותר בעולם, מטבע עצמאי שלא מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי בעולם וערכו נקבע על פי חוקי היצע והביקוש. לפי הצלחתו האדירה, מסתבר שהוא בדיוק מה שחיפשו המילניאלס, בני דור ה-Y שחשים שהם חיים בעולם של חוסר יציבות, של תאגידי ענק שחודרים לכל פינה בחייהם, כמו הבנקים למשל, ושל ממשלות. שאי אפשר לסמוך עליהן בענייני הדאגה לעתיד.

את הביטקוין "כורים" באמצעות מחשבים וחישובים, שהולכים ומסתבכים ככל שיותר ביטקוין נכרה. לפיכך, למרות שהוא איננו מטבע אמיתי ואין אף ממשלה או מוסד פיננסי מאחוריו, רק מכיוון שהרבה אנשים משתמשים בו ומוכנים לקבל אותו ולהעניק סחורה תמורתו - יש לו ערך אמיתי.

האמון של אנשים רבים בביטקוין נובע מכך שיש סכום סופי ממנו והם משערים שהוא עשוי להיות שווה המון כסף בעתיד. מצד שני, על פי ההערכות המומחים, רק בעוד 126 שנים עתידה כריית כל הביטקוין בעולם להסתיים.

המסחר בביטקוין מתנהל בעיקר דרך האינטרנט - באמצעות תוכנת מחשב שנקראת "ארנק ביטקוין" המתפקדת כארנק וירטואלי וממוחשב ומאפשרת למשתמשים בה לשלוח ולקבל מטבעות ביטקוין בצורה מוצפנת ומאובטחת. הערך של ביטקוין אחד נע כיום סביב 200-500 דולר ובשיאו הוא הגיעה לשווי של יותר מ-1000 דולר לביטקוין אחד.

הביטקוין פורסם בשנת 2009 על ידי מתכנת שכינה את עצמו "סאטושי נקאמוטו", ככל הנראה שם בדוי. יש הערכות לגבי זהותו של יוצר הביטקוין, אך הדברים עדיין לא בטוחים. באופן מפתיע דווקא ממציא מסתורי ואנונימי יצר את המטבע הוירטואלי הנפוץ ביותר בעולם. מה שבטוח, יוצר הביטקוין השאיר את תוכנת הביטקוין שפיתח כקוד פתוח והיא עצמה יצרה שלל מטבעות וירטואליים מתחרים.

הכמות של הביטקוין מוגבלת ולכן הוא לא ייקלע לאינפלציה (ראו בתגית "אינפלציה"). רבים רואים בו את האיום הגדול ביותר על מערכות הכספים המדיניות, המטבעות הרגילים שמנפיקות המדינות השונות. אחרים רואים בו שיגעון חולף, משהו כמו "שגעון הצבעונים" שהתפתח בהולנד בעבר (ראו באאוריקה בתגית "שיגעון הצבעונים").

אחת הבעיות עם הביטקוין היא שהוא מאפשר להעביר כספים באמצעותו עבור פשעים. הביטקוין הוא האמצעי הראשי לתשלום ברשת הדארקנט, תשלומים שמועברים עבור סמים, חומרים אסורים וביצוע פשעים. החיבור בין הרשת האפלה, ששימושיה העיקריים הם מעשים פליליים, לבין המטבע הוירטואלי, הוא קטלני. לכן נלחמות רבות מהרשויות המדיניות במטבע הביטקוין ועוקבות אחריו, כדי למצוא כל דרך למנוע את הפיכתו לכלי כלכלי שמקנה רווח למבצעים של מעשים פליליים.


הנה סרטון הסבר לביטקוין (עברית):

https://youtu.be/OhhPE_rthzc


על האדם שנחשף כממציא הביטקוין ומעט על השימושים שעושים בו (עברית):

https://youtu.be/g-k8lZ_eabY


הסבר נוסף של עולם הביטקוין (עברית):

http://youtu.be/srmAw34D8Bg


מהו ביטקוין (עברית):

http://youtu.be/KxOTrdntwZE


כתבת טלוויזיה על תולדות הביטקוין (עברית):

http://youtu.be/prUMg3Kdx9I?t=54s?long=yes


וסרט תיעודי על תופעת הביטקוין:

https://youtu.be/8zKuoqZLyKg?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.