שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו האטריום עם החלל המרכזי?
אטריום (Atrium) הוא חלל מרכזי סגור ומואר, שבמקור נולד כסוג של בית רומי, הבנוי מסביב לחלל מרכזי גדול.
בית אטריום רומי הוא מסוגי הבתים הרומיים הקלסיים. זהו בית שבנוי כחלל מרכזי סגור, שסביבו בנויים ומסודרים החדרים. בתקרתו של החלל המרכזי יכול להיות פתח והוא יכול אף להיות מעין חצר פנימית. במקרה כזה נהוג היה למקם במרכז רצפתו של החלל הפתוח, בריכה שכונתה אצל הרומים "אימפלוויום" ואליה נוקזו מי הגשמים שנכנסו לאטריום.
ב"דומוס", הווילות הרומיות הטיפוסיות מתקופת האימפריה הרומית, האטריום שימש כדי להחדיר אור אל מרכז המבנה, מהחצר הפנימית. מסביב לפתח המרכזי של האטריום הייתה תקרה, שנתמכה בעמודים היקפיים או נשענה על אגדי גג הרעפים.
אטריומים כאלה השתמרו היטב מתחת לאפר הוולקני של העיר הרומית פומפיי וניתן לראותן כיום באתר הארכיאולוגי שבמקום.
כיום, מתאר המושג אטריום גם חללים מרכזיים וגדולים, לרוב בבנייני משרדים ומבני ציבור, הכוללים תקרה שקופה וחלונות עליונים, המכונים "סקיי-לייט" ושוטפים את החלל המרכזי באור השמש.
בעידן המודרני אומץ עיקרון האטריום גם לבנייה של קניונים, מרכזי קניות, מלונות ואפילו מוזיאונים רבים. החלל המרכזי בהם כולל בדרך כלל גם מתקני תנועה לגובה, כמו מעליות, מדרגות נעות ומדרגות בכלל.
הנה אטריום בבית מגורים:
https://youtu.be/WTgvXAGqZz0
אור ואוויר - אטריום בבית הרומי:
https://youtu.be/UTIZAq4MOBo
עם אור שמש השוטף את הבית ביום, האטריום המודרני מעולה לסביבה:
https://youtu.be/Mm3FlAcoWt8
מכניס אור לדירות בבית משותף בטאיוון:
https://youtu.be/hxOEmzSPCG4
בקניון:
https://youtu.be/R1OmjDZ3ILE
אטריום בבית יפני בו ממקמים גן יפני:
https://youtu.be/XEdnE4UHSiQ
האטריום הגבוה בעולם, שתכננה זהא חדיד בשנחאי:
https://youtu.be/HSj1mKvuZwc
ותכנון של בית עם אטריום קלאסי:
https://youtu.be/-G_ZjdHLPUM
למה נשים דתיות עוטות כיסוי ראש בדתות השונות?
בדתות שונות נוהגות נשים דתיות ללכת בכיסוי ראש. בדתות שונות, בכל רחבי העולם, המנהג הזה הפך לנורמה נפוצה ואף למנהג קדוש ובל יעבור, חלק מקוד צניעות חברתי מחייב.
אבל איך זה שבתרבויות כה רבות מוכרחות נשים לכסות את ראשן?
למנהג כיסוי הראש הנשי שורשים עתיקים במיוחד. כבר בשנת 3,000 לפני הספירה נהגו במזרח הרחוק לכסות את הראש. הוא ממשיך גם במצרים העתיקה ותרבויות העתיקות של יוון ורומי, בהן נשים מתכסות בכיסוי ראש הדומה לרעלה מעל שערותיהן, כסמל של צניעות.
כיסוי הראש הנשי בדת המוסלמית הוא חובה בכל מקום ונפוץ בכל העולם. המוכרת ביותר היא הרעלה, שהיא אחד מסוגי החיג'אב (Hijab). החיג'אב, ככיסוי ראש, עוטף את השיער והצוואר של האישה. בארצות האיסלאם היה החיג'אב המסורתי לחלק מהנורמות החברתיות המחייבות צניעות נשית.
