שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
במה מיוחד המעצב "הוורוד" קארים ראשיד?
קארים ראשיד (Karim Rashid) הוא מעצב תעשייתי, מהחשובים והמשפיעים בעולם בעשורים האחרונים.
ראשיד הוא ממוצא מצרי, בן למשפחה אמידה שנדדה בעולם, בעקבות הקריירה של אב אמן. מעבר לשמו ולאישיותו הצבעונית של קארים, כולל אהבתו העצומה לצבע הוורוד, הוא ידוע גם בכך שהוא מעצב לשוק הרחב ולהמונים ולא רק לעשירים, כמו שמרבית מעצבי-העל נוהגים לעשות.
גם בהופעתו החיצונית ראשיד ידוע כבעל סגנון ייחודי - הוא נוהג ללבוש תמיד חליפות בצבעים ורוד או לבן, עם אביזרים ותוספות בצבעים חזקים, כמו הנעליים והמשקפיים שהוא נוהג לחבוש, כמעט תמיד מעיצוביו שלו.
גם הקעקועים שעל גופו של ראשיד מעניינים ומהווים מעין שפה אישית וייחודית לו, של צורות ומוטיבים קבועים, מעין הירוגליפים מודרניים. את הסימנים הללו הוא מטביע לעיתים על עיצוביו, שכוללים רהיטים, גופי תאורה, משקפיים, פח הניירות המפורסם "גרבו" שעיצב ועד לחנויות, מסעדות ובמיוחד למלון 'סמירמיס' באתונה, שכל חדריו מסומנים בסימנים במקום במספרים.
מעצבים רבים רואים בראשיד איש שיווק מצוין יותר מאשר מעצב והם מבקרים את העובדה ששום עיצוב שלו לא הפך לאייקון של ממש. מצד שני, אלפי המוצרים שעיצב ראשיד החרוץ והעובדה שעשרות מוזיאונים חשובים מציגים עיצובים שלו באוספים הקבועים שלהם, מעידה שהוא הפך לאחד המשפיעים והמוכרים בתחום העיצוב בעולם.
הנה קארים ראשיד בביקור בישראל:
http://youtu.be/QqFGfbKKfcs
ועיצוב שעשה רשיד לפרויקט XO:
http://youtu.be/vByB76SAphs
מי היה המעצב הדני ארנה יאקובסן?
המעצב והאדריכל מדנמרק ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen) היה מהמעצבים הבולטים בסגנון העיצוב הדני של המחצית השנייה של המאה ה-20. מי שהאמריקאים מכנים ארן ג'ייקובסן הוא אולי הדוגמה הכי מוכרת לעיצוב הסקנדינבי הכל כך מובחן ואהוד בעולם המערבי.
סימנים ראשונים למקצועו העתידי גילה כבר בילדותו מי שנולד ב-1902 למשפחה יהודית דנית בקופנהגן. כילד הוא צבע את הטפט הוויקטוריאני בחדרו בצבע לבן מלא.
בימינו החלטות כאלה היו מתקבלות כדעתנות אופיינית של ג'נזים, בני דור ה-Z שלא מזכירים בשום צורה את קודמיהם מדורות ה-Y או ה-X. אך באותם ימים של תחילת המאה העשרים קירות לבנים היו רחוקים מלהיות בטרנד. כלומר, יאקובסן הצעיר, שבבגרותו יהיה למעצב-על, הקדים את זמנו ואת גילו בהרבה.
ואכן, ארנה יאקובסן יהפוך לאחד ממעצבי המוצר והאדריכלים המשפיעים בהיסטוריה המודרנית, מי שעיצב מחדש את האסתטיקה הסקנדינבית והפך אותה לשפה עיצובית עולמית.
הקריירה שלו החלה באדריכלות, אך היא התפתחה במהירות לכיוון שעיצב את כל פרטי החיים היומיומיים. יאקובסן האמין שאדריכל חייב לעצב הכול, מכלל הבניין ועד לידית הדלת, מהסכו"ם ועד לכיסא. הפילוסופיה הזו הפכה אותו לאחד מאבות העיצוב הטוטאלי.
למוניטין הבינלאומי שלו הוא זכה במידה רבה על עיצובי הכיסאות המהפכניים שלו. אחד מהם הוא כיסא הביצה (Egg Chair) שעוצב ב-1958 עבור מלון רויאל (Royal Hotel) בקופנהגן הפך לאייקון מיידי. עד היום רואים את הרהיטים הללו בחדר 606 במלון המפורסם (מלון SAS - שמו הקודם של המלון) בעיצובו העתידני של יאקובסן.
הייתה זו הצורה הביצתית החובקת של הכיסא, המרופדת בעור או בד, שיצרה בו מעין מקלט אינטימי למשתמש. העיצוב החדשני ביטל כל קו ישר ויצר צורה פיסולית אחת שלמה שהפכה את הכיסא לפסל פונקציונלי.
באותה שנה עיצב יאקובסן גם את כיסא הברבור (Swan Chair), שכולו עיגול רך ונוזלי. שני הכיסאות האלה מיוצרים עד היום על ידי חברת פריץ הנסן (Fritz Hansen) ונמכרים ברחבי העולם.
מעניין לספר שיאקובסן עיצב את כיסא הביצה וכיסא הברבור במיוחד עבור הלובי והטרקלינים של מלון SAS בקופנהגן (כיום מלון רויאל רדיסון), פרויקט שבו תכנן כל פרט, מהמבנה ועד לסכינים והמזלגות.
הכיסאות הללו נועדו ליצור אווירה אלגנטית אך מזמינה במרחב הציבורי של המלון, כשהעיצוב האורגני והחובק שלהם נועד לתת לאנשים תחושת פרטיות במרחב הפתוח.
רבים ישמחו לדעת שהרהיטים בחלליות של הסרט של סטנלי קובריק "2001: אודיסאה בחלל" נבחרו מהעיצובים של חדר 606 במלון SAS המפורסם בעיצוב העתידני של המעצב הידוע ארנה יקובסן.
ועדיין, העיצוב המפורסם ביותר של יאקובסן הוא ללא ספק הסדרה 7 (Series 7), שהושקה ב-1955. הכיסא הזה, בעל הגב המעוגל והרגליים העדינות, הפך לכיסא הנמכר ביותר בתולדות חברת פריץ הנסן. למעלה מ-5 מיליון יחידות שלו נמכרו מאז.
הסוד שלסדרה 7 טמון בפשטות, בקלילות הוויזואלית ובמחירו הנגיש יחסית. העיצוב מבוסס על טכנולוגיה של עץ לבוד מעוצב בלחץ, שיצר מעטפת דקה במיוחד המשלבת מושב וגב לאלמנט אחד.
לפני סדרה 7 יצר יאקובסן את כיסא הנמלה (Ant Chair) ב-1952, שהיה הניסיון הראשון שלו ליצירת כיסא מעץ לבוד תלת-ממדי. העיצוב הפשוט, אגב, היה עם שלוש רגליים במקור, אם כי הגרסה בת 4 הרגליים היא שהפכה יותר פופולרית בהמשך.
צורתו של כיסא הנמלה הזכירה נמלה במבט מלמעלה והוא הפך לפריצת דרך טכנולוגית ואסתטית. הכיסא הזה כל כך הצליח עד שהיה עם השנים לסמל כאחד מהמוצרים המוכרים ומצליחים של העיצוב הסקנדינבי בכלל והעיצוב הדני בפרט.
מעבר לריהוט, יאקובסן עיצב גם מוצרים נוספים שהפכו קלאסיים. סדרת כלי השולחן סילינדה ליין (Cylinda-Line) שעוצבה ב-1967 עבור חברת סטלטון (Stelton) היא אחת מסדרות כלי השולחן המוכרות והאהובות בעולם. הקנקן, כוסות הערבוב והפריטים הנוספים משלבים צורות גליליות טהורות בגימור נירוסטה מבריק.
מה שהפך את יאקובסן לייחודי היה השילוב בין שימושיות (פונקציונליזם צפון אירופי) לבין גישה פיסולית רגשית. הצורות שלו לא היו קרות או מכניות, אלא חמות ואנושיות. הוא לא חשש להציע עיצובים נועזים ואורגניים, אך תמיד שמר על נוחות ושימושיות.
בגלל מוצאו היהודי, יאקובסן נמלט מדנמרק לשבדיה ב-1943, ממש לפני שהנאצים החלו לעצור יהודים דנים. הוא חזר אחרי המלחמה והמשיך ליצור עד מותו ב-1971.
המורשת שלו ממשיכה לחיות, עיצוביו עדיין מיוצרים ונמכרים והשפה הוויזואלית שלו משפיעה על מעצבים עד היום. ראו כמה מעיצוביו המפורסמים שממתינים לכם בתגית "ארנה יאקובסן".
מלון SAS הוא אחד הפרויקטים הגדולים של ארנה יאקובסן:
https://youtu.be/6dr6UqVHBzA
כמה מיצירותיו של גאון העיצוב (ללא מילים):
https://youtu.be/ejJssqTuBrM
כיסאות הברבור והביצה עוצבו שניהם לפרויקט המלון המעוצב הראשון בעולם מלון SAS שביצע יאקובסן:
https://youtu.be/oHQGjS7Behk
עוד על יאקובסן ופרויקט מלון SAS לו הוא גם עיצב את כיסאות הברבור והביצה:
https://youtu.be/GPBHED9YINg
כמה מהעיצובים הידועים של יאקובסן:
http://youtu.be/KG0h1HpIAWA
האדריכל שהוא היה (ללא מילים):
http://youtu.be/fPiRH5W_Xg0
וסרטון תיעודי על חייו והקריירה של ארנה יאקובסן:
https://youtu.be/oXvkpb8Ii7s?long=yes
מיהם צ'ארלס וריי איימס "הביטלס של העיצוב"?
יש שקוראים להם בחיבה "הביטלס של העיצוב" - הזוג צ'ארלס וריי איימס (Charles and Ray Eames) היו זוג מעצבים אגדי אמריקאי מאמצע המאה ה-20.
השניים תכננו ביחד בתים, ספרים, צעצועים, בדים, מצלמות, סרטים ובראש ובראשונה ריהוט מודרני, שהפך לקלאסיקה בתולדות העיצוב. הזוג איימס פתרו בעיות עיצוביות למוצרים החשובים של זמנם ועשו זאת במקצוענות, אך גם בהרבה הומור.
החברות הגדולות והמצליחות ביותר היו לקוחות של השניים. הם עיצבו מכשירים וריהוט מודרני אך לא פעם גם מצאו את עצמם מעצבים מטוסים לחברת בואינג ואפילו צוללות מסחריות.
