שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה גאוני ברעיון של הקוקטייל?
הקוקטייל (Cocktail) הוא כנראה מההמצאות המבריקות של עולם המשקאות. ההיסטוריה שלו מרתקת לא פחות מהמשקאות עצמם, עם מקורות עמומים ואגדות רבות.
מקור המילה "קוקטייל" (Cocktail) נותר נושא לוויכוח בין היסטוריונים של משקאות, ללא קונצנזוס מוחלט. אחת התיאוריות הפופולריות קשורה לסוסי מרוץ. בתחילת המאה ה-18, סוחרים היו נוהגים לקצץ את זנבות הסוסים שלא היו טהורי גזע, מה שהעניק להם מראה של זנב תרנגול - או באנגלית "קוק-טייל". משקאות מעורבבים, שלא היו "טהורים" אף הם, קיבלו כינוי דומה.
תיאוריה אחרת מספרת על בעלת פונדק מקסיקנית שערבבה משקאות באמצעות שורש בצורת זנב תרנגול.
המסמך הכתוב הראשון שמזכיר כמשקה את המילה "קוקטייל" הופיע בשנת 1806 בעיתון אמריקאי בשם "האיזון והמאגר הקולומביאני" (The Balance and Columbian Repository). עורך העיתון הגדיר קוקטייל בפשטות כ"משקה ממריץ המורכב מכל סוגי הספירט, סוכר, מים וביטרס". הגדרה בסיסית זו התפתחה עם הזמן למה שאנו מכירים היום כקוקטייל קלאסי.
הגאונות האמיתית של הקוקטייל טמונה בפשטות שלו, המדייקת את עקרון הערבוב או המיקסולוגיה של עולם המשקאות: לקחת מרכיבים בסיסיים ולהפוך אותם למשהו גדול מסכום חלקיו.
הקוקטייל המודרני, כפי שהתפתח במהלך המאה ה-19, מאזן ארבעה מרכיבים בסיסיים: חריף (אלכוהול), מתוק (סוכר או ליקר), חמוץ (מיץ הדרים) ומר (ביטרס). איזון זה יוצר הרמוניה של טעמים שמסתירה את הטעם החזק של האלכוהול ויוצרת חוויית שתייה מורכבת ומעודנת.
תקופת הזהב הראשונה של הקוקטיילים התרחשה במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר ברמנים הפכו לאמנים של ממש.
בשנת 1862 מפרסם ג'רי תומאס (Jerry Thomas), מי שנחשב ל"אבי המיקסולוגיה המודרנית", את "מדריך הברמן" (The Bartender's Guide), ספר הקוקטיילים הראשון, בו הוא מציג מתכונים מורכבים ויצירתיים.
תומאס היה ידוע בהופעותיו התיאטרליות, כולל הכנת קוקטייל מפורסם בשם "בלו בלייז" (Blue Blaze) שכלל הדלקת משקה באש והעברתו בין כוסות תוך כדי להבה – מופע שמשך קהל רב בכל מקום שבו הופיע.
אירוניה היסטורית מעניינת היא שדווקא תקופת היובש בארצות הברית (1920-1933), פרק שמכירת אלכוהול הייתה אסורה בו, הובילה לפריחה אדירה של תרבות הקוקטיילים. המשקאות הלא חוקיים מיוצרים אז בחשאי ולעתים קרובות הם בעלי טעם גרוע. לכן הערבוב שלהם עם מרכיבים אחרים אפשר להסוות את טעמם.
באותה תקופה הופכים בתי מרזח לא חוקיים המכונים "ספיקיזי" (Speakeasy), למוקדים חברתיים שבהם מתפתחת תרבות שלמה סביב משקאות מתוחכמים שכאלה.
אחרי תקופת היובש, הקוקטיילים ממשיכים להתפתח, אך עד שנות ה-80 וה-90 הם חווים ירידה בפופולריות. באותה תקופה מתחילה מהפכת קוקטיילים שנייה. ברמנים מודרניים, שהחלו לכנות את עצמם "מיקסולוגיסטים" (Mixologists), החזירו לחיים מתכונים קלאסיים שנשכחו והחלו להשתמש בטכניקות מתקדמות מעולם הבישול, כמו "מיקסולוגיה מולקולרית" (Molecular Mixology), לצד שילוב מרכיבים אקזוטיים ובלתי שגרתיים.
