שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך שלח באך את הברנדנבורגים כדי לקבל עבודה?
בשנת 2021 העולם הקלאסי חגג 300 שנה לסדרת יצירות מופלאה, שיצר גדול מלחיני הבארוק, יוהן סבסטיאן באך - היא הקונצ'רטי הברנדנבורגים, יצירות מופת שנולדו מתשוקה ואהבת המוסיקה, הוענקו למי שלא ידע להעריכן ומאות שנים אחרי זינקו למעמד איקוני בתולדות המוסיקה.
הקונצ'רטי הברנדנבורגיים נולדו כמעין פורטפוליו מוקדם, הוכחה לכישרון של מחפש עבודה, אצל אציל שיכול להעסיקו ולשפר את מצבו הכלכלי.
זו אולי בקשת העבודה המרתקת ביותר בתולדות המוסיקה, ובוודאי אחד הפספוסים המוצלחים של מעסיק שקיבל מתנה אדירה, לא הבין את גדולתה והותיר לעולם אוצר מוסיקלי שלם ושמור היטב.
בשנת 1721, יוהן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) ארז בקפידה שישה קונצ'רטי מרהיבים ושלח אותם למרקיז כריסטיאן לודוויג מברנדנבורג (Christian Ludwig von Brandenburg). אבל הוא לא סתם שלח אותם לאציל המיוחס. בחבילת התווים היה עוד משהו.
באך צירף לתווים מכתב בקשת עבודה. למוסיקאי העסוק לא חסרה עבודה. הוא עבד אז כמנהל מוסיקלי בחצר הנסיך לאופולד מקתן (Leopold von Anhalt-Köthen) ולמעשה, הוא לא כתב את היצירות במיוחד עבור המרקיז. הוא חיבר אותן עבור התזמורת המעולה שעמדה לרשותו בקתן, תוך ניצול מיטבי של כישורי הנגנים המצוינים שהכיר היטב.
אבל הוא קצה לשפר את תנאיו הכלכליים ואת פרנסת משפחתו. זו תקופה שבה מוסיקאים ברמתו הם לרוב מוסיקאי חצר של אצילים או של כנסייה חשובה.
ששת הקונצ'רטי (הרבים של קונצ'רטו) נכתבו בין השנים 1718-1720 ומשקפים את העומק המוסיקלי העצום של באך ואת יכולתו להתכתב עם המסורת המוסיקלית עד תקופתו, הבארוק, אך תוך הכנסת חידושים מרעישים, של הגאון שהוא היה.
בעבודתו על היצירות, באך שילב השפעות ממלחינים איטלקיים שהוא העריץ, כמו אנטוניו ויוואלדי (Antonio Vivaldi) וארקנג'לו קורלי (Arcangelo Corelli). אבל כמיטב המסורת של הגאון הגרמני - הוא לקח את סגנונם של האיטלקים צעדים מספר קדימה.
בקונצ'רטו הרביעי, למשל, באך יוצר דיאלוג מופלא בין כינור הסולו לבין צמד החליליות, כשכל כלי תורם את קולו הייחודי למארג המוסיקלי העשיר. הקונצ'רטו החמישי מהווה ממש פריצת דרך היסטורית: לראשונה בתולדות המוסיקה, הצ'מבלו זוכה לתפקיד סולני מרכזי ושווה ערך לשאר כלי הסולו. בקונצ'רטו השישי, באך נותן תפקיד מרכזי לשתי ויולות דווקא - החלטה מפתיעה בתקופה בה הכינור נחשב לכלי הסולו המועדף.
למרבה האירוניה, המרקיז מעולם לא השיב לבאך. סביר להניח שהתזמורת שעמדה לרשותו לא הייתה מסוגלת לבצע את היצירות המורכבות שקיבל ולא יכול היה להבין מה נפל בחלקו. הוא שמר את התווים ואחרי מותו הועברו ונשמרו כתבי היד בארכיון של ברלין.
בשנת 1849 התגלו היצירות מחדש לציבור הרחב, כשפיליפ שפיטה (Philipp Spitta), הביוגרף של באך, העניק להן את השם "הקונצ'רטי הברנדנבורגיים".
היום, הקונצ'רטים הללו נחשבים לאחת מפסגות המוסיקה של תקופת הבארוק. הם מדגימים שילוב מופלא של הרמוניה עשירה, קונטרפונקט מורכב ומרקמים מוסיקליים מתוחכמים, תוך שהם מחדשים את המבנה המסורתי של הקונצ'רטו. באך, שהיה מוערך בחייו בעיקר כנגן עוגב וירטואוז וגם כמלחין של מוסיקה כנסייתית, השאיר לנו ביצירות חילוניות אלה עדות נצחית לגאונותו כמלחין של מוסיקה ולא רק דתית.
כך הפכה בקשת העבודה שלא צלחה לאחת היצירות המשפיעות ביותר בתולדות המוסיקה הקלאסית, ואנחנו, מאזיני המאה ה-21, זכינו במתנה נפלאה שממשיכה להדהד ולהפעים גם שלוש מאות שנה ויותר אחרי שנכתבה.
