ריקודי עם בישראל הם נוהג חברתי שהיה אהוב על החלוצים בעליות הראשונות לארץ. עם קום המדינה הפכו ריקודי העם לדרך בילוי נפוצה בישראל ובכל קיבוץ ועיר רקדו אותם בחגיגות ושמחות ציבוריות. חוגים לריקודי-עם הפיצו את הריקודים המקובלים והגדילו את מעגל הרוקדים.

מרבית ריקודי העם הומצאו על שירים ישראליים פופולאריים בתקופות שונות. לקהילת הרוקדים והמרקידים יש את מבחר הריקודים המוכרים לה. יוצרים שונים ממציאים כל הזמן ריקודים חדשים, שנלמדים בחוגים לריקודי-עם ובפסטיבל ריקודי העם השנתי בכרמיאל. אלו שזוכים להצלחה מופצים במהירות ונכנסים לאוצר ריקודי העם בישראל.


הנה תולדות ריקודי העם ואופנת הבגדים של ריקודי העם בישראל (עברית):

https://youtu.be/t_LrtA4EF3M


ותולדות ריקודי העם בישראל (עברית):

http://youtu.be/ChKxkA1nZRo

הנה רקדן מונגולי ממדבר גובי:

http://youtu.be/OTqcT0bri2Y

הסמבה הוא הריקוד הפופולארי ביותר בברזיל. מדובר בריקוד המסורתי של ברזיל, שהוא גם סגנון מוסיקלי. הסמבה הפכה לסמל לאומי של ברזיל, במיוחד בזכות היותה מרכיב מרכזי בקרנבלים של ברזיל, שכל העולם אוהב לצפות בהם ותיירים נוהרים אליהם בכל שנה.

במצעד השנתי של בתי הספר לסמבה שבקרנבל, מכין כל בית ספר לסמבה ריקוד סמבה מיוחד. הריקוד סובב ומציג את הנושא שבחר בית הספר להציג באותה השנה.


הנה ריקוד סמבה בסגנון בתי הספר לריקוד של ברזיל:

http://youtu.be/hPOSxIVi7cE

הטנגו הוא מהריקודים המוכרים בעולם. זהו ריקוד זוגי מתואם היטב וחם. הטנגו נולד בבירת ארגנטינה בואנוס איירס ובעיר מונטווידאו. רבים רואים בו את הסמל הלאומי של ארגנטינה. בתחילה רקדו את הריקוד שנוצר ממקצב התופים של העבדים האפריקאים בעיקר בבתי קפה. הוא נחשב באותה תקופה לריקוד לא מכובד, אבל בהדרגה הוא הפך לריקוד אהוב גם על העשירים של ארגנטינה. משהתפשט הטנגו לאירופה הוא הפך אהוב מאד ובמשך תקופה ארוכה מאד במאה ה-20 הוא היה לאחד הריקודים הפופולריים בעולם.

מקור המילה טנגו הוא כפי הנראה מהמלה הלטינית tangere שפירושה 'לגעת'.

כיום יש תחרויות טנגו בעולם ופסטיבלים רבים לטנגו מציגים אותו בהבלטה ובכבוד.


הנה סרטון שמציג את הריקוד המיוחד הזה:

http://youtu.be/kEnrsVzJDTk


טנגו של קרלוס גרדל Por una Cabeza:

https://youtu.be/Gcxv7i02lXc


קליפ עם גירסה יותר מודרנית של הטנגו:

http://youtu.be/HG0Q530daGI


וזוג בפסטיבל הטנגו בארגנטינה:

https://youtu.be/_1VNc2VF4Do?t=44

בתהלוכות ראש השנה הסינית נוהגים הסינים לרקוד כשהם מחופשים לדרקונים. ריקוד הדרקון הוא ריקוד סיני מסורתי, חלק מהפולחן המקובל בסין כבר מאות שנים. הוא ללא ספק אחת מהאטרקציות הפופולאריות ביותר בחגיגות ראש השנה הסיני. תחפושת הדרקון בריקוד משמשת לגירוש הרוחות הרעות בתחילת השנה החדשה.

