שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם ציורי הקומיקס?
קומיקס (Comics) היא אומנות של סיפור בדמויות מצוירות. הקומיקס מציג את רצף האירועים מתמונה לתמונה. הוא נולד מרצועות הקומיקס המשעשעות שהופיעו בעיתונות של פעם. כיום מכיל הקומיקס גם תכנים שאינם משעשעים.
את הדמויות מציירים אמנים שמתמחים בקומיקס. גם בארץ יש קהילה גדולה של יוצרי קומיקס מוכשרים.
הקומיקס הפך לאמנות ונכנס למוזיאון בזכות אמן הפופ-ארט רוי ליכטנשטיין. הוא היה מראשי זרם הפופ בארה"ב (קראו לזה פופ-ארט), ספג מתרבות הקומיקס לא מעט והירבה לשלב את הקומיקס בציורי הענק שלו.
הנה קדימון קצר לסדרה על הקומיקס והיוצרים:
http://youtu.be/S-sKf3KCRY4
בעשורים האחרונים השתלטו גיבורי הקומיקס על הקולנוע (עברית):
https://youtu.be/IaShFsVoE0Q
על הקומיקס של חברת מרוול:
http://youtu.be/rT1y7uYRrPw
כך מציירים קומיקס (עברית):
http://youtu.be/lD4eAz-xqZk
ודוגמה של קומיקס לתנ"ך: (עברית)
http://youtu.be/S8KXfxwFxx0
מיהו גיבור העל הוקאיי?
הוק איי (Hawk eye), או בעברית "עין הנץ", האלטר אגו של קלינטון "קלינט" פרנסיס ברטון, הוא גיבור-על שמופיע בחוברות הקומיקס ב"יקום מארוול קומיקס" מאז 1964.
אמנם להוקאיי אין כוחות-על אבל בנוסף להיותו צלף אומן הוא גם בעל יכולת מרשימה באמנויות לחימה, סייף מעולה ובעל יכולות אקרובטיות מדהימות.
מי שבילדותו אומן על ידי אמן חרבות והצטרף לקרקס בתור "הוקאיי: הצלף הטוב ביותר בעולם", החל משתמש כבוגר בכישורי הצליפה שלו כקשת, כדי להלחם בפשעים ובפושעים חסרי-נימוס...
הוקאיי אמנם הוא מהפחות ידועים שברשימת גיבורי-העל הגדולים (מקום 44), אבל הוא לוחם אמיץ ובעל עין מדויקת להפליא, מה שהוסיף לו את הכינוי "הקשת הזהוב" והיקנה לו גם מקום בסרט-העל בז'אנר "הנוקמים" משנת 2012.
הנה אוסף שמוקדש להוק איי והלוחמה שלו:
https://youtu.be/s_yhpQgeuYM
על המקורות בקומיקס של "עין הנץ":
http://youtu.be/eORG3_vxYZk
וכל היכולות שלו מהסרטים:
https://youtu.be/e-um1j1RviM?long.long
איך השטיח של באייה קשור לקומיקס?
הייתם מאמינים שיצירת אמנות מימי הביניים היא מיצירות הקומיקס הראשונות בהיסטוריה?
אז כן, שטיח בָּאיֶיה הוא עבודת רקמה ארוכה ומפורטת שנרקמה בשנת 1077 בקנט שבאנגליה. השטיח, שאורכו כ-70 מטרים, נרקם לאחר הכיבוש הנורמני בשנת 1066 את אנגליה.
הוא נחשב ליצירת אמנות מהחשובות של ימי הביניים.
הרקמה מתעדת ב-58 תמונות, בסגנון שהיום היינו קוראים לו קומיקס, את פלישתו של וויליאם הכובש בראש הנורמנים לאנגליה ודרכו אל הכתר האנגלי, במה שיהפוך אותו למלך אנגליה ואת התרבות הנורמנית לשליטת אנגליה מאז ועד היום.
מדובר במעין ספר היסטוריה בתמונות, המספרות את סיפור נצחונו של דוכס נורמנדי "ויליאם הכובש", בקרב הייסטינגס, תוך הפיכתו למלך אנגליה. למעשה, ויליאם שמימן את יצירת השטיח, דאג להכניס בו את הסיפור שלו ולהפוך אותו להיסטוריה, כשמנגד אין בו כל עדות או זווית הקרב של כוחות הרולד, מלך אנגליה שהובס ומת בקרב.
ואגב, ביצירה החשובה הזו מתועדת הופעה נדירה של השביט האלי, שמופיע אחת ל-76 שנים והופיע ממש בסמוך לאירוע הכיבוש שתועד בשטיח המפורסם.
שטיח באייה נמצא כיום במוזיאון שבעיר באייה שבנורמנדי והוא נחשב לאחת מיצירות האמנות החשובות ביותר שהשתמרו מימי הביניים.
הנה שטיח הקומיקס הקדום (מתורגם):
https://youtu.be/0ktPH4pqCPA
על הקרב בהייסטינגס (מתורגם):
https://youtu.be/Owf5Uq4oFps
עוד על השטיח של באייה:
http://youtu.be/e1XbJSu1ejw
התוכן שמוצג בציורי השטיח של באייה:
http://youtu.be/F8OPQ_28mdo
ואנימציה של השטיח של באייה. שימו לב בהתחלה לתיעוד השביט האלי, כפי שתועד בשטיח באייה:
http://youtu.be/LtGoBZ4D4_E?t=6s
איך רוי ליכטנשטיין הכניס את הקומיקס לאמנות?
האמן רוי ליכטנשטיין היה מראשי זרם הפופ בארה"ב (קראו לזה פופ-ארט). הוא היה בעיקר צייר אמריקאי, אם כי הוא גם פיסל ופסלים שלו נמצאים היום בחוצות ירושלים, ברצלונה וערים גדולות נוספות.
ליכטנשטיין זכה לשם עולמי בשילוב וההשפעה שספג מתרבות הקומיקס והדרך שבה שילב את הקומיקס באמנות שלו.
שיטות כמו שימוש בנקודות בנדיי (נקודות ששימשו למילוי משטחים בדפוס וקומיקס), צבעים בסיסיים כמו אדום וכחול, קווים שחורים עבים, דמויות קומיקס ובועות עם משפטים - כל אלה שולבו ביצירותיו ושימשו בהם בצורה מוגדלת, שריתקה את הקהל האמריקאי והפכה את ליכטנשטיין לאמן ידוע ונערץ. הוא לא ניסה לצייר את המציאות אלא להעבירה "באופן מלאכותי ככל האפשר".
כמו חברו להובלת תנועת ה"פופ ארט", אנדי וורהול, גם ליכטנשטיין לא עסק רק באמנות. בעברו הוא שימש גם כשרטט וכמעצב חלונות ראווה ורכש כלים והיכרות עם חומרים ושיטות עיצוב שהשפיעו מאד על האמנות שייצר מאוחר יותר.
כמו וורהול ויוצרים אחרים בזרם הפופ, גם ליכטנשטיין נהג לתת יחס מרומם לדברים שגרתיים ולזוטות ולהציבם בתערוכה, בתור אמנות. אבל בהבדל מוורהול, שעסק בעיקר בשכפול (רפרודוקציה), לצד ריבוי ועיסוק בצרכנות, הוא היה ונשאר צייר.
לפרסום זכה ליכטנשטיין מאותם ציורים מבוססי קומיקס. יצירתו הראשונה בסגנון זה הייתה "הבט מיקי" (Look Mickey), מ-1961, בה הוא שילב את דמותו של מיקי מאוס, הגיבור הגדול של סרטי האנימציה של וולט דיסני.
כמעט תמיד נלווה לציוריו רעיון סמוי כלשהו (סאב טקסט). בציור "יצירת מופת" (1962) למשל, הוא הציב בפי הגיבורים את שאיפותיו שלו כצייר, כשבלונדינית מצודדת אומרת לצייר החתיך על ציורו המופשט וחסר משמעות "הו בראד יקירי, הציור הזה הוא יצירת מופת! עוד מעט כולם יעמדו בתור לקנות את העבודות שלך!"
לליכטנשטיין שמורה תהילת עולם באמנות המודרנית. בזכותו החלו תמונות קומיקס, שעד אז נחשבו בידור לילדים, לקבל מקום של כבוד על קירות המוזיאונים, באוספים של אספני אמנות מכובדים ובתולדות האמנות בכלל.
הנה סרטון על רוי ליכטנשטיין:
https://youtu.be/6jowA-pH-Y8
עליו ועל עבודתו בסטודיו אל מול רבות מיצירותיו:
http://youtu.be/f1s-nAijk_g?t=26s
סרטון עם המחשה קולית ליצירות של האמן רוי ליכטנשטיין:
http://youtu.be/aPQKI1ejcWA?t=20s
ואנימציה יפה שנעשתה בסגנון של רוי ליכטנשטיין:
http://youtu.be/8jdTNGGj5e4
מיהו מצ'יסטה, גיבור העל של הסרט האילם?
מצ'יסטה (Maciste) היה גיבור-העל של הקולנוע האיטלקי, שכיכב מתחילת המאה ה-20 ולאורך רוב המאה. בדומה להרקולס המיתולוגי, גם מצ'יסטה עשה דברים על-אנושיים. הסרט האילם הקלאסי "כביריה" משנת 1914 היה הסרט הראשון שבו הופיע מצ'יסטה ובעקבותיו הופקו עשרות סרטים אילמים שבהם הופיע השחקן האיטלקי ברתולומיאו פגאנו בתפקיד מצ'יסטה.
השם מצ'יסטה בא מהשפה האיטלקית. מקור השם בא מרמזים שמצא יוצר הסרטים הללו, המשורר האיטלקי גבריאלה ד'אנונציו, שטען כי מצא שהשם "מצ'יסטה" הוצמד בתרבות הקלאסית ככינוי להרקולס. מרבית הסרטים הללו היו סרטים פשוטים ופופולאריים, שזמן התרחשותם הוא בתקופה הקלאסית. גל נוסף של סרטי מצ'יסטה צולם במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20.
בסך הכול כיכב מצ'יסטה ב-52 סרטים לאורך השנים. הוא הפגין את כוחו ועוז רוחו בכל רחבי העולם העתיק, מהאימפריה הרומית ועד למצרים העתיקה, כולל במקומות רחוקים ביותר, דוגמת מונגוליה ואפילו כאלה שלא התגלו עדיין כמו פרו. אבל מצ'יסטה גם דילג לתקופות, מהעידן העתיק ועד לזמנים המודרניים. מסתבר שגיבור-העל הזה הוא באמת משהו עם יכולות נאות.
הנה עדות לכוחו של מצ'יסטה, בקטע האבנים מהסרט "מצ'יסטה במכרות המלך שלמה":
http://youtu.be/XykI3Z52pmA
וקטע מהסרט "ניצחונו של מצ'יסטה":
https://youtu.be/ZkMYcY3EyWs
מהי אמנות המנגה היפאני?
מנגה (Manga) היא אמנות הקומיקס היפני. המילה "מנגה" פירושה ביפנית "תמונות משעשעות" והיא התייחסה לקומיקס באופן כללי, אך בעולם התקבע עם השנים הפירוש של מנגה, כמתייחס לקומיקס היפני בלבד.
