הרופאים הם בעלי מקצוע שמסייעים לאנשים חולים או פצועים. הרופאים לומדים הכל על גוף האדם וכך הם יודעים איזו תרופה או טיפול לתת לחולים ולפצועים, כדי שיבריאו.

רופאים בימינו מתמחים בתחום מסוים ברפואה, כי הידע הרפואי הוא עצום ושום אדם לא יוכל לשלוט בכולו באופן מקצועי מספיק. לכן יש רופאי אף אוזן גרון, רופאי שיניים, רופאים המתמחים בגריאטריה (לאנשים מבוגרים) , רופאי ילדים, רפואי משפחה, רופאים מנתחים ועוד ועוד.


הנה רופא שמספר על עבודתו (עברית):

http://youtu.be/-04qRyjYO-s


תכנית של רופאים צעירים, לבני נוער (עברית):

http://youtu.be/grTjFY_teMo


ורופא מצחיק (עברית):

http://youtu.be/4X-9rWB15kY

שבועת היפוקרטס (Hippocratic oath) היא שבועה שנשבע כמעט כל רופא בתחילת דרכו. רופאים צעירים נוהגים להישבע בה, עם סיום לימודיהם בבית הספר לרפואה.

בשבועה הזו מתחייבים הרופאים הצעירים לקיים נורמות בסיסיות של התנהגות, כמו הגשת עזרה רפואית לכל חולה, שמירה על פרטיותו, הבטחת הסודיות של המידע הרפואי שברשותם וכדומה.

"שבועת היפוקרטס" מיוחסת ונקראת על שמו של היפוקרטס, מי שנחשב אבי הרפואה. הוא היה תושב האי היווני קוס וחי בו במאה ה-4 לפני הספירה.

היפוקרטס נחשב למי שיסד את ה"אסכולה ההיפוקרטית", בית ספר הראשון לרפואה באירופה ובצידו המערבי של העולם העתיק.

השבועה הזו, שמיוחסת לו, נחשבת לאבן יסוד באתיקה הרפואית וכמעט כל רופא בעולם המערבי מתחייב בה.

בין הציוויים שמצווה השבועה על הרופאים יש התחייבויות כמו לא לגרום נזק לחולה, להקל על סבלם של החולים, לא לקצר את חייהם, לנהוג בטוהר מידות, להקשיב וללמוד מהמורים שמלמדים אותך ועוד.

חלק מסעיפי השבועה המקורית פחות רלוונטיים כיום ולכן נכתבו נוסחים מודרניים המבוססים עליה ומוסיפים סעיפים כמו חובת הטיפול השוויוני, שמתחייב הרופא לתת לכל אדם באשר הוא אדם.


הנה סיפורה של שבועת היפוקרטס:

https://youtu.be/xzwfv89ULFw


רעיון שבועת היפוקרטס:

https://youtu.be/QbU61uO3Vdw


והנוסח של שבועת היפוקרטס המקורית:

https://youtu.be/0ZOWXKt0TGY

הסטטוסקופ (Stethoscope), יש הכותבים סטתוסקופ, הומצא בתחילת המאה ה-19, על ידי הרופא והממציא הצרפתי רנה לאנק (Rene Laennec), הוא נראה אז כצינור עץ חלול. באמצעותו האזין הרופא לקולות הגוף באוזן אחת ולא התקרב בצורה מביכה ופולשנית לגוף החולה.

כך נולד הסטטוסקופ של הרופא. אבל השימוש בצליל למטרה זו שימש ברפואה כבר אלף שנים, כשהרופא נהג להצמיד את אוזנו לחזה החולה ולאזין היטב.

עם הזמן שופר הסטטוסקופ לכדי שני צינורות גמישים שהתחברו לעיגולים מתכתיים, שבהם היו ממברנות שקולטות את הצלילים מפנים הגוף. באמצעות המתקן החדש יכולים היו הרופאים להאזין לצלילי הגוף בשתי האוזניים.

הסטתוסקופ התגלה כמכשיר כה יעיל עד שהוא אומץ על ידי בעלי מקצוע נוספים. מכונאים השתמשו בו לאיתור מיקום של דליפות במנועי מכוניות, בנאים החלו לזהות בעזרתו חללים בתוך הקירות וכך הלאה.

כיום רואים כבר את סופו של הסטתוסקופ כמכשיר רפואי. בעקבות מכשיר הסי-טי, שכבר עשרות שנים מראה לרופאים בדיוק מה קורה בתוך הגוף, פותחו בעשורים האחרונים מכשירים רבים וזעירים, המציגים יכולות בדיקה גבוהות בהרבה מאלה של הסטתוסקופ המיושן.

