שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד פועל הרמזור?
כמו שוטר התנועה של פעם, הרמזור הוא המצאה מצוינת שמכוונת את התנועה. רמזורים פשוטים מתחלפים מדי כמה דקות ובכל פעם מאפשרים לצד אחר של הצומת לנסוע. רמזורים בצמתים עמוסות יותר מחוברים למערכות ממוחשבות, שמקבלות אות אלקטרוני מחיישנים הנמצאים מתחת לכביש על עומס התנועה. בעזרת המידע שמועבר אליהם מהצמתים השונות, "מחליטים" המחשבים כיצד יופעלו הרמזורים, כדי למנוע פקקי תנועה.
כך פועל הרמזור המודרני:
https://youtu.be/otGPYEJvUk4
בכל אזור יש חדר בקרה ממוחשב ומקושר לרמזורים:
https://youtu.be/GmpwWHHqSqQ?t=14s
מתחת לכביש יש משקל ששוקל את כלי הרכב ומערכת שקובעת לפי הנתונים כמה זמן לתת אור ירוק:
https://youtu.be/lZtOgqbNMVE
סרטון אנימציה שמסביר על הדרך שבה פועלת מצלמת הרמזור:
http://youtu.be/3KFFGDbeMHs?t=3s
על מצלמת הרמזור:
http://youtu.be/8XoTvbqsT68?t=4s
ופרק הרמזורים מהסדרה "חיפזון וזהירון":
http://youtu.be/y9YjWJZwjFQ?long=yes
איך נוצר פקק תנועה?
קלוט
פקק תנועה (Phantom traffic jam) הוא תופעה מורכבת שנוצרת כשמספר כלי הרכב שעל הכביש הוא גדול מהקיבולת שלו, מהיכולת של הכביש להחיל אותו. זה קצת מזכיר בקבוק יין צר שבו הנוזל זורם בחופשיות עד שהוא מגיע לצוואר הבקבוק ואז עובר רק בחלקו. בבקבוק מים צמצום הכמות נועד למזוג כמות מדודה (מה שנקרא פיצ'ר), בכביש זה באג, כי תנועת כלי הרכב נפגעת בפקק תנועה, כשיש להם פחות מקום לזרום והם עושים זאת לאט ולפעמים בעצירה מוחלטת והמתנה שיתפנה הכביש.
פקקי תנועה מתחילים בדרך כלל בנקודת צוואר בקבוק (bottleneck) - מקום שבו הכביש מצטמצם, כמו במפגש של שני כבישים או אם יש עבודות בדרך. אז מתחיל מה שחוקרי התנועה קוראים אפקט שרשרת (chain reaction) - רכב אחד בולם, הרכב מאחוריו גם בולם וכך זה ממשיך אחורה. הפרעה קטנה בתנועה יכולה להתרחב במהירות לכל אורך הכביש ולייצר במהירות פקק תנועה.
הדבר המעניין הוא שפקקי תנועה יכולים להיווצר גם בלי שום מכשול פיזי. לפעמים מספיק שרכב אחד יאט מעט כדי שייווצר פקק פנטום (Phantom traffic jam) - פקק שאין לו סיבה נראית לעין. חוקרים מאוניברסיטת נגויה (Nagoya University) ביפן הוכיחו זאת בניסוי מפורסם משנת 2008, שבו 22 רכבים נהגו בדרך מעגלית במהירות קבועה של 30 קמ"ש. בתחילה התנועה הייתה חלקה, אך לאחר זמן קצר נוצר פקק ללא כל מכשול.
מחקרים מראים שכאשר צפיפות המכוניות עוברת סף קריטי מסוים, הסיכויים לפקק גדלים דרמטית.
גורם נוסף לפקקי תנועה הוא תאונות דרכים, שגם הן יוצרות פקק תנועה וכאן אפילו פקק כפול. הראשון ברור, עת נחסם הכביש חלקית או לחלוטין והנהגים העוקפים את מקום התאונה עושים זאת לאט, מסקרנות לראות מה קרה. הפקק השני מעניין אף יותר: סקרנות הנהגים שבכביש הנגדי. תופעה זו נקראת "Rubbernecking". מחקרים מראים שכ-12% מהתקריות יוצרות פקק סקרנות. נהגים מאטים כדי להציץ, וכך נוצר פקק שלעיתים הוא אפילו גרוע יותר מהפקק המקורי.
חוקרים כתבו שהמונח הזה, "rubbernecking", נטבע באמריקה בשנות ה-90 של המאה ה-19 לתיאור תיירים שמסתכלים סביב בסקרנות.
