שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך האבולוציה מקרבת הורים לילדיהם?
מה הפך את החתולים כל כך ויראליים ברשת?
אין ספק שצפייה בחתולים היא מההנאות המשעשעות באינטרנט. סרטוני חתולים קצרים וקליטים ברשת הם ויראליים ומופצים בהתלהבות, במיוחד אם החומר המצולם משעשע או שהם מבצעים תעלולים המוגדרים "פספוסים".
כל גולש יודע שפוטנציאל הוויראליות הגבוה של חתולים מקוונים הוא אינסופי, גם אם באופן מפתיע, הכלבים עוברים אותם בשנים האחרונות.
אם מנסים להבין את הפופולריות של חתולים ברשת ברור שהיותם חיות מחמד מתוקות, אהובות ומצחיקות, יכול להביא בקלות להזדהות עימם. אנשים מתים על חתולים מתוקים שנופלים, מתנגשים, עושים מחוות משונות או תופסים בעלות על בעליהם.
כי עם העזה, נפילות משעשעות, סלידה מהמים, הבעות פנים שלא פעם הן ממש אנושיות - סרטוני חתולים הם מאותם חומרים שהם א-פוליטיים ולא מפלגים בשום צורה, מה שמאפשר לגולשים ליהנות ולשתפם בלי מגבלות ומחלוקת.
עם פה קטנטן, מצח גדול, אף כפתורי ועיניים גדולות, יש חוקרים הטוענים שצורת פניו של החתול מזכירה לנו תינוק אנושי או דמויות אהובות של דיסני, מה שהופך אותו נוח מאוד להאנשה ומעורר אצלנו המון הזדהות.
הם גם מעט מסתוריים. כי אם כלבים נוטים להחצין רגשות ולהתחבר רגשית לבעליהם, החתולים נדמים לנו תמיד כמסתירים דבר מה ואינם גלויים לגמרי.
יש עוד הסבר מעניין והוא תרבותי ברמת הרשת. שווה לדעת שחיפושים של סרטוני כלבים עקפו כבר בשנת 2014 את חיפוש סרטוני החתולים ומאז המצב הזה קבוע.
במקביל, נמצא במחקרים שחתולים הם בעל החיים המועדף על אנשים המוגדרים "אִינְטְרוֹבֶרְטִים", אנשים מבוגרים ומופנמים. אלו האנשים שבתחילת עידן האינטרנט השתמשו בו יותר, מה שחיזק את הטרנד לטובת החתולים והביא להתלהבות דווקא מסרטונים שלהם.
מה הסוד של חמידות החתול? (עברית)
https://youtu.be/oNEHnIHdkuI
נפילות מצחיקות:
https://youtu.be/Yd3E18ocyUA
מחוות מפילות:
https://youtu.be/zVQp_Tyruik
והיחסים המצחיקים של החתולים:
https://youtu.be/hY7m5jjJ9mM?long=yes
איך השתנה מיקי מאוס לאורך השנים?
לא רבים יודעים שמיקי העכבר, בשבילכם "מיקי מאוס" (Mickey Mouse), כמעט ולא נקרא מיקי. לדמות האנימציה הכי מפורסמת שלו וולט דיסני (Walt Disney) רצה לקרוא "מורטימר מאוס" (Mortimer Mouse), אך אשתו ליליאן שכנעה אותו שהשם נשמע יהיר מדי ומיקי ניצל מהתנשאות וכישלון במכנס קצר.
הדמות הופיעה לראשונה בהקרנת ניסיון פרטית ב-1928 בסרטון "פלאן קרייזי" (Plane Crazy), אך פרצה לתודעה הציבורית עם "סטימבוט וילי" (Steamboat Willie), שהוקרן ב-18 בנובמבר 1928 בניו יורק והיה הסרטון הראשון בכיכובו של מיקי העכבר שיצא לקהל הרחב עם סאונד מסונכרן.
היה זה אנימטור בשם אוב איוורקס (Ub Iwerks) שצייר בעצמו כמעט כל פריים בסרטון, הישג מדהים לפי כל קנה מידה. לא מעט בזכות השימוש החדשני שלו בסנכרון תמונה, אפקטים קוליים ומוסיקה היה הסרט הראשון הזה להצלחה ענקית ומיידית.
המדבב של מיקי היה כבר אז ולמשך עשורים רבים וולט דיסני בעצמו. הוא נהג לספר תמיד שאת האימפריה שלו הוא התחיל עם עכבר...
הגרסה המקורית של מיקי הייתה חדה ועוקצנית בהרבה מהדמות העגולה שאנו מכירים היום: היה לו גוף דק וזווייתי, אף ארוך, עיניים גדולות עם מתאר שחור ואישון עגול והתנהגות פרועה שלא פעם גבלה בנכלוליות גמורה. באותו סרטון ראשון, אגב, הוא מענה בעלי חיים בשמחה כדי לנגן בהם מוסיקה.
