הבנק שומר לנו על הכסף. אבל בזמן שהוא שומר על כספנו, הוא משתמש בו לשלל פעילויות כלכליות שמכניסות לו הון. המשעשע הוא שהבנק מרוויח מהכסף שלנו הרבה גם כך ומשלם לנו גרושים עבור זה, אם בכלל. אבל החלק הלא משעשע הוא בצד השני, שבו הוא גובה מאיתנו סכומי כסף רבים בתור עמלות על כל פעולה, גם כזו שמעשירה אותו. כך מרוויח גם ממי שיש לו כסף ונתן לבנק להשתמש בו לרווחיו שלו וגם ממי שבמצוקה ומתקשה לעמוד בחובותיו.

לא הבנתם? - ובכן, הבנקים גובים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה בנקאית כלשהי. הסכומים הקטנים הללו מצטרפים להכנסות עצומות של הבנקים.

משום כך אפשר וכדאי להתמקח, ממש כמו בשוק, עם סניף הבנק שלכם ולהוריד את העמלות הללו או את חלקן. אם לא הצלחתם, שווה לעבור לבנק אחר, שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות כאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, אבל לא על גבכם או על גבנו!


הנה עמלות הבנקים:

https://youtu.be/QKkUwKe5II8


כך אפשר להקטין משמעותית את העמלות של הבנקים:

https://youtu.be/LzPVaZVBRtQ


ובחיוך מריר - על ההצעה הנדיבה של הבנק שהיא תמיד נדיבה כלפיו (עברית):

https://youtu.be/SHI-IlnCWEU


וסאטירה שממחישה באופן משעשע כמה שזה לא משעשע:

https://youtu.be/aMavrv-xNaU

מתח רווחים נמוך הוא מכירה של כמות גדולה של מוצרים, במחיר זול במיוחד ליחידה בודדת. כך ניתן להרוויח מעט על כל מוצר, אבל ההכנסה על כל המוצרים גדלה.

חנויות משתמשות במחירים זולים מסיבות שונות. יש כאלו שנעזרים במחיר הזול, כדי לפרוץ לשוק חדש ולמכור לצרכנים שרגילים לקנות ביוקר. הללו קונים אצלם בזול והם זוכים בנתח-שוק, אחוזים מהמכירות של אותו מוצר בשוק. כך נכנסה רשת קופיקס, למשל, לשוק בתי הקפה, בתוך זמן קצר ובהצלחה מרשימה. כך הצליחו מוצרים זולים ואיכותיים כמו המכוניות מהמזרח הרחוק, להפוך את המכוניות הללו ללהיטי מכירות בשוק הרכב היקר.

לעיתים מתבסס עסק שלם על מכירות במתח רווחים נמוך. רשתות הדיסקאונט, בארץ ובעולם, מוכרות את כל המוצרים במחירים זולים יותר. הן מפנקות פחות וחוסכות בעיצוב החנויות ובשטחי המכירה, אך את החסכון הזה בתפעול החנויות הן "מגלגלות" אל הלקוח, כלומר מוזילות לו את המחירים.

תוכלו לקרוא וללמוד על זה בהרחבה באאוריקה, בתגית "מתח רווחים נמוך, יוקר המחיה, צרכנות".


הנה יזם קופיקס, שהכל בה עלה בה 5 שקלים, מסביר את השיטה:

http://youtu.be/j1_3iAXz1jg


וחברה המתמחרת שיחות סלולאר במחירים זולים ועדיין מרוויחה:

http://youtu.be/lBT8AL2sOGI

מונופול הוא משחק לוח של עסקים המאפשר לצעירים, ילדים ובני נוער, ללמוד על העולם העסקי, בדגש על נכסים, כלומר נדל"ן, תוך כדי משחק.