בראש ובראשונה נודעו בני הזוג איימס בזכות הכיסאות הרבים והחדשניים שעוצבו בסטודיו שלהם, כמו דגמי הלאונג' וה-DSW שעיצבו ונחשבים לאייקוניים ומצליחים עד היום, בכל רחבי העולם.
יש להם תפקיד חשוב בשינוי החדשני והדמוקרטי שעבר עולם העיצוב, שינוי שבמהלכו הפך הכיסא מפריט יקר שיוצר בעבודת יד לרהיט נגיש שנוצר בייצור המוני ותעשייתי. הם היו הראשונים ליצור כיסאות מפלסטיק ופיברגלס ואימצו חומרים וצורות חדשות בסגנון המודרניזם, שהם הפכו להיות מהמובילים והמרכזיים שבו.
אבל הזוג אימס גם עיצבו פתרונות למוצרים רבים אחרים. הם יצרו תערוכות מדע וסרטי מדע פופולארי, תכננו בית לעצמם שנודע עד היום כבית מודרניסטי מוצלח במיוחד ויצרו גם ארט דיירקשן ותפאורות לסרטי קולנוע.
צ'ארלס וריי איימס שילבו היטב במוצרים שהם עיצבו בין תחכום לפשטות, בין שימושיות ורצינות לשובבות ובין ניקיון ואסתטיקה לחמימות אנושית. הזוג יצר עבודות עיצוב מוצר מהחשובות ביותר במודרניזם העיצובי של המאה ה-20. עם כל הרזומה המרשים הזה אין פלא שכינו אותם רבים "הביטלס של עולם העיצוב".
הנה קדימון של הסרט הדוקומנטרי "איימס: הארכיטקט והציירת", שנעשה על הזוג המצליח:
https://youtu.be/_YMzmuBBBzo
דגמי הריהוט המגוונים של הזוג איימס:
http://youtu.be/TBHozkkfb1Y
סיפורם של בני הזוג המעצבים והבית המופתי שתכננו לעצמם:
https://youtu.be/E5gyCqw8Vxk
חיקויים של כסא ה-DSW כפי שהוא נמכר היום:
https://youtu.be/xotoL87m76Q
כיום יוצאים הרבה כסאות בסגנון ה-DSW, אבל עם טוויסט - כגון זה שהפלסטיק עזב אותו:
http://youtu.be/ivswfCJtbnE
ושיחה ארוכה על כיסאות הפלסטיק הנצחיים שלהם:
https://youtu.be/Dxnxuw9Y4lU?long=yes
מיהו המעצב והאדריכל הנודע רון ארד?
כן. בשם רון ארד נקרא הנווט הישראלי המפורסם, גיבור שנפל בשבי בלבנון וישראל לא שב הביתה. אך זה גם שמו של מעצב-העל והאדריכל המפורסם, הישראלי לשעבר שכיום הוא מהמובילים בעולם בתחומים אלה.
שני האנשים הללו נושאים את אותו השם אבל מייצגים באופן מסוים את המיוחד בישראל - ארץ שנלחמת על קיומה וחיה על החרב, מאז 1948 ועד היום, אך גם מייצרת מצוינות בתחומים רבים וחשובים בעולם כולו.
בעוד שאת הנווט רון ארד לא הצליחה ישראל להחזיר מהשבי וגורלו ככל הנראה הסתיים במוות בשבי, רון ארד השני מכהן כפרופסור לעיצוב רהיטים ועיצוב תעשייתי בקולג' המלכותי לאמנות שבבירת בריטניה. עבודותיו מוצגות בירידים בינלאומיים ובמוזיאונים החשובים בעולם, דוגמת מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון ובפריז, מוזיאון לאמנות מודרנית שבמרכז פומפידו.
רון ארד גם עיצב ומעצב מוצרים הנמכרים בחברות עיצוב מהמובילות בעולם. ביניהן ניתן למצוא את ויטרה (Vitra), קרטל (Kartell), מורוסו (Moroso), אלסי (Alessi) וקפליני (Cappellini). המוצרים הללו משווקים בחנויות העיצוב היוקרתיות והנחשבות בעולם.
הנה סרטון על רון ארד, הנווט שנפל ונעלם בלבנון (עברית):
http://youtu.be/hIQNNrd-3oI
מהצד השני באנגלית על האמן רון ארד, מעצב רהיטים ומוצרים ואדריכל מצליח בעולם:
http://youtu.be/I_EPya1tRKk
על ילדותו של האמן (עברית):
https://youtu.be/GCzsnYe8dlM
חלק מיצירותיו:
http://youtu.be/XhgQbuxqSyg
הפרויקט המסעיר שלו בתחל אביב, בניין Toha, קיצור של "תוצרת הארץ", הרחוב בו הוא נבנה (מתורגם):
https://youtu.be/w0sB-ITl8Xg
וכך מרכיבים תערוכה מעבודותיו:
http://youtu.be/fJE4L_xQIsU
מהו כיסא ביצה תלוי?
כיסא הביצה (Egg chair) הוא אחד הכיסאות הידועים בעולם הריהוט המודרני. אבל רבים לא שמו לב לכיסא הביצה התלוי (Hanging Egg Chair), אחד הפריטים המוכרים גם הם בעולם העיצוב הסקנדינבי. למרות מראהו הפשוט, מאחוריו עומדת אחת הדמויות המרתקות ביותר בהיסטוריה של העיצוב הדני: נאנה דיטצל (Nanna Ditzel).
היא נולדה ב-1923 כנאנה הוברג (Nanna Hauberg), בבירת דנמרק קופנהגן (Copenhagen). כמי שגדלה בבית עם אהבה עמוקה לאמנות ועיצוב היא למדה נגרות, מקצוע נדיר מאוד לאשה באותם הימים.
בהמשך היא המשיכה ללמוד עיצוב רהיטים בבית הספר לאמנויות ומלאכה (School of Arts and Crafts) בקופנהגן. כאן היא פגשה ב-1943 את יורגן דיטצל (Jørgen Ditzel), שהיה גם הוא סטודנט לעיצוב. לאחר שסיימו את לימודיהם המשיכו שניהם לאקדמיה המלכותית לאמנויות, נישאו ב-1946 ופתחו יחד סטודיו עיצוב בקופנהגן.
ב-1959, הזוג הציג את כיסא הביצה התלוי, עשוי ראטן (rattan) ארוג ותלוי מהתקרה באמצעות שרשרת. הרעיון היה פשוט בצורה מטעה: ליצור כיסא שמעניק ליושבים בו תחושה של מרחב פרטי מושלם, כמו קן המרחף מעל הרצפה. הכיסא לא נוגע בקרקע כלל, מה שמעניק לו תחושה של שחרור ממש.
יורגן נפטר ב-1961, שנתיים בלבד לאחר שהכיסא הוצג, אך נאנה המשיכה לעצב לבדה.
כ הביצה תלוי התלוי הפך לסמל עיצובי של שנות ה-60, הופיע בעשרות צילומי אופנה ונחשב לאייקון של אותה תקופה - לצד כיסא הכדור הפלסטיק של המעצב הפיני ארו ארניו (Eero Aarnio) שהוצג ב-1963.
אגב, תמונה מפורסמת מאותה תקופה הציגה את דניה (Dennie), בתם של נאנה ויורגן, כשהיא יושבת בכיסא. תמונה זו הפכה לאחד הפרסומים המוצלחים ביותר של הכיסא.
נאנה דיטצל, שכונתה "הגבירה הראשונה של עיצוב הרהיטים הדני" (The First Lady of Danish Furniture Design), המשיכה לעצב עד מותה ב-2005. כיסא הביצה התלוי מיוצר עד היום על ידי חברת סיקה דיזיין (Sika-Design) הדנית, שעובדת בשיתוף עם צאצאי משפחת דיטצל.
הנה כיסא הביצה התלוי של ננה דיצל משנות השישים:
https://youtu.be/fIyLE1T-w2g
הכיסא הזה הוא רק אחד בזרם ריהוט הקש שהפך להצלחה במאה האחרונה:
https://youtu.be/_V10kWLh71U?long=yes
מי המציא את מיטת המים?
מיטת המים (Waterbed) היא אחת ההמצאות היוקרתיות והמפתיעות של העשורים האחרונים של המאה ה-20. אם רוצים להבין את הנהנתנות וההתלהבות מיוקרה בשנים הללו, אין ביטוי יפה ממנה לכך.
מיטת מים, או מזרן מים, כשמן כן הן. מדובר במיטה או במזרן שמולאו במים. הם מאפשרים שינה מפנקת, כמו על פני המים.
את הפטנט על הגרסה המודרנית של מיטת המים, רשם סטודנט לעיצוב מסן פרנסיסקו בשם צ'ארלס הול, בשנת 1971. די מהר הפכה המיטה החדשנית לפריט עיצוב פופולרי בארצות הברית ונמכרה יפה.
אבל באופן מפתיע לא הומצאה מיטת המים בשנות ה-70 דווקא. למעשה, דיווחים ואיזכורים על מיטות מים הופיעו עוד במאה ה-19. אלא שאז הן יועדו לשימוש רפואי. פיתח אותן באותה תקופה רופא סקוטי בשם ניל ארנוט. הוא כינה אותן "מיטות הידרוסטטיות" (Hydrostatic beds) והן יועדו בכדי למנוע מחולים מאושפזים בבית חולים פצעי לחץ.
נחזור לשנות ה-70 הול, סטודנט לעיצוב באוניברסיטה של סן פרנסיסקו (SFSU) בקליפורניה, בכלל התכוון לייצר כיסא חדשני. צריך להזכיר שבאותן שנים נשטף עולם העיצוב בגל של עיצובים חדשניים, שימושיים ויפים בעיצוב הכיסאות. אבל הול לא הצליח בזה ובשלב מסוים מצא את עצמו מנסה לשפר דווקא את המיטה המיושנת. עזרו לו שניים מחבריו ללימודים.
כך או כך, למיטת המים שלו הוא קרא אז "הנאת שחייה" וכאמור, הוא רשם עליה פטנט. בהמשך הוא גם ייסד חברה לייצור ומכירה של מיטות מים בשם "The Pleasure Pit". בשיאה החזיקה החברה של הול לפחות 30 חנויות למכירת מיטות המים.
אך הול נכשל בהגנה על הפטנט וקמו לה מתחרים רבים, שעשו הון עתק ממכירת מיטות כאלה. להמחשת ההצלחה של מיטות המים - ב-1987 לא פחות מ-22% ממכירות המזרנים בארצות הברית היו של מיטות מים.