את הכפפות הלבנות שלו קיבל מיקי שנה אחרי לידת דמותו ומסיבות פרקטיות (מעשיות). זה היה בשל הצורך להבדיל בסרטי ה"שחור-לבן" של התקופה, בין הגוף לידיים. בעקבות מיקי, אגב, "הולבשו" כפפות מבדילות גם לדמויות מצוירות כמו דונלד דאק, גופי, באגס באני, מיני מאוס ואפילו האחים מריו שכבר לא נזקקו להן בעידן הסרט הצבעוני אבל יוצרם החליט שהמעמד מחייב כפפות.
מכאן יעבור מיקי העכבר אבולוציה איטית אך ברורה, גם במראה שלו וגם באופיו. זה היה בשנות ה-30 וה-40 של המאה, כשדיסני שאף לבסס את מיקי כסמל של חברת "וולט דיסני". אז החל תהליך מכוון של "התמתנות" למיקי. פיו הארוך קוצר, האוזניים עוגלו לעיגול מושלם מכל זווית ועיניו הפכו לעיגולים לבנים גדולים עם אישונים קטנים המבטאים רגשות.
אגב, לקח זמן עד שהתקבע המראה הקבוע של עיניו של מיקי. לפני כן היו תקופות בהן הוא צויד בעיני כפתור שחורות וקטנות, בעוד שבסרטונים אחרים עיניו היו לבנות והאישונים שחורים. הגבות של מיקי היו עוד יותר חמקניות - לעתים הן נעלמו לגמרי ובסרטונים אחרים הן חזרו לסירוגין.
ב-1979 ניתח הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד (Stephen Jay Gould) את השינויים במאמר מפורסם וקבע שמיקי עבר תהליך של ניאוטניה (neoteny), כלומר הפך דומה יותר ויותר לתינוק אנושי. ראש גדול יותר ביחס לגוף, עיניים גדולות יותר, מצח מורחב, רגליים קצרות ומגושמות יותר.
גולד החוקר טען במאמר, בהסתמך על עבודתו של חוקר ההתנהגות קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), שתכונות תינוקיות כאלה מעוררות חיבה אוטומטית אצל בני אדם (ראו בתגית "חמידות") ושדיסני גילה זאת, במודע או שלא במודע, עוד לפני שהמדע הכיר בכך.
וכך הפך מיקי בשנות ה-50 לחבר משפחה מנומס ואוהב. זה התרחש ובא לידי ביטוי בעלייתו של "מועדון מיקי מאוס" (Mickey Mouse Club) בטלוויזיה. המאבקים של מיקי הפכו לחיוכים והדמות נעשתה יותר ויותר צפויה.
מאז שנות ה-80 כמעט ולא השתנה המראה שלו, מלבד עדכונים טכניים לצרכי אנימציה ממוחשבת.
הפרדוקס הגדול בהתפתחות של מיקי נעוץ בהיותו אחת הדמויות המוכרות ביותר בהיסטוריה, אך גם אחת הסטריליות שבהן. מסתבר שכדי להיות כל כך פופולרי מיקי איבד ברוב הפורמטים את הניצוץ החתרני שכל כך אפיין אותו בתחילת דרכו.
#אופי
גם אופיו של מיקי העכבר השתנה לחלוטין עם השנים. אם במקור הוא היה עקשן, חצוף ואפילו אלים, בשנות ה-20 התגלה לו אויבו המושבע לרבע המאה הבאה - חתול גדול ששמו פיט והצליח בקביעות לעצבן אותו.
כבר בסרט "פנטסיה", מההופעות המוקדמות והידועות שלו, מיקי כשוליית הקוסם לא ממש אוהב לעבוד ולהתאמץ ובמקום זאת מכשף מטאטא (היום הוא היה מתכנת אותו) שיעבוד בשבילו, מה שמסתיים בכישלון חרוץ.
עם השנים מיקי הפך לחביב הילדים הקטנים ואמריקאי להדהים. מככב בסדרות אנימציה לפעוטות ומככב על בגדים וצעצועים לילדים.
מיקי של העשורים האחרונים מותג מחדש כדמות אנושית יותר, ידידותית יותר לילדים וקצת חוזרת ומחוברת לשורשים המרדניים והמגניבים שלו. עם השנים הוא הפך לקמע הרשמי והסחי משהו של תאגיד דיסני, מתקשר לאופי המותג והתדמית המתוקה שלו.
הנה תולדותיו של מיקי מאוס:
http://youtu.be/r7C9DJmRjBE
המיקי מאוס הראשון משנת 1928:
http://youtu.be/H6c_WgxTsMo
חלק מאי פעם - מיקי מאוס 2022 (עברית):
https://youtu.be/H7TIsy8D4Iw
סיפורו של מיקי העכבר:
https://youtu.be/KGdLkl1Alpc
ולמה בעצם הוא תמיד עם כפפות?
https://youtu.be/3R3cvbLsbAk
למה בויתו החתולים?