מטרת המשחק היא השגת השליטה, מונופול, על שטחים בלוח המשחק. עושים זאת באמצעות קנייה ומכירה של נדל"ן, כמו מלונות, בתים ועוד. במהלך המשחק מקבלים שכר דירה ממי ש"חונים" על נכס שבבעלותך, נענשים על ידי שלטונות המס, נכנסים לכלא ושאר חוויות מהחיים...

המנצח במשחק הוא זה שצובר את הרכוש הרב ביותר בנדל"ן ובמזומן.

המשחק יצא לאור על ידי האחים פרקר בשנת 1935, בעיצומו של "השפל הגדול". הצלחתו המסחררת של המשחק הביאה לשלל גירסאות בכל העולם ובשפות רבות.

במשך השנים נמכרו כמעט 300 מיליון משחקי מונופול. לאורך התקופה יצאו למשחק עידכונים וגירסאות רבות, כולל גירסה שעושה שימוש בכרטיסי אשראי, גירסאות לסרטים מצליחים ועוד.

הורים רבים רואים בו משחק חשוב לחינוך הכלכלי של ילדיהם, כולל העובדה שהוא מעמת אותם עם מושגים כמו מיסים, ענישה, מימון, רכישה ומכירה וכדומה.


הנה סרטון של ילדים משחקים את משחק המונופול (עברית):

http://youtu.be/Xf37SCXNpQk


קדימון מסרט על תולדות משחק המונופול:

http://youtu.be/xgfZBytTmBs


סרטון אנימציה שמתאר את משחק המונופול:

http://youtu.be/gQDmx5L-6MA


והדרכה באנגלית למשחק המונופול:

http://youtu.be/YW3Z3pioAFc

הבנק (Bank) הוא עסק שלמעשה מתווך בכסף. הבנק מתווך בין מי שיש לו כסף, שאינו דרוש לו באופן מיידי, לבין מי שצריכים כסף ואין להם.

למי שמפקיד אצלו כסף, הבנק משלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שניתן לחוסכים בבנק, כלומר, זהו רווח שמשלם הבנק על כך שהפקדנו בו את כספנו.

ממי שלוקח מהבנק הלוואה, לעומת זאת, גובה הבנק ריבית. כלומר, אדם שלווה כסף מהבנק, מחזיר לו את הכסף, בתוספת עוד קצת כסף שעליו הוחלט מראש (קוראים לו ריבית). בצורה זו משלם מקבל ההלוואה לבנק תמורת השימוש בכסף שאינו שלו.

חשוב לשים לב שהריבית היא מקור הכנסה יפה לבנקים, אבל הוא ממש אינו היחידי. בכל העולם גובים הבנקים עמלות עבור כל פעולה שאנו עושים. העמלה היא סכום קטן שאנו משלמים על כך שהבנק עשה פעולה כלשהי בעבורנו.

הסכומים הקטנים הללו שהבנק גובה מאיתנו כעמלות קטנות מצטרפים מכל לקוחות הבנק להכנסות עצומות של הבנקים. לכן כדאי להתמקח, ממש כמו בשוק, עם סניף הבנק שלכם ולהוריד את גובה העמלות הללו או לפחות את חלקן.

אם לא הצלחתם, אגב, שווה לעבור לבנק אחר. לבנק שלוקח עמלות נמוכות או אפילו נותן פטור מעמלות שכאלה. התחרות בין הבנקים גורמת לכך שתמיד יהיה בנק כזה והמעבר היום קל מתמיד. הבנק צריך להרוויח, זה ברור, אבל מי אמר שעל גבכם?!

המילה בנק גויסה גם למוסדות נוספים שעוסקים בתיווך, למשל בדם כמו ב"בנק הדם. קראו באאוריקה על כמה בנקים שכאלה ואחרים - בתגית "בנקים".