הגאונות של הקוקטייל נעוצה בגמישות ובאינסוף האפשרויות. מהמרטיני (Martini) האלגנטי ועד המרגריטה (Margarita) הטרופית, מהמוחיטו (Mojito) הרענן ועד לאולד פאשנד (Old Fashioned) המסורתי - אלפי וריאציות נוצרו במשך השנים, כשלכל אחת יש סיפור וייחוד משלה.
כיום, תרבות הקוקטיילים משגשגת יותר מתמיד, עם ברים מתמחים, תחרויות בינלאומיות ואפילו מוזיאונים המוקדשים לאמנות זו. אולי זו הגאונות האמיתית של הקוקטייל - היכולת להתחדש ולהתאים את עצמו לכל זמן ומקום, תוך שמירה על העקרונות הבסיסיים שהפכו אותו למשקה כה אהוב ומגוון.
הנה קיצור תולדות הקוקטייל:
https://youtu.be/TefWOlZZoGo
מסע בהיסטוריה של הקוקטייל:
https://youtu.be/0eOJwvFdJrw
שיטות פשוטות ומעולות להכין מרגריטה מוצלחת:
https://youtu.be/FE-VFXRZgLI
הכנה של כמה קוקטיילים נפלאים:
https://youtu.be/yX8PuOwaOOQ
קוקטייל הג'ין אנד טוניק שריכך את הטעם של תרופת הכינין המרה:
https://youtu.be/MB-bnehyT10
הנה המקורות של כמה קוקטיילים מפורסמים:
https://youtu.be/jklTEsES7L4?long=yes
10 קוקטיילים שמתחילים יכולים להכין:
https://youtu.be/IRkM8jsG-hY?long=yes
ו-50 קוקטיילים שכל ברמן חייב לדעת להכין:
https://youtu.be/AWnIqpsfyPU?long=yes
והיסטוריית הקוקטיילים המלאה מאז החלו להכין אותם:
https://youtu.be/lcu7WVMsSF8?long=yes
מהו ליקר?
ליקר (Liqueur) הוא משקה אלכוהולי מתוק שתובל בחומרים כמו פירות, שוקולד, דבש, תבלינים, אגוזים ושמנת.
הליקרים הם משקאות ריחניים וארומטיים המשמשים כמשקאות בפני עצמם, או כמרכיבים בקוקטיילים ובבישול ולעתים כמוסיפי טעם לשוקולדים, מקרונים וקינוחים שונים.
הפופולריות של הליקרים נובעת מהגיוון העצום של הטעמים האפשריים - מטעמים פירותיים ומתוקים ועד צמחיים ומרירים, כשכל טעם מספר סיפור תרבותי משלו.
#תולדות הליקר
לאחר מאות שנות היסטוריה של טעם ומסורת, ההערכה היא שהליקרים הראשונים הוכנו לקראת סוף ימי הביניים באיטליה ואם לדייק - החל מהמאה ה-13.
מי שיצרו אותם היו אז בעיקר נזירים. הם עשו שימוש באלכוהול בכדי לשמר צמחי מרפא שנדרשו לטיפולים בחולים ולא תמיד היו זמינים, אם בשל העונה ואם באזורים שבהם הם לא צמחו. אותם ליקרים, אליקסירים עתיקים ששימשו בשיקויים ותרופות, יוצרו במנזרים ימי ביניימים והיו אז מרירים בטעמם. אליהם יוסיפו בהמשך סוכר וחומרי טעם שיהפכו אותם לטעימים ובצירוף האלכוהול לאטרקטיביים מאוד לאוהבי המשקאות החריפים.
