הרשת הסמנטית (Semantic network) היא שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת כזו מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, למידה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.

המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי צמתים, מושגים שמיוצגים במילה או במשפט. בין כל צומת לאחרות יש קשרים למושגים הקרובים אליה משמעותית. דוגמה לרשת כזו ניתן לראות במושג תחבורה, שיקושר לכלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וכדומה. כל אחד מהם יקושר לסוגים. חכך הלאה. - ים הרשת הסמנטית תתחיל ממכונית, שמקושרת אל כלי רכב, 4 גלגלים, מנוע, דלק, רכב מנועי, רכב חשמלי, בנזין, סולר וכך הלאה.

למידה על ידי שרטוט רשת סמנטית היא שיטת למידה מצוינת. היא מתחילה ממה שידוע לנו על הנושא לפני הלמידה, בשילוב הדברים שנלמד, אותו ידע חדש שנגלה באמצעות התהליך. מושגים שישארו ללא קשרים, או כל מקום שבו נתקשה להסביר את טיב הקשר בין מושגים, הם מקומות שמחייבים למידה נוספת.

ברשת כזו יש להחליט במה להתרכז ומתי לעצור, כי אחרת התהליך יכול להיות אינסופי.

בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית. המחקר המדעי בעולם עוסק כיום לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב והווב הסמנטי - רשת אינטרנט מבוססת משמעות, עם יכולות מתקדמות (ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").


תרגיל רשתות סמנטיות
==============
בחרו אחד מהנושאים הבאים ובנו עליו רשת סמנטית. החליטו מתי כדאי להפסיק את השרטוט.

קיץ

ים

בית ספר

מורה


הנה הרשת הסמנטית:

https://youtu.be/3wMfKTkYemY


ומסתבר שזה קשור לבסיס החשיבה האנושית (מתורגם):

https://youtu.be/GIF2tssedLI

גם אם יש ניסיונות להרחיב את המושג לבעלי ידע רב בשפות תכנות או למבינים במחשוב משוכלל ודרך פעולתו, הָאקֶרים (Hackers), בעברית "פַּצְחָנים", הם לפני הכל מי שיודעים ופורצים באמצעות מחשבים לאתרים ושרתים מוגנים ברשתות תקשורת כמו האינטרנט ומקבילותיו או ברשתות מקומיות, של ארגונים, מוסדות ממשלה וכדומה.

התיאור הרומנטי של ההאקר הוא תיאור של איש מחשבים מיומן, סקרן ויצירתי בפתרונות הפריצה שהוא מייצר. הוא מסוגל למצוא פתרונות לבעיות מורכבות, לא פעם תוך שיתוף פעולה עם האקרים אחרים ועמיתים למקצוע.

אבל למעשה יש שני סוגים ביניהם. כי בין ההאקרים יש "כובעים שחורים" שבוחרים בדרך הפשע ו"כובעים לבנים", שמסייעים להגן על אנשים תמימים כנגדם.

הראשונים ובעלי הכוונות הרעות נקראים גם קראקֶרים. הם פורצים בכוונת זדון. גם להם יש את הידע שיש להאקר אבל הם עושים בו שימוש לצורכי פגיעה וחבלה ברשתות מחשבים, במערכות מחשב, נתונים, תקשורת וכדומה.

את ההבדלים בין הטובים והרעים, ההאקרים והקראקרים אפשר למצות בכלל פשוט: האקרים בונים וקראקרים הורסים. לראשון השפעה ופעולה חיובית ואצל השני - שלילית.


#ממה מתפרנסים האקרים?
בעוד קראקֶרים פורצים לאתרים, מחשבים ורשתות בכוונת לגזול, לשדוד, להדביק בווירוסים ולהרוס, ההאקרים ישאפו בדרך כלל דווקא לתקן, לסייע, להעביר מסרים חברתיים צודקים ולהתפרנס ביושר.

האקרים אמיתיים לא ישתמשו בכשרונם באופן מרושע או לא חוקי. רבים מהם מתפרנסים כיום מיכולותיהם המרשימות, גם ללא מעבר על החוק. למשל בסיוע לאבטחה של אלו שהקראקרים ינסו לשדוד ולגזול.

זה עובד כך: חברות עסקיות מפרסמות בקהילות של האקרים ומאתגרות אותם במציאת פרצות הקיימות במערך האבטחה של מערכות המחשב שלהן או באגים לא צפויים באתרים ובמוצרים שלהן.

ההאקרים מקבלים מהן פרסים דווקא על הצלחותיהם לפרוץ, לפצח את הקודים וההצפנות או "לסדר" את המערכות של החברה. בתמורה מקבלים מומחי החברה דו"חות מה האקרים המומחים ומעודכנים על פרצות, הצפנות חלשות או באגים שיש לתקן.


#מקור המושג האקר
המילה "האקינג" באה במקור מרקע שכלל לא קשור לטכנולוגיה, אלא מ...אפריקה. כן כן - ביבשת השחורה השתמשו בני שבטים מקומיים ב"הקא", סכין או משור פשוטים, ששימשו אותם כדי לפרוץ נתיב הליכה בתוך הצמחיה העבותה שבג'ונגלים.

לא מעט ענפים נשברו מאז בג'ונגלים ולא מעט קרקטרים ופיקסלים זרמו מאז בנהרות הדיגיטליים שבאינטרנט. איכשהו ובאופן מדהים אותה סכין שפרצה את מחסום הצמחיה הפכה לאחד המקצועות הנחשקים, מעוררי הקנאה ואפילו הסקסיים של המאה ה-21.


