» «
ראש השנה
איך חוגגים את ראש השנה ומה מנהגי החג?



בראש השנה ישנם כמה מנהגים מקובלים, כולל התקיעה בשופר, ביום הראשון של ראש השנה, תפילת "תשליך" מול הים או מקור מים, שבה מנערים את הכיסים כדי להשליך את החטאים.

יש בראש השנה כמה מנהגים לאכילה של מאכלים מסורתיים. הידוע שבהם הוא המנהג לאכול תפוח בדבש, לשנה מתוקה. נהוג לאכול גם ראש של דג או של כבש. המנהג הוא לשם התפילה "שנהיה לראש ולא לזנב".

גם גרגרי רימון נוהגים לאכול בראש השנה, בלוויית הברכה "שירבו זכויותינו כרימון". וגם תמר, שום, כרפס, שעועית, כרישה, דלעת ועוד.


הנה סימני ראש השנה (עברית):

https://youtu.be/ZtQxVREUq3M


הברכות עליהם (עברית):

https://youtu.be/T8tYgaJzqKc


שיחה קלה עם פעוטות על מנהגי החג (עברית):

http://youtu.be/HJPYPiNjxCs


מנהג התשליך (עברית):

https://youtu.be/bsjbUg80zTI


ותשליך של חרדים (עברית):

https://youtu.be/UH8DTxi1jOg


ופרק חינוכי על ראש השנה ושאר חגי תשרי (עברית):

http://youtu.be/N_3w-msRKYA?long=yes
רימון
מה קדוש ברימון ומה מקומו בסעודת החג בראש השנה?



"עץ הרימון נתן ריחו, מים המלח ועד יריחו..." -מי לא גדל על השיר הנהדר הזה, שעבור רובנו הוא זיכרון מתוק מהילדות בארץ ישראל. השיר הזה, אגב, מתחיל בשקר של ממש, או סתם בעובדה בוטאנית חסרת קשר למציאות - שהרי לרימון ולעץ הרימון אין ריח בכלל.

אבל שטויות. חוץ מהטעם הנפלא של פרי הרימון (Pomegranate), אכילת הרימון בסעודה של ראש השנה היא מסורת יהודית ישנה שמסמלת את ההבטחה שלנו לעשות מעשים טובים בשנה החדשה. זה, אם תשאלו אותנו הרבה יותר חשוב מהריח. מעשים טובים!

ואכן, את הברכות כמו "שירבו זכויותינו כרימון" וגם "שנהיה מלאים מצוות כרימון" נוהגים לברך בסעודת החג של ראש השנה.

לפי המסורת, יש ברימון תרי"ג גרגרים, כמספר המצוות שיש בתורה - 613 מצוות. זו הסיבה שהרימון מקודש ביהדות.

מה דעתכם על לספור ולבחון את העובדה הזו? - מעניין יהיה לשמוע את התוצאה. באמת.

גם על מעיל הכוהנים היו תלויים לפי המקרא 613 רימונים זעירים, שסימלו את אותם גרגרי הפרי. יתכן שהיו עשויים חרס.

עוד לפי המקרא, כשנכנסו בני ישראל לארץ המובטחת, היו להם פירות שונים. ביניהם היו תמרים, תאנים וענבים. אבל עם כל הטעם הנפלא של הפירות הללו, רק הרימון היה מקודש ליהודים וסימל את נוכחותו של אלוהים.

אז אם אכילת הרימון, בפרוש השנה החדשה, מסמלת את הבטחותינו להיות טובים ולעשות טוב, אז בואו לא נחכה ונתחיל כבר עכשיו.

הייו טובים. אמן!


הנה מנהג אכילת הרימון בראש השנה (עברית):

http://youtu.be/JSu_LC4qhyU?t=37s


ועץ הרימון והרימון של ראש השנה (עברית):

http://youtu.be/aTMiq_01aws
תפוח בדבש
מאיפה בא המנהג של תפוח בדבש? למה אוכלים תפוח בדבש?



