נוף המוסיקה הפופולרית ב-100 השנים האחרונות השתנה במהירות אדירה. השינויים והז'אנרים המצליחים בכל עשור היו אחרים. אם הרוקנ'רול היה הסגנון הכי לוהט בשנות ה-50 וההיפ הופ שלט במאה ה-21, המוסיקה הכי לוהטת באמצע הייתה מוסיקת הריקודים של הדיסקו.

דיסקו (Disco) הוא סגנון מוסיקלי שכולו ריקוד ופרח וזכה להצלחה מסחרית עצומה במהלך שנות ה-70. זה היה מהסגנונות שבלטו במוסיקת הריקודים וברדיו של אותה תקופה והיה המקביל לסווינג של המחצית הראשונה של המאה ה-20 ולרוקנ'רול של אחרי מלחמת העולם השנייה.

אבל הוא ספח השפעות מגוונות נוספות. כי הדיסקו התפתח מסגנונות מוסיקליים שהצליחו בעשור שלפניו, כמו פאנק (Funk), ריתם נ' בלוז (R&B) ומוסיקת נשמה (Soul).

אם במשך עשור שלם היה הדיסקו סגנון המוסיקה המצליח ביותר בעולם ועם הזמן אימץ יותר ויותר מרכיבים של מוסיקת פופ, בתחילת שנות ה-80 הוא הלך ונמוג, אם כי לא נעלם לגמרי.

מוסיקת הדאנס ספחה לתוכה מאפיינים שונים של דיסקו ומיקסים רבים שנוגנו בהצלחה רבה במועדוני ולהיטי דאנס, האוס, טכנו והיפ הופ, כללו סימפולים ומרכיבים מעידן הדיסקו. באופן זה הוא זכה לתחייה קטנה בשנות ה-90, אבל זו הייתה יותר תופעת רטרו מאשר תחייה אמיתית.

אמנם הדיסקו היה ז'אנר של מפיקים וכותבים, יותר מאשר של זמרים-כוכבים, אבל בכל זאת בלטו בו כוכבים ושמות מסוימים, שגם די נעלמו כשהסגנון ירד.

הבולטים ביניהם היו אמנים כמו דונה סאמר, גלוריה גיינור ובארי ווייט, בצד להקות דיסקו מצליחות כמו "חמישיית הג'קסונים" (עם הסולן הילד מייקל ג'קסון), "אנשי הכפר", "בוני אם" ו"קיי סי והסאנשיין באנד".

גם אמני רוק ופופ רבים שלא היו מהתחום, נסחפו בשנות ה-70 למוסיקת הדיסקו ויצרו שירים במקצב האופייני והפופולארי. ביניהם היו להקות מוכרות כמו הבי-ג'יז (Bee Gees), בלונדי, להקת אבבא השוודית ואפילו הרולינג סטונס האגדיים. היו גם אמנים מוערכים כמו אלטון ג'ון שהצטרפו לחגיגה המסחרית והמוסיקלית החזקה ביותר של הסוונטיז ועשו בה חיל והרבה כסף.

כמובן שגם הקולנוע התקשה להתעלם מהדיסקו. הסרט "שגעון המוסיקה" ("Saturday Night Fever") בכיכובו של ג'ון טרבולטה, כלל להיטי דיסקו רבים של להקת הבי-ג'יז והדגים ריקודי דיסקו ברמה גבוהה, שהפכו למושא החיקוי של בני נוער במועדונים ובמסיבות בסוונטיז.

מקור השם "דיסקו" הוא מהמילה הצרפתית "דיסקוטק", שם של מועדון לילה לריקודים שהמוסיקה לריקודים בו הושמעה מתקליטים. הדיסקוטק הראשון היה La Discothèque שנמצא בפאריס וממנו נולד המושג ובעקבותיו הסגנון המוסיקלי דיסקו.


