שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הקציר?
קציר הוא השלב בחקלאות, שבו אוספים את היבולים של התבואה מהשדות. עושים זאת על ידי כריתה של הצמחים מהשורשים שבאדמה.
הקציר נעשה כיום בעזרת מכשיר ענקי הנקרא "קומביין". בקציר החיטה למשל, משלב הקומביין בין הפעולות השונות של הקציר, מהקציר עצמו ועד לדישה וזרייה. רוב החקלאים בעולם המפותח משתמשים בקומביין ככלי העיקרי בקציר.
פעם עשו זאת אחרת ובעבודה קשה למדי. לקציר החיטה למשל, השתמשו החקלאים בימי קדם בכלים פשוטים כמו מגל וחרמש, שבעזרתם כרתו את הצמחים. לאחר שקיבצו את החיטה לאלומות, אוסף או אשכול של שיבולים, נהגו החקלאים לערום את האלומות לגדיש וכך ייבשו את גרגרי התבואה בשמש.
לאחר שהגרגרים התייבשו הגיע שלב הדיש, שבו נאספו האלומות ונדושו בגורן, כדי להפריד בין חלקי השיבולת. הפעולה הבאה, של זריית רוח על התבואה, הפרידה את הבר, החלק בחיטה שאוכלים, מהמוץ והתבן שאינם למאכל אדם.
הנה טרקטור קוצר את השדה:
http://youtu.be/p4aZ_rRwoPg
והנה קציר שדות התירס הגדולים בארצות הברית:
http://youtu.be/m_w1b9yKNMQ
קציר אורז מודרני:
http://youtu.be/oZZFvZgXST4
והקציר המפרך בסגנון העתיק:
http://youtu.be/S2RiuOR65Yc
והנה מי שמתמחים בו עד היום:
http://youtu.be/ZdBBFMtJzDA
איך השתמשו בחרמש בחקלאות?
חרמש (Scythe) הוא כלי חקלאי שבאמצעותו קוצרים את היבול בחקלאות וגידולי דגן. מדובר בכלי חקלאי עתיק בן אלף שנים, אך צעיר ביחס למגל שאותו הוא החליף, לפני כ-500 שנה. יתרונו הגדול של החרמש על פני המגל הוא בכך שהאיכרים יכולים לקצור בו בעמידה, מבלי להתכופף.
בעידן המודרני הוחלף החרמש בקומביין הממונע לקציר היבול ובמכסחת דשא לשימושי נוי. חקלאים במדינות העולם השלישי עדיין משתמשים בו וגם חקלאים באזורים הרריים, במקומות שבהם לא ניתן להשתמש בקומביין.
החרמש שימש בתקופות שונות גם ככלי נשק, סוג של חנית קדומה, החותכת ומשספת בהפתעה של מסלול תנועת הלהב. במיוחד מוכרת גרסה אירופית של נשק חרמשי הנקראת "פכארד", שבה השתמשו איכרים פולנים במאות האחרונות, כשהלהב זקוף למעלה.
החרמש גם קיבל תפקיד מרכזי במיתולוגיה הנוצרית, ככלי העיקרי בידיו של "קוצר הנשמות". במסורת שההיסטוריונים קושרים לתקופת "המוות השחור", אותה מגפה איומה שהשמידה חלק גדול מאוכלוסיית אירופה, מתואר מלאך המוות, כשהוא לבוש בגלימה וברדס שחורים ואוחז בידו חרמש. בעזרתו הוא גודע את חיי בן האנוש, משל היה האדם קנה חיטה שממתין ל"קוצר הקודר" (The Grim Reaper), עוד כינוי של מלאך המוות. קראו על כך יותר באאוריקה, בתגית "מלאך המוות".
כך משמש החרמש לקציר:
https://youtu.be/gL2_chKPWjE
חקלאי מבוגר מסביר איך לקצור בחרמש:
https://youtu.be/vDq8fPX0JPw
והנה סרט תיעודי על החרמש וכלים חקלאיים קדומים:
https://youtu.be/9Im_8sI0QFQ?long=yes
מהם חציר או שחת?
חציר (Hey) או שחת הם שמות לסוג של מספוא, מזון גס לבהמות ובעלי חיים.
חציר הוא הפתרון של החקלאים להאכלת חיות משק כמו בקר, סוסים וצאן. כשאינם יכולים לצאת אל האחו, אם זה בחורף הקר, כשהמרעה אינו אפשרי ואם זה כשהם מוחזקים ומאכילים אותם ברפת, באורווה, או בדיר.
בדרך כלל מייצרים את החציר מדגנים וקטניות. אחרי שקוצרים, מייבשים וכובשים אותם לחבילות גדולות, מאוחסן החציר עד שישמש מזון לבעלי החיים.
