אורג המסכה האפריקני (Southern masked weaver) ממשפחת האורגיים הוא ציפור שיר שמשקיעה המון בקן שלה, אולי יותר מכל ציפור אחרת.

הזכר של אורג המסכה יוצר קן בטוויה של ענפים בצורת שתי וערב. שמם של האורגים ניתן להם בשל אריגת הקיים, כך שישתלשלו מהענפים למטה.

בהתחלה הם יוצרים קשר כדי לתלות עליו את כל המבנה של הקן. הנקבה בודקת את הקן שנבנה ואם אינה מרוצה, היא בוחנת קינים של זכרים אחרים ובוחרת את הקן הטוב ביותר ואת הזכר שבנה אותו. הזכר שלא זכה בה יהרוס תוך ימים אחדים את הקן שבנה ויתחיל מחדש, כדי למשוך נקבה אחרת.

הצורה של הקן נועדה למנוע מנחשים וטורפים אחרים מלהתגנב אל הקן ולהזיק לביצים ולגוזלים שבו.

ואגב, לנקבת אורג מסכה אפריקני יש עוד פטנט והוא נגד קוקיות טפילות שרוצות להטיל ביצים בקינה: כל נקבה של האורג מטילה ביצים בצבע משלה וכך, אם הקוקיה תטיל ביצה בקן הזה, יסגיר הגוון השונה של הביצה שלה, שזו אינה הביצה של האורגת. ברוב המקרים זה יביא לכך שהביצה הזרה תושלך מהקן מיידית.


הנה אורג אפריקאי בונה את הקן:

https://youtu.be/sO12M_FP3L4


"שכונת קינים" של זכרים שונים, כשכל אחד מנסה למשוך את הנקבה לקן שלו:

http://youtu.be/T4uRm3X9xcQ


והקן מעוצב לצרכי האורג ונראה מצוין:

https://youtu.be/6svAIgEnFvw

הגוזלים העירומים והחלשים, אינם יכולים לעוף או אפילו ללכת. הוריהם בונים להם קן והגוזלים נמצאים בו כל הזמן. לאורך כל היום, מבלים ההורים מחוץ לקן, כשהם מחפשים חרקים ותולעים לגוזלים הקטנים.

בכל פעם שהם צדים חרק או זחל, חוזרים ההורים לקן, אל הגוזלים הרעבים. הגוזלים ממתינים להם בפיות פעורים וההורים פשוט שומטים את המזון לתוך פיותיהם. וכך, בעוד שהגוזלים אוכלים ומתחזקים וגופם נבנה וגדל, יוצאים ההורים שוב לחפש להם מזון.


הנה ירקון מאכיל את הגוזלים שלו:

http://youtu.be/TjrIa9qdPng


כך מאכילה האם את הגוזל ואז מפנה את הפרשתו, כדי שהקן יישמר נקי:

http://youtu.be/bkkMc9tU-CI


והאכלת גוזלי קרדינל צפוני על ידי שני ההורים:

http://youtu.be/1tWLDhJ6mjQ

תילי טרמיטים (Termite mound) הם מבנים מדהימים וטבעיים שבונים נמלים מסוג הטרמיטים. הטרמיטים בונים תילים עצומים בגודלם, שיכולים להגיע לגובה של 6 ו-10 מטרים. התילים הללו מזכירים טירות חול ענקיות ועוברים בדרך כלל את גובהו של בן אדם. הם משמשים למגוריהם של מאות אלפי טרמיטים, ולעיתים אף מעל מיליון, בתוך כל תל.

תופעה מעניינת שרואים באוסטרליה הם תילי הטרמיטים המגנטיים. אלו תילים שבנויים על פי השדה המגנטי של כדור הארץ והם פונים למזרח ומערב, כדי לקבל את האנרגיה של השמש. כמו בעלי חיים שונים, גם הטרמיטים "חשים" את השדה המגנטי של הכדור הארץ ופועלים באופן מדוייק לפיו.

באפריקה יכולים להגיע תילי הטרמיטים לגובה של בניין בן 3 קומות. בכל תל טרמיטים כזה יש מלכה אחת. הטרמיטים יוצאים בתעלות תת-קרקעיות ומביאים מזון לקן שמצוי בתל הגדול.