ביות החתולים החל באופן רשמי בשנת 6,000 לפני הספירה. אבל היסטורית, מעריכים שהחתול בוית איפה שהוא בין 6,000 ל-4,000 לפני הספירה.
מי שהחלו לביית את החתולים היו ככל הנראה בני אדם שהבחינו בציד העכברים המיומן שלו ובכך שהעכבר המזהם ומעביר המחלות לא חי בסביבתו של החתול. הם זיהו יתרון בריאותי בנוכחותם והחלו לטפח את החתולים.
ועדיין ביות החתולים הוא ייחודי לעומת בעלי חיים אחרים שבויתו. מרבית בעלי החיים שעתידים להפוך לחיות בית או משק התרגלו עוד בטבע לחיות בקבוצה ובצפיפות ומרגע שזכו באספקה של מזון ומחסה, הם לא התקשו להסתגל לחיים בשבי ולביות.
בנוסף, מרבית חיות הבית והמשק חיו גם בטבע בקבוצה. בכל עדר או להקה יש מדרג שליטה ברור, עם מנהיג ושליט ברור. האדם הקדמון, מבלי שידע זאת, תפס את מקומו של מנהיג הלהקה ושלט ללא בעיה בקבוצות שלמות.
החתול, לעומת חיות אחרות שבויתו כך, לא חי בלהקה ולא היה רגיל גם בטבע להיות נשלט. מדובר בטורף בודד ועצמאי. גם בימינו, כבעל חיים מבוית, כל חובב חתולים יאשר שעדיין יש בחתול משהו פראי והוא לא נוטה לקבל פקודות.
החוקרים משערים שלמעשה, היו אלה החתולים שבייתו את עצמם. הם החלו להגיע לאזורים מיושבים בבני אדם, כשהם נמשכו לאשפה המפוצצת במזון שבשולי הערים והריחו שבאזורי המגורים שורצים הרבה עכברים וחולדות, שיחסית יהיה להם קל לטרוף. משגילו שטוב להם, הם "הסכימו" להצטרף לבני האדם לחיות בקרבם, תוך שהם מתבייתים, לתועלתם שלהם.
האדם מצידו שמח שהחתולים בסביבה. לא זו בלבד שתווי הפנים שלהם היו חמודים בעיניו, כמו פנים של תינוק שהאינסטינקט היה לגונן עליו, החתול גם טרף עבורו עכברים ונחשים.
אבולוציונית, העדיפה הברירה הטבעית את החתולים שעברו לחיות אצל האדם ובכך זכו בביטחון תזונתי, בצורה של גישה חופשית לאשפה ולעכברים משביעים.
ומעניין לדעת שמהחתימות הגנטיות שלהם, התברר לחוקרים שחתולי הבית בעולם נוצרו מחתולי בר שהתבייתו רק במזרח התיכון ולא במקומות אחרים בעולם, גם אם נפוצים בהם חתולי בר.
הנה תולדות ביות החתולים (מתורגם):
https://youtu.be/Jsj-hDW9bS8
סיפורם של החתולים החמודים והביות שלהם (עברית):
https://youtu.be/oNEHnIHdkuI
וההיסטוריה של ביות החתולים:
https://youtu.be/CYPJzQppANo?long=yes
קינדרסכמה
#
הייתה זו עבודתו של חוקר ההתנהגות קונראד לורנץ (Konrad Lorenz) המפורסם, זוכה פרס נובל לפיזיקה, שגילתה לעולם את ההסבר לאהבת הורים לילדיהם הרכים.
ה"קינדרסכמה" (Kinderschema) של לורנץ, בעברית "סכמת התינוק המתוק", כך הוא כינה את המנגנון האבולוציוני הזה שגורם להורים שלנו לטפל בנו בינקותנו ולנו לעשות בשלנו בבוא היום.
לורנץ היה מדען וחוקר ידוע של בעלי חיים וזוכה פרס נובל. את הפרס הוא קיבל על מחקר שערך בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. תוכלו לראותו בתגית "החתמה, קרטון". אך בקיצור נסביר שהוא זה שגילה שבעלי חיים מסוימים, כמו גוזלי אווזים למשל, דבקים בדמות הראשונה שהם רואים אחרי בקיעתם מהביצה.
איך זה בא לידי ביטוי? - מרגע שנחשפו אל אותה דמות ראשונה, הם יילכו אחריה ויחקו אותה כמו הייתה אימם. הדמות הזו היא לרוב כמובן האם, אבל לורנץ עשה ניסויים והוכיח שאפרוחים שנחשפו דווקא אליו ראשונים דבקו בו והלכו אחריו כמו אחרי אם.