החציר בריא ומזין מהקש, שהוא שאריות של הצמח, שנשארו לאחר שרוב הגרגרים והפירות נאספו ממנו. בעוד שהקש הוא תוצר לוואי של הגידול החקלאי והוא דל מבחינה תזונתית, החציר מכיל את כל מרכיבי הצמח ופירותיו והוא עשיר ובריא, מה שמבטיח גם תנובת חלב ובשר עשירים וטובים יותר.
כך מגלגלים את החציר בשדות:
https://youtu.be/hi_dUMfmHYU
כך מכינים אותו בקציר:
https://youtu.be/rNEKTWsl3-A
וכך אוכלות אותו הבהמות, כמו העיזים והפרה, עד שמציעים לה בננה:
https://youtu.be/RfntY3zihMM
למה שימש המגל בימי קדם?
הקציר בחקלאות העתיקה התבצע בכלי חקלאי קדום, כלי עבודה מעוקל וחד שנקרא מַגָּל (Sickle). באמצעותו חתכו את התבואה בשדה. פשטותו של המכשיר הזה והיעילות שלו הפכו אותו לכלי חקלאי המשמש מאז ראשית ימי החקלאות ועד לימינו, אם כי כמובן פחות ובעיקר בקרב חקלאים פחות מתקדמים.
את המגל העתיק יצרו בימי קדם מעצמות בעלי חיים שאליהן חיברו להבים של אבן צור. בהמשך, משלמדו לחרוש במתכת, יצרו את להב המגל מברזל ומברונזה. את המגל נוהגים לאחוז אל מול אלומת השיבולים, כשביד אחת אוחזים בשיבולים וביד השנייה מניפים את המגל, בתנופה עזה, כך שניתן יהיה לחתוך את אלומת התבואה בקלות.
במהלך השנים, במיוחד משהומצא החרמש (Scythe), ירד השימוש החקלאי במגל, אך הוא מעולם לא פסק לחלוטין. עד היום משתמשים במגל במדינות כמו הודו, נפאל ועוד. גם במדינות ערב עשו חקלאים שימוש במגל, לפחות עד סוף שנות ה-60.
הנה הקציר בנפאל באמצעות מגל:
https://youtu.be/06edzfeznHM
יש מי שהפכו אותו לכלי לוחמה:
https://youtu.be/y-PVyZEutVE
כך קוצרים במגל האיטי, אל מול החרמש המאפשר עבודה מהירה יותר:
https://youtu.be/wKz7r4wqYkU
החרמש היעיל עוד יותר:
https://youtu.be/njHsmhAEoq4
והנה סרט תיעודי על מכשירי חקלאות עתיקים, מהמגל ועד החרמש ועוד:
https://youtu.be/9Im_8sI0QFQ?long=yes
מהו קציר המלח?
קציר המלח (Salt harvest) הוא שמו בעגה המקצועית של שלב איסוף המלח, שנמשך שבועיים בלבד בשנה.
קציר שכבת המלח הצחורה מפיק את המלח הגלוי או כלוא בין שכבות הקרקע, מלח שהוא תוצאה של התאדות של ימים ואגמים קדומים.
הפקת המלח לקראת הקציר מתבצעת באמצעות אידוי של מים. התאדות הנוזלים מותירה את המלח היבש והנקי מנוזלים.
אם בעבר הועסקו בקציר המלח מאות עובדים, בעידן המודרני החליפו מכונות את מרבית העבודה הידנית והצורך בידיים עובדות הצטמצם באופן ניכר.
את הפקה המלח ממים מתוקים מחוללים על-ידי הזרמה של מים ושאיבה של תמיסת המלח שמתקבלת מהם. אידוי המים לאחר מכן מאפשר היווצרות של גושי מלח דחוס שנוצר כך.
הפקת מלח ממי-ים נעשית בדרך שונה, אך דומה בעיקרון. מזרימים את מי הים לבריכות או לאגני אידוי. המים הכלואים בהם מתאדים באופן טבעי וכך מופק המלח, על-ידי העברתם בין הבריכות.
כך קצרו מלח בממלכת האינקה ועד היום בהר מאראס שבפרו:
https://youtu.be/BGxh9d16J9c
קציר המלח ביפן:
https://youtu.be/KNGC44RlMqc
בלא מעט מקומות בעולם קציר המלח הוא ידני:
https://youtu.be/3y6JbwdirMg
ומלח ממי הים בהודו:
https://youtu.be/saX3q0iSXb8
ובריכות המלח מהאוויר:
https://youtu.be/2iVRCW1Ek4s
מהי חקלאות בעל ואיך היא קשורה לחיטה וללחם?