באיסלאם הדתי זה אגב לא רק החיג'אב, הרעלה ודומינו שנשים נדרשות לחבוש על ראשן. יש גם את הבורקה (Burka) שנהוגה בארצות הדתיות מאוד ומכסה את פניהן של הנשים כמעט לחלוטין. ולצידה קיים גם הג'לבאב, המכסה את הראש והגוף גם יחד. באיראן יש גרסה פחות מחמירה, העוטפת את הפנים מסביב מבלי להסתירן לגמרי. ועדיין, ב-2022 מתנהלת ברפובליקה האיראנית מחאת החיג'אב של הנשים.
גם בחלק מהזרמים של הנצרות חייבות נשים ונערות בכיסוי השיער, כשהן נכנסות לכנסייה או למנזר.
ביהדות, מוצאים את המקורות לנוהג הזה כבר במקרא. כאן כיסוי הראש הוא חובה לשני המינים. אצל הגברים העיקר שכיסוי הראש ייראה מכל צד של הראש. לרוב הוא בצורת כיפה, מגבעת או שטריימל, שהוא כובע כהה ומעט משונה, שנוהגים החרדים לחבוש (קראו על כך בתגית "שטריימל"). יהודים חרדים חובשים כובע, בנוסף לכיפה. אך אצלם שונה סוג הכובע מזרם לזרם. אם הזרם הליטאי, למשל, חובש מגבעות 'קנייטש', העשויות לבד, הזרם החסידי נוהג לחבוש "שטריימל" בעיקר בשבתות ואירועים, שגם ממנו יש סוגים שונים, המשתנים בין החסידויות.
הנשים בדת היהודית נדרשות לעטות כיסוי ראש, כחיוב הלכתי לאחר נישואיהן. לרוב הכיסוי הוא בצורת מטפחת צנועה. בעידן המודרני המטפחת הזו הפכה כבר מזמן לפריט אופנתי מרובה עיצובים, צבעים ותוספות.
במגזר החרדי רבות מעדיפות את הפאה הנוכרית. זו נחשבת כיסוי ראש, מכיוון ששערה האמיתי של האישה הדתית מוסתר מתחת לפאה שעשויה משיער סינתטי או טבעי, של נשים זרות, מהודו למשל. זה מבטיח ששערה של האישה החרדית אינו גלוי ומכאן "פאה נכרית".
הנה כיסוי הראש הנשי בדתות השונות (עברית):
https://youtu.be/m5EyTGAklTw
טורקיה והחיג'אב הנשי, שבוטל בידי אטטורק וחזר בתקופת ארדואן:
https://youtu.be/7u3E7QblKSA
והפאה של הגבר החרדי היא כמובן משהו אחר (עברית):
https://youtu.be/tgAu1TrnhBM
מיהם האלים במיתולוגיה היוונית והרומית?
כשהרומאים הפכו לאימפריה החזקה בעולם הם העתיקו מתרבות יוון ומהמיתולוגיה היוונית את האלים שלהם, אלו שכונו האלים האולימפיים, על שום האמונה שהם שוכנים על הר האולימפוס.
כמובן שהם הכניסו שינויים מסוימים בשמות האלים היווניים והפכו אותם לרומים. הוכנסו גם שינויים בדרכי הפולחן שלהם.
הנה האלים הרומיים ובסוגריים השמות שלהם כאלים היווניים, האלים האולימפיים המקוריים.
יופיטר (זאוס, בשמו היווני) - מלך האלים, אל הברקים והשמיים
פבוס (אפולו) - אל האור והשמש
יונו (הרה) - אלת הנשים, האימהות והנישואין
פלוטו (האדס) - אל השאול והמתים
ומטה (הסטיה) - אלת הבית, המשפחה ואש-האח
מרקוריוס (הרמס) - אל אולימפי שהוא שליח האלים
קרס (דמטר) - אלת האדמה והתבואה
בכחוס (דיוניסוס) - אל היין והגפנים, אל התיאטרון
ונוס (אפרודיטה) - אלת האהבה והיופי
מרס או מארס (ארס) - אל המלחמה
נפטון (פוסידון) - אל הים ורעש האדמה
וולקן (היפסטוס) - אל האש והנפחים
מינרוה (אתנה) - אלת החוכמה, הקרב, האמנות והמדע.