אבל נחזור לחמידות של הצאצאים. איך היא פועלת כדי שהורים יאהבו את ילדיהם? - לפי ההסבר של לורנץ יש תכונות תינוקיות המעוררות חיבה אוטומטית אצל בני אדם. זו בעצם ה"חמידות" של התינוקות שלנו שתגרום לנו לאהוב ולטפל בהם כל כך טוב.
לורנץ הטעים שה"קינדרסכמה" מאפיינת כל תינוק אנושי, כמו גם גורים של בעלי חיים ומטרתה היא לעודד את ההורים לטפל בתינוקות. תפקידו האבולוציוני של רגש ה"חמידות", הוא כתב במאמר מ-1943, מתעורר בנו כשאנו רואים תינוק ומתלהבים ממנו ואם אנו ההורים - אז לטפל בו.
לורנץ ממש הגדיר את התינוק החמוד בעינינו. ראש גדול יחסית לגוף, כשהגוף עצמו הוא שמנמן, מצח גבוה, עיניים גדולות, פה ואף קטנטנים וגפיים קצרות.
למעשה, גרס קונראד לורנץ, כל תינוק וגור של בעל חיים מצויד ב"קינדרסכמה", אותה חמידות מולדת שמטרתה לעודד את הוריו לטפל בו.
אגב, לורנץ היה פרופסור נאצי, האמין באידאולוגיה הנאצית וערך מחקרים שתמכו בה. אחרי המלחמה הוא התחרט על חברותו במפלגה וגרס שמעולם הוא לא חשב שמישהו יתרגם את רעיונותיו על הברירה הטבעית לרצח והשמדה. זה טיעון מעניין אך קצת מוזר לפרופסור אוסטרי וזוכה פרס נובל, כשהספר הכי נמכר באותה תקופה הוא "מיין קאמפף" המפרט בהקפדה את תכניותיו השטניות ודעותיו הנוראות של היטלר.
#החמידות של מיקי מאוס
אפילו וולט דיסני גילה את הקינדרסכמה, אם במודע ואם שלא במודע ובבירור עוד לפני שהמדע הכיר במנגנון הזה.
ב-1979 ניתח הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד (Stephen Jay Gould) את השינויים שמיקי עבר במהלך השנים וזיהה תהליך של ניאוטניה (neoteny), בו המראה העכברי של פניו עם אפו הארוך של מיקי הפכו דומים יותר ויותר לתינוק אנושי, בעל ראש גדול יותר ביחס לגוף, עיניים גדולות יותר, מצח מורחב ורגליים קצרות ומגושמות יותר.
גולד טען במאמר, בהסתמך על עבודתו של חוקר ההתנהגות קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), שתכונות תינוקיות כאלה מעוררות חיבה אוטומטית אצל בני אדם (ראו בתגית "חמידות") ושדיסני גילה זאת, במודע או שלא במודע, עוד לפני שהמדע הכיר בכך.
בחברת דיסני של אותה תקופה אימצו את הקינדרסכמה של לורנץ, מה שהתבטא ובדף הוראות שהגדיר לאנימטורים, מי שציירו את האנימציה, את התכונות הדרושות ליצירת דמויות חמודות. זה אכן הוביל לכמה מהדמויות החמודות שייצר תאגיד דיסני ועונות על תיאור החמידות לפי לורנץ.
וכך הפך מיקי בשנות ה-50 לחבר מנומס ואוהב לכל המשפחה. זה התרחש ובא לידי ביטוי בעלייתו של "מועדון מיקי מאוס" (Mickey Mouse Club) בטלוויזיה. המאבקים של מיקי המוקדם והחתרני הפכו לחיוכים וחיבוקים, כשהדמות הופכת יותר ויותר צפויה.
מאז שנות ה-80 כמעט ולא השתנה המראה שלו, מלבד עדכונים טכניים לצרכי אנימציה ממוחשבת.
הפרדוקס הגדול בהתפתחות של מיקי נעוץ בהיותו אחת הדמויות המוכרות ביותר בהיסטוריה, אך גם אחת הסטריליות שבהן. מסתבר שכדי להיות כל כך פופולרי מיקי איבד ברוב הפורמטים את הניצוץ החתרני שכל כך אפיין אותו בתחילת דרכו.
הנה קינדרסכמה - סכמת התינוק המתוק:
https://youtu.be/dfsbspNlI14
החמידות של התינוק:
https://youtu.be/9EJ2TKi0Kcw
זה כך גם בטבע (להגדיל למסך מלא):
https://youtu.be/ecdxhXQ7LGI
מצגת וידאו על החמידות והתינוק:
https://youtu.be/MqX2IzzVAcU
תינוק חמדמד (מסך מלא):
https://youtu.be/YVkb3BqVAUM
ומיקי מאוס שהפך מעכבר לחמוד - ומצליח:
https://youtu.be/KGdLkl1Alpc
הייתה זו עבודתו של חוקר ההתנהגות קונראד לורנץ (Konrad Lorenz) המפורסם, זוכה פרס נובל לפיזיקה, שגילתה לעולם את ההסבר לאהבת הורים לילדיהם הרכים.
