» «
מטאליקה
איך הפכה מטאליקה את המטאל פופולארי ולמה המעריצים שלה כעסו?



בשנות ה-90 היתה "מטאליקה" (Metallica) לשם דבר ברוק העולמי. זו הייתה הלהקה שמיזגה הכי טוב את הת'ראש עם המטאל המלודי, עם סולואי גיטרה מלודיים ואלמותיים ויצרה סטנדרט סאונד חדש ברוק העולמי.

הלהקה הזו הפכה את המטאל לסגנון מקובל אפילו ב-MTV, שחיפש עד אז רק פופ ופופ. כמו משה שהוציא את עם ישראל ממצרים, מטאליקה הוציאו את המטאל מהגטו של המטאל, ממקום של מעריצים מעטים, גם אם מכורים - לעולמות של הצלחה שממלאת אצטדיונים ומשנה את הסאונד של תחנות רדיו וערוצי טלוויזיה מהקצה אל הקצה.

אבל זה לא פשוט כל כך. הלהקה, שהונהגה על ידי הזמר והמנהיג ג'יימס הטפילד (James Hetfield) והמתופף אולריך (Ulrich), היא להקה עם שני ראשים של אמנים שכל אחד מהם התבצר בדעותיו. הראשון, דומיננטי וחזק במיוחד, האיש המזוהה עם הלהקה בקול המטורף שלו ובהופעה מרשימה ומקועקעת. השני הוא מתופף על, עם יכולת ותדמית של רוקר מקצוען ומדויק.

יש שיאמרו שזרע הטירוף של מה שיקרה עם הלהקה החל בספטמבר 1986, כשנהרג בסיסט הלהקה קליף ברטון (Cliff Burton). ברטון, רק בן 24, נהרג בתאונת אוטובוס מחרידה, כשהאוטובוס של הלהקה החליק והתהפך בשוודיה. הוא עף מהחלון ומת מיד. ביחד אתו, רבים יאמרו, מתה גם הפשרה בלהקה בין שני המנהיגים והדרך הבלתי מתפשרת של המטאל שאליו הוא עצמו משך.

אבל השניים התאוששו מהר והפכו את מטאליקה להצלחה עולמית. מכאן, יאמרו רבים ממעריצי הלהקה המקוריים והטהרניים, זה רק ילך ויתדרדר. מנהיגי הלהקה ימשיכו ויתנו הופעות בלתי נתפסות ויתנו את הנשמה, גם כשיהפכו למיליונרים שבעים, אבל הדרך תלך ותאבד את העניין שבה.

מילה על תת-הסגנון "ת'ראש מטאל" - פירוש המילה Thrash הוא "הצלפה" או "מכה חזקה". השם נולד מהצליל האגרסיבי, אפילו מלוכלך שלו, משהו שקצת מזכיר מהלומת פטיש על ברזל. הסגנון הזה הציע תיפוף מהיר, דיסטורשן כבד במהירות נגינה גבוהה, קצב לא-מלודי ודגש חזק על טכניקת הנגינה ועל הכלים, לעומת השירה.

הת'ראש מטאל שבו דגלה מטאליקה נבנה במידה רבה עם והפך אותה לאימפריית רוק שהגיעה לכל מקום בעולם. אבל בהדרגה החלה מי שנחשבת היום להקת המטאל הגדולה ביותר בכל הזמנים, לשחרר את עצמה מהרוח המקורית שלו, הרפתה את הקצב המהיר בטירוף שלה והתחילה לעשות פופ שנשמע כמו מטאל, אבל הוא בעצם פופ.

את האלבום השחור של מטאליקה רבים רואים כאלבום שהוזיל את המוסיקה של הלהקה והפך אותה ממוסחרת מאד. המעריצים המקוריים, שהעריצו את הלהקה עד אז, טוענים שזה הרגע שבו מטאליקה התנתקה מהשורשים המוסיקליים הכבדים ושהאלבום עצמו הוא מיד-טמפו לאוהבי מוסיקת המטאל. בכלל, בעיני מעריציה האדוקים היו שני האלבומים: 'Load' ו'Reload', סוג של הכרזה על קיצה המוסיקלי של הלהקה.