#ייצור הליקר
בניגוד לוויסקי או וודקה שמיוצרים באמצעות תסיסה וזיקוק, הליקר מיוצר בתהליך מיוחד של הוספת סוכר וחומרי טעם לאלכוהול מזוקק. הליקר תמיד ידרוש את השלב הנוסף של החדרת הארומות והמתיקות לבסיס האלכוהולי.
המאפיין הייחודי של הליקר הוא תכולת הסוכר הגבוהה שלו, המתחילה מ-100 גרם לליטר לפי חוק האיחוד האירופי, ותכולת אלכוהול מינימלית של 15%.
תהליך הייצור של הליקר מתחיל בבסיס של אלכוהול נייטרלי, לרוב ברמת 95 אחוז אלכוהול טהור. לבסיס זה מוסיפים מרכיבי טעם שונים כמו פירות (דוגמת רימונים, דובדנים ועוד), עשבי תיבול, פירות יבשים, שורשים, קליפות הדרים או תבלינים שונים.
השיטות להוצאת הטעמים כוללות הזללה שבה נשארים המרכיבים טבולים באלכוהול למשך שבועות, או בזיקוק נוסף עם חומרי הטעם.
רמת המתיקות שלו לא רק משפיעה על הטעם של הליקר, אלא גם על המרקם בו נוצרת תחושה צמיגה ועשירה בפה. כמו כן, הסוכר משמש כחומר משמר טבעי ומאפשר לליקרים להחזיק מעמד שנים רבות.
#סוגים
בעולם קיימים מאות סוגי ליקרים שונים. קואנטרו (Cointreau) וגראן מרנייה (Grand Marnier), למשל, מבוססים על תפוזים מזוקקים. אמרטו (Amaretto) מתבסס על שקדים מרים (ובעצם על גלעיני משמש), בייליס (Baileys) משלב קרם ויסקי אירי. ליקר קמבוזה (Kahlua) מציע טעמי קפה מקסיקניים ואמאררה או אמרולה (Amarula) מתבסס על קרם ופרי האמרולה מדרום אפריקה.
לימונצ'לו (Limoncello) מכינים בדרום איטליה מקליפות לימון. פרנג'ליקו (Frangelico) מעורב עם לוז איטלקי. סמבוקה (Sambuca) משמשת כליקר איטלקי חד בטעם אניס ושרטרז (Chartreuse) מכיל תערובת של 130 עשבי תיבול שונים.
ליקרים המתחילים בשם "קרם דה" (Crème de) כמו קרם דה מנת (Crème de Menthe) או קרם דה קסיס (Crème de Cassis), מחויבים לפי התקנות האירופיות לכלול מינימום של 250 גרם סוכר לליטר.
#דוגמאות
סיפורו של ליקר השרטרז, למשל, הוא אחד המעניינים בתחום הליקרים. המתכון לייצורו הגיע ב-1605 למנזר הגרנד-שרטרז שבצרפת, כאליקסיר רפואי. אך הכתב לא היה מובן ולקח מעל 100 שנים עד שהצליחו לפענחו.
רק ב-1737 הצליח נזיר בשם ז'רום מאובק (Jerome Maubec) לפענח את הכתב ולהפוך אותו למתכון מעשי. עד היום, רק 3 נזירים יודעים את המתכון המלא, כשהמרכיב היחיד הידוע עשוי מכ-130 צמחים שונים. אירוניה מעניינת היא שהנזירים מכינים את הליקר בדממה כמעט מוחלטת, אך הליקר שלהם הפך לכוכב הברים בעולם המשקאות המעורבים ולרבים מזכיר טעמו ה"מיושן" את שיקויי המרפא של ימי הביניים.
דוגמה נוספת לעולם המסקרן של הליקרים היא הגליאנו (Galliano), חביב המהגרים האיטלקים בארה"ב, ליקר עשבי תיבול איטלקי, הידוע במתיקותו ובבקבוקו הגבוה והאייקוני. הליקר הצהוב הזה נקרא על שם הגנרל האיטלקי ג'וזפה גליאנו ומכיל 80 עשבי תיבול. הגליאנו הפך למפורסם בזכות הקוקטייל הארווי וולבנגר (Harvey Wallbanger), שכלל אותו. הקוקטייל עצמו נקרא כך על שם גולש קליפורני שהיכה בקירות הבר לאחר שתייה מרובה שלו.