הנה סיפורם של הקונצ'רטי הברנדנבורגי:
https://youtu.be/tPLUVBuyOpI
הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 1 בפה מז'ור:
https://youtu.be/NWEHKTyaVc0?long=yes
הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 4:
https://youtu.be/xdeWrhtnGRU?long=yes
קונצ'רטי
בשנת 2021 העולם הקלאסי חגג 300 שנה לסדרת יצירות מופלאה, שיצר גדול מלחיני הבארוק, יוהן סבסטיאן באך - היא הקונצ'רטי הברנדנבורגים, יצירות מופת שנולדו מתשוקה ואהבת המוסיקה, הוענקו למי שלא ידע להעריכן ומאות שנים אחרי זינקו למעמד איקוני בתולדות המוסיקה.
הקונצ'רטי הברנדנבורגיים נולדו כמעין פורטפוליו מוקדם, הוכחה לכישרון של מחפש עבודה, אצל אציל שיכול להעסיקו ולשפר את מצבו הכלכלי.
זו אולי בקשת העבודה המרתקת ביותר בתולדות המוסיקה, ובוודאי אחד הפספוסים המוצלחים של מעסיק שקיבל מתנה אדירה, לא הבין את גדולתה והותיר לעולם אוצר מוסיקלי שלם ושמור היטב.
בשנת 1721, יוהן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) ארז בקפידה שישה קונצ'רטי מרהיבים ושלח אותם למרקיז כריסטיאן לודוויג מברנדנבורג (Christian Ludwig von Brandenburg). אבל הוא לא סתם שלח אותם לאציל המיוחס. בחבילת התווים היה עוד משהו.
באך צירף לתווים מכתב בקשת עבודה. למוסיקאי העסוק לא חסרה עבודה. הוא עבד אז כמנהל מוסיקלי בחצר הנסיך לאופולד מקתן (Leopold von Anhalt-Köthen) ולמעשה, הוא לא כתב את היצירות במיוחד עבור המרקיז. הוא חיבר אותן עבור התזמורת המעולה שעמדה לרשותו בקתן, תוך ניצול מיטבי של כישורי הנגנים המצוינים שהכיר היטב.
אבל הוא קצה לשפר את תנאיו הכלכליים ואת פרנסת משפחתו. זו תקופה שבה מוסיקאים ברמתו הם לרוב מוסיקאי חצר של אצילים או של כנסייה חשובה.
ששת הקונצ'רטי (הרבים של קונצ'רטו) נכתבו בין השנים 1718-1720 ומשקפים את העומק המוסיקלי העצום של באך ואת יכולתו להתכתב עם המסורת המוסיקלית עד תקופתו, הבארוק, אך תוך הכנסת חידושים מרעישים, של הגאון שהוא היה.
בעבודתו על היצירות, באך שילב השפעות ממלחינים איטלקיים שהוא העריץ, כמו אנטוניו ויוואלדי (Antonio Vivaldi) וארקנג'לו קורלי (Arcangelo Corelli). אבל כמיטב המסורת של הגאון הגרמני - הוא לקח את סגנונם של האיטלקים צעדים מספר קדימה.
בקונצ'רטו הרביעי, למשל, באך יוצר דיאלוג מופלא בין כינור הסולו לבין צמד החליליות, כשכל כלי תורם את קולו הייחודי למארג המוסיקלי העשיר. הקונצ'רטו החמישי מהווה ממש פריצת דרך היסטורית: לראשונה בתולדות המוסיקה, הצ'מבלו זוכה לתפקיד סולני מרכזי ושווה ערך לשאר כלי הסולו. בקונצ'רטו השישי, באך נותן תפקיד מרכזי לשתי ויולות דווקא - החלטה מפתיעה בתקופה בה הכינור נחשב לכלי הסולו המועדף.
למרבה האירוניה, המרקיז מעולם לא השיב לבאך. סביר להניח שהתזמורת שעמדה לרשותו לא הייתה מסוגלת לבצע את היצירות המורכבות שקיבל ולא יכול היה להבין מה נפל בחלקו. הוא שמר את התווים ואחרי מותו הועברו ונשמרו כתבי היד בארכיון של ברלין.
בשנת 1849 התגלו היצירות מחדש לציבור הרחב, כשפיליפ שפיטה (Philipp Spitta), הביוגרף של באך, העניק להן את השם "הקונצ'רטי הברנדנבורגיים".
היום, הקונצ'רטים הללו נחשבים לאחת מפסגות המוסיקה של תקופת הבארוק. הם מדגימים שילוב מופלא של הרמוניה עשירה, קונטרפונקט מורכב ומרקמים מוסיקליים מתוחכמים, תוך שהם מחדשים את המבנה המסורתי של הקונצ'רטו. באך, שהיה מוערך בחייו בעיקר כנגן עוגב וירטואוז וגם כמלחין של מוסיקה כנסייתית, השאיר לנו ביצירות חילוניות אלה עדות נצחית לגאונותו כמלחין של מוסיקה ולא רק דתית.
כך הפכה בקשת העבודה שלא צלחה לאחת היצירות המשפיעות ביותר בתולדות המוסיקה הקלאסית, ואנחנו, מאזיני המאה ה-21, זכינו במתנה נפלאה שממשיכה להדהד ולהפעים גם שלוש מאות שנה ויותר אחרי שנכתבה.
הנה סיפורם של הקונצ'רטי הברנדנבורגי:
https://youtu.be/tPLUVBuyOpI
הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 1 בפה מז'ור:
https://youtu.be/NWEHKTyaVc0?long=yes
הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 4:
https://youtu.be/xdeWrhtnGRU?long=yes