הנה הסבר על עולם ההאקינג וההאקרים:

http://youtu.be/vhRScF7uwMA


קבלו כמה מההאקרים הידועים בהיסטוריה:

https://youtu.be/_df3xj6wVrM


וכמו סין, כמעט כל מדינה היום מפעילה יחידות סייבר שמורכבות מפצחנים כאלה (עברית):

https://youtu.be/74hxRprBgXI?t=41s

שאלתם את עצמכם איך כולם גולשים באינטרנט עם המחשב הנייד? בבית, בעבודה, בבית-קפה ובקניון - לנו זה כל כך טבעי שקשה לזכור שעד לפני 20 שנה זה היה העתיד... האחראית ליכולת הזו היא טכנולוגיית ה-Wi-Fi. כיום היא משרתת בין השאר גם סמארטפונים, טלוויזיות חכמות, מדפסות ומתקני "אינטרנט של הדברים" (IOT).

#אז מהי בעצם Wi-Fi?

רשת Wifi היא רשת אלחוטית שמאפשרת להשתמש בטכנולוגיית ה-Wi-Fi כדי להעביר נתונים. היא מוגדרת כרשת אלחוטית במרחב המקומי (Wireless LAN).

טכנולוגיית ה-Wi-Fi היא שמאפשרת למכשירים אלקטרוניים להעביר נתונים, בין מכשירים שמחוברים אליה, באמצעות גלי רדיו. היא מחליפה את הרשת הקווית, שמחייבת חיבור בין המחשבים באמצעות כבלים ונקודות חיבור שהותקנו על הקיר.

כדי ליצור רשת Wi-Fi כל מה שצריך הוא נתב אלחוטי, שאליו יתקשרו המכשירים השונים. כל שמכשיר צריך בכדי להתקשר לרשת הוא שם הרשת והסיסמה להתחברות אליה.

היתרון המרכזי של רשתות Wi-Fi הוא בפשטותן ובמחירים הזולים של רכיביהן. חיבור הציוד להתחברות אליהן הוא קל ופשוט. רשת כזו לא מחייבת פריסה של כבלים, או הגדרות מסובכות מדי.

כיום כל מחשב נייד נמכר כיום עם כרטיס Wi-Fi מובנה, מה שהופך מחשבים כאלו לבעלי חיבור מיידי לרשתות אלחוטיות זמינות.


כך פועלת רשת אלחוטית:

https://youtu.be/METB1o4UAT8


ולא, אין לזה קשר ללוויינים (מתורגם):

https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M


הסבר על הרשת האלחוטית שמבוססת על Wifi:

https://youtu.be/xmabFJUKMdg


בין הנתב למכשירים יש כמה שיטות לשפר את ביצועי הרשת האלחוטית:

https://youtu.be/UygPcBCFRrA

רשתות חברתיות (Social networks) הן מושג כללי לקבוצות של אנשים שיש ביניהם קשר. בשנים האחרונות מתייחס המושג בדרך כלל לרשתות חברתיות באינטרנט.

רשת חברתית היא קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם קשרים שונים. התקשורת ברשת החברתית מאפשרת לתקשר עם חברים, להכיר חברים חדשים בעלי תחומי עניין כמו שלנו, לשתף תכנים שונים ומידע עם אחרים וליצור קבוצות וקהילות שונות. ברשתות חברתיות ניתן להזמין לאירועים ולהשתתף באירועים שאחרים יזמו או הזמינו אליהם.

מבחינת הפצת מידע הפכו הרשתות החברתיות כבר מזמן לכלי תקשורת המונים לכל דבר. כמובן שישנו הבדל מהותי בין רשת חברתית שהיא דמוקרטית יותר באופיה, שכן רבים בה מפרסמים עבור צרכנים רבים (Many to many), אל מול עיתון, תכנית רדיו או טלוויזיה, בהם פונים עיתונאי או מערכת ממוסדת אחת לצרכני תקשורת רבים (One to many).

הרשתות החברתיות הפופולאריות ביותר מתחלקות בין האוכלוסיות והגילאים. בעוד מרבית המבוגרים נמצאים בפייסבוק ההמונית ובלינקדאין הקרייריסטית, הצעירים עזבו אותה זה מכבר, לטובת שיתוף תמונות וסטוריז באינסטגרם ובסנאפצ'ט ותקשורת, כמעט חיים חברתיים שלמים בווטסאפ. העיתונאים ואמריקה מצידם מתקשרים בטוויטר, בעוד שוחרי העיצוב והסטייל משתפים בפינטרסט.

במידע העצום שמצטבר כיום ברשתות החברתיות השונות, מטפלים בטכנולוגיות של ביג דאטה ודאטה סיינס. תוכנות מיוחדות ואלגוריתמים חכמים שפותחו לשם כך, מזהים במידע העצום שנאסף על כל משתמש את תחומי העניין שלו, כמו גם מאפייני התנהגות שונים ועוד.

המידע שנאסף כך משמש את הרשתות החברתיות הללו להגדלת השימוש בהן ולהצגת פרסומות רלוונטיות שמכניסות לבעליהן רווחים עצומים.

המידע הזה גם נמכר לחברות אחרות, המנצלות אותו כדי לטרגט את הפרסומות והמוצרים שלהם באופן מדויק מאי-פעם. זה המחיר שאנו משלמים על השימוש החינמי ברשתות החברתיות הללו - הפרטיות שלנו בתמורה לחיבור החברתי. כלומר, אנו המשתמשים, אנחנו הסחורה בהן, במיוחד אם אנו שואלים ממה מרוויחות הנהלות הרשתות החברתיות ומהו המוצר שלהן.

בצד ההצלחה הכלכלית האדירה של הרשתות החברתיות המובילות הן גם מחזקות תופעות פסיכולוגיות קשות, כמו דיכאון, חרדות, תחושת החמצה (FOMO) ובצידן תופעות סוציולוגיות חברתיות כמו חיזוק האלימות המילולית, קיטוב והקצנה. לא פעם הן גם כלי יעיל לשיסוי המשתמשים אלה באלה בידי פוליטיקאים ובעלי עניין, להפצת חדשות כזב, הפייק ניוז ולהדהוד יעיל יותר מאי פעם של תיאוריות קונספירציה.