אנקדוטה מקסימה נוספת קשורה לסמבוקה (Sambuca), הליקר האיטלקי בטעם אניס. המסורת האיטלקית מחייבת להגיש אותו עם 3 פולי קפה שצפים על המשקה, המסמלים בריאות, אושר ושגשוג. התגלה בתחילת המאה ה-20 שבעל בר איטלקי חכם הוא שיצר את המסורת הזו, כדי לבדוק אם הלקוחות שלו שיכורים מדי - מי שלא הצליח לדלג על כל 3 הפולים בזמן השתייה, לא קיבל עוד משקה.
סיפור מרתק נוסף קשור לליקר הבוטני פנט ברנקה (Fernet-Branca). הליקר המר הזה, המכיל 27 עשבי תיבול, נוצר בשנת 1845 על ידי ברנרדינו ברנקה במילאנו. במהלך איסור האלכוהול בארצות הברית (1920-1933), פנט ברנקה נמכר כ"תרופה" בבתי מרקחת, מה שהפך אותו לליקר האיטלקי היחיד שהיה זמין אז באופן חוקי באמריקה.
הנה הליקר כתרופה של פעם ששודרגה בסוכר וטעמים:
https://youtu.be/H1ps5T_Aq2w
שיטה להכנת הליקר הביתי הקל ביותר מקליפות תפוז:
https://youtu.be/q_vb3goY8VM
ליקר בננה לבד ב-5 דקות:
https://youtu.be/3VaploBgWis
כך מכינים לבד את ליקר הקפה הפופולרי:
https://youtu.be/eQPCb3L0H5I
ליקר אפרסקים בבית:
https://youtu.be/pDoaBV78W0k
על תולדות הליקרים:
https://youtu.be/x0k250Q7RXg
מה מקור שמות הליקרים והמשקאות האחרים?
https://youtu.be/3Hf6r5FczHM?long=yes
קוקטייל
הקוקטייל (Cocktail) הוא כנראה מההמצאות המבריקות של עולם המשקאות. ההיסטוריה שלו מרתקת לא פחות מהמשקאות עצמם, עם מקורות עמומים ואגדות רבות.
מקור המילה "קוקטייל" (Cocktail) נותר נושא לוויכוח בין היסטוריונים של משקאות, ללא קונצנזוס מוחלט. אחת התיאוריות הפופולריות קשורה לסוסי מרוץ. בתחילת המאה ה-18, סוחרים היו נוהגים לקצץ את זנבות הסוסים שלא היו טהורי גזע, מה שהעניק להם מראה של זנב תרנגול - או באנגלית "קוק-טייל". משקאות מעורבבים, שלא היו "טהורים" אף הם, קיבלו כינוי דומה.
תיאוריה אחרת מספרת על בעלת פונדק מקסיקנית שערבבה משקאות באמצעות שורש בצורת זנב תרנגול.
המסמך הכתוב הראשון שמזכיר כמשקה את המילה "קוקטייל" הופיע בשנת 1806 בעיתון אמריקאי בשם "האיזון והמאגר הקולומביאני" (The Balance and Columbian Repository). עורך העיתון הגדיר קוקטייל בפשטות כ"משקה ממריץ המורכב מכל סוגי הספירט, סוכר, מים וביטרס". הגדרה בסיסית זו התפתחה עם הזמן למה שאנו מכירים היום כקוקטייל קלאסי.
הגאונות האמיתית של הקוקטייל טמונה בפשטות שלו, המדייקת את עקרון הערבוב או המיקסולוגיה של עולם המשקאות: לקחת מרכיבים בסיסיים ולהפוך אותם למשהו גדול מסכום חלקיו.
הקוקטייל המודרני, כפי שהתפתח במהלך המאה ה-19, מאזן ארבעה מרכיבים בסיסיים: חריף (אלכוהול), מתוק (סוכר או ליקר), חמוץ (מיץ הדרים) ומר (ביטרס). איזון זה יוצר הרמוניה של טעמים שמסתירה את הטעם החזק של האלכוהול ויוצרת חוויית שתייה מורכבת ומעודנת.