כשיהפכו מכשירים כאלו לזולים וזמינים יותר, הם מאיימים להפוך אותו לפריט אספנות ולשלוח אותו למוזיאון לתולדות הרפואה.


כך נולד הסטטוסקופ של הרופאים (מתורגם):

https://youtu.be/0bxiOMJAMW8


וכך ניתן לייצר סטטוסקופ פשוט בבית:

https://youtu.be/6H8c-FNMlsA

כבר שנים שסמל הסטטוס של הרופאים בעלי הדרת הכבוד הוא הסטתוסקופ (Stethoscope) שצמוד לצווארם או כרוך סביב כתפיהם ברישול. מהו המכשיר הפשוט והכל כך מרכזי הזה?

סטתוסקופ, וליתר דיוק סְטֶתוֹסְקוֹפ, הוא מכשיר רפואי המשמש את הרופאים להעצים את הקולות מתוך הגוף ולאפשר איבחון של בעיות רפואיות אצל החולה.

כדי לבדוק את הלב, למשל, מצמידה הרופאה את הסטטוסקופ לחזהו של המטופל ומאזינה לפעימות ליבו. כך ניתן לשמוע בגוף את איוושות הלב, לאתר מעי חסום, להאזין לזרימת הדם בעורקים ואפילו להעריך את גודל הכבד.

מקור השם מיוונית, בה פירושו לצפות, או להביט לחזה. בעברית שמו של הסטטוסקופ "מַסְכֵּת", מלשון לְהַסְכִּית, כלומר לְהַקְשִׁיב.


כך פועל הסטטוסקופ של הרופא:

https://youtu.be/JWJncQ8zX1A


הסבר של רופא:

https://youtu.be/J8E6SrRhBSs


ותכנית לילדים (עברית):

https://youtu.be/KWhPB2mg3UI

היפוכונדרים (Hypochonders) הם אנשים שעסוקים ומוטרדים לא פעם בפחד שהם סובלים ממחלה קשה. לרוב ההיפוכונדר מבסס את הפחד הזה על פירוש לא נכון של תסמינים שונים בגוף וסימני התנהגות. יכולים להתרחש שינויים במידת החרדה אצל ההיפוכונדרים, אבל לרוב יש אצלם מידה גבוהה של חרדה ממחלות. לעיתים החרדה הזו היא ממחלה של מישהו קרוב ולאו דווקא אצלם.

חרדת הבריאות אצל ההיפוכונדרים מביאים אולם לעיסוק כפייתי בבריאותם. כך יכולים כל התנהגות, תחושה פיזית או תגובה של הגוף, להתפרש כסימן לכך שהם אכן חולים במחלה פנימית שלא מגלים אותה.

לא פעם מביא העיסוק הבלתי-פוסק במחלה ש"המציאו" ההיפוכונדרים לפגיעה בחיי היום-יום שלהם ואף למצוקה קשה, שמביא הפחד מהמחלה האיומה והנסתרת שהרופאים לא מאבחנים לדעתם כראוי. טענות, כעס ותסכול כלפי הרופא שלא מאשר בדיקות נחוצות לדעת ה"חולה" נפוצים מאד בקרבם. למען ההגינות צריך לציין שהיו גם מקרים בהם פטרו אנשים כהיפוכונדרים ולהסוף הסתבר שהם צדקו והרופאים הם שלא איתרו את המחלה.. או במילים אחרות "זה שאתה היפוכונדר, זה לא אומר שאתה לא חולה.."

לא פעם מתנהג ההיפוכונדר כחולה לכל דבר. מנטילת תרופות לא נחוצות ועד הימנעות מפעילויות בשל "המחלה", ביצוע בדיקות לא הכרחיות ואף התבודדות "בשל הצורך להחלים"..

המושג "היפוכונדריה" בא מהשפה היוונית, בה פירוש המלה "היפו" היה מתחת, ו"כונדרוס" הוא סחוס. הסיבה היא שביוון העתיקה יוחסו בטעות כאבים בלתי מוסברים לסחוס של קשת הצלעות.