הנה תל טרמיטים:

https://youtu.be/fz6l9yr2WgY


תילי הטרמיטים המגנטיים שבנויים על פי השדה המגנטי של כדור הארץ והם פונים למזרח ומערב:

https://youtu.be/Ife17BYZ54c


תילי הטרמיטים של אפריקה:

https://youtu.be/xGaT0B__2DM


שדה שלם של תילי טרמיטים מגנטיים כאלה:

https://youtu.be/h3DoaDbuaz4


ושטח בברזיל, בגודל של אנגליה כולה, מלא כולו בתילי טרמיטים כמעט זהים לחלוטין:

https://youtu.be/HGiDwN33WJo?long=yes

תארו לכם שיום אחד הייתם באים הביתה ומגלים שמישהו החליט לגור בו במקומכם.

זה היה נעים?

רוב מיני הקוקיה (Cuculidae) הם כנראה העופות הבטלנים ביותר והטפילים של עולם העופות. הקוקייה אינה בונה קן לביצים שלה והיא נוהגת להטיל את ביציה בקנים של ציפורים זרות.

הציפורים הללו שהקן הוא שלהן, נקרא להן הפונדקאיות, לא מבחינות ודוגרות על ביצי הקוקיות ביחד עם שלהן. גם לאחר שהם בוקעים מהביצים הן מאכילות את גוזלי הקוקיה כאילו היו הגוזלים שלהן.

פעמים רבות, כדי להטיל את ביצתה אל הקן הזר, הקוקיה משליכה אחת או שתי ביצים של הציפור הדוגרת.

הכי מרגיז הוא שגם הגוזל שלה, גם הוא נוהג כמוה. איזה חינוך... כן, כשגוזלי הקוקיה בוקעים מהביצה, אצל רוב מיני הקוקיה ממשיכים הגוזלים בדרכי הוריהם ומפילים את הביצים של הציפורים הפונדקאיות החוצה מהקן, כדי שיהיה להם מספיק אוכל.

אגב, בלי קשר, אחד ממיני הקוקיות - קוּקְיָה רָצָנִית הוא עוף מהיר במיוחד בריצה על הקרקע. היא יכולה להגיע בלי בעיות למהירות ריצה של 34 קילומטרים לשעה, במיוחד כשהקוקיה הזו רודפת אחרי טרף כמו לטאות.


הנה העולם של הקוקיה לילדים (עברית):

https://youtu.be/6hcsfp7PISM


הקוקיה מטילה את ביצתה לקן זר:

http://youtu.be/dAU5MTXmAPY


סיפורן של ביצי הקוקיה המתנחלות בקינים של אחרים:

http://youtu.be/4Mb0GOITRUU


וגוזל הקוקיה המשליך את הביצים האחרות מהקן:

http://youtu.be/SO1WccH2_YM

#


התַּנָּר האדמוני (Rufous hornero) מדרום אמריקה הוא ציפור שיר החיה באמריקה הדרומית. בארגנטינה הוא נחשב לציפור הלאומית, אבל למה בעצם?

אז הכירו - התנר הוא חלק ממשפחת התנריים, המוכרת בעיקר בזכות הקינים החזקים והייחודיים שהם בונים מבוץ. למעשה, אפילו את שמם הם קיבלו מצורת הקן שהם בונים, שמזכיר תנורים מסורתיים שנוהגים לבנות בארגנטינה ופרגוואי.

את הקינים הללו בונה התנר על ענפי עצים ועמודי חשמל, כדי להתגונן מטורפים. הצורה הסגורה, עם הפתח הצר שלו, מבטיחה בקן הגנה על הגוזלים ועל התנרים הבוגרים, כלומר ההורים.

את הקן יוצר התנר מתערובת של בוץ, קש וגללים של פרות. באור השמש הבוץ מתייבש וכשהיא מייבשת את הקן, מקשה השמש את הדפנות שלו, עד כדי כך שהוא הופך כמעט לחלוטין בלתי חדיר.

כך מקשה הקן החזק על שבירתו מבחוץ, הן על ידי טורפים כמו חתולים, לטאות ונחשים, לצד עופות דורסים כמו העיט וכמובן גם נגד טורפי גוזלים כמו נחשים, טוקנים, חמוסים, חוטמנים ואפילו עכברים.

