"גאון כדורגל", "מטורף", "חלוץ" ו"גדול השוערים" היו רק חלק מהמחמאות העצומות להן זכה השוער רנה היגיטה מקולומביה. האיש נחשב למהפכן בשער ולמי שהוביל לעידן חדש, של שוערים אקטיביים, בעלי יכולות מרשימות ותעוזה, שלא לומר חוצפה מקצועית.

משעשע ומחויך תמיד, היגיטה כונה "המשוגע", El Loco בספרדית. במהלך המשחק הוא נהג לא פעם לצאת מהשער ולשחק ולכדרר בווירטואוזיות ששמורה רק לשחקני שדה, בכל רחבי המגרש. 41 שערים הוא הבקיע בקריירה שלו והפך לאגדה. עד אז שום שוער לא התקרב לזה.

אם למאראדונה היה את "יד האלוהים" אז להיגיטה הייתה "עצירת העכביש" (Spider). זו הייתה עצירה של סלטה, שכשהצופים שראו אותה ידעו שהם ראו אגדה במציאות. בכלל, הוא נהג לפזר סביבו אבק כוכבים ברמות שרק שחקנים באמת אגדיים ידעו לייצר עד אז. איש מהם לא היה שוער.

מאז פרש הפך שמו לסוג של שם תואר לשוערים מעולים ובעלי יכולות ותעוזה מעולות. השוער האגדי בהיסטוריה של הכדורגל ממשיך להגיע למשחקים של נבחרת קולומביה וקבוצות שהוא אוהב. בכל ביקור שכזה הוא זוכה לכבוד שלא יאומן. לא פעם העניין שהוא זוכה לו עובר את זה שהקבוצות המשחקות מקבלות וכולם מבינים את זה. בכל זאת - לא בכל יום מבקר אלוהים של השוערים במגרש...


הנה השוער הלא-יאומן מקולומביה, רנה היגיטה "המשוגע" שהיה אחד הגדולים בכל הזמנים:

https://youtu.be/kFbH34tYHRs


עצירת העכביש האלוהית שלו:

https://youtu.be/vq4XpyIWHaI


עוד אחת כזו:

https://youtu.be/fbV8pttlqwE


לקט מביצועיו בשער ומחוץ לו:

https://youtu.be/p-flTPSSvCw


אוסף ביצועים של הגאון המטורף של השער של קולומביה:

https://youtu.be/sbVP7Sob5JM


ומאז הוא היווה השראה לשוערים של ימינו שעושים דברים מופלאים:

https://youtu.be/tNplO2yfUUI

אבן הבָּרֶקֶת (Emerald) היא אבן חן שהמחיר שלה כל כך גבוה שהיא יקרה אפילו יותר מיהלום.

הברקת היא אבן ירוקה שהגוון שלה כל כך מזוהה עימה שמשתמשים בשמות שלה, ברקת, אִזמרגד, אזמרלדה ואמרלד, לציון הגוון הירוק האופייני לה.

אבן הברקת נוצרה מהמינרל בריל, בצורת גביש, שחדירה של חומר בשם "כרום וונדיום" לתוכו גרמה לו להיצבע בירוק.


הנה אבן הברקת הגדולה ביותר בעולם, שנמצאה בקולומביה:

http://youtu.be/633fP8jrpB8?t=5s


ומכרות האמרלד בקולומביה, בהם מפיקים את אבן הברקת:

https://youtu.be/fy927AJBtXE

סלסה הוא ריקוד שנולד בקולומביה בתחילת המאה ה-20. הסלסה הוא מעין תערובת של מקצבים וריקודים שונים. מקולומביה הגיע הסלסה לעיר ניו-יורק ובשנת 1970, לאחר שהפך בניו יורק לריקוד אופנתי ואהוד, התפשטה תופעת הסלסה לכל העולם המערבי.

