שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היו מלחמות האופיום שעיצבו את סין המודרנית?
מלחמות האופיום (Opium wars) היו סדרת עימותים צבאיים בין סין לאירופה, שהתנהלו על אדמת סין. תחילתה בהחלטת האימפריה הבריטית לכפות את כוחה על סין ולהגיע לשליטה מוחלטת במסחר בסמים לא חוקיים ואפילו בתה.
למעשה, מלחמות האופיום, בין סין לבריטניה (ובהמשך בין סין לברית מדינות סביב בריטניה), היו שתי התנגשויות צבאיות משמעותיות שניהלו שתי האימפריות, הבריטית והסינית, בשנים 1839-1860. חשיבותן של המלחמות הללו נובעת מהעובדה שהן עתידות להשפיע באופן דרמטי על מהלך ההיסטוריה הסינית.
נסביר אותן בכמה חלקים:
#הסיבה
סיפורן של מלחמות האופיום מתחיל בתשוקה האירופית במאה ה-19 לסחורות סיניות. מוצרים מסין כמו תה, משי וחרסינה מבוקשים מאוד באירופה. אך הם יקרים להפליא ועולים כסף רב. תאוות הכסף של סין באותם ימים הלכה ובססה את מעמדה הכלכלי האדיר.
בריטניה, שבאותה תקופה היא המעצמה הגדולה בעולם, מחפשת דרך להפחית את הגירעון המסחרי שלה מול סין - אימפריה חלשה יחסית שהולכת ומתעשרת מהכסף האירופי והבריטי במיוחד והופכת חזקה יותר ויותר.
הפתרון שהבריטים מוצאים הוא סם האופיום.
האופיום הוא סם נרקוטי שצומח בהודו, מושבה בריטית באותם ימים. במאה ה-19 מתחילים סוחרים בריטים למכור את האופיום לסין בכמויות עצומות. הסינים הפשוטים מתלהבים מהאופיום ודי מהר נוצר דור של מכורים סיניים לאופיום.
כשמכירות האופיום מטות את מאזן הסחר לטובת בריטניה, מבינה הממשלה הסינית בראשות שושלת צ'ינג (Qing) את הסכנה העצומה. האיום של סם האופיום הממכר על החברה והכלכלה הסינית הוא לא רק כלכלי אלא גם חברתי.
בשנת 1839 שלחה ממשלת סין את הנציב לין צ'ה-שו (Lin Zexu) לקנטון כדי להפסיק את הסחר. לין צ'ה-שו פועל בנחישות. הוא מחרים ומשמיד יותר מ-20 אלף תיבות של אופיום. במקביל הוא גם כותב לממשלה הבריטית מכתב ובו הוא מבקש להפסיק את הסחר הלא מוסרי בסמים.
#המלחמות
התגובה הבריטית למכתב היא מהירה, קשוחה ומוחצת. האימפריה הגדולה בעולם שולחת צי מלחמתי לסין ב-1840 ומתחילה מלחמת האופיום הראשונה.
הפער הטכנולוגי בין הצדדים היה עצום. ספינות הקרב הבריטיות מצוידות בתותחים חדישים והן מביסות בקלות את הצי הסיני המיושן. ב-1842, אחרי שנתיים של קרבות, סין נכנעת וחותמת על אמנת ננג'ינג (Treaty of Nanjing). זו תהיה האמנה הלא שוויונית הראשונה מבין כמה שייכפו עליה בהמשך.
על פי אמנת ננג'ינג, סין נאלצת להעביר את הונג קונג לשליטה בריטית. במשך מאות שנים הייתה סין מבודדת ולאירופים הייתה גישה אליה דרך נמל אחד בלבד. במסגרת ההסכם של "Treaty Port System" סין מחויבת עתה לפתוח 5 נמלים לסחר זר, לשלם פיצויים עצומים לבריטניה בסך 21 מיליון דולר כסף ולהעניק לזרים חסינות מפני החוק הסיני. האמנה לא מתייחסת ישירות לנושא האופיום, מה שיאפשר את המשך הסחר בו ואף את הרחבתו.
המלחמה תמה אך המתחים המשיכו להתגבר. בשנת 1856 פורצת מלחמת האופיום השנייה. הפעם חוברות לבריטניה גם צרפת, ארה"ב ומדינות אירופיות נוספות. ב-1860 משתלטים הכוחות המשולבים על בייג'ינג (Beijing).