חקלאות בעל, המוכרת גם בכינוי הערבי "פלחה", היא צורת גידול חקלאית שמבוססת על השקיית הגידולים החקלאיים במשקעים טבעיים בלבד. חקלאות כזו מסתפקת בהשקייה ישירה, ללא אגירה של מים או הזרמתם לחלקות בשדה.
מקור שמה של חקלאות הבעל הוא כפי הנראה מהשם של אל הפיריון והסערה הכנעני "בעל". העובדה שהחקלאים הקדמונים ראו בהענות האל לתפילות שלהם את מקור התנובה בשדותיהם היא שקישרה ככל הנראה את החקלאות הזו בעזרתו של האל "בעל".
בישראל נחשבת החיטה כגידולים החקלאיים הנפוצים ביותר בחקלאות בעל וממנה מכינים את הלחם.
הנה תחילת הגדילה של החיטה בגשמי החורף:
http://youtu.be/gdHNpfdTNME
שנה חקלאית שלמה, מהחריש אל הקציר:
https://youtu.be/iNP9qbsWf8o
שדות החיטה המלאים בחורף:
http://youtu.be/HDMD9aAUCN0
וקציר החיטה שגודלה בחקלאות בעל:
http://youtu.be/aK3iwDjQ1Kc
מהו הטעם המלוח של המלח וכיצד קוצרים אותו?
המלח (Salt) הוא חומר טבעי המשמש את האדם כתבלין וכחומר משמר כבר אלפי שנים.
כבר בעידן הפרהיסטורי נחשב המלח למינרל הראשון לו נזקק האדם באוכל שלו. אז התבססה תזונת האדם בעיקר על ציד ולקט. את כמות המלחים שהיה זקוק לה הוא קיבל מהבשר, מבלי שנזקק לתוספות אחרות.
איך הגיע המלח לבשר הציד? - כל מזון מהחי מכיל לא מעט מלח. זאת כי גם בעלי החיים זקוקים למלח ולכן הוא נמצא בדמם. הטורפים מקבלים את המלח מטרף של חיות אחרות, בעוד חיות צמחוניות צורכות אותו מצמחים לופיטיים ומשתייה של מים מליחים.
רובנו מכירים את המלח בתור זה שמספק את הטעם המלוח לאוכל שלנו. הטעם הזה מורגש כשהלשון שלנו חשה נוכחות של מלחים מסוימים, כמו יוני נתרן וסידן. כשהיונים הללו עוברים דרך תעלות היונים שבלשון הם יוצרים דחף עצבי.
ייצור המלח לא השתנה הרבה במהלך אלפי השנים שבהן משתמשים בו. מלח הבישול, התבלין הנפוץ ביותר על שולחננו וזה שנותן למאכלים את הטעם המלוח, נמצא הן במי הים והן באדמה, בצורת סלעי מלח.
מהים שואבים את המים ומזרימים אותם לתוך בריכות רדודות שנחפרו לשם כך. הן נקראות בריכות אידוי. הסיבה היא שלאחר שהשמש מאדה את מי-הים, בבריכות נשאר רק המלח היבש. אז קוצרים אותו (כלומר אוספים את המלח), אורזים אותו ושולחים לשיווק בחנויות.
במקרה של סלעי המלח, הם נוצרים ממשקע המלח של ימים ואוקיינוסים קדומים. עניין של מיליוני שנים.
בכל מקרה, את סלעי המלח שבמכרות המלח, נוהגים לכרות היישר מתוך האדמה. לאחר שנכרה מהאדמה, שוטפים את סלע המלח היטב ומייבשים אותו. עתה הוא מוכן לאריזה ולשיווק.
כשהמלח יימכר לקונים, הוא יהיה בתצורה המפוררת. זה יהיה או בצורה של מלח גס, הנראה כגבישי מלח לבנים, או כאבקת מלח הבישול, כמו שאנו מכירים משולחן האוכל שלנו.
אולי זו עובדה שתפתיע אתכם, אבל המלח הוא למעשה, הסלע היחידי בטבע שראוי למאכל.
הנה תהליך הייצור של המלח מהים:
https://youtu.be/0vVyw2rVA4Q
בריכות האידוי:
http://youtu.be/bTVc4UqgwVo
קוצרי מלח ביפן:
https://youtu.be/KNGC44RlMqc
ומבט מיקרוסקופ בגבישי המלח:
https://youtu.be/ZTG8FCJZL3M
איפה ומתי נולדה החקלאות?
מה מיוחד במדבר המלח הבוליביאני?
סאלאר דה אויוני (Salar de Uyuni) שבדרום-מערב בוליביה הוא מדבר שכולו עטוף במלח. זהו מדבר המלח הגדול בעולם.