הסלסה התפתחה כצירוף של מרכיבים מריקודים שונים. הצעדים הבסיסיים שלה באים מריקוד הסון הקולומביאני ומריקוד הוואוואנקו של קובה, אבל נוספו לה מרכיבים של ריקוד הסווינג האמריקאי וריקודים לטיניים נוספים כמו הממבו, הצ'ה צ'ה צ'ה, וריקודים אפרו-קובניים נוספים.

כיום קיימות גירסאות שונות לריקוד הסלסה. ביניהם סלסה דומיניקנית, סלסה קובנית, סלסה קולומביאנית, סלסה לוס אנג'לס וסלסה פורטוריקנית.


הנה סלסה קובנית ברחוב:

https://youtu.be/0TYACvUwajI


סרטון של ריקוד סלסה:

http://youtu.be/3nd8WQy58Pw?t=9m15s


סלסה דומיניקנית בפעולה:

http://youtu.be/0EHU8ImSfOM


שני רקדני סלסה מקצועיים בריקוד סלסה מדהים:

http://youtu.be/F5zCGgZMaWQ


וכלב שרוקד סלסה באופן מושלם:

http://youtu.be/aOY1AprurEI

מעופפי הזהב, עשרות דגמי המטוסים העתיקים שנקראים "גולדן פלייר" (The Golden Flyer) והם כבני 1000 שנה, התגלו בחפירות בקולומביה שבדרום אמריקה. החוקרים אמנם סבורים שאלו פסלי ציפורים או דגים, אבל יש המאמינים שהחפצים הללו הם דגמי מטוסים או חלליות בדגם מעבורות החלל המודרניות. הם מזהים בפסלונים הללו "מנועים", "מושבי טייס" ואפילו צורת כנפיים המזכירה כנפיים של מטוס.

גם במצרים העתיקה התגלה פריט עץ מגולף שזכה לשם "ציפור סקרה" (Saqqara Bird) שנראה כמו כלי טיס עתיק ויש לו מאפיינים שכאלה. באסיה תיארו כתבים הודיים עתיקים כלי טיס עגול שמזכיר דווקא עב"ם וכונה אצלם "וימאנה" (Vimana).

אלה גם אלה מעוררים את הדמיון של הארכיאולוגים ושל חובבי המסתורין גם יחד. הדגמים נראים מדויקים ותואמים לתקנים אווירודינמיים מודרניים של ימינו. הם אמנם נראים כמו חרקים קטנים, אבל צורתם המשולשת ומרכיבים כמו מייצבי טיסה לא תואמים שום יצור טבעי שמוכר לחוקרים.

כמובן שאנשי מדע רציניים טוענים שכל העניינים הללו הם במסגרת התופעה שנקראת "פראידוליה" ובה אנשים מוצאים צורות מוכרות בדברים לא קשורים.


הנה מעופף הזהב מקולומביה:

https://youtu.be/W3RdMJobB6M


והאחות מהמזרח - ציפור הסקרה ממצרים העתיקה:

https://youtu.be/zGVWcF4fssI


מחקר שנעשה על הדיוק האווירודינמי של דגמי מטוסים עתיקים:

https://youtu.be/7LdOioSt6vc


הוימאנה שתיארו ההודים בכתביהם העתיקים:

https://youtu.be/nlRG7k2tVrg


האם כך נראו הווימאנות הללו:

https://youtu.be/sJel87l4PR0

קופי אואקרי (Uakari) אדומי פרצוף הם עדיין מראה שניתן לראות פה ושם ביערות הגשם של דרום אמריקה.

הפרימטים הללו, כלומר קופים עם המוח הגדול בטבע, ביחס לממדי גופם, אולי אינם יפים במיוחד, אבל בהרבה מובנים הם מזכירים אותנו.

קוף אואקרי קירח אדום (Bald uakari) חי את מרבית ימי חייו על העצים ועליהם הוא גם נם את שנתו.

