שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן השקעות?
השקעה (Investment) היא העברת סכום כסף, או חלק מההון שעומד לרשותך, לגורם אחר או לקניית משאב כלשהו, על מנת לייצר הכנסה ממנו.
השקעה של כסף זה לא לבזבז אותו אלא למסור אותו למטרה מסוימת, כדי להרוויח ממנו יותר כסף. דוגמאות להשקעות כאלה הן קנייה של דירה או חנות (קוראים לדברים כאלה נדל"ן), רכישת מניות בבורסה או אפילו לרכוש מטבעות של מדינות אחרות, מה שקרוי מטבע חוץ, או בקיצור מט"ח.
כל אלה יכולים לעלות בערכם ואז מרוויחים כסף. חלקם לא רק עולים אלא גם מכניסים סכומים תקופתיים. למשל אם תשכירו את הנכס שקניתם ובכל חודש יועברו לכם דמי השכירות - זו תהיה חלק מההכנסה שלכם והיא תבוא בנוסף לעליית ערכו המצופה של הנכס.
גם להקים עסק משלנו זה "להשקיע". אם את שוכרת חנות למשל, מרהטת ומעצבת אותה בסכום כסף מסוים ומקווה להרוויח מהחנות היפה עם המוצרים שאת מוכרת בה - זוהי השקעה.
צריך לדעת שבהשקעות אפשר להרוויח כסף, אבל אם אין לנו מזל או ידע מספיק אנחנו עלולים גם להפסיד כספים. לכן השקעות כדאי לבצע אחרי התייעצות עם מומחים בתחום שבו אנו מתכוונים להשקיע - כדי שלא נפסיד כסף שחשוב לנו!
הנה סרטון מצוין שמסביר את נושא ההשקעות לילדים (עברית):
http://youtu.be/7IZXQ9ccr18
כל אחת יודעת שכדאי להשקיע כסף ולא סתם להחזיק (עברית):
https://youtu.be/jhuMC8mCglQ
ולשעשוע מחויך - שפיגלר הכריש המייעץ מסביר איך לגייס השקעה מקרנות למימון סטארטאפים (עברית):
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
ממה הבנקים מרוויחים?
הבנק (Bank) הוא עסק שלמעשה מתווך בכסף. הבנק מתווך בין מי שיש לו כסף, שאינו דרוש לו באופן מיידי, לבין מי שצריכים כסף ואין להם.
למי שמפקיד אצלו כסף, הבנק משלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שניתן לחוסכים בבנק, כלומר, זהו רווח שמשלם הבנק על כך שהפקדנו בו את כספנו.
ממי שלוקח מהבנק הלוואה, לעומת זאת, גובה הבנק ריבית. כלומר, אדם שלווה כסף מהבנק, מחזיר לו את הכסף, בתוספת עוד קצת כסף שעליו הוחלט מראש (קוראים לו ריבית). בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.
חשוב לשים לב שהריבית היא מקור הכנסה יפה לבנקים, אבל הוא ממש אינו היחידי. בכל העולם גובים הבנקים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה כלשהי בעבורנו.
הסכומים הקטנים הללו שהבנק גובה מאיתנו כעמלות קטנות מצטרפים מכל לקוחות הבנק להכנסות עצומות של הבנקים. לכן כדאי להתמקח, ממש כמו בשוק, עם סניף הבנק שלכם ולהוריד את גובה העמלות הללו או לפחות את חלקן.
אם לא הצלחתם, אגב, שווה לעבור לבנק אחר. לבנק שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות שכאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, זה ברור, אבל מי אמר שעל גבכם?!
המילה בנק גויסה גם למוסדות נוספים שעוסקים בתיווך, למשל בדם כמו ב"בנק הדם. קראו באאוריקה על כמה בנקים שכאלה ואחרים - בתגית "בנקים".
הנה הרווחים של הבנקים:
https://youtu.be/CNaX42NlVgc
עמלות הן מקור הכנסה מטורף עבור הבנק, גם כשאתם פטורים מהן (עברית):
https://youtu.be/RBZv7avcSxg
וסחר במטבע חוץ, למשל, משמש את הבנק להרוויח ים של כסף מהכסף שהפקדתם אצלו (עברית):
https://youtu.be/NRCcC7P7hcE
ויש אלטרנטיבות הוגנות יותר - על בנקים ללא עמלות בעולם (עברית):
https://youtu.be/3fj3UKwsJsY?long=yes
מהי כלכלת השיתוף?
כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) היא שיטה מסחרית המקשרת בין מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה - לבין מי שיכול לספק לו אותם בזול, מהמשאבים הפרטיים שלו. כך יכול בעל דירה להשכיר למישהו אחר חדר או מיטה ללילה, בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה.
האינטרנט הפך את התיווך בין אנשים לכלכלה של ממש. יוקר המחיה העולה בעולם המודרני, הדירות הקטנות והקושי להחזיר רכב פרטי בעיר הגדולה, לצד הקשר המיידי שניתן ליצור דרך הרשת, מאפשרים לאנשים להשכיר לאחרים את המכונית הפרטית שלהם, חדרים בביתם, כלי עבודה שברשותם, שטח משרדים לא מנוצל, מקומות פנויים בנסיעה ברכב ועוד.
גם נכסים ללא שימוש, כמו מקדחות ומכסחי דשא הפכו למקור הכנסה לאנשים פשוטים. אלה רכשו אותם אבל לא מנצלים אותם מספיק ומנגד - יש מי שזקוקים להם אבל לעתים רחוקות יחסית. את הצורך הזה ממלאים סטארטאפים טכנולוגיים, שפיתחו אתרים, אפליקציות וכלים זולים וידידותיים למשתמשים, המקשרים בין הצדדים.
בכלכלת השיתוף ניתן לסחור אפילו בזמן של מומחה או סתם של מישהו שזמנו בידו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.
כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה.
בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים להגשים חלומות גם מילניאלס, המעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם להיות בעלים או להוציא עליהם הון, אבל לפתע יכולים להגשימם ליום או ללילה אחד.
הנה הסבר מהיר על כלכלת השיתוף:
http://youtu.be/5y2P4z7DM88
הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה (עברית):
https://youtu.be/CDwNXKWPtqg
כתבה על הכלכלה השיתופית (עברית):
http://youtu.be/w9MDrWjvyNo
פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
ועסקים שיתופיים המשנים את חייהם של אנשים:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
איך ולמה בנקים קורסים?
קריסתו של בנק הסיליקון ואלי, בנק עמק הסיליקון הידוע בתור SVB, החלה אפקט דומינו של קריסות בנקים בעולם כולו. אבל איך זה שבנקים קורסים? האם בנק בהגדרה הוא לא גוף עסקי שתמיד מרוויח?
התשובה היא לא והיא מורכבת מכמה שכבות של ידע.
בנק (Bank), כל בנק, הוא עסק ששומר על הכסף של לקוחותיו. אבל תוך כדי השמירה על הכסף, הבנק למעשה משקיע חלק מהכסף, או מלווה אותו ללקוחות אחרים, שצריכים כסף ואין להם. לכן הם משלמים לבנק בריבית עבור ההלוואה, ריבית שתהיה חלק מהכנסותיו של הבנק.
יש סיבות רבות ונפוצות להתמוטטות או קריסה של בנקים. מהונאה, מעילה או סחר במידע פנים, שיכולים להוביל לסגירת הבנק ועד בנקים שלא עמדו בתקנות הממשלתיות או אפילו הפרו אותן ביודעין. הסנקציות שמופעלות כנגדו, במקרים כאלה, יכולה להוביל לכדי סגירת הבנק.
השקעות כושלות הן עוד סיבה לסגירתו של בנק והפסדי ענק ללקוחותיו. הם הפקידו בבנק את כספם. את הכסף שבידיו הבנק משקיע בבורסה וכשהבורסה קורסת, המניות שרכש הבנק צונחות בשווי שלהן. עכשיו לבנק אין כסף להשיב ללקוחותיו את חסכונותיהם, שאותם הפסיד בבורסה והוא קורס, ביחד עם רבים מלקוחותיו שהפסידו את כל מה שחסכו.
כך קורה בתקופות של מיתון כלכלי או שפל, כמו "השפל הגדול" למשל, שהיה בארצות הברית. בשפל כזה עלולים בנקים להיכשל, כשההשקעות שלהם, כספי החוסכים, מאבדות ערך ופוגעות קשות בלקוחות שלהם, שחסכו בהם האמינה שכספם יישמר.
ניהול לקוי של בנקים שמנהליהם טעו בהחלטות הניהול שלהם, עשו השקעות מסוכנות או הלוו כספים לעסקים, ללא הקפדה על נוהלים ובטחונות ראויים, יכולים גם הם להוביל לסגירה שלהם.