את ריקוד הדרקון מבצע צוות רקדנים שיכול להגיע ל-50 איש. לרוב מחזיקים הרקדנים את בובת הדרקון באמצעות מקלות שמחוברים אל הבובה ומזיזים אותה בקצב המוסיקה והצעידה.


הנה סרטון של ריקוד הדרקון הסיני:

https://youtu.be/4WUnWPpRslM


ריקוד הדרקון מתחת למים בתאילנד:

https://youtu.be/JPVEOOg37sA


וריקוד הדרקון ביפאן:

https://youtu.be/hKlO_3-hRCE

הצוענים הם נוודים שנודדים בכל רחבי אירופה. את הריקוד הצועני יצרו קבוצות צוענים שונות. בכל אזור נוצרו ריקודים שונים, שהושפעו מהעמים שהקיפו אותם ומתנאי חייהם.

רבים חושבים שחלק גדול מריקודי הצוענים נוצרו כדי להופיע ברחוב וכדי לאסוף כסף, אבל הריקודים הם גם חלק חשוב ומהנה בחגיגות והמסיבות שעורכים הצוענים בשעות הפנאי ובחגים שלהם.


הנה ריקוד צועני בליווי גיטרה:

https://www.youtube.com/watch?v=Mxe9eEeeALI

"ריקוד הנחש" (Snake Dance) הוא הריקוד הקדוש של שבט האינדיאנים "הופי" (Hopi tribe). הוא מתבצע כשבפיהם של הרקדנים נעוצים נחשים חיים, שנאספו מאזורים שונים במרחב שמסביב. הריקוד הוא חלק מטקס תפילה לבוא הגשם המתבצע אחת לשנתיים ונמשך 9 ימים.

הריקוד הזה יכול להיות ממש מסוכן. במהלך ריקוד הנחש מחזיק הכהן האינדיאני בשיניו נחש קשקשים חי, אך לא נוגע בו בידיו. שיניו נעוצות במרכז גופו של הנחש. ראשו וגופו של הנחש נעים לכל הכיוונים ולכן אחד מבני השבט מושך את תשומת לבו של הנחש, ללא הפסקה. בעזרת נוצה ארוכה הוא "מתעסק" עם הנחש בכדי שלא יכיש את הכהן האינדיאני.

כשמסתיים הריקוד, מניחים הרקדנים לנחשים ליפול אל הקרקע ומשליכים עליהם קמח תירס. הנחשים משוחררים מחוץ לכפר, כדי שיפוצו לכל עבר ויספרו לאל הגשם על הטקס ועל הבקשה של בני השבט לגשם.


הנה תמונות מ-1906 של ריקוד הנחשים של בני שבט הההופי:

https://youtu.be/DKc6Bxif8Zg


סרטון אילם עם בו מקבלים בני השבט את נשיא ארצות הברית תיאודור רוזוולט בריקוד הנחשים:

https://youtu.be/NrK_8tqKIcY


כיום הריקוד נמשך אבל ללא הנחשים:

https://youtu.be/uLAljtw_5io

סלסה הוא ריקוד שנולד בקולומביה בתחילת המאה ה-20. הסלסה הוא מעין תערובת של מקצבים וריקודים שונים. מקולומביה הגיע הסלסה לעיר ניו-יורק ובשנת 1970, לאחר שהפך בניו יורק לריקוד אופנתי ואהוד, התפשטה תופעת הסלסה לכל העולם המערבי.

הסלסה התפתחה כצירוף של מרכיבים מריקודים שונים. הצעדים הבסיסיים שלה באים מריקוד הסון הקולומביאני ומריקוד הוואוואנקו של קובה, אבל נוספו לה מרכיבים של ריקוד הסווינג האמריקאי וריקודים לטיניים נוספים כמו הממבו, הצ'ה צ'ה צ'ה, וריקודים אפרו-קובניים נוספים.

כיום קיימות גירסאות שונות לריקוד הסלסה. ביניהם סלסה דומיניקנית, סלסה קובנית, סלסה קולומביאנית, סלסה לוס אנג'לס וסלסה פורטוריקנית.