בתגובה לעינויים ולהריגתם של שליחים מערביים, שורפים הכוחות הזרים את ארמון הקיץ (Yuan Ming Yuan). שריפת הארמון היא פעולת נקמה מכוונת ואירוע שנחשב בסין עד היום לסמל להשפלה הלאומית שלה באותם ימים.
בשנת 1858 נחתמת אמנת טיינג'ין (Treaty of Tianjin), אך המלחמה ממשיכה ותסתיים רשמית רק עם אמנת בייג'ינג ב-1860. אמנות אלו עתידות להרחיב עוד יותר את ההשפעה הזרה בסין. נמלים נוספים ייפתחו לסחר, הדת הנוצרית תותר בסין וסחר האופיום יוכשר רשמית.
#התוצאה
ההשפעות של מלחמות האופיום העקובות מדם על סין והתבוסה בהן היו מרחיקות לכת. הן עתידות להותיר חותם בל יימחה על ההיסטוריה של המדינה הענקית ועל מעמדה העולמי. הן חשפו את חולשת השלטון האימפריאלי בסין ותוצאתם הייתה ניצחון אירופי ברור.
המלחמות הללו החלישו מאוד את שושלת צ'ינג והאיצו את התפוררותה. הן גם עוררו תנועות לאומיות סיניות כמו מרד הטאיפינג (Taiping Rebellion) ומהפכת 1911 שעתידה להפיל את המשטר הקיסרי.
המלחמות שפתחו את הדלת להשפעה מערבית בסין, יצרו בסין טראומה לאומית עמוקה ותחושת עוינות כלפי המערב. תחושה זו תמשיך ולמעשה היא ממשיכה עד היום להדהד במדינה הענקית.
אירועי מלחמות האופיום מהווים את תחילתה של תקופה שהסינים מכנים "מאה שנות ההשפלה", תקופה שהחלה ב-1839 עם מלחמת האופיום הראשונה והסתיימה רק עם הקמת הרפובליקה העממית של סין ב-1949.
סיפור מלחמות האופיום מהווה עד היום חלק חשוב בזהות הלאומית של סין. המלחמות הללו שבות ומזכירות לסינים את הסכנות שבחולשה צבאית ופוליטית. הן מחזקות את נחישותם של הסינים להבטיח שסין לעולם לא תהיה שוב פגיעה להתערבות זרה.
ההשפעה של אירועים אלה על יחסי סין עם המערב נותרה משמעותית גם במאה ה-21. וזו, כולנו יודעים, מאה בה סין הופכת לכוח אדיר שקשה לראות כיצד הוא לא מתממש בעתיד והופך אותה לאחת המעצמות השולטות בעולם.
הנה סיפורן של מלחמות האופיום:
https://youtu.be/f32MPPBJOjU
כך פרצו המלחמות על האופיום:
https://youtu.be/8sWCLIoGv6c
הסבר של מלחמות האופיום:
https://youtu.be/DTTJmSyJw60?long=yes
סרטון תיעודי על מלחמת האופיום הראשונה (עברית):
https://youtu.be/Xcy7gXXwjrI?long=yes
והרס האימפריה הסינית שנגרם מהמלחמות הללו:
https://youtu.be/62BABCgJSO8?long=yes
מה הייתה האימפריה הבריטית שהשמש לא שקעה בה לעולם?
האימפריה הבריטית הייתה אימפריה חזקה ששלטה בשיאה על שליש מכדור הארץ. באותה תקופה נהגו לכנות אותה "האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם".
העובדה המדהימה היא שבריטניה שלטה בכ-58 מדינות חסות, מושבות, מנדטים בריטיים ושטחים נוספים. כל אותם אינספור מקומות, עמים ומדינות היו תחת שליטתו של בית מלוכה אחד, שישב על אי קטן, במערב אירופה - הוא האי הבריטי.
רוצים נתון היסטורי מדהים? - מתוך כמעט 200 מדינות שחברות כיום באו"ם, יש רק 22 מדינות בעולם שהבריטים לא פלשו אליהן בשלב מסוים בהיסטוריה. ברובן הבריטים גם קיימו נוכחות צבאית ושלטון בתקופה מסוימת.
איך זכתה הממלכה הלא גדולה הזו להפוך לכוח עולמי כה גדול?