אך הסיבה המפחידה והיותר מוכרת לקריסת בנקים לאחרונה היא במצב בו בנק נכנס לקשיי נזילות ועתודות הכסף המזומן אינן מספיקות.
איך זה קורה?
מצב כזה קורה כשלקוחות לחוצים, בשל שמועות או דיווחים על מצב הבנק, וממהרים לפדות את כספם מהבנק. בהיעדר מזומנים, מצב בו הכסף הזמין לפדיון לא מספיק, הבנק קורס.
הנה הבנק הקורס - בנק המתמחה בטיפול בחברות הייטק, הבנק האמריקאי SVB (עברית):
https://youtu.be/nxjdDvpbjWs
על רווחי הבנקים האופייניים (מתורגם):
https://youtu.be/CNaX42NlVgc
בחיוך - איך בנק עם התנהגות כזו לא יאבד את אמון הלקוח? (עברית)
https://youtu.be/SHI-IlnCWEU
וסרטון תיעודי על קריסות בנקים והגורמים לכך:
https://youtu.be/t5w5mk1_K3A?long=yes
מה הן הכנסות והוצאות?
הכנסה היא סכום כסף שקיבלנו, על שירות, עבודה או מוצר שמכרנו לאחרים. הוצאה היא כסף שהוצאנו מכיסנו ונתנו למישהו אחר, בתמורה לשירות, מוצר או עבודה שעבד בשבילנו.
דוגמה: אם אנו מעסיקים עוזרת בית והיא מקבלת 40 ש"ח לשעה, לאחר יום עבודה של 5 שעות אנו נוציא מכיסנו 200 ש"ח וניתן לה. זוהי ההוצאה שלנו על שירותיה של עוזרת הבית.
אותם 200 ש"ח הם ההכנסה של העוזרת בעבור עבודתה. אם אנו עובדים בעבודה אחרת ומקבלים 300 ש"ח ליום עבודה - זו ההכנסה שלנו.
הנה סרטון שמדגים את נושא ההכנסות וההוצאות:
http://youtu.be/wCbUMP3-Q5I
וכיצד להתנהל עם הוצאות קטנות כך שיישאר לנו בכיס כסף גדול:
https://youtu.be/paeO10_qc9c
מי נלחמים בכלכלה השיתופית?
כלכלה שיתופית (Sharing Economy, Collaborative Economy) מאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש, להשכירם לאחרים או לשתף בהם אחרים ובמחיר זול.
הכלכלה השיתופית הוזילה מאד את העלויות לצעירים ולצעירים ברוחם. בעידן של פערים כלכליים גדולים ויוקר מחיה המטפס לשיאים חדשים, היא אולי הבשורה הטובה ביותר שלה זכה דור ה-Y, ה"מילניאלס".
באמצעותה יכול כל אחד לשכור או להשתתף בהוצאות של בעל דירה תמורת שינה בזול, לאכול בביתו של אדם שמכין אוכל טעים ולהתוודע לאנשים נוספים ולמארח, או להצטרף לנסיעה עם בעל מכונית, שמסיע נוסעים בכיוון שלו, שמצידם משתתפים בהוצאות הנסיעה, במחיר זול בהרבה מנסיעה במונית.
אלה רק דוגמאות קטנות למהפכה ענקית, שמוזילה מחירים ומאפשרת לאנשים לנצל את רכושם בצורה חכמה יותר ולטובת הסביבה. כי ריבוי של מכוניות חדשות, שעל פי מחקרים עומדות ללא שימוש במשך 95% מהזמן, או השכרה של רכוש, ש-80% ממנו הוא בשימוש רק פעם בחודש - כל אלו חוסכים משאבים, חומרים ושומרים על העולם המתחמם שלנו...
אבל כלכלת השיתוף גם מעוררת התנגדות עצומה. דוגמאות? - שימו לב להתנגדות של נהגי המוניות לחברה כמו אובר (Uber), שמאפשרת לבעלי רכב להסיע בתשלום ובזול, או airbnb שמאפשר להשכיר חדר בבית או דירה שלמה ופגע בתעשיית המלונאות.
אלה רק שתי דוגמאות, אבל תסמכו על המסעדות שאם טרנד הארוחות המשותפות בבתים יתחזק ויותר תיירים יאכלו בבתים פרטיים במקום בהן, אז גם בעליהן יצאו למאבק, או על התאחדות הסוחרים שתתנגד לשיתוף של כלי עבודה וכדומה. כולם ינופפו, בצדק מבחינתן, בנושא המיסים וההיטלים, שלא משלמים המשכירים והמשתפים עבור הכנסותיהם ובעובדה שהתחרות היא לא הוגנת ולא מעוגנת בחוק.
הנה ההתנגדות הגוברת לכלכלה השיתופית של Airbnb (עברית):
https://youtu.be/CeS5ciUbcrg
מה שהיא מחוללת בתחום המלונאות והמוניות (עברית):
https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=4m57s
וכנס של המלונאים בישראל המתנגדים לכסף השחור שעובר בכלכלה השיתופית (עברית):
https://youtu.be/VdHI5vlT0UE
מהי כלכלה שיתופית?
כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) הם שמות לשיטה מסחרית המאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש להשכירם לאחרים, במחיר זול. מהצד השני, יכול גם מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה, ליצור קשר עם אנשים שיכולים לספק אותם מהמשאבים הפרטיים שלהם ובזול.
בכלכלה השיתופית יכול בעל דירה להשכיר בזול למישהו אחר חדר או מיטה ללילה. אדם שמכין אוכל טעים, יכול להכין מעט יותר ולמכור בזול או לארח מישהו שמעוניין באוכל ביתי טעים וזול. גם בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה. בכלכלת השיתוף ניתן לסחור גם בזמן של מומחה או להיעזר במישהו שזמנו בידו, בעשיית סידורים בשביל מי שעסוקים ומוכנים לשלם לו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.
כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה. הכל מבוסס על אמון באחרים, הליכה נגד החוקים וצורך כלכלי. בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים גם מי שמעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם לעצמם, אלא ליום או לילה אחד. ולא לשכוח - הם רוצים שאת כספם יקבלו אנשים קטנים כמותם ולא תאגידים חזקים ודורסניים כבעבר.
הנה הסבר מהיר על הכלכלה השיתופית:
http://youtu.be/5y2P4z7DM88
על הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה (עברית):
https://youtu.be/CDwNXKWPtqg
סקירה על התפחות התחום:
https://youtu.be/yy7MH9TyZck
כתבה על הכלכלה השיתופית (עברית):
http://youtu.be/w9MDrWjvyNo
פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
עסקים שיתופיים וכיצד הם משנים את חייהם של אנשים:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
כתבת טלוויזיה על הכלכלה השיתופית (עברית):
https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=27s?long=yes
פרק שני (עברית):
https://youtu.be/_rt_g31zk_Q?t=34s?long=yes
ושלישי - על הכלכלה הפוסט קפיטליסטית שמחליפה לאיטה את הקפיטליזם (עברית):
https://youtu.be/Gt_A9WRpUl0?t=18s?long=yes
מיהו וורן באפט ולמה כינויו "האורקל מאומהה"?
המשקיע המכונה "האורקל מאומהה" הוא וורן באפט. הוא נחשב המשקיע הטוב בהיסטוריה האנושית והמשקיע הפרטי הגדול בעולם - אדם שמרוויח את סכומי הכסף הגדולים ביותר בעולם מהשקעות ורכישות של חברות מסחריות. מניית החברה שלו, חברת ברקשייר האת'וויי, נחשבת למניה הבודדת היקרה בעולם. הוא הביא אותה משווי של 19 דולר בעת שרכש אותה, לשווי של 276 אלף דולר ב-2017.
עם הון של הרבה יותר מ-80 מיליארד דולר, אין פלא שוורן באפט הוא אחד מעשירי העולם. הכל תודות ליכולת המדהימה לניתוח חברות והחלטה על רכישות מצוינות. הוא מגדיר את ההשקעות שהוא אוהב כ"חברות פשוטות שקל להבין אותן, עם הנהלה טובה ועם מותג חיובי ואיכותי ברמה עולמית שנראה שעתידו הטוב לפניו".
מעבר לתכונותיו הטרומיות כאיש עסקים מבריק, מדובר באדם צנוע ביותר, שנולד ב-1930 בן כמעט 90, שנוהג עד היום בעצמו במכונית חבוטה וגר בבית הצנוע שאותו רכש ב־1958 עם רעייתו. משרדיו השכורים של באפט שייכים לקבלן שהשכיר לו ושוכנים בבניין פשוט באומהה נברסקה - מדינה חקלאית נידחת שבה הוא גר ושאת הפשטות שלה הוא מעריץ.