תיירים רבים מגיעים לסאלאר המדהים, בכדי לחוות את אפקט המראה המפורסם כמו שהסאלאר נראה ואפילו מהחלל, לבקר באיי הקקטוס המרהיבים שצומחים מתוך המלח ולצפות בזריחות ושקיעות שנראות כאילו נלקחו מעולם אחר.
המעניין בסאלאר שלפני כ-40,000 שנה היה המדבר חלק מאגם פרהיסטורי. מאותו אגם נותרו כיום שני אגמים קטנים, בתוך מדבר המלח העצום.
מישור המלח אויוני בבוליביה הוא כל כך עצום, שהוא נראה אפילו מהירח. שטחו של המדבר הלבן והמלוח הזה הוא 10,582 קילומטרים רבועים והוא חלק מרכס הרי האנדים. גובהו של המדבר המלוח הוא כ-3,650 מ' מעל פני הים.
מדבר המלח הלבן מכיל כ-10 מיליארד טון של מלח שימושי. יש במדבר סאלאר דה אויוני גם מלון שכולו עשוי מלבנים עשויים מלח.
בלב המדבר שוכן גם "אי הדג" - שטח אדמה שזהו שמו (בספרדית "איסלה דל פסקדו") ובו גדלים קקטוסים שמגיעים לגובה של 10 מטרים.
הנה סיפורו של מדבר המלח בבוליביה:
https://youtu.be/Kb6wYxN6dH0
המדבר הזה הוא מאגר מלח עצום והמראה הגדולה בתבל:
https://youtu.be/CpC-tSmQGVE
סאלאר דה אויוני שבבוליביה:
https://youtu.be/8ldPxs3Ceqw
חוויות מנסיעה למדבר:
http://youtu.be/kMzgha1Gjws
ומראות יפים במדבר המלח הבוליביאני:
http://youtu.be/r2MOXksZ2UE
קציר הוא השלב בחקלאות, שבו אוספים את היבולים של התבואה מהשדות. עושים זאת על ידי כריתה של הצמחים מהשורשים שבאדמה.
הקציר נעשה כיום בעזרת מכשיר ענקי הנקרא "קומביין". בקציר החיטה למשל, משלב הקומביין בין הפעולות השונות של הקציר, מהקציר עצמו ועד לדישה וזרייה. רוב החקלאים בעולם המפותח משתמשים בקומביין ככלי העיקרי בקציר.
פעם עשו זאת אחרת ובעבודה קשה למדי. לקציר החיטה למשל, השתמשו החקלאים בימי קדם בכלים פשוטים כמו מגל וחרמש, שבעזרתם כרתו את הצמחים. לאחר שקיבצו את החיטה לאלומות, אוסף או אשכול של שיבולים, נהגו החקלאים לערום את האלומות לגדיש וכך ייבשו את גרגרי התבואה בשמש.
לאחר שהגרגרים התייבשו הגיע שלב הדיש, שבו נאספו האלומות ונדושו בגורן, כדי להפריד בין חלקי השיבולת. הפעולה הבאה, של זריית רוח על התבואה, הפרידה את הבר, החלק בחיטה שאוכלים, מהמוץ והתבן שאינם למאכל אדם.
הנה טרקטור קוצר את השדה:
http://youtu.be/p4aZ_rRwoPg
והנה קציר שדות התירס הגדולים בארצות הברית:
http://youtu.be/m_w1b9yKNMQ
קציר אורז מודרני:
http://youtu.be/oZZFvZgXST4
והקציר המפרך בסגנון העתיק:
http://youtu.be/S2RiuOR65Yc
והנה מי שמתמחים בו עד היום:
http://youtu.be/ZdBBFMtJzDA
חרמש (Scythe) הוא כלי חקלאי שבאמצעותו קוצרים את היבול בחקלאות וגידולי דגן. מדובר בכלי חקלאי עתיק בן אלף שנים, אך צעיר ביחס למגל שאותו הוא החליף, לפני כ-500 שנה. יתרונו הגדול של החרמש על פני המגל הוא בכך שהאיכרים יכולים לקצור בו בעמידה, מבלי להתכופף.
בעידן המודרני הוחלף החרמש בקומביין הממונע לקציר היבול ובמכסחת דשא לשימושי נוי. חקלאים במדינות העולם השלישי עדיין משתמשים בו וגם חקלאים באזורים הרריים, במקומות שבהם לא ניתן להשתמש בקומביין.
החרמש שימש בתקופות שונות גם ככלי נשק, סוג של חנית קדומה, החותכת ומשספת בהפתעה של מסלול תנועת הלהב. במיוחד מוכרת גרסה אירופית של נשק חרמשי הנקראת "פכארד", שבה השתמשו איכרים פולנים במאות האחרונות, כשהלהב זקוף למעלה.