התשובה מצויה בים. 400 שנים של שלטון בים הביאו לאנגליה כוח בלתי נתפס כמעט. הצי הימי החזק של הבריטים הביא את הבריטים לשלוט כמעט בכל צפון אמריקה, בשליש מאפריקה, במרבית ארצות דרום מזרח אסיה ובאוסטרליה כולה.
רק לאחר שניצחה במלחמת העולם השנייה, אבל התרוששה לחלוטין בשל המלחמה היקרה, איבדה בריטניה את כוחה לשלוט בכל אותן מושבות ומנדטים. עמים שונים חשו אז שהבריטים נחלשו. הם התמרדו ודרשו עצמאות.
ואכן, חלק גדול מהשטחים שבהם שלטה בריטניה השתחררו ממנה והפכו למדינות עצמאיות, כולל הודו וישראל שב-1948 זכו לעצמאות, כל אחת לאחר שנלחמה נגד האימפריה הזו שירדה מגדולתה - הראשונה בהנהגת מהטמה גנדי והשנייה בהנהגת דוד בן גוריון.
כך התפתחה האימפריה הבריטית החסקה כל כך (עברית):
https://youtu.be/LfyZMy9KI_k
סרטון על האימפריה הבריטית:
http://youtu.be/Qm9NlYfjqXw
והתקופה בה שלטה בריטניה בחמישית מהעולם, עד הודו:
http://youtu.be/E9wO-NoP7h4
מה הסיפור העצוב של מכרות פוטוסי?
מכרות פוטוסי (Potosi Mines) הם מכרות כסף ענקיים בבוליביה שבאמריקה הדרומית. מדובר למעשה במכרה הכסף הכי עתיק והפעיל ביותר בעולם. המכרה הזה מעורר דמיון, עושר אגדי ותפוקה מעשירה, אך מסתיר מאחוריו סיפור טרגי של ניצול ואכזריות.
ההיסטוריה של פוטוסי מתחילה בגבעת "סרו ריקו" (Cerro Rico או Cerro de Potosí), בעברית "ההר העשיר". הכל החל בשנת 1545, כשרועה מקומי גילה במקרה כמויות עצומות של כסף.
האגדה מספרת על הרועה שיוצא לחפש את הלאמות שאבדו לו, מדליק מדורה בלילה הקר כדי לחמם את עצמו ובבוקר מוצא כסף מותך בשרידי המדורה.
הגילוי הזה עתיד לשנות את פני האזור לנצח. תוך זמן קצר, הספרדים הקימו את העיר פוטוסי והחלו בכריית הכסף בקנה מידה עצום. פוטוסי היא העיר הגבוהה בעולם ושוכנת ברום של 4,070 מטרים מעל פני הים.
העיר פוטוסי היא עדות אילמת לתקופה אפלה בהיסטוריה האנושית. תוך פחות ממאה שנים מיום הקמתה, היא הפכה לאחת הערים הגדולות והעשירות בעולם. בשיאה, בין השנים 1570 ל-1650, חיו בה כ-160,000 תושבים - יותר מבלונדון או פריז של אותה תקופה.
בתור העיר הגדולה ביותר ביבשת אמריקה ובאימפריה הספרדית, פוטוסי התהדרה באולמות ריקודים, בתי הימורים, תיאטראות וכנסיות מפוארות בסגנון הבארוק. אבל הכסף שנכרה בעיר המשגשגת ביותר ברחבי אמריקה הלטינית זרם לספרד ובמשך מאות שנים מימן את האימפריה הספרדית ואת המלחמות הקולוניאליות.
כי מאחורי הזוהר והעושר של "תור הזהב" הסתתר סיפור אפל של סבל אנושי בלתי נתפס. הספרדים ניצלו את האוכלוסייה המקומית באכזריות והכריחו אותה לעבוד במכרות בתנאים מחרידים. הם אימצו שיטה אינקאית בשם "מיטה", שחייבה כל כפר לשלוח אחוז מסוים מהגברים לעבוד במכרות. הסיכויים לשרוד את העבודה היו קלושים - רק כ-30% מהעובדים חזרו הביתה בחיים.