תפוח בדבש הוא מנהג שבו נוהג עם ישראל כבר שנים רבות לטבול תפוח בדבש ולאכול את המתוק והטעים הזה בכל פה. את הדבש אנו אוכלים בראש השנה כדי שהשנה החדשה תהיה מתוקה.

אך למה צריך את התפוח בדבש דווקא? - הרי שניהם מתוקים, גם התפוח וגם הדבש! - ואכן התפוח הטבול בדבש הוא סמל למתיקות כפולה שאנו מאחלים לקראת השנה החדשה. מדוע צריך את כפל המתיקות הזה?

הסיבה שבחרו בתפוח כדי לטבול אותו בדבש היא ששני סוגי המתיקות הם שונים וכך אנו מאחלים לעצמנו גם את המתיקות הרגילה, שמסמל פרי העץ, וגם את המתיקות של התגברות על משברים וקשיים - אותה מסמל הדבש שבא מהדבורה, זו שיש לה עוקץ שיכול להכאיב ולפגוע.


הנה סרטון עם הסבר נוסף למנהג התפוח בדבש לילדים (עברית):

http://youtu.be/3Nywsq8DB9c?t=1s


חגיגת התפוח בדבש בגן (עברית):

http://youtu.be/ZNIkro0MOos


תכנית ארוכה יותר לקטנטנים לראש השנה (עברית):

http://youtu.be/bx6MkApWdPQ?t=34s


והשיר של נעמי שמר על התפוח בדבש (עברית):

http://youtu.be/P8g0g_IQcjI
ראש דג
למה אוכלים ראש של דג בראש השנה?



אכילת ראש דג בראש השנה הוא מנהג יהודי עתיק ורב ימים. ביהדות מסמל הדג פריון ובאכילתו אנו מבקשים בין השאר שנרבה כדגים שבים.

אבל ראש הדג הוא חלק מסורתי מארוחת החג בראש השנה ויש לו תפקיד סמלי נוסף. מטרתו הסמלית ביהדות היא "כדי שנהיה לראש ולא לזנב". אבל מה בדיוק הקשר?

אז ראשית, ברור שמדובר בראש של דג, המונח בראש השנה על השולחן. אבל יתכן שהברכה "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שנהיה לראש ולא לזנב" היא מעניינת מעט יותר.

יש סברה שהדג מייצג ידע. מאחר ועיניו, במיוחד כשהוא מונח על שולחן החג, תמיד פקוחות, הוא מייצג את המנהיגות, המובילה בחוכמה, בידע ובמודעות, את השאר, כלומר את הזנב.

ומכאן שמטרת הנחתו של הדג בפניו של ראש המשפחה, בעת תפילתו, היא הברכה "שנהיה לראש", כלומר מנהיגים, ולא כהולכים אחריהם, בדימוי של "זנב". גם הראש מבטא זאת וגם העיניים הפקוחות, המודעות כל הזמן, של המנהיגים שנרצה להיות.


הנה ילדים מכינים את ראש השנה:

https://youtu.be/_OXZeiU4bSE


ראש דג הוא אחד ממה שמוכרים בתור סימני ראש השנה:

https://youtu.be/DZoPgq6Y3UA


דווקא הרב מעיד על מי שלא בעד דג:

https://youtu.be/529sshGIa4s


מתכון לראש דג בתנור:

https://youtu.be/hpPr01T4sow


מטוגן:

https://youtu.be/LLTfqIbgOVM


ותכנית לילדים על מנהגי החג וראש של דג:

https://youtu.be/f2hIwxGqvMY?long=yes

ראש השנה

שנה טובה
מתי נולד מנהג ה"שנה טובה"?



פעם, בטרם היות הדואר האלקטרוני והפייסבוק, היו נשלחות גלויות שנה טובה קצת לפני ראש השנה ומגיעות בתיבת הדואר לקראת החג. רבים שמרו אותן, לא מעטים טיפחו אוספים מושקעים של "שנות טובות" והיו מראים אותם בגאווה לקרובים וחברים.

אבל מהיכן הגיע המנהג לשלוח "שנה טובה"?