אין לו טלפון חכם ולא טאבלט, לא מחשב ואפילו לא מחשבון. הוא נוהג את מכוניתו בעצמו והוא אינו אוכל במסעדות יוקרה. להיפך - הוא אוכל כמו ילד, מה שהוא רוצה ובכמויות גדולות ואף מסוכנות. לרוב הוא מוצא את אושרו באכילת סטייק עם תפוחי אדמה או המבורגר נוטף שומן ולא מפסיק לנשנש בוטנים, גלידה וממתקים. וכן, בלי קשר לבעלותו על חמישית ממניות החברה, הוא שותה בקביעות כבר שנים רבות כמויות אדירות של שרי קולה (קוקה קולה בטעם דובדבנים) כל יום.
באפט קורא כבר שנים לממשל האמריקאי להטיל מיסים גבוהים על העשירים, כמוהו. לפני עשורים הוא אף הודיע שעוד בחייו יתרום לצדקה 99% מנכסיו, כמעט את כל הונו. למעשה, הוא כבר תרם מעל 30 מיליארד לשיפורים בעולם, בכסף שנתרם לטובת אוכלוסיות חלשות ולפתרונות ההתחממות הגלובלית, דרך קרן ביל ומלינדה גייטס, עוד עשירים כקורח שעוסקים בזה כבר שנים רבות.
לגבי ילדיו, אין מה לדאוג להם... הוא אמר פעם שהוא רוצה להוריש להם מספיק כדי שירגישו שיש ביכולתם לעשות כל דבר, אך ידאג שהסכום לא יהיה כזה שיגרום להם לרצות לעשות שום דבר...
הנה וורן באפט לרגל קניית חברת ישקאר הישראלית (עברית):
http://youtu.be/7LUKu00ZO_k?t=20s
על חוכמת ההשקעות של באפט (עברית):
http://youtu.be/okdK9Ek8kEQ?t=4s
המשרדים הצנועים שבהם הוא יושב כבר 60 שנה:
https://youtu.be/uoaGaz-KDaw
הבית הצנוע, שהוא רכש בשנת 1958 ומאז הוא מתגורר בו:
https://youtu.be/PzFEs_9eNsU
בחירות התזונה הנוראות שלו, שעיתונאי ניסה בתחקיר למשך 5 ימים והרגיש נורא:
https://youtu.be/QzNOv2i_Q-w
ושני המולטי-מיליארדרים, באפט וביל גייטס, מתנסים בשירות לקוחות במסעדה:
https://youtu.be/NQWkNXr2ujI
מהם נטו וברוטו?
כשמדברים על ברוטו ונטו מתכוונים לרוב לסכום המלא שמקבלים - שזהו הברוטו (Gross). בעוד לסכום שנשאר אחרי שמורידים ממנו מיסים, הוצאות וכדומה - לו קוראים נטו (Net). מה שירד, אגב, נקרא טרה (Tara).
דוגמה? - אם קיבלנו משכורת של 5000 ש"ח, לעיתים קרובות נראה בתלוש המשכורת שהיו שם קודם 6000 ש"ח ברוטו, אבל אחרי שניכו לנו מיסים שונים, נשארו רק 5000 ש"ח נטו.
דוגמה נוספת: אם יש לנו חנות לצעצועים ואנו מוכרים בובה ב-80 ש"ח, למעשה לא הרווחנו 80 ש"ח ממכירת הבובה. מדוע? - כי את הבובה קנינו ממישהו אחר (יבואן שמוכר לחנויות, סיטונאי שמפיץ לחנויות שונות וכדומה). אם שילמנו עבורה 30 ש"ח (זו ההוצאה שלנו) ומכרנו אותה ב-80 ש"ח (זו ההכנסה שלנו), כמה הרווחנו מהמכירה? - נכון, 50 ש"ח הוא הרווח שלנו על הבובה!
הנה סרטון שמדגים את זה, כחלק מהסבר שלם על הכנסות והוצאות:
http://youtu.be/wCbUMP3-Q5I?t=11s
ועצה טובה כיצד ללמוד נטו:
https://youtu.be/_HlfDRTase0
השקעה (Investment) היא העברת סכום כסף, או חלק מההון שעומד לרשותך, לגורם אחר או לקניית משאב כלשהו, על מנת לייצר הכנסה ממנו.
השקעה של כסף זה לא לבזבז אותו אלא למסור אותו למטרה מסוימת, כדי להרוויח ממנו יותר כסף. דוגמאות להשקעות כאלה הן קנייה של דירה או חנות (קוראים לדברים כאלה נדל"ן), רכישת מניות בבורסה או אפילו לרכוש מטבעות של מדינות אחרות, מה שקרוי מטבע חוץ, או בקיצור מט"ח.
כל אלה יכולים לעלות בערכם ואז מרוויחים כסף. חלקם לא רק עולים אלא גם מכניסים סכומים תקופתיים. למשל אם תשכירו את הנכס שקניתם ובכל חודש יועברו לכם דמי השכירות - זו תהיה חלק מההכנסה שלכם והיא תבוא בנוסף לעליית ערכו המצופה של הנכס.
גם להקים עסק משלנו זה "להשקיע". אם את שוכרת חנות למשל, מרהטת ומעצבת אותה בסכום כסף מסוים ומקווה להרוויח מהחנות היפה עם המוצרים שאת מוכרת בה - זוהי השקעה.
צריך לדעת שבהשקעות אפשר להרוויח כסף, אבל אם אין לנו מזל או ידע מספיק אנחנו עלולים גם להפסיד כספים. לכן השקעות כדאי לבצע אחרי התייעצות עם מומחים בתחום שבו אנו מתכוונים להשקיע - כדי שלא נפסיד כסף שחשוב לנו!
הנה סרטון מצוין שמסביר את נושא ההשקעות לילדים (עברית):
http://youtu.be/7IZXQ9ccr18
כל אחת יודעת שכדאי להשקיע כסף ולא סתם להחזיק (עברית):
https://youtu.be/jhuMC8mCglQ
ולשעשוע מחויך - שפיגלר הכריש המייעץ מסביר איך לגייס השקעה מקרנות למימון סטארטאפים (עברית):
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
הבנק (Bank) הוא עסק שלמעשה מתווך בכסף. הבנק מתווך בין מי שיש לו כסף, שאינו דרוש לו באופן מיידי, לבין מי שצריכים כסף ואין להם.
למי שמפקיד אצלו כסף, הבנק משלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שניתן לחוסכים בבנק, כלומר, זהו רווח שמשלם הבנק על כך שהפקדנו בו את כספנו.
ממי שלוקח מהבנק הלוואה, לעומת זאת, גובה הבנק ריבית. כלומר, אדם שלווה כסף מהבנק, מחזיר לו את הכסף, בתוספת עוד קצת כסף שעליו הוחלט מראש (קוראים לו ריבית). בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.
חשוב לשים לב שהריבית היא מקור הכנסה יפה לבנקים, אבל הוא ממש אינו היחידי. בכל העולם גובים הבנקים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה כלשהי בעבורנו.
הסכומים הקטנים הללו שהבנק גובה מאיתנו כעמלות קטנות מצטרפים מכל לקוחות הבנק להכנסות עצומות של הבנקים. לכן כדאי להתמקח, ממש כמו בשוק, עם סניף הבנק שלכם ולהוריד את גובה העמלות הללו או לפחות את חלקן.
אם לא הצלחתם, אגב, שווה לעבור לבנק אחר. לבנק שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות שכאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, זה ברור, אבל מי אמר שעל גבכם?!
המילה בנק גויסה גם למוסדות נוספים שעוסקים בתיווך, למשל בדם כמו ב"בנק הדם. קראו באאוריקה על כמה בנקים שכאלה ואחרים - בתגית "בנקים".
הנה הרווחים של הבנקים:
https://youtu.be/CNaX42NlVgc
עמלות הן מקור הכנסה מטורף עבור הבנק, גם כשאתם פטורים מהן (עברית):
https://youtu.be/RBZv7avcSxg
וסחר במטבע חוץ, למשל, משמש את הבנק להרוויח ים של כסף מהכסף שהפקדתם אצלו (עברית):
https://youtu.be/NRCcC7P7hcE
ויש אלטרנטיבות הוגנות יותר - על בנקים ללא עמלות בעולם (עברית):
https://youtu.be/3fj3UKwsJsY?long=yes
כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) היא שיטה מסחרית המקשרת בין מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה - לבין מי שיכול לספק לו אותם בזול, מהמשאבים הפרטיים שלו. כך יכול בעל דירה להשכיר למישהו אחר חדר או מיטה ללילה, בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה.
האינטרנט הפך את התיווך בין אנשים לכלכלה של ממש. יוקר המחיה העולה בעולם המודרני, הדירות הקטנות והקושי להחזיר רכב פרטי בעיר הגדולה, לצד הקשר המיידי שניתן ליצור דרך הרשת, מאפשרים לאנשים להשכיר לאחרים את המכונית הפרטית שלהם, חדרים בביתם, כלי עבודה שברשותם, שטח משרדים לא מנוצל, מקומות פנויים בנסיעה ברכב ועוד.