קינים דומים, אגב, בונים מיני ציפורים נוספים כמו כוכיות וסנוניות.


40 שניות על התנר האדמוני:

https://youtu.be/C6JFmvfnIQw


כך בונה תנר אדמוני את קינו:

https://youtu.be/Y-yLAiCiOz0


הבנאי החרוץ בעבודה:

https://youtu.be/edKsH6P8VMk


הזוג פוצח בשירה משותפת ליד הקן:

https://youtu.be/xufOqU0L6s0


סרטון תיעודי על קיני התנרים:

https://youtu.be/9AK---WzWxI?long=yes


וסביבתו של התנר שמחייבת זהירות מטורפים:

https://youtu.be/UdkpjNSqW0s?long=yes

קֵן, קן הציפורים (Bird's nest) וברבים קִנִּים, הוא מבנה בצורת כוך או מצע שבונות בעיקר ציפורים, כדי לשמור על הביצים והגוזלים שלהם.

לא פעם משמשת בניית הקן בתהליל החיזור של הציפורים. הזכר בונה את הקן ומדגים באמצעותו לנקבה כמה שהוא איכותי ומבטיח שרידות טובה לביצים ולגוזלים שלהם. הנקבה צופה בבניית הקן ומשתכנעת ביכולותיו, או שלא ואז היא מחפשת קבלן אחר...


#גם חרקים בונים קינים
פחות ידוע אולי אבל גם חרקים ומינים של דו-חיים בונים קינים, לשמירת ביציהם וצאצאיהם. המפורסמים מבין החרקים הבונים קינים הן הצרעות. הקן שלהם כל כך מוכר, בעיקר בזכות הביטוי "קן צְרָעות" שהושאל בתרבות לציון מקום בו מסתתרים פושעים, מחבלים או אנשים מסוכנים אחרים.


#ממה בונים קן?
בדרך כלל הקן נבנה מחומרים טבעיים שהציפורים מוצאות בסביבה, כמו ענפים קטנים, עלים, עשב ובוץ. לא פעם משתרבבים לשם גם חומרים מעשה ידי אדם, כמו פיסות בד או מתכת, חוטים וכדומה.


#איפה בונים ציפורים את קיניהם?
כל מין בונה את הקן שלו בצורה ובאופן שמתאימים לצרכיו, לתנאי הקינון, למקום, לאזור הגאוגרפי ולאופן גידול הגוזלים. כך מוצאים מיני ציפורים שונים פתרונות מדהימים לבעיות בבניית וההגנה על הקנים שלהם.

יש ציפורים, כמו הטבלן, שבונים קן על גדות המים או ממש על פני המים. חסידות בונות קינים לא פעם בראש עמוד חשמל, בעוד אחרים תולים את הקן שלהם על עצים או כבלים, כמו הקנים התלויים של האורופנדולה בקוסטה ריקה.

אחרים יבנו את הקינים בחורים שנוצרו בעצים מניקור של הנקר. יש שבונות קן מבוץ וקש, בעוד שציפורים עירוניות משתמשות לא פעם בסיגריות שהן מוצאות לבניית הקן, כשהניקוטין שנשאר בהן תורם להרחקת טפילים.

יש ציפורים שטוות את הקן שלהן מקורי עכביש, משי ועלים. יש מי שבונות קינים שיתופיים ויש את הקוקיה שמתנחלת בקינים של מינים אחרים (ומכאן, אגב, שם הסרט המפורסם והשיגיוני "קן הקוקיה").


#אורך החיים של קן
גם אורך חייו של קן ציפורים הוא עניין משתנה. יש מינים של ציפורים שבונים כל שנה קן חדש, בעוד אחרות משתמשות באותו קן במשך עשרות, מאות ואפילו אלפי שנים.