מדובר בנוהג עתיק ששורשיו בקהילות היהודיות של גרמניה, עוד במאה ה-14. מגרמניה של ימי הביניים נפוץ המנהג לכל אירופה והיהודים התרגלו שחלק ממנהגי חודש אלול הן ברכות השנה טובה האישיות. המצאת הדפוס אפשרה לאמנים לצייר ברכות מעוצבות והתפתחה תעשייה נאה של "שנות טובות".

מעבר לברכה הרגילה לשנה טובה, שליחת אגרות ברכה לראש השנה הייתה הדרך היהודית לשמור על קשר, לעיתים בין בני משפחה המתגוררים רחוק זה מזה ואין באפשרותם לבקר זה אצל זה.

מאז נפוץ המנהג היהודי לשלוח אגרות ברכה לראש השנה וממנהג של כל בני העם היהודי הוא הפך גם למנהג אהוב במדינת ישראל הצעירה, ממנהגי הגלות היחידים שכמעט ולא השתנו "בעליה לארץ".

הנושאים השתנו. אם פעם היו אלה ציורים עם נושאים יהודיים, של קברי האבות, סמלים יהודיים כמו שופר וספרי תורה, דיוקנאות צדיקים, הכותל וסיפורי התנ"ך, עתה התווספו אליהם נושאים ציוניים. הרצל, שדות וחקלאים, ירקות, פירות ותבואת הארץ הקדימו. אחריהם לא איחרו להגיע גם צה"ל ומצביאיו, נצחונות, כלי נשק ומצעדים. טכנולוגיות חדשות הפציעו והוסיפו פירורי זהב וריחות מגוונים אל השנות טובות שקיבלת...

בשנות ה-90, עם הולדת האינטרנט, בעת שהפך לצורת התקשורת השלטת בישראל, עברו גם ה"שנות טובות" לרשת. אנשים שלחו אותם באמצעות אתרי ברכות שאפשרו להכניס ברכה מילולית לעיצובים מוכנים, או סתם לבחור ברכה מתאימה. אחרים צרפו למייל שלהם תמונה וברכה "מהלב". בהמשך הגיעו הרשתות החברתיות. הפייסבוק והווטסאפ כבשו את הזירה ומה שלא היה שם נשלח במסרונים כמותיים לכל אנשי הקשר.

אמנם יש עוד מי שמתעקשים לשלוח את אגרות השנה טובה בדואר, אבל המנהג הזה, פעם אחד הפופולאריים בישראל, הולך ונמוג והופך לזיכרון מתוק של גלויות צבעוניות ותמימות, ממש כמונו, להפליא...


ככה זה היה פעם:

https://youtu.be/Uxocnv9WPmo


על מנהג שליחת "כרטיסי שנה טובה":

https://youtu.be/ORdVR9iW_J0


המנהג היהודי הזה שירת הרבה מטרות חברתיות:

https://youtu.be/r8-lrqmHEbE


מצגת וידאו של "שנות טובות":

https://youtu.be/G-WmBpIYMzA


ויש מי שעוד שומרים על הגחלת ושולחים שנות טובות בדואר:

https://youtu.be/YAU85xcUcy8
תשליך
מהו מנהג התשליך?



תשליך (Tashlich) הוא מנהג יהודי שבו משליכים המאמינים בראש השנה את החטאים אל הים. המנהג בא מהפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" שנכלל בספר מיכה, פרק ז' פסוק י"ט. יש נוהג לנער ב"תשליך" את שולי הבגדים, כסמל להתנערות מהעוונות והחטאים.

המנהג הוא חלק ממנהגי הימים הנוראים, שבין ראש השנה ויום הכיפורים.

כשאין ים או נהר עם דגים בסביבה נוהגים היהודים לבצע את התשליך אל מול מעיין נובע. במידה שגם מעיין לא נמצא בסביבה, נהגו אבותינו להכין בור מים מיוחד בחצר בית הכנסת, כמו זה שנמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, שנבנה במאה ה-17. אם כל אלו לא התקיימו, נהגו לעלות אל מקום גבוה שממנו ניתן היה לראות את המים.