באה מנשמה - הדיסקו של "הקומודורס" כגרסה סופר פופולרית של מוסיקת סול מתוקתקת:

https://youtu.be/vVoMJSMgsUM


הולך נהדר עם אפרו - להיט הדיסקו של גלוריה גיינור:

http://youtu.be/-67I3Aqaj7Y


דיסקו ישראלי של יגאל בשן (עברית):

https://youtu.be/ZRPGVONyAck


הדיסקו החל להיוולד כבר בסוף שנות ה-60:

http://youtu.be/xxrVjBKPSHw


ההופעה הסוחפת של "מלכת הדיסקו" דונה סאמר:

http://youtu.be/wPlV2dzXWCw


להקת הרוק הבריטית בלונדי הצטרפה גם היא לדיסקו:

http://youtu.be/WGU_4-5RaxU


להקת הפופ המצליחה בעולם, להקת אבבא השוודית, הפכה בעצמה לספקית להיטי דיסקו בכמויות:

http://youtu.be/xFrGuyw1V8s


להיטי דיסקו מגוונים משנות ה-70:

http://youtu.be/JlzlNpttvVM


ו"אני מרגישה אהבה" - הלהיט שסימן את המעבר מדיסקו לדאנס אלקטרוני:

https://youtu.be/o3epEnJAyu4?long=yes

ואלס (Waltz) הוא ריקוד פופולארי במשקל משולש שמקורו ככל הנראה בגרמניה. הריקוד היה אחד הפופולריים באירופה של התקופה הרומנטית, החל מהמאה ה-18, ולמעשה רוקדים אותו עד היום, בחתונות ובמסיבות של החברה הגבוהה.

שיאו של הוואלס היה בסוף המאה ה-19 ובמיוחד בעיר וינה, בה הפך לריקוד הכי פופולארי ושממנה התפרסם ויצא לכל אירופה. עד היום קיים בריקודים סלוניים ואלס וינאי, שהוא גרסת ואלס מהירה ורבת סיבובים, בקצב של שלושה רבעים. מולו, אגב, יש גם את הוואלס האנגלי, האיטי יותר וגם הוא בקצב של שלושה רבעים.


#במוסיקה
אם יוהן שטראוס הבן, המנצח והמלחין הוינאי הנודע, שהוביל את התזמורת הכי פופולארית בעיר, כתב וביצע עימה המון ואלסים שכתב לריקודים וצ'ייקובסקי הרוסי שילב את הוואלס ביצירותיו, כדי ללוות ריקודי באלט.

האמת היא שבתולדות המוסיקה נכתבו גם ואלסים רבים שאינם לריקוד, אלא נחשבים ליצירות של מוסיקה קלאסית. היה זה גאון הפסנתר פרדריק שופן, מי שכתב ואלסים מקסימים לנגינה בכלי, מבלי שהתכוון שהם ילוו ריקוד כלל.


הנה ואלס הדנובה הכחולה שהלחין יוהאן שטראוס הבן:

https://youtu.be/LmsIGxYHelQ


זוגות רבים רוקדים ואלס מס' 2 של שוסטקוביץ':

https://youtu.be/-2-Zqog-p5c


ואלס בטלוויזיה ב"רוקדים עם כוכבים הבריטי":

https://youtu.be/jN4dXenlxbI


לימדו לרקוד ואלס:

https://youtu.be/0QXpnqXvn_s?t=36s


הנה ואלס בדו דיאז מינור מספר 2 אופוס 64 של שופן בפסנתר:

https://youtu.be/wTSu1jjKpgI


"ואלס הפרחים" nהבלט "מפצח האגוזים" שהלחין צ'ייקובסקי:

https://youtu.be/VpSq69IiFaU


והנה ואלס הדקה של שופן בשירה משעשעת, מתוך רחוב סומסום:

http://youtu.be/MvkcLq0LKVI

סלסה הוא ריקוד שנולד בקולומביה בתחילת המאה ה-20. הסלסה הוא מעין תערובת של מקצבים וריקודים שונים. מקולומביה הגיע הסלסה לעיר ניו-יורק ובשנת 1970, לאחר שהפך בניו יורק לריקוד אופנתי ואהוד, התפשטה תופעת הסלסה לכל העולם המערבי.

הסלסה התפתחה כצירוף של מרכיבים מריקודים שונים. הצעדים הבסיסיים שלה באים מריקוד הסון הקולומביאני ומריקוד הוואוואנקו של קובה, אבל נוספו לה מרכיבים של ריקוד הסווינג האמריקאי וריקודים לטיניים נוספים כמו הממבו, הצ'ה צ'ה צ'ה, וריקודים אפרו-קובניים נוספים.