החרמש גם קיבל תפקיד מרכזי במיתולוגיה הנוצרית, ככלי העיקרי בידיו של "קוצר הנשמות". במסורת שההיסטוריונים קושרים לתקופת "המוות השחור", אותה מגפה איומה שהשמידה חלק גדול מאוכלוסיית אירופה, מתואר מלאך המוות, כשהוא לבוש בגלימה וברדס שחורים ואוחז בידו חרמש. בעזרתו הוא גודע את חיי בן האנוש, משל היה האדם קנה חיטה שממתין ל"קוצר הקודר" (The Grim Reaper), עוד כינוי של מלאך המוות. קראו על כך יותר באאוריקה, בתגית "מלאך המוות".
כך משמש החרמש לקציר:
https://youtu.be/gL2_chKPWjE
חקלאי מבוגר מסביר איך לקצור בחרמש:
https://youtu.be/vDq8fPX0JPw
והנה סרט תיעודי על החרמש וכלים חקלאיים קדומים:
https://youtu.be/9Im_8sI0QFQ?long=yes
חציר (Hey) או שחת הם שמות לסוג של מספוא, מזון גס לבהמות ובעלי חיים.
חציר הוא הפתרון של החקלאים להאכלת חיות משק כמו בקר, סוסים וצאן. כשאינם יכולים לצאת אל האחו, אם זה בחורף הקר, כשהמרעה אינו אפשרי ואם זה כשהם מוחזקים ומאכילים אותם ברפת, באורווה, או בדיר.
בדרך כלל מייצרים את החציר מדגנים וקטניות. אחרי שקוצרים, מייבשים וכובשים אותם לחבילות גדולות, מאוחסן החציר עד שישמש מזון לבעלי החיים.
החציר בריא ומזין מהקש, שהוא שאריות של הצמח, שנשארו לאחר שרוב הגרגרים והפירות נאספו ממנו. בעוד שהקש הוא תוצר לוואי של הגידול החקלאי והוא דל מבחינה תזונתית, החציר מכיל את כל מרכיבי הצמח ופירותיו והוא עשיר ובריא, מה שמבטיח גם תנובת חלב ובשר עשירים וטובים יותר.
כך מגלגלים את החציר בשדות:
https://youtu.be/hi_dUMfmHYU
כך מכינים אותו בקציר:
https://youtu.be/rNEKTWsl3-A
וכך אוכלות אותו הבהמות, כמו העיזים והפרה, עד שמציעים לה בננה:
https://youtu.be/RfntY3zihMM
הקציר בחקלאות העתיקה התבצע בכלי חקלאי קדום, כלי עבודה מעוקל וחד שנקרא מַגָּל (Sickle). באמצעותו חתכו את התבואה בשדה. פשטותו של המכשיר הזה והיעילות שלו הפכו אותו לכלי חקלאי המשמש מאז ראשית ימי החקלאות ועד לימינו, אם כי כמובן פחות ובעיקר בקרב חקלאים פחות מתקדמים.
את המגל העתיק יצרו בימי קדם מעצמות בעלי חיים שאליהן חיברו להבים של אבן צור. בהמשך, משלמדו לחרוש במתכת, יצרו את להב המגל מברזל ומברונזה. את המגל נוהגים לאחוז אל מול אלומת השיבולים, כשביד אחת אוחזים בשיבולים וביד השנייה מניפים את המגל, בתנופה עזה, כך שניתן יהיה לחתוך את אלומת התבואה בקלות.
במהלך השנים, במיוחד משהומצא החרמש (Scythe), ירד השימוש החקלאי במגל, אך הוא מעולם לא פסק לחלוטין. עד היום משתמשים במגל במדינות כמו הודו, נפאל ועוד. גם במדינות ערב עשו חקלאים שימוש במגל, לפחות עד סוף שנות ה-60.
הנה הקציר בנפאל באמצעות מגל:
https://youtu.be/06edzfeznHM
יש מי שהפכו אותו לכלי לוחמה:
https://youtu.be/y-PVyZEutVE
כך קוצרים במגל האיטי, אל מול החרמש המאפשר עבודה מהירה יותר:
https://youtu.be/wKz7r4wqYkU
החרמש היעיל עוד יותר:
https://youtu.be/njHsmhAEoq4
והנה סרט תיעודי על מכשירי חקלאות עתיקים, מהמגל ועד החרמש ועוד:
https://youtu.be/9Im_8sI0QFQ?long=yes
קציר
קציר המלח (Salt harvest) הוא שמו בעגה המקצועית של שלב איסוף המלח, שנמשך שבועיים בלבד בשנה.
קציר שכבת המלח הצחורה מפיק את המלח הגלוי או כלוא בין שכבות הקרקע, מלח שהוא תוצאה של התאדות של ימים ואגמים קדומים.