לצד האנימה, האנימציה הפופולרית של יפן, המנגה הייתה למרכיב מרכזי בתרבות הפופולרית היפאנית.
מקור הקומיקס היפני הוא באמנות הסיפורים המאויירים של יפן. אלו החלו כמגילות שכללו סיפורים בטקסט עם איורים ועם השנים הפכו לספרי ציורים נטולי טקסט. במהלך המאה ה-20 נספגו במנהגה השפעות מערביות ועם השנים המנגה היפנית עצמה זכתה לשם ולהערצה בעולם כולו.
לאחר מלחמת העולם השנייה, עת נשלטה יפן על ידי הצבא האמריקאי, הושפעו גם הקולנוע היפני, האנימציה של יפן והמנגה היפנית מהתרבות האמריקאית. באותה תקופה החלה להתפתח ביפן המנגה המודרנית, כשיקוף יפני של הקומיקס.
כך יצא שהאנימה והמנגה הפכו למרכיבים בולטים בייצוא של תרבות פופולרית יפנית אל חלקיו השונים של העולם ובמיוחד אל התרבות המערבית, שנפתחת ונחשפת היום יותר ויותר להשפעות מסקרנות שכאלה מיפן. באופן זה, הפכה למעשה המנגה בעשורים האחרונים, לפופולרית בכל העולם.
אם בטלוויזיה מצליחה האנימה כיום לחבר צעירים רבים בעולם אל התרבות היפאנית, המנגה עושה דבר דומה לחובבי הקומיקס.
המנגה מתפרסמת ביפן, בגליונות וחוברות חודשיות שנמכרות בהצלחה רבה. כל גיליון כזה מכיל פרקים חדשים בסדרות של סיפורים שונים. את הפופולריים מבין הסיפורים כורכים עם הסיום באוגדן, ההופך לספר בכריכה דקה. הספרים הללו מתורגמים לשפות שונות והופכים לגרסאות המוכרות של המנגה בעולם.
יוצרים בולטים בז'אנר המנגה הם אוסאמו טזוקה, שהמציא מילות צליל חדשניות וצייר כמו מעדשת מצלמה דינמית בתנועה. הוא הושפע, בין השאר, מיוצרי אנימציה מערבים כמו וולט דיסני.
#מאפייני המנגה
המנגה המודרנית מתאפיינת בציורי שחור לבן, הבולטים בסגנון הדינמי ורב ההבעה (יש שיאמרו אקספרסיבי) שלהם. ההבעתיות הרבה של דמויות המנגה באה לידי ביטוי בולט במה שהפך למאפיין הברור ביותר של המנגה - העיניים הגדולות של הדמויות והרגש הרב שהן מעבירות לקורא.
ניתן לסכם את מאפייני הז'אנר הבולטים במרכיב ההגזמה. הוא בא לידי ביטוי בהבעות הפנים, בעיניים ובגודלן ועוד.
במאנגה נהוגים המון סימנים מוסכמים שמטרתם להעביר לקורא את המצב הנפשי והרגשות של הדמויות. אמנם בסימנים אלו לא ישתמשו כל היוצרים של מאנגות ובטח לא תמיד, אך כללית ניתן לומר שהם נפוצים במיוחד בסוגה הזו.
אייקונים וסמלים ויזואליים המשובצים מסביב ועל הדמויות - כמו לבבות מסביב לדמות, וריד שעומד להתפקע במצח או טיפת זיעה גדולה ומייצגת - בעזרת סימנים כאלו ואחרים ניתן לא פעם להבין מתי הנער מאוהב, הבחורה כעוסה, או מתי דמות אחרת נבוכה או במצוקה.
#נושאי המנגה
כמו מגוון סוגות ספרותיות, דרמטיות או קולנועיות, המנגה עוסקת במנעד די רחב של נושאים ועניינים.
ביו השאר ניתן למצוא ביניהן מנגות המספרות סיפורים על אהבה ועל תחושות, יחסים ורגשות, כמו גם סיפורי פנטזיה, קומדיה ומדע בדיוני, לצד סיפורים היסטוריים ותקופתיים - על אצילים, נסיכים, סמוראים ועוד.
המנגות מכוונות לא פעם לקהל יעד ספציפי ומובחן, אגב לא רק לפי תחומי עניין או נושאים ותכנים, אלא גם לפי חלוקה מגדרית, כמו מאנגות לנשים או לגברים, ומנגות לבעלי נטייה מינית מסוימת, שאינה דווקא סטרייטית.
הנה סקירה קצרה על עולם המאנגה ביפן (עברית):
https://youtu.be/LTFOjVynFdk?t=2m55s&end=5m02s
זוהי המנגה:
https://youtu.be/XgyPPXzXzW8
תולדות המנגה וההיסטוריה של התחום:
https://youtu.be/cwlV1qInRi8
סיפור מנגה ספציפי - על תהלוכת העשן:
https://youtu.be/6uA4p2DzWNk
מוזיאון המנגה והאנימה בטוקיו:
https://youtu.be/QY5_g529x0c
ומדובר בתעשייה ששווה מיליארדים ברחבי העולם:
https://youtu.be/30nfka8J8Y0
מה מיוחד בציור וואם! של רוי ליכטנשטיין?
הציור "וואם!" (Whaam!) של הצייר האמריקאי רוי ליכטנשטיין הוא אחת העבודות הראשונות והידועות בסגנון הפופ ארט. "וואם!" משנת 1963 הייתה לעבודתו המפורסמת ביותר של ליכטנשטיין. העבודה הענקית, דיפטיכון (שני משטחים מחוברים) ברוחב של 4 מטרים, מציגה הגדלה מסוגננת של שילוב קטעים ששלף האמן מחוברת קומיקס אמיתית (לפי וויקיפדיה, הוא לקוח מגיליון 1962 של חברת DC קומיקס). יש בה מצג של מטוס קרב היורה טיל על מטוס אויב. הפיצוץ צבוע בצבעי צהוב ואדום חזקים, כמו ברוב עבודות "הקומיקס" המפורסמות של האמן.
היצירה מתבססת על חוויות מלחמת העולם השנייה של החייל האמריקני ליכטנשטיין, מי שעבר אימוני טיסה בצבא ואף החל ללמוד טיסה והפסיק. היא אחת מכמה יצירות שלו בנושא.
בצירוף האותיות "Whaam!" (וואם!" ובעברית "בום!"), טקסט הקומיקס של הציור, משתמש ליכטנשטיין באונומטופיה, מילה שנשמעת כמו הצליל שהיא מתארת. האמן מציג גם את ההתרחשות האופיינית לסיפורי הקומיקס: "לחצתי על ההדק... ולנגד עיני טילים חרכו את השמיים..." אבל את המשמעות של הציור השאיר האמן לצופה לנסח ולהחליט עליה.
הנה הציור "ואם!" של רוי ליכטנשטיין:
https://youtu.be/JzOvFuSigvM
הציור בתוך כלל יצירתו של האמן:
https://youtu.be/pFi0F5w2nkw
ופרסומת לתערוכה בהשראת ואם!:
https://youtu.be/aMTSrp_S1H4
מי הוא ספיידרמן?
ספיידרמן (SpiderMan), איש העכביש, הוא גיבור-על בדיוני שמופיע בחוברות הקומיקס ב"יקום מארוול קומיקס". ספיידרמן הוא בעצם צלם בעיתון ששמו פיטר פארקר, שהפך לגיבור העל ספיידרמן, לאחר שהוא נעקץ על ידי עכביש רדיואקטיבי. הוא משתמש בכוחות והכישורים שניתנו לו כדי להגן על תושבי העיר ונלחם באויבים ורוחשי מזימות שמנסים לפגוע באנשים חפים מפשע ובו.
בילדותו התייתם פיטר פארקר מהוריו, ריצ'רד ומרי פארקר, ועבר לגור בניו יורק עם דודו בן ודודתו מיי, שאימצו אותו וגידלו אותו כבנם. אחד העקרונות המרכזיים שלימד אותו דודו בן הוא ש-"עם כוח גדול באה אחריות גדולה", זהו עיקרון מפתח שמוביל אותו תמיד במאבקו למען הצדק.
הכוחות המיוחדים של ספיידרמן הם היכולת להאחז ולהיצמד כמעט לכל משטח, כוח רב, גמישות רבה, וחוש שישי מיוחד המכונה "חוש העכביש", שנותן לו התראה מוקדמת רגע לפני שארוע מסוכן עלול להתרחש. באופן דיי מפתיע דווקא קורי העכביש אותם הוא משגר מהיידים שלו אינם כוח על, על פי עלילת הקומיקס המקורי ספיידרמן לא מסוגל לייצר את קורי העכביש שלו בצורה טבעית ולמעשה הוא משתמש בקורים סינטטיים מפולימר מיוחד שהוא פיתח בעצמו בעזרת כישוריו ככימאי, המשוגרים מתוך התקני שיגור קורים. את ההתקנים הוא מרכיב על פרקי כף ידו, והם מוסתרים מתחת לחליפה שלו.
ספיידרמן נוצר על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי והופיע לראשונה בשנת 1962. מאז הופעתו הראשונה הפך ספיידרמן לאחד מגיבורי-העל המצליחים ביותר מסחרית ומהמפורסמים ביותר בעולם. למעשה, הוא מדורג במקום השלישי והחמישי מבין גיבורי העל, בסקרים שנערכו בקרב חובבי הקומיקס.
הנה כמה מהכוחות של ספיידרמן (עברית):
https://youtu.be/9PKS-GK-ovU
קדימון הסרט "ספיידרמן - אין דרך הביתה" של סוף 2021 (מתורגם):
https://youtu.be/JOodg8XGPN0
קטעים מ-3 הסרטים בטרילוגיה של ספיידרמן:
http://youtu.be/aP_a90UvUGI
חפירה נהדרת על הסרט החדש של ספיידרמן (עברית):
https://youtu.be/enHKVngc2jQ?long=yes
וסקירה על כל סרטי ספיידרמן (עברית):
https://youtu.be/ovx7r8ILqsM?long=yes
מי זו וונדר וומן?
בעולם של פעם, שבו גברים הם הלוחמים והמנהיגים, המנצחים והמסעירים, נשים לא הוצגו בדרך כלל בתור דמויות חזקות במיוחד. טבעי היה לכן שבסביבה תרבותית כזו יהיו גיבורים כמו "סופרמן" ו"ספיידרמן" הדמויות המצליחות של עולם הקומיקס. אבל אם היום אנו נחשפים במדיה ובתרבות לנשים חזקות ודמויות נשיות מרתקות, לוחמות ומנצחות, לפני 50 שנה זו הייתה סוג של פריצת דרך להציגן כך.
וונדר וומן (Wonder Woman) היא גיבורת-על שנולדה בחוברות הקומיקס של שנות ה-40. היא התאימה לשנות המלחמה, בהן נשים באמריקה היוו כוח חשוב בעורף התומך בלוחמים האמיצים נגד הנאצים באירופה והיפאנים במזרח.