הנה מחלת ההיפוכנדריה:

http://youtu.be/P1JYF9OimO4?t=39s


ההיפוכונדר הכי מוצלח בטלוויזיה שלנו היה יורם:

http://youtu.be/TwroeIgmUto


קדימון לקומדיה צרפתית על היפוכונדר מצחיק:

http://youtu.be/yRm_5pOj2M8


ופרומו לסדרה על היפוכונדרים שמקבלים טיפול:

http://youtu.be/iTFa-cHOwiY

וירוסים וחיידקים אינם אותו דבר. יש ביניהם הבדלים שתוכלו ללמוד עליהם בתגית "וירוסים, חיידקים". אבל רבים כבר יודעים שבניגוד לחיידקים, שיכולים לגרום למחלה שאנטיביוטיקה תוכל לרפא, הווירוסים, בעברית נגיפים, גורמים בדרך כלל למחלה שהרופא יאמר לנו שתחלוף תוך כמה ימים ובלא טיפול כלשהו, ודאי לא אנטיביוטיקה.

אבל למה בעצם אנטיביוטיקה לא עובדת על וירוס?

אז ראשית כל, וירוסים, או בעברית "נגיפים", אינם דומים לחיידקים. בעוד שהחיידקים הם יצורים חיים, בעלי תא בודד, הווירוסים הם לא אורגניזם, בעל חיים, אלא חומר גנטי זעיר שאין לו בעצם תאים.

תרופות אנטיביוטיות פועלות על תאי החיידקים, או בעצם על מנגנונים שונים בתא. כי החיידק, בניגוד לווירוס, הוא בעל חיים. ואכן, את החיידקים האנטיביוטיקה מחלישה או אפילו מחסלת.

אבל את הנגיפים, הווירוסים, אנטיביוטיקה לא יכולה לחסל. כי הם לא תאים אלא להיפך - הם טפילים שחודרים לתאים של הגוף החי ומחסלים אותו. לכן, נגד וירוסים אנטיביוטיקה פשוט לא יעילה. וכבונוס רע לגוף, טיפול שכזה באנטיביוטיקה נגד נגיף, עוד יוסיף נזק כי הוא גם עלול לא פעם להוביל לתופעות לוואי לא נעימות, כתגובה של הגוף לאנטיביוטיקה מיותרת.

וזה אפילו יותר גרוע כי אם ניתן אנטיביוטיקה שלא לצורך, זה דווקא עלול לחזק את החיידקים ולאפשר להם לפתח עמידות לאנטיביוטיקה, עד כדי כך שחולים שהיום מטופלים בקלות בה יצטרכו בעתיד להיכנס לאישפוז ולקבל תרופות אנטיביוטיות חזקות בהרבה ולתוך הוורידֿ במקום ב"כדור" שבולעים היום.

לכן הרופאים מסרבים לתת טיפול אנטיביוטי למחלות ויראליות, נגיפיות. מי שחולים בשפעת או בהצטננות כבר יודעים שהרופאה שלהם תסרב לרשום להם אנטיביוטיקה. אם הם שואלים היא עונה שאנטיביוטיקה כלל לא משפיעה על הווירוס.

כלומר, לא רק שטיפול באנטיביוטיקה לא מועיל נגד נגיפים, הוא תורם להתפתחות של עמידויות אצל חיידקים שונים, עמידות שזכתה לשם "עמידות אנטי-מיקרוביאלית" (Antimicrobial resistance).

לסיכום, ההבדלים הללו שבין וירוסים לחיידקים הם הסיבה לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס.


הנה הסבר לכך שהאנטיביוטיקה לא יעילה ואפילו גורמת נזק במקרה של וירוס (מתורגם):

https://youtu.be/652eiZmrXz4


על ההבדלים שבין חיידקים לווירוסים (עברית):

https://youtu.be/89Sy-o5f-kc


הסיבה בשפה מדעית:

https://youtu.be/2bIYFph4pe0


והנה וירוס הקורונה שנגדו היה צריך לפתח תרופות מיוחדות כי אנטיביוטיקה, אתם כבר יודעים, לא יעילה נגדו (עברית):

https://youtu.be/SRTdt9TChGo

המנתח הוא רופא שיודע כיצד לבצע טיפולים מסובכים בחולים. מנתחים יכולים לחתוך את גופם של החולים ולתקן פגיעות בגוף, להוציא איברים חולים, ואפילו להשתיל איברים במקומם.

כיום משתילים איברים שנתרמו על ידי אנשים אחרים. בעתיד ישתילו יותר ויותר איברים מלאכותיים ואף יושתלו יותר ויותר איברים מלאכותיים ומתקנים שישפרו את תפקוד איברי הגוף הפנימיים.

מנתחים מצילים חיי אדם, כלומר הם עוזרים לאנשים לחיות ולהיות בריאים. לפני הניתוח, נוהג הרופא המנתח לחטא את ידיו היטב, בכדי שלא לזהם את גופו של החולה בחיידקים. גם חדר הניתוח מחוטא היטב, עובר ניקוי יסודי, כך שלא יהיה מזוהם בחיידקים, שיסכנו את המנותחים.