העבודה במכרות הייתה קטלנית. הכורים נאלצו לעבוד בעומק האדמה, בחושך מוחלט, באוויר דליל וללא אוורור. הם סבלו מהרעלות כספית, מחלות ריאה, תאונות ומוות מתשישות. ילדים בני 13 עבדו לצד מבוגרים, כשעתידם נגזר למוות בטרם עת. ההערכות מדברות על כך שלאורך השנים, מצאו את מותם במכרות פוטוסי מעל 8 מיליון בני אדם - ילידים ועבדים אפריקאים.
עם הזמן, מרבצי הכסף החלו להידלדל והעיר איבדה מזוהרה. כיום, המכרות בסרו ריקו מתקרבים לדלדול מוחלט. הקשיים הנוראים של מכרות הכסף הביאו לכך שבמכרות עצמם אין מכונות גדולות, לחציבה והפקת המתכת היקרה. את הכורים משמשים רק פטישים ואזמלים, פנסי ראש ומקלות דינמיט לפיצוצים מסוכנים.
יש הרואים בפוטוסי של היום את "עיר השטן". היא עיר עניה יחסית, עם אוכלוסייה של כ-115,000 תושבים. דומה שהזמן בעיר פוטוסי עצר מלכת. התרבות בה הולכת ומאבדת את דרכה. המקומיים המרוששים גרים בעיר שפעם הייתה מהערים העשירות בתבל, אבל כיום הם צריכים למצוא מקורות הכנסה חדשים ולא תמיד מצליחים.
המכרות עדיין פעילים, אך בקנה מידה קטן בהרבה. הכורים עדיין עובדים בכריית כסף ואבץ, בתנאים קשים אם כי פחות מסוכנים מבעבר - מה שלא משנה את הסיפור הטרגי של פוטוסי, עיר שהייתה פעם סמל לעושר, אך שילמה על כך מחיר אנושי בלתי נתפס וירדה מזוהרה לטובת עוני קשה וחוסר ברירה.
הנה מצגת וידאו על מכרות הכסף פוטוסי:
https://youtu.be/WstwBVC8Di8
כך נראים מכרות הכסף של פוטוסי:
https://youtu.be/bCv8eMxybRQ
ביקור בעיר פוטוסי ובמכרות ששינו את העולם:
https://youtu.be/DlhpN5rbsBw?long=yes
על תולדות "האלדורדו של הכסף" במכרות פוטוסי:
https://youtu.be/k7LIcBifaSQ?long=yes
וכתבה תיעודית על מכרות פוטוסי שהורגים את הכורים:
https://youtu.be/XHZS74Z9qlM?long=yes
מהי החמדנות לזהב שמנצלת את מדינות אפריקה?
מכרות הזהב היבשת אפריקה הם מטורפים בכמויות המתכת הזו שיש בהם. כמויות הזהב יקר הערך שכורים בה מהאדמה הן בלתי נתפסות.
גם השווי של הזהב שמפיקים ביבשת השחורה הוא עצום. הוא יכול היה להפוך רבות מהמדינות ביבשת לעשירות ולהבטיח חיים טובים למיליונים רבים מהאזרחים בהן.
ובכל זאת רק חלק קטן מהרווחים הללו משולם לאנשי היבשת. קולוניאליזם כלכלי הולך ומשתלט על היבשת האומללה, לוקח ממנה את הזהב, כמו היהלומים שכבר יצאו משליטתה מזמן.
הכל נעשה תוך ניצול מתמשך של המקומיים העובדים בעבודות הכרייה, תמורת שכר זעום. לעומת השכר הזה מוזרמים מיליארדים לכיסי העשירים הלבנים, בעלי זכיונות הכרייה, תוך תשלום תמלוגים עלובים למדינות ושוחד למערכות המושחתות והמקורבות לצלחת. היבשת הולכת ומתרוששת, כשהשודדים, בחסות החוק והמשטר, רק מתעשרים.
הקפיטליזם הצטרף כאן לגלובליזציה, לשחיתות ולציניות מעיקה של אנשים אטומים. הם מרוששים את המאגרים ששייכים לפי כל חוק לאזרחי מדינות אפריקה. רק שאיש לא דואג לכך שצדק, כלכלי במקרה הזה, אכן ייעשה.