אבל האחרים אומרים שזה שהקהל קנה את האלבום הזה ועשה אותו מסחרי, רק עשה ללהקה טוב. כמו פיל קולינס, שפתח את ג'נסיס להמונים שלא האזינו לרוק מתקדם עד אז, או האלבום 'Nevermind' של נירוונה, שפתח להמונים חלון אל סצנת הגראנג', האלבום השחור היה סוג של גשר עבור רבים שהגיעו בזכותו להאזין למטאל. בזכותו האזינו פתאום ההמונים גם ללהקות אחרות ורבות, שבלעדיו סביר שלעולם לא היו מגיעות לחשיפה כזו.

בזכותו עשו חברי מטאליקה, בעיקר שני המנהיגים, הרבה כסף. המון המון כסף - אם לדייק. מכאן הלכה מטאליקה וחתכה את האורך של שיריה הארוכים, הידקה אותם ופישטה את המורכבות שלהם. זה הרחיב את גבולות הקהל שלה והפך אותה לאחת הלהקות המצליחות בעולם, אבל יהיו מי שיאמרו שהיא מכרה את נפשה לשטן של הפופ ולכסף שהוא יודע לחלק למי שעושים את מה שהוא רוצה.


הנה תולדות להקת מטאליקה:

https://www.youtube.com/watch?v=dygawlkGwIM


ראו כמה הם טובים בלייב - עם Enter Sandman:

https://youtu.be/87by1DjfxLw


בלדת הרוק "שום דבר אחר לא משנה" - Nothing Else Matters:

https://youtu.be/tAGnKpE4NCI


"אחד" One בהופעה חיה ב-2016:

https://youtu.be/W2pa0cYRTkE


"פייד טו בלאק" Fade to Black:

https://youtu.be/A-4K4SX0m70


וכלהקה של אצטדיונים עם "אדון הבובות" Master of Puppets:

https://youtu.be/2f1Ny74_ou0


סקירת עשרת השירים הטובים שלהם:

https://youtu.be/YsUWewEeS54?long=yes
לד זפלין
מה זיכה את לד זפלין בתואר "הלהקה הגדולה בעולם"?


בעשור הראשון של המילניום החדש ביקשה רשת הרדיו של ה-BBC ממאזיניה לבחור את הנגנים הטובים ביותר בכל כלי ולהרכיב הרכב-על, סופרגרופ, שיכיל את הנגנים הטובים ביותר מכל כלי. לאחר שקלול התוצאות של המשאל הזה הסתבר שהתוצאה דומה להפליא ללהקה שכבר פעלה בעולם - קוראים לה לד זפלין.

ואכן, להקת לד זפלין (Led Zeppelin) נחשבת על ידי רבים ללהקת הרוק הכבד הגדולה ביותר בכל הזמנים. הלהקה הזו הגיעה לשיאים של הצלחה ונחשבת, ביחד עם "פינק פלויד", ללהקת הרוק המצליחה של שנות ה-70. לא היו להם הטקסטים המבריקים של בוב דילן ולא השירים הגאוניים של הביטלס, או המורכבות של ג'נסיס ופינק פלויד בסיפורים מוסיקליים חצי-היסטוריים, פילוסופיים ועמוסי הברקות. אבל בהופעות הם היו מפעל מצטיין של בלוז, רוק כבד ופיתוח שירים ארוכים ומשוחררים שהמעריצים סגדו לה. שירת הצרחות והיללות של רוברט פלאנט והסולואים הארוכים והמבריקים של ג'ימי פייג' היו מגובים בבאס ותופים של הנגנים הוירטואוזים של ג'ון פול ג'ונס וג'ון בונהם והיא הפכה את הלהקה לתאגיד עצום של הופעות מפוצצות קהל ואוזניים.

אבל הדרך לא תמיד הייתה כה קלה. אמנם מסחרית הלהקה הצליחה כבר מאלבומה הראשון, המכירות היו בשמיים והופעותיה היו תמיד באיצטדיונים מלאים עד אפס מקום, אבל חלק מהעיתונות לא אהבה אותה בשנים הראשונות והמבקרים הרבו לתקוף את אלבומיה וסגנונה של הלהקה. הלהקה הזו הייתה אחד הצמתים החשובים שבהם ההמונים התפצלו סופית ממבקרי המוסיקה, שהסתייגו כמעט מכל דבר שזפלין עשו, בעוד שהקופות הראו בדיוק ההיפך. רק מאוחר יותר נעשה הצדק בהדרגה והם החלו לקבל ביקורות הוגנות ואף מעריכות, שלא לומר מעריצות. זה במיוחד בלט במקרה של העיתון "רולינג סטון" שבביקורת על 5 האלבומים הראשונים מעך אותם והם בתגובה החרימו אותו וסרבו להתראיין אליו כדי שלא לסייע למכירותיו..