דיאנה (ארטמיס) - אלת הירח והציד
הכירו את אלי יוון בתגית "אלים יווניים".
הנה אלי יוון ותפקידיהם (עברית):
https://youtu.be/4bHY4yn6Wto
על האלים האולימפיים באנגלית:
https://youtu.be/FyT3A4vi6cw
עוד על אלי האולימפוס:
https://youtu.be/WP_NeirFIkM
האלים החזקים והמובילים מבין האלים היווניים:
https://youtu.be/9eOQHLxCv6k
הזמנה לפגישה איתם במוזיאון:
https://youtu.be/uY2Ltc32Kjc
והאלים המובילים במיתולוגיה עם תיאורים שלהם מתולדות האמנות והקולנוע:
https://youtu.be/RId6Sv2ZAKA
מה מיוחד בציור "שבועת ההוראטים"?
את הציור "שבועת ההוראטים" (Oath of Horatii), או "שבועת האחים ההוראטים", צייר הצייר הצרפתי הנודע ז'אק-לואי דויד.
בציור מוצגים שלושת האחים ההוראטים, בניו של קיסר רומא, היוצאים לקרב נגד שלושת האחים הקוריאטים משבט אלבה לונגה הגרמני, שאיים לפלוש לרומא. בציור משביע הקיסר את בניו בחרבות להילחם באומץ בבני משפחה שעתידים לבוא מהשבט הגרמני.
הסיפור מהמאה ה-7 לפני הספירה מציג נושא פטריוטי ומוסרי מאוד. יש כאן תיאור של האחים, הנשבעים לחרב ומתאחדים למען המטרה. הם מאמינים בצדקתם ומעמידים את טובת המדינה מעל השיקולים האישיים ואפילו מעל טובת משפחתם. זו דוגמה אמנותית שמציג האמן לפטריוטיזם ולקבלת הדין בשלוות נפש סטואית.
האחים ההוראטים מדגימים לעם הצרפתי אזרחים הנקראים להקריב למען מדינתם את כל כולם. דויד קורא לצרפתים בעצם, להניח בצד את רצונותיהם ואת טובתם האישית ולהקריב את עצמם למען המדינה בכל מחיר.
הצייר דויד חילק את התמונה בין האב, האחים ודמויות הנשים. כל אחד מהמרכיבים הללו ממוסגר בחלק של הארקדה. שימו לב לדמויות, הממוקמות במעין במה צרה.
הרמז היחידי לאבל בציור הוא הדאגה והבכי של האמהות והאחיות שברקע. אבל המשפחה היריבה קשורה בקשר משפחתי גם למשפחת האימהות ואבלן הוא על הסיכוי הברור שיאבדו או בעל או אח.
בתום הקרב ניצל אחד האחים, אבל הוא הרג את אחותו, על שבכתה על אחד מאויביו, שמת בקרב ולו היא הייתה מאורסת. האח הרוצח הורשע על הרצח במשפחה אך רצון העם הביא לו מחילה.
נקודת המגוז בציור נמצאת בחרבות שהוראטיוס נותן לבניו. שני האחים שמאחור מחזיקים את החרבות ביד שמאל, בעוד האח הקידמי אוחז את החרב ביד ימין ובה הוא נשבע.
מבחינה אמנותית דויד עשה זאת ככל הנראה, כדרך ליצור הרמוניה בין הדמויות. ישנם רבים שאוחזים בדעה שהאח שבחזית הציור יהיה האח שישרוד בקרב.
שימו לב גם לחרבות המנצנצות בציור. הקודקוד המשולש שהן יוצרות, ביחד עם זוויות הידיים האוחזות בהן. זה משולש הרמוני, שמביא את הקומפוזיציה כולה לשיא.
#רקע
הציור נמצא היום במוזיאון הלובר בפאריס. ההיסטוריונים רואים בו סנונית ראשונה של עידן הניאו קלאסיקה, סגנון האמנות החזק בצרפת של המחצית הראשונה של המאה ה-19 (1790–1840). הסגנון הוא תוצר של האמנות הצרפתית בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, שהושפעה מהמהפכה הצרפתית ומהרעיונות שהולידו אותה.
