שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מייצרים סירופ מייפל?
את סירופ המייפל (maple syrup) המתוק שאנו כל כך אוהבים על הפנקייק שלנו מייצר הלשד של עץ המייפל (Maple tree), הוא עץ האדר.
התהליך מתחיל בעץ המייפל הסוכרי שגדל בעיקר בקנדה ובצפון-מזרח ארצות הברית ונחשב לייצרן הסירופ האיכותי ביותר.
פעם אחת בשנה, בסוף החורף ובתחילת האביב, כשהטמפרטורות מתנדנדות בין קפאון לילי להפשרה יומית, מתחיל העץ לשאוב מים מהאדמה ולהמיר לסוכר את העמילן שנאצר בתוכו במהלך הקיץ.
בתקופה הזאת, שנמשכת בדרך כלל 4 עד 8 שבועות, חקלאים קודחים חור קטן בגזע העץ ותוקעים ברז מתכתי או פלסטיקי שנקרא "spile". מהברז זורם לתוך דלי, או דרך צינורות מודרניים יותר, נוזל שקוף כמעט כמו מים. זהו ה-sap הגולמי, לְשַׁד העצה של מספר מיני אדר, שהוא נוזל הצמח המכיל את הסוכרים שצבר העץ.
הלשד של עץ המייפל מכיל בממוצע כ-2% סוכר בלבד. כדי לייצר ליטר אחד של סירופ מייפל נדרשים בין 40 ל-50 ליטר sap. כל אותה כמות מרשימה עוברת לכלי בישול גדולים שנקראים "evaporators", בעברית "מְאַדִּים". בהם המים רותחים ומתאדים בעוצמה, עד שריכוז הסוכר מגיע ל-66% לפחות, שזה הסטנדרט הרשמי בקנדה ובארצות הברית לסירופ מייפל אמיתי. ואגב, ממש כמו חלב, גם הסירופ עובר תהליך של פיסטור.
כלומר, הממתיק המפורסם של סירופ המייפל הוא מאותם מוצרים שהטבע הוא שמייצר אותם. העובדה האהובה של יצרני הסירופ הוותיקים היא שעץ מייפל ממוצע מייצר מספיק לשד לכ-1 עד 1.5 ליטרים של סירופ בעונה. עץ אחד בכל עונה.
אנקדוטה היסטורית מעניינת היא שבתקופת הקולוניות, המושבות הצרפתיות בקנדה קיבלו חיילים שסירבו לעבוד בקציר ה-sap עונשים משמעתיים, כי הסירופ היה בעל ערך כמעט כמו מטבע.
הצבע הסופי של הסירופ תלוי בעיתוי הקציר: ככל שה-sap נאסף מוקדם יותר בעונה, הסירופ בהיר ועדין יותר בטעמו. ככל שמתקדמים לקראת האביב, הסירופ מתכהה ומקבל טעם עמוק ועשיר יותר.
במטבח נוהגים להשתמש בסירופ מייפל כתוספת לפנקייקס, לוופלים ולפרנץ' טוסט. אך גם באפייה, לקינוחים ולייצור ממתקים.
קנדה, שמייצרת יותר מ-70% מסירופ המייפל בעולם, קיבעה מאז 2015 סיווג רשמי אחד שנקרא Grade A, עם 4 תתי-דרגות של צבע שמבדילות בין הגוונים השונים, מהבהיר ועדין ועד הכהה ועשיר.
כך מייצרים את סירופ המייפל המתוק:
https://youtu.be/0FkgS42sGPQ?si=b0xg4KrZ0Z5WgIGp
עוד על ייצור המייפל:
https://youtu.be/3B0iOyhkzi4
הברז שמוציא מהעץ את שרף המייפל:
https://youtu.be/7lrYeDH4orE
לא פעם בונים בקתה קטנה שאליה יוזרם השרף בצינורות לעיבוד למכונה שמייצרת את הסירופ המפורסם:
https://youtu.be/6KXWNN0gKJ4
וסרטון אנימציה שמראה יפה כיצד מיוצר מעץ המייפל הסירופ שלו:
https://youtu.be/jGQu3MikEeE
מהו הפנקייק?