ה"קינדרסכמה" (Kinderschema) של לורנץ, בעברית "סכמת התינוק המתוק", כך הוא כינה את המנגנון האבולוציוני הזה שגורם להורים שלנו לטפל בנו בינקותנו ולנו לעשות בשלנו בבוא היום.
לורנץ היה מדען וחוקר ידוע של בעלי חיים וזוכה פרס נובל. את הפרס הוא קיבל על מחקר שערך בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. תוכלו לראותו בתגית "החתמה, קרטון". אך בקיצור נסביר שהוא זה שגילה שבעלי חיים מסוימים, כמו גוזלי אווזים למשל, דבקים בדמות הראשונה שהם רואים אחרי בקיעתם מהביצה.
איך זה בא לידי ביטוי? - מרגע שנחשפו אל אותה דמות ראשונה, הם יילכו אחריה ויחקו אותה כמו הייתה אימם. הדמות הזו היא לרוב כמובן האם, אבל לורנץ עשה ניסויים והוכיח שאפרוחים שנחשפו דווקא אליו ראשונים דבקו בו והלכו אחריו כמו אחרי אם.
אבל נחזור לחמידות של הצאצאים. איך היא פועלת כדי שהורים יאהבו את ילדיהם? - לפי ההסבר של לורנץ יש תכונות תינוקיות המעוררות חיבה אוטומטית אצל בני אדם. זו בעצם ה"חמידות" של התינוקות שלנו שתגרום לנו לאהוב ולטפל בהם כל כך טוב.
לורנץ הטעים שה"קינדרסכמה" מאפיינת כל תינוק אנושי, כמו גם גורים של בעלי חיים ומטרתה היא לעודד את ההורים לטפל בתינוקות. תפקידו האבולוציוני של רגש ה"חמידות", הוא כתב במאמר מ-1943, מתעורר בנו כשאנו רואים תינוק ומתלהבים ממנו ואם אנו ההורים - אז לטפל בו.
לורנץ ממש הגדיר את התינוק החמוד בעינינו. ראש גדול יחסית לגוף, כשהגוף עצמו הוא שמנמן, מצח גבוה, עיניים גדולות, פה ואף קטנטנים וגפיים קצרות.
למעשה, גרס קונראד לורנץ, כל תינוק וגור של בעל חיים מצויד ב"קינדרסכמה", אותה חמידות מולדת שמטרתה לעודד את הוריו לטפל בו.
אגב, לורנץ היה פרופסור נאצי, האמין באידאולוגיה הנאצית וערך מחקרים שתמכו בה. אחרי המלחמה הוא התחרט על חברותו במפלגה וגרס שמעולם הוא לא חשב שמישהו יתרגם את רעיונותיו על הברירה הטבעית לרצח והשמדה. זה טיעון מעניין אך קצת מוזר לפרופסור אוסטרי וזוכה פרס נובל, כשהספר הכי נמכר באותה תקופה הוא "מיין קאמפף" המפרט בהקפדה את תכניותיו השטניות ודעותיו הנוראות של היטלר.
#החמידות של מיקי מאוס
אפילו וולט דיסני גילה את הקינדרסכמה, אם במודע ואם שלא במודע ובבירור עוד לפני שהמדע הכיר במנגנון הזה.
ב-1979 ניתח הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד (Stephen Jay Gould) את השינויים שמיקי עבר במהלך השנים וזיהה תהליך של ניאוטניה (neoteny), בו המראה העכברי של פניו עם אפו הארוך של מיקי הפכו דומים יותר ויותר לתינוק אנושי, בעל ראש גדול יותר ביחס לגוף, עיניים גדולות יותר, מצח מורחב ורגליים קצרות ומגושמות יותר.
גולד טען במאמר, בהסתמך על עבודתו של חוקר ההתנהגות קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), שתכונות תינוקיות כאלה מעוררות חיבה אוטומטית אצל בני אדם (ראו בתגית "חמידות") ושדיסני גילה זאת, במודע או שלא במודע, עוד לפני שהמדע הכיר בכך.
בחברת דיסני של אותה תקופה אימצו את הקינדרסכמה של לורנץ, מה שהתבטא ובדף הוראות שהגדיר לאנימטורים, מי שציירו את האנימציה, את התכונות הדרושות ליצירת דמויות חמודות. זה אכן הוביל לכמה מהדמויות החמודות שייצר תאגיד דיסני ועונות על תיאור החמידות לפי לורנץ.