הנה הרווחים של הבנקים:

https://youtu.be/CNaX42NlVgc


עמלות הן מקור הכנסה מטורף עבור הבנק, גם כשאתם פטורים מהן (עברית):

https://youtu.be/RBZv7avcSxg


וסחר במטבע חוץ, למשל, משמש את הבנק להרוויח ים של כסף מהכסף שהפקדתם אצלו (עברית):

https://youtu.be/NRCcC7P7hcE


ויש אלטרנטיבות הוגנות יותר - על בנקים ללא עמלות בעולם (עברית):

https://youtu.be/3fj3UKwsJsY?long=yes

קריסתו של בנק הסיליקון ואלי, בנק עמק הסיליקון הידוע בתור SVB, החלה אפקט דומינו של קריסות בנקים בעולם כולו. אבל איך זה שבנקים קורסים? האם בנק בהגדרה הוא לא גוף עסקי שתמיד מרוויח?

התשובה היא לא והיא מורכבת מכמה שכבות של ידע.

בנק (Bank), כל בנק, הוא עסק ששומר על הכסף של לקוחותיו. אבל תוך כדי השמירה על הכסף, הבנק למעשה משקיע חלק מהכסף, או מלווה אותו ללקוחות אחרים, שצריכים כסף ואין להם. לכן הם משלמים לבנק בריבית עבור ההלוואה, ריבית שתהיה חלק מהכנסותיו של הבנק.

יש סיבות רבות ונפוצות להתמוטטות או קריסה של בנקים. מהונאה, מעילה או סחר במידע פנים, שיכולים להוביל לסגירת הבנק ועד בנקים שלא עמדו בתקנות הממשלתיות או אפילו הפרו אותן ביודעין. הסנקציות שמופעלות כנגדו, במקרים כאלה, יכולה להוביל לכדי סגירת הבנק.

השקעות כושלות הן עוד סיבה לסגירתו של בנק והפסדי ענק ללקוחותיו. הם הפקידו בבנק את כספם. את הכסף שבידיו הבנק משקיע בבורסה וכשהבורסה קורסת, המניות שרכש הבנק צונחות בשווי שלהן. עכשיו לבנק אין כסף להשיב ללקוחותיו את חסכונותיהם, שאותם הפסיד בבורסה והוא קורס, ביחד עם רבים מלקוחותיו שהפסידו את כל מה שחסכו.

כך קורה בתקופות של מיתון כלכלי או שפל, כמו "השפל הגדול" למשל, שהיה בארצות הברית. בשפל כזה עלולים בנקים להיכשל, כשההשקעות שלהם, כספי החוסכים, מאבדות ערך ופוגעות קשות בלקוחות שלהם, שחסכו בהם האמינה שכספם יישמר.

ניהול לקוי של בנקים שמנהליהם טעו בהחלטות הניהול שלהם, עשו השקעות מסוכנות או הלוו כספים לעסקים, ללא הקפדה על נוהלים ובטחונות ראויים, יכולים גם הם להוביל לסגירה שלהם.

אך הסיבה המפחידה והיותר מוכרת לקריסת בנקים לאחרונה היא במצב בו בנק נכנס לקשיי נזילות ועתודות הכסף המזומן אינן מספיקות.

איך זה קורה?

מצב כזה קורה כשלקוחות לחוצים, בשל שמועות או דיווחים על מצב הבנק, וממהרים לפדות את כספם מהבנק. בהיעדר מזומנים, מצב בו הכסף הזמין לפדיון לא מספיק, הבנק קורס.


הנה הבנק הקורס - בנק המתמחה בטיפול בחברות הייטק, הבנק האמריקאי SVB (עברית):

https://youtu.be/nxjdDvpbjWs


על רווחי הבנקים האופייניים (מתורגם):

https://youtu.be/CNaX42NlVgc


בחיוך - איך בנק עם התנהגות כזו לא יאבד את אמון הלקוח? (עברית)

https://youtu.be/SHI-IlnCWEU


וסרטון תיעודי על קריסות בנקים והגורמים לכך:

https://youtu.be/t5w5mk1_K3A?long=yes

ארביטראז' (Arbitrage) הוא ניצול לצורך עשיחת רווחים של פערי המחירים או השווי של נכס או מוצר כלשהו.