גורמים נוספים להיווצרות פקקים כוללים מזג אוויר קשה שמאט את הנהיגה, עבודות דרך שמצמצמות נתיבים, רמזורים לא מתואמים ביישובים, נהגים חדשים או מבוגרים שנוהגים לאט יותר, כניסה ויציאה מחניונים של מרכזי קניות ולא פעם פקקים קבועים של שכונות שלמות, בשעות השיא של היציאה בבוקר לעבודה.
דרך אגב, המדע מראה שמערכת הנהיגה האנושית מתפקדת כמו נוזל - היא זורמת חלק כשהיא לא צפופה, אך מתמצקת למעין ג'לי כשהצפיפות גדלה.
כאשר פקק מתחיל להתפרק, לוקח זמן עד שהשינוי מגיע לכל כלי הרכב. כשמכונית מתחילה לנוע אחרי עצירה, לוקח כמה שניות לנהג מאחוריה להגיב ולזה שאחריו וכך הלאה. אבל זה גם מה שמסביר למה פעמים רבות נעלם פקק תנועה לפתע - כשההפרעה הראשונית נגמרת וכל המערכת חוזרת לזרום.
טכנולוגיות מודרניות כמו רכבים חכמים ומערכות ניהול תנועה חכמות מבטיחות לפתור בעיות אלה, אבל עד אז, פקקי התנועה יישארו חלק מהחיים המודרניים ובמיוחד בערים הגדולות.
הנה פקק התנועה הישראלי הגדול והמטריד (עברית):
https://youtu.be/6RliWjan0DA
אפילו נהג אחד יכול למנוע או לפחות להקטין את פקקי התנועה:
https://youtu.be/MtwY9xKfaYo
כך נוצר פקק התנועה הגדול ביותר בהיסטוריה:
https://youtu.be/zZFjQ2U908s
וסיפורו המלא של פקק התנועה הגדול בכל הזמנים:
https://youtu.be/ob5tfHuW2Iw?long=yes
מה ההבדל בין כיכר ומעגל תנועה?
כיכר, או כיכר תנועה, היא שמו העממי של מעגל התנועה. זהו מעין צומת עגולה, ללא רמזורים. בשנים האחרונות הפכו מעגלי התנועה לפופולאריים, בעיקר משום שהסתבר שהם מצוינים לויסות התנועה (הרבה יותר מאשר צמתים וגם מצמתים מרומזרים). מחקרים מצאו שהם גם בטוחים יותר מצמתים (במחקר אמריקאי נמצא שהם מקטינים את ההתנגשויות בין כלי רכב ב-40% ואת הפציעות הקשות וההרוגים ב-90%).
לא תמיד נחשב מעגל התנועה מוצלח כל כך מבחינת בטיחות. בעבר היו דווקא הצמתים מוצלחים ובטוחים יותר. אבל מעגל התנועה המודרני (Roundabout), שיצרו הבריטים בשנות ה-60, הוא הראשון שהיה לפתרון תנועה של ממש. מבחינת המבנה שלו, הוא דמה לקודמיו והפגיש מספר כבישים בטבעת כביש, שהקיפה ברוב המקרים אי עגול. גם הנסיעה במעגל התנועה שהייתה מותרת בכיוון אחד בלבד לא הייתה חידוש. אבל הכלל שהרכב הנכנס למעגל מחויב תמיד לתת את זכות הקדימה לרכב שנמצא כבר במעגל התנועה, הוא שעשה את ההבדל המשמעותי בבטיחות והקטין את מספר התאונות.
אגב, להבדיל ממעגל התנועה, "כיכר" היא דווקא מקום רחב, שרבים מתכנסים בו ביחד. כיכרות הערים משמשים בערים רבות כמקומות של אסיפות-עם, הפגנות ומקומות שתושבי העיר נפגשים בהם בהמוניהם. כיכר רבין בתל אביב וכיכר ציון הן דוגמאות טובות לכיכרות של ממש.
ותוצאות של מחקרים הראו שכיכרות עגולים:
מורידים ב-37 אחוז התנגשויות, 75 אחוז פחות בהתנגשויות פציעה, ירידה של 90 אחוז בהתנגשויות מוות והפחתה של 40 אחוז בהתנגשויות הולכי רגל.