הנה סיפורה של כריית הזהב והניצול של אפריקה (מתורגם):
https://youtu.be/1nglN3mfZUw
כך כורים זהב במאלי שבאפריקה:
https://youtu.be/6R6WFAvzgvE
זהב בסודאן:
http://youtu.be/wcTLlnGO82E
ו-31 מיליון טון זהב שהתגלו באוגנדה ושווים טריליונים - רק מעט מזה יגיע לאפריקאים:
https://youtu.be/B6I4SCOYDps
קולוניאליזם כלכלי
מלחמות האופיום (Opium wars) היו סדרת עימותים צבאיים בין סין לאירופה, שהתנהלו על אדמת סין. תחילתה בהחלטת האימפריה הבריטית לכפות את כוחה על סין ולהגיע לשליטה מוחלטת במסחר בסמים לא חוקיים ואפילו בתה.
למעשה, מלחמות האופיום, בין סין לבריטניה (ובהמשך בין סין לברית מדינות סביב בריטניה), היו שתי התנגשויות צבאיות משמעותיות שניהלו שתי האימפריות, הבריטית והסינית, בשנים 1839-1860. חשיבותן של המלחמות הללו נובעת מהעובדה שהן עתידות להשפיע באופן דרמטי על מהלך ההיסטוריה הסינית.
נסביר אותן בכמה חלקים:
#הסיבה
סיפורן של מלחמות האופיום מתחיל בתשוקה האירופית במאה ה-19 לסחורות סיניות. מוצרים מסין כמו תה, משי וחרסינה מבוקשים מאוד באירופה. אך הם יקרים להפליא ועולים כסף רב. תאוות הכסף של סין באותם ימים הלכה ובססה את מעמדה הכלכלי האדיר.
בריטניה, שבאותה תקופה היא המעצמה הגדולה בעולם, מחפשת דרך להפחית את הגירעון המסחרי שלה מול סין - אימפריה חלשה יחסית שהולכת ומתעשרת מהכסף האירופי והבריטי במיוחד והופכת חזקה יותר ויותר.
הפתרון שהבריטים מוצאים הוא סם האופיום.
האופיום הוא סם נרקוטי שצומח בהודו, מושבה בריטית באותם ימים. במאה ה-19 מתחילים סוחרים בריטים למכור את האופיום לסין בכמויות עצומות. הסינים הפשוטים מתלהבים מהאופיום ודי מהר נוצר דור של מכורים סיניים לאופיום.
כשמכירות האופיום מטות את מאזן הסחר לטובת בריטניה, מבינה הממשלה הסינית בראשות שושלת צ'ינג (Qing) את הסכנה העצומה. האיום של סם האופיום הממכר על החברה והכלכלה הסינית הוא לא רק כלכלי אלא גם חברתי.
בשנת 1839 שלחה ממשלת סין את הנציב לין צ'ה-שו (Lin Zexu) לקנטון כדי להפסיק את הסחר. לין צ'ה-שו פועל בנחישות. הוא מחרים ומשמיד יותר מ-20 אלף תיבות של אופיום. במקביל הוא גם כותב לממשלה הבריטית מכתב ובו הוא מבקש להפסיק את הסחר הלא מוסרי בסמים.
#המלחמות
התגובה הבריטית למכתב היא מהירה, קשוחה ומוחצת. האימפריה הגדולה בעולם שולחת צי מלחמתי לסין ב-1840 ומתחילה מלחמת האופיום הראשונה.
הפער הטכנולוגי בין הצדדים היה עצום. ספינות הקרב הבריטיות מצוידות בתותחים חדישים והן מביסות בקלות את הצי הסיני המיושן. ב-1842, אחרי שנתיים של קרבות, סין נכנעת וחותמת על אמנת ננג'ינג (Treaty of Nanjing). זו תהיה האמנה הלא שוויונית הראשונה מבין כמה שייכפו עליה בהמשך.
על פי אמנת ננג'ינג, סין נאלצת להעביר את הונג קונג לשליטה בריטית. במשך מאות שנים הייתה סין מבודדת ולאירופים הייתה גישה אליה דרך נמל אחד בלבד. במסגרת ההסכם של "Treaty Port System" סין מחויבת עתה לפתוח 5 נמלים לסחר זר, לשלם פיצויים עצומים לבריטניה בסך 21 מיליון דולר כסף ולהעניק לזרים חסינות מפני החוק הסיני. האמנה לא מתייחסת ישירות לנושא האופיום, מה שיאפשר את המשך הסחר בו ואף את הרחבתו.
המלחמה תמה אך המתחים המשיכו להתגבר. בשנת 1856 פורצת מלחמת האופיום השנייה. הפעם חוברות לבריטניה גם צרפת, ארה"ב ומדינות אירופיות נוספות. ב-1860 משתלטים הכוחות המשולבים על בייג'ינג (Beijing).