הנה מיטות המים שבשנים האחרונות הן קצת חוזרות:
https://youtu.be/fMF14ne8yHs
צ'ארלי הול - ממציא מיטת המים:
https://youtu.be/czH-W4D9a5E
ככה זה על מיטת מים (לא תבינו מילה):
https://youtu.be/iRHXK2RYVlU
האם הן בריאות? - התשובה הקצרה היא לא. לגמרי לא והנה הנימוקים:
https://youtu.be/DRX5Z-MEpic
מה קורה לחתול שמוצא את עצמו על מיטת מים (ללא מילים):
https://youtu.be/kkY0lP7EMBs
וסרטון תיעודי קצר על הממציא הול:
https://youtu.be/fKuNKf0W1Lg?long=yes
במה ידוע מעצב העל פיליפ סטארק?
המעצב התעשייתי מצרפת, פיליפ סטארק, הוא אחד ממעצבי-על המוכרים והנערצים ביותר בעולם כיום. כדרכם של מעצבי העל המודרניים, הוא רואה עצמו כמעצב תעשייתי רב תחומי. כלומר, גם הוא אינו עוסק רק בעיצוב מוצרים לבית אלא שולח את ידו וכשרונו גם לאדריכלות ועיצוב פנים ואף עיצב יכטות וכלי רכב.
בין השאר, עיצב סטארק שפעיל כבר מאז שנת 1968, את הכיסא המעצבים הנמכר ביותר בכל הזמנים - כיסא ה"לואי גוסט" - מעין גירסה מודרניסטית ושקופה של כיסא בסגנון המלך הצרפתי לואי ה-15.
עבודה אייקונית אחרת של פיליפ סטארק היא מסחטת הלימונים החייזרית "ג'וסי סליף" (Juicy Salif) שעיצב ב-1990 והפכה מאז לאחד הפריטים הידועים בעולם העיצוב ולפריט שהרבה אספנים רוכשים או מחפשים לרכוש.
בתל אביב עיצב סטארק את מגדלי YOO היוקרתיים, שגם קיבלו את השם מסדרת פרויקטים, בעלי אותו השם, שעיצב בכל העולם.
הנה סרטון עם ראיון ועבודות של פיליפ סטארק:
http://youtu.be/t6HLou_w5VM
הנה יאכטה שעיצב פיליפ סטרק בשביל מליונר רוסי:
http://youtu.be/vbucJO3zDCE?t=4s
מהי כוננית תולעת הספרים?
כוננית "תולעת הספרים" (Bookworm) של מעצב-העל הישראלי רון ארד, היא מכונניות הספרים המודרניות והמעניינות ביותר מבחינה עיצובית ומרגע שהחלו לשווק אותה, היא הפכה כמעט מידית לאייקון בעולם העיצוב ולסנסציה שעשתה ממש מהפיכה בעולם העיצוב.
המעצב, שבצעירותו היגר ללונדון כדי ללמוד אדריכלות, היה סטודנט תפרן בעיר יקרה ולא היו ברשותו המשאבים לקנות ריהוט לבית. מחומרי מתכת שמצא ברחוב הוא בנה לעצמו כוננית ספרים וקרא לה ""This Mortal Coil". הכוננית שנראתה כמו תולעת זכתה לכינוי הדו-משמעי "תולעת ספרים" ועוררה התלהבות בקרב כל מי שראה אותה. בהמשך, "תולעת הספרים" הפכה למוצר חשוב בשוק העיצוב המודרני והיא מיוצרת כיום מפלסטיק ומשווקת בכל רחבי העולם, בהצלחה רבה ומרשימה.
כך תולעת הספרים משווקת:
https://youtu.be/n-yi7Iv3dtI
התקנה בהילוך מהיר:
https://youtu.be/oujGbIS5SWY
כל קונה מתקין בצורה שהוא רוצה:
https://youtu.be/s6FfsGvWT1s
מורכבת על הקיר:
http://youtu.be/bo5s_9-tdAc
קפיצות זמן של הרכבת "תולעת הספרים" על הקיר:
http://youtu.be/zal32oYCIqM
וסרטון תיעודי על תולעת הספרים של רון ארד:
https://youtu.be/ottMjbjOufY?long=yes
מה סיפורו של שרפרף הפרפר?
שרפרף הפרפר (Butterfly stool) הוא עבודה מפורסמת של המעצב היפני סורי יאנאגי (Sori Yanagi) משנת 1954. הוא נבנה משתי יחידות זהות של דיקט מייפל, שחוברו במרכזן זו לזו, באמצעות בורג מתכת אחד.
יש בצורת השרפרף כמה השפעות או התכתבויות, מצורת הקליגרפיה שלו המזכירה אות מסורתית של כתיבה במזרח, דרך כנפי הפרפר שבטבע, זנבות לוויתן, או מבנה הטורי (torii) - צורת הכניסה של מקדשי השינטו ביפאן.
עד היום מכנים רבים את השרפרף המפורסם על שמו של המעצב "Sori Yanagi". שרפרף הפרפר הוא שילוב של צורות ממזרח-אסיה עם העץ הלבוד (טכניקת הסנדביץ'), שפיתח בשנות ה-40 זוג המעצבים האמריקאים הנודע ריי וצ'ארלס איימס (Ray & Charles Eames).
צנוע, שימושי ואפקטיבי, ה"פרפר" מציג שילוב של ישן וחדש וחיבור בין רעיונות מהמזרח ומהמערב. על אף המראה המודרניסטי שלו, נבנה שרפרף הפרפר בשיטות מסורתיות, מהתכנון שנעשה באיור ביד ועד לבנייה הידנית של האבטיפוס.
הנה סיפורו המעצב והשרפרף:
https://youtu.be/bEJeNKUKkCM
השרפרף האופנתי תמיד:
http://youtu.be/U3B8r4m1i8U
סקירה קצרה על שרפרף הפרפר:
https://youtu.be/UQWEWQeaEEk
ממוקם בחלל היוקרתי:
https://youtu.be/VQgoQ-QTyNE
מבט מקרוב:
http://youtu.be/h9xyA5_xwyU
וגרסאות מודרניות של השלמות הקלאסית:
https://youtu.be/goSZ5QE4eVA
קארים ראשיד (Karim Rashid) הוא מעצב תעשייתי, מהחשובים והמשפיעים בעולם בעשורים האחרונים.
ראשיד הוא ממוצא מצרי, בן למשפחה אמידה שנדדה בעולם, בעקבות הקריירה של אב אמן. מעבר לשמו ולאישיותו הצבעונית של קארים, כולל אהבתו העצומה לצבע הוורוד, הוא ידוע גם בכך שהוא מעצב לשוק הרחב ולהמונים ולא רק לעשירים, כמו שמרבית מעצבי-העל נוהגים לעשות.
גם בהופעתו החיצונית ראשיד ידוע כבעל סגנון ייחודי - הוא נוהג ללבוש תמיד חליפות בצבעים ורוד או לבן, עם אביזרים ותוספות בצבעים חזקים, כמו הנעליים והמשקפיים שהוא נוהג לחבוש, כמעט תמיד מעיצוביו שלו.
גם הקעקועים שעל גופו של ראשיד מעניינים ומהווים מעין שפה אישית וייחודית לו, של צורות ומוטיבים קבועים, מעין הירוגליפים מודרניים. את הסימנים הללו הוא מטביע לעיתים על עיצוביו, שכוללים רהיטים, גופי תאורה, משקפיים, פח הניירות המפורסם "גרבו" שעיצב ועד לחנויות, מסעדות ובמיוחד למלון 'סמירמיס' באתונה, שכל חדריו מסומנים בסימנים במקום במספרים.
מעצבים רבים רואים בראשיד איש שיווק מצוין יותר מאשר מעצב והם מבקרים את העובדה ששום עיצוב שלו לא הפך לאייקון של ממש. מצד שני, אלפי המוצרים שעיצב ראשיד החרוץ והעובדה שעשרות מוזיאונים חשובים מציגים עיצובים שלו באוספים הקבועים שלהם, מעידה שהוא הפך לאחד המשפיעים והמוכרים בתחום העיצוב בעולם.
הנה קארים ראשיד בביקור בישראל:
http://youtu.be/QqFGfbKKfcs
ועיצוב שעשה רשיד לפרויקט XO:
http://youtu.be/vByB76SAphs
המעצב והאדריכל מדנמרק ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen) היה מהמעצבים הבולטים בסגנון העיצוב הדני של המחצית השנייה של המאה ה-20. מי שהאמריקאים מכנים ארן ג'ייקובסן הוא אולי הדוגמה הכי מוכרת לעיצוב הסקנדינבי הכל כך מובחן ואהוד בעולם המערבי.
סימנים ראשונים למקצועו העתידי גילה כבר בילדותו מי שנולד ב-1902 למשפחה יהודית דנית בקופנהגן. כילד הוא צבע את הטפט הוויקטוריאני בחדרו בצבע לבן מלא.
בימינו החלטות כאלה היו מתקבלות כדעתנות אופיינית של ג'נזים, בני דור ה-Z שלא מזכירים בשום צורה את קודמיהם מדורות ה-Y או ה-X. אך באותם ימים של תחילת המאה העשרים קירות לבנים היו רחוקים מלהיות בטרנד. כלומר, יאקובסן הצעיר, שבבגרותו יהיה למעצב-על, הקדים את זמנו ואת גילו בהרבה.
ואכן, ארנה יאקובסן יהפוך לאחד ממעצבי המוצר והאדריכלים המשפיעים בהיסטוריה המודרנית, מי שעיצב מחדש את האסתטיקה הסקנדינבית והפך אותה לשפה עיצובית עולמית.
הקריירה שלו החלה באדריכלות, אך היא התפתחה במהירות לכיוון שעיצב את כל פרטי החיים היומיומיים. יאקובסן האמין שאדריכל חייב לעצב הכול, מכלל הבניין ועד לידית הדלת, מהסכו"ם ועד לכיסא. הפילוסופיה הזו הפכה אותו לאחד מאבות העיצוב הטוטאלי.
למוניטין הבינלאומי שלו הוא זכה במידה רבה על עיצובי הכיסאות המהפכניים שלו. אחד מהם הוא כיסא הביצה (Egg Chair) שעוצב ב-1958 עבור מלון רויאל (Royal Hotel) בקופנהגן הפך לאייקון מיידי. עד היום רואים את הרהיטים הללו בחדר 606 במלון המפורסם (מלון SAS - שמו הקודם של המלון) בעיצובו העתידני של יאקובסן.