הנה סלסה קובנית ברחוב:

https://youtu.be/0TYACvUwajI


סרטון של ריקוד סלסה:

http://youtu.be/3nd8WQy58Pw?t=9m15s


סלסה דומיניקנית בפעולה:

http://youtu.be/0EHU8ImSfOM


שני רקדני סלסה מקצועיים בריקוד סלסה מדהים:

http://youtu.be/F5zCGgZMaWQ


וכלב שרוקד סלסה באופן מושלם:

http://youtu.be/aOY1AprurEI

זה היה במאה ה-16 בברזיל, כשהעבדים האפריקאים פיתחו שיטת לחימה בשם קָפּוֹאֶרָה (Capoeira). הם התכוונו להתאמן בה ולהשתמש ביכולת הלחימה שירכשו לצורך בריחה. אבל כדי שלא יתפסו אותם בעלי החוות שבבעלותם הם היו, הם הוסיפו לתנועות הלחימה שתרגלו גם שירה ותנועות ריקוד מסוגננות. כך היא התפתחה על ידי העבדים לצורכי הגנה עצמית ושאבה מהמסורת האפריקנית.

הקפואירה מאז היא אמנות תנועה מיוחדת, שמשלבת מחול, לוחמה, אקרובטיקה ומוסיקה. שורשיה הנעוצים בתקופת העבדות, יצרו את החיבור המיוחד בין התרבות האפריקאית שממנה באו העבדים, לבין האווירה המיוחדת של דרום אמריקה והתרבות של השליטים הפורטוגלים.

רוב אמני הקפואירה רואים בה משחק, שמשלב מרכיבים של לוחמה, בעיקר הגנה והתקפה. אך היא מזכירה מחול ומלווה במוסיקה אופיינית. בשנים האחרונות הולכת הקפוארה ונפוצה בעולם כולו, לאחר שמטיילים למדו את האמנות הזו ופתחו סדנאות ובתי ספר בארצותיהם.


הנה הסבר על הקפואירה:

http://youtu.be/G16xScfD5WM


אמני קפוארה בעולם:

http://youtu.be/C3R9Z2tx_5U


ובארץ (עברית):

http://youtu.be/UA4joiznePs


מה תורמת הקפוארה לילדים (עברית):

http://youtu.be/_BOR8LQEYF4


והמוסיקה של הקפוארה:

http://youtu.be/742n-SFcp14

דֶבְּקָה הוא ריקוד ערבי מסורתי, המחול הלאומי של לבנון וסוריה, ושל הדרוזים. מקור הריקוד לא ידוע. הדבקה הוא ריקוד מסורתי ופטריוטי ונוהגים לרקוד אותו בחתונות, מסיבות ואירועים לאומיים.

הרקיעות ברגליים על פי הקצב, הן אופייניות לריקוד הדבקה ולכל אזור או עם יש קצב וצעדים מעט אחרים. את הדבקה רוקדים בשורה או בחצי מעגל. זהו ריקוד קבוצתי - של קבוצת גברים, קבוצת נשים או קבוצות מעורבות. מוביל הריקוד מנהיג ומוביל את הקבוצה לפי קצב רקיעות רגליו. לעתים קרובות מניף ראש הקבוצה את ידו באוויר או מניף מטפחת או כאפייה.


הנה ריקוד דבקה מסורתי:

http://youtu.be/-5AqUDqNQeg

המחול הספרדי של הפלמנקו מתחיל בעמידה בוטחת ומתפרץ לשילוב של ריקוד סוחף, מסוגנן ומלא רגש, חופשי בצורתו עם שירה ומאולתר על ידי הרקדנים. הוא מלווה בנגינת גיטרה מלהיבה ומשלב רקיעת הרגליים שיוצרת שילובים קצביים אופייניים ומיוחדים לו. שכן במהלך הריקוד מודגשים מקצבי הפלמנקו במחיאות כפיים וברקיעות עקבי הרקדנים ובתנועות הייחודיות והמאולתרות ברובן של זרועות וידי הרקדנים.