בתגובה לעינויים ולהריגתם של שליחים מערביים, שורפים הכוחות הזרים את ארמון הקיץ (Yuan Ming Yuan). שריפת הארמון היא פעולת נקמה מכוונת ואירוע שנחשב בסין עד היום לסמל להשפלה הלאומית שלה באותם ימים.
בשנת 1858 נחתמת אמנת טיינג'ין (Treaty of Tianjin), אך המלחמה ממשיכה ותסתיים רשמית רק עם אמנת בייג'ינג ב-1860. אמנות אלו עתידות להרחיב עוד יותר את ההשפעה הזרה בסין. נמלים נוספים ייפתחו לסחר, הדת הנוצרית תותר בסין וסחר האופיום יוכשר רשמית.
#התוצאה
ההשפעות של מלחמות האופיום העקובות מדם על סין והתבוסה בהן היו מרחיקות לכת. הן עתידות להותיר חותם בל יימחה על ההיסטוריה של המדינה הענקית ועל מעמדה העולמי. הן חשפו את חולשת השלטון האימפריאלי בסין ותוצאתם הייתה ניצחון אירופי ברור.
המלחמות הללו החלישו מאוד את שושלת צ'ינג והאיצו את התפוררותה. הן גם עוררו תנועות לאומיות סיניות כמו מרד הטאיפינג (Taiping Rebellion) ומהפכת 1911 שעתידה להפיל את המשטר הקיסרי.
המלחמות שפתחו את הדלת להשפעה מערבית בסין, יצרו בסין טראומה לאומית עמוקה ותחושת עוינות כלפי המערב. תחושה זו תמשיך ולמעשה היא ממשיכה עד היום להדהד במדינה הענקית.
אירועי מלחמות האופיום מהווים את תחילתה של תקופה שהסינים מכנים "מאה שנות ההשפלה", תקופה שהחלה ב-1839 עם מלחמת האופיום הראשונה והסתיימה רק עם הקמת הרפובליקה העממית של סין ב-1949.
סיפור מלחמות האופיום מהווה עד היום חלק חשוב בזהות הלאומית של סין. המלחמות הללו שבות ומזכירות לסינים את הסכנות שבחולשה צבאית ופוליטית. הן מחזקות את נחישותם של הסינים להבטיח שסין לעולם לא תהיה שוב פגיעה להתערבות זרה.
ההשפעה של אירועים אלה על יחסי סין עם המערב נותרה משמעותית גם במאה ה-21. וזו, כולנו יודעים, מאה בה סין הופכת לכוח אדיר שקשה לראות כיצד הוא לא מתממש בעתיד והופך אותה לאחת המעצמות השולטות בעולם.
הנה סיפורן של מלחמות האופיום:
https://youtu.be/f32MPPBJOjU
כך פרצו המלחמות על האופיום:
https://youtu.be/8sWCLIoGv6c
הסבר של מלחמות האופיום:
https://youtu.be/DTTJmSyJw60?long=yes
סרטון תיעודי על מלחמת האופיום הראשונה (עברית):
https://youtu.be/Xcy7gXXwjrI?long=yes
והרס האימפריה הסינית שנגרם מהמלחמות הללו:
https://youtu.be/62BABCgJSO8?long=yes
האימפריה הבריטית הייתה אימפריה חזקה ששלטה בשיאה על שליש מכדור הארץ. באותה תקופה נהגו לכנות אותה "האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם".
העובדה המדהימה היא שבריטניה שלטה בכ-58 מדינות חסות, מושבות, מנדטים בריטיים ושטחים נוספים. כל אותם אינספור מקומות, עמים ומדינות היו תחת שליטתו של בית מלוכה אחד, שישב על אי קטן, במערב אירופה - הוא האי הבריטי.
רוצים נתון היסטורי מדהים? - מתוך כמעט 200 מדינות שחברות כיום באו"ם, יש רק 22 מדינות בעולם שהבריטים לא פלשו אליהן בשלב מסוים בהיסטוריה. ברובן הבריטים גם קיימו נוכחות צבאית ושלטון בתקופה מסוימת.
איך זכתה הממלכה הלא גדולה הזו להפוך לכוח עולמי כה גדול?