וכך הפך מיקי בשנות ה-50 לחבר מנומס ואוהב לכל המשפחה. זה התרחש ובא לידי ביטוי בעלייתו של "מועדון מיקי מאוס" (Mickey Mouse Club) בטלוויזיה. המאבקים של מיקי המוקדם והחתרני הפכו לחיוכים וחיבוקים, כשהדמות הופכת יותר ויותר צפויה.
מאז שנות ה-80 כמעט ולא השתנה המראה שלו, מלבד עדכונים טכניים לצרכי אנימציה ממוחשבת.
הפרדוקס הגדול בהתפתחות של מיקי נעוץ בהיותו אחת הדמויות המוכרות ביותר בהיסטוריה, אך גם אחת הסטריליות שבהן. מסתבר שכדי להיות כל כך פופולרי מיקי איבד ברוב הפורמטים את הניצוץ החתרני שכל כך אפיין אותו בתחילת דרכו.
הנה קינדרסכמה - סכמת התינוק המתוק:
https://youtu.be/dfsbspNlI14
החמידות של התינוק:
https://youtu.be/9EJ2TKi0Kcw
זה כך גם בטבע (להגדיל למסך מלא):
https://youtu.be/ecdxhXQ7LGI
מצגת וידאו על החמידות והתינוק:
https://youtu.be/MqX2IzzVAcU
תינוק חמדמד (מסך מלא):
https://youtu.be/YVkb3BqVAUM
ומיקי מאוס שהפך מעכבר לחמוד - ומצליח:
https://youtu.be/KGdLkl1Alpc
אין ספק שצפייה בחתולים היא מההנאות המשעשעות באינטרנט. סרטוני חתולים קצרים וקליטים ברשת הם ויראליים ומופצים בהתלהבות, במיוחד אם החומר המצולם משעשע או שהם מבצעים תעלולים המוגדרים "פספוסים".
כל גולש יודע שפוטנציאל הוויראליות הגבוה של חתולים מקוונים הוא אינסופי, גם אם באופן מפתיע, הכלבים עוברים אותם בשנים האחרונות.
אם מנסים להבין את הפופולריות של חתולים ברשת ברור שהיותם חיות מחמד מתוקות, אהובות ומצחיקות, יכול להביא בקלות להזדהות עימם. אנשים מתים על חתולים מתוקים שנופלים, מתנגשים, עושים מחוות משונות או תופסים בעלות על בעליהם.
כי עם העזה, נפילות משעשעות, סלידה מהמים, הבעות פנים שלא פעם הן ממש אנושיות - סרטוני חתולים הם מאותם חומרים שהם א-פוליטיים ולא מפלגים בשום צורה, מה שמאפשר לגולשים ליהנות ולשתפם בלי מגבלות ומחלוקת.
עם פה קטנטן, מצח גדול, אף כפתורי ועיניים גדולות, יש חוקרים הטוענים שצורת פניו של החתול מזכירה לנו תינוק אנושי או דמויות אהובות של דיסני, מה שהופך אותו נוח מאוד להאנשה ומעורר אצלנו המון הזדהות.
הם גם מעט מסתוריים. כי אם כלבים נוטים להחצין רגשות ולהתחבר רגשית לבעליהם, החתולים נדמים לנו תמיד כמסתירים דבר מה ואינם גלויים לגמרי.
יש עוד הסבר מעניין והוא תרבותי ברמת הרשת. שווה לדעת שחיפושים של סרטוני כלבים עקפו כבר בשנת 2014 את חיפוש סרטוני החתולים ומאז המצב הזה קבוע.
במקביל, נמצא במחקרים שחתולים הם בעל החיים המועדף על אנשים המוגדרים "אִינְטְרוֹבֶרְטִים", אנשים מבוגרים ומופנמים. אלו האנשים שבתחילת עידן האינטרנט השתמשו בו יותר, מה שחיזק את הטרנד לטובת החתולים והביא להתלהבות דווקא מסרטונים שלהם.
מה הסוד של חמידות החתול? (עברית)
https://youtu.be/oNEHnIHdkuI
נפילות מצחיקות:
https://youtu.be/Yd3E18ocyUA
מחוות מפילות:
https://youtu.be/zVQp_Tyruik
והיחסים המצחיקים של החתולים:
https://youtu.be/hY7m5jjJ9mM?long=yes
לא רבים יודעים שמיקי העכבר, בשבילכם "מיקי מאוס" (Mickey Mouse), כמעט ולא נקרא מיקי. לדמות האנימציה הכי מפורסמת שלו וולט דיסני (Walt Disney) רצה לקרוא "מורטימר מאוס" (Mortimer Mouse), אך אשתו ליליאן שכנעה אותו שהשם נשמע יהיר מדי ומיקי ניצל מהתנשאות וכישלון במכנס קצר.