דויד שאף ליצור בסגנון מקורי וחדש, שיהיה מנוגד לסגנון הרוקוקו והבארוק השולטים באותה עת. אחרי שנסע לרומא ללמוד מהסגנון הקלאסי, הוא יצר את הציור שהדגים את עוצמת ההשפעה של הקלאסיקה עליו.
ואכן, הקומפוזיציה מסודרת כאן ממש כמו בבמה של תאטרון. הרצפה והקירות מדגישים את מבנה החלל הגיאומטרי. מאחור תוכלו לראות שלוש קשתות המהדהדות את קשתות הניצחון הרומיות. בכל קשת ממקם האמן את אחת מהקבוצות שבציור. הניאו קלאסיות מדויקת כאן בקשתות הרומיות המעוגלות, שנתמכות בעמודים הדוריים של העידן הקלאסי.
הנה סרטון על הציור "שבועת ההוראטים":
https://youtu.be/eTKkj_IQnGc
הסבר של סטודנטים:
https://youtu.be/H-6i4JFM5AY
ומצגת וידאו קצרה על הציור:
https://youtu.be/n56XNIjTnrU
מה ההבדלים בין דמוקרטיה לרפובליקה?
הרֶפּוּבְּלִיקָה הראשונה נולדה ברומא העתיקה. היה בה שלטון שאין בו מלך. זה עיקרון קבוע מאז ברפובליקה - המשטר אינו של בית מלוכה ולא של דיקטטורה. הוא של האזרחים.
רפובליקה היא החזקת השלטון על ידי חלק גדול מהציבור ובבסיסה שלטון החוק. מקור המילה מלטינית, בה "res publica" משמעותו "עניין הציבור".
כי רֶפּוּבְּלִיקָה היא משטר שמייצג שכבות שונות של האזרחים, גם לא בהכרח את כל השכבות, למשל עבדים שלא זכו לייצוג ברפובליקות שונות, או ברפובליקות אחרות בהן נשים לא הורשו להצביע.
אבל ברפובליקה כשיטת ממשל לעולם לא עובר השלטון בירושה ולעולם לא ייבחר "נשיא לכל החיים". השלטון נקבע על ידי האזרחים לתקופה מוגבלת, לרוב בבחירות.
ורפובליקה היא גם לא דמוקרטיה. ההבדל הוא החוק. בדמוקרטיה הרוב יכול גם לעשות מעשים קשים כנגד המיעוט. ברפובליקה החוק הוא מעל רצון הרוב.
הרפובליקות החשובות בעולם הן צרפת וארצות הברית. כן, ארה"ב אינה דמוקרטיה אלא רפובליקה.
כי הדמוקרטיה היא שיטת משטר שבה העם כולו מנהיג את המדינה. לינקולן, נשיא ארה"ב המיתולוגי, הגדיר את הדמוקרטיה בזמנו כ"שלטון העם, למען העם, על-ידי עם".
ואכן, מקור הסמכות בשלטון הדמוקרטי הוא כל העם. כל העם, כולל נשים ומיעוטים, בוחר את נציגיו ואת בעלי התפקידים שישרתו אותו ויממשו את האינטרסים שלו ככלל העם.
מרגע הבחירות הרוב בדמוקרטיה שולט. את סמכותו מממש העם בבחירות, הנערכות בקביעות, אחת לכמה שנים. בכל מערכת בחירות כזו יכולים האזרחים להחליף את נציגיהם, כלומר את השלטון.
ברוב הדמוקרטיות, כמו בריטניה, ישראל ואחרות, הנציגים הללו יושבים בפרלמנט שבוחר העם. הפרלמנט הוא בית המחוקקים. הכנסת בישראל היא בית המחוקקים שלנו.
יש דמוקרטיות ישירות, כמו שווייץ, שבהן העם ממש מצביע על ההחלטות בעצמו. במקום שנציגיו הם שיחליטו, בין בחירות לבחירות, על גורל המדינה, העם מעורב בהחלטות ומצביע כל הזמן על החלטות חשובות.