הייתה זו הצורה הביצתית החובקת של הכיסא, המרופדת בעור או בד, שיצרה בו מעין מקלט אינטימי למשתמש. העיצוב החדשני ביטל כל קו ישר ויצר צורה פיסולית אחת שלמה שהפכה את הכיסא לפסל פונקציונלי.
באותה שנה עיצב יאקובסן גם את כיסא הברבור (Swan Chair), שכולו עיגול רך ונוזלי. שני הכיסאות האלה מיוצרים עד היום על ידי חברת פריץ הנסן (Fritz Hansen) ונמכרים ברחבי העולם.
מעניין לספר שיאקובסן עיצב את כיסא הביצה וכיסא הברבור במיוחד עבור הלובי והטרקלינים של מלון SAS בקופנהגן (כיום מלון רויאל רדיסון), פרויקט שבו תכנן כל פרט, מהמבנה ועד לסכינים והמזלגות.
הכיסאות הללו נועדו ליצור אווירה אלגנטית אך מזמינה במרחב הציבורי של המלון, כשהעיצוב האורגני והחובק שלהם נועד לתת לאנשים תחושת פרטיות במרחב הפתוח.
רבים ישמחו לדעת שהרהיטים בחלליות של הסרט של סטנלי קובריק "2001: אודיסאה בחלל" נבחרו מהעיצובים של חדר 606 במלון SAS המפורסם בעיצוב העתידני של המעצב הידוע ארנה יקובסן.
ועדיין, העיצוב המפורסם ביותר של יאקובסן הוא ללא ספק הסדרה 7 (Series 7), שהושקה ב-1955. הכיסא הזה, בעל הגב המעוגל והרגליים העדינות, הפך לכיסא הנמכר ביותר בתולדות חברת פריץ הנסן. למעלה מ-5 מיליון יחידות שלו נמכרו מאז.
הסוד שלסדרה 7 טמון בפשטות, בקלילות הוויזואלית ובמחירו הנגיש יחסית. העיצוב מבוסס על טכנולוגיה של עץ לבוד מעוצב בלחץ, שיצר מעטפת דקה במיוחד המשלבת מושב וגב לאלמנט אחד.
לפני סדרה 7 יצר יאקובסן את כיסא הנמלה (Ant Chair) ב-1952, שהיה הניסיון הראשון שלו ליצירת כיסא מעץ לבוד תלת-ממדי. העיצוב הפשוט, אגב, היה עם שלוש רגליים במקור, אם כי הגרסה בת 4 הרגליים היא שהפכה יותר פופולרית בהמשך.
צורתו של כיסא הנמלה הזכירה נמלה במבט מלמעלה והוא הפך לפריצת דרך טכנולוגית ואסתטית. הכיסא הזה כל כך הצליח עד שהיה עם השנים לסמל כאחד מהמוצרים המוכרים ומצליחים של העיצוב הסקנדינבי בכלל והעיצוב הדני בפרט.
מעבר לריהוט, יאקובסן עיצב גם מוצרים נוספים שהפכו קלאסיים. סדרת כלי השולחן סילינדה ליין (Cylinda-Line) שעוצבה ב-1967 עבור חברת סטלטון (Stelton) היא אחת מסדרות כלי השולחן המוכרות והאהובות בעולם. הקנקן, כוסות הערבוב והפריטים הנוספים משלבים צורות גליליות טהורות בגימור נירוסטה מבריק.
מה שהפך את יאקובסן לייחודי היה השילוב בין שימושיות (פונקציונליזם צפון אירופי) לבין גישה פיסולית רגשית. הצורות שלו לא היו קרות או מכניות, אלא חמות ואנושיות. הוא לא חשש להציע עיצובים נועזים ואורגניים, אך תמיד שמר על נוחות ושימושיות.
בגלל מוצאו היהודי, יאקובסן נמלט מדנמרק לשבדיה ב-1943, ממש לפני שהנאצים החלו לעצור יהודים דנים. הוא חזר אחרי המלחמה והמשיך ליצור עד מותו ב-1971.
המורשת שלו ממשיכה לחיות, עיצוביו עדיין מיוצרים ונמכרים והשפה הוויזואלית שלו משפיעה על מעצבים עד היום. ראו כמה מעיצוביו המפורסמים שממתינים לכם בתגית "ארנה יאקובסן".
מלון SAS הוא אחד הפרויקטים הגדולים של ארנה יאקובסן:
https://youtu.be/6dr6UqVHBzA
כמה מיצירותיו של גאון העיצוב (ללא מילים):
https://youtu.be/ejJssqTuBrM
כיסאות הברבור והביצה עוצבו שניהם לפרויקט המלון המעוצב הראשון בעולם מלון SAS שביצע יאקובסן:
https://youtu.be/oHQGjS7Behk
עוד על יאקובסן ופרויקט מלון SAS לו הוא גם עיצב את כיסאות הברבור והביצה:
https://youtu.be/GPBHED9YINg
כמה מהעיצובים הידועים של יאקובסן:
http://youtu.be/KG0h1HpIAWA
האדריכל שהוא היה (ללא מילים):
http://youtu.be/fPiRH5W_Xg0
וסרטון תיעודי על חייו והקריירה של ארנה יאקובסן:
https://youtu.be/oXvkpb8Ii7s?long=yes
יש שקוראים להם בחיבה "הביטלס של העיצוב" - הזוג צ'ארלס וריי איימס (Charles and Ray Eames) היו זוג מעצבים אגדי אמריקאי מאמצע המאה ה-20.
השניים תכננו ביחד בתים, ספרים, צעצועים, בדים, מצלמות, סרטים ובראש ובראשונה ריהוט מודרני, שהפך לקלאסיקה בתולדות העיצוב. הזוג איימס פתרו בעיות עיצוביות למוצרים החשובים של זמנם ועשו זאת במקצוענות, אך גם בהרבה הומור.
החברות הגדולות והמצליחות ביותר היו לקוחות של השניים. הם עיצבו מכשירים וריהוט מודרני אך לא פעם גם מצאו את עצמם מעצבים מטוסים לחברת בואינג ואפילו צוללות מסחריות.
בראש ובראשונה נודעו בני הזוג איימס בזכות הכיסאות הרבים והחדשניים שעוצבו בסטודיו שלהם, כמו דגמי הלאונג' וה-DSW שעיצבו ונחשבים לאייקוניים ומצליחים עד היום, בכל רחבי העולם.
יש להם תפקיד חשוב בשינוי החדשני והדמוקרטי שעבר עולם העיצוב, שינוי שבמהלכו הפך הכיסא מפריט יקר שיוצר בעבודת יד לרהיט נגיש שנוצר בייצור המוני ותעשייתי. הם היו הראשונים ליצור כיסאות מפלסטיק ופיברגלס ואימצו חומרים וצורות חדשות בסגנון המודרניזם, שהם הפכו להיות מהמובילים והמרכזיים שבו.
אבל הזוג אימס גם עיצבו פתרונות למוצרים רבים אחרים. הם יצרו תערוכות מדע וסרטי מדע פופולארי, תכננו בית לעצמם שנודע עד היום כבית מודרניסטי מוצלח במיוחד ויצרו גם ארט דיירקשן ותפאורות לסרטי קולנוע.
צ'ארלס וריי איימס שילבו היטב במוצרים שהם עיצבו בין תחכום לפשטות, בין שימושיות ורצינות לשובבות ובין ניקיון ואסתטיקה לחמימות אנושית. הזוג יצר עבודות עיצוב מוצר מהחשובות ביותר במודרניזם העיצובי של המאה ה-20. עם כל הרזומה המרשים הזה אין פלא שכינו אותם רבים "הביטלס של עולם העיצוב".
הנה קדימון של הסרט הדוקומנטרי "איימס: הארכיטקט והציירת", שנעשה על הזוג המצליח:
https://youtu.be/_YMzmuBBBzo
דגמי הריהוט המגוונים של הזוג איימס:
http://youtu.be/TBHozkkfb1Y
סיפורם של בני הזוג המעצבים והבית המופתי שתכננו לעצמם:
https://youtu.be/E5gyCqw8Vxk
חיקויים של כסא ה-DSW כפי שהוא נמכר היום:
https://youtu.be/xotoL87m76Q
כיום יוצאים הרבה כסאות בסגנון ה-DSW, אבל עם טוויסט - כגון זה שהפלסטיק עזב אותו:
http://youtu.be/ivswfCJtbnE
ושיחה ארוכה על כיסאות הפלסטיק הנצחיים שלהם:
https://youtu.be/Dxnxuw9Y4lU?long=yes
כן. בשם רון ארד נקרא הנווט הישראלי המפורסם, גיבור שנפל בשבי בלבנון וישראל לא שב הביתה. אך זה גם שמו של מעצב-העל והאדריכל המפורסם, הישראלי לשעבר שכיום הוא מהמובילים בעולם בתחומים אלה.
שני האנשים הללו נושאים את אותו השם אבל מייצגים באופן מסוים את המיוחד בישראל - ארץ שנלחמת על קיומה וחיה על החרב, מאז 1948 ועד היום, אך גם מייצרת מצוינות בתחומים רבים וחשובים בעולם כולו.
בעוד שאת הנווט רון ארד לא הצליחה ישראל להחזיר מהשבי וגורלו ככל הנראה הסתיים במוות בשבי, רון ארד השני מכהן כפרופסור לעיצוב רהיטים ועיצוב תעשייתי בקולג' המלכותי לאמנות שבבירת בריטניה. עבודותיו מוצגות בירידים בינלאומיים ובמוזיאונים החשובים בעולם, דוגמת מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון ובפריז, מוזיאון לאמנות מודרנית שבמרכז פומפידו.
רון ארד גם עיצב ומעצב מוצרים הנמכרים בחברות עיצוב מהמובילות בעולם. ביניהן ניתן למצוא את ויטרה (Vitra), קרטל (Kartell), מורוסו (Moroso), אלסי (Alessi) וקפליני (Cappellini). המוצרים הללו משווקים בחנויות העיצוב היוקרתיות והנחשבות בעולם.