כיום קיימות גירסאות שונות לריקוד הסלסה. ביניהם סלסה דומיניקנית, סלסה קובנית, סלסה קולומביאנית, סלסה לוס אנג'לס וסלסה פורטוריקנית.


הנה סלסה קובנית ברחוב:

https://youtu.be/0TYACvUwajI


סרטון של ריקוד סלסה:

http://youtu.be/3nd8WQy58Pw?t=9m15s


סלסה דומיניקנית בפעולה:

http://youtu.be/0EHU8ImSfOM


שני רקדני סלסה מקצועיים בריקוד סלסה מדהים:

http://youtu.be/F5zCGgZMaWQ


וכלב שרוקד סלסה באופן מושלם:

http://youtu.be/aOY1AprurEI

ריקוד הרוקנ'רול (Rock and Roll dance), או ריקוד רוק אנד רול, הם ריקודי זוגות סוערים שרקדו בשנות ה-50 לצלילי מוסיקת הרוק'נרול הסוחפת, שפרצה אז והפכה להצלחה מסחררת.

המוסיקה הזו נוגנה במשקל 4/4 עם הדגשות על הפעימות ה-2 וה-4.

זהו ריקוד שנוצר אז בארה"ב מתוך משפחת ריקודי הרוק'נרול, שכללה בין השאר את הבוגי ווגי, הטוויסט והלינדי-הופ.

הרוקנ'רול ידוע בשם המקצועי "ג'ייב" (Jive). בצעד הבסיסי שלו יש 8 צעדים מה שהופך אותו לריקוד מהיר מאד. הוא מחייב אנרגיה רבה ומקרין אותה, לצד אווירה השובבות והעליצות שגלומה בו. מהירותו של ריקוד הרוקנ'רול היא גבוהה ומונה מעל 40 תיבות מוסיקליות לדקה.

הריקוד נולד והתפתח ביחד עם מוסיקת הרוק'נרול, בארצות הברית של שנות ה-50. המוסיקה הזו נוצרה ממקורות מוסיקליים כמו בלוז, ג'אז, בוגי-ווגי ורית'ם אנד בלוז,עם השפעה של "שגעון הסווינג" בשנות ה-30 וה-40.

ממוסיקת הרוקנ'רול התפתח הרוק של שנות ה-60 ואחריהן ואז כבר נטשו את הריקוד האופייני לרוקנרול, לטובת ריקודים חדשים ומודרניים יותר.


כך נראים ריקודי הרוקנ'רול:

https://youtu.be/5a1NL9DKHCE


ופעם:

https://youtu.be/Rf55gHK48VQ


זוג רקדנים מראה איך רוקדים את הרוקנ'רול:

https://youtu.be/MTEHuEVnoW0


הצמד המעולה ארל ברטון וליזה גיי מגיעים לרוקנ'רול בסרט "רוק מסביב לשעון":

https://youtu.be/yDIIt-WsdM8


וסרט תיעודי על הריקוד האופנתי הזה:

https://youtu.be/jztuXfR5q9M?long=yes

הטנגו (Tango) הוא מהריקודים המוכרים בעולם. זהו ריקוד זוגי, מתואם היטב וחם, שנולד בבירת ארגנטינה בואנוס איירס ובעיר מונטווידאו. עד היום רוקדים טנגו, כשערבי הריקוד הללו, של הטנגו, נקראים "מילונגה".

בטנגו רבים רואים את הסמל הלאומי של ארגנטינה. הוא קצבי מאוד ובעל מקצבים וצלילים אופייניים ומיוחדים רק לו.

את מוסיקת הטנגו ניגנו במקור כלים כמו בנדונאון - סוג של אקורדיון הכרחי במוסיקת הטנגו ובמידה רבה גם זה שקובע את קצב הריקוד. לבנדונאון מצטרפים לא פעם גם כינור ופסנתר, המשלימים אותו להרכב טנגו קלאסי. כיום כמובן שמנגנים טנגו גם בהרכבים גדולים ותזמורות.