ציפור ממשפחת האוֹרְגִּיִּים בונה קן תלוי, להגנה על הגוזלים:

https://youtu.be/6svAIgEnFvw


נקר סורי נגד להקת מיינות שמשליכות דברים לתוך הקן שלו והוא זורק אותם החוצה:

https://youtu.be/R24lW7QzaPg


זמיר בונה קן:

https://youtu.be/aupSOndl7W0


זה מה שקורה בתוך הקן:

https://youtu.be/B0VQd1uXb5o


תנר אדמוני בונה קן בלתי חדיר מבוץ שמונע מטורפים להיכנס ולהשתלט עליו:

https://youtu.be/tT5ay4HtS_o


ו-15 מהקינים המיוחדים בעולם הציפורים:

https://youtu.be/dOGr2zOGv9U?long=yes

הסנונית (Swallow), שנמנית על הציפורים המוכרות והנפוצות בישראל, היא ציפור המבלה את מרבית זמנה בטיסה וצדה חרקים תוך כדי תנועה.

לסנונית צבעים כחולים-שחורים מלמעלה ולבנים מלמטה, עם רצועה אדומה-חומה בחזה. גם בזכות גופה הדק, כנפיה הארוכות והמחודדות וזנבה המפוצל, אפשר לזהות אותה בקלות.

לבניית הקן המוקפד שלה מצטיינת הסנונית בבנייה של הקן מבוץ וקש. את מיקום הקן היא תעדיף לקבוע על קירות מבנים, גשרים ומצוקים, כלומר מקומות מוגנים אך פתוחים למעופה המהיר.

כאמור, מרבית תזונת הסנוניות מבוססת על חרקים שהן צדות בזמן תעופתן - זבובים, יתושים, כחלילים ופרפרים. יכולת הטיסה שלהם יוצאת דופן, בהיותן מסוגלות לבצע פיתולים מהירים, צלילות תלולות ומתיחות ארוכות.

בתרבות העממית של אירופה הסנונית היא סמל של אביב, חידוש ותקווה. הביטוי "סנונית אחת לא מביאה אביב" מקורו במסורת עתיקה הקושרת בין הופעתה לבין תחילת העונה החדשה ומנגד אומרת שסימן אחד בודד הוא אינו התופעה שהוא חלק ממנה.

דימויים והקשרים אלו מופיעים לא רק ביצירות ספרות ואמנות, אלא כבר בסיפורים מיתולוגיים, בהם הסנונית מצטיירת כמייצגת נדידה, נאמנות, התחדשות ולעיתים גם סמל להקרבה.

בתרבות הסינית הסנונית מסמלת אושר ומזל טוב. במיתולוגיה הגרמנית היא נחשבת למה שמגן על הבית מפני דברים רעים. ישנה גם אמונה עממית שפגיעה בסנונית או בקן שלה תביא אסון על הפוגע.


הנה הסנוניות:

https://youtu.be/bQ6Ol1k20uo


על סנונית הרפתות:

https://youtu.be/Ip8bJdvmugc


סנונית בונה קן (ללא מילים):

https://youtu.be/4VGZZNOtx1c


סנוניות רפתות צעירות ממתינות לאוכל (ללא מילים):

https://youtu.be/mtk_cq0cqTg


ובערים הם למדו לבנות את הקן מבוץ:

https://youtu.be/kzLipxPjeyY?long=yes

עכביש המים חי את כל חייו בתוך המים. הוא בונה לו מתחת לפני המים קן, שהוא מעין בועה משלו.

אחר כך הוא אוסף שוב ושוב בועות אוויר שנכלאו בשערות גופו, משחרר את האוויר בתוך הקן האטום וכך יוצר לו סוג של פעמון צלילה.

פעמון צלילה? מה זה?

הקן האטום שעכביש המים בנה לו הוא אזור מלא אוויר, שנמצא מתחת למים, בו הוא יכול לאכול ולחיות בשקט וללא הפרעה. תחתיתו פתוחה כצורת הפעמון ולכן הוא נקרא "פעמון צלילה".


הנה סיפורו של עכביש המים ובועת האוויר שהוא בונה למחייתו (עברית):

http://youtu.be/7tt-ut4yXRY?t=1m25s&end=2m16s


עכביש מים בונה לו את בועת האוויר שבה יוכל לשהות מתחת למים:

http://youtu.be/JqyhhSzv4Hs


לאחר שבנה לו את בועת האוויר הוא מביא לתוכה שרימפ שלכד לאכילה:

http://youtu.be/jjFew5Lk2r4


וסרטון אחרון של עכביש מים חרוץ שבונה לו פעמון צלילה טבעי משלו:

http://youtu.be/m-ezAuWtNEo

דמיינו "בית דירות משותף" שבו חיות ביחד מאות ציפורים, בהרמוניה ובכיף. האם קן משותף הוא דבר אפשרי?