הפלמנקו הוא סגנון מוסיקלי שנולד באנדלוסיה שבדרום ספרד. הוא נוצר ככל הנראה מהצוענים ומשירת הרועים של ההרים. הפלמנקו התפתח בתקופה שבה חיו בה עמים שונים, כמו הצוענים, המוסלמים, היהודים וכמובן הספרדים. תור הזהב של הפלמנקו החל בסוף המאה ה-18 ובהדרגה הפך מסגנון שביטא עצב וסבל לריקוד ממוסחר שסוף המאה ה-19 השתלב באולמות מופעים, בארים ובתי קפה בספרד. בהדרגה השתנה גם אופיו והוא קיבל את האופי החושני והמפתה שלו.

המוסיקה והתרבות של כל העמים שחיו באזור השפיעה ונספגה בפלמנקו, שהפך לסגנון מרתק, מורכב ומגוון. נגינת הגיטרה שנוספה לו בהמשך, מחיאות הכפיים והרקיעות הקצביות - כל אלה הפכו אותו לסגנון ייחודי ואהוד בעולם כולו. כלי הנגינה המרכזיים הם צלילי נגינת הפלמנקו של הגיטרה הספרדית, נקישות הקסטנייטות היחודיות ותוף הפלמנקו, הנקרא קחון. הרקדנים מקבלים השראה בביצוע ובהמצאה משירת הזמרים ונגני הגיטרה.

הלבוש האופייני לריקוד הפלמנקו כולל נעלי עקב, שמלות שופעות או חצאיות, תסרוקות מקושטות, עגילים גדולים. לא פעם אוחזת הרקדנית בידה קסטנייטות, צעיף או מניפה.

מקור המלה 'פלמנקו' לא ברור לחלוטין. חלק רואים בצליל של המלה 'אש', בלטינית Flema, כמוביל למלה Flamenco - בזכות הרגש והחום שמביע הריקוד.


הנה ריקוד פלמנקו זוגי:

http://youtu.be/3VljOe_DxsA


פלמנקו קלאסי:

http://youtu.be/mjQ3jQtFu-k


הרקדן המפורסם חוסה פורסל בריקוד זוגי:

http://youtu.be/IOgcHM7JaQs


ומודוס פריגי, מהלכים הרמוניים מאנדלוסיה והשפעות צועניות - הנה המוסיקה של הפלמנקו:

https://youtu.be/XYgTkW4WK80?long=yes

רבים זוכרים את הדמות של זורבה כשהוא רוקד על החוף ובטוחים שהריקוד הזה, ריקוד הסירטאקי, הוא ריקוד יווני עממי בן מאות שנים. ובכן - ודאי יעניין אותם לדעת שאין שום דבר מסורתי בריקוד הזה. נהפוך הוא - ריקוד הסירטקי הומצא ונוצר במיוחד עבור סרט הקולנוע "זורבה היווני", לקראת הצילומים בשנת 1964. הסרט זכה להצלחה כה עצומה בכל העולם, שהריקוד הפך מפורסם ואהוב מאד בעולם כולו ובאופן לא מפתיע גם ביוון עצמה.

ריקוד הסירטקי מהסרט מבוסס על הריקוד היווני המסורתי "חסאפיקו". גם המוסיקה לריקוד שמופיע בסרט לא נולדה מזמן. כתב אותה המלחין היווני הנודע מיקיס תאודוראקיס. וממש כמו הריקוד, גם היא נשמעת עממית ובעלת שורשים בני שנים רבות, אבל גם המוסיקה הזו הוזמנה מתאודוראקיס, המוכר כגדול מלחיני יוון, ונכתבה על ידו במיוחד עבור פסקול הסרט.

שניהם, הריקוד והניגון, הם מקרה נדיר מאד שבו מוסיקה שנכתבה על ידי מלחין ידוע וריקוד שהומצא על ידי כוריאוגרף - הופכים למוסיקה וריקוד עממיים. זה כמעט ולא קורה בעולם!

כן, אנחנו יודעים שעכשיו תזכירו לנו את עשרות השירים שהפכו לריקודי עם בישראל - נחמד מאד אבל ישראל היא מקרה יחודי, שבו ריקודים עממיים נוצרים על ידי עשרות מדריכים לריקודי-עם, הממציאים ומלמדים את הריקודים שהמציאו לשירים וכך הופכים אותם לנחלת העם היושב בציון. ובא לציון רוקד...