גם נכסים ללא שימוש, כמו מקדחות ומכסחי דשא הפכו למקור הכנסה לאנשים פשוטים. אלה רכשו אותם אבל לא מנצלים אותם מספיק ומנגד - יש מי שזקוקים להם אבל לעתים רחוקות יחסית. את הצורך הזה ממלאים סטארטאפים טכנולוגיים, שפיתחו אתרים, אפליקציות וכלים זולים וידידותיים למשתמשים, המקשרים בין הצדדים.
בכלכלת השיתוף ניתן לסחור אפילו בזמן של מומחה או סתם של מישהו שזמנו בידו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.
כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה.
בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים להגשים חלומות גם מילניאלס, המעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם להיות בעלים או להוציא עליהם הון, אבל לפתע יכולים להגשימם ליום או ללילה אחד.
הנה הסבר מהיר על כלכלת השיתוף:
http://youtu.be/5y2P4z7DM88
הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה (עברית):
https://youtu.be/CDwNXKWPtqg
כתבה על הכלכלה השיתופית (עברית):
http://youtu.be/w9MDrWjvyNo
פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
ועסקים שיתופיים המשנים את חייהם של אנשים:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
קריסתו של בנק הסיליקון ואלי, בנק עמק הסיליקון הידוע בתור SVB, החלה אפקט דומינו של קריסות בנקים בעולם כולו. אבל איך זה שבנקים קורסים? האם בנק בהגדרה הוא לא גוף עסקי שתמיד מרוויח?
התשובה היא לא והיא מורכבת מכמה שכבות של ידע.
בנק (Bank), כל בנק, הוא עסק ששומר על הכסף של לקוחותיו. אבל תוך כדי השמירה על הכסף, הבנק למעשה משקיע חלק מהכסף, או מלווה אותו ללקוחות אחרים, שצריכים כסף ואין להם. לכן הם משלמים לבנק בריבית עבור ההלוואה, ריבית שתהיה חלק מהכנסותיו של הבנק.
יש סיבות רבות ונפוצות להתמוטטות או קריסה של בנקים. מהונאה, מעילה או סחר במידע פנים, שיכולים להוביל לסגירת הבנק ועד בנקים שלא עמדו בתקנות הממשלתיות או אפילו הפרו אותן ביודעין. הסנקציות שמופעלות כנגדו, במקרים כאלה, יכולה להוביל לכדי סגירת הבנק.
השקעות כושלות הן עוד סיבה לסגירתו של בנק והפסדי ענק ללקוחותיו. הם הפקידו בבנק את כספם. את הכסף שבידיו הבנק משקיע בבורסה וכשהבורסה קורסת, המניות שרכש הבנק צונחות בשווי שלהן. עכשיו לבנק אין כסף להשיב ללקוחותיו את חסכונותיהם, שאותם הפסיד בבורסה והוא קורס, ביחד עם רבים מלקוחותיו שהפסידו את כל מה שחסכו.
כך קורה בתקופות של מיתון כלכלי או שפל, כמו "השפל הגדול" למשל, שהיה בארצות הברית. בשפל כזה עלולים בנקים להיכשל, כשההשקעות שלהם, כספי החוסכים, מאבדות ערך ופוגעות קשות בלקוחות שלהם, שחסכו בהם האמינה שכספם יישמר.
ניהול לקוי של בנקים שמנהליהם טעו בהחלטות הניהול שלהם, עשו השקעות מסוכנות או הלוו כספים לעסקים, ללא הקפדה על נוהלים ובטחונות ראויים, יכולים גם הם להוביל לסגירה שלהם.
אך הסיבה המפחידה והיותר מוכרת לקריסת בנקים לאחרונה היא במצב בו בנק נכנס לקשיי נזילות ועתודות הכסף המזומן אינן מספיקות.
איך זה קורה?
מצב כזה קורה כשלקוחות לחוצים, בשל שמועות או דיווחים על מצב הבנק, וממהרים לפדות את כספם מהבנק. בהיעדר מזומנים, מצב בו הכסף הזמין לפדיון לא מספיק, הבנק קורס.
הנה הבנק הקורס - בנק המתמחה בטיפול בחברות הייטק, הבנק האמריקאי SVB (עברית):
https://youtu.be/nxjdDvpbjWs
על רווחי הבנקים האופייניים (מתורגם):
https://youtu.be/CNaX42NlVgc
בחיוך - איך בנק עם התנהגות כזו לא יאבד את אמון הלקוח? (עברית)
https://youtu.be/SHI-IlnCWEU
וסרטון תיעודי על קריסות בנקים והגורמים לכך:
https://youtu.be/t5w5mk1_K3A?long=yes
רווח
הכנסה היא סכום כסף שקיבלנו, על שירות, עבודה או מוצר שמכרנו לאחרים. הוצאה היא כסף שהוצאנו מכיסנו ונתנו למישהו אחר, בתמורה לשירות, מוצר או עבודה שעבד בשבילנו.
דוגמה: אם אנו מעסיקים עוזרת בית והיא מקבלת 40 ש"ח לשעה, לאחר יום עבודה של 5 שעות אנו נוציא מכיסנו 200 ש"ח וניתן לה. זוהי ההוצאה שלנו על שירותיה של עוזרת הבית.
אותם 200 ש"ח הם ההכנסה של העוזרת בעבור עבודתה. אם אנו עובדים בעבודה אחרת ומקבלים 300 ש"ח ליום עבודה - זו ההכנסה שלנו.
הנה סרטון שמדגים את נושא ההכנסות וההוצאות:
http://youtu.be/wCbUMP3-Q5I
וכיצד להתנהל עם הוצאות קטנות כך שיישאר לנו בכיס כסף גדול:
https://youtu.be/paeO10_qc9c
כלכלה שיתופית (Sharing Economy, Collaborative Economy) מאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש, להשכירם לאחרים או לשתף בהם אחרים ובמחיר זול.
הכלכלה השיתופית הוזילה מאד את העלויות לצעירים ולצעירים ברוחם. בעידן של פערים כלכליים גדולים ויוקר מחיה המטפס לשיאים חדשים, היא אולי הבשורה הטובה ביותר שלה זכה דור ה-Y, ה"מילניאלס".
באמצעותה יכול כל אחד לשכור או להשתתף בהוצאות של בעל דירה תמורת שינה בזול, לאכול בביתו של אדם שמכין אוכל טעים ולהתוודע לאנשים נוספים ולמארח, או להצטרף לנסיעה עם בעל מכונית, שמסיע נוסעים בכיוון שלו, שמצידם משתתפים בהוצאות הנסיעה, במחיר זול בהרבה מנסיעה במונית.
אלה רק דוגמאות קטנות למהפכה ענקית, שמוזילה מחירים ומאפשרת לאנשים לנצל את רכושם בצורה חכמה יותר ולטובת הסביבה. כי ריבוי של מכוניות חדשות, שעל פי מחקרים עומדות ללא שימוש במשך 95% מהזמן, או השכרה של רכוש, ש-80% ממנו הוא בשימוש רק פעם בחודש - כל אלו חוסכים משאבים, חומרים ושומרים על העולם המתחמם שלנו...
אבל כלכלת השיתוף גם מעוררת התנגדות עצומה. דוגמאות? - שימו לב להתנגדות של נהגי המוניות לחברה כמו אובר (Uber), שמאפשרת לבעלי רכב להסיע בתשלום ובזול, או airbnb שמאפשר להשכיר חדר בבית או דירה שלמה ופגע בתעשיית המלונאות.
אלה רק שתי דוגמאות, אבל תסמכו על המסעדות שאם טרנד הארוחות המשותפות בבתים יתחזק ויותר תיירים יאכלו בבתים פרטיים במקום בהן, אז גם בעליהן יצאו למאבק, או על התאחדות הסוחרים שתתנגד לשיתוף של כלי עבודה וכדומה. כולם ינופפו, בצדק מבחינתן, בנושא המיסים וההיטלים, שלא משלמים המשכירים והמשתפים עבור הכנסותיהם ובעובדה שהתחרות היא לא הוגנת ולא מעוגנת בחוק.
הנה ההתנגדות הגוברת לכלכלה השיתופית של Airbnb (עברית):
https://youtu.be/CeS5ciUbcrg
מה שהיא מחוללת בתחום המלונאות והמוניות (עברית):
https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=4m57s
וכנס של המלונאים בישראל המתנגדים לכסף השחור שעובר בכלכלה השיתופית (עברית):
https://youtu.be/VdHI5vlT0UE
כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) הם שמות לשיטה מסחרית המאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש להשכירם לאחרים, במחיר זול. מהצד השני, יכול גם מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה, ליצור קשר עם אנשים שיכולים לספק אותם מהמשאבים הפרטיים שלהם ובזול.