וונדרוומן, הסופר-גיבורה הנשית והכל-אמריקאית הזו, המשיכה בסדרת טלוויזיה בשנות ה-70, בכיכובה של לינדה קרטר. הסדרה זכתה להצלחה יחסית ובמקביל, התקשו לא מעט מהצופים להתרגל לסדרה שמעמידה אישה כלוחמת אמיצה ובעלת כוחות-על. אנו נציין שעל אף הלעג של המבקרים אז, הלבוש שלה היה לא יותר מגוחך מזה של סופרמן, המקביל הגברי והנוצץ שלה. בכל מקרה, בין לבין היא הייתה גם לסדרת סרטים מצוירים לילדים.
לראשונה עלתה גיבורת הקומיקס לחוברות הקומיקס "וונדר וומן" מבית די. סי. קומיקס בשנת 1941. מעבר להיותה גיבורת-על נשית ראשונה, רעיון חדשני לכשכעצמו שבזמנו אפילו נתפס כמסעיר וכמעט חתרני, רבים רואים בהתפתחות התרבותית של הדמות הנשית והחזקה הזו, דמות פיקטיבית כזכור, כדמות שהולכת ומתגלה כמעניינת ואולי המורכבת ביותר מבין גיבורי-העל של עולם הקומיקס.
התחייה הוליוודית של דמויות הקומיקס המפורסמות המתינה לרגע שבו גם היא תגיע אל המסך הגדול ותמצא את מקומה בין הסרטים ההוליוודיים המצליחים. כך הגיעה בשנים האחרונות וונדר וומן אל מסך הקולנוע. למרבה השמחה היא עושה זאת בכיכובה של הדוגמנית והשחקנית הישראלית גל גדות. הסרט שבו היא מככבת הוא חלק ממה שמכונה "היקום הקולנועי" של די. סי. קומיקס.
למעשה, "וונדר וומן" הוא הסרט הרביעי בסדרה, שכללה לפניו את הסרטים שהוקדשו מן הסתם לסופר גיבורים גבריים. הסרטים הללו, "איש הפלדה", "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" ו"יחידת המתאבדים", פתחו את השורה ונתנו לראשונה מקום ביניהם גם לגיבורת-העל הנשית הראשונה. אולי זה לא בא מפמיניזם, אבל זה בכל זאת צעד בכיוון...
הנה סיפורה של וונדר וומן (עברית):
https://youtu.be/6f4hhBdqiVU
גל גדות הישראלית מפציעה, שלא לומר מפציצה בגרסה העכשווית של וונדר-וומן (מתורגם):
https://youtu.be/f0ZLZ0fTmgg
ועוד קדימון לסרט וונדרוומן החדש (מתורגם):
https://youtu.be/bsHOo5wD_ZA
קומיקס (Comics) היא אומנות של סיפור בדמויות מצוירות. הקומיקס מציג את רצף האירועים מתמונה לתמונה. הוא נולד מרצועות הקומיקס המשעשעות שהופיעו בעיתונות של פעם. כיום מכיל הקומיקס גם תכנים שאינם משעשעים.
את הדמויות מציירים אמנים שמתמחים בקומיקס. גם בארץ יש קהילה גדולה של יוצרי קומיקס מוכשרים.
הקומיקס הפך לאמנות ונכנס למוזיאון בזכות אמן הפופ-ארט רוי ליכטנשטיין. הוא היה מראשי זרם הפופ בארה"ב (קראו לזה פופ-ארט), ספג מתרבות הקומיקס לא מעט והירבה לשלב את הקומיקס בציורי הענק שלו.
הנה קדימון קצר לסדרה על הקומיקס והיוצרים:
http://youtu.be/S-sKf3KCRY4
בעשורים האחרונים השתלטו גיבורי הקומיקס על הקולנוע (עברית):
https://youtu.be/IaShFsVoE0Q
על הקומיקס של חברת מרוול:
http://youtu.be/rT1y7uYRrPw
כך מציירים קומיקס (עברית):
http://youtu.be/lD4eAz-xqZk
ודוגמה של קומיקס לתנ"ך: (עברית)
http://youtu.be/S8KXfxwFxx0
הוק איי (Hawk eye), או בעברית "עין הנץ", האלטר אגו של קלינטון "קלינט" פרנסיס ברטון, הוא גיבור-על שמופיע בחוברות הקומיקס ב"יקום מארוול קומיקס" מאז 1964.
אמנם להוקאיי אין כוחות-על אבל בנוסף להיותו צלף אומן הוא גם בעל יכולת מרשימה באמנויות לחימה, סייף מעולה ובעל יכולות אקרובטיות מדהימות.
מי שבילדותו אומן על ידי אמן חרבות והצטרף לקרקס בתור "הוקאיי: הצלף הטוב ביותר בעולם", החל משתמש כבוגר בכישורי הצליפה שלו כקשת, כדי להלחם בפשעים ובפושעים חסרי-נימוס...
הוקאיי אמנם הוא מהפחות ידועים שברשימת גיבורי-העל הגדולים (מקום 44), אבל הוא לוחם אמיץ ובעל עין מדויקת להפליא, מה שהוסיף לו את הכינוי "הקשת הזהוב" והיקנה לו גם מקום בסרט-העל בז'אנר "הנוקמים" משנת 2012.
הנה אוסף שמוקדש להוק איי והלוחמה שלו:
https://youtu.be/s_yhpQgeuYM
על המקורות בקומיקס של "עין הנץ":
http://youtu.be/eORG3_vxYZk
וכל היכולות שלו מהסרטים:
https://youtu.be/e-um1j1RviM?long.long
הייתם מאמינים שיצירת אמנות מימי הביניים היא מיצירות הקומיקס הראשונות בהיסטוריה?
אז כן, שטיח בָּאיֶיה הוא עבודת רקמה ארוכה ומפורטת שנרקמה בשנת 1077 בקנט שבאנגליה. השטיח, שאורכו כ-70 מטרים, נרקם לאחר הכיבוש הנורמני בשנת 1066 את אנגליה.
הוא נחשב ליצירת אמנות מהחשובות של ימי הביניים.
הרקמה מתעדת ב-58 תמונות, בסגנון שהיום היינו קוראים לו קומיקס, את פלישתו של וויליאם הכובש בראש הנורמנים לאנגליה ודרכו אל הכתר האנגלי, במה שיהפוך אותו למלך אנגליה ואת התרבות הנורמנית לשליטת אנגליה מאז ועד היום.
מדובר במעין ספר היסטוריה בתמונות, המספרות את סיפור נצחונו של דוכס נורמנדי "ויליאם הכובש", בקרב הייסטינגס, תוך הפיכתו למלך אנגליה. למעשה, ויליאם שמימן את יצירת השטיח, דאג להכניס בו את הסיפור שלו ולהפוך אותו להיסטוריה, כשמנגד אין בו כל עדות או זווית הקרב של כוחות הרולד, מלך אנגליה שהובס ומת בקרב.
ואגב, ביצירה החשובה הזו מתועדת הופעה נדירה של השביט האלי, שמופיע אחת ל-76 שנים והופיע ממש בסמוך לאירוע הכיבוש שתועד בשטיח המפורסם.
שטיח באייה נמצא כיום במוזיאון שבעיר באייה שבנורמנדי והוא נחשב לאחת מיצירות האמנות החשובות ביותר שהשתמרו מימי הביניים.
הנה שטיח הקומיקס הקדום (מתורגם):
https://youtu.be/0ktPH4pqCPA
על הקרב בהייסטינגס (מתורגם):
https://youtu.be/Owf5Uq4oFps
עוד על השטיח של באייה:
http://youtu.be/e1XbJSu1ejw
התוכן שמוצג בציורי השטיח של באייה:
http://youtu.be/F8OPQ_28mdo
ואנימציה של השטיח של באייה. שימו לב בהתחלה לתיעוד השביט האלי, כפי שתועד בשטיח באייה:
http://youtu.be/LtGoBZ4D4_E?t=6s
האמן רוי ליכטנשטיין היה מראשי זרם הפופ בארה"ב (קראו לזה פופ-ארט). הוא היה בעיקר צייר אמריקאי, אם כי הוא גם פיסל ופסלים שלו נמצאים היום בחוצות ירושלים, ברצלונה וערים גדולות נוספות.
ליכטנשטיין זכה לשם עולמי בשילוב וההשפעה שספג מתרבות הקומיקס והדרך שבה שילב את הקומיקס באמנות שלו.
שיטות כמו שימוש בנקודות בנדיי (נקודות ששימשו למילוי משטחים בדפוס וקומיקס), צבעים בסיסיים כמו אדום וכחול, קווים שחורים עבים, דמויות קומיקס ובועות עם משפטים - כל אלה שולבו ביצירותיו ושימשו בהם בצורה מוגדלת, שריתקה את הקהל האמריקאי והפכה את ליכטנשטיין לאמן ידוע ונערץ. הוא לא ניסה לצייר את המציאות אלא להעבירה "באופן מלאכותי ככל האפשר".
כמו חברו להובלת תנועת ה"פופ ארט", אנדי וורהול, גם ליכטנשטיין לא עסק רק באמנות. בעברו הוא שימש גם כשרטט וכמעצב חלונות ראווה ורכש כלים והיכרות עם חומרים ושיטות עיצוב שהשפיעו מאד על האמנות שייצר מאוחר יותר.
כמו וורהול ויוצרים אחרים בזרם הפופ, גם ליכטנשטיין נהג לתת יחס מרומם לדברים שגרתיים ולזוטות ולהציבם בתערוכה, בתור אמנות. אבל בהבדל מוורהול, שעסק בעיקר בשכפול (רפרודוקציה), לצד ריבוי ועיסוק בצרכנות, הוא היה ונשאר צייר.
לפרסום זכה ליכטנשטיין מאותם ציורים מבוססי קומיקס. יצירתו הראשונה בסגנון זה הייתה "הבט מיקי" (Look Mickey), מ-1961, בה הוא שילב את דמותו של מיקי מאוס, הגיבור הגדול של סרטי האנימציה של וולט דיסני.
כמעט תמיד נלווה לציוריו רעיון סמוי כלשהו (סאב טקסט). בציור "יצירת מופת" (1962) למשל, הוא הציב בפי הגיבורים את שאיפותיו שלו כצייר, כשבלונדינית מצודדת אומרת לצייר החתיך על ציורו המופשט וחסר משמעות "הו בראד יקירי, הציור הזה הוא יצירת מופת! עוד מעט כולם יעמדו בתור לקנות את העבודות שלך!"
לליכטנשטיין שמורה תהילת עולם באמנות המודרנית. בזכותו החלו תמונות קומיקס, שעד אז נחשבו בידור לילדים, לקבל מקום של כבוד על קירות המוזיאונים, באוספים של אספני אמנות מכובדים ובתולדות האמנות בכלל.