פנקייק (Pancake), בעברית "חֲבִיתִית", הוא מאכל שמכינים במחבת, סוג של עוגה שמכינים מבלילה מטוגנת, המערבת קמח עם חלב, ביצים, סוכר ואבקת אפייה. הבלילה מטוגנת בשמן או בחמאה.
הפנקייק נולד כבר בעת העתיקה, אבל רק באנגליה של המאה ה-15 מצאו לנכון להעלותו בבפעם הראשונה על הכתב ולשמר את המתכון העתיק לחביתית הזו.
כיום, החביתיות נפוצות במדינות שונות, מגרמניה, הולנד, פולין והונגריה ועד ארצות הברית ורוסיה. גם במצרים של ימינו אוהבים אותו ויתכן שהוא הגיע עם חיילי נפוליאון, שהביאו אל מצרים את ה"קרפ", הפנקייק הצרפתי.
בכלל, שמו של הפנקייק משתנה ממדינה למדינה. בגרמניה הוא נקרא פְּפָאנקוכן, בהולנד - פּאנֶקוּק, בהונגריה פלצ'ינטה ובפולין מכנים אותו נַלֵשְׁנִיקִי. יש עוד שמות אבל זה לא מוסיף כלום לערך הזה...
מקור השם פנקייק הוא בחיבור של שתי מילים "פאן", שפירושה "מחבת" ו"קייק", שהיא עוגה. פנקייק הוא אם כן, "עוגת מחבת".
הנה הפנקייק המעוצב - פנקייק ארט:
https://youtu.be/r_G0177KXA0
איך להכין פנקייק בבית? (עברית):
https://youtu.be/Hsuz4I7IgEc
שיר הפנקייק ברחוב סומסטם:
https://youtu.be/XDSDaFhOuo4
כך מכינים אותו:
https://youtu.be/wiWB46xiIwU
וכך מצחיק צ'ארלי צ'פלין עם פנקייקס בסרט "הנער":
https://youtu.be/V_M3Jw3zoPY
מה מיוחד בעץ המייפל?
עץ המייפל (Maple tree) או אדר (Acer), הוא מהעצים הקדמוניים על פני כדור הארץ. כבר בתקופת הדינואורים כיסו עצי מייפל רבים את כוכב הלכת שלנו.
מהשרף של עץ המייפל יוצרים את הסירופ המתוק שאנחנו כל כך אוהבים על הפנקייק שלנו. עוד הרבה לפני המצאת הפנקייק, האינדיאנים הם שגילו את המתיקות של השרף הזה.
מהשרף של עץ האדר, או ליתר דיוק מלשד העצה של מספר מיני אדר, מייצרים את סירופ המייפל, הממתיק המפורסם. משתמשים בו כתוספת גם לפנקייקס (בעברית: חביתיות), אך גם לוופלים ולפרנץ' טוסט. הסירופ מייפל גם משמש כתוספת לקינוחים, באפייה ולייצור של ממתקים.
את מרבית סירופ המייפל לעולם מפיקים בקנדה, שממנה מגיעים 80% מרוטב המייפל העולמי.
מהעץ של המייפל עצמו מייצרים כלי נגינה שונים, כולל סוגי נבל שונים וצווארי גיטרות חשמליות של חברת פנדר (Fender).
הנה עץ המייפל:
https://youtu.be/V95P0gFus1k
ברז בעץ ויוצא מייפל טרי:
https://youtu.be/3B0iOyhkzi4
עוד הברזה של עצי מייפל:
https://youtu.be/7lrYeDH4orE
וכך גילו את סירופ המייפל:
https://youtu.be/qn3Wkh_Cjkw
רוטב מייפל

את סירופ המייפל (maple syrup) המתוק שאנו כל כך אוהבים על הפנקייק שלנו מייצר הלשד של עץ המייפל (Maple tree), הוא עץ האדר.