הפקת המלח לקראת הקציר מתבצעת באמצעות אידוי של מים. התאדות הנוזלים מותירה את המלח היבש והנקי מנוזלים.
אם בעבר הועסקו בקציר המלח מאות עובדים, בעידן המודרני החליפו מכונות את מרבית העבודה הידנית והצורך בידיים עובדות הצטמצם באופן ניכר.
את הפקה המלח ממים מתוקים מחוללים על-ידי הזרמה של מים ושאיבה של תמיסת המלח שמתקבלת מהם. אידוי המים לאחר מכן מאפשר היווצרות של גושי מלח דחוס שנוצר כך.
הפקת מלח ממי-ים נעשית בדרך שונה, אך דומה בעיקרון. מזרימים את מי הים לבריכות או לאגני אידוי. המים הכלואים בהם מתאדים באופן טבעי וכך מופק המלח, על-ידי העברתם בין הבריכות.
כך קצרו מלח בממלכת האינקה ועד היום בהר מאראס שבפרו:
https://youtu.be/BGxh9d16J9c
קציר המלח ביפן:
https://youtu.be/KNGC44RlMqc
בלא מעט מקומות בעולם קציר המלח הוא ידני:
https://youtu.be/3y6JbwdirMg
ומלח ממי הים בהודו:
https://youtu.be/saX3q0iSXb8
ובריכות המלח מהאוויר:
https://youtu.be/2iVRCW1Ek4s
חקלאות בעל, המוכרת גם בכינוי הערבי "פלחה", היא צורת גידול חקלאית שמבוססת על השקיית הגידולים החקלאיים במשקעים טבעיים בלבד. חקלאות כזו מסתפקת בהשקייה ישירה, ללא אגירה של מים או הזרמתם לחלקות בשדה.
מקור שמה של חקלאות הבעל הוא כפי הנראה מהשם של אל הפיריון והסערה הכנעני "בעל". העובדה שהחקלאים הקדמונים ראו בהענות האל לתפילות שלהם את מקור התנובה בשדותיהם היא שקישרה ככל הנראה את החקלאות הזו בעזרתו של האל "בעל".
בישראל נחשבת החיטה כגידולים החקלאיים הנפוצים ביותר בחקלאות בעל וממנה מכינים את הלחם.
הנה תחילת הגדילה של החיטה בגשמי החורף:
http://youtu.be/gdHNpfdTNME
שנה חקלאית שלמה, מהחריש אל הקציר:
https://youtu.be/iNP9qbsWf8o
שדות החיטה המלאים בחורף:
http://youtu.be/HDMD9aAUCN0
וקציר החיטה שגודלה בחקלאות בעל:
http://youtu.be/aK3iwDjQ1Kc
המלח (Salt) הוא חומר טבעי המשמש את האדם כתבלין וכחומר משמר כבר אלפי שנים.
כבר בעידן הפרהיסטורי נחשב המלח למינרל הראשון לו נזקק האדם באוכל שלו. אז התבססה תזונת האדם בעיקר על ציד ולקט. את כמות המלחים שהיה זקוק לה הוא קיבל מהבשר, מבלי שנזקק לתוספות אחרות.
איך הגיע המלח לבשר הציד? - כל מזון מהחי מכיל לא מעט מלח. זאת כי גם בעלי החיים זקוקים למלח ולכן הוא נמצא בדמם. הטורפים מקבלים את המלח מטרף של חיות אחרות, בעוד חיות צמחוניות צורכות אותו מצמחים לופיטיים ומשתייה של מים מליחים.
רובנו מכירים את המלח בתור זה שמספק את הטעם המלוח לאוכל שלנו. הטעם הזה מורגש כשהלשון שלנו חשה נוכחות של מלחים מסוימים, כמו יוני נתרן וסידן. כשהיונים הללו עוברים דרך תעלות היונים שבלשון הם יוצרים דחף עצבי.
ייצור המלח לא השתנה הרבה במהלך אלפי השנים שבהן משתמשים בו. מלח הבישול, התבלין הנפוץ ביותר על שולחננו וזה שנותן למאכלים את הטעם המלוח, נמצא הן במי הים והן באדמה, בצורת סלעי מלח.
מהים שואבים את המים ומזרימים אותם לתוך בריכות רדודות שנחפרו לשם כך. הן נקראות בריכות אידוי. הסיבה היא שלאחר שהשמש מאדה את מי-הים, בבריכות נשאר רק המלח היבש. אז קוצרים אותו (כלומר אוספים את המלח), אורזים אותו ושולחים לשיווק בחנויות.