הדמות הופיעה לראשונה בהקרנת ניסיון פרטית ב-1928 בסרטון "פלאן קרייזי" (Plane Crazy), אך פרצה לתודעה הציבורית עם "סטימבוט וילי" (Steamboat Willie), שהוקרן ב-18 בנובמבר 1928 בניו יורק והיה הסרטון הראשון בכיכובו של מיקי העכבר שיצא לקהל הרחב עם סאונד מסונכרן.
היה זה אנימטור בשם אוב איוורקס (Ub Iwerks) שצייר בעצמו כמעט כל פריים בסרטון, הישג מדהים לפי כל קנה מידה. לא מעט בזכות השימוש החדשני שלו בסנכרון תמונה, אפקטים קוליים ומוסיקה היה הסרט הראשון הזה להצלחה ענקית ומיידית.
המדבב של מיקי היה כבר אז ולמשך עשורים רבים וולט דיסני בעצמו. הוא נהג לספר תמיד שאת האימפריה שלו הוא התחיל עם עכבר...
הגרסה המקורית של מיקי הייתה חדה ועוקצנית בהרבה מהדמות העגולה שאנו מכירים היום: היה לו גוף דק וזווייתי, אף ארוך, עיניים גדולות עם מתאר שחור ואישון עגול והתנהגות פרועה שלא פעם גבלה בנכלוליות גמורה. באותו סרטון ראשון, אגב, הוא מענה בעלי חיים בשמחה כדי לנגן בהם מוסיקה.
את הכפפות הלבנות שלו קיבל מיקי שנה אחרי לידת דמותו ומסיבות פרקטיות (מעשיות). זה היה בשל הצורך להבדיל בסרטי ה"שחור-לבן" של התקופה, בין הגוף לידיים. בעקבות מיקי, אגב, "הולבשו" כפפות מבדילות גם לדמויות מצוירות כמו דונלד דאק, גופי, באגס באני, מיני מאוס ואפילו האחים מריו שכבר לא נזקקו להן בעידן הסרט הצבעוני אבל יוצרם החליט שהמעמד מחייב כפפות.
מכאן יעבור מיקי העכבר אבולוציה איטית אך ברורה, גם במראה שלו וגם באופיו. זה היה בשנות ה-30 וה-40 של המאה, כשדיסני שאף לבסס את מיקי כסמל של חברת "וולט דיסני". אז החל תהליך מכוון של "התמתנות" למיקי. פיו הארוך קוצר, האוזניים עוגלו לעיגול מושלם מכל זווית ועיניו הפכו לעיגולים לבנים גדולים עם אישונים קטנים המבטאים רגשות.
אגב, לקח זמן עד שהתקבע המראה הקבוע של עיניו של מיקי. לפני כן היו תקופות בהן הוא צויד בעיני כפתור שחורות וקטנות, בעוד שבסרטונים אחרים עיניו היו לבנות והאישונים שחורים. הגבות של מיקי היו עוד יותר חמקניות - לעתים הן נעלמו לגמרי ובסרטונים אחרים הן חזרו לסירוגין.
ב-1979 ניתח הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד (Stephen Jay Gould) את השינויים במאמר מפורסם וקבע שמיקי עבר תהליך של ניאוטניה (neoteny), כלומר הפך דומה יותר ויותר לתינוק אנושי. ראש גדול יותר ביחס לגוף, עיניים גדולות יותר, מצח מורחב, רגליים קצרות ומגושמות יותר.
גולד החוקר טען במאמר, בהסתמך על עבודתו של חוקר ההתנהגות קונרד לורנץ (Konrad Lorenz), שתכונות תינוקיות כאלה מעוררות חיבה אוטומטית אצל בני אדם (ראו בתגית "חמידות") ושדיסני גילה זאת, במודע או שלא במודע, עוד לפני שהמדע הכיר בכך.
וכך הפך מיקי בשנות ה-50 לחבר משפחה מנומס ואוהב. זה התרחש ובא לידי ביטוי בעלייתו של "מועדון מיקי מאוס" (Mickey Mouse Club) בטלוויזיה. המאבקים של מיקי הפכו לחיוכים והדמות נעשתה יותר ויותר צפויה.
מאז שנות ה-80 כמעט ולא השתנה המראה שלו, מלבד עדכונים טכניים לצרכי אנימציה ממוחשבת.
הפרדוקס הגדול בהתפתחות של מיקי נעוץ בהיותו אחת הדמויות המוכרות ביותר בהיסטוריה, אך גם אחת הסטריליות שבהן. מסתבר שכדי להיות כל כך פופולרי מיקי איבד ברוב הפורמטים את הניצוץ החתרני שכל כך אפיין אותו בתחילת דרכו.