הנה סרטון על רוי ליכטנשטיין:
https://youtu.be/6jowA-pH-Y8
עליו ועל עבודתו בסטודיו אל מול רבות מיצירותיו:
http://youtu.be/f1s-nAijk_g?t=26s
סרטון עם המחשה קולית ליצירות של האמן רוי ליכטנשטיין:
http://youtu.be/aPQKI1ejcWA?t=20s
ואנימציה יפה שנעשתה בסגנון של רוי ליכטנשטיין:
http://youtu.be/8jdTNGGj5e4
קומיקס
מצ'יסטה (Maciste) היה גיבור-העל של הקולנוע האיטלקי, שכיכב מתחילת המאה ה-20 ולאורך רוב המאה. בדומה להרקולס המיתולוגי, גם מצ'יסטה עשה דברים על-אנושיים. הסרט האילם הקלאסי "כביריה" משנת 1914 היה הסרט הראשון שבו הופיע מצ'יסטה ובעקבותיו הופקו עשרות סרטים אילמים שבהם הופיע השחקן האיטלקי ברתולומיאו פגאנו בתפקיד מצ'יסטה.
השם מצ'יסטה בא מהשפה האיטלקית. מקור השם בא מרמזים שמצא יוצר הסרטים הללו, המשורר האיטלקי גבריאלה ד'אנונציו, שטען כי מצא שהשם "מצ'יסטה" הוצמד בתרבות הקלאסית ככינוי להרקולס. מרבית הסרטים הללו היו סרטים פשוטים ופופולאריים, שזמן התרחשותם הוא בתקופה הקלאסית. גל נוסף של סרטי מצ'יסטה צולם במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20.
בסך הכול כיכב מצ'יסטה ב-52 סרטים לאורך השנים. הוא הפגין את כוחו ועוז רוחו בכל רחבי העולם העתיק, מהאימפריה הרומית ועד למצרים העתיקה, כולל במקומות רחוקים ביותר, דוגמת מונגוליה ואפילו כאלה שלא התגלו עדיין כמו פרו. אבל מצ'יסטה גם דילג לתקופות, מהעידן העתיק ועד לזמנים המודרניים. מסתבר שגיבור-העל הזה הוא באמת משהו עם יכולות נאות.
הנה עדות לכוחו של מצ'יסטה, בקטע האבנים מהסרט "מצ'יסטה במכרות המלך שלמה":
http://youtu.be/XykI3Z52pmA
וקטע מהסרט "ניצחונו של מצ'יסטה":
https://youtu.be/ZkMYcY3EyWs
מנגה (Manga) היא אמנות הקומיקס היפני. המילה "מנגה" פירושה ביפנית "תמונות משעשעות" והיא התייחסה לקומיקס באופן כללי, אך בעולם התקבע עם השנים הפירוש של מנגה, כמתייחס לקומיקס היפני בלבד.
לצד האנימה, האנימציה הפופולרית של יפן, המנגה הייתה למרכיב מרכזי בתרבות הפופולרית היפאנית.
מקור הקומיקס היפני הוא באמנות הסיפורים המאויירים של יפן. אלו החלו כמגילות שכללו סיפורים בטקסט עם איורים ועם השנים הפכו לספרי ציורים נטולי טקסט. במהלך המאה ה-20 נספגו במנהגה השפעות מערביות ועם השנים המנגה היפנית עצמה זכתה לשם ולהערצה בעולם כולו.
לאחר מלחמת העולם השנייה, עת נשלטה יפן על ידי הצבא האמריקאי, הושפעו גם הקולנוע היפני, האנימציה של יפן והמנגה היפנית מהתרבות האמריקאית. באותה תקופה החלה להתפתח ביפן המנגה המודרנית, כשיקוף יפני של הקומיקס.
כך יצא שהאנימה והמנגה הפכו למרכיבים בולטים בייצוא של תרבות פופולרית יפנית אל חלקיו השונים של העולם ובמיוחד אל התרבות המערבית, שנפתחת ונחשפת היום יותר ויותר להשפעות מסקרנות שכאלה מיפן. באופן זה, הפכה למעשה המנגה בעשורים האחרונים, לפופולרית בכל העולם.
אם בטלוויזיה מצליחה האנימה כיום לחבר צעירים רבים בעולם אל התרבות היפאנית, המנגה עושה דבר דומה לחובבי הקומיקס.
המנגה מתפרסמת ביפן, בגליונות וחוברות חודשיות שנמכרות בהצלחה רבה. כל גיליון כזה מכיל פרקים חדשים בסדרות של סיפורים שונים. את הפופולריים מבין הסיפורים כורכים עם הסיום באוגדן, ההופך לספר בכריכה דקה. הספרים הללו מתורגמים לשפות שונות והופכים לגרסאות המוכרות של המנגה בעולם.
יוצרים בולטים בז'אנר המנגה הם אוסאמו טזוקה, שהמציא מילות צליל חדשניות וצייר כמו מעדשת מצלמה דינמית בתנועה. הוא הושפע, בין השאר, מיוצרי אנימציה מערבים כמו וולט דיסני.
#מאפייני המנגה
המנגה המודרנית מתאפיינת בציורי שחור לבן, הבולטים בסגנון הדינמי ורב ההבעה (יש שיאמרו אקספרסיבי) שלהם. ההבעתיות הרבה של דמויות המנגה באה לידי ביטוי בולט במה שהפך למאפיין הברור ביותר של המנגה - העיניים הגדולות של הדמויות והרגש הרב שהן מעבירות לקורא.
ניתן לסכם את מאפייני הז'אנר הבולטים במרכיב ההגזמה. הוא בא לידי ביטוי בהבעות הפנים, בעיניים ובגודלן ועוד.
במאנגה נהוגים המון סימנים מוסכמים שמטרתם להעביר לקורא את המצב הנפשי והרגשות של הדמויות. אמנם בסימנים אלו לא ישתמשו כל היוצרים של מאנגות ובטח לא תמיד, אך כללית ניתן לומר שהם נפוצים במיוחד בסוגה הזו.
אייקונים וסמלים ויזואליים המשובצים מסביב ועל הדמויות - כמו לבבות מסביב לדמות, וריד שעומד להתפקע במצח או טיפת זיעה גדולה ומייצגת - בעזרת סימנים כאלו ואחרים ניתן לא פעם להבין מתי הנער מאוהב, הבחורה כעוסה, או מתי דמות אחרת נבוכה או במצוקה.
#נושאי המנגה
כמו מגוון סוגות ספרותיות, דרמטיות או קולנועיות, המנגה עוסקת במנעד די רחב של נושאים ועניינים.
ביו השאר ניתן למצוא ביניהן מנגות המספרות סיפורים על אהבה ועל תחושות, יחסים ורגשות, כמו גם סיפורי פנטזיה, קומדיה ומדע בדיוני, לצד סיפורים היסטוריים ותקופתיים - על אצילים, נסיכים, סמוראים ועוד.
המנגות מכוונות לא פעם לקהל יעד ספציפי ומובחן, אגב לא רק לפי תחומי עניין או נושאים ותכנים, אלא גם לפי חלוקה מגדרית, כמו מאנגות לנשים או לגברים, ומנגות לבעלי נטייה מינית מסוימת, שאינה דווקא סטרייטית.
הנה סקירה קצרה על עולם המאנגה ביפן (עברית):
https://youtu.be/LTFOjVynFdk?t=2m55s&end=5m02s
זוהי המנגה:
https://youtu.be/XgyPPXzXzW8
תולדות המנגה וההיסטוריה של התחום:
https://youtu.be/cwlV1qInRi8
סיפור מנגה ספציפי - על תהלוכת העשן:
https://youtu.be/6uA4p2DzWNk
מוזיאון המנגה והאנימה בטוקיו:
https://youtu.be/QY5_g529x0c
ומדובר בתעשייה ששווה מיליארדים ברחבי העולם:
https://youtu.be/30nfka8J8Y0
הציור "וואם!" (Whaam!) של הצייר האמריקאי רוי ליכטנשטיין הוא אחת העבודות הראשונות והידועות בסגנון הפופ ארט. "וואם!" משנת 1963 הייתה לעבודתו המפורסמת ביותר של ליכטנשטיין. העבודה הענקית, דיפטיכון (שני משטחים מחוברים) ברוחב של 4 מטרים, מציגה הגדלה מסוגננת של שילוב קטעים ששלף האמן מחוברת קומיקס אמיתית (לפי וויקיפדיה, הוא לקוח מגיליון 1962 של חברת DC קומיקס). יש בה מצג של מטוס קרב היורה טיל על מטוס אויב. הפיצוץ צבוע בצבעי צהוב ואדום חזקים, כמו ברוב עבודות "הקומיקס" המפורסמות של האמן.
היצירה מתבססת על חוויות מלחמת העולם השנייה של החייל האמריקני ליכטנשטיין, מי שעבר אימוני טיסה בצבא ואף החל ללמוד טיסה והפסיק. היא אחת מכמה יצירות שלו בנושא.
בצירוף האותיות "Whaam!" (וואם!" ובעברית "בום!"), טקסט הקומיקס של הציור, משתמש ליכטנשטיין באונומטופיה, מילה שנשמעת כמו הצליל שהיא מתארת. האמן מציג גם את ההתרחשות האופיינית לסיפורי הקומיקס: "לחצתי על ההדק... ולנגד עיני טילים חרכו את השמיים..." אבל את המשמעות של הציור השאיר האמן לצופה לנסח ולהחליט עליה.
הנה הציור "ואם!" של רוי ליכטנשטיין:
https://youtu.be/JzOvFuSigvM
הציור בתוך כלל יצירתו של האמן:
https://youtu.be/pFi0F5w2nkw
ופרסומת לתערוכה בהשראת ואם!:
https://youtu.be/aMTSrp_S1H4
ספיידרמן (SpiderMan), איש העכביש, הוא גיבור-על בדיוני שמופיע בחוברות הקומיקס ב"יקום מארוול קומיקס". ספיידרמן הוא בעצם צלם בעיתון ששמו פיטר פארקר, שהפך לגיבור העל ספיידרמן, לאחר שהוא נעקץ על ידי עכביש רדיואקטיבי. הוא משתמש בכוחות והכישורים שניתנו לו כדי להגן על תושבי העיר ונלחם באויבים ורוחשי מזימות שמנסים לפגוע באנשים חפים מפשע ובו.
בילדותו התייתם פיטר פארקר מהוריו, ריצ'רד ומרי פארקר, ועבר לגור בניו יורק עם דודו בן ודודתו מיי, שאימצו אותו וגידלו אותו כבנם. אחד העקרונות המרכזיים שלימד אותו דודו בן הוא ש-"עם כוח גדול באה אחריות גדולה", זהו עיקרון מפתח שמוביל אותו תמיד במאבקו למען הצדק.
הכוחות המיוחדים של ספיידרמן הם היכולת להאחז ולהיצמד כמעט לכל משטח, כוח רב, גמישות רבה, וחוש שישי מיוחד המכונה "חוש העכביש", שנותן לו התראה מוקדמת רגע לפני שארוע מסוכן עלול להתרחש. באופן דיי מפתיע דווקא קורי העכביש אותם הוא משגר מהיידים שלו אינם כוח על, על פי עלילת הקומיקס המקורי ספיידרמן לא מסוגל לייצר את קורי העכביש שלו בצורה טבעית ולמעשה הוא משתמש בקורים סינטטיים מפולימר מיוחד שהוא פיתח בעצמו בעזרת כישוריו ככימאי, המשוגרים מתוך התקני שיגור קורים. את ההתקנים הוא מרכיב על פרקי כף ידו, והם מוסתרים מתחת לחליפה שלו.