בכלכלה השיתופית יכול בעל דירה להשכיר בזול למישהו אחר חדר או מיטה ללילה. אדם שמכין אוכל טעים, יכול להכין מעט יותר ולמכור בזול או לארח מישהו שמעוניין באוכל ביתי טעים וזול. גם בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה. בכלכלת השיתוף ניתן לסחור גם בזמן של מומחה או להיעזר במישהו שזמנו בידו, בעשיית סידורים בשביל מי שעסוקים ומוכנים לשלם לו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.
כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה. הכל מבוסס על אמון באחרים, הליכה נגד החוקים וצורך כלכלי. בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים גם מי שמעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם לעצמם, אלא ליום או לילה אחד. ולא לשכוח - הם רוצים שאת כספם יקבלו אנשים קטנים כמותם ולא תאגידים חזקים ודורסניים כבעבר.
הנה הסבר מהיר על הכלכלה השיתופית:
http://youtu.be/5y2P4z7DM88
על הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה (עברית):
https://youtu.be/CDwNXKWPtqg
סקירה על התפחות התחום:
https://youtu.be/yy7MH9TyZck
כתבה על הכלכלה השיתופית (עברית):
http://youtu.be/w9MDrWjvyNo
פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
עסקים שיתופיים וכיצד הם משנים את חייהם של אנשים:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
כתבת טלוויזיה על הכלכלה השיתופית (עברית):
https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=27s?long=yes
פרק שני (עברית):
https://youtu.be/_rt_g31zk_Q?t=34s?long=yes
ושלישי - על הכלכלה הפוסט קפיטליסטית שמחליפה לאיטה את הקפיטליזם (עברית):
https://youtu.be/Gt_A9WRpUl0?t=18s?long=yes
המשקיע המכונה "האורקל מאומהה" הוא וורן באפט. הוא נחשב המשקיע הטוב בהיסטוריה האנושית והמשקיע הפרטי הגדול בעולם - אדם שמרוויח את סכומי הכסף הגדולים ביותר בעולם מהשקעות ורכישות של חברות מסחריות. מניית החברה שלו, חברת ברקשייר האת'וויי, נחשבת למניה הבודדת היקרה בעולם. הוא הביא אותה משווי של 19 דולר בעת שרכש אותה, לשווי של 276 אלף דולר ב-2017.
עם הון של הרבה יותר מ-80 מיליארד דולר, אין פלא שוורן באפט הוא אחד מעשירי העולם. הכל תודות ליכולת המדהימה לניתוח חברות והחלטה על רכישות מצוינות. הוא מגדיר את ההשקעות שהוא אוהב כ"חברות פשוטות שקל להבין אותן, עם הנהלה טובה ועם מותג חיובי ואיכותי ברמה עולמית שנראה שעתידו הטוב לפניו".
מעבר לתכונותיו הטרומיות כאיש עסקים מבריק, מדובר באדם צנוע ביותר, שנולד ב-1930 בן כמעט 90, שנוהג עד היום בעצמו במכונית חבוטה וגר בבית הצנוע שאותו רכש ב־1958 עם רעייתו. משרדיו השכורים של באפט שייכים לקבלן שהשכיר לו ושוכנים בבניין פשוט באומהה נברסקה - מדינה חקלאית נידחת שבה הוא גר ושאת הפשטות שלה הוא מעריץ.
אין לו טלפון חכם ולא טאבלט, לא מחשב ואפילו לא מחשבון. הוא נוהג את מכוניתו בעצמו והוא אינו אוכל במסעדות יוקרה. להיפך - הוא אוכל כמו ילד, מה שהוא רוצה ובכמויות גדולות ואף מסוכנות. לרוב הוא מוצא את אושרו באכילת סטייק עם תפוחי אדמה או המבורגר נוטף שומן ולא מפסיק לנשנש בוטנים, גלידה וממתקים. וכן, בלי קשר לבעלותו על חמישית ממניות החברה, הוא שותה בקביעות כבר שנים רבות כמויות אדירות של שרי קולה (קוקה קולה בטעם דובדבנים) כל יום.
באפט קורא כבר שנים לממשל האמריקאי להטיל מיסים גבוהים על העשירים, כמוהו. לפני עשורים הוא אף הודיע שעוד בחייו יתרום לצדקה 99% מנכסיו, כמעט את כל הונו. למעשה, הוא כבר תרם מעל 30 מיליארד לשיפורים בעולם, בכסף שנתרם לטובת אוכלוסיות חלשות ולפתרונות ההתחממות הגלובלית, דרך קרן ביל ומלינדה גייטס, עוד עשירים כקורח שעוסקים בזה כבר שנים רבות.
לגבי ילדיו, אין מה לדאוג להם... הוא אמר פעם שהוא רוצה להוריש להם מספיק כדי שירגישו שיש ביכולתם לעשות כל דבר, אך ידאג שהסכום לא יהיה כזה שיגרום להם לרצות לעשות שום דבר...
הנה וורן באפט לרגל קניית חברת ישקאר הישראלית (עברית):
http://youtu.be/7LUKu00ZO_k?t=20s
על חוכמת ההשקעות של באפט (עברית):
http://youtu.be/okdK9Ek8kEQ?t=4s
המשרדים הצנועים שבהם הוא יושב כבר 60 שנה:
https://youtu.be/uoaGaz-KDaw
הבית הצנוע, שהוא רכש בשנת 1958 ומאז הוא מתגורר בו:
https://youtu.be/PzFEs_9eNsU
בחירות התזונה הנוראות שלו, שעיתונאי ניסה בתחקיר למשך 5 ימים והרגיש נורא:
https://youtu.be/QzNOv2i_Q-w
ושני המולטי-מיליארדרים, באפט וביל גייטס, מתנסים בשירות לקוחות במסעדה:
https://youtu.be/NQWkNXr2ujI
כשמדברים על ברוטו ונטו מתכוונים לרוב לסכום המלא שמקבלים - שזהו הברוטו (Gross). בעוד לסכום שנשאר אחרי שמורידים ממנו מיסים, הוצאות וכדומה - לו קוראים נטו (Net). מה שירד, אגב, נקרא טרה (Tara).
דוגמה? - אם קיבלנו משכורת של 5000 ש"ח, לעיתים קרובות נראה בתלוש המשכורת שהיו שם קודם 6000 ש"ח ברוטו, אבל אחרי שניכו לנו מיסים שונים, נשארו רק 5000 ש"ח נטו.
דוגמה נוספת: אם יש לנו חנות לצעצועים ואנו מוכרים בובה ב-80 ש"ח, למעשה לא הרווחנו 80 ש"ח ממכירת הבובה. מדוע? - כי את הבובה קנינו ממישהו אחר (יבואן שמוכר לחנויות, סיטונאי שמפיץ לחנויות שונות וכדומה). אם שילמנו עבורה 30 ש"ח (זו ההוצאה שלנו) ומכרנו אותה ב-80 ש"ח (זו ההכנסה שלנו), כמה הרווחנו מהמכירה? - נכון, 50 ש"ח הוא הרווח שלנו על הבובה!
הנה סרטון שמדגים את זה, כחלק מהסבר שלם על הכנסות והוצאות:
http://youtu.be/wCbUMP3-Q5I?t=11s
ועצה טובה כיצד ללמוד נטו:
https://youtu.be/_HlfDRTase0
מהו השיבוש ומהי חדשנות משבשת?
"חדשנות משבשת" (Disruptive innovation), או "טכנולוגיה משבשת", הם מונחים זהים, המתארים חדשנות המובילה ליצירת שוק כלכלי חדש. בניגוד להקשר השלילי של המילה "שיבוש", כאן מובנו הוא לגמרי חיובי. מדובר בפיתוח של פתרונות טובים יותר לבעיות קיימות, כמו גם פתרונות לבעיות שלא ידענו שעומדות בפנינו. הסיבה? - ככל שיש חידושים, כן מתגלים אתגרים ובעיות מורכבים ומרתקים יותר.
אבל השיבוש לא סתם יוצר שוק חדש. הוא מרעיד ומשנה שוק קיים, דוחק ומחליף את השחקנים המסורתיים שבו ומייצר במקומו שוק חדש, המשפר את המצב בתחום, בדרך כלל לטובת הצרכנים והמשתמשים בו.
את המונח "חדשנות משבשת", טבע לראשונה הפרופסור כריסטנסן קלייטון מאוניברסיטת הווארד ומקורו הוא בעולם הטכנולוגיה.
איך זה קורה בפועל?
בבסיס השיבוש של שוק מצוי הערעור על האופן שבו הוא פועל וההתבססות שלו על פיתוחים קודמים ומיושנים. החדשנות המשבשת לא נובעת מעצם החידוש הטכנולוגי או החדשנות שלו, אלא מההשפעה הטכנולוגית המשמעותית על המשתמשים והאופן שבו הם מקבלים את הפתרון. כשאלו משתנים באופן דרמטי, כנראה שהשוק חווה שיבוש.