הנה הסבר על עולם הרשתות החברתיות (עברית):

http://youtu.be/bvU8c46EXUA


כך הרשתות הללו מחווטות את מוחנו מחדש:

https://youtu.be/CkMh6xdJNeM


אפילו להבריא מהתמכרויות הן לא מאפשרות לנו (עברית):

https://youtu.be/I4HsvtRWDbM?long=yes


וכך משנות הרשתות החברתיות את העולם:

https://youtu.be/trH4iuebjjI?long=yes

קוּרי העכביש (Spider Web) הם החזקים שביצירות בעלי החיים. כל קוּר שכזה הוא כה דקיק עד שקוטרו לא עולה על מיקרונים אחדים. ובכל זאת, הקורים הללו יוצרים רשת חזקה וגמישה ביותר, המשמשת את העכביש ללכידת חרקים, המשמשים לו בדרך כלל כמזון.

חשוב לציין שלא כל העכבישים מייצרים קורים ולא כל הקורים שמיוצרים בידי העכבישים הם לצורך טריפה.

קורי עכביש עשויים חוטים דקיקים, שאותם מייצר העכביש בבלוטות מיוחדות הנמצאות בבטנו. חוטי המשי הדקיקים הללו הם למעשה סיבים חזקים, שעשויים מחלבונים מבניים, המיוצרים ומופרשים מהבלוטות שבבבטן העכביש.

מעבר לגמישותם של קורי העכביש, שעומדים אפילו בסופות הוריקן, הם מצטיינים בחוזקם ובקושיים הרב. עובי קוּר ממוצע שכזה הוא כעשירית מהעובי של שערת אדם, אבל חוזקו עצום ביחס אליה. חוזק הקוטר שלו הוא פי כמה מהחוזק של חוט פלדה באותו הקוטר. כך לדוגמה, חוזק קורי העכביש הוא פי 5 מחןזקם של מיתרי הפסנתר.

סיבים מסוגים שונים טווה העכביש ברשתו. אחד החזקים שבהם הוא סיב המסגרת (Dragline Silk), שמתאפיין בקשיחות גבוהה ובגמישות רבה (אלסטיות). הסיב הזה חזק עד פי 6 מניילון ומפלדה באותו עובי והוא מעין חוט הצלה, המשמש את העכביש, אם הוא נופל.

לשם המחשה נוספת עד כמה חזקה רשת קורי עכביש - אם היינו יכולים לבנות רשת של קורי עכביש באורך של 100 מטרים ובעובי של סנטימטר, היא הייתה מסוגלת באופן תיאורטי, לעצור מטוס בואינג 747 במשקל 180 טון, שנע במהירות של 800 קילומטרים לשעה.

לפי החוקרים, חוזקם של קורי העכביש נובע משילוב של שני חומרים חלבוניים שונים, שכל אחד מהם בעל כמה אזורים. כך הופכים הקורים לגמישים וחזקים בו-זמנית, קצת כמו העצמות שלנו. תודות לכך הם מגלים יכולת התנגדות לכוח המופעל עליהם ולפיזור מושלם של האנרגיה הנספגת בתוכם.


הנה עכביש שטווה את קוריו בחומר הביולוגי החזק ביותר בעולם:

https://youtu.be/gSwvH6YhqIM


סרטון בקפיצות זמן על עכביש הטווה את קורי העכביש החזקים שלו:

http://youtu.be/gUAWsBSExqc


הסבר על אחד מהעכבישים שטווה את הקורים החזקים ביותר:

http://youtu.be/Ar3veHKBYvU?t=4s


עכבישה אוכלת דבורה שנלכדה בקורים:

http://youtu.be/riVnSe3wZRk?t=29s


וסרטון תיעודי על קורי העכביש - החומר הביולוגי החזק ביותר בעולם:

https://youtu.be/nYlkJyG1Oik?long=yes

הדייגים תופסים דגים בים. חלקם דג באמצעות חכות ואחרים משליכים לים רשתות שלוכדות דגים רבים. לאחר שהדייג מושך את הרשת הוא מחלץ את הדגים מתוכה וממיין אותם. הדגים נשמרים בקרח ומובאים למכירה, אל החנויות והשווקים.

את רעיון הרשת שאבו הדייגים הראשונים מהעכביש, שטווה רשתות בכדי לתפוס חרקים ולאכול אותם.


הנה סרטון על דייגים שדגים בעזרת חכות (עברית):

http://youtu.be/j1zLD-YIJcw


דיג של דגי טונה בלב ים:

http://youtu.be/i5mMI8t7vV0


דייגים משבטי האמזונס צדים דג מסוכן מאד:

http://youtu.be/c3CImU5hFzQ?t=5s


ודיג מוגזם וטכנולוגי שהולך ומאיים על הדגה העולמית (מתורגם):

https://youtu.be/WNdR808jMSA

רשת קורי העכביש (Spider Web) היא הרשת המורכבת שעכבישים טווים מחומר שהם מייצרים בגופם. רשתות אלה משמשות כמלכודות חרקים.

רשתות קורי העכביש הן מצורות הציד המתוחכמות בטבע. מרבית העכבישאים צדים את החרקים לתזונתם באמצעות קורי עכביש שכאלה ובאמצעות שיטה זו, של טוויית רשת לכידה.

רק מעטים משתמשים בקורים לצרכים אחרים, כמו רשת טיפוס, שהיא מעין סולם טבעי, או עטיפה של הטרף בתוך פקעת קורים שטוו מסביבו.

אבל איך הם מייצרים את קורי העכביש וממה הם עשויים בדיוק?

הקורים הללו הם בעצם חוטי חלבון חזקים במיוחד, שמייצר העכביש בתוך גופו, באמצעות "פטמות טוויה" (Spinneret), איברים שממוקמים אצלו בחלק התחתון של הבטן.