כך מנתחים למשל ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):

https://youtu.be/XPDVmBg5DeE


הנה רופאים מנתחים בניתוח מודרני:

https://youtu.be/KoBw_-xj68E


בחיוך - טוב שלא אלה מנתחים אותנו, לא? (עברית)

https://youtu.be/WB2fjZ1JGiI


וכתבת טלוויזיה מרגשת על ניתוח שלא יאומן בילדה ישראלית (עברית):

https://youtu.be/wgDUpMKzPR8?long=yes

ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים (Laser eyeglass removal surgery) הוא ניתוח די נפוץ היום, מהמהירים ביותר בעולם הרפואה.

בעבר ניתוחים להסרת הקרנית היו רבי סיכונים. עשו אותם רק במקרים רפואיים ולא להסרת משקפיים.

אבל עידן הלייזר שינה את הכל ובתור מי שחיים בעידן של התקדמות מדהימה ברפואה, במדע, בטכנולוגיה הרפואית אנו רואים את החלומות של חובשי המשקפיים מתממשים.

זה היה בשנות ה-90 כשהשימוש בלייזר הבשיל והחל לאיטו להחליף את סכין המנתחים. מאז צברה הטכנולוגיה הזו תאוצה וניתוחי הלייזר הגיעו גם לאנשים שאינם בעלי הון ועשירים.

היתרון של השימוש בלייזר בניתוחי עיניים כאלה נובע מהדיוק המתאפשר בעיצוב קרנית העין במקום ההכרח להסירה בכל מקרה.

הבשלת טכנולוגיית הלייזר גם הורידה פלאים את רמת הסיכון של ניתוחים כאלו. התוצאות השתבחו והלכו והצלחתם של ניתוחי לייזר להסרה של משקפיים הרקיעה שחקים.


#ליקויי הראייה הניתנים לטיפול
בין הבעיות הרפואיות שניתן לתקן באמצעות ניתוחים וטיפולים שכאלה המוכרים ביותר הם קוצר ראייה ורוחק ראייה, לאותם שנאלצים לחבוש משקפיים לראייה רחוקה ולקריאה, בהתאמה. עוד בעיות הן היפראופיה, אסטיגמציה, פרסביופיה, צילינדר ו"זוקן ראייה".


#לפני הניתוח
טרם הניתוח מתקיימת בדיקת התאמה מעמיקה של העיניים, בדיקה שאורכת כ-3 שעות. במהלך הבדיקה נבחנים על ידי צוות המנתחים נתונים שונים הדרושים להחלטה אם ואיך יבוצע הניתוח.

חשוב לדעת שרק כ-70% מהנבדקים זוכים לאישור והתאמה לניתוח. מה שיקבעו זאת הם פרטים רבים שייבדקו וינותחו על ידי המומחים. בין הנתונים הללו נמצאים עובי הקרנית והטופוגרפיה שלה, מחלות עיניים, לחץ תוך עיני, יובש בעיניים ובעיות פיזיולוגיות נוספות הקשורות בעיניים ועלולות לגרום לקשיים בניתוח או לאחריו.


#על הניתוח עצמו
יש שתי שיטות עיקריות לניתוחים שמטרתם הסרת המשקפיים באמצעות לייזר.

הראשונה היא שיטת המבוססת על שיוף. בשיטת השיוף מתבצע ההליך הרפואי על פני שטח הקרנית והמנצח למעשה מעצב את הקרנית לצורה הרצויה לראייה מיטבית.

השיטה השנייה היא שיטת חיתוך. בשיטה זו אכן מתבצע חיתוך של ההקרנית לעובי הרצוי, כדי להחזיר לה את הראייה המבוקשת.

הניתוח עצמו, שמו הרפואי הוא "ניתוח תשבורת", נמשך מספר דקות בלבד. במהלכו מתקנים את כושר השבירה של הקרנית והוא מתבצע בכל עין לחוד.

כמובן שעם הזמן וככל שנכנס לשימוש מיכשור מתקדם עוד יותר הולכות ומשתכללות גם שיטות הניתוח הללו.


כך מנתחים ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):

https://youtu.be/XPDVmBg5DeE


המחשה של ניתוח לייזר להסרת משקפיים (עברית):

https://youtu.be/VmaoQ46j0WA


כך מתבצעים ניתוחי לייזר להסרת המשקפיים (עברית):

https://youtu.be/abp1ZaodlnM


והסבר על ניתוחי הסרת משקפיים באמצעות לייזר (עברית):

https://youtu.be/oyjJaLCVQuA