הנה סרטון של ריקוד הסירטאקי הכי מפורסם בעולם, מתוך הסרט "זורבה היווני":

http://youtu.be/4UV6HVMRmdk


והנה ריקוד סירטקי שמתחיל באיש אחד ומלהיב הרבה מהצופים להצטרף אליו לריקוד המוני:

http://youtu.be/UhDgpXWkFHE


הנה שורת רוקדים בקפריסין, שרוקדים את ריקוד החסאפיקו שעליו מתבסס הסירטאקי:

http://youtu.be/zFG3CMG6xsE


ועוד שורת רוקדים יוונית - הפעם ריקוד מהיר בכרתים:

https://youtu.be/YiVJYkohj7U


ושורת רוקדים אחרונה בריקוד יווני נמרץ:

https://youtu.be/GGQPEvxW4cI

מקורו של הריקוד האירי, בעל המסורת העתיקה, בתרבותם של השבטים הקלטיים שבאירלנד. הריקוד ייחודי בזה שמופעלות בו הרגליים בלבד, בעוד הידיים צמודות לגוף ולא מניעים אותם כלל. גם פניהם של הרוקדים והרוקדות של הריקודים האיריים הן חתומות וללא חיוכים או הבעות פנים.

בשנים האחרונות הופך הריקוד של אירלנד מוכר בכל העולם, תודות להרכבי מחול שמופיעים בכל הבמות, כמו "לורד אוף דה דאנס" ו"ריברדאנס". במופעים אלה נעשים עיבודים חדשניים לריקודים האירים, שחלקם קצת פחות נאמנים לגירסה העממית המיוחדת שלו.


הנה ריקוד הסטפס האירי בגירסת הבמה של להקה מצליחה:

http://youtu.be/gtumveJHue8


והריקוד האירי בסולו ובזוגות מתוך פסטיבל מוסיקה ומחול באירלנד:

http://youtu.be/QXCsjgzj498?t=7m41s


ריקודים בסגנון אירי במופע רחוב מרהיב:

https://youtu.be/Rnsz-pE2Kj8

בני שבט המסאי מטנזניה שבאפריקה הם מהשבטים הקדומים של אפריקה. חיים לפי המסורת שלהם, בכפרים פשוטים ובבקתות עשויים מבוץ וגללי בקר מחוזקים בעץ.

בני המסאי ידועים בלבוש האדום שלהם ובריקוד הקפיצות הייחודי שלהם.


הנה הריקוד של המסאים:

http://youtu.be/CMQO4D7EdzA


וריקוד החיזור של הלוחמים המסאים. מי שקופץ גבוה זוכה בכלה:

http://youtu.be/ljPmDXs3cP0

שבט זולו הוא עם גדול של כ-10 מיליון איש, הקבוצה הגדולה ביותר מהקבוצות העממיות שבדרום אפריקה. בעבר הם היו בעלי צבא חזק מאד והקימו אימפריה של ממש, שגם נלחמה בבורים, במה שנקרא "מלחמת הבורים" וניצחה את האימפריה החזקה בתבל באותה תקופה - הצבא של האימפריה הבריטית (זה קרה בקרב המפורסם באיסאנדלוואנה).

היום הזולו הם ברובם עניים מרודים וחיים בפחונים עלובים. מהעבר המפואר הם בעיקר מתגאים עדיין במוסיקה המיוחדת שלהם ובתרבות המפוארת, שכוללת ריקודים מסורתיים כמו זה שבסרטון והקשה קצבית בתופי הטאם-טאם - מה שהיה פעם אמצעי התקשורת המרכזי של הילידים.


הנה סרטון המציג את הריקוד השבטי של בני שבט הזולו:

http://youtu.be/JDTYPTArGeI


ריקוד חתונה של בנות הזולו:

https://youtu.be/BfMsn0udNCQ


ועוד ריקוד עממי של הזולו:

https://youtu.be/HxhhF_nHxIs