אז כן - בסוואנות של דרום אפריקה ובמדבר קלהארי חי האורג השתפן (Sociable weaver), מין של אורגים שבונים ביחד את הקן המשותף שלהם, על צמרות עצים או על עמודי חשמל.

קינים אלו נבנים על ידי אורגים רבים מאותו מין, הבונים ביחד מעין בית משותף. אלו קינים גדולים מאד ובחלקם שוכנים מאות ציפורים המקננים בהם לאורך כל השנה.

יש קינים שנמצאו בהם עד 100 זוגות אורגים. המדהים הוא שלכל זוג ציפורים כזה יש מעין "חדר משלו", פתח שלהם בקן הגדול המוביל לחדר הקינון הפרטי שלהם בלבד.

הקינים נבנים מקש ובסוואנות האפריקניות מהעשבים הארוכים שגדלים בהן. בני הזוג מחזקים את חלק הקן שלהם וחיזוק חדרי הקינון בונה ומחזק את הקן כולו. כך גם מעבירים האורגים את הקן מדור לדור, לצאצאים שלהם.

האורג השתפן, אחד המינים של ממשפחת האורגיים, בונה באפריקה מבנים כאלה, של קן משותף שבו חיות מאות ציפורים במשותף. חוקרים איתרו קינים מסוג זה עם 400 ציפורים בקן אחד!

המדהים הוא שלא רק שהקן המשותף הוא עצום בגודלו, ביחס לכל קן אחר בטבע. הקן של השתפן הוא גם קן ותיק ביותר. קן כזה יכול להתקיים לאורך עשרות שנים. נמצאו קינים משותפים בני יותר מ-100 שנים!


הנה הקן המשותף של האורג השתפן:

http://youtu.be/_jPibkNv7lM


מבט מקרוב על פתחי הקינים המשותפים של אורג שתפן, עם הגוזלים שבפנים:

http://youtu.be/_yIjFiqpLFk


וכמובן שהקינים הללו מושכים טורפים, כמו חתול בר:

http://youtu.be/DnZEFPjQM2g

הטרמיטים (Termites) הם חרקים חרוצים שלרגע לא פוסקים מאכילה. למעשה, תצפיות על טרמיטים הראו שהם אוכלים ומכרסמים ללא הפסקה, 24 שעות ביממה.

כמות הטרמיטים בעולם היא עצומה. המדענים מעריכים שאם נשקול את כל הטרמיטים בעולם ביחד, משקלם יהיה פי כמה וכמה מהמשקל הכולל של בני האדם על כדור הארץ.

לטרמיטים תפקיד חשוב בשרשרת המזון ובחיסול מזיקים לעצים. מצד שני, הם עצמם חסלני עץ מתמידים ומרובי נזקים. בעלי רהיטים באזורים מדבריים שבהם חיים טרמיטים רבים, ועוד יותר - מי שגרים בצריפים ובבתי עץ - יודעים שהטרמיטים אוכלים את העץ ומתגלים לרוב כשהנזק הרב כבר נגרם.

כמו הנמלים והדבורים, גם הטרמיטים הם חרקים חברתיים. גם הם חיים במושבות גדולות ומהווים חברה שבה לכל אחד יש תפקיד שהוא או היא ממלאים.

הטרמיטים דומים לנמלים, אך אינם נמלים. ועדיין, ממש כמו הנמלים, גם הם חרקים חרוצים וקהילתיים מאוד. הם חיים במושבות ובונים לעצמם תל טרמיטים (Termite mound), שמאפשר להם לחיות במושבה גדולה של טרמיטים, המנהלת חיים משותפים ודי מוצלחים. לפחות אם ניתן לקבוע מגודלם של התילים הללו, שמגיעים לגובה של 10 מטרים ואף יותר.

בתוך כל תל טרמיטים כזה ישנו מבוך ענקי של חדרים והוא בנוי כסוג של "גורד שחקים" טבעי, שנבנה על ידי חרקים אלו. בחלק מהם מטפלות הפועלות בצאצאים שיולדת המלכה. בחדרים אחרים מאוחסן מזון לימים קשים. בחדרם של המלך והמלכה מזדווגים השניים והמלכה מולידה את צאצאיה.