הנה סרטון שמסביר את מעגל תנועה, מה שרבים מכנים בשם "כיכר":
https://youtu.be/xmoqM-Fi7d8
והנה הסברים על נהיגה במעגלי תנועה בארה"ב:
https://youtu.be/ONacAiKXe-8
והנה כיכר אמיתית - כיכר העיר היא כיכר רבין:
https://youtu.be/Jsf7RLHZ3eU
רמזור
כמו שוטר התנועה של פעם, הרמזור הוא המצאה מצוינת שמכוונת את התנועה. רמזורים פשוטים מתחלפים מדי כמה דקות ובכל פעם מאפשרים לצד אחר של הצומת לנסוע. רמזורים בצמתים עמוסות יותר מחוברים למערכות ממוחשבות, שמקבלות אות אלקטרוני מחיישנים הנמצאים מתחת לכביש על עומס התנועה. בעזרת המידע שמועבר אליהם מהצמתים השונות, "מחליטים" המחשבים כיצד יופעלו הרמזורים, כדי למנוע פקקי תנועה.
כך פועל הרמזור המודרני:
https://youtu.be/otGPYEJvUk4
בכל אזור יש חדר בקרה ממוחשב ומקושר לרמזורים:
https://youtu.be/GmpwWHHqSqQ?t=14s
מתחת לכביש יש משקל ששוקל את כלי הרכב ומערכת שקובעת לפי הנתונים כמה זמן לתת אור ירוק:
https://youtu.be/lZtOgqbNMVE
סרטון אנימציה שמסביר על הדרך שבה פועלת מצלמת הרמזור:
http://youtu.be/3KFFGDbeMHs?t=3s
על מצלמת הרמזור:
http://youtu.be/8XoTvbqsT68?t=4s
ופרק הרמזורים מהסדרה "חיפזון וזהירון":
http://youtu.be/y9YjWJZwjFQ?long=yes
קלוט
פקק תנועה (Phantom traffic jam) הוא תופעה מורכבת שנוצרת כשמספר כלי הרכב שעל הכביש הוא גדול מהקיבולת שלו, מהיכולת של הכביש להחיל אותו. זה קצת מזכיר בקבוק יין צר שבו הנוזל זורם בחופשיות עד שהוא מגיע לצוואר הבקבוק ואז עובר רק בחלקו. בבקבוק מים צמצום הכמות נועד למזוג כמות מדודה (מה שנקרא פיצ'ר), בכביש זה באג, כי תנועת כלי הרכב נפגעת בפקק תנועה, כשיש להם פחות מקום לזרום והם עושים זאת לאט ולפעמים בעצירה מוחלטת והמתנה שיתפנה הכביש.
פקקי תנועה מתחילים בדרך כלל בנקודת צוואר בקבוק (bottleneck) - מקום שבו הכביש מצטמצם, כמו במפגש של שני כבישים או אם יש עבודות בדרך. אז מתחיל מה שחוקרי התנועה קוראים אפקט שרשרת (chain reaction) - רכב אחד בולם, הרכב מאחוריו גם בולם וכך זה ממשיך אחורה. הפרעה קטנה בתנועה יכולה להתרחב במהירות לכל אורך הכביש ולייצר במהירות פקק תנועה.
הדבר המעניין הוא שפקקי תנועה יכולים להיווצר גם בלי שום מכשול פיזי. לפעמים מספיק שרכב אחד יאט מעט כדי שייווצר פקק פנטום (Phantom traffic jam) - פקק שאין לו סיבה נראית לעין. חוקרים מאוניברסיטת נגויה (Nagoya University) ביפן הוכיחו זאת בניסוי מפורסם משנת 2008, שבו 22 רכבים נהגו בדרך מעגלית במהירות קבועה של 30 קמ"ש. בתחילה התנועה הייתה חלקה, אך לאחר זמן קצר נוצר פקק ללא כל מכשול.
מחקרים מראים שכאשר צפיפות המכוניות עוברת סף קריטי מסוים, הסיכויים לפקק גדלים דרמטית.
גורם נוסף לפקקי תנועה הוא תאונות דרכים, שגם הן יוצרות פקק תנועה וכאן אפילו פקק כפול. הראשון ברור, עת נחסם הכביש חלקית או לחלוטין והנהגים העוקפים את מקום התאונה עושים זאת לאט, מסקרנות לראות מה קרה. הפקק השני מעניין אף יותר: סקרנות הנהגים שבכביש הנגדי. תופעה זו נקראת "Rubbernecking". מחקרים מראים שכ-12% מהתקריות יוצרות פקק סקרנות. נהגים מאטים כדי להציץ, וכך נוצר פקק שלעיתים הוא אפילו גרוע יותר מהפקק המקורי.
חוקרים כתבו שהמונח הזה, "rubbernecking", נטבע באמריקה בשנות ה-90 של המאה ה-19 לתיאור תיירים שמסתכלים סביב בסקרנות.