הקוף הסמוק הזה הוא מהקופים הנדירים בעולם. במראה הפנים האדמדם והבוהק שלו הוא מראה בלתי נשכח בגני חיות.

ממש כמונו, כשהוא מתרגז או מתרגש וגם כשהוא נמצא זמן רב בשמש, הוא נעשה עוד יותר אדום. אבל אצל אואקרי העור האדום הוא סימן לבריאות וחיוניות ודווקא מי שעורו נעשה בהיר יותר הוא החולני, או הפחות בריא.

אבל הקוף החייזרי האדום ויוצא הדופן הזה, שבית הגידול שלו הוא ביערות הביצתיים של ברזיל, פרו וקולומביה, הוא בעל חיים נדיר בעוד מובן. הוא הולך ונכחד.

ובטבע הוא אכן הולך ונעלם. המומחים קובעים שגודל אוכלוסיית קופי האואקרי שנותרה בטבע הולכת ומתמעטת. לפי הטענה האחרונה היא מונה כיום בקושי כמה מאות קופים כאלה.


הנה עולמם של קופי האואקרי (עברית):

https://youtu.be/r_mB-23z4To


מצגת וידאו על חיי קוף האואקרי:

https://youtu.be/VMpF6jvMYIQ


הקפיצות שלו:

https://youtu.be/4X2bq9NqiU0


אואקרי שחיה בחוות פרפרים:

https://youtu.be/aU3ouI6YrpY


ובאזור המחיה הטבעי שלו ביערות דרום אמריקה:

https://youtu.be/_qe_48tIPkI

מארגנטינה שבדרום ועד קולומביה בצפון, לאורך 8,000 קילומטרים באזור החוף המערבי של אמריקה הדרומית, משתרע לו רכס הרי האנדים (Andes), רכס ההרים הארוך ביותר בעולם.

משמעותו ומקור שמו של הרכס, "אנדס", הם "פסגה גבוהה" בשפת הקצ'ואה. בגובה של 6,964 מטרים, הר אקונקגווה הוא הפסגה הגבוהה ביותר ברכס האנדים.

רכס הרי האנדים חוצה 7 מדינות בדרום אמריקה: קולומביה, ונצואלה, אקוודור, פרו, בוליביה, צ'ילה וארגנטינה. מדינות אלה זכו לשם "מדינות האנדים". לכל אורכו הוא מספק נופים עוצרי נשימה ונוף אנושי מרתק ומלהיב לא פחות.

הרי האנדים מהווים את לב הכלכלה של מדינות האנדים. ההרים הללו, על מורדותיהם ועל העמקים שביניהם, הם שופעים ומלאי תנובה.

בסביבות 10,000 עד 11,000 לפני הספירה, הגיעו אל הרי האנדים ציידים-לקטים מאמריקה הצפונית והיו למתיישבים הראשונים בהם.

על ההרים הללו מלחכים עד היום סוסי האינקה והפרדות האינדיאניות את משטחי הסֶחָס, העשב הדוקרני שגדל באפרי הגבהים.

חוקרים מעריכים שבאנדים בויתו, לראשונה באמריקה, בהמות כמו האלפקה והלמה המצויה. כאן בוית גם תפוח האדמה, בשלב כלשהו לפני האלף השביעי לספירה.

השפע הגאולוגי והביולוגי שבמרומי האנדים אפשר בהם התפתחות של אימפריות אינדיאניות משגשגות ומפותחות, אשר הצליחו מאוד.

שרידי העיר צ'אווין דה ואנטאר באנדים מעידים על כך שככל הנראה בסביבות המאה ה-9 לפנה"ס מופיעה בהם תרבות מפותחת לראשונה.


מבט אל רכס הרי האנדים והר הקשת שבו:

https://youtu.be/dlyzSKna38o


מראות טיול להרי האנדים:

https://youtu.be/VQ46CLbf7p0


ומוזיקה אופיינית למדינות האנדים:

https://youtu.be/fnVDlzgfCMA

דמיינו אדם אחד שהוא גם משחרר, גם מורד וגם בוגד, אדם מושמץ אך נערץ, מי שמנצח שוב ושוב, הופך לגיבור של יבשת שלמה ובכל זאת מת מובס ומושפל, רק כדי להפוך לגיבור היסטורי על-זמני.