התהליך מתחיל בעץ המייפל הסוכרי שגדל בעיקר בקנדה ובצפון-מזרח ארצות הברית ונחשב לייצרן הסירופ האיכותי ביותר.
פעם אחת בשנה, בסוף החורף ובתחילת האביב, כשהטמפרטורות מתנדנדות בין קפאון לילי להפשרה יומית, מתחיל העץ לשאוב מים מהאדמה ולהמיר לסוכר את העמילן שנאצר בתוכו במהלך הקיץ.
בתקופה הזאת, שנמשכת בדרך כלל 4 עד 8 שבועות, חקלאים קודחים חור קטן בגזע העץ ותוקעים ברז מתכתי או פלסטיקי שנקרא "spile". מהברז זורם לתוך דלי, או דרך צינורות מודרניים יותר, נוזל שקוף כמעט כמו מים. זהו ה-sap הגולמי, לְשַׁד העצה של מספר מיני אדר, שהוא נוזל הצמח המכיל את הסוכרים שצבר העץ.
הלשד של עץ המייפל מכיל בממוצע כ-2% סוכר בלבד. כדי לייצר ליטר אחד של סירופ מייפל נדרשים בין 40 ל-50 ליטר sap. כל אותה כמות מרשימה עוברת לכלי בישול גדולים שנקראים "evaporators", בעברית "מְאַדִּים". בהם המים רותחים ומתאדים בעוצמה, עד שריכוז הסוכר מגיע ל-66% לפחות, שזה הסטנדרט הרשמי בקנדה ובארצות הברית לסירופ מייפל אמיתי. ואגב, ממש כמו חלב, גם הסירופ עובר תהליך של פיסטור.
כלומר, הממתיק המפורסם של סירופ המייפל הוא מאותם מוצרים שהטבע הוא שמייצר אותם. העובדה האהובה של יצרני הסירופ הוותיקים היא שעץ מייפל ממוצע מייצר מספיק לשד לכ-1 עד 1.5 ליטרים של סירופ בעונה. עץ אחד בכל עונה.
אנקדוטה היסטורית מעניינת היא שבתקופת הקולוניות, המושבות הצרפתיות בקנדה קיבלו חיילים שסירבו לעבוד בקציר ה-sap עונשים משמעתיים, כי הסירופ היה בעל ערך כמעט כמו מטבע.
הצבע הסופי של הסירופ תלוי בעיתוי הקציר: ככל שה-sap נאסף מוקדם יותר בעונה, הסירופ בהיר ועדין יותר בטעמו. ככל שמתקדמים לקראת האביב, הסירופ מתכהה ומקבל טעם עמוק ועשיר יותר.
במטבח נוהגים להשתמש בסירופ מייפל כתוספת לפנקייקס, לוופלים ולפרנץ' טוסט. אך גם באפייה, לקינוחים ולייצור ממתקים.
קנדה, שמייצרת יותר מ-70% מסירופ המייפל בעולם, קיבעה מאז 2015 סיווג רשמי אחד שנקרא Grade A, עם 4 תתי-דרגות של צבע שמבדילות בין הגוונים השונים, מהבהיר ועדין ועד הכהה ועשיר.