ספיידרמן נוצר על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי והופיע לראשונה בשנת 1962. מאז הופעתו הראשונה הפך ספיידרמן לאחד מגיבורי-העל המצליחים ביותר מסחרית ומהמפורסמים ביותר בעולם. למעשה, הוא מדורג במקום השלישי והחמישי מבין גיבורי העל, בסקרים שנערכו בקרב חובבי הקומיקס.
הנה כמה מהכוחות של ספיידרמן (עברית):
https://youtu.be/9PKS-GK-ovU
קדימון הסרט "ספיידרמן - אין דרך הביתה" של סוף 2021 (מתורגם):
https://youtu.be/JOodg8XGPN0
קטעים מ-3 הסרטים בטרילוגיה של ספיידרמן:
http://youtu.be/aP_a90UvUGI
חפירה נהדרת על הסרט החדש של ספיידרמן (עברית):
https://youtu.be/enHKVngc2jQ?long=yes
וסקירה על כל סרטי ספיידרמן (עברית):
https://youtu.be/ovx7r8ILqsM?long=yes
בעולם של פעם, שבו גברים הם הלוחמים והמנהיגים, המנצחים והמסעירים, נשים לא הוצגו בדרך כלל בתור דמויות חזקות במיוחד. טבעי היה לכן שבסביבה תרבותית כזו יהיו גיבורים כמו "סופרמן" ו"ספיידרמן" הדמויות המצליחות של עולם הקומיקס. אבל אם היום אנו נחשפים במדיה ובתרבות לנשים חזקות ודמויות נשיות מרתקות, לוחמות ומנצחות, לפני 50 שנה זו הייתה סוג של פריצת דרך להציגן כך.
וונדר וומן (Wonder Woman) היא גיבורת-על שנולדה בחוברות הקומיקס של שנות ה-40. היא התאימה לשנות המלחמה, בהן נשים באמריקה היוו כוח חשוב בעורף התומך בלוחמים האמיצים נגד הנאצים באירופה והיפאנים במזרח.
וונדרוומן, הסופר-גיבורה הנשית והכל-אמריקאית הזו, המשיכה בסדרת טלוויזיה בשנות ה-70, בכיכובה של לינדה קרטר. הסדרה זכתה להצלחה יחסית ובמקביל, התקשו לא מעט מהצופים להתרגל לסדרה שמעמידה אישה כלוחמת אמיצה ובעלת כוחות-על. אנו נציין שעל אף הלעג של המבקרים אז, הלבוש שלה היה לא יותר מגוחך מזה של סופרמן, המקביל הגברי והנוצץ שלה. בכל מקרה, בין לבין היא הייתה גם לסדרת סרטים מצוירים לילדים.
לראשונה עלתה גיבורת הקומיקס לחוברות הקומיקס "וונדר וומן" מבית די. סי. קומיקס בשנת 1941. מעבר להיותה גיבורת-על נשית ראשונה, רעיון חדשני לכשכעצמו שבזמנו אפילו נתפס כמסעיר וכמעט חתרני, רבים רואים בהתפתחות התרבותית של הדמות הנשית והחזקה הזו, דמות פיקטיבית כזכור, כדמות שהולכת ומתגלה כמעניינת ואולי המורכבת ביותר מבין גיבורי-העל של עולם הקומיקס.
התחייה הוליוודית של דמויות הקומיקס המפורסמות המתינה לרגע שבו גם היא תגיע אל המסך הגדול ותמצא את מקומה בין הסרטים ההוליוודיים המצליחים. כך הגיעה בשנים האחרונות וונדר וומן אל מסך הקולנוע. למרבה השמחה היא עושה זאת בכיכובה של הדוגמנית והשחקנית הישראלית גל גדות. הסרט שבו היא מככבת הוא חלק ממה שמכונה "היקום הקולנועי" של די. סי. קומיקס.
למעשה, "וונדר וומן" הוא הסרט הרביעי בסדרה, שכללה לפניו את הסרטים שהוקדשו מן הסתם לסופר גיבורים גבריים. הסרטים הללו, "איש הפלדה", "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" ו"יחידת המתאבדים", פתחו את השורה ונתנו לראשונה מקום ביניהם גם לגיבורת-העל הנשית הראשונה. אולי זה לא בא מפמיניזם, אבל זה בכל זאת צעד בכיוון...
הנה סיפורה של וונדר וומן (עברית):
https://youtu.be/6f4hhBdqiVU
גל גדות הישראלית מפציעה, שלא לומר מפציצה בגרסה העכשווית של וונדר-וומן (מתורגם):
https://youtu.be/f0ZLZ0fTmgg
ועוד קדימון לסרט וונדרוומן החדש (מתורגם):
https://youtu.be/bsHOo5wD_ZA
מי זה הענק הירוק?
הענק הירוק, או "הענק המדהים" או פשוט "האלק" הוא גיבור-על, האלטר אגו של הפיזיקאי המתבודד ד"ר ברוס באנר. הענק הירוק מופיע לאחר שד"ר באנר נחשף בטעות לקרינת גמא במהלך ניסוי ובאנר הופך למפלצת אנושית אכזרית ודי עצבנית, מעין שילוב של ד"ר ג'קיל ומר הייד עם מעין פרנקנשטיין.
מרגע שהפך לענק, באנר יחזור להפוך לדמות הענק בעת שיכעס או יתמלא אימה ופחד. בתור הענק הוא בעל יכולות על-אנושיות ועוצמתו רק תגדל, ככלשהו יכעס. החשש המתמיד של באנר מהתפרצות דמותו של הענק מפריע ומקשה על קשרים חברתיים ולמעשה אלה שמתעניינים בו במיוחד הם חיילי היחידות המיוחדות של צבא ארצות הברית, שבאופן קבוע רודפים אחרי הענק הירוק, בשל ההרס שהוא מותיר בכל מקום.
אמנם צבע גופו של הענק השתנה במהלך הזמנים, לרוב משיקולים פרסומיים של המוציאים לאור, אך הוא בכל זאת מזוהה עם צבעו הירוק. דמותו מדורגת במקום התשיעי ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי האתר IGN שמדרג את גיבורי-העל והוא אחד היחידים בעולם שככלשהו אכזרי ומטיל אימה, המעריצים נקשרים בו יותר.
הנה סיפורו וכוחותיו של הענק הירוק (עברית):
https://youtu.be/tIZUE9DFEIw
קדימון לסרט "הענק הירוק":
http://youtu.be/FBSfUg-D7MI?t=5s
ויש בו גם ביצי פסחא נסתרים (עברית):
https://youtu.be/oZlfu5bhWU0
הענק הירוק, או "הענק המדהים" או פשוט "האלק" הוא גיבור-על, האלטר אגו של הפיזיקאי המתבודד ד"ר ברוס באנר. הענק הירוק מופיע לאחר שד"ר באנר נחשף בטעות לקרינת גמא במהלך ניסוי ובאנר הופך למפלצת אנושית אכזרית ודי עצבנית, מעין שילוב של ד"ר ג'קיל ומר הייד עם מעין פרנקנשטיין.
מרגע שהפך לענק, באנר יחזור להפוך לדמות הענק בעת שיכעס או יתמלא אימה ופחד. בתור הענק הוא בעל יכולות על-אנושיות ועוצמתו רק תגדל, ככלשהו יכעס. החשש המתמיד של באנר מהתפרצות דמותו של הענק מפריע ומקשה על קשרים חברתיים ולמעשה אלה שמתעניינים בו במיוחד הם חיילי היחידות המיוחדות של צבא ארצות הברית, שבאופן קבוע רודפים אחרי הענק הירוק, בשל ההרס שהוא מותיר בכל מקום.
אמנם צבע גופו של הענק השתנה במהלך הזמנים, לרוב משיקולים פרסומיים של המוציאים לאור, אך הוא בכל זאת מזוהה עם צבעו הירוק. דמותו מדורגת במקום התשיעי ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי האתר IGN שמדרג את גיבורי-העל והוא אחד היחידים בעולם שככלשהו אכזרי ומטיל אימה, המעריצים נקשרים בו יותר.
הנה סיפורו וכוחותיו של הענק הירוק (עברית):
https://youtu.be/tIZUE9DFEIw
קדימון לסרט "הענק הירוק":
http://youtu.be/FBSfUg-D7MI?t=5s
ויש בו גם ביצי פסחא נסתרים (עברית):
https://youtu.be/oZlfu5bhWU0
מיהו גיבור-העל קפטן אמריקה?
הוא הופיע בקומיקס בפעם הראשונה בזמן מלחמת העולם השנייה, אולי כדי לחזק את הפטריוטיות האמריקאית בשעת מלחמה. על כריכת החוברת הראשונה שבה הוא כיכב הוא נראה כשהוא נותן אגרוף להיטלר...
קפטן אמריקה (Captain America) הוא גיבור על אמריקאי כמובן, לבוש בצבעי הדגל האמריקאי ומראה לאויביה את נחת זרועו. הוא האלטר אגו של בחור חלשלוש אבל אמיץ ונחוש בשם סטיב רוג'רס. בעזרת נסיוב ניסיוני מקנה הממשלה האמריקאית לסטיב כוחות-על, כדי שיעזור לצבא האמריקאי במאמץ המלחמתי.
יצרו את קפטן אמריקה ג'ו סיימון הכותב ושותפו המאייר ג'ק קירבי. גיבור-העל הפטריוטי הזה הופיע בחוברות הקומיקס של חברת "יקום מארוול" והיות ונוצר כדי להילחם במדינות הציר במלחמת העולם השנייה, הפופולריות שלו בשנות המלחמה אכן הייתה עצומה. לאחר המלחמה דעכה הפופולאריות שלו ורק בשנות ה-60 הוא חזר והפך לפופולארי שוב. מאז הוא שב והפך לאהוד, בכל פעם שנראה היה שהוא מפסיק לעורר עניין.. טוב, בכל זאת גיבור-על, לא?
כך הפך רוג'רס לקפטן אמריקה:
https://youtu.be/Jx_bNx-Gq_k
וקדימון לסרט "קפטן אמריקה" משנת 2011:
http://youtu.be/qykVWpXxG7U?t=6s
הוא הופיע בקומיקס בפעם הראשונה בזמן מלחמת העולם השנייה, אולי כדי לחזק את הפטריוטיות האמריקאית בשעת מלחמה. על כריכת החוברת הראשונה שבה הוא כיכב הוא נראה כשהוא נותן אגרוף להיטלר...
קפטן אמריקה (Captain America) הוא גיבור על אמריקאי כמובן, לבוש בצבעי הדגל האמריקאי ומראה לאויביה את נחת זרועו. הוא האלטר אגו של בחור חלשלוש אבל אמיץ ונחוש בשם סטיב רוג'רס. בעזרת נסיוב ניסיוני מקנה הממשלה האמריקאית לסטיב כוחות-על, כדי שיעזור לצבא האמריקאי במאמץ המלחמתי.