מי שמובילים חדשנות משבשת הם לרוב מיזמים "משבשי שוק". לרוב החדשנות המשבשת נולדת מטכנולוגיה "משנת משחק", או באנגלית גיימצ'יינג'ר (Game changer). טכנולוגיה כזו יכולה להתבסס על תהליכי פיתוח חדשים, המאפשרים ומממשים את הפוטנציאל לשיבוש של הסטטוס קוו הקיים בתחום.
מי שפיתחו טכנולוגיה כזו, מביאים לכך שאחריה זה נתפס כמיושן, טפשי, יקר ולא יעיל, לעשות את הדברים כמו בעבר. למשל, להתקשר לתחנת מוניות כדי להזמין מונית בעולם שיש בו אובר או גטאיט, ללכת לספריית וידאו בעולם עם נטפליקס, לקנות דיסקים בעולם שיש בו ספוטיפיי, או לקרוא בעשרות כרכים מסורבלים ולא מעודכנים של אנציקלופדיית נייר מודפסת, בעולם שיש בו ויקיפדיה.
כשחברה מייצרת שיבוש (בלעז "דיסראפשן"), היא מביאה לשינוי בדרך שבה בני אדם מתנהלים. השינוי הזה מייצר בדרך כלל ערך מוסף בחברה האנושית. ועדיין, כל חברה עסקית מעוניינת לייצר רווחים ולמנף את השינוי לרווח כלכלי למשקיעים ולמייסדים שלה. לכן חברות משבשות שוק צומחות בדרך כלל במהירות והופכות ל"חדי קרן", השוות מעל מיליארד דולר.
מיזמים כאלה הם למשל אובר, אמזון, אייר בי אנבי, נטפליקס, ויקיפדיה, ג'ימייל, ווייז, יוטיוב, ווטסאפ, ווייוורק ובתחום החומרה שורת המוצרים משבשי השוק שהוציאה חברת Apple בהנהגת סטיב ג'ובס, בהם שיבשה שווקים אדירים, מהאייפוד שהחליף את הווקמן ונגני המוסיקה הפרימיטיביים, דרך האייפון שעיצב מחדש את שוק הטלפונים הניידים והביא לירידה דרמטית בשימוש במחשבים אישיים ואפל מיוזיק שהחליפה את חנויות הדיסקים.
קורבנות הדיסראפשן הן לרוב חברות מיושנות שייצגו את השוק ששובש בחדשנות. ביניהן ניתן להזכיר את האנציקלופדיה בריטניה, שנכתבת בידי מומחים והובסה על ידי האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה, את חברת קודאק שנשארה תקועה על מצלמות פילם בזמן שהעולם עבר לשימוש במצלמות דיגיטליות, את חברת אוליבטי שייצרה מכונות כתיבה בעולם שנשטף בצונאמי של מחשבים אישיים, או בחברות כמו נוקיה ואריקסון שהאייפון והטלפונים החכמים שבאו אחריו הותירו חסרי מענה.
שווקים שונים שלמים שעברו שיבוש הולכים ומייתרים "שחקנים" עסקיים בני מאות שנים. כך נעלמים ונחלשים דרמטית העיתונים, לטובת אתרי חדשות ורשתות חברתיות. כך מוחלפים שדכנים בידי אפליקציות ההיכרויות כמו טינדר, חנויות מוסיקה בידי שירותי סטרימינג כמו ספוטיפיי, חנויות פיזיות בידי אתרי מכירות כמו אמזון ועלי אקספרס וכך הלאה.
הנה החדשנות המשבשת:
https://youtu.be/ystdF6jN7hc
אפליקציית שיתוף נסיעות משבשת שוק (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
עוד על חדשנות משבשת:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
יש עסקים שמבינים ולכן מעבירים את עצמם לשיבוש עסקיהם שלהם בחדשנות:
https://youtu.be/8d32Ps1VYAk
כך נולד השינוי בעסק המתאים את עצמו:
https://youtu.be/maKZ24qq-Ec
אבל זה לא שיבוש אלא שיפור:
https://youtu.be/XI9jB3rPttI
וזה הרבה יותר גדול, כי בעולם של היצע וביקוש האינטרס של כולנו שלכולנו יהיה טוב (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
"חדשנות משבשת" (Disruptive innovation), או "טכנולוגיה משבשת", הם מונחים זהים, המתארים חדשנות המובילה ליצירת שוק כלכלי חדש. בניגוד להקשר השלילי של המילה "שיבוש", כאן מובנו הוא לגמרי חיובי. מדובר בפיתוח של פתרונות טובים יותר לבעיות קיימות, כמו גם פתרונות לבעיות שלא ידענו שעומדות בפנינו. הסיבה? - ככל שיש חידושים, כן מתגלים אתגרים ובעיות מורכבים ומרתקים יותר.
אבל השיבוש לא סתם יוצר שוק חדש. הוא מרעיד ומשנה שוק קיים, דוחק ומחליף את השחקנים המסורתיים שבו ומייצר במקומו שוק חדש, המשפר את המצב בתחום, בדרך כלל לטובת הצרכנים והמשתמשים בו.
את המונח "חדשנות משבשת", טבע לראשונה הפרופסור כריסטנסן קלייטון מאוניברסיטת הווארד ומקורו הוא בעולם הטכנולוגיה.
איך זה קורה בפועל?
בבסיס השיבוש של שוק מצוי הערעור על האופן שבו הוא פועל וההתבססות שלו על פיתוחים קודמים ומיושנים. החדשנות המשבשת לא נובעת מעצם החידוש הטכנולוגי או החדשנות שלו, אלא מההשפעה הטכנולוגית המשמעותית על המשתמשים והאופן שבו הם מקבלים את הפתרון. כשאלו משתנים באופן דרמטי, כנראה שהשוק חווה שיבוש.
מי שמובילים חדשנות משבשת הם לרוב מיזמים "משבשי שוק". לרוב החדשנות המשבשת נולדת מטכנולוגיה "משנת משחק", או באנגלית גיימצ'יינג'ר (Game changer). טכנולוגיה כזו יכולה להתבסס על תהליכי פיתוח חדשים, המאפשרים ומממשים את הפוטנציאל לשיבוש של הסטטוס קוו הקיים בתחום.
מי שפיתחו טכנולוגיה כזו, מביאים לכך שאחריה זה נתפס כמיושן, טפשי, יקר ולא יעיל, לעשות את הדברים כמו בעבר. למשל, להתקשר לתחנת מוניות כדי להזמין מונית בעולם שיש בו אובר או גטאיט, ללכת לספריית וידאו בעולם עם נטפליקס, לקנות דיסקים בעולם שיש בו ספוטיפיי, או לקרוא בעשרות כרכים מסורבלים ולא מעודכנים של אנציקלופדיית נייר מודפסת, בעולם שיש בו ויקיפדיה.
כשחברה מייצרת שיבוש (בלעז "דיסראפשן"), היא מביאה לשינוי בדרך שבה בני אדם מתנהלים. השינוי הזה מייצר בדרך כלל ערך מוסף בחברה האנושית. ועדיין, כל חברה עסקית מעוניינת לייצר רווחים ולמנף את השינוי לרווח כלכלי למשקיעים ולמייסדים שלה. לכן חברות משבשות שוק צומחות בדרך כלל במהירות והופכות ל"חדי קרן", השוות מעל מיליארד דולר.
מיזמים כאלה הם למשל אובר, אמזון, אייר בי אנבי, נטפליקס, ויקיפדיה, ג'ימייל, ווייז, יוטיוב, ווטסאפ, ווייוורק ובתחום החומרה שורת המוצרים משבשי השוק שהוציאה חברת Apple בהנהגת סטיב ג'ובס, בהם שיבשה שווקים אדירים, מהאייפוד שהחליף את הווקמן ונגני המוסיקה הפרימיטיביים, דרך האייפון שעיצב מחדש את שוק הטלפונים הניידים והביא לירידה דרמטית בשימוש במחשבים אישיים ואפל מיוזיק שהחליפה את חנויות הדיסקים.
קורבנות הדיסראפשן הן לרוב חברות מיושנות שייצגו את השוק ששובש בחדשנות. ביניהן ניתן להזכיר את האנציקלופדיה בריטניה, שנכתבת בידי מומחים והובסה על ידי האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה, את חברת קודאק שנשארה תקועה על מצלמות פילם בזמן שהעולם עבר לשימוש במצלמות דיגיטליות, את חברת אוליבטי שייצרה מכונות כתיבה בעולם שנשטף בצונאמי של מחשבים אישיים, או בחברות כמו נוקיה ואריקסון שהאייפון והטלפונים החכמים שבאו אחריו הותירו חסרי מענה.