הנה עכביש לוכד דבורה שנתפסה בקורי העכביש:

https://youtu.be/6eBIeBgKNcY


עכבישת צרעה טווה קורים:

https://youtu.be/a69hql8A5MU


ליד נחלים קורה לא פעם שמיליוני עכבישים טווים קורים כדי ללכוד את היתושים הרבים שעל המים:

https://youtu.be/wWDgFXzgkSo


וקורי עכביש באורך של קילומטר שנפרסו אחרי שטפון באוסטרליה (ללא מילים):

https://youtu.be/UOxw48Ze1CA

קורי העכביש (Spider Silk) הם חזקים מפלדה וגמישים יותר מאשר גומי. הקוּרים הללו עשויים סיבי משי שאותם מייצר העכביש בבלוטות מיוחדות הנמצאות בבטנו. חוטי המשי הדקיקים הללו עשויים מחלבונים מבניים, המיוצרים ומופרשים מהבלוטות שבבבטן העכביש.

בתחילת המילניום החדש הגיעו מדענים מהאוניברסיטה העברית ומגרמניה למסקנה שטוויית קורי עכביש מלאכותיים תוכל לאפשר שחזור של מולקולות דומות לאלה הטבעיות שנוצרות בעת טוויית הקורים בטבע.

היישומים האפשריים הם רבים, במיוחד בתעשיות של תחומים הדורשים גדלים מזעריים. ייצור המוני של סיבים בעלי עובי זעיר של אלפית המילימטר ועדיין חזקים וגמישים כל כך, עשוי לשמש בעתיד לתפרים עדינים אחרי ניתוחים, שיותירו צלקות כמעט בלתי נראות, ודאי ביחס לאלה של היום. תפרים כאלה גם יקצרו את זמן הניתוח, יחישו את איחוי התפרים ויתרמו לייעול של ממש בתחום הכירורגיה.

מסיבים כאלו ניתן יהיה גם לשפר את ייצורם של מיקרו-מוליכים וסיבים אופטיים חזקים וגמישים להפליא למחשוב, לשפר את הייצור התעשייתי של בדים חזקים מתמיד שישמשו את תעשיית הטקסטיל, הביגוד ואופנה, כמו גם לייצור צבאי של אפודים ושכפ"צים משופרים נגד כדורים ולפיתוח של חוטי דיג חזקים מאי-פעם.

באוניברסיטה השבדית באופסלה למדעי החקלאות הצליחו חוקרים, באמצעות חיידקים, לייצר חלבון שאינו טבעי. למעשה הם יצרו אותו משני חלבונים שנלקחו מעכבישים שונים. החלבון הזה מתאפיין במסיסות מעולה במים ולשם טווייתו הם יצרו מעין "נול חלבוני" - מתקן טווייה המבוסס על חומרים שאינם אורגניים.


הנה קורי העכביש הטבעיים:

https://youtu.be/TtmwL7gb-i4


כך לומדים מהם המדענים ליצור חומרים חזקים ביותר מקורי העכביש:

https://youtu.be/3mcVs3K_ts0


כך מייצרים קורי עכביש מלאכותיים - משי חזק וגמיש כמו הטבעי וללא עכביש:

https://youtu.be/Yg6527AxKFE


חוטים שיהפכו בד נגד כדורים:

https://youtu.be/kBVA_i4R1VY


או חבלים חזקים מכל מה שידוע בעולם החבלים:

https://youtu.be/A8YSH_N7MWw


והרצאת טד על כוחם של קורי העכביש (מתורגם):

https://youtu.be/xossR6eHv3I?long=yes

לוחמת הסייבר, לוחמת רשת או לוחמה קיברנטית היא פעולה מלחמתית שנוקטים מדינה או ארגון טרוריסטי, כדי לגרום נזקים לרשתות ומערכות המחשבים של האוייב, או דרך מערכות המחשוב, למערכות אחרות שנשלטות ממערכות המחשוב הללו.

בין הפעולות שנוקטים כיום בלוחמת סייבר ניתן למצוא פעולות כגון חדירה לרשתות מחשבים, ריגול, שאיבת מידע, פגיעה וגרימת נזקים למערכות, מתקפות על הרשתות או רשתות הנסמכות עליהן וכדומה.

רבים רואים בלוחמת סייבר את שדה הקרב של העתיד. מדינות העולם ובמיוחד המעצמות ואלה שנמצאות בעימותים, משקיעות הון עתק בשנים האחרונות, כדי לאבטח את מערכות המחשוב שלהן. במקביל הן משתדלות להשקיע ביכולות הקיברנטיות שלהן (יכולות התיקשוב) כדי להיות מסוגלות להילחם ולהפוך למעצמות במגרש החדש והמאיים הזה.

מדינת ישראל היא בין המדינות המתקדמות בעולם לוחמת הסייבר, שבו נמצאות גם מעצמות כמו ארה"ב וסין ובמקביל גם אויבות שלה, דוגמת איראן.


הנה סרטון על הגנת הסייבר העכשווית כנגד לוחמת סייבר שמנסה לפגוע בישראל (עברית):

http://youtu.be/FhzVeJSt1w0?t=3s


כך מסביר צה"ל מהי לוחמת הסייבר (עברית):

http://youtu.be/Yhbwa80_hIs


מתקפת סייבר של ארגון האקרים כנגד ישראל (עברית):

https://youtu.be/EeEN860njj8


ובחיוך - לוחמי הסייבר של החמאס (עברית):

https://youtu.be/RZ14-gOI8Jc

טכנולוגיית Bluetooth היא תקן תקשורת אלחוטית למרחקים קצרים, המייצר רשת מקומית זמנית לפי הצורך ומחבר באופן אלחוטי בין מכשירים דיגיטליים קרובים.