במקרה של סלעי המלח, הם נוצרים ממשקע המלח של ימים ואוקיינוסים קדומים. עניין של מיליוני שנים.
בכל מקרה, את סלעי המלח שבמכרות המלח, נוהגים לכרות היישר מתוך האדמה. לאחר שנכרה מהאדמה, שוטפים את סלע המלח היטב ומייבשים אותו. עתה הוא מוכן לאריזה ולשיווק.
כשהמלח יימכר לקונים, הוא יהיה בתצורה המפוררת. זה יהיה או בצורה של מלח גס, הנראה כגבישי מלח לבנים, או כאבקת מלח הבישול, כמו שאנו מכירים משולחן האוכל שלנו.
אולי זו עובדה שתפתיע אתכם, אבל המלח הוא למעשה, הסלע היחידי בטבע שראוי למאכל.
הנה תהליך הייצור של המלח מהים:
https://youtu.be/0vVyw2rVA4Q
בריכות האידוי:
http://youtu.be/bTVc4UqgwVo
קוצרי מלח ביפן:
https://youtu.be/KNGC44RlMqc
ומבט מיקרוסקופ בגבישי המלח:
https://youtu.be/ZTG8FCJZL3M
היכן נולדה החקלאות?
מי המציאו את החקלאות?
המהפכה החקלאית שבה החלו בני האדם לעבד את האדמה, כדי לגדל מזון ולביית את החיות לצרכיהם, היא ככל הנראה השינוי הכי משמעותי בתולדות המין האנושי. המעניין הוא שהיא לא החלה במקום אחד, אלא התרחשה במקומות שונים בעולם, בלי קשר אחד לשני.
המהפכה החקלאית התרחשה לראשונה בתקופה הנאוליתית, החלק האחרון של תקופת האבן. זה קרה לפני כ-12 אלף שנה, באזור שנקרא "מסופוטמיה", בעברית "אזור הסהר הפורה". האזור הזה בצורת קשת, או סהר (ירח) משתרע בין איראן לישראל של היום וכולל גם את טורקיה וסוריה של ימינו.
אגב, מחקרים חדשים גילו שייתכן שביות החיטה, לאחד המרכיבים החשובים ביותר במהפכה החקלאית, החל עוד לפני 20 אלף שנה במזרח התיכון, בלא אחר מאשר עמק הירדן שבצפון מדינת ישראל של היום.
כך או כך, בסביבות 5,000 לפני הספירה פיתחו השומרים את החקלאות עוד יותר. השומרים היו בעלי התרבות המפותחת הראשונה בהיסטוריה. הם הפעילו שיטות חדשות שהמציאו בחקלאות, כולל תכנון השקיה מאוד מתקדם לאותו הזמן.
השומרים גם החלו בשיטה של "התמחות", בה הוכשרו עובדים מקצועיים ומומחים לכל תחום ותחום בחקלאות. בכך הם התקדמו והצליחו לעומת השיטה שבה כולם עושים הכל.
למעשה, בכך הורישו השומרים לעולם כולו את ה"התמחות" - אחת מאבני היסוד של הכלכלה האנושית המתקדמת. כך התפתחה מאוד החקלאות בשומר והם הצליחו לעבד שטחים נרחבים במיוחד, כשכל חקלאי מתמחה במיומנות מסוימת ומצטיין בה, לעומת חקלאות בה כולם עושים הכל בצורה בינונית ומטה. ה"התמחות" הוכיחה את יכולותיה בשומר והשאירה לדורות הבאים שיטה מעולה לקדמה והצלחה כלכלית.
על המהפכה החקלאית תוכלו ללמוד בהרחבה באאוריקה, בתגית "המהפכה החקלאית".
במסופוטמיה נולדו החקלאות וביות החיות:
https://youtu.be/k837R16PvOk
האם כך נולדה החקלאות:
https://youtu.be/bhzQFIZuNFY
כאן נוצר הסהר הפורה שבו נולדה החקלאות (עברית):
https://youtu.be/ydyIn4zZXvo?t=8s
עצוב שבמקומות מסוימים בעולם החקלאות הולכת ונזנחת (עברית):
https://youtu.be/adhgEblYfOA
וסרטון ארוך יותר על הנוודים שהפכו לחקלאים הראשונים בהיסטוריה:
http://youtu.be/Ki8S5I83Ccc?long=yes
מי המציאו את החקלאות?
המהפכה החקלאית שבה החלו בני האדם לעבד את האדמה, כדי לגדל מזון ולביית את החיות לצרכיהם, היא ככל הנראה השינוי הכי משמעותי בתולדות המין האנושי. המעניין הוא שהיא לא החלה במקום אחד, אלא התרחשה במקומות שונים בעולם, בלי קשר אחד לשני.