התשובה מצויה בים. 400 שנים של שלטון בים הביאו לאנגליה כוח בלתי נתפס כמעט. הצי הימי החזק של הבריטים הביא את הבריטים לשלוט כמעט בכל צפון אמריקה, בשליש מאפריקה, במרבית ארצות דרום מזרח אסיה ובאוסטרליה כולה.
רק לאחר שניצחה במלחמת העולם השנייה, אבל התרוששה לחלוטין בשל המלחמה היקרה, איבדה בריטניה את כוחה לשלוט בכל אותן מושבות ומנדטים. עמים שונים חשו אז שהבריטים נחלשו. הם התמרדו ודרשו עצמאות.
ואכן, חלק גדול מהשטחים שבהם שלטה בריטניה השתחררו ממנה והפכו למדינות עצמאיות, כולל הודו וישראל שב-1948 זכו לעצמאות, כל אחת לאחר שנלחמה נגד האימפריה הזו שירדה מגדולתה - הראשונה בהנהגת מהטמה גנדי והשנייה בהנהגת דוד בן גוריון.
כך התפתחה האימפריה הבריטית החסקה כל כך (עברית):
https://youtu.be/LfyZMy9KI_k
סרטון על האימפריה הבריטית:
http://youtu.be/Qm9NlYfjqXw
והתקופה בה שלטה בריטניה בחמישית מהעולם, עד הודו:
http://youtu.be/E9wO-NoP7h4
מכרות פוטוסי (Potosi Mines) הם מכרות כסף ענקיים בבוליביה שבאמריקה הדרומית. מדובר למעשה במכרה הכסף הכי עתיק והפעיל ביותר בעולם. המכרה הזה מעורר דמיון, עושר אגדי ותפוקה מעשירה, אך מסתיר מאחוריו סיפור טרגי של ניצול ואכזריות.
ההיסטוריה של פוטוסי מתחילה בגבעת "סרו ריקו" (Cerro Rico או Cerro de Potosí), בעברית "ההר העשיר". הכל החל בשנת 1545, כשרועה מקומי גילה במקרה כמויות עצומות של כסף.
האגדה מספרת על הרועה שיוצא לחפש את הלאמות שאבדו לו, מדליק מדורה בלילה הקר כדי לחמם את עצמו ובבוקר מוצא כסף מותך בשרידי המדורה.
הגילוי הזה עתיד לשנות את פני האזור לנצח. תוך זמן קצר, הספרדים הקימו את העיר פוטוסי והחלו בכריית הכסף בקנה מידה עצום. פוטוסי היא העיר הגבוהה בעולם ושוכנת ברום של 4,070 מטרים מעל פני הים.
העיר פוטוסי היא עדות אילמת לתקופה אפלה בהיסטוריה האנושית. תוך פחות ממאה שנים מיום הקמתה, היא הפכה לאחת הערים הגדולות והעשירות בעולם. בשיאה, בין השנים 1570 ל-1650, חיו בה כ-160,000 תושבים - יותר מבלונדון או פריז של אותה תקופה.
בתור העיר הגדולה ביותר ביבשת אמריקה ובאימפריה הספרדית, פוטוסי התהדרה באולמות ריקודים, בתי הימורים, תיאטראות וכנסיות מפוארות בסגנון הבארוק. אבל הכסף שנכרה בעיר המשגשגת ביותר ברחבי אמריקה הלטינית זרם לספרד ובמשך מאות שנים מימן את האימפריה הספרדית ואת המלחמות הקולוניאליות.
כי מאחורי הזוהר והעושר של "תור הזהב" הסתתר סיפור אפל של סבל אנושי בלתי נתפס. הספרדים ניצלו את האוכלוסייה המקומית באכזריות והכריחו אותה לעבוד במכרות בתנאים מחרידים. הם אימצו שיטה אינקאית בשם "מיטה", שחייבה כל כפר לשלוח אחוז מסוים מהגברים לעבוד במכרות. הסיכויים לשרוד את העבודה היו קלושים - רק כ-30% מהעובדים חזרו הביתה בחיים.
העבודה במכרות הייתה קטלנית. הכורים נאלצו לעבוד בעומק האדמה, בחושך מוחלט, באוויר דליל וללא אוורור. הם סבלו מהרעלות כספית, מחלות ריאה, תאונות ומוות מתשישות. ילדים בני 13 עבדו לצד מבוגרים, כשעתידם נגזר למוות בטרם עת. ההערכות מדברות על כך שלאורך השנים, מצאו את מותם במכרות פוטוסי מעל 8 מיליון בני אדם - ילידים ועבדים אפריקאים.