הנה סרטון הסבר קצר על ההבדלים בין דמוקרטיה לרפובליקה:
http://youtu.be/KE5wZrOOtBM
תולדות הדמוקרטיה שנולדה באתונה אבל הייתה בעצם רפובליקה:
https://youtu.be/f-feDZRxJKw
וחלק מסרט על ההבדלים בין השיטות:
http://youtu.be/m7viCT4zDmU?t=4m56s
אטריום (Atrium) הוא חלל מרכזי סגור ומואר, שבמקור נולד כסוג של בית רומי, הבנוי מסביב לחלל מרכזי גדול.
בית אטריום רומי הוא מסוגי הבתים הרומיים הקלסיים. זהו בית שבנוי כחלל מרכזי סגור, שסביבו בנויים ומסודרים החדרים. בתקרתו של החלל המרכזי יכול להיות פתח והוא יכול אף להיות מעין חצר פנימית. במקרה כזה נהוג היה למקם במרכז רצפתו של החלל הפתוח, בריכה שכונתה אצל הרומים "אימפלוויום" ואליה נוקזו מי הגשמים שנכנסו לאטריום.
ב"דומוס", הווילות הרומיות הטיפוסיות מתקופת האימפריה הרומית, האטריום שימש כדי להחדיר אור אל מרכז המבנה, מהחצר הפנימית. מסביב לפתח המרכזי של האטריום הייתה תקרה, שנתמכה בעמודים היקפיים או נשענה על אגדי גג הרעפים.
אטריומים כאלה השתמרו היטב מתחת לאפר הוולקני של העיר הרומית פומפיי וניתן לראותן כיום באתר הארכיאולוגי שבמקום.
כיום, מתאר המושג אטריום גם חללים מרכזיים וגדולים, לרוב בבנייני משרדים ומבני ציבור, הכוללים תקרה שקופה וחלונות עליונים, המכונים "סקיי-לייט" ושוטפים את החלל המרכזי באור השמש.
בעידן המודרני אומץ עיקרון האטריום גם לבנייה של קניונים, מרכזי קניות, מלונות ואפילו מוזיאונים רבים. החלל המרכזי בהם כולל בדרך כלל גם מתקני תנועה לגובה, כמו מעליות, מדרגות נעות ומדרגות בכלל.
הנה אטריום בבית מגורים:
https://youtu.be/WTgvXAGqZz0
אור ואוויר - אטריום בבית הרומי:
https://youtu.be/UTIZAq4MOBo
עם אור שמש השוטף את הבית ביום, האטריום המודרני מעולה לסביבה:
https://youtu.be/Mm3FlAcoWt8
מכניס אור לדירות בבית משותף בטאיוון:
https://youtu.be/hxOEmzSPCG4
בקניון:
https://youtu.be/R1OmjDZ3ILE
אטריום בבית יפני בו ממקמים גן יפני:
https://youtu.be/XEdnE4UHSiQ
האטריום הגבוה בעולם, שתכננה זהא חדיד בשנחאי:
https://youtu.be/HSj1mKvuZwc
ותכנון של בית עם אטריום קלאסי:
https://youtu.be/-G_ZjdHLPUM
בדתות שונות נוהגות נשים דתיות ללכת בכיסוי ראש. בדתות שונות, בכל רחבי העולם, המנהג הזה הפך לנורמה נפוצה ואף למנהג קדוש ובל יעבור, חלק מקוד צניעות חברתי מחייב.
אבל איך זה שבתרבויות כה רבות מוכרחות נשים לכסות את ראשן?
למנהג כיסוי הראש הנשי שורשים עתיקים במיוחד. כבר בשנת 3,000 לפני הספירה נהגו במזרח הרחוק לכסות את הראש. הוא ממשיך גם במצרים העתיקה ותרבויות העתיקות של יוון ורומי, בהן נשים מתכסות בכיסוי ראש הדומה לרעלה מעל שערותיהן, כסמל של צניעות.
כיסוי הראש הנשי בדת המוסלמית הוא חובה בכל מקום ונפוץ בכל העולם. המוכרת ביותר היא הרעלה, שהיא אחד מסוגי החיג'אב (Hijab). החיג'אב, ככיסוי ראש, עוטף את השיער והצוואר של האישה. בארצות האיסלאם היה החיג'אב המסורתי לחלק מהנורמות החברתיות המחייבות צניעות נשית.