בכך הבלוטות' מאפשר למשל לחבר מכשירים דיגיטליים קרובים, כמו רמקולים או אוזניות אלחוטיות, למכשירים המפיקים דיבור ומוסיקה, כמו טלפונים חכמים, מערכות קול ועוד. שימוש אחר הוא חיבור אלחוטי של מחשבים למדפסת.

תקן הבלוטות' (Bluetooth) הוא תקן טכנולוגי שאיחד פרוטוקולי תקשורת שונים לפרוטוקול אחד ואחיד. זו טכנולוגיה אלחוטית להעברת מידע בטווח קצר, שפותחה על ידי חברת אריקסון השוודית, ביחד עם IBM, נוקיה, אינטל וטושיבה. היא נועדה כדי לקשר בין טלפונים סלולאריים, מחשבים ניידים, מדפסות, מחשבי כף יד ואוזניות.

תדר הפעולה של בלותות' הוא 2.4GHz.

על המקור המרתק של השם והסמל שלו קראו בתגית "בלוטות', סמלים".


כך פועלת תקשורת הבלוטות':

https://youtu.be/cxP0Mdoz_Bo


וסרטון שמסביר את הבלוטות' (עברית):

http://youtu.be/cRfKR2oL4yk

האינטרנט נולד בשנות השישים בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הוא נועד כדי להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".

משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. הוא הפך לרשת האקדמית שזכתה לשם ARPANET, שמבטאים אַרפָּנֵט. בסוף שנות ה-70 פותחה צורת תקשורת שאיחדה בין הרבה רשתות תקשורת קטנות שהיו פרושות ברחבי ארה"ב ואפשרה העברת טקסט בלבד. פרוטוקול TCP/IP שפותח לשם כך הפך לשפה הרשמית של האינטרנט. במקביל נוצר בסוף שנות ה-70 מקבץ קבוצות הדיון שנוצר לשיתוף מידע קולקטיבית ועזרה הדדית ונקרא "USENET".

במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים. בתחילת שנות ה-90 נולד דפדפן האינטרנט הראשון בעולם והבסיס לרשת הגלובלית WWW שנוצרה על ידי טים ברנרס-לי. הוא הדפדפן הראשון שהשתמש בפרוטוקול ה-HTTP ולמעשה יצר את הרשת כפי שאנו מכירים אותה.

ב-1991 נוצר דפדפן ה"מוזאיק", על ידי מארק אנדריסן וצוות NCSA Mosaic שיצרו את הדפדפן הוויזואלי הראשון. כמעט כל דפדפן שנוצר מאז התבסס על המוזאיק. בעשורים הבאים האינטרנט הלך והשתלט על העולם ושינה אותו לחלוטין. מהפכת המידע בעיצומה.


על ההיסטוריה הקצרה והמדהימה של האינטרנט (עברית):

http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc


תרומתה של ארפאנט הביטחונית בדרך (מתורגם):

https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M


תולדות האינטרנט בפירוט:

http://youtu.be/9hIQjrMHTv4


התפתחות האינטרנט ודפדפני האינטרנט:

https://youtu.be/h8K49dD52WA


וחוות השרתים שמאחסנות את שרתי האינטרנט (עברית):

https://youtu.be/Sbl49N61fWY

דארקנט (darknet), בעברית "הרשת האפלה", היא רשת אינטרנט אנונימית הכוללת רשתות רבות שכאלה. בדארקנט אתרים שאינם מוכרים למנועי חיפוש רגילים ואין להם כתובות אינטרנט מוכרות. הם נגלים רק בשימוש ב-Tor, תוכנה מיוחדת עם מערכת אבטחה מוצפנת ביותר ובלתי ניתנת לפריצה. באמצעות "תור" יכולים גולשים רבים להגיע אל אתרים כאלו ולפעול ב"רשת האפלה".

רבים מגולשי הרשת האפילה, שרבים מכנים "הרשת העמוקה" (Deep Net), עושים זאת כדי לבצע פשעים, כמו סחר בסמים ונשק ואחרים, ליזום פעולות טרור ומעשים אסורים ולתקשר עם אחרים כמוהם, בפורומים של האקרים ופושעים דיגיטליים אחרים בדארקנט. מקומות אלה הם חממה לחילופי מידע ותכנוני פשעים קשים. כדי לשמור על הסודיות גם כשהם משלמים ומעבירים כספים זה לזה, הם מרבים להשתמש במטבע הוירטואלי ביטקוין. משמשים אותם אתרי מסחר בלתי-חוקי, כמו האתר "דרך המשי", שנסגר בידי המשטרה הפדרלית בארה"ב.

אך היתרונות של האנונימיות בדארקנט הביאו לכך שלצד פושעים וטרוריסטים משתמשים בה גם לוחמי חופש וזכויות אדם, שפועלים במדינות דיקטטוריות. בעזרתה הם יכולים לתכנן מהלכים ולהעביר מידע מבלי שהשלטון יוכל לתפוס אותם. כך למשל מאפשרת רשת הדארקנט להעביר מידע ממדינות טוטאליטריות בעולם על פשעי המשטרים כלפי האזרחים. את פשעי המשטר הסורי במלחמה בסוריה, חשפו לראשונה אזרחים סוריים באמצעות הדארקנט. באמצעותה גם מעבירים לוחמי חופש מסין מידע על דברים שאם היו חושפים באינטרנט הרגיל, הם היו נעצרים במדינתם מיד.


הנה הדארק נט (עברית):

http://youtu.be/NAl1QLd0FcM?t=1m33s


על הרשת האפלה:

http://youtu.be/67TAQmThA6E


הכירו את דפדפן הת'ור שמשמש את הגולשים בה:

https://youtu.be/fUjSVrh9UN4


עוד הסבר על הדארק-ווב, הרשת האפלה:

https://youtu.be/nNUEvFiZvV8


ומה שמעניין הוא שהדארק נט נכנסת למיינסטרים (מתורגם):

https://youtu.be/pzN4WGPC4kc?long=yes

האינטרנט (Internet) מסתמן כבר עתה כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז שחר האנושות ועד שנת 2003.