וזה לא נפוליאון אלא סימון בוליבר (Simon Bolivar), המכונה "המשחרר" (El Libertador), מי שהיה מגדולי המצביאים של אמריקה הדרומית ובראשית המאה ה-19 הוביל בה לעצמאות של מדינות רבות.

בוליבר היה יליד ונצואלה ובן למשפחת אצולה עשירה ממוצא ספרדי. הוריו מתו בילדותו, ובמותם הוא יורש הון גדול. הוא גדל בהשגחת דודו ובבגרותו יוצא לספרד להשלמת לימודיו.

אחד ממוריו, סיימון רודריגז, היה תלמידו של ז'אן ז'אק רוסו והציג את בוליבר למחשבה הליברלית של המאה ה-18. הרעיונות הללו ישפיעו על בוליבר הצעיר באופן עמוק ומתמשך.

בבגרותו הוא נושא לאישה את בתו של אציל ספרדי, אך פחות משנה לאחר נישואיהם מתה הכלה הצעירה מקדחת צהובה. לבוליבר היה ברור בהמשך חייו שמותה הטרגי של רעייתו הצעירה הוא שדחף אותו לקריירה פוליטית בגיל צעיר.

כשהוא חוזר לוונצואלה בשנת 1807 מתייצב בוליבר הצעיר בראש קבוצת רדיקלית של קריאולים שהציבה לה למטרה למגר את השלטון הספרדי, בדרך לאיחוד של כל יבשת אמריקה הדרומית.

כשנפוליאון בונפרטה ישתלט באירופה על ספרד, הוא הוביל את המושבות של אמריקה הספרדית למרד. עד אז הן היו מושבות כנועות ורגועות.

בשנת 1810 מצליחה הקבוצה להפיל את השלטון הספרדי ולהקים את הממשלה הראשונה בדרום אמריקה שנבחרה בבחירות חופשיות. אך המאבק בין אנשי בוליבר לשלטון הספרדי ובני בריתו ביבשת לא פסק וממשיך עד שנת 1824, בה שוחררה בוליביה, אחרונת המושבות הספרדיות באמריקה הדרומית.

במשך 19 שנים בוליבר מוביל את המאבק לשחרור צפון דרום אמריקה. הוא עומד בראש כוחות קטנים עם ציוד מוגבל ביותר אך מביא אותם ללא מעט ניצחונות מדהימים, לצד תבוסות קשות. המצביא נע שוב ושוב בין מי שנמלט אל מקומות גלות ובין גיבור שמנצח וכובש שטחי ענק מהספרדים. בין השנים 1825 ל-1828, הוא בשיא כוחו ושולט כנשיא ומגן של "גראן קולומביה", שכוללת את קולומביה, פנמה ונצואלה, אקוודור של ימינו, פרו ובוליביה שנולדה זמן קצר לפני כן.

עכשיו הוא כבר דמות על-היסטורית ברמה של ג'ורג' וושינגטון ונפוליאון בונפרטה. מגנרל מחונן ופוליטיקאי כריזמטי, הוא הפך למנהיג הגדול והבלתי מעורער של התנועה לעצמאות של אמריקה הלטינית משאריות האימפריה הספרדית.

בוליבר שגירש את הספרדים מצפון דרום אמריקה תפס מקום מרכזי ביסוד הרפובליקות החדשות של אמריקה הלטינית ושלט בהן. קולומביה הגדולה הייתה המהלך הראשון שלו והוא חלם ליצור ממנה מדינה חזקה ומאוחדת בכל אמריקה הדרומית. אבל הפוליטיקאים האחרים ולא מעט מנהיגים מקומיים התנגדו לתכניות הללו.