באיסלאם הדתי זה אגב לא רק החיג'אב, הרעלה ודומינו שנשים נדרשות לחבוש על ראשן. יש גם את הבורקה (Burka) שנהוגה בארצות הדתיות מאוד ומכסה את פניהן של הנשים כמעט לחלוטין. ולצידה קיים גם הג'לבאב, המכסה את הראש והגוף גם יחד. באיראן יש גרסה פחות מחמירה, העוטפת את הפנים מסביב מבלי להסתירן לגמרי. ועדיין, ב-2022 מתנהלת ברפובליקה האיראנית מחאת החיג'אב של הנשים.
גם בחלק מהזרמים של הנצרות חייבות נשים ונערות בכיסוי השיער, כשהן נכנסות לכנסייה או למנזר.
ביהדות, מוצאים את המקורות לנוהג הזה כבר במקרא. כאן כיסוי הראש הוא חובה לשני המינים. אצל הגברים העיקר שכיסוי הראש ייראה מכל צד של הראש. לרוב הוא בצורת כיפה, מגבעת או שטריימל, שהוא כובע כהה ומעט משונה, שנוהגים החרדים לחבוש (קראו על כך בתגית "שטריימל"). יהודים חרדים חובשים כובע, בנוסף לכיפה. אך אצלם שונה סוג הכובע מזרם לזרם. אם הזרם הליטאי, למשל, חובש מגבעות 'קנייטש', העשויות לבד, הזרם החסידי נוהג לחבוש "שטריימל" בעיקר בשבתות ואירועים, שגם ממנו יש סוגים שונים, המשתנים בין החסידויות.
הנשים בדת היהודית נדרשות לעטות כיסוי ראש, כחיוב הלכתי לאחר נישואיהן. לרוב הכיסוי הוא בצורת מטפחת צנועה. בעידן המודרני המטפחת הזו הפכה כבר מזמן לפריט אופנתי מרובה עיצובים, צבעים ותוספות.
במגזר החרדי רבות מעדיפות את הפאה הנוכרית. זו נחשבת כיסוי ראש, מכיוון ששערה האמיתי של האישה הדתית מוסתר מתחת לפאה שעשויה משיער סינתטי או טבעי, של נשים זרות, מהודו למשל. זה מבטיח ששערה של האישה החרדית אינו גלוי ומכאן "פאה נכרית".
הנה כיסוי הראש הנשי בדתות השונות (עברית):
https://youtu.be/m5EyTGAklTw
טורקיה והחיג'אב הנשי, שבוטל בידי אטטורק וחזר בתקופת ארדואן:
https://youtu.be/7u3E7QblKSA
והפאה של הגבר החרדי היא כמובן משהו אחר (עברית):
https://youtu.be/tgAu1TrnhBM
כשהרומאים הפכו לאימפריה החזקה בעולם הם העתיקו מתרבות יוון ומהמיתולוגיה היוונית את האלים שלהם, אלו שכונו האלים האולימפיים, על שום האמונה שהם שוכנים על הר האולימפוס.
כמובן שהם הכניסו שינויים מסוימים בשמות האלים היווניים והפכו אותם לרומים. הוכנסו גם שינויים בדרכי הפולחן שלהם.
הנה האלים הרומיים ובסוגריים השמות שלהם כאלים היווניים, האלים האולימפיים המקוריים.
יופיטר (זאוס, בשמו היווני) - מלך האלים, אל הברקים והשמיים
פבוס (אפולו) - אל האור והשמש
יונו (הרה) - אלת הנשים, האימהות והנישואין
פלוטו (האדס) - אל השאול והמתים
ומטה (הסטיה) - אלת הבית, המשפחה ואש-האח
מרקוריוס (הרמס) - אל אולימפי שהוא שליח האלים
קרס (דמטר) - אלת האדמה והתבואה
בכחוס (דיוניסוס) - אל היין והגפנים, אל התיאטרון
ונוס (אפרודיטה) - אלת האהבה והיופי
מרס או מארס (ארס) - אל המלחמה
נפטון (פוסידון) - אל הים ורעש האדמה
וולקן (היפסטוס) - אל האש והנפחים
מינרוה (אתנה) - אלת החוכמה, הקרב, האמנות והמדע.
דיאנה (ארטמיס) - אלת הירח והציד
הכירו את אלי יוון בתגית "אלים יווניים".