הנה סרטון על רון ארד, הנווט שנפל ונעלם בלבנון (עברית):
http://youtu.be/hIQNNrd-3oI
מהצד השני באנגלית על האמן רון ארד, מעצב רהיטים ומוצרים ואדריכל מצליח בעולם:
http://youtu.be/I_EPya1tRKk
על ילדותו של האמן (עברית):
https://youtu.be/GCzsnYe8dlM
חלק מיצירותיו:
http://youtu.be/XhgQbuxqSyg
הפרויקט המסעיר שלו בתחל אביב, בניין Toha, קיצור של "תוצרת הארץ", הרחוב בו הוא נבנה (מתורגם):
https://youtu.be/w0sB-ITl8Xg
וכך מרכיבים תערוכה מעבודותיו:
http://youtu.be/fJE4L_xQIsU
ריהוט
כיסא הביצה (Egg chair) הוא אחד הכיסאות הידועים בעולם הריהוט המודרני. אבל רבים לא שמו לב לכיסא הביצה התלוי (Hanging Egg Chair), אחד הפריטים המוכרים גם הם בעולם העיצוב הסקנדינבי. למרות מראהו הפשוט, מאחוריו עומדת אחת הדמויות המרתקות ביותר בהיסטוריה של העיצוב הדני: נאנה דיטצל (Nanna Ditzel).
היא נולדה ב-1923 כנאנה הוברג (Nanna Hauberg), בבירת דנמרק קופנהגן (Copenhagen). כמי שגדלה בבית עם אהבה עמוקה לאמנות ועיצוב היא למדה נגרות, מקצוע נדיר מאוד לאשה באותם הימים.
בהמשך היא המשיכה ללמוד עיצוב רהיטים בבית הספר לאמנויות ומלאכה (School of Arts and Crafts) בקופנהגן. כאן היא פגשה ב-1943 את יורגן דיטצל (Jørgen Ditzel), שהיה גם הוא סטודנט לעיצוב. לאחר שסיימו את לימודיהם המשיכו שניהם לאקדמיה המלכותית לאמנויות, נישאו ב-1946 ופתחו יחד סטודיו עיצוב בקופנהגן.
ב-1959, הזוג הציג את כיסא הביצה התלוי, עשוי ראטן (rattan) ארוג ותלוי מהתקרה באמצעות שרשרת. הרעיון היה פשוט בצורה מטעה: ליצור כיסא שמעניק ליושבים בו תחושה של מרחב פרטי מושלם, כמו קן המרחף מעל הרצפה. הכיסא לא נוגע בקרקע כלל, מה שמעניק לו תחושה של שחרור ממש.
יורגן נפטר ב-1961, שנתיים בלבד לאחר שהכיסא הוצג, אך נאנה המשיכה לעצב לבדה.
כ הביצה תלוי התלוי הפך לסמל עיצובי של שנות ה-60, הופיע בעשרות צילומי אופנה ונחשב לאייקון של אותה תקופה - לצד כיסא הכדור הפלסטיק של המעצב הפיני ארו ארניו (Eero Aarnio) שהוצג ב-1963.
אגב, תמונה מפורסמת מאותה תקופה הציגה את דניה (Dennie), בתם של נאנה ויורגן, כשהיא יושבת בכיסא. תמונה זו הפכה לאחד הפרסומים המוצלחים ביותר של הכיסא.
נאנה דיטצל, שכונתה "הגבירה הראשונה של עיצוב הרהיטים הדני" (The First Lady of Danish Furniture Design), המשיכה לעצב עד מותה ב-2005. כיסא הביצה התלוי מיוצר עד היום על ידי חברת סיקה דיזיין (Sika-Design) הדנית, שעובדת בשיתוף עם צאצאי משפחת דיטצל.
הנה כיסא הביצה התלוי של ננה דיצל משנות השישים:
https://youtu.be/fIyLE1T-w2g
הכיסא הזה הוא רק אחד בזרם ריהוט הקש שהפך להצלחה במאה האחרונה:
https://youtu.be/_V10kWLh71U?long=yes
מיטת המים (Waterbed) היא אחת ההמצאות היוקרתיות והמפתיעות של העשורים האחרונים של המאה ה-20. אם רוצים להבין את הנהנתנות וההתלהבות מיוקרה בשנים הללו, אין ביטוי יפה ממנה לכך.
מיטת מים, או מזרן מים, כשמן כן הן. מדובר במיטה או במזרן שמולאו במים. הם מאפשרים שינה מפנקת, כמו על פני המים.
את הפטנט על הגרסה המודרנית של מיטת המים, רשם סטודנט לעיצוב מסן פרנסיסקו בשם צ'ארלס הול, בשנת 1971. די מהר הפכה המיטה החדשנית לפריט עיצוב פופולרי בארצות הברית ונמכרה יפה.
אבל באופן מפתיע לא הומצאה מיטת המים בשנות ה-70 דווקא. למעשה, דיווחים ואיזכורים על מיטות מים הופיעו עוד במאה ה-19. אלא שאז הן יועדו לשימוש רפואי. פיתח אותן באותה תקופה רופא סקוטי בשם ניל ארנוט. הוא כינה אותן "מיטות הידרוסטטיות" (Hydrostatic beds) והן יועדו בכדי למנוע מחולים מאושפזים בבית חולים פצעי לחץ.
נחזור לשנות ה-70 הול, סטודנט לעיצוב באוניברסיטה של סן פרנסיסקו (SFSU) בקליפורניה, בכלל התכוון לייצר כיסא חדשני. צריך להזכיר שבאותן שנים נשטף עולם העיצוב בגל של עיצובים חדשניים, שימושיים ויפים בעיצוב הכיסאות. אבל הול לא הצליח בזה ובשלב מסוים מצא את עצמו מנסה לשפר דווקא את המיטה המיושנת. עזרו לו שניים מחבריו ללימודים.
כך או כך, למיטת המים שלו הוא קרא אז "הנאת שחייה" וכאמור, הוא רשם עליה פטנט. בהמשך הוא גם ייסד חברה לייצור ומכירה של מיטות מים בשם "The Pleasure Pit". בשיאה החזיקה החברה של הול לפחות 30 חנויות למכירת מיטות המים.
אך הול נכשל בהגנה על הפטנט וקמו לה מתחרים רבים, שעשו הון עתק ממכירת מיטות כאלה. להמחשת ההצלחה של מיטות המים - ב-1987 לא פחות מ-22% ממכירות המזרנים בארצות הברית היו של מיטות מים.
הנה מיטות המים שבשנים האחרונות הן קצת חוזרות:
https://youtu.be/fMF14ne8yHs
צ'ארלי הול - ממציא מיטת המים:
https://youtu.be/czH-W4D9a5E
ככה זה על מיטת מים (לא תבינו מילה):
https://youtu.be/iRHXK2RYVlU
האם הן בריאות? - התשובה הקצרה היא לא. לגמרי לא והנה הנימוקים:
https://youtu.be/DRX5Z-MEpic
מה קורה לחתול שמוצא את עצמו על מיטת מים (ללא מילים):
https://youtu.be/kkY0lP7EMBs
וסרטון תיעודי קצר על הממציא הול:
https://youtu.be/fKuNKf0W1Lg?long=yes
המעצב התעשייתי מצרפת, פיליפ סטארק, הוא אחד ממעצבי-על המוכרים והנערצים ביותר בעולם כיום. כדרכם של מעצבי העל המודרניים, הוא רואה עצמו כמעצב תעשייתי רב תחומי. כלומר, גם הוא אינו עוסק רק בעיצוב מוצרים לבית אלא שולח את ידו וכשרונו גם לאדריכלות ועיצוב פנים ואף עיצב יכטות וכלי רכב.
בין השאר, עיצב סטארק שפעיל כבר מאז שנת 1968, את הכיסא המעצבים הנמכר ביותר בכל הזמנים - כיסא ה"לואי גוסט" - מעין גירסה מודרניסטית ושקופה של כיסא בסגנון המלך הצרפתי לואי ה-15.
עבודה אייקונית אחרת של פיליפ סטארק היא מסחטת הלימונים החייזרית "ג'וסי סליף" (Juicy Salif) שעיצב ב-1990 והפכה מאז לאחד הפריטים הידועים בעולם העיצוב ולפריט שהרבה אספנים רוכשים או מחפשים לרכוש.
בתל אביב עיצב סטארק את מגדלי YOO היוקרתיים, שגם קיבלו את השם מסדרת פרויקטים, בעלי אותו השם, שעיצב בכל העולם.
הנה סרטון עם ראיון ועבודות של פיליפ סטארק:
http://youtu.be/t6HLou_w5VM
הנה יאכטה שעיצב פיליפ סטרק בשביל מליונר רוסי:
http://youtu.be/vbucJO3zDCE?t=4s
כוננית "תולעת הספרים" (Bookworm) של מעצב-העל הישראלי רון ארד, היא מכונניות הספרים המודרניות והמעניינות ביותר מבחינה עיצובית ומרגע שהחלו לשווק אותה, היא הפכה כמעט מידית לאייקון בעולם העיצוב ולסנסציה שעשתה ממש מהפיכה בעולם העיצוב.
המעצב, שבצעירותו היגר ללונדון כדי ללמוד אדריכלות, היה סטודנט תפרן בעיר יקרה ולא היו ברשותו המשאבים לקנות ריהוט לבית. מחומרי מתכת שמצא ברחוב הוא בנה לעצמו כוננית ספרים וקרא לה ""This Mortal Coil". הכוננית שנראתה כמו תולעת זכתה לכינוי הדו-משמעי "תולעת ספרים" ועוררה התלהבות בקרב כל מי שראה אותה. בהמשך, "תולעת הספרים" הפכה למוצר חשוב בשוק העיצוב המודרני והיא מיוצרת כיום מפלסטיק ומשווקת בכל רחבי העולם, בהצלחה רבה ומרשימה.
כך תולעת הספרים משווקת:
https://youtu.be/n-yi7Iv3dtI
התקנה בהילוך מהיר:
https://youtu.be/oujGbIS5SWY
כל קונה מתקין בצורה שהוא רוצה:
https://youtu.be/s6FfsGvWT1s
מורכבת על הקיר:
http://youtu.be/bo5s_9-tdAc
קפיצות זמן של הרכבת "תולעת הספרים" על הקיר:
http://youtu.be/zal32oYCIqM
וסרטון תיעודי על תולעת הספרים של רון ארד:
https://youtu.be/ottMjbjOufY?long=yes
שרפרף הפרפר (Butterfly stool) הוא עבודה מפורסמת של המעצב היפני סורי יאנאגי (Sori Yanagi) משנת 1954. הוא נבנה משתי יחידות זהות של דיקט מייפל, שחוברו במרכזן זו לזו, באמצעות בורג מתכת אחד.
יש בצורת השרפרף כמה השפעות או התכתבויות, מצורת הקליגרפיה שלו המזכירה אות מסורתית של כתיבה במזרח, דרך כנפי הפרפר שבטבע, זנבות לוויתן, או מבנה הטורי (torii) - צורת הכניסה של מקדשי השינטו ביפאן.