את ריקוד הטנגו מוביל על פי המסורת, הגבר. במהלך הריקוד הוא מוביל את האישה, כשפלג גופם העליון צמוד זה לזה, באזור הלב. הם רוקדים יחד, תמיד בכיוון הנגדי לכיוון השעון.

לרוקדים את הטנגו יש גם לבוש מסורתי. הנשים רוקדות בנעלי עקב ותמיד בשמלה, לרוב עם מחשוף וחושפנית גם למטה, בכדי שהרגליים יוכלו לנוע בשמלה בחופשיות. לעומתן רוקדים הגברים לרוב בחליפת ערב מהודרת, כשנעליהם סופר מצוחצחות.

מקור המילה טנגו הוא כפי הנראה מהמילה הלטינית tangere שפירושה 'לגעת'.


הנה סרטון שמציג את הריקוד המיוחד הזה:

http://youtu.be/kEnrsVzJDTk


טנגו של קרלוס גרדל Por una Cabeza:

https://youtu.be/Gcxv7i02lXc


קליפ עם גירסה יותר מודרנית של הטנגו:

http://youtu.be/HG0Q530daGI


וזוג בפסטיבל הטנגו בארגנטינה:

https://youtu.be/_1VNc2VF4Do?t=44

בסוף שנות ה-50, רגע לפני שיתחיל העשור המתפוצץ של האהבה החופשית וילדי הפרחים, הפך ריקוד הטוויסט (Twist) לאופנה עולמית לוהטת. הוא לא היה הריקוד היחיד שצץ באותה תקופה. היו אז אופנות ריקוד קצביות רבות. כולן באו ונעלמו בתוך זמן קצר. דומה שהצעירים גילו את הריקודים הסלוניים ומרוב התלהבות הם החליפו אותם בזה אחר זה.

הטוויסט היה שם כדי להישאר. הוא הצליח באמריקה בצורה גורפת וממנה יצא לכל רחבי העולם. מאירופה ועד המזרח, כולם רקדו טוויסט. אפילו בגוש הקומוניסטי ירקדו הצעירים בסתר את הטוויסט, לאחר שנאסר על ידי השלטונות.

מי שיתחיל את האופנה הזו יהיה זמר צעיר בשם האנק בלארד, שיקליט קאבר בשם "Twist". הוא היה שיר הטוויסט הראשון בגל ההצלחה הזה ומי שיחדש אותו יהיה הזמר צ'אבי צ'קר. הוא יהפוך ללהיט עולמי.

ההצלחה הגדולה של השיר "טוויסט" תביא ללהיט ענק נוסף והפעם מקורי שנכתב לצ'קר בשם "Let's Twist Again". בעקבותיו יקליטו במהירות שורת אמנים מצליחים כמה להיטי טוויסט שיזכו להצלחה רבה. ביניהם היו גם אלוויס פרסלי ולהקה בריטית שתהפוך להצלחה מסחררת בשם הביטלס, עם להיט חורך מצעדים בשם "Twist and Shout".

בעונת הטוויסט החדשה והלוהטת הזו, של שנות השישים, זמרים רבים באירופה לא שרדו את המהפך בטעם הקהל. רבים מהם נדחקו מהשוק על ידי המתחרים הצעירים והטוויסט שלהם. בצרפת למשל, נכנסה דלידה לקצב ולמרות שלא אהבה את הטוויסט במיוחד, היא הקליטה שירים כמו "איטסי ביטסי פטי ביקיני" ו"פטי גונזלס", שכמו תמיד אצלה זכו להצלחה מסחררת.

שם הריקוד טוויסט, פירושו "עווית". זאת מכיוון שבעת הריקוד בלטה בו תנועת עיוות חיננית של הגוף. ההורים, המורים ובאופן כללי מי שלא היו צעירים חסרי מנוח, כולם ראו בריקוד הזה ריקוד פרוע ואף אלים. היו שכינו אותו "חיקוי של קופים".

לא מעט ביקורת התעוררה משום שהטוויסט לא היה ריקוד זוגי. עד אז רקדו ריקודים בזוגות והטוויסט שבר את המנהג הזה ואפשר גם לאדם יחיד לרקוד ברחבה. הקבוצה הרוקדת שהחלה להיווצר על רחבת הריקודים איימה על המנהג לרקוד בזוג והטוויסט יהיה הריקוד שיוליד את הטרנד החדש, שיהפוך מאז לצורת הריקוד של הצעירים, עד היום.