מהפכה המידע זו שבה אנו חיים מאופיינת במידע עצום שעומד לרשותנו. זוהי ממש התפוצצות מידע. היא כוללת אינסוף אתרי אינטרנט, מקורות מידע, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פודקסטים, בלוגים, רשתות חברתיות ונגישות אינסופית לכל מה שנחפש.

כמו המהפכה הקודמת הזו, גם "מהפכת המידע" משפיעה על הכלכלה, החברה והטכנולוגיה. בעידן שבו שולט המידע אין גבולות, אין משטרים ואין צבאות שיכולים לחסום את המידע מלהגיע גם אל אזרחי המדינות הסגורות והטוטליטריות ביותר. הידע הולך ומתפזר מבעלי הכוח אל האזרח הקטן. גם את מה שמנסים להסתיר, יש מי שחושפים במהירות ומגלים לציבור..

מהפכת המידע יצרה מצב שבו המידע נמצא בקצות אצבעותינו. מידע נגיש הופך למרכיב חשוב מאד בכל צד בחיינו והעובדה שהוא בהישג יד מפחיתה מכוחם של מי שהחזיקו בו בעבר ושחררו רק את מה שרצו שהציבור יידע.

האינטרנט משנה את הכלכלה בדרך בלתי נתפסת, מחליף אליטות מקצועיות, כלכליות ומדיניות, משנה את פני התקשורת בעולם כולו ומייצר מהפכות דוגמת "האביב הערבי" שממוטט משטרים בני עשרות שנים.

האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי, הוא הפך למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, הבידור, החדשות והידע של רוב העולם המודרני. החברים בעידן המידע מפוזרים בעולם כולו. מביתנו שבכפר הגלובאלי אנו פוגשים או יכולים לפגוש המוני חברים שיושבים אלפי קילומטרים מאיתנו.

בשנים שמאז המצאת הרשת הלכו כמויות המידע המופץ בעולם וגדלו באופן מהיר ומדהים. מאגרי המידע העצומים שנוצרו מאפשרים לגופים מדעיים ועסקיים לעשות בהם שימושים חכמים וליצור בעזרתם טכנולוגיות חדשות.

גם אנשים פרטיים נגישים למידע רב ומגוון ומנועי חיפוש חכמים וקלים לשימוש, מאפשרים לכל אחד למצוא כמעט מיידית כל מידע שנחוץ לו. כך יכול כל אדם ליצור בעצמו מידע, ידע וקידמה.

הדמוקרטיזציה בכוחו של הפרט שהקנתה רשת האינטרנט הביאה לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר ולזכות בהצלחה בעצמם.

כמו מהפכות קודמות בהתפתחות האנושות, גם מהפכת המידע יוצרת קפיצה למין האנושי, אל עבר עידן חדש ומסעיר.


הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):

http://youtu.be/21eFwbb48sE


מהי מהפכת המידע ומה היא לא?

https://youtu.be/afYovHZkKtw


שימו לב מה הרשת עשתה לעיתונות ולחדשות ברדיו ובטלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/1Fd150XNCR8


וסרט תיעודי על מהפכת המידע בהיסטוריה:

https://youtu.be/PXWDKB5cCOo?long=yes

חלל עמוק (Deep Space) הוא החלל הרחוק מכדור הארץ. זו אינה הגדרה מדויקת אלא יחסית והיא מוזכרת לרוב בהקשר ל"רשת חלל עמוק" (Deep Space Network), שם של רשת תקשורת.

רשת זו, המכונה בקיצור DSN, הינה רשת בינלאומית של אנטנות ומתקני תקשורת שבאמצעותם מתקשרים עם רכבי חלל בין-כוכביים ומבצעים תצפיות רדיו ורדאר לצורכי מחקר של מערכת השמש והיקום.


הנה ה-DSN - רשת החלל העמוק:

https://youtu.be/NGgzq8eXZOQ


כך מתקשרים בחלל העמוק:

https://youtu.be/dZRC6Tf2YEo


וסרט תיעודי על החלל העמוק:

https://youtu.be/ycM4NJYEniM?long=yes

דמיינו רשת צבאית של מחשבים, שאמורה למנוע מצב בו האויב, בהתקפה אחת בודדת, משמיד את הכוח הצבאי של המדינה.

התסריט הזה, של השמדת מרכז השילוח הגרעיני האמריקאי, הדאיג מאוד את נשיא ארצות הברית. במיוחד לאחר שברית המועצות שלחה לחלל את "ספוטניק", לוויין שהפגין את עליונותה של הטכנולוגיה הרוסית על האמריקאית, לפחות בתחום החלל.

אלה סוף שנות ה-50, בואכה שנות ה-60 של המאה העשרים, בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הנשיא אייזנהאואר המודאג מקציב הרבה כסף ונוסדת ה"סוכנות למחקר מתקדם" בארצות הברית, ששמה בראשי תיבות ARPA.

ראשית הפיתוח שלה יתמקד בדיוק בתסריט המפחיד ההוא. הרעיון היה להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים, שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור הגרעיני האמריקאי, תוכל רשת מחשבים לפעול בתקשורת מחשבים ולהפעיל מרכזי שיגור אחרים, על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".

או במילים פשוטות - בסוכנות ARPA מפתחים רשת שתחבר לראשונה בהיסטוריה בין רשתות מחשבים מקומיות, לרשת אחת שלמה, שתפעל על פני מאות ואלפי קילומטרים.