החוקרים סבורים שמקורו הוא בקהילות אשכנז של המאה ה-15. אחת ההשערות היא שיהודי העיר קלן שבגרמניה אימצו אותו במאה ה-14, בהשפעת מנהג נוצרי שרווח אז בעיר. יהודים החלו בהדרגה להשליך את חטאיהם ברחבי אירופה ועד למזרח אירופה. במאות הבאות התפשט המנהג גם לקהילות הספרדיות והפך למנהג יהודי מקובל כמעט על הכל. רק מספר קטן של קהילות ספרדיות וחלק מקהילות תימן סרבו לקבל את המנהג.


הנה הסבר על מנהג התשליך:

https://youtu.be/CYeJlefcGO4


תשליך אצל חרדים:

https://youtu.be/UH8DTxi1jOg


תשליך מודרני מעורב:

https://youtu.be/iy0Ovl9s0F0


והתשליך בבית ספר ישראלי:

https://youtu.be/bsjbUg80zTI
גפילטע פיש
מה הסיפור של הגפילטע פיש?



הוא המאכל היהודי עם יחסי הציבור הכי גרועים בעולם. חצי מאיתנו מתים עליו והחצי השני לא מסוגל לאכול אותו. והאמת - איך אפשר להתחבר לקציצה מתוקה, בגוון דהוי ספק אפור, שמעליה ניצבת פרוסת גזר עלובה ומעט ג'לי רוטט, שמקורו מהראש והעור של הדג?

אבל רבים מתחברים בכל זאת לגפילטע פיש, הדג הממולא. כי בכל ראש שנה יהודית הוא הגורם הישיר לאכילתם של כמעט 2,000 טונות של קרפיונים!

מקור השם "גפילטע פיש" הוא מגרמנית או מאידיש, שתי שפות קרובות. הדגים הממולאים מגיעים במקור מגרמניה של ימי הביניים והמילה "גפילטע" משמעותה ביידיש "ממולא".

כך או כך, יתכן שמקור הגפילטע פיש והמצאתו, נבעו מצד אחד מהעוני של יהודי מזרח אירופה ומצד שני מגודל משפחותיהם רבות-הנפשות. שכן, בניגוד לבשר עוף או בקר בשבת, הדגים היו זולים מאד. כשצריך להאכיל משפחה גדולה, הם היו אז פתרון מצוין ליהודים, אלמלא המתמטיקה של חלוקת הדג הייתה בעייתית. כי שכשמחלקים דג אחד למשפחה שלימה וגדולה, לא נשאר הרבה לכל אחד. אבל טחינה של הדג, והוספת מעט לחם ועוד קצת בצל לעיסת בשר הדג, יכולים להפוך את המנה לקציצה, קציצות רבות, וכך זוכה כל אחד למנה ראויה בגודלה ובעיקר משביעה.

העניין הכלכלי הוא חשוב, אבל יש גם סיבה דתית לכך ויש אומרים שאף חשובה הרבה יותר - בשבת יש מצווה לאכול דג. המנהג אומר "האוכל דג ביום ד"ג (3+4 בגימטריה הם 7=שבת) ניצל מ'ד"ג' - דין גיהנום. היהודים אכן רצו לקיים את המנהג אך מכיוון שדג נחשב פעמים בחזקת תולעים, ואלה אינן כשרות למאכל, נמצא הפתרון - כשטוחנים את התולעים, הן כבר אינן נחשבות "בריה" ומכאן שאין איסור לאכול אותן. כמובן שמדובר בתולעים שלא ניתן להבחין בהן ולהוציא אותן מהדג.


והנה הסיפור של הגפילטע פיש ותולדותיו (עברית):

https://youtu.be/d1OpOx8qoZ4


מאמא לבת עוברת אמנות הגפילטע פיש (עברית):

https://youtu.be/WTR9LKKBZtg


כך מכינים גפילטע פיש תוך דקה (עברית):

https://youtu.be/rwMj5aAE8b8


ומתכון גפילטע פיש רגוע (עברית):

https://youtu.be/GNf83W9FaCM
הימים הנוראים
מהם הימים הנוראים?