שווקים שונים שלמים שעברו שיבוש הולכים ומייתרים "שחקנים" עסקיים בני מאות שנים. כך נעלמים ונחלשים דרמטית העיתונים, לטובת אתרי חדשות ורשתות חברתיות. כך מוחלפים שדכנים בידי אפליקציות ההיכרויות כמו טינדר, חנויות מוסיקה בידי שירותי סטרימינג כמו ספוטיפיי, חנויות פיזיות בידי אתרי מכירות כמו אמזון ועלי אקספרס וכך הלאה.
הנה החדשנות המשבשת:
https://youtu.be/ystdF6jN7hc
אפליקציית שיתוף נסיעות משבשת שוק (עברית):
http://youtu.be/M92tohh_-Is
עוד על חדשנות משבשת:
http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
יש עסקים שמבינים ולכן מעבירים את עצמם לשיבוש עסקיהם שלהם בחדשנות:
https://youtu.be/8d32Ps1VYAk
כך נולד השינוי בעסק המתאים את עצמו:
https://youtu.be/maKZ24qq-Ec
אבל זה לא שיבוש אלא שיפור:
https://youtu.be/XI9jB3rPttI
וזה הרבה יותר גדול, כי בעולם של היצע וביקוש האינטרס של כולנו שלכולנו יהיה טוב (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
מה זה פינטק?
פינטק (Fintech) הוא שילוב של פיננסים (כסף) וטכנולוגיה, או בקיצור - טכנולוגיה פיננסית. תחום הפינטק הוא מהתחומים הצומחים והמבטיחים בעולם ההייטק של ימינו.
כשמדברים על עולם הפינטק, מכוונים בדרך כלל לחדשנות הטכנולוגית שמתרכזת בעולם הפיננסים. חברות פינטק מפתחות טכנולוגיות שמאפשרות לספק שירותים ומוצרים פיננסיים ולשפרם. הן עושות זאת באמצעות אפליקציות, אלגוריתמים ועוד פיתוחים מתקדמים ויוצרות פתרונות פיננסיים מקוונים לבעיות ותפקודים פיננסיים.
בפיתוחי הפינטק משתמשים בנקים, חברות ביטוח ומוסדות פיננסיים גדולים, כמו גם חברות סטארט אפ צעירות, המציעות שירותים חדשניים, חלקם משבשי שווקים מסורתיים באמצעות שירותים כספיים ופיננסיים חדשניים, שמשנים את חוקי העולם הפיננסי ואת התנהלותו. בין הפיתוחים הללו ניתן למצוא שירותים שמפשטים את דרכי התשלום, כמו גם מניעת תרמיות והונאות וכדומה.
הפינטק מוריד מחירים ועלויות, מספק שירותים גם למי שלא משתמשים בבנקים כלל ומגדיל את התחרות בתחום הפיננסי.
מטבעות וירטואליים, מימון המונים, העברות כספים, גיוס השקעות, אינטרנט של הכסף, ניהול נכסים והעברת כספים - כל אלה ומשימות רבות אחרות מנוהלים כיום באמצעות תחום הפינטק.
הנה עולם הפינטק:
https://youtu.be/zsMDKGJOJS0
מצגת וידאו של עולם הפינטק:
https://youtu.be/efJXoyugPvM
בלנדר - מיזם להלוואות חברתיות (עברית):
https://youtu.be/Z0kQ3kA16os
מיזם הלוואות לעסקים קטנים:
https://youtu.be/WAVs25E5Nnc
וזו הסיבה שהבנקים עדיין לא נפגעו מהמהפכה הדיגיטלית (עברית):
https://youtu.be/T-MbZdBegDA
פינטק (Fintech) הוא שילוב של פיננסים (כסף) וטכנולוגיה, או בקיצור - טכנולוגיה פיננסית. תחום הפינטק הוא מהתחומים הצומחים והמבטיחים בעולם ההייטק של ימינו.
כשמדברים על עולם הפינטק, מכוונים בדרך כלל לחדשנות הטכנולוגית שמתרכזת בעולם הפיננסים. חברות פינטק מפתחות טכנולוגיות שמאפשרות לספק שירותים ומוצרים פיננסיים ולשפרם. הן עושות זאת באמצעות אפליקציות, אלגוריתמים ועוד פיתוחים מתקדמים ויוצרות פתרונות פיננסיים מקוונים לבעיות ותפקודים פיננסיים.
בפיתוחי הפינטק משתמשים בנקים, חברות ביטוח ומוסדות פיננסיים גדולים, כמו גם חברות סטארט אפ צעירות, המציעות שירותים חדשניים, חלקם משבשי שווקים מסורתיים באמצעות שירותים כספיים ופיננסיים חדשניים, שמשנים את חוקי העולם הפיננסי ואת התנהלותו. בין הפיתוחים הללו ניתן למצוא שירותים שמפשטים את דרכי התשלום, כמו גם מניעת תרמיות והונאות וכדומה.
הפינטק מוריד מחירים ועלויות, מספק שירותים גם למי שלא משתמשים בבנקים כלל ומגדיל את התחרות בתחום הפיננסי.
מטבעות וירטואליים, מימון המונים, העברות כספים, גיוס השקעות, אינטרנט של הכסף, ניהול נכסים והעברת כספים - כל אלה ומשימות רבות אחרות מנוהלים כיום באמצעות תחום הפינטק.
הנה עולם הפינטק:
https://youtu.be/zsMDKGJOJS0
מצגת וידאו של עולם הפינטק:
https://youtu.be/efJXoyugPvM
בלנדר - מיזם להלוואות חברתיות (עברית):
https://youtu.be/Z0kQ3kA16os
מיזם הלוואות לעסקים קטנים:
https://youtu.be/WAVs25E5Nnc
וזו הסיבה שהבנקים עדיין לא נפגעו מהמהפכה הדיגיטלית (עברית):
https://youtu.be/T-MbZdBegDA
מהי שחיתות?
שחיתות היא המילה המוכרת לשחיתות שלטונית או פוליטית. השחיתות היא שימוש שבעלי משרה ציבורית עושים בכדי להרוויח דברים או לקבל טובות הנאה. אם שר, חבר כנסת, ראש עיר, פקיד ממשלתי או בעלי משרות אחרים, מקבלים שוחד, תשלום בכסף או בדברים שעולים כסף, הם נחשבים למי שפשעו בשחיתות. גם הונאה וקבלת דברים במרמה הן עבירות שחיתות חמורות.
השחיתות היא אחד הדברים שגורמים להתמרמרות בציבור ולתחושה שהמנהיגות אינה ראויה. במקומות שבהן השחיתות גדולה, הדמוקרטיה והאמון של הציבור בה נחלשים. עליה בשחיתות הציבורית גורמת גם לעליה בפשע בכלל. לכן ישנן קבוצות הלוחמות בשחיתות, מסייעות לאנשים שמעוניינים לחשוף שחיתויות, פונים לבית המשפט ולמשטרה בדרישה לחקור ולהעמיד לדין מושחתים וכן הלאה.
חשבו בעצמכם: מה אתם הייתם עושים אם הייתם שומעים על חבר שלקח שוחד או נתן לאחרים?
הנה המשמעות האמיתית של השחיתות (עברית):
http://youtu.be/IOFtgOScxGE
תנועה שנלחמת נגד השחיתות בישראל (עברית):
http://youtu.be/QoGuc09dQYE
שיר השחיתות (עברית):
http://youtu.be/_-ndKH62z-M
ובחיוך - מגדת עתידות שנדהמת מהשחיתות ומבטיחה שהיא תשפיע על תוצאות הבחירות... (עברית)
https://youtu.be/0m_C2ASm2So
שחיתות היא המילה המוכרת לשחיתות שלטונית או פוליטית. השחיתות היא שימוש שבעלי משרה ציבורית עושים בכדי להרוויח דברים או לקבל טובות הנאה. אם שר, חבר כנסת, ראש עיר, פקיד ממשלתי או בעלי משרות אחרים, מקבלים שוחד, תשלום בכסף או בדברים שעולים כסף, הם נחשבים למי שפשעו בשחיתות. גם הונאה וקבלת דברים במרמה הן עבירות שחיתות חמורות.
השחיתות היא אחד הדברים שגורמים להתמרמרות בציבור ולתחושה שהמנהיגות אינה ראויה. במקומות שבהן השחיתות גדולה, הדמוקרטיה והאמון של הציבור בה נחלשים. עליה בשחיתות הציבורית גורמת גם לעליה בפשע בכלל. לכן ישנן קבוצות הלוחמות בשחיתות, מסייעות לאנשים שמעוניינים לחשוף שחיתויות, פונים לבית המשפט ולמשטרה בדרישה לחקור ולהעמיד לדין מושחתים וכן הלאה.