#אופי
גם אופיו של מיקי העכבר השתנה לחלוטין עם השנים. אם במקור הוא היה עקשן, חצוף ואפילו אלים, בשנות ה-20 התגלה לו אויבו המושבע לרבע המאה הבאה - חתול גדול ששמו פיט והצליח בקביעות לעצבן אותו.
כבר בסרט "פנטסיה", מההופעות המוקדמות והידועות שלו, מיקי כשוליית הקוסם לא ממש אוהב לעבוד ולהתאמץ ובמקום זאת מכשף מטאטא (היום הוא היה מתכנת אותו) שיעבוד בשבילו, מה שמסתיים בכישלון חרוץ.
עם השנים מיקי הפך לחביב הילדים הקטנים ואמריקאי להדהים. מככב בסדרות אנימציה לפעוטות ומככב על בגדים וצעצועים לילדים.
מיקי של העשורים האחרונים מותג מחדש כדמות אנושית יותר, ידידותית יותר לילדים וקצת חוזרת ומחוברת לשורשים המרדניים והמגניבים שלו. עם השנים הוא הפך לקמע הרשמי והסחי משהו של תאגיד דיסני, מתקשר לאופי המותג והתדמית המתוקה שלו.
הנה תולדותיו של מיקי מאוס:
http://youtu.be/r7C9DJmRjBE
המיקי מאוס הראשון משנת 1928:
http://youtu.be/H6c_WgxTsMo
חלק מאי פעם - מיקי מאוס 2022 (עברית):
https://youtu.be/H7TIsy8D4Iw
סיפורו של מיקי העכבר:
https://youtu.be/KGdLkl1Alpc
ולמה בעצם הוא תמיד עם כפפות?
https://youtu.be/3R3cvbLsbAk
ביות החתולים החל באופן רשמי בשנת 6,000 לפני הספירה. אבל היסטורית, מעריכים שהחתול בוית איפה שהוא בין 6,000 ל-4,000 לפני הספירה.
מי שהחלו לביית את החתולים היו ככל הנראה בני אדם שהבחינו בציד העכברים המיומן שלו ובכך שהעכבר המזהם ומעביר המחלות לא חי בסביבתו של החתול. הם זיהו יתרון בריאותי בנוכחותם והחלו לטפח את החתולים.
ועדיין ביות החתולים הוא ייחודי לעומת בעלי חיים אחרים שבויתו. מרבית בעלי החיים שעתידים להפוך לחיות בית או משק התרגלו עוד בטבע לחיות בקבוצה ובצפיפות ומרגע שזכו באספקה של מזון ומחסה, הם לא התקשו להסתגל לחיים בשבי ולביות.
בנוסף, מרבית חיות הבית והמשק חיו גם בטבע בקבוצה. בכל עדר או להקה יש מדרג שליטה ברור, עם מנהיג ושליט ברור. האדם הקדמון, מבלי שידע זאת, תפס את מקומו של מנהיג הלהקה ושלט ללא בעיה בקבוצות שלמות.
החתול, לעומת חיות אחרות שבויתו כך, לא חי בלהקה ולא היה רגיל גם בטבע להיות נשלט. מדובר בטורף בודד ועצמאי. גם בימינו, כבעל חיים מבוית, כל חובב חתולים יאשר שעדיין יש בחתול משהו פראי והוא לא נוטה לקבל פקודות.
החוקרים משערים שלמעשה, היו אלה החתולים שבייתו את עצמם. הם החלו להגיע לאזורים מיושבים בבני אדם, כשהם נמשכו לאשפה המפוצצת במזון שבשולי הערים והריחו שבאזורי המגורים שורצים הרבה עכברים וחולדות, שיחסית יהיה להם קל לטרוף. משגילו שטוב להם, הם "הסכימו" להצטרף לבני האדם לחיות בקרבם, תוך שהם מתבייתים, לתועלתם שלהם.
האדם מצידו שמח שהחתולים בסביבה. לא זו בלבד שתווי הפנים שלהם היו חמודים בעיניו, כמו פנים של תינוק שהאינסטינקט היה לגונן עליו, החתול גם טרף עבורו עכברים ונחשים.
אבולוציונית, העדיפה הברירה הטבעית את החתולים שעברו לחיות אצל האדם ובכך זכו בביטחון תזונתי, בצורה של גישה חופשית לאשפה ולעכברים משביעים.
ומעניין לדעת שמהחתימות הגנטיות שלהם, התברר לחוקרים שחתולי הבית בעולם נוצרו מחתולי בר שהתבייתו רק במזרח התיכון ולא במקומות אחרים בעולם, גם אם נפוצים בהם חתולי בר.
הנה תולדות ביות החתולים (מתורגם):
https://youtu.be/Jsj-hDW9bS8
סיפורם של החתולים החמודים והביות שלהם (עברית):
https://youtu.be/oNEHnIHdkuI
וההיסטוריה של ביות החתולים:
https://youtu.be/CYPJzQppANo?long=yes