יצרו את קפטן אמריקה ג'ו סיימון הכותב ושותפו המאייר ג'ק קירבי. גיבור-העל הפטריוטי הזה הופיע בחוברות הקומיקס של חברת "יקום מארוול" והיות ונוצר כדי להילחם במדינות הציר במלחמת העולם השנייה, הפופולריות שלו בשנות המלחמה אכן הייתה עצומה. לאחר המלחמה דעכה הפופולאריות שלו ורק בשנות ה-60 הוא חזר והפך לפופולארי שוב. מאז הוא שב והפך לאהוד, בכל פעם שנראה היה שהוא מפסיק לעורר עניין.. טוב, בכל זאת גיבור-על, לא?
כך הפך רוג'רס לקפטן אמריקה:
https://youtu.be/Jx_bNx-Gq_k
וקדימון לסרט "קפטן אמריקה" משנת 2011:
http://youtu.be/qykVWpXxG7U?t=6s
מיהי גיבורת העל האלמנה השחורה?
האלמנה השחורה היא גיבורת-על, האלטר אגו של נטאשה רומאנובה - מרגלת, סוכנת, צלפית ואמנית לחימה. האלמנה משתמשת בכלי נשק חדשניים במיוחד. "נשיכת האלמנה" - נשקי האנרגיה שעל פרקי ידיה, הם הנשק המובהק שלה.
בשלב מסוים עורקת נטאשה לארצות הברית, בעקבות אהובה, גיבור-העל הוקאיי. היא הופכת לסוכנת כפולה של הרוסים והאמריקאים ומצטרפת לקבוצת גיבורי העל ששומרים על כולנו..
ואכן, נטאשה, האלמנה השחורה, היא חלק מ"הנוקמים". זו קבוצת גיבורי העל של יקום מרוול, שמורכבת מגיבורי-על נבחרים שלאורך השנים הוכיחו עצמם כבעלי יכולת ורמת תפקוד גבוהה במיוחד. האלמנה השחורה מדורגת במקום ה-74 ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר הקומיקס IGN. בשנים האחרונות מגלמת את דמותה השחקנית סקרלט ג'והנסון.
הנה קדימון לסרט עליה (מתורגם):
https://youtu.be/9nog1kDjUn0
אחד ותיק יותר:
https://youtu.be/j_5KgpN38hM
כך מכשירים גיבורת-על ודברים שהאלמנה השחורה יודעת לעשות:
https://youtu.be/PEr2jxd3mDI
כמה דברים שלא ידעתם על גיבורת העל הכי יפה בתולדות הנוקמים (עברית):
https://youtu.be/s-r0p7khnHY
וניתוח טריילר (עברית):
https://youtu.be/bBxJcNsD4bo?long=yes
האלמנה השחורה היא גיבורת-על, האלטר אגו של נטאשה רומאנובה - מרגלת, סוכנת, צלפית ואמנית לחימה. האלמנה משתמשת בכלי נשק חדשניים במיוחד. "נשיכת האלמנה" - נשקי האנרגיה שעל פרקי ידיה, הם הנשק המובהק שלה.
בשלב מסוים עורקת נטאשה לארצות הברית, בעקבות אהובה, גיבור-העל הוקאיי. היא הופכת לסוכנת כפולה של הרוסים והאמריקאים ומצטרפת לקבוצת גיבורי העל ששומרים על כולנו..
ואכן, נטאשה, האלמנה השחורה, היא חלק מ"הנוקמים". זו קבוצת גיבורי העל של יקום מרוול, שמורכבת מגיבורי-על נבחרים שלאורך השנים הוכיחו עצמם כבעלי יכולת ורמת תפקוד גבוהה במיוחד. האלמנה השחורה מדורגת במקום ה-74 ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר הקומיקס IGN. בשנים האחרונות מגלמת את דמותה השחקנית סקרלט ג'והנסון.
הנה קדימון לסרט עליה (מתורגם):
https://youtu.be/9nog1kDjUn0
אחד ותיק יותר:
https://youtu.be/j_5KgpN38hM
כך מכשירים גיבורת-על ודברים שהאלמנה השחורה יודעת לעשות:
https://youtu.be/PEr2jxd3mDI
כמה דברים שלא ידעתם על גיבורת העל הכי יפה בתולדות הנוקמים (עברית):
https://youtu.be/s-r0p7khnHY
וניתוח טריילר (עברית):
https://youtu.be/bBxJcNsD4bo?long=yes
כיצד גידל מגזין Mad את צעירי תרבות הנגד של אמריקה?
בתקופת המלחמה הקרה, ברוח המלחמה הקרה שהתנהלה בין הפיפטיז, שנות ה-50, לאייטיז, פרחה הצנזורה העצמית בארצות הברית.
אבל מגזין אחד לא הסכים ללכת עם הזרם והשחיז את הקולמוס שלו על כל מה שזז באימפריה החוששת.
קראו למגזין הזה "מד" (Mad), מלשון "משוגע". מאז נוסד ב-1952, לא חדלו לרגע כותביו והעורך המיתולוגי הארווי קורצמן, לייצר קומיקס חד ועוקצני, סאטירי ומרגיז, כזה שאין לו בושה ואין לו אלוהים, לפחות בעיני המיינסטרים האמריקאי.
היה שם הכל - מדמויות שאומרות בבועות את מה שאיש לא רצה או פחד אז לומר בגלוי ועד נונסנס על בסיס יומיומי שבעידן האינטרנט לא מרגש כבר איש, אבל אז היה חידוש מרענן ובועט, שבעיקר צעירים ומורדים צרכו ואפילו הם צרכו בזהירות מסוימת.
היה ב-Mad לגלוג מובנה כלפי העולם המבוגר. מלעג ופרודיה קבועים על סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה פופולריים שטיפחו תמימות וקונפורמיזם המוני ועד עמוד האמצע המקופל, מסמר בעין למגזיני הסקס של אותם ימים, אבל שבמקום תמונת עירום הציב באמצע שאלה ולאחר פתיחת הקיפול נתן תשובה מפתיעה וצובטת.
אולי הסממן הבולט של המהפכנות האמיתית של מי שכונו על ידי הממסד "חבורת האידיוטים", או בשפה פשוטה כותבי וציירי Mad, בלטה בכך שהעיזו לפנות גם לנוער ולא חששו או היססו להציג את המדיה ואת עולם המבוגרים כולו כחבורת צבועים אינטרסנטיים, ששכחו את מה שחשוב באמת. בפינה הקבועה שלו נהג למשל דייב ברג ללעוג בסאטירה נשכנית ולתקוף בשנינות את אורח החיים הקפיטליסטי של שוכני הפרוורים באמריקה, תוך הדגשה מגחכת-הורים של פער הדורות באימפריה הצומחת.
זה מאפשר לומר ש-Mad היה המצע שעליו גדלו והתפתחו מנהיגי דור הביט, הביטניקים ואחריהם ההיפים או ילדי הפרחים שאחריהם.
כי הקומיקס של Mad היה בעל מודעות עצמית, של מגזין הרואה את עצמו חלק מהתעשייה שבו זמנית הוא גם שופך עליה קיתונות של ביקורת.
קחו לדוגמה דרנולד דאק, שכבר משמו ברור את מי הוא מייצג. הוא זועם על כך שהוא חייב ללבוש כפפות לבנות, רק מפני שהוא דמות קומיקס, ואז הוא הולך לשחוט את דמויות דיסני האחרות...
אגב, מגזין Mad נמנע מתוך עיקרון מפרסומות. ההצהרה של וויליאם גיינס, המו"ל המקורי שלו שהיה בעברו מורה לכימיה, שהוא מתכוון בכך לתרום לשינוי התרבות החומרנית של אמריקה. אילו ידע גיינס, אמרו מבקרים רבים בפרוץ המילניום, שבשנת 2001 יוכנסו למגזין המדמם פרסומות, הוא בטח היה מתהפך בקברו. העורכים החדשים ענו על כך אז בקרירות יבשה: "מזל ששרפו את גופתו..."
סיפורו של המגזין החתרני שתפס את מקומו בחברה האמריקאית:
https://youtu.be/GJSCELqAKBs
על ברכי המגזין הזה גדלו אנשים יצירתיים ומבריקים:
https://youtu.be/4ryp7FerDlI
המערכת:
https://youtu.be/0o06qL84LMQ
הסימפסונים שומרים על המסורת ובועטים במד:
https://youtu.be/qjlDDZkGONs
קווים לדמותו של המגזין שהמציא מחדש את הקומדיה:
https://youtu.be/1yTHeU2wFck?long=yes
והאמנות הוויזואלית של היוצרים בעשורים הראשונים שלו:
https://youtu.be/0CrHe7XI_uA?long=yes
בתקופת המלחמה הקרה, ברוח המלחמה הקרה שהתנהלה בין הפיפטיז, שנות ה-50, לאייטיז, פרחה הצנזורה העצמית בארצות הברית.
אבל מגזין אחד לא הסכים ללכת עם הזרם והשחיז את הקולמוס שלו על כל מה שזז באימפריה החוששת.
קראו למגזין הזה "מד" (Mad), מלשון "משוגע". מאז נוסד ב-1952, לא חדלו לרגע כותביו והעורך המיתולוגי הארווי קורצמן, לייצר קומיקס חד ועוקצני, סאטירי ומרגיז, כזה שאין לו בושה ואין לו אלוהים, לפחות בעיני המיינסטרים האמריקאי.
היה שם הכל - מדמויות שאומרות בבועות את מה שאיש לא רצה או פחד אז לומר בגלוי ועד נונסנס על בסיס יומיומי שבעידן האינטרנט לא מרגש כבר איש, אבל אז היה חידוש מרענן ובועט, שבעיקר צעירים ומורדים צרכו ואפילו הם צרכו בזהירות מסוימת.
היה ב-Mad לגלוג מובנה כלפי העולם המבוגר. מלעג ופרודיה קבועים על סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה פופולריים שטיפחו תמימות וקונפורמיזם המוני ועד עמוד האמצע המקופל, מסמר בעין למגזיני הסקס של אותם ימים, אבל שבמקום תמונת עירום הציב באמצע שאלה ולאחר פתיחת הקיפול נתן תשובה מפתיעה וצובטת.
אולי הסממן הבולט של המהפכנות האמיתית של מי שכונו על ידי הממסד "חבורת האידיוטים", או בשפה פשוטה כותבי וציירי Mad, בלטה בכך שהעיזו לפנות גם לנוער ולא חששו או היססו להציג את המדיה ואת עולם המבוגרים כולו כחבורת צבועים אינטרסנטיים, ששכחו את מה שחשוב באמת. בפינה הקבועה שלו נהג למשל דייב ברג ללעוג בסאטירה נשכנית ולתקוף בשנינות את אורח החיים הקפיטליסטי של שוכני הפרוורים באמריקה, תוך הדגשה מגחכת-הורים של פער הדורות באימפריה הצומחת.
זה מאפשר לומר ש-Mad היה המצע שעליו גדלו והתפתחו מנהיגי דור הביט, הביטניקים ואחריהם ההיפים או ילדי הפרחים שאחריהם.