שנים רבות ראו השמרנים בארצות הברית בלד זפלין את השטן בכבודו ובעצמו. הם טענו שהרוק הכבד ומחריש האוזניים מעודד צעירים למעשי אלימות איומים, מעודד את פולחן השטן ומעביר במילות השירים "מסרים חבויים". ב-1982 זה הגיע לשיא של טמטום כשמטיף אמריקאי השמיע בשידור רדיו את אחד השירים כשהוא מנוגן לאחור, וזיהה "משפטים שמעודדים את פולחן השטן". זה לא עזר אפילו כשמעריצים השמיעו בתגובה זה לזה "מסרים שטניים" בהיפוך של שירי ילדים ומזמורי דת..

מכיוון שלא רצו לוותר על שום דבר, ההופעות של לד זפלין היו ארוכות מאד. כל אלבום חדש הוסיף להן עוד ועוד שירים חדשים. הם שנאו סינגלים והעדיפו לבנות אלבומים מנצחים, עם סדר שירים שתוכנן כך שכל שיר יגלוש לשיר הבא, או במילותיו של ג'ימי פייג' הגיטריסט ומייסד הלהקה "שיהיו הרים וגאיות של מוסיקה".

בשנות ה-2000 כבר היה ברור שלהקת הרוק המצוינת הפכה לאגדה. היא דורגה במקום הראשון בסקר "100 להקות הרוק הכבד הגדולות" בערוץ Vh1. בשער של המגזין "Guitar World" כונתה כבר לד זפלין "הלהקה הגדולה ביותר בעולם" וברור היה שאין כמעט רוקר עם גיטרה שלא הושפע מג'ימי פייג', הגיטריסט הוירטואוז ומנהיג לד זפלין. סולו הגיטרה של להיטה הגדול ביותר "Stairway to Heaven" נבחר על ידי קוראי עיתון הגיטרה לסולו הטוב ביותר של הרוק בכל הזמנים.

אז ניתן לסכם במילים של ג'ון פול ג'ונס, בסיסט הלהקה, "גם כשהיינו גרועים, היינו טובים יותר מרוב הלהקות".


הנה הלהקה הגדולה של שנות ה-70:

http://youtu.be/W92apQbud8s


להיטם הגדול ביותר "מדרגות לרקיע":

https://youtu.be/dYpgg__qc-c


הנה הם בהופעה חיה:

https://youtu.be/mtskOtJUWXQ


הגיטריסט המופלא שלהם ג'ימי פייג':

https://youtu.be/8ZMOsDT6mfk?t=5m50s&end=6m25s


הנה ניתוח מוסיקלי על התפקיד של המתופף הגאוני של הלהקה המדהימה הזו:

https://youtu.be/UvOm2oZRQIk?long=yes


וסקירה על 10 מהשירים הטובים שלהם:

https://youtu.be/1bZJuKnuSsk?long=yes
Smoke on the Water
איך נולד "עשן מעל המים" של דיפ פרפל?



בקיץ 1971 תכננו חברי להקת "סגול כהה" להקליט אלבום חדש באולם הקזינו שבעיר השווייצרית מונטרה, שעל גדות אגם ז'נבה. האולם היה מפורסם בזכות פסטיבל הג'אז של מונטרה וחברי הלהקה תכננו להשתמש ב"אולפן הנייד" שנבנה בו, זמן קצר לפני כן. האולפן הנייד שימש להקלטות אלבום של "הרולינג סטונס" שהם אהבו את הסאונד שלו והם הלכו על זה.

בערב שלפני ההקלטות התקיימה באולם הקזינו הופעה של היוצר האמריקאי פרנק זאפה "אמהות ההמצאה" (The Mothers of Invention). אחד המעריצים ירה בהתלהבותו באקדח זיקוקים לעבר הגג. אחד הזיקוקים פגע בגג, הצית אותו ושרף את הקזינו. איאן גילן וחבריו עמדו על מרפסת המלון וצפו מרחוק במחזה של העשן העולה, כאילו מהאגם עצמו.