עד היום מכנים רבים את השרפרף המפורסם על שמו של המעצב "Sori Yanagi". שרפרף הפרפר הוא שילוב של צורות ממזרח-אסיה עם העץ הלבוד (טכניקת הסנדביץ'), שפיתח בשנות ה-40 זוג המעצבים האמריקאים הנודע ריי וצ'ארלס איימס (Ray & Charles Eames).
צנוע, שימושי ואפקטיבי, ה"פרפר" מציג שילוב של ישן וחדש וחיבור בין רעיונות מהמזרח ומהמערב. על אף המראה המודרניסטי שלו, נבנה שרפרף הפרפר בשיטות מסורתיות, מהתכנון שנעשה באיור ביד ועד לבנייה הידנית של האבטיפוס.
הנה סיפורו המעצב והשרפרף:
https://youtu.be/bEJeNKUKkCM
השרפרף האופנתי תמיד:
http://youtu.be/U3B8r4m1i8U
סקירה קצרה על שרפרף הפרפר:
https://youtu.be/UQWEWQeaEEk
ממוקם בחלל היוקרתי:
https://youtu.be/VQgoQ-QTyNE
מבט מקרוב:
http://youtu.be/h9xyA5_xwyU
וגרסאות מודרניות של השלמות הקלאסית:
https://youtu.be/goSZ5QE4eVA
מה מיוחד בשולחן הצד של איילין גריי?
"שולחן צד", שולחן הקפה שעיצבה האדריכלית והמעצבת איילין גריי, או כמו שכינתה אותו "E1027 Table" (שולחן E1027, על שם בית מפורסם שתכננה כאדריכלית ואז עיצבה את כל רהיטיו) הוא אחד הרהיטים המוכרים בתולדות העיצוב.
איילין גריי הייתה מעצבת וארכיטקטית שנולדה באירלנד ופעלה שנים רבות בצרפת. בהיותה לומדת עצמאית (אוטודידקטית) ויוצרת מבריקה, מדגים השולחן הזה את תבונת העיצוב שלה, בשילוב של יופי, שימושיות ואמירה אמנותית מעניינת.
שולחן הקפה של גריי הוא אחד הפריטים המוכרים והנחשקים כיום בעולם ובשל המראה השקוף שלו, תודות לזכוכית והניקל המבריק, הוא מתאים לכל חלל, קטן וגדול.
הנה שולחן הצד של איילין גריי E1027:
https://youtu.be/keibbML-Syc
דוגמן של שולחן:
http://youtu.be/Sbq3skXfVKc
וסרטון עם שולחן הצד המקורי שייצרה איילין גריי ב-1927:
http://youtu.be/CTKbLOvUddk
"שולחן צד", שולחן הקפה שעיצבה האדריכלית והמעצבת איילין גריי, או כמו שכינתה אותו "E1027 Table" (שולחן E1027, על שם בית מפורסם שתכננה כאדריכלית ואז עיצבה את כל רהיטיו) הוא אחד הרהיטים המוכרים בתולדות העיצוב.
איילין גריי הייתה מעצבת וארכיטקטית שנולדה באירלנד ופעלה שנים רבות בצרפת. בהיותה לומדת עצמאית (אוטודידקטית) ויוצרת מבריקה, מדגים השולחן הזה את תבונת העיצוב שלה, בשילוב של יופי, שימושיות ואמירה אמנותית מעניינת.
שולחן הקפה של גריי הוא אחד הפריטים המוכרים והנחשקים כיום בעולם ובשל המראה השקוף שלו, תודות לזכוכית והניקל המבריק, הוא מתאים לכל חלל, קטן וגדול.
הנה שולחן הצד של איילין גריי E1027:
https://youtu.be/keibbML-Syc
דוגמן של שולחן:
http://youtu.be/Sbq3skXfVKc
וסרטון עם שולחן הצד המקורי שייצרה איילין גריי ב-1927:
http://youtu.be/CTKbLOvUddk
מהו כיסא הקונוס המהפכני של פנטון?
כיסא הקונוס (Cone chair) של וורנר פנטון, משנת 1958, הוא כיסא מהפכני למדי בתולדות הרהיטים. יותר מאשר כיסא הוא דמה לפסל.
הוא לא היה היחיד. ביחד עם עוד כיסא שלו, כיסא "הלב" שפנטון עיצב שנה אחריו, ה"קונוס" שינה למעשה את המבנה המסורתי של הכיסאות.
כי מכאן יהיו כיסאות שלא זו בלבד שהם מחוסרי משענת, הם גם ללא רגליים. אלה כיסאות שיותר הזכירו פסל מאשר כיסא או כל חפץ שימושי, פונקציונלי אחר.
אגב, בין השאר בשל העובדות הללו, המבקרים של הטרנד המודרניסטי שפנטון פתח בשינוי הזה הציעו שהכיסאות הללו לא ייקראו כיסא אלא מושב (Seat).
הנה כיסא הקונוס:
https://youtu.be/6nDIGoBxb8w
סרטון עיצובי קטן לכיסא הקונוס והשרפרף:
https://youtu.be/7hlNMwUcYk4
והוא רק אחד מני כיסאות רבים ונהדרים שעיצב ורנר פנטון:
https://youtu.be/keOwch8X0lU
כיסא הקונוס (Cone chair) של וורנר פנטון, משנת 1958, הוא כיסא מהפכני למדי בתולדות הרהיטים. יותר מאשר כיסא הוא דמה לפסל.
הוא לא היה היחיד. ביחד עם עוד כיסא שלו, כיסא "הלב" שפנטון עיצב שנה אחריו, ה"קונוס" שינה למעשה את המבנה המסורתי של הכיסאות.
כי מכאן יהיו כיסאות שלא זו בלבד שהם מחוסרי משענת, הם גם ללא רגליים. אלה כיסאות שיותר הזכירו פסל מאשר כיסא או כל חפץ שימושי, פונקציונלי אחר.
אגב, בין השאר בשל העובדות הללו, המבקרים של הטרנד המודרניסטי שפנטון פתח בשינוי הזה הציעו שהכיסאות הללו לא ייקראו כיסא אלא מושב (Seat).
הנה כיסא הקונוס:
https://youtu.be/6nDIGoBxb8w
סרטון עיצובי קטן לכיסא הקונוס והשרפרף:
https://youtu.be/7hlNMwUcYk4
והוא רק אחד מני כיסאות רבים ונהדרים שעיצב ורנר פנטון:
https://youtu.be/keOwch8X0lU
מהו הכיסא הכי משונה של רון ארד?
יש לרון ארד הרבה רהיטים מעניינים ובעלי צורה מדהימה ומשונה. אחד מהם הוא כיסא הנדנדה החייזרי ווידו (Voido Rocking Chair), שעיצב רון ארד ב-2006.
זהו כיסא מתנדנד עם קווים אמורפיים ועגלגלים, שמזכירים עבודות נוספות של ארד, מעט חוצניות ברושם שהן מותירות במבט בהן, כמו ספריית "תולעת הספרים" וכיסא ה"וול טמפרדר" ממתכת שעיצב.
הנה סיפורו של כסא הנדנדה וויידו:
https://youtu.be/tRB52TIKBfQ
כיסאות הנדנדה Voido:
http://youtu.be/gHZLniNEfY4
פרסומת לדגם:
https://youtu.be/Q8_vVvhv7rs
כך היא מתנדנדת (הגדילו למסך מלא):
https://youtu.be/vlD3cIrafsM
והוויידו בין עבודות שונות שהציג בתערוכה:
http://youtu.be/1kN8FnFJVMw
יש לרון ארד הרבה רהיטים מעניינים ובעלי צורה מדהימה ומשונה. אחד מהם הוא כיסא הנדנדה החייזרי ווידו (Voido Rocking Chair), שעיצב רון ארד ב-2006.
זהו כיסא מתנדנד עם קווים אמורפיים ועגלגלים, שמזכירים עבודות נוספות של ארד, מעט חוצניות ברושם שהן מותירות במבט בהן, כמו ספריית "תולעת הספרים" וכיסא ה"וול טמפרדר" ממתכת שעיצב.
הנה סיפורו של כסא הנדנדה וויידו:
https://youtu.be/tRB52TIKBfQ
כיסאות הנדנדה Voido:
http://youtu.be/gHZLniNEfY4
פרסומת לדגם:
https://youtu.be/Q8_vVvhv7rs
כך היא מתנדנדת (הגדילו למסך מלא):
https://youtu.be/vlD3cIrafsM
והוויידו בין עבודות שונות שהציג בתערוכה:
http://youtu.be/1kN8FnFJVMw
מהו חדר 606 העתידני?
יש חדר אחד, במלון אחד במרכז קופנהגן, שנחשב כבר שנים רבות למוקד עלייה לרגל - בזכות העיצוב המקורי והמרשים שלו.
זהו חדר 606, בקומה השישית של מלון SAS בעיר. החדר הזה התפרסם בעיצוב העתידני שעיצב בו האדריכל ומעצב המוצר האגדי ארנה יאקובסן. המעצב הזה נחשב בעולם העיצוב לחלוץ העיצוב המודרני של דנמרק. הוא התפרסם בכל העולם, בעיקר בזכות הכיסאות האיקוניים שהוא עיצב. חלקם, אגב, ממש עוצבו במיוחד עבור המלון והחדר המסוים הזה בו.
עיצובו של מלון SAS, שכיום שמו השתנה למלון "רדיסון בלו רויאל", השתנה לאורך השנים. הוא נבנה בראשית עידן מטוסי הסילון, במטרה להציב מלון יוקרתי עבור נוסעי חברת התעופה הסקנדינבית SAS וכחלק שמחובר לטרמינל הנוסעים, סינתזה מרהיבה של מלון יוקרה הפוגש נמל תעופה.
החדר מספר 606 נחנך ב־1960 ובניגוד למלון, הוא לא השתנה מאז. זה מה שהופך אותו למעין קפסולת זמן שמנציחה רגע מדהים בתולדות העיצוב המודרני - הרגע בו התבקש גדול המעצבים הסקנדינבים לעצב אותו כרצונו והקפיא את תמונת העיצוב הפוטוריסטי (של העתיד), כמו שהוא נראה באותם ימים.
גם כיום עיצובו נותר נאמן לרוח התקופה ולסגנונו הייחודי של מי שנחשב לגדול המעצבים הסקנדינבים. יש בו את הרהיטים המקוריים שעיצב יקובסן עבור המלון, כשביניהם כיסא הביצה, שיהפוך מכאן לקלאסיקה ולאבן דרך בתולדות העיצוב המודרני.