באמצע שנות ה-60 יילך הטוויסט ויאבד את קסמו. מוסיקת הרוק תתבגר ולהקות כמו הרולינג סטונז והביטלס יגרמו לצעירים לרקוד אחרת. פה ושם עוד הוציאו שירי טוויסט, כדי לעשות מחווה לסגנון המלהיב שהלהיב את הצעירים, אבל האופנה הזו הגיעה לבסוף אל סופה.


הנה "טוויסט" של צ'אבי צ'קר שהחל את השגעון:

http://youtu.be/pHGXwQeUk7M


הרוקדים את הטוויסט התמכרו לתנועות הסיבוב:

https://youtu.be/im9XuJJXylw


צ'אבי צ'קר בלהיט ההמשך "Let's Twist Again":

http://youtu.be/eh8eb_ACLl8?t=6s


וכשהביטלס באו עם "טוויסט וצעקה", אז הגיעו הצעקות:

https://youtu.be/b-VAxGJdJeQ


הפופ הצרפתי נשטף בטוויסט - "איטסי ביטסי פטי ביקיני" של דלידה:

https://youtu.be/6Eva66d4t-g?t=8s


עיר שלמה רוקדת "טוויסט וצעקה" של הביטלס, בסרט "היום החופשי של פריס ביולר":

http://youtu.be/up329jBbywM


וגם שלדים מתים על טוויסט...

http://youtu.be/RFjvmThY4wU

רגליים נשלחות לצדדים, מתעוותות בסגנון ומתכופפות בשלל כיוונים - הוא היה להיט בשנות ה-20 הסוערות, של המאה הקודמת. ריקוד הצ'ארלסטון (Charleston), אחד מהמוצלחים שבקבוצת "ריקודי הסווינג", היה ממש הסמל של הדור הצעיר בתקופה זו, שאנו מכירים כ"תקופת הג'אז" או "עידן הסווינג".

הריקוד הסוער תפס במהירות את כל אירופה והתאים היטב לזמנים. הכיצד? - הוא פשוט לא התאים לשמלות ארוכות, שכן חייב את הרוקדים בתנועות רגליים ואגן מהירות ואנרגטיות. לכן התפתחו, כאילו לכבודו, שמלות קצרות יותר, לימים יקראו להן "מידי", שיאפשרו לנשים לרקוד צ'רלסטון בחופשיות.

התקופה התאימה גם היא ככפפה לצ'ארלסטון. אנו מכירים את "שנות העשרים הסוערות" בתור העידן שבין שתי מלחמות העולם, אבל בני התקופה לא ידעו על המלחמה הבאה וראו את התקופה כזו שאחרי המלחמה הגדולה והאיומה, שלימים תיקרא מלחמת העולם הראשונה.

העידן כולו היה של שבירת המוסכמות ופריצת הגבולות, שכן העולם ובמיוחד הנשים שבו, הלכו והשתחררו מכבליה הנוקשים של התקופה הויקטוריאנית. המאבק לשחרור האישה כבר החל והנשים גילו במלחמה את כשלונו של הסדר העולמי הגברי, המבוסס על כוח, הרג ואכזריות בלתי נתפסת. העניין היה לחיות את החיים עד תום!

וכך רקדו הנשים את הריקוד החדש והמשוחרר, בתחילה אגב, כריקוד נשי בלעדי ורק בהמשך כריקוד זוגי. עם גבר... הבגדים והלבוש נעשו קלילים וכמוהם גם כללי ההתנהגות בחברה וחוקי הנימוס, שהלכו והשתחררו במהירות. נוצרו לו מגוון של גרסאות וביצועים אבל הוא עדיין היה סוער, אפילו וירטואוזי ומהיר מאד, בסביבות 350 פעימות בדקה!