תקופת הזהב הראשונה של הקוקטיילים התרחשה במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר ברמנים הפכו לאמנים של ממש.
בשנת 1862 מפרסם ג'רי תומאס (Jerry Thomas), מי שנחשב ל"אבי המיקסולוגיה המודרנית", את "מדריך הברמן" (The Bartender's Guide), ספר הקוקטיילים הראשון, בו הוא מציג מתכונים מורכבים ויצירתיים.
תומאס היה ידוע בהופעותיו התיאטרליות, כולל הכנת קוקטייל מפורסם בשם "בלו בלייז" (Blue Blaze) שכלל הדלקת משקה באש והעברתו בין כוסות תוך כדי להבה – מופע שמשך קהל רב בכל מקום שבו הופיע.
אירוניה היסטורית מעניינת היא שדווקא תקופת היובש בארצות הברית (1920-1933), פרק שמכירת אלכוהול הייתה אסורה בו, הובילה לפריחה אדירה של תרבות הקוקטיילים. המשקאות הלא חוקיים מיוצרים אז בחשאי ולעתים קרובות הם בעלי טעם גרוע. לכן הערבוב שלהם עם מרכיבים אחרים אפשר להסוות את טעמם.
באותה תקופה הופכים בתי מרזח לא חוקיים המכונים "ספיקיזי" (Speakeasy), למוקדים חברתיים שבהם מתפתחת תרבות שלמה סביב משקאות מתוחכמים שכאלה.
אחרי תקופת היובש, הקוקטיילים ממשיכים להתפתח, אך עד שנות ה-80 וה-90 הם חווים ירידה בפופולריות. באותה תקופה מתחילה מהפכת קוקטיילים שנייה. ברמנים מודרניים, שהחלו לכנות את עצמם "מיקסולוגיסטים" (Mixologists), החזירו לחיים מתכונים קלאסיים שנשכחו והחלו להשתמש בטכניקות מתקדמות מעולם הבישול, כמו "מיקסולוגיה מולקולרית" (Molecular Mixology), לצד שילוב מרכיבים אקזוטיים ובלתי שגרתיים.
הגאונות של הקוקטייל נעוצה בגמישות ובאינסוף האפשרויות. מהמרטיני (Martini) האלגנטי ועד המרגריטה (Margarita) הטרופית, מהמוחיטו (Mojito) הרענן ועד לאולד פאשנד (Old Fashioned) המסורתי - אלפי וריאציות נוצרו במשך השנים, כשלכל אחת יש סיפור וייחוד משלה.
כיום, תרבות הקוקטיילים משגשגת יותר מתמיד, עם ברים מתמחים, תחרויות בינלאומיות ואפילו מוזיאונים המוקדשים לאמנות זו. אולי זו הגאונות האמיתית של הקוקטייל - היכולת להתחדש ולהתאים את עצמו לכל זמן ומקום, תוך שמירה על העקרונות הבסיסיים שהפכו אותו למשקה כה אהוב ומגוון.
הנה קיצור תולדות הקוקטייל:
https://youtu.be/TefWOlZZoGo
מסע בהיסטוריה של הקוקטייל:
https://youtu.be/0eOJwvFdJrw
שיטות פשוטות ומעולות להכין מרגריטה מוצלחת:
https://youtu.be/FE-VFXRZgLI
הכנה של כמה קוקטיילים נפלאים:
https://youtu.be/yX8PuOwaOOQ
קוקטייל הג'ין אנד טוניק שריכך את הטעם של תרופת הכינין המרה:
https://youtu.be/MB-bnehyT10
הנה המקורות של כמה קוקטיילים מפורסמים:
https://youtu.be/jklTEsES7L4?long=yes
10 קוקטיילים שמתחילים יכולים להכין:
https://youtu.be/IRkM8jsG-hY?long=yes
ו-50 קוקטיילים שכל ברמן חייב לדעת להכין:
https://youtu.be/AWnIqpsfyPU?long=yes
והיסטוריית הקוקטיילים המלאה מאז החלו להכין אותם:
https://youtu.be/lcu7WVMsSF8?long=yes
ליקר (Liqueur) הוא משקה אלכוהולי מתוק שתובל בחומרים כמו פירות, שוקולד, דבש, תבלינים, אגוזים ושמנת.