וכך, בשנת 1830 יתפטר בוליבר המאוכזב מהנשיאות. חצי שנה אחר כך, בסוף אותה שנה, הוא יילך לעולמו, כנראה משחפת - בבית חברו בסנטה מרתה, קולומביה.

הוא אמנם ייזכר כ"ליברטדור", מי שישחרר מהשלטון הספרדי אבל באיחוד דרום אמריקה הוא נכשל. בשנותיו המאוחרות ייראה החזון הגדול של מי שכונה בשיאו "ג'ורג' וושינגטון של דרום אמריקה" ככישלון מוחלט. אבל מורשתו היא הרבה מעבר לצבאי ומדינית.

כי שנים לפני הביטול הרשמי של העבדות בוונצואלה, בוליבר שחרר את העבדים שלו. הוא היה היה אמנם פטריוט מוחלט, אך לצד זאת גם נהג באדיקות בערכי החירות, השוויון והמחשבה הליברלית של ז'אן ז'אק רוסו והמאה ה-18.

מאז מותו, בוליבר הוא גיבור לאומי במדינות אמריקה הדרומית, אותן מדינות שהוא שחרר משלטון ספרד: בוליביה הקרויה על שמו, ונצואלה, פנמה, קולומביה, אקוודור ופרו.

מאז ועד היום ממצבים את עצמם פוליטיקאים במדינות אלה כממשיכי דרכו של בוליבר. המוני פסלים וכיכרות, בכל רחבי דרום וצפון אמריקה, נושאים את דמותו ושמו של המנהיג הגדול ביותר בתולדות אמריקה הדרומית.


הנה קיצור חייו של המשחרר של דרום אמריקה:

https://youtu.be/9FIC_vihEpw


סיפורו של גיבור דרום אמריקה ומי שבגד בספרד:

https://youtu.be/kQ8a4W_hDbE


עוד על סימון בוליבר:

https://youtu.be/wxuxFg_8nkI


בחייו ראו בו דיקטטור, אחרי מותו קראו לו המשחרר:

https://youtu.be/p1bmJGX0md8?long=yes


התיאור של דמותו המרשימה ומטיל אימה:

https://youtu.be/lRKSU57klrw?long=yes


הרצאה על "ג'ורג' וושינגטון של אמריקה הדרומית":

https://youtu.be/reFr06PGB3c?long=yes


ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על בוליבר (עברית):

https://youtu.be/rC9n1hMlbLk?long=yes

את הגומי מייצרים משרף של עצים. העץ העיקרי ממנו מפיקים גומי הוא עץ הגומי, ששמו הרשמי הוא "הוואה ברזילאית" (Hevea brasiliens).

מעץ הגומי מפיקים כבר שנים רבות נוזל חלבי שהוא החומר שממנו מייצרים את הגומי שאנו מכירים.

תאילנד למשל, היא מהארצות הטרופיות שבהן מגדלים את עצי הגומי.

חשוב לדעת שיש גומי המופק מזנים שונים של עץ הקסטילואה (Castilla). זהו ה"קאוצ'וק", סוג של גומי טבעי שנעשה מעץ הקסטילואה אלסטיקה, בדרום ובמרכז אמריקה, במדינות כמו קולומביה, אקוודור, פרו ובוליביה.

את הקאוצ'וק, בשונה מההוואה הברזילאית לא מפיקים באמצעות החתכים בגזע ואיסוף החלב, אלא על ידי גדיעה של העץ כולו וניקוז הצמג, הנוזלים שלו שמהווים את הגומי.


ביקור בעצי גומי:

https://youtu.be/tpAFPJ8pEdA


כך מפיקים את הגומי הטבעי מהעץ:

https://youtu.be/5iTz9yN4v4k


הנוזל מועבר למפעל ושם הופך ליריעות גומי:

https://youtu.be/lUg7r7fu_eo


ועוד על ייצור הגומי מהעץ:

http://youtu.be/DQX374QYvt8

מזו-אמריקה (Central America) היא מרכז אמריקה, אזור יחסית עני בעולם, הסובל מאלימות רבה ולרוב ממצב פוליטי לא יציב.