לצ'ארלסטון התאימו המקצבים הסוערים של סגנון הג'אז והוא נוגן ובוצע על ידי מיטב תזמורות הג'אז ולהקות הריקודים של התקופה. הצ'ארלסטון היה אמנם ריקוד לבן, אבל המקצב הגיע ככל הנראה ממוסיקה שחורה או קובנית . כך או כך, הריקודים לצלילי ה-Big Band, שנתנו אז את הטון, היו פשוט מושלמים לנשים המשוחררות ולגברים הרוקדים איתן בקצב.

מקור שמו של הריקוד הוא בשיר The Charleston מאת ג'יימס פ. ג'ונסון, שהושפע מביקורו בעיר צ'ארלסטון בקרוליינה הדרומית. השיר התפרסם בברודוויי, במחזה Runnin' Wild, שהוצג בשנים 1923-1924.


הנה ריקוד הצ'ארלסטון:

https://youtu.be/ZRsan_COiD0


המיומנות והווירטואוזיות:

https://youtu.be/psch9N4PmO4


ריקודים בסגנון הטוונטיז:

https://youtu.be/XBJXSwJtx9o


אוסף מרהיב של תנועות הצ'רלסטון:

https://youtu.be/DHzE4mBQTqs


צ'ארלסטון אותנטי בסגנון שנות העשרים:

https://youtu.be/pUpAcPAipDA


וברחובות רקדו כך את הצ'רלסטון, כדי לבדר את העוברים והשבים:

https://youtu.be/KZrEaGGIfiU

ריקוד השייק (Shake) היה פופולרי ואופנתי מאד באמצע שנות ה-60. זה היה ריקוד משונה, לעומת כל הריקודים שקדמו לו, מכיוון שלא היו לו תנועות מוגדרות, או צעדים מקובלים. להיפך, הוא היה ריקוד חופשי לגמרי, שהתבסס על טלטול או הרעדה של הראש והגפיים.

השייק נולד כנראה לצלילי מוסיקת הרית'ם אנד בלוז של צ'אק ברי ודי מהר הוא החליף את הטוויסט, בתור הריקוד ה"לוהט" של התקופה. הוא היה ריקוד אישי, אינדיווידואליסטי, בלי "פרטנר", שותף או בן זוג לריקוד. זה היה ריקוד שלדור ההורים נראה פראי וחסר הגיון, אבל עבור הצעירים הוא סימל תקופה החדשה, עידן שהביא את הרוק, הביטלס, החופש והמרד. בלי שום צעדים, בראש רועד, רגליים רועדות וזרועות מתנועעות באופן שרירותי - כך רקדו צעירי שנות השישים, בהתלהבות ובקצב תוסס.

מריקוד השייק של הסיקסטיז יוולדו סגנון הדיסקו של שנות ה-70 ואפילו הדאנס של סוף המאה ה-20.


הנה ריקוד השייק:

https://youtu.be/LD3NdJF2NqM


השייק בפרסומת לפלאש החדשני שנמכר למצלמות התקופה:

https://youtu.be/11Mpj2CwsOw


ואוסף התנועות היצירתיות שנוצר תוך כמה שנים:

https://youtu.be/YiTn4Vv7Qmk


להקת Shocking Blue ההולנדית בלהיט Venus:

https://youtu.be/U2DBcbZc3ck

הסמבה הוא הריקוד הפופולארי ביותר בברזיל. היום מדובר בריקוד המסורתי של ברזיל, שהוא גם סגנון מוסיקלי. אך לא תמיד זה היה מצבו.

משערים ששם הריקוד, "סמבה", הגיע מהמילה "מֶסֵמבה" (mesemba), שמו של מקצב דתי באנגולה שבאפריקה. בברזיל היה הסמבה ריקוד חילוני דווקא. עד תחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת היה המוניטין של הריקוד הזה בעייתי. בשל האופי הגס והמוחצן שלו, הוא אף הוצא אל מחוץ לחוק.

עם הזמן הפך הסמבה לסמל לאומי לברזיל, במיוחד בזכות היות הריקוד התוסס מרכיב מרכזי בקרנבלים של ברזיל, שהמוני תיירים נוהרים אליהם בכל שנה ושמכל העולם אוהבים אנשים לצפות בהם בטלוויזיה.

במצעד השנתי של בתי הספר לסמבה, במסגרת הקרנבל, מכין כל בית ספר לסמבה ריקוד סמבה מיוחד, הסובב סביב הנושא שבחר בית הספר להציג באותה השנה ומציג אותו בריקוד, תלבושות ססגוניות, עזרים מרשימים ומוסיקה מלהיבה.