הליקרים הם משקאות ריחניים וארומטיים המשמשים כמשקאות בפני עצמם, או כמרכיבים בקוקטיילים ובבישול ולעתים כמוסיפי טעם לשוקולדים, מקרונים וקינוחים שונים.
הפופולריות של הליקרים נובעת מהגיוון העצום של הטעמים האפשריים - מטעמים פירותיים ומתוקים ועד צמחיים ומרירים, כשכל טעם מספר סיפור תרבותי משלו.
#תולדות הליקר
לאחר מאות שנות היסטוריה של טעם ומסורת, ההערכה היא שהליקרים הראשונים הוכנו לקראת סוף ימי הביניים באיטליה ואם לדייק - החל מהמאה ה-13.
מי שיצרו אותם היו אז בעיקר נזירים. הם עשו שימוש באלכוהול בכדי לשמר צמחי מרפא שנדרשו לטיפולים בחולים ולא תמיד היו זמינים, אם בשל העונה ואם באזורים שבהם הם לא צמחו. אותם ליקרים, אליקסירים עתיקים ששימשו בשיקויים ותרופות, יוצרו במנזרים ימי ביניימים והיו אז מרירים בטעמם. אליהם יוסיפו בהמשך סוכר וחומרי טעם שיהפכו אותם לטעימים ובצירוף האלכוהול לאטרקטיביים מאוד לאוהבי המשקאות החריפים.
#ייצור הליקר
בניגוד לוויסקי או וודקה שמיוצרים באמצעות תסיסה וזיקוק, הליקר מיוצר בתהליך מיוחד של הוספת סוכר וחומרי טעם לאלכוהול מזוקק. הליקר תמיד ידרוש את השלב הנוסף של החדרת הארומות והמתיקות לבסיס האלכוהולי.
המאפיין הייחודי של הליקר הוא תכולת הסוכר הגבוהה שלו, המתחילה מ-100 גרם לליטר לפי חוק האיחוד האירופי, ותכולת אלכוהול מינימלית של 15%.
תהליך הייצור של הליקר מתחיל בבסיס של אלכוהול נייטרלי, לרוב ברמת 95 אחוז אלכוהול טהור. לבסיס זה מוסיפים מרכיבי טעם שונים כמו פירות (דוגמת רימונים, דובדנים ועוד), עשבי תיבול, פירות יבשים, שורשים, קליפות הדרים או תבלינים שונים.
השיטות להוצאת הטעמים כוללות הזללה שבה נשארים המרכיבים טבולים באלכוהול למשך שבועות, או בזיקוק נוסף עם חומרי הטעם.
רמת המתיקות שלו לא רק משפיעה על הטעם של הליקר, אלא גם על המרקם בו נוצרת תחושה צמיגה ועשירה בפה. כמו כן, הסוכר משמש כחומר משמר טבעי ומאפשר לליקרים להחזיק מעמד שנים רבות.
#סוגים
בעולם קיימים מאות סוגי ליקרים שונים. קואנטרו (Cointreau) וגראן מרנייה (Grand Marnier), למשל, מבוססים על תפוזים מזוקקים. אמרטו (Amaretto) מתבסס על שקדים מרים (ובעצם על גלעיני משמש), בייליס (Baileys) משלב קרם ויסקי אירי. ליקר קמבוזה (Kahlua) מציע טעמי קפה מקסיקניים ואמאררה או אמרולה (Amarula) מתבסס על קרם ופרי האמרולה מדרום אפריקה.