כי הקומיקס של Mad היה בעל מודעות עצמית, של מגזין הרואה את עצמו חלק מהתעשייה שבו זמנית הוא גם שופך עליה קיתונות של ביקורת.
קחו לדוגמה דרנולד דאק, שכבר משמו ברור את מי הוא מייצג. הוא זועם על כך שהוא חייב ללבוש כפפות לבנות, רק מפני שהוא דמות קומיקס, ואז הוא הולך לשחוט את דמויות דיסני האחרות...
אגב, מגזין Mad נמנע מתוך עיקרון מפרסומות. ההצהרה של וויליאם גיינס, המו"ל המקורי שלו שהיה בעברו מורה לכימיה, שהוא מתכוון בכך לתרום לשינוי התרבות החומרנית של אמריקה. אילו ידע גיינס, אמרו מבקרים רבים בפרוץ המילניום, שבשנת 2001 יוכנסו למגזין המדמם פרסומות, הוא בטח היה מתהפך בקברו. העורכים החדשים ענו על כך אז בקרירות יבשה: "מזל ששרפו את גופתו..."
סיפורו של המגזין החתרני שתפס את מקומו בחברה האמריקאית:
https://youtu.be/GJSCELqAKBs
על ברכי המגזין הזה גדלו אנשים יצירתיים ומבריקים:
https://youtu.be/4ryp7FerDlI
המערכת:
https://youtu.be/0o06qL84LMQ
הסימפסונים שומרים על המסורת ובועטים במד:
https://youtu.be/qjlDDZkGONs
קווים לדמותו של המגזין שהמציא מחדש את הקומדיה:
https://youtu.be/1yTHeU2wFck?long=yes
והאמנות הוויזואלית של היוצרים בעשורים הראשונים שלו:
https://youtu.be/0CrHe7XI_uA?long=yes
איך לעג של ילדים הוליד את זרם הפופ ארט?
"תראה מיקי" (Look mickey), הציור של רוי ליכטנשטיין משנת 1961, הוא הציור שבישר את זרם הפופ ארט באמנות. אולי קשה להאמין, אבל הכל התחיל מאילוץ של אב נבוך וילדו המתמודד עם ביקורת או ירידות של חבריו...
נחזור לשלהי שנות ה-40 של המאה העשרים. בתקופה זו עובד האמן הצעיר ליכטנשטיין, בקליבלנד שבאוהיו. הוא מפרנס את עצמו ואת המשפחה הצעירה שאך הקים, בעבודות חלקיות, של עיצוב חלונות ראווה, עיצוב רהיטים ושרטוט תעשייתי.
לקראת סוף שנות ה-50 ליכטנשטיין מתחיל ליצור באמנות מופשטת, אבסטרקטית. במהלך ההתנסות הזו, הוא יוצר עבודות מופשטות בצבע ומשתמש בין השאר בטלאים של פסים.
מיטשל, ילדו של ליכטנשטיין, התלונן באותה תקופה שחבריו בבית הספר לועגים לו. מסתבר לאב שהילדים מעליבים את בנו שאביו, כלומר הוא, אינו צייר טוב. זאת כי הוא מצייר רק אמנות מופשטת, או בשפה של הילדים "לא ברור מה רואים בשרבוטים הלא מובנים שלו".
רוי ליכטנשטיין מכיר את הדעות הללו על אמנות מופשטת, אבל הוא מחליט לסייע לבנו ולהוכיח לחבריו הלועגים שאביו יכול בהחלט לצייר, ודאי לא רק ליצור כתמי צבע ושרבוטים.
מדובר בתחילת שנות ה-60 והאמן מוצא בספר ילדים ציור קומיקס משעשע של דונלד דק שקורא לעבר מיקי מאוס בבועת דיבור "ראה מיקי, חיברתי אחד גדול!" ומיקי מצחקק, כי הוא רואה שדונלד שסבור שהוא לכד דג ענק, אך למעשה הוא תפס את הז'קט של עצמו...
זה הרגע שבו צץ לאמן הרעיון לגבי אסתטיקה, שבדיעבד תגדיר אותו כמבשר של זרם ה"פופ-ארט". כי כאן נולד הרעיון ליצירה שתזמין ותגלה את הפופ ארט לעולם האמנות.
כשהוא לוקח השראה ואפילו קצת מעתיק מתמונת הקומיקס הזו, רוי ליכטנשטיין יוצר את הציור שלו על בד קנבס ענקי. אבל בציור שלו הוא משתמש בצבעי יסוד בלבד, בצירוף שחור ולבן.
הציור הזה, לכשיושלם, יהפוך ליצירה מדוברת. ליכטנשטיין מוציא את דמויות הקומיקס מעולם של שעשוע ובידור לילדים ומביא אותם היישר אל קירות המוזיאון ומשם אל תולדות האמנות.
מכאן כבר מתחיל הכל להמריא. הילדים ככל הנראה נרגעים מהלעג ומיטשל יכול לחזור לשעשועים ולמשחקים. רוי ליכטנשטיין, ביחד עם אנדי וורהול, הופך די מהר לאחד ממובילי תנועת הפופ ארט, זרם שיהפוך את האמנות המודרנית של שנות ה-60 ואילך לצבעונית ומחייכת הרבה יותר, מזמינה בעיני הציבור יותר מאמנות מופשטת ואפילו מייצרת פרנסה טובה לאמנים שיוצרים בה.
הנה סיפורו של הציור "מיקי, תראה!" של רוי ליכטנשטיין:
https://youtu.be/mXZHfKlsxRc
הציור שהתחיל את השינוי בכלל יצירתו של האמן ובסגנון הפופ ארט כולו:
https://youtu.be/L-DkXjG_Q_M
והשינוי בתפיסת האמן והפופ-ארט שיתרחש בהמשך:
https://youtu.be/6jowA-pH-Y8
"תראה מיקי" (Look mickey), הציור של רוי ליכטנשטיין משנת 1961, הוא הציור שבישר את זרם הפופ ארט באמנות. אולי קשה להאמין, אבל הכל התחיל מאילוץ של אב נבוך וילדו המתמודד עם ביקורת או ירידות של חבריו...
נחזור לשלהי שנות ה-40 של המאה העשרים. בתקופה זו עובד האמן הצעיר ליכטנשטיין, בקליבלנד שבאוהיו. הוא מפרנס את עצמו ואת המשפחה הצעירה שאך הקים, בעבודות חלקיות, של עיצוב חלונות ראווה, עיצוב רהיטים ושרטוט תעשייתי.
לקראת סוף שנות ה-50 ליכטנשטיין מתחיל ליצור באמנות מופשטת, אבסטרקטית. במהלך ההתנסות הזו, הוא יוצר עבודות מופשטות בצבע ומשתמש בין השאר בטלאים של פסים.
מיטשל, ילדו של ליכטנשטיין, התלונן באותה תקופה שחבריו בבית הספר לועגים לו. מסתבר לאב שהילדים מעליבים את בנו שאביו, כלומר הוא, אינו צייר טוב. זאת כי הוא מצייר רק אמנות מופשטת, או בשפה של הילדים "לא ברור מה רואים בשרבוטים הלא מובנים שלו".
רוי ליכטנשטיין מכיר את הדעות הללו על אמנות מופשטת, אבל הוא מחליט לסייע לבנו ולהוכיח לחבריו הלועגים שאביו יכול בהחלט לצייר, ודאי לא רק ליצור כתמי צבע ושרבוטים.
מדובר בתחילת שנות ה-60 והאמן מוצא בספר ילדים ציור קומיקס משעשע של דונלד דק שקורא לעבר מיקי מאוס בבועת דיבור "ראה מיקי, חיברתי אחד גדול!" ומיקי מצחקק, כי הוא רואה שדונלד שסבור שהוא לכד דג ענק, אך למעשה הוא תפס את הז'קט של עצמו...
זה הרגע שבו צץ לאמן הרעיון לגבי אסתטיקה, שבדיעבד תגדיר אותו כמבשר של זרם ה"פופ-ארט". כי כאן נולד הרעיון ליצירה שתזמין ותגלה את הפופ ארט לעולם האמנות.
כשהוא לוקח השראה ואפילו קצת מעתיק מתמונת הקומיקס הזו, רוי ליכטנשטיין יוצר את הציור שלו על בד קנבס ענקי. אבל בציור שלו הוא משתמש בצבעי יסוד בלבד, בצירוף שחור ולבן.
הציור הזה, לכשיושלם, יהפוך ליצירה מדוברת. ליכטנשטיין מוציא את דמויות הקומיקס מעולם של שעשוע ובידור לילדים ומביא אותם היישר אל קירות המוזיאון ומשם אל תולדות האמנות.
מכאן כבר מתחיל הכל להמריא. הילדים ככל הנראה נרגעים מהלעג ומיטשל יכול לחזור לשעשועים ולמשחקים. רוי ליכטנשטיין, ביחד עם אנדי וורהול, הופך די מהר לאחד ממובילי תנועת הפופ ארט, זרם שיהפוך את האמנות המודרנית של שנות ה-60 ואילך לצבעונית ומחייכת הרבה יותר, מזמינה בעיני הציבור יותר מאמנות מופשטת ואפילו מייצרת פרנסה טובה לאמנים שיוצרים בה.
הנה סיפורו של הציור "מיקי, תראה!" של רוי ליכטנשטיין:
https://youtu.be/mXZHfKlsxRc
הציור שהתחיל את השינוי בכלל יצירתו של האמן ובסגנון הפופ ארט כולו:
https://youtu.be/L-DkXjG_Q_M
והשינוי בתפיסת האמן והפופ-ארט שיתרחש בהמשך:
https://youtu.be/6jowA-pH-Y8
מה מיוחד בעתידות של מסטיק בזוקה?
מסטיק בזוקה (Bazooka) הוא מסטיק שהחלו לייצר עם תום מלחמת העולם השנייה ובאופן מדהים הוא פופולרי עד היום. סימן לתקופה ולהקשר היה מגולם בצבעי האריזה שלו, לו נבחרו הצבעים הפטריוטיים מתוך הדגל האמריקאי: אדום, כחול ולבן.
בניגוד למה שרבים חשבו, הסבירה היצרנית, חברת Topps האמריקאית, שמקור השם אינו בכלי הנשק בזוקה, אלא בכלי הנגינה הנושא שם זה.
בשנת 1953 הוסיפו למסטיק את הפתקית עם רצועת הקומיקס המשעשעת, בכיכובם של בזוקה ג'ו וחבורתו. היו אז כמה מאות גרסאות של הפתקיות, עם סיפורי הקומיקס הקצרים של בזוקה ג'ו שתום העין, ביחד עם חבריו - צביקה (במקור "Pesty") חובש הסומבררו, ומוטי ("Mort"), שצווארון הפולו של הסוודר שלו היה תמיד משוך מעל פיו.
הסיפורים שבקומיקס הבזוקה כללו החל מפאנצ'ים משעשעים ובדיחות קרש כאלו ואחרות ועד שורת ה"עתידות" שהפכה לסימן ההיכר התרבותי של מסטיק הבזוקה.