חדר 606 היה ונותר מוקד עלייה לרגל עבור חובבי העיצוב העתידני. את האישור הברור ביותר לכך הוא קיבל כשסטנלי קובריק בחר בו לצילום מספר סצינות מסרטו הנודע "אודיסאה בחלל 2001". בסרט נבחרו רבים מרהיטי החדר לאפיין גם את ריהוט החלליות שבסרט המפורסם של קובריק.
כל לילה בחדר, תודה ששאלתם, יעלה כמעט 600 דולר. זה לכל הדעות מחיר יקר מאוד, אפילו במונחים של חדר ייחודי וחוויה עיצובית טוטאלית שהוכנסה בו.
הנה חדר 606 במלון SAS עם העיצוב העתידני של המעצב הידוע ארנה יאקובסן:
https://youtu.be/UeUz0yfv2Kc
חברים ושותפים מספרים על ארנה יאקובסן בחדר 606 עצמו:
https://youtu.be/1AJ16ntk42A
רבים מעיצוביו של ארנה יקובסן (ללא מילים):
https://youtu.be/zxAff6Ydu0k
והעיצוב הנודע של יאקובסן את Room 606 :
https://youtu.be/CkJPNVW4PuY
יש חדר אחד, במלון אחד במרכז קופנהגן, שנחשב כבר שנים רבות למוקד עלייה לרגל - בזכות העיצוב המקורי והמרשים שלו.
זהו חדר 606, בקומה השישית של מלון SAS בעיר. החדר הזה התפרסם בעיצוב העתידני שעיצב בו האדריכל ומעצב המוצר האגדי ארנה יאקובסן. המעצב הזה נחשב בעולם העיצוב לחלוץ העיצוב המודרני של דנמרק. הוא התפרסם בכל העולם, בעיקר בזכות הכיסאות האיקוניים שהוא עיצב. חלקם, אגב, ממש עוצבו במיוחד עבור המלון והחדר המסוים הזה בו.
עיצובו של מלון SAS, שכיום שמו השתנה למלון "רדיסון בלו רויאל", השתנה לאורך השנים. הוא נבנה בראשית עידן מטוסי הסילון, במטרה להציב מלון יוקרתי עבור נוסעי חברת התעופה הסקנדינבית SAS וכחלק שמחובר לטרמינל הנוסעים, סינתזה מרהיבה של מלון יוקרה הפוגש נמל תעופה.
החדר מספר 606 נחנך ב־1960 ובניגוד למלון, הוא לא השתנה מאז. זה מה שהופך אותו למעין קפסולת זמן שמנציחה רגע מדהים בתולדות העיצוב המודרני - הרגע בו התבקש גדול המעצבים הסקנדינבים לעצב אותו כרצונו והקפיא את תמונת העיצוב הפוטוריסטי (של העתיד), כמו שהוא נראה באותם ימים.
גם כיום עיצובו נותר נאמן לרוח התקופה ולסגנונו הייחודי של מי שנחשב לגדול המעצבים הסקנדינבים. יש בו את הרהיטים המקוריים שעיצב יקובסן עבור המלון, כשביניהם כיסא הביצה, שיהפוך מכאן לקלאסיקה ולאבן דרך בתולדות העיצוב המודרני.
חדר 606 היה ונותר מוקד עלייה לרגל עבור חובבי העיצוב העתידני. את האישור הברור ביותר לכך הוא קיבל כשסטנלי קובריק בחר בו לצילום מספר סצינות מסרטו הנודע "אודיסאה בחלל 2001". בסרט נבחרו רבים מרהיטי החדר לאפיין גם את ריהוט החלליות שבסרט המפורסם של קובריק.
כל לילה בחדר, תודה ששאלתם, יעלה כמעט 600 דולר. זה לכל הדעות מחיר יקר מאוד, אפילו במונחים של חדר ייחודי וחוויה עיצובית טוטאלית שהוכנסה בו.
הנה חדר 606 במלון SAS עם העיצוב העתידני של המעצב הידוע ארנה יאקובסן:
https://youtu.be/UeUz0yfv2Kc
חברים ושותפים מספרים על ארנה יאקובסן בחדר 606 עצמו:
https://youtu.be/1AJ16ntk42A
רבים מעיצוביו של ארנה יקובסן (ללא מילים):
https://youtu.be/zxAff6Ydu0k
והעיצוב הנודע של יאקובסן את Room 606 :
https://youtu.be/CkJPNVW4PuY
מהו כיסא הקוקוס של נלסון?
כסא הקוקוס (Coconut Lounge Chair) הוא כיסא שעוצב בידי האדריכל והמעצב ג'ורג' נלסון, מראשוני המודרניזם באמריקה. זהו כסא שצורתו כמו של פלח קוקוס, הפרי הטרופי המוכר. מטרתו של נלסון הייתה לשלב נוחות עם חופש תנועה מירבי. ואכן, הכיסא הזה חסר גבולות ואפשר לשבת או להשתרע עליו בכל צורה שרוצים, ללא מגבלות שמוכרות מכיסאות וכורסאות בני זמנו.
הכיסא הוצג ב-1955 על ידי חברת הרמן מילר, שבה הועסק נלסון כמעצב ראשי. הסיסמה של נלסון, אחד המעצבים היצירתיים ומי שהביא את המודרניזם בעיצוב לאמריקה, הייתה "עיצוב כולל הוא לא פחות ולא יותר, כי אם התהליך של שיוך כל דבר לכל דבר".
נלסון, הידוע כמי שעיצב עוד כמה "רהיטי מזון" משונים ומקסימים כאחד, ביניהם "ספת המרשמלו", ספה משעשעת ושונה מכל מה שהיה מוכר אז. בדיעבד היו שתי עבודותיו אלה מהמבשרות של זרם הפופ ארט, שיבוא שנים אחר-כך.
הנה כיסא הקוקוס:
https://youtu.be/55h8vD13W04
עיצובים נוספים של ג'ורג' נלסון, מעצב "כיסא הקוקוס":
http://youtu.be/FdH5f4lQxCM?t=1m40s
וכך משווקים את כסאות הקוקוס:
https://youtu.be/nePClb3CVR0
כסא הקוקוס (Coconut Lounge Chair) הוא כיסא שעוצב בידי האדריכל והמעצב ג'ורג' נלסון, מראשוני המודרניזם באמריקה. זהו כסא שצורתו כמו של פלח קוקוס, הפרי הטרופי המוכר. מטרתו של נלסון הייתה לשלב נוחות עם חופש תנועה מירבי. ואכן, הכיסא הזה חסר גבולות ואפשר לשבת או להשתרע עליו בכל צורה שרוצים, ללא מגבלות שמוכרות מכיסאות וכורסאות בני זמנו.
הכיסא הוצג ב-1955 על ידי חברת הרמן מילר, שבה הועסק נלסון כמעצב ראשי. הסיסמה של נלסון, אחד המעצבים היצירתיים ומי שהביא את המודרניזם בעיצוב לאמריקה, הייתה "עיצוב כולל הוא לא פחות ולא יותר, כי אם התהליך של שיוך כל דבר לכל דבר".
נלסון, הידוע כמי שעיצב עוד כמה "רהיטי מזון" משונים ומקסימים כאחד, ביניהם "ספת המרשמלו", ספה משעשעת ושונה מכל מה שהיה מוכר אז. בדיעבד היו שתי עבודותיו אלה מהמבשרות של זרם הפופ ארט, שיבוא שנים אחר-כך.
הנה כיסא הקוקוס:
https://youtu.be/55h8vD13W04
עיצובים נוספים של ג'ורג' נלסון, מעצב "כיסא הקוקוס":
http://youtu.be/FdH5f4lQxCM?t=1m40s
וכך משווקים את כסאות הקוקוס:
https://youtu.be/nePClb3CVR0
מה יחודו של כסא הנדנדה של איימס?
כסא הנדנדה RAR של צ'ארלס וריי איימס הוא מפורסם למדי בעולם העיצוב. אמנם הוא לא להיט אינסופי ורציף שנים, כמו דגמי הפלסטיק האייקונים של זוג המעצבים האמריקאיים, אבל מאז נוצר על ידי הזוג איימס ב-1948, הכסא הזה הוא אחד ממלכי הוותק בגן העדן של עיצוב הבית החכם.
מאז יצר אותם זוג המעצבים המפורסם, מעט לפני שנות ה-50, כסאות איימס (Eames) המקוריים הם יקרים להחריד. כיום נמכרים בעולם רבים מאד מהם, אך ללא קשר למעצב הרשמי שלהם. הסיבה היא שלכסאות של הזוג איימס יש חיקויים רבים, רובם מיוצרים בסין והם נראים ממש כמו המקור. הם כה פופולאריים תודות למחירם הזול, לפחות רבע ממחירו של הכיסא הרשמי.
מקור השם שלו הוא קיצור של. כל השמות שנבחרו על ידי ריי ובעלה לכסאות שלהם קיבלו ראשי תיבות של התיאור, המבנה, החומר או אפילו של המהות של הכיסא. כך גם בכיסא זה, ה-RAR הוא קיצור של "כיסא נדנדה עם בסיס מתכת" (Rocking Armchair Rod Base).
הנה סקירה על הכיסא האייקוני של הזוג איימס:
https://youtu.be/afo-k32gHFk
האייקון הנוח שלהם ופרטים עליו:
https://youtu.be/wA3s2vkIDZo
עוד מכסא הנדנדה של הזוג הנודע של עולם העיצוב:
https://youtu.be/jLCfgvP8oSQ
יש לכסא הנדנדה מפלסטיק צבעוני מגוון של צבעים בגוונים יפים להפליא:
https://youtu.be/uX6a35KKQQE
סיפורו של כיסא הנדנדה המודרני הזה:
https://youtu.be/g4t9Ie5VedM
וכך הוא מתאים לכל חלל אפשרי:
https://youtu.be/ZVSzh7WEQ0Y
כסא הנדנדה RAR של צ'ארלס וריי איימס הוא מפורסם למדי בעולם העיצוב. אמנם הוא לא להיט אינסופי ורציף שנים, כמו דגמי הפלסטיק האייקונים של זוג המעצבים האמריקאיים, אבל מאז נוצר על ידי הזוג איימס ב-1948, הכסא הזה הוא אחד ממלכי הוותק בגן העדן של עיצוב הבית החכם.