לימונצ'לו (Limoncello) מכינים בדרום איטליה מקליפות לימון. פרנג'ליקו (Frangelico) מעורב עם לוז איטלקי. סמבוקה (Sambuca) משמשת כליקר איטלקי חד בטעם אניס ושרטרז (Chartreuse) מכיל תערובת של 130 עשבי תיבול שונים.
ליקרים המתחילים בשם "קרם דה" (Crème de) כמו קרם דה מנת (Crème de Menthe) או קרם דה קסיס (Crème de Cassis), מחויבים לפי התקנות האירופיות לכלול מינימום של 250 גרם סוכר לליטר.
#דוגמאות
סיפורו של ליקר השרטרז, למשל, הוא אחד המעניינים בתחום הליקרים. המתכון לייצורו הגיע ב-1605 למנזר הגרנד-שרטרז שבצרפת, כאליקסיר רפואי. אך הכתב לא היה מובן ולקח מעל 100 שנים עד שהצליחו לפענחו.
רק ב-1737 הצליח נזיר בשם ז'רום מאובק (Jerome Maubec) לפענח את הכתב ולהפוך אותו למתכון מעשי. עד היום, רק 3 נזירים יודעים את המתכון המלא, כשהמרכיב היחיד הידוע עשוי מכ-130 צמחים שונים. אירוניה מעניינת היא שהנזירים מכינים את הליקר בדממה כמעט מוחלטת, אך הליקר שלהם הפך לכוכב הברים בעולם המשקאות המעורבים ולרבים מזכיר טעמו ה"מיושן" את שיקויי המרפא של ימי הביניים.
דוגמה נוספת לעולם המסקרן של הליקרים היא הגליאנו (Galliano), חביב המהגרים האיטלקים בארה"ב, ליקר עשבי תיבול איטלקי, הידוע במתיקותו ובבקבוקו הגבוה והאייקוני. הליקר הצהוב הזה נקרא על שם הגנרל האיטלקי ג'וזפה גליאנו ומכיל 80 עשבי תיבול. הגליאנו הפך למפורסם בזכות הקוקטייל הארווי וולבנגר (Harvey Wallbanger), שכלל אותו. הקוקטייל עצמו נקרא כך על שם גולש קליפורני שהיכה בקירות הבר לאחר שתייה מרובה שלו.
אנקדוטה מקסימה נוספת קשורה לסמבוקה (Sambuca), הליקר האיטלקי בטעם אניס. המסורת האיטלקית מחייבת להגיש אותו עם 3 פולי קפה שצפים על המשקה, המסמלים בריאות, אושר ושגשוג. התגלה בתחילת המאה ה-20 שבעל בר איטלקי חכם הוא שיצר את המסורת הזו, כדי לבדוק אם הלקוחות שלו שיכורים מדי - מי שלא הצליח לדלג על כל 3 הפולים בזמן השתייה, לא קיבל עוד משקה.
סיפור מרתק נוסף קשור לליקר הבוטני פנט ברנקה (Fernet-Branca). הליקר המר הזה, המכיל 27 עשבי תיבול, נוצר בשנת 1845 על ידי ברנרדינו ברנקה במילאנו. במהלך איסור האלכוהול בארצות הברית (1920-1933), פנט ברנקה נמכר כ"תרופה" בבתי מרקחת, מה שהפך אותו לליקר האיטלקי היחיד שהיה זמין אז באופן חוקי באמריקה.
הנה הליקר כתרופה של פעם ששודרגה בסוכר וטעמים:
https://youtu.be/H1ps5T_Aq2w
שיטה להכנת הליקר הביתי הקל ביותר מקליפות תפוז:
https://youtu.be/q_vb3goY8VM
ליקר בננה לבד ב-5 דקות:
https://youtu.be/3VaploBgWis
כך מכינים לבד את ליקר הקפה הפופולרי:
https://youtu.be/eQPCb3L0H5I
ליקר אפרסקים בבית:
https://youtu.be/pDoaBV78W0k
על תולדות הליקרים:
https://youtu.be/x0k250Q7RXg
מה מקור שמות הליקרים והמשקאות האחרים?
https://youtu.be/3Hf6r5FczHM?long=yes