על כך כתבו חברי הלהקה את השיר Smoke on the Water - עשן מעל המים. השיר, בסגנון רוק כבד, יהיה לשיר המזוהה ביותר עם הלהקה. הוא ייכלל באלבום "ראש מכונה" (Machine Head), שייצא לאור שנה לאחר מכן וריף הגיטרה שפותח אותו יהפוך לאגדה.

אגב, כשהבינו שהאולם והאולפן הנייד נשרפו לחלוטין, ניסו חברי הלהקה למצוא מקום חליפי להקלטה. אבל הרוק הכבד שלהם הפריע לשכנים בכל מקום וההקלטות נדחו. לבסוף הועלה הרעיון להקליט את האלבום באחד המסדרונות של מלון "Grand Hotel" שבו הם לנו. הם אהבו את האקוסטיקה המיוחדת של המקום והקליטו את כל האלבום במסדרון.


הנה סיפור כתיבת השיר באנימציה:

https://youtu.be/OdZwysHaPiQ


וכפי שמספר חברי הלהקה:

https://youtu.be/tlBt003KdPI


Smoke on the Water בשנת 1972:

https://youtu.be/ikGyZh0VbPQ


בהופעה ברבות השנים:

https://youtu.be/arpZ3fCwDEw
מוסיקה תעשייתית
מהו הסגנון התעשייתי האלקטרוני?



סגנון המוסיקה התעשייתית (Industrial) שהיה חלק מהמוסיקה האלקטרונית, התפתח מהצלילים הלא-הרמוניים של מכונות המוסיקה החדישות שנוצרו בשנות ה-80. הסגנון שכלל מהתחלה סאונדים אלקטרוניים רבים הכניס לראשונה למוסיקה הקלה צלילים שחלקם היה לא-הרמוני במכוון ואף צורם, סאונדים מעיקים וכבדים, שהופקו ממבחר סינטסייזרים וסאמפלרים חדשניים באותה עת. המוסיקה התעשייתית נודעת גם כדלה יחסית בשירה קולית.

מאפייני הסגנון התעשייתי הם האווירה הכבדה והאפלה שנותנת לו את תחושת ה"תעשייתיות" שנטבעה בשמו. גם היותו מוסיקה ניסיונית, אקספרימנטלית באופיה, כמו גם המסרים הפוליטיים שמצויים לא פעם במוסיקה התעשייתית ושבאופן אירוני היו לרוב נגד הקפיטליזם והתעשייה - כל אלה מאפיינים את האינדאסטריאל המוסיקלי.

בעצם המוסיקה התעשייתית היא מעין סגנון של מוסיקה אלקטרונית בעלת ענפים רבים. הסגנון התעשייתי מחובר ומשרת ז'אנרים רבים מחוץ לו, בצירופים תעשייתיים שונים. בין היתר ניתן למצוא אותו למשל בז'אנרים שאינם אלקטרוניים בדרך כלל, כמו פאנק, מטאל, פופ או רוק כבד.

מהסגנון התעשייתי בשילוב עם מוסיקת דאב יווצר בהמשך האבולוציה של המוסיקה האלקטרונית גם סגנון הטריפ-הופ.


הנה הסבר על המוסיקה התעשייתית:

https://youtu.be/uPL2Hs4wqZU


לידת המוסיקה התעשייתית שהחלה בשנת 1969:

https://youtu.be/1sDj77WpiVQ


אינדסטריאל קולי:

https://youtu.be/uOMbZW91W6E


רוק כבד תעשייתי:

https://youtu.be/xxMjWiD-fDI


פופ תעשייתי:

https://youtu.be/JXzREokAXdM


פאנק תעשייתי:

https://youtu.be/rB2t3fUW6So


ורוק תעשייתי:

https://youtu.be/Ys-yjam_0SY

רוק כבד

רובים ושושנים
למה רובים ושושנים עשו כל כך הרבה רעש?



אין כמו להקת "רובים ושושנים" (Guns n' Roses) בכדי להדגים את ההתפוצצות של הרוק בסוף האייטיז ובתחילת הניינטיז. הם היו האז הדבר הכי חם בעולם הרוק .

להקת הרוק האגדית גאנז אנד רוזס (Guns And Roses) החלה את דרכה, בשנת 1985, בעיר לוס אנג'לס. חברי הלהקה שילבו בהצטיינות יתרה רוק, בלוז, גלאם רוק ופאנק רוק, כדי ליצור מוסיקה משובחת, שהפכה אותם למכונות רוקנרול עתירות ממון, אלכוהול וסמים.