הנה ריקוד סמבה בסגנון בתי הספר לריקוד של ברזיל:

http://youtu.be/hPOSxIVi7cE

ריקוד הסווינג (Swing dance) הוא למעשה קבוצה של כמה ריקודי סווינג. אלה היו כמה ריקודים ייחודיים שכוללים את ריקודי הצ'רלסטון, הלינדי הופ ועוד.

בין השנים 1920 ל-1940 נהגו לרקוד אותם לצלילי מוסיקת הסווינג, המוסיקה לריקודים שנוגנה בידי התזמורות הגדולות ("ביג בנדס"). המוסיקה הזו, שנולדה והתפתחה בניו-אורלינס ובשכונת הארלם בניו-יורק, הפכה לסגנון הבולט ביותר של מוסיקת הג'אז, ברחבי ארצות הברית של אותם ימים.

ממש כמו מוסיקת הסווינג, גם ריקוד הסווינג התבסס על מקצבים אפרו-אמריקאיים שנשמרו ועברו התפתחות בדרום ארה"ב, אזור בו התרכזו הרבה עבדים לשעבר.

הריקודים הללו נתנו מקום רב לאלתור ולביטוי אישי והתאפיינו באנרגיה ושמחה. באותן שנים האהדה לריקודי הסווינג הניבה את מה שכונה אז "שיגעון הסווינג". רבים נהגו לרקוד אז את הסווינג, כשתזמורות הביג-בנד שידרו ברדיו ובטלוויזיה של אותם ימים הופעות סווינג שלמות שאיפשרו להמונים לרקוד לצליליהן.

אפילו בגרמניה הנאצית של היטלר רקדו אז סווינג, למורת רוחו של הדיקטטור שנלחם בתנועת הנוער המחתרתית שכינתה את עצמה "נערי הסווינג". חבריה הסתכנו אז במוות, כשנהגו להפר את החוק הגרמני ולרקוד סווינג אמריקאי (ראו בתגית "נערי הסווינג").

עם עליות וירידות, אבל באופן מתמיד יחסית, נמשכה ההתלהבות מהריקודים לצלילי המוזיקה הסוחפת הזו, עד לשנות ה-40.

התקופה שאחרי תום מלחמת העולם השנייה הביאה לדעיכה הדרגתית וברורה של ריקודי הסווינג. אחרי המלחמה ובהתאם לשינויים במוסיקה הפופולארית, החליפו ריקודי הרוק-אנד-רול את הסווינג בתור הלהיט החדש ברחבות הריקודים. כמו מוסיקת הרוקנרול, גם הריקודים הללו שאבו מריקודי הסווינג, גם תנועות וגם אנרגיה והתלהבות.

לירידת קרנו של הריקוד הביאה גם ירידתה של מוסיקת הסווינג כסגנון הג'אז המוביל, לטובת סגנון הביבופ (Bebop) שכבש את עולם הג'אז בשנות ה-50.

בשנות ה-80 החלו רקדנים להחיות את הריקוד. במיוחד היו פעילות בכך קבוצות רקדנים בארצות שונות, כולל ארצות הברית, אנגליה ושוודיה. בעזרת רקדני עבר שלימדו וחיברו אותם למסורת הגדולה ההיא, הן הצליחו להחיות את הסווינג ולהביאו שוב להצלחה יחסית ולפעילות הנמשכת גם היום.

באופן מסוים עברו מאז ריקודי הסווינג התפתחות וכיום נכללים בהם גם ריקודי ג'אז המקוריים שנוהגים לרקוד לבד (סולו) וריקוד הבלוז האיטי.


הנה ריקודי הסווינג:

https://youtu.be/mHANNkKBSNU


כך זה נראה בקולנוע:

https://youtu.be/TOPSETBUgvQ


והיום:

https://youtu.be/26-1t15R_MU


להקת ריקוד מקצועית בתל אביב:

https://youtu.be/QNppCfa_oRs


ופרסומת ללהקת סווינג בלונדון:

https://youtu.be/SjxwotSIbsk