זוהי שיטה בה מנצלים את פערי המחיר של אותו נכס בשווקים שונים - שני שווקים או יותר. הרעיון הוא שקונים במקום בו הנכס זול ומוכרים אותו במקום שבו הוא יקר.

הרעיון הוא לנצל חוסר יעילות זמני בשוק או הפרשי מחירים משמעותיים בין שני שווקים שנגישים לך - לקניה ומכירה.


#דוגמאות
ישנם שווקים נפרדים לסחורות, כמו שוק הנפט או שוק הזהב. מחיריהם של החומרים הללו, למשל, נקובים במטבעות שונים בכל שוק (דולר, יורו וכו'). המחירים השונים הללו מאפשרים לסוחרים לנצל פערים בשער החליפין של המטבעות והארביטראז' במחירי הסחורות כדי לעשות כסף.

עוד אפשרות היא להרוויח, למשל, אם היחס בין מחירי מניות של שתי חברות, כשאחת קונה את השנייה, אינו זהה ליחס שלפיו עתידה להתבצע ההחלפה. במקרה כזה נוצרת הזדמנות לארביטראז' בין מניותיהן - כשניתן להרוויח על ידי קניית אחת המניות ומכירה של השנייה, לפי אותו היחס.


#הבעיה
את הארביטראז' הסוחרים מכנים "כסף על הרצפה", כי הרווח אמור להיות בטוח ובדרך כלל נטול סיכונים.

ובכל זאת, דווקא העובדה שארביטראז' הוא מעין רווח נטול סיכון היא שעלולה לגרום בסופו של דבר לסגירת מרווח הארביטראז' על פי העיקרון של "היצע וביקוש". אם רבים יזהו את ההזדמנות לרווח נטול סיכון, זה יביא לכך שיהיו עוד ועוד סוחרים שירצו להצטרף ל"חגיגה" ולהרוויח מהארביטראז'.

כלומר, במקרה כזה הביקוש הגדל בקנייה עלול להעלות את המחירים והפוטנציאל להרוויח במכירה מהארביטראז' יילך ויקטן.


#סיכונים
אמנם נראה לעין שבדרך כלל ארביטראז' היא פעולה נטולת סיכונים, אבל למעשה ישנם סיכונים מסוימים ואפילו משמעותיים להפסד בעסקאות ארביטראז':

סיכון מהזמן העובר - הסיכון הראשון הוא סיכון הזמן, בו קיים סיכון מסוים ותמידי במרווח הזמן שבין הקנייה למכירה. אמנם זהו סיכון קטן, אך הוא קיים וייתכן שבשווקים יחול שינוי שיביא להפסד.

סיכון צד ב' - זה סיכון שהצד השני, זה שהבטיח למכור או לקנות נכס במחיר מסוים, לא יוכל לבצע את העסקה כפי שהבטיח ובכך הוא עלול להכשיל את השלמת עסקת הארביטראז' הכוללת, יאחר אותה או ישנה לכם את מחיר הביצוע של העסקה למחיר הפסד.

סיכון הנובע מאי זהות - אם הנכסים שמעורבים בשני קצות העסקה אינם זהים לחלוטין ועושה העסקה הניח בטעות שהם דומים או שמחיריהם צריכים להיות קשורים, הרי שהוא לקח על עצמו את הסיכון שבהנחה מוטעית. ההפסד שנובע מטעות מסוג זה עלול להיות משמעותי, כגודל השוני שמתגלה בין הנכסים.


מה זה ארביטראז'?

https://youtu.be/MhwrQpXQq4I


שיטת הארביטראז' בעולם העסקים:

https://youtu.be/s7QfCsGqeuw


ארביטראז' של סחורות כדוגמה:

https://youtu.be/7jXrwR9SGTI


כך ארביטראז' עובד בצורות שונות:

https://youtu.be/Vk9roB0SBfE


הסיבות לפערי מחיר מהווים הזדמנות (עברית):

https://youtu.be/7Fux2nF0WBI


וארביטראז' אפשר ליישם במסחר מקוון:

https://youtu.be/6WBQ2jR5M-8

הכנסה היא סכום כסף שקיבלנו, על שירות, עבודה או מוצר שמכרנו לאחרים. הוצאה היא כסף שהוצאנו מכיסנו ונתנו למישהו אחר, בתמורה לשירות, מוצר או עבודה שעבד בשבילנו.