עם הזמן, מרבצי הכסף החלו להידלדל והעיר איבדה מזוהרה. כיום, המכרות בסרו ריקו מתקרבים לדלדול מוחלט. הקשיים הנוראים של מכרות הכסף הביאו לכך שבמכרות עצמם אין מכונות גדולות, לחציבה והפקת המתכת היקרה. את הכורים משמשים רק פטישים ואזמלים, פנסי ראש ומקלות דינמיט לפיצוצים מסוכנים.
יש הרואים בפוטוסי של היום את "עיר השטן". היא עיר עניה יחסית, עם אוכלוסייה של כ-115,000 תושבים. דומה שהזמן בעיר פוטוסי עצר מלכת. התרבות בה הולכת ומאבדת את דרכה. המקומיים המרוששים גרים בעיר שפעם הייתה מהערים העשירות בתבל, אבל כיום הם צריכים למצוא מקורות הכנסה חדשים ולא תמיד מצליחים.
המכרות עדיין פעילים, אך בקנה מידה קטן בהרבה. הכורים עדיין עובדים בכריית כסף ואבץ, בתנאים קשים אם כי פחות מסוכנים מבעבר - מה שלא משנה את הסיפור הטרגי של פוטוסי, עיר שהייתה פעם סמל לעושר, אך שילמה על כך מחיר אנושי בלתי נתפס וירדה מזוהרה לטובת עוני קשה וחוסר ברירה.
הנה מצגת וידאו על מכרות הכסף פוטוסי:
https://youtu.be/WstwBVC8Di8
כך נראים מכרות הכסף של פוטוסי:
https://youtu.be/bCv8eMxybRQ
ביקור בעיר פוטוסי ובמכרות ששינו את העולם:
https://youtu.be/DlhpN5rbsBw?long=yes
על תולדות "האלדורדו של הכסף" במכרות פוטוסי:
https://youtu.be/k7LIcBifaSQ?long=yes
וכתבה תיעודית על מכרות פוטוסי שהורגים את הכורים:
https://youtu.be/XHZS74Z9qlM?long=yes
מכרות הזהב היבשת אפריקה הם מטורפים בכמויות המתכת הזו שיש בהם. כמויות הזהב יקר הערך שכורים בה מהאדמה הן בלתי נתפסות.
גם השווי של הזהב שמפיקים ביבשת השחורה הוא עצום. הוא יכול היה להפוך רבות מהמדינות ביבשת לעשירות ולהבטיח חיים טובים למיליונים רבים מהאזרחים בהן.
ובכל זאת רק חלק קטן מהרווחים הללו משולם לאנשי היבשת. קולוניאליזם כלכלי הולך ומשתלט על היבשת האומללה, לוקח ממנה את הזהב, כמו היהלומים שכבר יצאו משליטתה מזמן.
הכל נעשה תוך ניצול מתמשך של המקומיים העובדים בעבודות הכרייה, תמורת שכר זעום. לעומת השכר הזה מוזרמים מיליארדים לכיסי העשירים הלבנים, בעלי זכיונות הכרייה, תוך תשלום תמלוגים עלובים למדינות ושוחד למערכות המושחתות והמקורבות לצלחת. היבשת הולכת ומתרוששת, כשהשודדים, בחסות החוק והמשטר, רק מתעשרים.
הקפיטליזם הצטרף כאן לגלובליזציה, לשחיתות ולציניות מעיקה של אנשים אטומים. הם מרוששים את המאגרים ששייכים לפי כל חוק לאזרחי מדינות אפריקה. רק שאיש לא דואג לכך שצדק, כלכלי במקרה הזה, אכן ייעשה.
הנה סיפורה של כריית הזהב והניצול של אפריקה (מתורגם):
https://youtu.be/1nglN3mfZUw
כך כורים זהב במאלי שבאפריקה:
https://youtu.be/6R6WFAvzgvE
זהב בסודאן:
http://youtu.be/wcTLlnGO82E
ו-31 מיליון טון זהב שהתגלו באוגנדה ושווים טריליונים - רק מעט מזה יגיע לאפריקאים:
https://youtu.be/B6I4SCOYDps