חשבו בעצמכם: מה אתם הייתם עושים אם הייתם שומעים על חבר שלקח שוחד או נתן לאחרים?
הנה המשמעות האמיתית של השחיתות (עברית):
http://youtu.be/IOFtgOScxGE
תנועה שנלחמת נגד השחיתות בישראל (עברית):
http://youtu.be/QoGuc09dQYE
שיר השחיתות (עברית):
http://youtu.be/_-ndKH62z-M
ובחיוך - מגדת עתידות שנדהמת מהשחיתות ומבטיחה שהיא תשפיע על תוצאות הבחירות... (עברית)
https://youtu.be/0m_C2ASm2So
מהי כלכלת החלטורה ומה הבעיה בה?
כלכלת חלטורה (Gig Economy), גיג אקונומי, כלכלת הגיג, או כלכלת הפלטפורמה, הם שמות שונים לשיטה של העסקת אנשים, כשהחיבור בין נותן השירות לבין המקבל הוא באמצעות אפליקציות.
שליח, אינסטלטור, נגר או רואה חשבון - כולם יכולים להתחבר היום גם כך וזהו ללא ספק החידוש הגדול בעולם העבודה.
הגלובליזציה, הסמארטפון,חשיפת המשק לתחרות בינלאומית ואפילו הקורונה והמגבלות שהיא הציבה בפני רבים - כל אלה מתחברים לחלום של המילניאלס לעבוד רק שעה ביום במקום שמונה וכולם ביחד הגבירו את ההתפתחות של חברות כוח אדם, את תופעת החוזים האישיים ולבסוף את כלכלת הגיג או החלטורה.
בין אם מדובר בהשכרת דירות, נסיעת מוניות או שליחויות של ארוחות וקניות - זוהי עבודה שמנוהלת ומאורגנת באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, על בסיס עבודה של פרילנסרים (עובדים עצמאיים) וכמעט תמיד על בסיס טכנולוגיות הפועלות דרך האינטרנט, כמו אתרים, פלטפורמות ואפליקציות.
הכלכלה הזו פתחה שער לפרילנסרים חרוצים, לעבוד מהבית או להשכיר אותו ולהרוויח כמעט כאילו הלכו יום יום לעבודה. או כאילו פתחו עסק, שכרו מקום, שילמו חשבונות, ניהלו מלאי והעסיקו עובדים - אבל בעצם ללא כל המטלות וההוצאות הללו.
#הבעייה בכלכלה כזו
אבל יש גם צד בעייתי בגיג אקונומי והוא מתמקד בעיקר בביקורת הקשה כנגד מודל ההעסקה של החברות הללו. המודל הזה מסווג אותם כ"עצמאים", לרוב באופן שאינו אמיתי ולכן פוגע בתנאים הסוציאליים שלהם.
כי אם מסתכלים על זה באופן סוציאלי, אז החברות הללו מעסיקות מאות ואף אלפי עובדים, אבל ללא הזכות של אותם עובדים לקבל הכרה כעובדי החברה, מה שהולך ומחייב אותן לתת להם את הזכויות הסוציאליות הנובעות ממעמד כזה.
כשחברת פלטפורמה כמו Airbnb, Uber, Gett או Wolt מחתימה את הפרילנסרים על הסכם עבודה זה בסדר. אבל כשהיא מתייחסת אליהם בחוזה כפרילנסרים ובכל מצב אחר הם היו כן עובדים שלה, זהו הסכם מקפח. בכך היא שוללת מהם למעשה את מעמדם האמיתי כעובדים ואת הזכויות הסוציאליות שהיו מקבלים בתור שכאלה.
החברות הללו טוענות שמה שהשתנה הן שיטות העבודה וזאת בעיקר בזכות הקידמה הטכנולוגית. מבחינתן דווקא מגפת הקורונה הוכיחה לעולם עד כמה השתנתה סביבת העבודה בעולם המודרני ושוק העבודה וחוקי העבודה הם שצריכים להתאים את עצמם לפלטפורמות הטכנולוגיות החדשות שהתפתחו בעולם בשנים האחרונות.
הנה כלכלת החלטורה (מתורגם):
https://youtu.be/OXT8xdqcAoU
מהי כלכלת החלטורה? - באנגלית:
https://youtu.be/AcCBqn2bjdc
חברת Fivver שפתחה דלת לפרילנסרים:
https://youtu.be/Npta6zk_Eu0
חברת וולט עם השליחים הלחוצים שלה (עברית):
https://youtu.be/ZMNjSXu8Afk
בעולם מככבים הנהגים של Uber שמציעים שירותי מוניות עם הרכב הפרטי שלהם (עברית):
https://youtu.be/rqXUlxtf6Ts
ועם המודל שלהן חברות כמו וולט יכולות להסתבך גם בדורסנות עסקית (עברית):
https://youtu.be/5GUcX0TRdiY
כלכלת חלטורה (Gig Economy), גיג אקונומי, כלכלת הגיג, או כלכלת הפלטפורמה, הם שמות שונים לשיטה של העסקת אנשים, כשהחיבור בין נותן השירות לבין המקבל הוא באמצעות אפליקציות.
שליח, אינסטלטור, נגר או רואה חשבון - כולם יכולים להתחבר היום גם כך וזהו ללא ספק החידוש הגדול בעולם העבודה.
הגלובליזציה, הסמארטפון,חשיפת המשק לתחרות בינלאומית ואפילו הקורונה והמגבלות שהיא הציבה בפני רבים - כל אלה מתחברים לחלום של המילניאלס לעבוד רק שעה ביום במקום שמונה וכולם ביחד הגבירו את ההתפתחות של חברות כוח אדם, את תופעת החוזים האישיים ולבסוף את כלכלת הגיג או החלטורה.
בין אם מדובר בהשכרת דירות, נסיעת מוניות או שליחויות של ארוחות וקניות - זוהי עבודה שמנוהלת ומאורגנת באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, על בסיס עבודה של פרילנסרים (עובדים עצמאיים) וכמעט תמיד על בסיס טכנולוגיות הפועלות דרך האינטרנט, כמו אתרים, פלטפורמות ואפליקציות.
הכלכלה הזו פתחה שער לפרילנסרים חרוצים, לעבוד מהבית או להשכיר אותו ולהרוויח כמעט כאילו הלכו יום יום לעבודה. או כאילו פתחו עסק, שכרו מקום, שילמו חשבונות, ניהלו מלאי והעסיקו עובדים - אבל בעצם ללא כל המטלות וההוצאות הללו.
#הבעייה בכלכלה כזו
אבל יש גם צד בעייתי בגיג אקונומי והוא מתמקד בעיקר בביקורת הקשה כנגד מודל ההעסקה של החברות הללו. המודל הזה מסווג אותם כ"עצמאים", לרוב באופן שאינו אמיתי ולכן פוגע בתנאים הסוציאליים שלהם.
כי אם מסתכלים על זה באופן סוציאלי, אז החברות הללו מעסיקות מאות ואף אלפי עובדים, אבל ללא הזכות של אותם עובדים לקבל הכרה כעובדי החברה, מה שהולך ומחייב אותן לתת להם את הזכויות הסוציאליות הנובעות ממעמד כזה.
כשחברת פלטפורמה כמו Airbnb, Uber, Gett או Wolt מחתימה את הפרילנסרים על הסכם עבודה זה בסדר. אבל כשהיא מתייחסת אליהם בחוזה כפרילנסרים ובכל מצב אחר הם היו כן עובדים שלה, זהו הסכם מקפח. בכך היא שוללת מהם למעשה את מעמדם האמיתי כעובדים ואת הזכויות הסוציאליות שהיו מקבלים בתור שכאלה.
החברות הללו טוענות שמה שהשתנה הן שיטות העבודה וזאת בעיקר בזכות הקידמה הטכנולוגית. מבחינתן דווקא מגפת הקורונה הוכיחה לעולם עד כמה השתנתה סביבת העבודה בעולם המודרני ושוק העבודה וחוקי העבודה הם שצריכים להתאים את עצמם לפלטפורמות הטכנולוגיות החדשות שהתפתחו בעולם בשנים האחרונות.
הנה כלכלת החלטורה (מתורגם):
https://youtu.be/OXT8xdqcAoU
מהי כלכלת החלטורה? - באנגלית:
https://youtu.be/AcCBqn2bjdc
חברת Fivver שפתחה דלת לפרילנסרים:
https://youtu.be/Npta6zk_Eu0
חברת וולט עם השליחים הלחוצים שלה (עברית):
https://youtu.be/ZMNjSXu8Afk
בעולם מככבים הנהגים של Uber שמציעים שירותי מוניות עם הרכב הפרטי שלהם (עברית):
https://youtu.be/rqXUlxtf6Ts
ועם המודל שלהן חברות כמו וולט יכולות להסתבך גם בדורסנות עסקית (עברית):
https://youtu.be/5GUcX0TRdiY