דוגמה: אם אנו מעסיקים עוזרת בית והיא מקבלת 40 ש"ח לשעה, לאחר יום עבודה של 5 שעות אנו נוציא מכיסנו 200 ש"ח וניתן לה. זוהי ההוצאה שלנו על שירותיה של עוזרת הבית.

אותם 200 ש"ח הם ההכנסה של העוזרת בעבור עבודתה. אם אנו עובדים בעבודה אחרת ומקבלים 300 ש"ח ליום עבודה - זו ההכנסה שלנו.


הנה סרטון שמדגים את נושא ההכנסות וההוצאות:

http://youtu.be/wCbUMP3-Q5I


וכיצד להתנהל עם הוצאות קטנות כך שיישאר לנו בכיס כסף גדול:

https://youtu.be/paeO10_qc9c

המשקיע המכונה "האורקל מאומהה" הוא וורן באפט. הוא נחשב המשקיע הטוב בהיסטוריה האנושית והמשקיע הפרטי הגדול בעולם - אדם שמרוויח את סכומי הכסף הגדולים ביותר בעולם מהשקעות ורכישות של חברות מסחריות. מניית החברה שלו, חברת ברקשייר האת'וויי, נחשבת למניה הבודדת היקרה בעולם. הוא הביא אותה משווי של 19 דולר בעת שרכש אותה, לשווי של 276 אלף דולר ב-2017.

עם הון של הרבה יותר מ-80 מיליארד דולר, אין פלא שוורן באפט הוא אחד מעשירי העולם. הכל תודות ליכולת המדהימה לניתוח חברות והחלטה על רכישות מצוינות. הוא מגדיר את ההשקעות שהוא אוהב כ"חברות פשוטות שקל להבין אותן, עם הנהלה טובה ועם מותג חיובי ואיכותי ברמה עולמית שנראה שעתידו הטוב לפניו".

מעבר לתכונותיו הטרומיות כאיש עסקים מבריק, מדובר באדם צנוע ביותר, שנולד ב-1930 בן כמעט 90, שנוהג עד היום בעצמו במכונית חבוטה וגר בבית הצנוע שאותו רכש ב־1958 עם רעייתו. משרדיו השכורים של באפט שייכים לקבלן שהשכיר לו ושוכנים בבניין פשוט באומהה נברסקה - מדינה חקלאית נידחת שבה הוא גר ושאת הפשטות שלה הוא מעריץ.

אין לו טלפון חכם ולא טאבלט, לא מחשב ואפילו לא מחשבון. הוא נוהג את מכוניתו בעצמו והוא אינו אוכל במסעדות יוקרה. להיפך - הוא אוכל כמו ילד, מה שהוא רוצה ובכמויות גדולות ואף מסוכנות. לרוב הוא מוצא את אושרו באכילת סטייק עם תפוחי אדמה או המבורגר נוטף שומן ולא מפסיק לנשנש בוטנים, גלידה וממתקים. וכן, בלי קשר לבעלותו על חמישית ממניות החברה, הוא שותה בקביעות כבר שנים רבות כמויות אדירות של שרי קולה (קוקה קולה בטעם דובדבנים) כל יום.

באפט קורא כבר שנים לממשל האמריקאי להטיל מיסים גבוהים על העשירים, כמוהו. לפני עשורים הוא אף הודיע שעוד בחייו יתרום לצדקה 99% מנכסיו, כמעט את כל הונו. למעשה, הוא כבר תרם מעל 30 מיליארד לשיפורים בעולם, בכסף שנתרם לטובת אוכלוסיות חלשות ולפתרונות ההתחממות הגלובלית, דרך קרן ביל ומלינדה גייטס, עוד עשירים כקורח שעוסקים בזה כבר שנים רבות.