בשלב מסוים לאחר תקופה ארוכה בה הם לא השתנו, הוחלט בחברה להכניס שינויים בפתקים הללו. העתידות הוחלפו אז בפרטי טריוויה בסגנון "הידעת?". גם סיפורי חבורת בזוקה ג'ו הוחלפו אז בעלילות אחרות ופחות מצליחות ממנה.
אם נשוב רגע לעתידות הרי שהמפורסמת ביותר מהעתידות הללו הייתה הנבואה האופטימית "עד גיל 21 תגיע לירח". מודעים לפופולריות שלה ומצד שני להתבגרות קהל היעד של המסטיק הוותיק, החליפו היצרנים בשלב מסוים את התחזית המיתולוגית הזו במשפט המעודכן: "אם עד גיל 21 לא הגעת לירח, סימן שלא ניסית מספיק"...
הנה מסטיק הבזוקה (עברית):
https://youtu.be/SrXyDCA8lQA
תולדותיו של הבזוקה:
https://youtu.be/1yhWwWZ_HhM
פס הייצור של מסטיק הבזוקה:
https://youtu.be/wMX4YcQ0WOE
וסיפור הדמויות מרצועת הקומיקס ולצידה קטע "הידעת?":
https://youtu.be/231hBwVoVt4
מסטיק בזוקה (Bazooka) הוא מסטיק שהחלו לייצר עם תום מלחמת העולם השנייה ובאופן מדהים הוא פופולרי עד היום. סימן לתקופה ולהקשר היה מגולם בצבעי האריזה שלו, לו נבחרו הצבעים הפטריוטיים מתוך הדגל האמריקאי: אדום, כחול ולבן.
בניגוד למה שרבים חשבו, הסבירה היצרנית, חברת Topps האמריקאית, שמקור השם אינו בכלי הנשק בזוקה, אלא בכלי הנגינה הנושא שם זה.
בשנת 1953 הוסיפו למסטיק את הפתקית עם רצועת הקומיקס המשעשעת, בכיכובם של בזוקה ג'ו וחבורתו. היו אז כמה מאות גרסאות של הפתקיות, עם סיפורי הקומיקס הקצרים של בזוקה ג'ו שתום העין, ביחד עם חבריו - צביקה (במקור "Pesty") חובש הסומבררו, ומוטי ("Mort"), שצווארון הפולו של הסוודר שלו היה תמיד משוך מעל פיו.
הסיפורים שבקומיקס הבזוקה כללו החל מפאנצ'ים משעשעים ובדיחות קרש כאלו ואחרות ועד שורת ה"עתידות" שהפכה לסימן ההיכר התרבותי של מסטיק הבזוקה.
בשלב מסוים לאחר תקופה ארוכה בה הם לא השתנו, הוחלט בחברה להכניס שינויים בפתקים הללו. העתידות הוחלפו אז בפרטי טריוויה בסגנון "הידעת?". גם סיפורי חבורת בזוקה ג'ו הוחלפו אז בעלילות אחרות ופחות מצליחות ממנה.
אם נשוב רגע לעתידות הרי שהמפורסמת ביותר מהעתידות הללו הייתה הנבואה האופטימית "עד גיל 21 תגיע לירח". מודעים לפופולריות שלה ומצד שני להתבגרות קהל היעד של המסטיק הוותיק, החליפו היצרנים בשלב מסוים את התחזית המיתולוגית הזו במשפט המעודכן: "אם עד גיל 21 לא הגעת לירח, סימן שלא ניסית מספיק"...
הנה מסטיק הבזוקה (עברית):
https://youtu.be/SrXyDCA8lQA
תולדותיו של הבזוקה:
https://youtu.be/1yhWwWZ_HhM
פס הייצור של מסטיק הבזוקה:
https://youtu.be/wMX4YcQ0WOE
וסיפור הדמויות מרצועת הקומיקס ולצידה קטע "הידעת?":
https://youtu.be/231hBwVoVt4
מיהו איירון מן וכיצד הוא ניבא את העתיד?
גיבור העל איירון מן, "איש הפלדה", הוא דמותו הנסתרת הבדיונית של המולטי-מיליונר והממציא הגאון טוני סטארק. במצב קשה שהיה בו, כדי לחמוק מהשבי של ברנש שלכד אותו כדי שייצר לו נשק שטני, הוא בונה חליפת שריון משוכללת שמאפשרת לו להימלט משוביו ובהמשך גם להגן על העולם בתור "איירון מן".
ממציא הדמות סטן לי שאב את ההשראה לסטארק מהדמות המפורסמת של הווארד יוז, איש העסקים שהמציא המצאות ומיזמים מדהימים ומשונים גם יחד (ראו באאוריקה בתגית "הווארד יוז"). איירון מן הדמות, הסיפור והמציאות נפגשו שוב בפרק מהסדרה שחזה בדייקנות את פיגועי הענק במגדלי התאומים ובפנטגון באמריקה (ראו באאוריקה בתגית "פיגועי 11 בספטמבר").
כמו באטמן, גם סטארק (האיש שהוא איירון מן) אינו בעל כוחות על, אלא בעל הון והמצאות שמתבסס על עזרים טכנולוגיים כדי להציל את העולם. אבל בניגוד לבאטמן, איירון מן הוא גם בעל חוש הומור וגם לא סודי - כולם יודעים שסטארק הוא איירון-מן ולכן לא ניתן לאיים עליו. מצד שני, הרעים תמיד מעוניינים לפגוע בו..
הנה קדימון לסרט איירון-מן 3:
http://youtu.be/Zxi20uRdJ88
סיפור הסרט (עברית):
https://youtu.be/rV2lGzPRs0Y?t=10s
טוני סטארק נגד שני מטוסי F22 באוויר:
https://youtu.be/_873UeiwnVA
והאות מסדרת טלוויזיה מצויירת על איש הברזל:
http://youtu.be/0Wn4iYoMcAA
גיבור העל איירון מן, "איש הפלדה", הוא דמותו הנסתרת הבדיונית של המולטי-מיליונר והממציא הגאון טוני סטארק. במצב קשה שהיה בו, כדי לחמוק מהשבי של ברנש שלכד אותו כדי שייצר לו נשק שטני, הוא בונה חליפת שריון משוכללת שמאפשרת לו להימלט משוביו ובהמשך גם להגן על העולם בתור "איירון מן".
ממציא הדמות סטן לי שאב את ההשראה לסטארק מהדמות המפורסמת של הווארד יוז, איש העסקים שהמציא המצאות ומיזמים מדהימים ומשונים גם יחד (ראו באאוריקה בתגית "הווארד יוז"). איירון מן הדמות, הסיפור והמציאות נפגשו שוב בפרק מהסדרה שחזה בדייקנות את פיגועי הענק במגדלי התאומים ובפנטגון באמריקה (ראו באאוריקה בתגית "פיגועי 11 בספטמבר").
כמו באטמן, גם סטארק (האיש שהוא איירון מן) אינו בעל כוחות על, אלא בעל הון והמצאות שמתבסס על עזרים טכנולוגיים כדי להציל את העולם. אבל בניגוד לבאטמן, איירון מן הוא גם בעל חוש הומור וגם לא סודי - כולם יודעים שסטארק הוא איירון-מן ולכן לא ניתן לאיים עליו. מצד שני, הרעים תמיד מעוניינים לפגוע בו..
הנה קדימון לסרט איירון-מן 3:
http://youtu.be/Zxi20uRdJ88
סיפור הסרט (עברית):
https://youtu.be/rV2lGzPRs0Y?t=10s
טוני סטארק נגד שני מטוסי F22 באוויר:
https://youtu.be/_873UeiwnVA
והאות מסדרת טלוויזיה מצויירת על איש הברזל:
http://youtu.be/0Wn4iYoMcAA
מיהו סופרמן?
"למעלה בשמיים! זו ציפור! זה מטוס! זה סופרמן!"
המונולוג הזה פותח את סרטי סופרמן. סופרמן או סופר מן הוא גיבור על, דמות בדיונית שמופיעה בקביעות בחוברות קומיקס וסרטים בסדרת סופרמן שהוקדשה לגיבור-על בלתי מנוצח, אבל אנושי ואהוב על הכל.
דמותו של סופרמן היא של תינוק שהיה הניצול היחידי מכוכב הלכת קריפטון, כוכב בדיוני. רגע לפני שהכוכב הושמד, סופרמן הוברח מקריפטון בחללית שהביאה אותו לכדור הארץ.
הוא היה למקלארק קנט, אדם רגיל בחליפה, הוא הופך ברגע אחד לסופר בן-אדם, שלבוש בבגדים צבעוניים ובגלימה עם האות S (קיצור לסופרמן) על החזה. הוא מסייע לאנשים במצוקה ולמי שפושעים תוקפים אותם ועושה זאת באומץ ובכוח רב.
את דמותו של סופרמן יצרו הכותב ג'רי סיגל והמאייר ג'ו שוסטר, והיא הופיעה לראשונה בחוברת הקומיקס הראשונה של "אקשן קומיקס" בחודש יוני 1938.
הנה סיפורו של סופרמן (עברית):
https://youtu.be/Vk_dYzAHRZw
כך סופרמן מציל מטוס:
http://youtu.be/6aWxJ0cxD8c
קדימון הסרט "סופרמן: איש הפלדה":
http://youtu.be/T6DJcgm3wNY
ורצף של דמויות סופרמן מסרטים קודמים:
http://youtu.be/biS_iYkhyrM
"למעלה בשמיים! זו ציפור! זה מטוס! זה סופרמן!"
המונולוג הזה פותח את סרטי סופרמן. סופרמן או סופר מן הוא גיבור על, דמות בדיונית שמופיעה בקביעות בחוברות קומיקס וסרטים בסדרת סופרמן שהוקדשה לגיבור-על בלתי מנוצח, אבל אנושי ואהוב על הכל.
דמותו של סופרמן היא של תינוק שהיה הניצול היחידי מכוכב הלכת קריפטון, כוכב בדיוני. רגע לפני שהכוכב הושמד, סופרמן הוברח מקריפטון בחללית שהביאה אותו לכדור הארץ.
הוא היה למקלארק קנט, אדם רגיל בחליפה, הוא הופך ברגע אחד לסופר בן-אדם, שלבוש בבגדים צבעוניים ובגלימה עם האות S (קיצור לסופרמן) על החזה. הוא מסייע לאנשים במצוקה ולמי שפושעים תוקפים אותם ועושה זאת באומץ ובכוח רב.
את דמותו של סופרמן יצרו הכותב ג'רי סיגל והמאייר ג'ו שוסטר, והיא הופיעה לראשונה בחוברת הקומיקס הראשונה של "אקשן קומיקס" בחודש יוני 1938.
הנה סיפורו של סופרמן (עברית):
https://youtu.be/Vk_dYzAHRZw
כך סופרמן מציל מטוס:
http://youtu.be/6aWxJ0cxD8c
קדימון הסרט "סופרמן: איש הפלדה":
http://youtu.be/T6DJcgm3wNY
ורצף של דמויות סופרמן מסרטים קודמים:
http://youtu.be/biS_iYkhyrM