הימים הנוראים (High Holy Days) הם הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. אלו מכונים לפי המסורת של הדת היהודית "עשרת ימי תשובה".

המסורת רואה בהם את הימים שבהם דן בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם.

הימים הנוראים הם סמל לתהליך חשבון הנפש ובקשת סליחה וכפרה, לפי המסורת ימים של צדקה ותשובה.

בשל מקומם בלוח העברי, הימים הנוראים קשורים גם בעשרת ימי תשובה, המכונים ביהדות גם "בין כסה לעשור".

היסטורית, המושג "ימים נוראים" מופיע לראשונה בימי הביניים. הוא מקושר בספרות של התקופה לכמה זמנים: או לימים הסמוכים לראש השנה בלוח העברי, או ספציפית לראש השנה ויום הכיפורים, במשמעות רחבה יותר לעשרת ימי תשובה - מא' בתשרי עד י' בתשרי ובמשמעות הרחבה ביותר - לכל ימי אמירת הסליחות החל מחודש אלול.


הנה הסבר לימים הנוראים (עברית):

https://youtu.be/Ii2l_USPFiU


תפילה לימים הנוראים (עברית):

https://youtu.be/Nza_yFST9TE


וניגונים מהימים הנוראים (עברית):

https://youtu.be/RzQspkDvAzs


תקיעת שופר
מהו מנהג התקיעה בשופר?



תְּקִיעַת שׁוֹפָר (Shofar) היא אחת המצוות המוכרות של ראש השנה. השופר הוא כלי נשיפה שמשמש ביהדות כתשמיש מצווה מימי קדם. במהלך השנים הוא הפך לסמל היהודי המוכר ביותר ובמידה רבה אפילו סמל היהדות.

תקיעת השופר היא הסיבה שיום ראש השנה מכונה בתורה "יום תרועה" וגם "זיכרון תרועה".

#אבל מדוע נהוג לתקוע בשופר?

בתקיעת השופר מציינים את היות אלוהים המלך והשופר משמש לתרועה, כתרועת החצוצרות בטקסים מלכותיים ובמיוחד כשממליכים מלך.

תקיעת השופר גם מזכירה את עקידת יצחק. את השופר מייצרים מקרן חלולה של בעל חיים עם קרניים, כמו אייל או יעל. השופר מקשר בין העקדה שבה רצה אברהם אבינו להקריב את בנו יצחק לקרבן. כשמנע ממנו אלוהים להקריב את יצחק, אברהם הקריב את האיל. בתקיעת שופר העשוי מקרן של איל, מזכירים היהודים את עקידת יצחק ומתמסרים למצוות.

בעת העתיקה השתמשו בשופרות כדי להשמיע רעש ולהודיע ולהתריע על דברים שונים. בתנ"ך מופיע השופר פעמים רבות ומבין כלי הנגינה הוא הכלי שמוזכר בו הכי הרבה פעמים. לא רק היהודים השתמשו בו כמובן. גם עמים אחרים נהגו לתקוע בשופר ובמלחמות נעשה בהם שימוש רב, להרתעת האויב. תבליט שנמצא בכרכמיש מראה בני אדם מתקופת הברזל מנגנים בשופר ובתוף. ככל הנראה גם החצוצרות שבהן תקעו בכיבוש יריחו על ידי יהושע היו שופרות.


הנה השופר:

https://youtu.be/PYmwssGq2ko


השימוש בשופר ביהדות (עברית):

https://youtu.be/MdQEG6gnZmo


על מנהג התקיעה בשופר (עברית):

https://youtu.be/WKR8FJ1IU1I


סוגי תקיעות בשופר (עברית):

https://youtu.be/-WwlTsWDMzY


רב תוקע בשופר בסליחות בחודש אלול (עברית):

https://youtu.be/pVfV09CDmus


כך מייצרים שופרות (עברית):

https://youtu.be/LUnbT5hobPg


סרטון לקטנטנים (עברית):

https://youtu.be/hTevuOEfJ18


וכל מנהגי התקיעה בשופר בתכנית "קשת וענן" (עברית):

https://youtu.be/vDwW4_sfqiw?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.