לגבי ילדיו, אין מה לדאוג להם... הוא אמר פעם שהוא רוצה להוריש להם מספיק כדי שירגישו שיש ביכולתם לעשות כל דבר, אך ידאג שהסכום לא יהיה כזה שיגרום להם לרצות לעשות שום דבר...


הנה וורן באפט לרגל קניית חברת ישקאר הישראלית (עברית):

http://youtu.be/7LUKu00ZO_k?t=20s


על חוכמת ההשקעות של באפט (עברית):

http://youtu.be/okdK9Ek8kEQ?t=4s


המשרדים הצנועים שבהם הוא יושב כבר 60 שנה:

https://youtu.be/uoaGaz-KDaw


הבית הצנוע, שהוא רכש בשנת 1958 ומאז הוא מתגורר בו:

https://youtu.be/PzFEs_9eNsU


בחירות התזונה הנוראות שלו, שעיתונאי ניסה בתחקיר למשך 5 ימים והרגיש נורא:

https://youtu.be/QzNOv2i_Q-w


ושני המולטי-מיליארדרים, באפט וביל גייטס, מתנסים בשירות לקוחות במסעדה:

https://youtu.be/NQWkNXr2ujI

השקעה (Investment) היא העברת סכום כסף, או חלק מההון שעומד לרשותך, לגורם אחר או לקניית משאב כלשהו, על מנת לייצר הכנסה ממנו.

השקעה של כסף זה לא לבזבז אותו אלא למסור אותו למטרה מסוימת, כדי להרוויח ממנו יותר כסף. דוגמאות להשקעות כאלה הן קנייה של דירה או חנות (קוראים לדברים כאלה נדל"ן), רכישת מניות בבורסה או אפילו לרכוש מטבעות של מדינות אחרות, מה שקרוי מטבע חוץ, או בקיצור מט"ח.

כל אלה יכולים לעלות בערכם ואז מרוויחים כסף. חלקם לא רק עולים אלא גם מכניסים סכומים תקופתיים. למשל אם תשכירו את הנכס שקניתם ובכל חודש יועברו לכם דמי השכירות - זו תהיה חלק מההכנסה שלכם והיא תבוא בנוסף לעליית ערכו המצופה של הנכס.

גם להקים עסק משלנו זה "להשקיע". אם את שוכרת חנות למשל, מרהטת ומעצבת אותה בסכום כסף מסוים ומקווה להרוויח מהחנות היפה עם המוצרים שאת מוכרת בה - זוהי השקעה.

צריך לדעת שבהשקעות אפשר להרוויח כסף, אבל אם אין לנו מזל או ידע מספיק אנחנו עלולים גם להפסיד כספים. לכן השקעות כדאי לבצע אחרי התייעצות עם מומחים בתחום שבו אנו מתכוונים להשקיע - כדי שלא נפסיד כסף שחשוב לנו!


הנה סרטון מצוין שמסביר את נושא ההשקעות לילדים (עברית):

http://youtu.be/7IZXQ9ccr18


כל אחת יודעת שכדאי להשקיע כסף ולא סתם להחזיק (עברית):

https://youtu.be/jhuMC8mCglQ


ולשעשוע מחויך - שפיגלר הכריש המייעץ מסביר איך לגייס השקעה מקרנות למימון סטארטאפים (עברית):

https://youtu.be/KwzZqucY_gs

בועה פיננסית, או בועה כלכלית (Economic bubbles), היא מטאפורה, דימוי למצב שבו מחירו של מוצר או משהו בעל ערך כלכלי מאמיר וגואה ומגיע לשווי מטורף, בלי קשר למציאות ממשית או בניגוד לערכו הכלכלי האמיתי. כמו בועת סבון שמתנפצת - כך מגיעה גם יומה של בועה כלכלית להתנפץ ולהביא להפסד גדול ואפילו עצום של כל כספם של בעלי המוצר.