גורמים נוספים להיווצרות פקקים כוללים מזג אוויר קשה שמאט את הנהיגה, עבודות דרך שמצמצמות נתיבים, רמזורים לא מתואמים ביישובים, נהגים חדשים או מבוגרים שנוהגים לאט יותר, כניסה ויציאה מחניונים של מרכזי קניות ולא פעם פקקים קבועים של שכונות שלמות, בשעות השיא של היציאה בבוקר לעבודה.
דרך אגב, המדע מראה שמערכת הנהיגה האנושית מתפקדת כמו נוזל - היא זורמת חלק כשהיא לא צפופה, אך מתמצקת למעין ג'לי כשהצפיפות גדלה.
כאשר פקק מתחיל להתפרק, לוקח זמן עד שהשינוי מגיע לכל כלי הרכב. כשמכונית מתחילה לנוע אחרי עצירה, לוקח כמה שניות לנהג מאחוריה להגיב ולזה שאחריו וכך הלאה. אבל זה גם מה שמסביר למה פעמים רבות נעלם פקק תנועה לפתע - כשההפרעה הראשונית נגמרת וכל המערכת חוזרת לזרום.
טכנולוגיות מודרניות כמו רכבים חכמים ומערכות ניהול תנועה חכמות מבטיחות לפתור בעיות אלה, אבל עד אז, פקקי התנועה יישארו חלק מהחיים המודרניים ובמיוחד בערים הגדולות.
הנה פקק התנועה הישראלי הגדול והמטריד (עברית):
https://youtu.be/6RliWjan0DA
אפילו נהג אחד יכול למנוע או לפחות להקטין את פקקי התנועה:
https://youtu.be/MtwY9xKfaYo
כך נוצר פקק התנועה הגדול ביותר בהיסטוריה:
https://youtu.be/zZFjQ2U908s
וסיפורו המלא של פקק התנועה הגדול בכל הזמנים:
https://youtu.be/ob5tfHuW2Iw?long=yes
כיכר, או כיכר תנועה, היא שמו העממי של מעגל התנועה. זהו מעין צומת עגולה, ללא רמזורים. בשנים האחרונות הפכו מעגלי התנועה לפופולאריים, בעיקר משום שהסתבר שהם מצוינים לויסות התנועה (הרבה יותר מאשר צמתים וגם מצמתים מרומזרים). מחקרים מצאו שהם גם בטוחים יותר מצמתים (במחקר אמריקאי נמצא שהם מקטינים את ההתנגשויות בין כלי רכב ב-40% ואת הפציעות הקשות וההרוגים ב-90%).
לא תמיד נחשב מעגל התנועה מוצלח כל כך מבחינת בטיחות. בעבר היו דווקא הצמתים מוצלחים ובטוחים יותר. אבל מעגל התנועה המודרני (Roundabout), שיצרו הבריטים בשנות ה-60, הוא הראשון שהיה לפתרון תנועה של ממש. מבחינת המבנה שלו, הוא דמה לקודמיו והפגיש מספר כבישים בטבעת כביש, שהקיפה ברוב המקרים אי עגול. גם הנסיעה במעגל התנועה שהייתה מותרת בכיוון אחד בלבד לא הייתה חידוש. אבל הכלל שהרכב הנכנס למעגל מחויב תמיד לתת את זכות הקדימה לרכב שנמצא כבר במעגל התנועה, הוא שעשה את ההבדל המשמעותי בבטיחות והקטין את מספר התאונות.
אגב, להבדיל ממעגל התנועה, "כיכר" היא דווקא מקום רחב, שרבים מתכנסים בו ביחד. כיכרות הערים משמשים בערים רבות כמקומות של אסיפות-עם, הפגנות ומקומות שתושבי העיר נפגשים בהם בהמוניהם. כיכר רבין בתל אביב וכיכר ציון הן דוגמאות טובות לכיכרות של ממש.
ותוצאות של מחקרים הראו שכיכרות עגולים:
מורידים ב-37 אחוז התנגשויות, 75 אחוז פחות בהתנגשויות פציעה, ירידה של 90 אחוז בהתנגשויות מוות והפחתה של 40 אחוז בהתנגשויות הולכי רגל.
הנה סרטון שמסביר את מעגל תנועה, מה שרבים מכנים בשם "כיכר":
https://youtu.be/xmoqM-Fi7d8
והנה הסברים על נהיגה במעגלי תנועה בארה"ב:
https://youtu.be/ONacAiKXe-8
והנה כיכר אמיתית - כיכר העיר היא כיכר רבין:
https://youtu.be/Jsf7RLHZ3eU