מסתבר שמבנה תל הטרמיטים בנוי בצורה גאונית וטבעית. יש בו מערכת מיזוג אוויר טבעית ויעילה להפליא, שמוציאה את החום מלמעלה ומכניסה אוויר קריר לקן.

ובמה שקרוי "ביומימיקרי", למידה מהטבע (קראו על כך בתגית "ביומימיקרי"), לא מעט אדריכלים בעולם משתמשים בימינו בידע שנרכש במחקרים שנעשו על קיני הטרמיטים, כדי לבנות בניינים חכמים וממוזגים יותר ומצד שני חסכוניים באנרגיה.

מסתבר שהחרקים הקטנים והלכאורה טפשים הללו, מלמדים את האדם פרק בהלכות תכנון וארכיטקטורה מתוחכמת וירוקה.


הנה הטרמיטים החרוצים וההרסנים השקטים:

https://youtu.be/ZceL-Ays5BI


סרטון על מבנה תל הטרמיטים:

http://youtu.be/ta2rF6Syi0U


תיאור של קן הטרמיטים ומלכת הטרמיטים העצומה:

https://youtu.be/jbbLCgh6sso


דב הנמלים הענקי שטורף עם לשונו הארוכה 35 אלף טרמיטים ביום:

https://youtu.be/2vBret1Iges


וכיצד לומדים באדריכלות המודרנית משיטת הבניה של הטרמיטים:

https://youtu.be/620omdSZzBs

הביומימימטיקה (biomimetics), או בשמה הנוסף ביומימיקרי, היא חדשנות בהשראת הטבע. המושגים הללו נטבעו במהלך המאה ה-20.

כשמפתחים דברים כמו מכונות, מתקנים, חומרים מלאכותיים או מוצרי טכנולוגיה בהשראת הטבע, זוהי ביומימטיקה.

כך גם באדריכלות, בהנדסה ובתכנון של מבנים ובתים שונים. באמצעות גישה זו ניתן לתכנן מבנים חכמים, חסכוניים ונעימים יותר למגורים וליצור ולבנות בתים עם פתרונות לבעיות שונות שהטבע פיתח כבר, במהלך מיליוני שנות אבולוציה.

כי הטבע מתכנן כבר מיליארדי שנים. כל עלה, כל עצם, כל כנף עברו אין-ספור מחזורי ניסוי וטעייה. בסוף נותר רק מה שעובד. ביומימיקרי (Biomimicry) היא הגישה שאומרת: למה להמציא מחדש את הגלגל, כשהטבע כבר המציא גלגלים הרבה יותר טובים?

באדריכלות, הגישה הזאת עוברת מהמטאפורה אל הבטון. מתכננים לומדים מבנים ביולוגיים ומיישמים את העקרונות שלהם בבניינים אמיתיים. האדריכל הספרדי הנודע גאודי היה איש דתי ואמר שאם הטבע הוא פרי יצירתו של האל ואדריכלות היא תוצר של הטבע, הרי שהכי טוב לכבד ולהוקיר את עבודת האל בתכנון של בניינים בהשראתו.

בכנסיית "לה סגרדה פמיליה" (la Sagrada Familia) המפורסמת שתכנן גאודי דומה חלוקת משקל העמודים לזו שבעצים, החלונות תוכננו כמו מבנה של כוורת הדבורים והמדרגות מחקות את המבנה הספירלי שבטבע.

דוגמה מפורסמות מצוינת היא מרכז איסטגייט (Eastgate Centre) שנבנה ב-1996 בזימבבואה. האדריכל מיק פירס (Mick Pearce) שם לב לכך שקיני הטרמיטים שומרים על טמפרטורה פנימית יציבה יחסית, גם כשבחוץ הטמפרטורה קופצת בין 3 ל-42 מעלות ביממה אחת.

היישום האדריכלי של פירס הוא מערכת תעלות אוורור מורכבת שמסיעה אוויר ומפזרת חום בדיוק כשצריך. האיש בנה את המרכז המסחרי לפי אותו עיקרון. לפיכך המבנה צורך כ-90 אחוז פחות אנרגיה לקירור מאשר בניינים קונבנציונליים באותו גודל.