#דוגמאות היסטוריות לבועות כלכליות
בועות כאלה היו בעבר בעולם (ראו בתגית "בועות כלכליות"). דוגמה לבועה כזו נוצרה למשל בשוק הצבעונים ההולנדי של המאות הקודמות, או בבועת הדוט.קום של תעשיית האינטרנט בשנות ה-90 של המאה הקודמת.

יש הטוענים, בכל פעם שהמטבע הדיגיטלי ביטקוין עולה למעלה, שגם הסיפור שלו הוא סיפור של בועה כלכלית מסוכנת, שעתידה לקרוס.

התפוצצות בועת מחירי נדל"ן, כמו שהייתה לא פעם בהיסטוריה, יכולה להביא לצניחת ערך של בתים ונכסים שקונים משקיעים ובטוחים שמחירם יעלה עוד ועוד. צניחת ערך זו יכולה להביא להפסדים גדולים.


#הסבר מעמיק יותר
בועה מתקיימת וגדלה כשהערך הכספי (פיננסי) של נכסים מסוימים הוא הרבה יותר גבוה מהשווי הכלכלי האמיתי שלהם.

בועות כאלה מתפתחות בעולם אחת לכמה שנים.

בועה פיננסית כזו סובלת מסביבת מחירים גבוהה, שלא יכולה להימשך לאורך זמן. ואם היא לא יכולה להימשך, זה אומר שדינה להתפוצץ. כלומר היא עתידה להגיע די מהר לקריסת מחירים מטורפת שתגרום לבעלי הנכסים בה להפסדי ענק מהירים וכואבים.


#איך נוצרת בועה פיננסית?
בועה כזו מתחילה כשהשווי של מוצר כלכלי עולה ועולה ואנשים שמחזיקים בו מלהיבים אחרים לקנות גם הם ממנו, כדי להרוויח. המחירים עולים עוד ועוד למעלה וכולם מתלהבים.

זה יוצר מצב שמחיר השוק של הנכס המסוים, לרוב נכס כספי, כמו מניות, נדל"ן או סחורות, עולה לרמה גבוהה שאינה משקפת כלל את שוויו הכלכלי האמיתי.

שווי זה הרי נגזר מהאפשרות להפיק מהנכס תועלת כלכלית או מרווח שהוא צפוי ליצור למי שמחזיק בו. כשהשווי הזה אינו מתקרב למחיר נוצר סיכון אמיתי לכספים שהשקיעו בעלי הנכסים הללו והם עלולים להפסיד את כספם כשבבת אחת המחירים יצנחו והבועה תתפוצץ.


#מה קורה כשהבועה מתפוצצת?
ברוב המקרים "מתפוצצת" הבועה, כששווי ומחירי הנכסים צוללים במהירות וגורמים להפסדים אדירים לבעלי הנכסים. נכס שהיה שווה טרם התפוצצות הבועה כסף רב, צולל לעיתים לשווי של אחוזים בודדים ממה שהוא היה שווה קודם. מפולת כזו ופיצוץ של בועה כלכלית גורמים במקרים רבים גם למשבר כלכלי של ממש במשק.


הנה סיפורן של בועות פיננסיות בהיסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/I5ZR0jMlxX0


הסבר באנגלית:

https://youtu.be/3vDPowCDWc8


המרכיב הפסיכולוגי שגורם להיווצרות של בועה כזו (עברית):

https://youtu.be/MSd0haw1T_o


על בועת הנדל"ן בישראל (עברית):

https://youtu.be/tYAGM3QTGjM


כמה סוגי בועות כלכליות:

https://youtu.be/_Mm-nLKaKkE


כך נוצרת בועה:

https://youtu.be/r1j_AloLgQ8


והאם ההייטק הישראלי של 2022 הוא בועה (עברית):

https://youtu.be/LyAKEz1L5sA?long=yes