הנה אלי יוון ותפקידיהם (עברית):
https://youtu.be/4bHY4yn6Wto
על האלים האולימפיים באנגלית:
https://youtu.be/FyT3A4vi6cw
עוד על אלי האולימפוס:
https://youtu.be/WP_NeirFIkM
האלים החזקים והמובילים מבין האלים היווניים:
https://youtu.be/9eOQHLxCv6k
הזמנה לפגישה איתם במוזיאון:
https://youtu.be/uY2Ltc32Kjc
והאלים המובילים במיתולוגיה עם תיאורים שלהם מתולדות האמנות והקולנוע:
https://youtu.be/RId6Sv2ZAKA
את הציור "שבועת ההוראטים" (Oath of Horatii), או "שבועת האחים ההוראטים", צייר הצייר הצרפתי הנודע ז'אק-לואי דויד.
בציור מוצגים שלושת האחים ההוראטים, בניו של קיסר רומא, היוצאים לקרב נגד שלושת האחים הקוריאטים משבט אלבה לונגה הגרמני, שאיים לפלוש לרומא. בציור משביע הקיסר את בניו בחרבות להילחם באומץ בבני משפחה שעתידים לבוא מהשבט הגרמני.
הסיפור מהמאה ה-7 לפני הספירה מציג נושא פטריוטי ומוסרי מאוד. יש כאן תיאור של האחים, הנשבעים לחרב ומתאחדים למען המטרה. הם מאמינים בצדקתם ומעמידים את טובת המדינה מעל השיקולים האישיים ואפילו מעל טובת משפחתם. זו דוגמה אמנותית שמציג האמן לפטריוטיזם ולקבלת הדין בשלוות נפש סטואית.
האחים ההוראטים מדגימים לעם הצרפתי אזרחים הנקראים להקריב למען מדינתם את כל כולם. דויד קורא לצרפתים בעצם, להניח בצד את רצונותיהם ואת טובתם האישית ולהקריב את עצמם למען המדינה בכל מחיר.
הצייר דויד חילק את התמונה בין האב, האחים ודמויות הנשים. כל אחד מהמרכיבים הללו ממוסגר בחלק של הארקדה. שימו לב לדמויות, הממוקמות במעין במה צרה.
הרמז היחידי לאבל בציור הוא הדאגה והבכי של האמהות והאחיות שברקע. אבל המשפחה היריבה קשורה בקשר משפחתי גם למשפחת האימהות ואבלן הוא על הסיכוי הברור שיאבדו או בעל או אח.
בתום הקרב ניצל אחד האחים, אבל הוא הרג את אחותו, על שבכתה על אחד מאויביו, שמת בקרב ולו היא הייתה מאורסת. האח הרוצח הורשע על הרצח במשפחה אך רצון העם הביא לו מחילה.
נקודת המגוז בציור נמצאת בחרבות שהוראטיוס נותן לבניו. שני האחים שמאחור מחזיקים את החרבות ביד שמאל, בעוד האח הקידמי אוחז את החרב ביד ימין ובה הוא נשבע.
מבחינה אמנותית דויד עשה זאת ככל הנראה, כדרך ליצור הרמוניה בין הדמויות. ישנם רבים שאוחזים בדעה שהאח שבחזית הציור יהיה האח שישרוד בקרב.
שימו לב גם לחרבות המנצנצות בציור. הקודקוד המשולש שהן יוצרות, ביחד עם זוויות הידיים האוחזות בהן. זה משולש הרמוני, שמביא את הקומפוזיציה כולה לשיא.
#רקע
הציור נמצא היום במוזיאון הלובר בפאריס. ההיסטוריונים רואים בו סנונית ראשונה של עידן הניאו קלאסיקה, סגנון האמנות החזק בצרפת של המחצית הראשונה של המאה ה-19 (1790–1840). הסגנון הוא תוצר של האמנות הצרפתית בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, שהושפעה מהמהפכה הצרפתית ומהרעיונות שהולידו אותה.
דויד שאף ליצור בסגנון מקורי וחדש, שיהיה מנוגד לסגנון הרוקוקו והבארוק השולטים באותה עת. אחרי שנסע לרומא ללמוד מהסגנון הקלאסי, הוא יצר את הציור שהדגים את עוצמת ההשפעה של הקלאסיקה עליו.