כך מייצרים את סירופ המייפל המתוק:
https://youtu.be/0FkgS42sGPQ?si=b0xg4KrZ0Z5WgIGp
עוד על ייצור המייפל:
https://youtu.be/3B0iOyhkzi4
הברז שמוציא מהעץ את שרף המייפל:
https://youtu.be/7lrYeDH4orE
לא פעם בונים בקתה קטנה שאליה יוזרם השרף בצינורות לעיבוד למכונה שמייצרת את הסירופ המפורסם:
https://youtu.be/6KXWNN0gKJ4
וסרטון אנימציה שמראה יפה כיצד מיוצר מעץ המייפל הסירופ שלו:
https://youtu.be/jGQu3MikEeE

פנקייק (Pancake), בעברית "חֲבִיתִית", הוא מאכל שמכינים במחבת, סוג של עוגה שמכינים מבלילה מטוגנת, המערבת קמח עם חלב, ביצים, סוכר ואבקת אפייה. הבלילה מטוגנת בשמן או בחמאה.
הפנקייק נולד כבר בעת העתיקה, אבל רק באנגליה של המאה ה-15 מצאו לנכון להעלותו בבפעם הראשונה על הכתב ולשמר את המתכון העתיק לחביתית הזו.
כיום, החביתיות נפוצות במדינות שונות, מגרמניה, הולנד, פולין והונגריה ועד ארצות הברית ורוסיה. גם במצרים של ימינו אוהבים אותו ויתכן שהוא הגיע עם חיילי נפוליאון, שהביאו אל מצרים את ה"קרפ", הפנקייק הצרפתי.
בכלל, שמו של הפנקייק משתנה ממדינה למדינה. בגרמניה הוא נקרא פְּפָאנקוכן, בהולנד - פּאנֶקוּק, בהונגריה פלצ'ינטה ובפולין מכנים אותו נַלֵשְׁנִיקִי. יש עוד שמות אבל זה לא מוסיף כלום לערך הזה...
מקור השם פנקייק הוא בחיבור של שתי מילים "פאן", שפירושה "מחבת" ו"קייק", שהיא עוגה. פנקייק הוא אם כן, "עוגת מחבת".
הנה הפנקייק המעוצב - פנקייק ארט:
https://youtu.be/r_G0177KXA0
איך להכין פנקייק בבית? (עברית):
https://youtu.be/Hsuz4I7IgEc
שיר הפנקייק ברחוב סומסטם:
https://youtu.be/XDSDaFhOuo4
כך מכינים אותו:
https://youtu.be/wiWB46xiIwU
וכך מצחיק צ'ארלי צ'פלין עם פנקייקס בסרט "הנער":
https://youtu.be/V_M3Jw3zoPY

עץ המייפל (Maple tree) או אדר (Acer), הוא מהעצים הקדמוניים על פני כדור הארץ. כבר בתקופת הדינואורים כיסו עצי מייפל רבים את כוכב הלכת שלנו.
מהשרף של עץ המייפל יוצרים את הסירופ המתוק שאנחנו כל כך אוהבים על הפנקייק שלנו. עוד הרבה לפני המצאת הפנקייק, האינדיאנים הם שגילו את המתיקות של השרף הזה.
מהשרף של עץ האדר, או ליתר דיוק מלשד העצה של מספר מיני אדר, מייצרים את סירופ המייפל, הממתיק המפורסם. משתמשים בו כתוספת גם לפנקייקס (בעברית: חביתיות), אך גם לוופלים ולפרנץ' טוסט. הסירופ מייפל גם משמש כתוספת לקינוחים, באפייה ולייצור של ממתקים.
את מרבית סירופ המייפל לעולם מפיקים בקנדה, שממנה מגיעים 80% מרוטב המייפל העולמי.
מהעץ של המייפל עצמו מייצרים כלי נגינה שונים, כולל סוגי נבל שונים וצווארי גיטרות חשמליות של חברת פנדר (Fender).
הנה עץ המייפל:
https://youtu.be/V95P0gFus1k
ברז בעץ ויוצא מייפל טרי:
https://youtu.be/3B0iOyhkzi4
עוד הברזה של עצי מייפל:
https://youtu.be/7lrYeDH4orE
וכך גילו את סירופ המייפל:
https://youtu.be/qn3Wkh_Cjkw