המהפכה החקלאית התרחשה לראשונה בתקופה הנאוליתית, החלק האחרון של תקופת האבן. זה קרה לפני כ-12 אלף שנה, באזור שנקרא "מסופוטמיה", בעברית "אזור הסהר הפורה". האזור הזה בצורת קשת, או סהר (ירח) משתרע בין איראן לישראל של היום וכולל גם את טורקיה וסוריה של ימינו.
אגב, מחקרים חדשים גילו שייתכן שביות החיטה, לאחד המרכיבים החשובים ביותר במהפכה החקלאית, החל עוד לפני 20 אלף שנה במזרח התיכון, בלא אחר מאשר עמק הירדן שבצפון מדינת ישראל של היום.
כך או כך, בסביבות 5,000 לפני הספירה פיתחו השומרים את החקלאות עוד יותר. השומרים היו בעלי התרבות המפותחת הראשונה בהיסטוריה. הם הפעילו שיטות חדשות שהמציאו בחקלאות, כולל תכנון השקיה מאוד מתקדם לאותו הזמן.
השומרים גם החלו בשיטה של "התמחות", בה הוכשרו עובדים מקצועיים ומומחים לכל תחום ותחום בחקלאות. בכך הם התקדמו והצליחו לעומת השיטה שבה כולם עושים הכל.
למעשה, בכך הורישו השומרים לעולם כולו את ה"התמחות" - אחת מאבני היסוד של הכלכלה האנושית המתקדמת. כך התפתחה מאוד החקלאות בשומר והם הצליחו לעבד שטחים נרחבים במיוחד, כשכל חקלאי מתמחה במיומנות מסוימת ומצטיין בה, לעומת חקלאות בה כולם עושים הכל בצורה בינונית ומטה. ה"התמחות" הוכיחה את יכולותיה בשומר והשאירה לדורות הבאים שיטה מעולה לקדמה והצלחה כלכלית.
על המהפכה החקלאית תוכלו ללמוד בהרחבה באאוריקה, בתגית "המהפכה החקלאית".
במסופוטמיה נולדו החקלאות וביות החיות:
https://youtu.be/k837R16PvOk
האם כך נולדה החקלאות:
https://youtu.be/bhzQFIZuNFY
כאן נוצר הסהר הפורה שבו נולדה החקלאות (עברית):
https://youtu.be/ydyIn4zZXvo?t=8s
עצוב שבמקומות מסוימים בעולם החקלאות הולכת ונזנחת (עברית):
https://youtu.be/adhgEblYfOA
וסרטון ארוך יותר על הנוודים שהפכו לחקלאים הראשונים בהיסטוריה:
http://youtu.be/Ki8S5I83Ccc?long=yes
סאלאר דה אויוני (Salar de Uyuni) שבדרום-מערב בוליביה הוא מדבר שכולו עטוף במלח. זהו מדבר המלח הגדול בעולם.
תיירים רבים מגיעים לסאלאר המדהים, בכדי לחוות את אפקט המראה המפורסם כמו שהסאלאר נראה ואפילו מהחלל, לבקר באיי הקקטוס המרהיבים שצומחים מתוך המלח ולצפות בזריחות ושקיעות שנראות כאילו נלקחו מעולם אחר.
המעניין בסאלאר שלפני כ-40,000 שנה היה המדבר חלק מאגם פרהיסטורי. מאותו אגם נותרו כיום שני אגמים קטנים, בתוך מדבר המלח העצום.
מישור המלח אויוני בבוליביה הוא כל כך עצום, שהוא נראה אפילו מהירח. שטחו של המדבר הלבן והמלוח הזה הוא 10,582 קילומטרים רבועים והוא חלק מרכס הרי האנדים. גובהו של המדבר המלוח הוא כ-3,650 מ' מעל פני הים.
מדבר המלח הלבן מכיל כ-10 מיליארד טון של מלח שימושי. יש במדבר סאלאר דה אויוני גם מלון שכולו עשוי מלבנים עשויים מלח.
בלב המדבר שוכן גם "אי הדג" - שטח אדמה שזהו שמו (בספרדית "איסלה דל פסקדו") ובו גדלים קקטוסים שמגיעים לגובה של 10 מטרים.
הנה סיפורו של מדבר המלח בבוליביה:
https://youtu.be/Kb6wYxN6dH0
המדבר הזה הוא מאגר מלח עצום והמראה הגדולה בתבל:
https://youtu.be/CpC-tSmQGVE
סאלאר דה אויוני שבבוליביה:
https://youtu.be/8ldPxs3Ceqw
חוויות מנסיעה למדבר:
http://youtu.be/kMzgha1Gjws
ומראות יפים במדבר המלח הבוליביאני:
http://youtu.be/r2MOXksZ2UE