מאז יצר אותם זוג המעצבים המפורסם, מעט לפני שנות ה-50, כסאות איימס (Eames) המקוריים הם יקרים להחריד. כיום נמכרים בעולם רבים מאד מהם, אך ללא קשר למעצב הרשמי שלהם. הסיבה היא שלכסאות של הזוג איימס יש חיקויים רבים, רובם מיוצרים בסין והם נראים ממש כמו המקור. הם כה פופולאריים תודות למחירם הזול, לפחות רבע ממחירו של הכיסא הרשמי.
מקור השם שלו הוא קיצור של. כל השמות שנבחרו על ידי ריי ובעלה לכסאות שלהם קיבלו ראשי תיבות של התיאור, המבנה, החומר או אפילו של המהות של הכיסא. כך גם בכיסא זה, ה-RAR הוא קיצור של "כיסא נדנדה עם בסיס מתכת" (Rocking Armchair Rod Base).
הנה סקירה על הכיסא האייקוני של הזוג איימס:
https://youtu.be/afo-k32gHFk
האייקון הנוח שלהם ופרטים עליו:
https://youtu.be/wA3s2vkIDZo
עוד מכסא הנדנדה של הזוג הנודע של עולם העיצוב:
https://youtu.be/jLCfgvP8oSQ
יש לכסא הנדנדה מפלסטיק צבעוני מגוון של צבעים בגוונים יפים להפליא:
https://youtu.be/uX6a35KKQQE
סיפורו של כיסא הנדנדה המודרני הזה:
https://youtu.be/g4t9Ie5VedM
וכך הוא מתאים לכל חלל אפשרי:
https://youtu.be/ZVSzh7WEQ0Y
מיהו הארי ברטויה ומהו כיסא היהלום שיצר?
הארי ברטויה היה פסל איטלקי שעבר להתגורר בקנדה ואחרי עשור עקר לארה"ב. בשנות ה-50 הוא עיצב את כיסא הרשת הקרוי על שמו: כיסא ברטויה, שזכה לכינוי המוכר עוד יותר "כיסא היהלום" (Diamond chair).
במראה הכיסא מורגש שמי שעיצב את "כיסא היהלום" היה פסל מודרני. מראה שלד המתכת שלו הפך את היהלום של ברטויה לפריט אייקוני ואת הארי ברטויה עצמו לאחד היוצרים המוערכים בעולם העיצוב. הכיסא נחשב עד היום לאחד הכיסאות החדשניים של המאה ה-20. אפשר בקלות לומר עליו שהוא "יהלום של כיסא".
הנה סיפורו של כיסא היהלום וכיצד נולד:
https://youtu.be/aFXSFswhdIA
מעט על הפסל והמעצב האייקוני הארי ברטויה:
http://youtu.be/OFr7hBCxRdg
וראו את כיסא היהלום במלוא הדרו:
http://youtu.be/IKKeNzRy-XU
הארי ברטויה היה פסל איטלקי שעבר להתגורר בקנדה ואחרי עשור עקר לארה"ב. בשנות ה-50 הוא עיצב את כיסא הרשת הקרוי על שמו: כיסא ברטויה, שזכה לכינוי המוכר עוד יותר "כיסא היהלום" (Diamond chair).
במראה הכיסא מורגש שמי שעיצב את "כיסא היהלום" היה פסל מודרני. מראה שלד המתכת שלו הפך את היהלום של ברטויה לפריט אייקוני ואת הארי ברטויה עצמו לאחד היוצרים המוערכים בעולם העיצוב. הכיסא נחשב עד היום לאחד הכיסאות החדשניים של המאה ה-20. אפשר בקלות לומר עליו שהוא "יהלום של כיסא".
הנה סיפורו של כיסא היהלום וכיצד נולד:
https://youtu.be/aFXSFswhdIA
מעט על הפסל והמעצב האייקוני הארי ברטויה:
http://youtu.be/OFr7hBCxRdg
וראו את כיסא היהלום במלוא הדרו:
http://youtu.be/IKKeNzRy-XU
מיהו ורנר פנטון, מעצב הכיסאות הגאון?
קראו לו ורנר פנטון (Verner Panton) והוא היה ככל הנראה המעצב המהנה, הצבעוני והמודרניסטי ביותר בתקופתו. מי שהחל את הקריירה שלו כשוליית אדריכלים, גילה מאוחר יותר את התשוקה שלו לעיצוב ונכנס לעולם הזה.
הוא החל ללמוד הרבה משני המנטורים שלו, המעצבים פול הנינגסן וארן ג'ייקובסן. אבל משלב מסוים פנטון החל ליצור אסתטיקה משלו. הוא בחר בדרך שונה ממעצבים דנים אחרים. התפיסה שלו הייתה שונה משלהם. הוא לא הלך כמו גדולי העיצוב הדני על קווים נקיים ומסורתיים. הרבה יותר סיקרן אותו העולם הפסיכדלי ולעצב רהיטים בסגנון עידן החלל.
כך הוא הלך והפך עם הזמן לאחד המעצבים הדניים הגדולים ביותר בכל הזמנים ולאחד המעצבים שהשפיעו הכי הרבה על העיצוב בימינו.
פנטון היה אולי המרכזי בזרם הפופ ארט הדני בעיצוב, שהתפתח בסיקסטיז, שנות ה-60 של המאה הקודמת, והפך פופולרי ביותר בעשור שאחריו. עם תשוקה לחומרים סינתטיים, כמו פרספקס, גומי וקצף, ידע פנטון לבחור לעיצובים שלו צבעים חזקים, מוארים ומגוונים מאוד. הוא מצא דרכים חדשניות ותוססות לשימוש שלו בצבעים.
פנטון היה ממש מקורי ומי שלגמרי האמין באפשרויות ללא גבול שמספקים שינויים של ובצורות המסורתיות. הוא הגה ופיתח תיאוריות חדשות לגבי אובייקטים המוכרים לנו, גם מהבחינה הפונקציונלית וגם מהבחינה הצורנית. כי גם בתחום הצורני הוא הבריק, במיוחד ביצירת צורות חדשניות ומקוריות לעיצובי הרהיטים שלו.
וכך, פנטון לא הפסיק לנסות ולהתנסות בהמון חומרים ותכונות חומר בעיצובים שלו והקפיד לעשות זאת במקביל לחקר ההתפתחות המתמדת של הטכנולוגיה והשינויים שהיא מביאה.
הנה סיפורו של המעצב ורנר פנטון ביחד עם דיטר ראמס הגרמני:
https://youtu.be/E9LL6vB2ET4
כיסא פנטון המפורסם:
http://youtu.be/0b-XvdiTbZ0
כיסא הקונוס:
https://youtu.be/6nDIGoBxb8w
ארמון ווארנה בדנמרק כפי שהוא עיצב בשנות ה-70:
https://youtu.be/ocpT2CNlHbY
מנורת הפרח:
https://youtu.be/-HS6luNj3qM
הנורות היפהפיות יצאו במגוון צבעים, כולל נורת ביצת העין (Fried egg lamp):
https://youtu.be/c--ZAQt1XqU
מנורות שפיגל קנטין שלו:
https://youtu.be/S7NZwrjgesU
עוד כמה מהכיסאות השווים של פנטון:
https://youtu.be/keOwch8X0lU
וסרט תיעודי על המעצב שאהב חומרים סינתטיים וצבעים:
https://youtu.be/jeJCY2RZI20?long=yes
קראו לו ורנר פנטון (Verner Panton) והוא היה ככל הנראה המעצב המהנה, הצבעוני והמודרניסטי ביותר בתקופתו. מי שהחל את הקריירה שלו כשוליית אדריכלים, גילה מאוחר יותר את התשוקה שלו לעיצוב ונכנס לעולם הזה.
הוא החל ללמוד הרבה משני המנטורים שלו, המעצבים פול הנינגסן וארן ג'ייקובסן. אבל משלב מסוים פנטון החל ליצור אסתטיקה משלו. הוא בחר בדרך שונה ממעצבים דנים אחרים. התפיסה שלו הייתה שונה משלהם. הוא לא הלך כמו גדולי העיצוב הדני על קווים נקיים ומסורתיים. הרבה יותר סיקרן אותו העולם הפסיכדלי ולעצב רהיטים בסגנון עידן החלל.
כך הוא הלך והפך עם הזמן לאחד המעצבים הדניים הגדולים ביותר בכל הזמנים ולאחד המעצבים שהשפיעו הכי הרבה על העיצוב בימינו.
פנטון היה אולי המרכזי בזרם הפופ ארט הדני בעיצוב, שהתפתח בסיקסטיז, שנות ה-60 של המאה הקודמת, והפך פופולרי ביותר בעשור שאחריו. עם תשוקה לחומרים סינתטיים, כמו פרספקס, גומי וקצף, ידע פנטון לבחור לעיצובים שלו צבעים חזקים, מוארים ומגוונים מאוד. הוא מצא דרכים חדשניות ותוססות לשימוש שלו בצבעים.
פנטון היה ממש מקורי ומי שלגמרי האמין באפשרויות ללא גבול שמספקים שינויים של ובצורות המסורתיות. הוא הגה ופיתח תיאוריות חדשות לגבי אובייקטים המוכרים לנו, גם מהבחינה הפונקציונלית וגם מהבחינה הצורנית. כי גם בתחום הצורני הוא הבריק, במיוחד ביצירת צורות חדשניות ומקוריות לעיצובי הרהיטים שלו.
וכך, פנטון לא הפסיק לנסות ולהתנסות בהמון חומרים ותכונות חומר בעיצובים שלו והקפיד לעשות זאת במקביל לחקר ההתפתחות המתמדת של הטכנולוגיה והשינויים שהיא מביאה.
הנה סיפורו של המעצב ורנר פנטון ביחד עם דיטר ראמס הגרמני:
https://youtu.be/E9LL6vB2ET4
כיסא פנטון המפורסם:
http://youtu.be/0b-XvdiTbZ0
כיסא הקונוס:
https://youtu.be/6nDIGoBxb8w
ארמון ווארנה בדנמרק כפי שהוא עיצב בשנות ה-70:
https://youtu.be/ocpT2CNlHbY
מנורת הפרח:
https://youtu.be/-HS6luNj3qM
הנורות היפהפיות יצאו במגוון צבעים, כולל נורת ביצת העין (Fried egg lamp):
https://youtu.be/c--ZAQt1XqU
מנורות שפיגל קנטין שלו:
https://youtu.be/S7NZwrjgesU
עוד כמה מהכיסאות השווים של פנטון:
https://youtu.be/keOwch8X0lU
וסרט תיעודי על המעצב שאהב חומרים סינתטיים וצבעים:
https://youtu.be/jeJCY2RZI20?long=yes