ואכן, הקומפוזיציה מסודרת כאן ממש כמו בבמה של תאטרון. הרצפה והקירות מדגישים את מבנה החלל הגיאומטרי. מאחור תוכלו לראות שלוש קשתות המהדהדות את קשתות הניצחון הרומיות. בכל קשת ממקם האמן את אחת מהקבוצות שבציור. הניאו קלאסיות מדויקת כאן בקשתות הרומיות המעוגלות, שנתמכות בעמודים הדוריים של העידן הקלאסי.
הנה סרטון על הציור "שבועת ההוראטים":
https://youtu.be/eTKkj_IQnGc
הסבר של סטודנטים:
https://youtu.be/H-6i4JFM5AY
ומצגת וידאו קצרה על הציור:
https://youtu.be/n56XNIjTnrU
רומי
הרֶפּוּבְּלִיקָה הראשונה נולדה ברומא העתיקה. היה בה שלטון שאין בו מלך. זה עיקרון קבוע מאז ברפובליקה - המשטר אינו של בית מלוכה ולא של דיקטטורה. הוא של האזרחים.
רפובליקה היא החזקת השלטון על ידי חלק גדול מהציבור ובבסיסה שלטון החוק. מקור המילה מלטינית, בה "res publica" משמעותו "עניין הציבור".
כי רֶפּוּבְּלִיקָה היא משטר שמייצג שכבות שונות של האזרחים, גם לא בהכרח את כל השכבות, למשל עבדים שלא זכו לייצוג ברפובליקות שונות, או ברפובליקות אחרות בהן נשים לא הורשו להצביע.
אבל ברפובליקה כשיטת ממשל לעולם לא עובר השלטון בירושה ולעולם לא ייבחר "נשיא לכל החיים". השלטון נקבע על ידי האזרחים לתקופה מוגבלת, לרוב בבחירות.
ורפובליקה היא גם לא דמוקרטיה. ההבדל הוא החוק. בדמוקרטיה הרוב יכול גם לעשות מעשים קשים כנגד המיעוט. ברפובליקה החוק הוא מעל רצון הרוב.
הרפובליקות החשובות בעולם הן צרפת וארצות הברית. כן, ארה"ב אינה דמוקרטיה אלא רפובליקה.
כי הדמוקרטיה היא שיטת משטר שבה העם כולו מנהיג את המדינה. לינקולן, נשיא ארה"ב המיתולוגי, הגדיר את הדמוקרטיה בזמנו כ"שלטון העם, למען העם, על-ידי עם".
ואכן, מקור הסמכות בשלטון הדמוקרטי הוא כל העם. כל העם, כולל נשים ומיעוטים, בוחר את נציגיו ואת בעלי התפקידים שישרתו אותו ויממשו את האינטרסים שלו ככלל העם.
מרגע הבחירות הרוב בדמוקרטיה שולט. את סמכותו מממש העם בבחירות, הנערכות בקביעות, אחת לכמה שנים. בכל מערכת בחירות כזו יכולים האזרחים להחליף את נציגיהם, כלומר את השלטון.
ברוב הדמוקרטיות, כמו בריטניה, ישראל ואחרות, הנציגים הללו יושבים בפרלמנט שבוחר העם. הפרלמנט הוא בית המחוקקים. הכנסת בישראל היא בית המחוקקים שלנו.
יש דמוקרטיות ישירות, כמו שווייץ, שבהן העם ממש מצביע על ההחלטות בעצמו. במקום שנציגיו הם שיחליטו, בין בחירות לבחירות, על גורל המדינה, העם מעורב בהחלטות ומצביע כל הזמן על החלטות חשובות.
הנה סרטון הסבר קצר על ההבדלים בין דמוקרטיה לרפובליקה:
http://youtu.be/KE5wZrOOtBM
תולדות הדמוקרטיה שנולדה באתונה אבל הייתה בעצם רפובליקה:
https://youtu.be/f-feDZRxJKw
וחלק מסרט על ההבדלים בין השיטות:
http://youtu.be/m7viCT4zDmU?t=4m56s