רשת המחשבים שמפתחים בארפה נקראת אז אַרפָּאנֵט (ARPANET), או ביישום הבטחוני המקורי שלה DARPA.

ה-D שנוסף ל-ARPA הוא מהמילה Defence, הגנה.

הרשת הזו הייתה מה שאפשר לצבא האמריקאי להיות בטוח שאם תותקף ארצות הברית בנשק גרעיני, בידי ברית המועצות או על ידי כל משוגע גרעיני אחר, היא תוכל להשמידו בחזרה...

על הדרך היא יכולה בקלות להיחשב לתחילתו של האינטרנט שאנו מכירים ומשתמשים בו כל כך הרבה היום.

כי זו הייתה רשת DARPA. אבל די מהר הבינו באמריקה שהרשת הזו והטכנולוגיה שלה, שאפשרה תקשורת בין מחשבים רחוקים, יכולים להיות מעולים לשימושים מחקריים, מדעיים ואקדמיים.

הרעיון היה שבאמצעות תקשורת כזו יוכלו אוניברסיטאות ומכוני מחקר להיעזר בכוח החישובי המדהים שעמד לרשות אוניברסיטאות מעטות ועשירות מאוד, כאלה שהחזיקו במחשבים שבאותה תקופה היו יקרים מאוד. הטלפון החכם שלכם, אגב, חזק לפחות פי מיליון מכל מחשב כזה, שעלה באותה תקופה כמו מחיר הקמת מפעל לייצור סמארטפונים בימינו. רק שתדעו כמה ברי מזל אתם.

מכל מקום, הרשת החדשה ARPANET, ששימשה קודם את הצבא, אפשרה מעכשיו לאוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים "עניים", להשתמש ביכולת החישוב של האוניברסיטאות העשירות עם מחשב.

וכך, בהשתלשלות היסטורית כמעט חסרת תקדים, הוביל איום צבאי וצורך בטחוני להגנה מפני האויב, לאחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות בהיסטוריה ולשינוי מוחלט של האנושות, חצי מאה לאחר מכן.


מספר אחד המפתחים של ארפאנט (מתורגם):

https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M


תולדות דארפה, ארפאנט והאינטרנט:

https://youtu.be/BQFprTs2Gso


כך התפתח מארפאנט האינטרנט כולו:

http://youtu.be/9hIQjrMHTv4


והסיפור המלא של ארפא, דארפה והאינטרנט:

https://youtu.be/nsdFNTeGqIg?long=yes

רשת סטארלינק (Starlink network), או בקיצור סטארלינק (Starlink), היא רשת אינטרנט לוויינית עולמית המיועדת להפצת האינטרנט במקומות חסרי חיבור לרשת.

מופעל על ידי חברת SpaceX של אילון מאסק, המיזם נועד לספק אינטרנט מהיר, יציב ובעל זמן שיהוי (Latency) נמוך במיוחד לאזורים נידחים או כפריים, שאין בהם תשתית אינטרנט מסורתית כמו סיבים אופטיים או כבלים.

כדי לספק את האינטרנט סטארלינק משתמשת באלפי לוויינים קטנים, שהולכים ומוצבים בחלל על ידי חברת SpaceX של מאסק. הלוויינים נעים במסלול לווייני נמוך (LEO), בגובה של כ-550 ק"מ מעל פני הקרקע.

מהצד השני, רוכשים מנויי הרשת אנטנת מקלט ייעודית, מעין צלחת לוויין המחוברת אל הלוויינים, קולטת ומשדרת אליהם והיא עצמה מחוברת למודם ולמכשירים האישיים של כל מנוי.

נכון לשנת 2025, פרסה חברת האינטרנט הלווייני של אילון מאסק מעל 7,000 לוויינים במסלול, המשרתים מנויים בכ-40 מדינות, כשכוונת החברה לטווח ארוך היא להציב עד 42,000 לוויינים במסלול.

סטארלינק מספקת מהירויות הורדה ממוצעות של 50–200 מגה לשנייה ומהירויות העלאה של 10–40 מגה לשנייה. רוב הכיסוי מיועד לאוכלוסיות שאין להן חיבור קווי איכותי, עם שהות (Ping) ממוצעת של כעשירית מזו של לוויינים רגילים. השירות אף משתפר, ככל שמורחב הרכב הלוויינים בחלל.

המערכת מהווה חלופה משמעותית עבור יישובים נטולי אינטרנט קווי, מה שמציב אותה ככלי עיקרי לחיבור אוכלוסיות כפריות, נידחות ואף לאזורים שבהם תשתיות נפלו עקב אסון או סכסוך צבאי.

בנוסף לסקטור האזרחי והעסקי, שירותי סטארלינק פועלים במקומות שונים, במקרי חירום ולטובת ארגונים ממשלתיים וצבאיים.

מדהים ואף משעשע לגלות שמשתמשי "סטארלינק" במקומות קרים נהנים לא פעם מהיכולת של צלחת הקליטה "להמיס שלג" באמצעות מנגנון חימום אקטיבי, המבטיח שגם בימים מושלגים האינטרנט לא יפסיק לעבוד.

כלומר, כמו ביוזמות אחרות של אילון מאסק, גם רשת סטארלינק מייצגת פריצת דרך טכנולוגית, במקרה זה בזמינות אינטרנט לעולם כולו, עם נתונים טכניים מרשימים בדרך כלל, גם אם לעיתים תוך תנודות הנשענות על עומס הרשת, זמינות הלוויינים ואילוצי רגולציה במקומות השונים.