לא היו להם מתחרים של ממש אז. עם 28 מיליון עותקים, אלבום הבכורה שלהם היה אלבום הבכורה הנמכר ביותר בארה"ב בכל הזמנים. לאחר 28 חודשים בדרכים, הוכתר
מסע ההופעות שלהם לארוך ביותר בתולדות הרוק, ואפילו כשהוציאו אלבום כפול, הוא היה לאלבום הכפול היחיד שתפס בטבלת המכירות האמריקאיות, את שני המקומות - הראשון והשני.

בתחילת הדרך הופיעה הלהקה ברחבי ארצות הברית בהתמדה ויצרה לעצמה שם בחוף המערבי של ארצות הברית. צייד כשרונות שזיהה את יכולותיה, אחרי שראה הופעה שלהם במועדון בהוליווד, הצליח לבלבל את מתחריו, בכך ש"לכלך" על הלהקה. כך הצליח להחתים אותם ואף לגלות שהוא הצליח, על אף שהחוזה כמעט ונחתם בין הלהקה ובין חברה אחרת שעימה כמעט וחתמו.

כך הפכה Guns N' Roses, לאחת מלהקות הרוק החשובות והמצליחות בעולם, בשנות ה-90 ולמכונת מזומנים מטורפת. הלהקה התפרקה וסולן הלהקה המשיך עם השם שלה ונגנים חדשים, אבל חברי הלהקה המקוריים הצליחו בהמשך להתגבר על המחלוקות ושבו להופיע ביחד.


הנה הסיפור של Guns N' Roses:

https://youtu.be/jb3YmL_Z4Gw


Knockin' on Heaven's Door של בוב דילן, בהופעה חיה:

https://youtu.be/eMMz4iWUyi0


Sweet Child O' Mine:

https://youtu.be/1w7OgIMMRc4


גשם נובמבר:

https://youtu.be/8SbUC-UaAxE


סקירת עשרת השירים הטובים שלהם:

https://youtu.be/r0vTWTuW8Ns?long=yes


וסרט תיעודי על סיפורה של הלהקה:

https://youtu.be/o08eeOmfgIw?long=yes
מטאל
איך מוסיקת המטאל שלטה בשנות ה-80?



במוסיקת רוק בשנות ה-80 הפך סגנון המטאל רוק (Metal Rock), סוד של רוק כבד, לסגנון המוסיקלי המצליח והשולט ביותר. הוא נולד מסגנון ה"הבי מטאל" של שנות ה-60 וה-70, שהוא עצמו היה חלק מהרוק הכבד.

מוסיקת הבי מטאל (heavy metal), בעברית "מתכת כבדה" ולא פעם מטאל, הוא זרם מוסיקלי, שהתפתח בסוף שנות ה-60 באנגליה. הוא התאפיין במקצב אגרסיבי, נגינה רועשת ומהירה מאוד, נגינת גיטרה חשמלית עתירת דיסטורשן ואפקטים ובנגינת סולו גיטרות חשמליות ארוכים ווירטואוזיים.

תכני השירים בהבי מטאל הם בדרך כלל אפלים.

מקורותיו של ההבי מטאל הם מוסיקת הרוק, הבלוז והפרוגרסיב - הרוק המתקדם. הוא נולד עם להקות רוק אנגליות שהידועות בהן היו לד זפלין, דיפ פרפל ובלאק סבאת'.

בשנות ה-70 פרץ סגנון המטאל גם לארצות הברית ולגרמניה, והפך לזרם מרכזי ומצליח ברוק. סביבו התפתחה תרבות מעריצים וההצלחה הייתה אז גדולה מאד. בשנות ה-80 התרכזה הפעילות באזור שנקרא "סאנסט סטריפ". במהלך שנות התשעים נדחק המטאל לשוליים ואת מירב המקום תפסו סגנונות קיצוניים יותר מהסגנונות המקוריים, כמו בלאק מטאל ודת' מטאל.


הנה מוסיקת המטאל ששלטה ברוק של שנות השמונים:

https://youtu.be/AUrHVWa3s2Y


הגיטרה והדיסטורשן בהבי-מטאל היו מדויקים וחדים להפליא:

https://youtu.be/vY2l3KV7zsU


להקות המטאל הטובות ביותר:

https://youtu.be/shv-BIDfr98


כך נשמעים ההבדלים בין הגיטרות של המטאל לעומת הפאנק:

https://youtu.be/U3LgSMFkAi0


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.