גאוגרפית זוהי רצועת יבשה עצומה, עם אקלים טרופי ולח, המשתרעת בין מקסיקו בצפון, קולומביה בדרום והאוקיינוסים במזרח ובמערב. בנוסף להן היא כוללת את גואטמלה, הונדורס, פנמה ואל סלוודור.

מזו-אמריקה היא טרופית וחמה ולחה מאד. גשמים רבים יצרו בה צמחיה שופעת והחקלאות בה מפותחת מאד. במיוחד בולטים בה גידולים חקלאיים כמו קקאו, קפה, בננות, אננס וקני סוכר.

עד שכריסטופר קולומבוס גילה את אמריקה, ישבו במרכז אמריקה קבוצות ילידים שונות. בג'ונגלים של מרכז אמריקה מסתתרות שלל עדויות על תרבויות עתיקות מימי קדם, שנכחדו זה מכבר. המפורסמות מביניהן הן תרבות המאיה והאצטקים.

בשנת 1523 הגיעו הספרדים ובהדרגה כבשו את האזור. בין המאות ה-16 וה-19 נשלטה מרכז אמריקה על ידי הספרדים, בשלטון קולוניאליסטי חזק. ניסיון לקיים במאה ה-19 רפובליקה פדרלית מאוחדת במרבית אמריקה המרכזית נכשל. באמצע אותה מאה, נפרדו הפרובינציות המאוחדות למדינות שונות.

כאן נולד הכינוי הלועג של "רפובליקת בננות". זה היה חלק מתהליך בו נתנו הדיקטטורים ששלטו במדינות שונות במרכז אמריקה את השליטה על הכלכלות שלהם לידיהם של הקפיטליסטים מארצות הברית וצפון אמריקה. קראו על כך בתגית "רפובליקת בננות".

ההווה גם הוא לא תמיד פשוט. רבים מהחיים במדינות מרכז אמריקה מאופיינים במצב כלכלי לא טוב ובחוסר יציבות פוליטית. ברבות מהן הדמוקרטיה לא מתייצבת והמאבק לעצמאות כלכלית לא תמיד פשוט.


הנה מבט מהיר בתמונות לכמה מתרבויות אמריקה המרכזית (עברית):

https://youtu.be/r8n64QD-F0s


כלכלת הבננות שבשבילן עקרו את יערות הגשם:

https://youtu.be/esvycD1O3cM


על רפובליקות הבננות שצמחו במזו-אמריקה:

https://youtu.be/iif8r15bA48


וסרט שמתעד טיול אחרי צבא לתרבויות מרכז אמריקה הנעלמות (עברית):

https://youtu.be/BjYvuaMIhG4?long=yes?t=16s

שבעת פלאי עולם הטבע היא הרשימה החדשה, של שבעת פלאי תבל שנוצרו על ידי הטבע ולא בידי אדם. האתרים נבחרו בתחרות בינלאומית שהסתיימה בשנת 2011.

האתרים שנבחרו לפלאי עולם הטבע הם:

יער ונהר האמזונאס - שנמצאים במדינות: בוליביה, ברזיל, קולומביה, אקוודור, פרו, סורינאם, ונצואלה, גיאנה, גיאנה הצרפתית.

מפרץ הא לונג - וייטנאם

מפלי איגואסו - ארגנטינה, ברזיל

הפארק הלאומי קומודו - אינדונזיה

הנהר התת-קרקעי פוארטו פרינססה - הפיליפינים

הר השולחן - דרום אפריקה

האי ג'ג'ו - דרום קוריאה



הנה שבעת פלאי עולם הטבע:

http://youtu.be/eSuCAFH-rnI?t=1m22s