דוגמה אחרת מגיעה מהעולם הימי. עורו של הכריש מכוסה בדנטיקולים דרמליים (Dermal Denticles), שיניים זעירות שמפחיתות גרר, או חיכוך. הן מאפשרות לו לחתוך את המים ביעילות יוצאת דופן. בתחום האדריכלות, הרעיון מיושם על ציפויים חיצוניים לבניינים, שמפחיתים הצטברות של לכלוך ומשפרים זרימת אוויר על פני קירות.

לפעמים ההשראה מגיעה ממקום פשוט יותר. העלים של עץ האלון מסודרים כך שכל עלה מקבל אור שמש מרבי עם הצללה מינימלית מהעלים שמעליו. אדריכלים ניצלו את העיקרון הזה לתכנון של חזיתות זכוכית עם לוחות פוטו-וולטאיים (Photovoltaic Panels), שממוקמים בזוויות שממקסמות קליטת אנרגיה סולארית לאורך היום.

השראה מפתיעה נוספת מגיעה מחיפושית המדבר הנמיבית (Namib Beetle). החרק הקטן הזה שורד באחד המדבריות היבשים בעולם בזכות גבו המחוספס. טיפות ערפל נדבקות לבליטות הידרופיליות (Hydrophilic) שעל גבו, מחליקות לאורך משטחים הידרופוביים (Hydrophobic) ומתגלגלות ישר אל פיו. אדריכלים בנמיביה ובישראל כבר בוחנים שילוב של ציפויים בהשראת החיפושית על גגות ומשטחים ציבוריים, כדי לאסוף מי ערפל לשימוש מקומי.

מגדל התקשורת קולומבו (Colombo Lotus Tower) בסרי לנקה שאב השראה מתכונה ייחודית של פרח הלוטוס (Lotus): המשטח שעליו דוחה מים ולכלוך בצורה מושלמת, תופעה הידועה כאפקט הלוטוס (Lotus Effect). חזית המגדל מצופה בחומרים שמחקים את המבנה הננומטרי של עלה הלוטוס, כך שגשם שוטף את פניו ללא צורך בניקיון ידני.

בזכות מבנה שכבות מיקרוסקופיות שמונעות התפשטות סדקים, מייצרות צדפות אבלון (Abalone) קונכייה קשה פי 3,000 מהגביש הפשוט שממנו היא עשויה. חוקרי חומרים ואדריכלים לומדים את המבנה הזה לצורך פיתוח של זכוכית ובטון עמידים יותר לרעידות אדמה.

כך גם עם עצמות ציפורים שהן עצמות חלולות, עם תמיכות פנימיות דקות המשלבות קלילות מרבית עם חוזק מבני גבוה. עקרון זה עומד בבסיס תכנון מסגרות פלדה וקורות תקרה מודרניות, שבהן חלל פנימי מחליף מסה מוצקה מבלי לפגוע ביציבות.

הביומימיקרי או ביומימטיקה באדריכלות היא לא רק עניין של עיצוב יפה. זוהי שיטה הנדסית שמניבה מבנים יעילים, חסכוניים ועמידים יותר. הטבע כבר פתר את רוב הבעיות שאדריכלים מתמודדים איתן ולא פעם כל שהאדריכלים צריכים לעשות הוא למצוא את הפתרון הטבעי לבעיות התכנון שלהם.


כך לומדת הביומימטיקה מהטבע:

https://youtu.be/FBUpnG1G4yQ


למידה על תכנון מבנים ובנייה מהטבע:

https://youtu.be/DGY1d1w81xU


למידה על מיזוג אוויר טבעי מטרמיטים:

https://youtu.be/620omdSZzBs


כמה מבנים מפורסמים שלמדו מהטבע ביומימימטיקה מבנית:

https://youtu.be/-PCl9Q2G2vc


ביומימיקרי באדריכלות:

https://youtu.be/SZC2vDnUPHg?long=yes


גם אדריכלות נוף לומדת לא מעט מהטבע:

https://youtu.be/NlrodpEsRpU?long=yes


והרצאת טד מתורגמת שמציגה את היופי של התכנון והבנייה של הטבע (מתורגם):

https://youtu.be/k_GFq12w5WU?long=yes