הנה רשת הלוויינים של סטארלינק החגים סביב כדור הארץ (עברית):

https://youtu.be/1pQm9NjQi0A


"רכבת הלוויינים" המהירה של לווייני סטארלינק שנראית מאירופה:

https://youtu.be/pgysWWwESfU


התקנת מערכת ביתית של Starlink:

https://youtu.be/HPjKKZSD6rE


עדויות משתמש:

https://youtu.be/EjQ_oaiV1fE


כך פועלת רשת הלוויינים של סטארלינק:

https://youtu.be/qs2QcycggWU?long=yes


על הסיבות שמאסק רוצה אינטרנט בחלל:

https://youtu.be/Q089i8RQPB0?long=yes


וכך סטארלינק פועלת:

https://youtu.be/su9MtcYkzgw?long=yes

האם צפיתם לאחרונה בסרטוני יוטיוב? - סביר שראיתם אותם כמעט ללא הפסקות או המתנה לטעינה, נכון? - כדאי לדעת שהסרטונים שלכם לא הועברו מהשרתים המרכזיים שבארצות הברית, אלא מתורכיה הקרובה לישראל מאד, או אפילו ממרכז שרתים חדש בישראל.

זה לא תמיד היה כך. בעבר היו סרטוני הוידאו הללו נטענים באיטיות ומדי פעם היה הסרט עוצר במהלכו והיינו ממתינים לטעינה של ההמשך שלו מהרשת. די מרגיז...

מה שמאפשר את הרצף הזה של הסרטונים מיוטיוב, או טעינה ופעולה מהירה של אתרים בינלאומיים כמו פייסבוק, גוגל וכדומה, הן רשתות CDN, קיצור של Content Delivery Network, או בעברית "רשת הפצת תוכן".

רשת CDN היא שירות המאפשר גישה לתוכן של אתר אינטרנט, המשוכפל באופן אוטומטי על גבי שרתים רבים המפוזרים ברחבי העולם. גולשי האינטרנט של האתר המאוחסן ברשת כזו נהנים מתוכן האתר המוצג להם משרת, כלומר מחשב שמאחסן תוכן, שנמצא קרוב אליהם. לכן האתר ותכניו הכבדים, כמו וידאו, תמונות וגרפיקה, פועלים מהר יותר, ללא הפסקות או השהיות וביעילות רבה יותר.

על פי השיטה, מועתקים כל הזמן האתר, או חלק מהתכנים הכבדים שבו, אל שרתים המפוזרים ברחבי העולם. על כל אחד מהם נוצר עותק מקוון הנקרא מטמון (Cache). כשגולש צופה בוידאו או רוצה לשחק במשחק מחשב מקוון, מורה מערכת ה-CDN לשרת שקרוב אליו גיאוגרפית להזרים את התוכן משם. התוכן מוזרם אוטומטית מהשרת הקרוב אל הגולש. כך הופכים זמני הגישה והטעינה של אתר כזה למהירים מאד.

ממש כמו שהוספת כבישים מפחיתה "פקקי תנועה" בכביש הראשי, מורידה הוספת שרתים קרובים את עומס הגולשים על השרת הראשי ומאיצה את הזרימה של הנתונים באינטרנט.


כך פועלת רשת CDN ברשת האינטרנט:

https://youtu.be/841kyd_mfH0


כך אמזון משווקת את רשת ה-CDN שלה:

https://youtu.be/AT-nHW3_SVI


הסבר בעל פה על רשתות CDN:

http://youtu.be/nle1q0qSYmA


יש יתרונות רבים לרשת CDN כזו:

http://youtu.be/7cgSVAaLYec


ורשת ה-CDN אמורה להיות זולה ויעילה יותר ממרכזי נתונים שיוקמו לבד:

http://youtu.be/tNGTOenxDp8

רבים מכירים את הקבצים הנקראים "טורנטים" כקבצי מחשב המשותפים באינטרנט ברשתות תקשורת שיתופיות. לא כולם יודעים שהטורנטים הם חלק משיטה מהפכנית לשיתוף. קבצים, שנקראת "ביטורנט" (BitTorrent).

"ביטורנט" הוא שמו של פרוטוקול קצה לקצה, שנכתב עבור תוכנות שיתוף קבצים ומטרתו לאפשר למשתמשי מחשב רבים להוריד קובץ בלי להאט את קצב ההורדה של אנשים אחרים.

יכולת זו מתאפשרת על ידי כך שכל מי שמוריד קובץ מהאינטרנט, משתף עם אחרים, בעודו מוריד, את החלקים שכבר ירדו למחשבו.

כך, במקום שכולם יורידו את הקובץ ממקטר אחד, משרת יחיד, שרוחב הפס שלו הוא מוגבל תמיד, מסייעים המשתמשים המורידים, על ידי כך שהם תורמים את רוחב הפס שלהם בחזרה למורידים האחרים, לשאר המשתמשים בביטורנט. כך תורמים ומאפשרים הטורנטים להאצת שיתוף הקבצים ברשת ולייעול משמעותי שלה.

התוכנה הראשונה של "ביטורנט" נכתבה על ידי בראם כהן, בשפת התכנות פייתון. העלה את הקוד הפתוח של התוכנה לאינטרנט ומאז התפתחו מספר גרסאות ביטורנט שונות המתבססות על הקוד של כהן.


#איך פועל הביטורנט?
ההורדה בביטורנט מתבצעת באמצעות "טורנטים" (Torrent). אלו קבצים שמכילים את המידע הנחוץ להורדת כל קןבץ בביטורנט, או מספר קבצים הקשורים ביניהם.

המשתמשים שמורידים או משתפים קבצים נקראים "עמיתים" (Peers). כל אחד מהם יכול למלא אחד משני תפקידים:

"זורע" (Seeder) - הוא עמית שהוריד את כל קבצים הטורנט, וממנו יונקים עמיתים אחרים.

"יונק" (Leecher) הוא עמית שמוריד את הטורנט במלואו, ועדיין לא סיים להוריד. הגדולה של הביטורנט היא שבזמן שהוא מוריד את החלקים שחסרים לו, עמיתים אחרים "יונקים" ממנו את החלקים של הטורנט, שהוא כבר הוריד. בכך הקובץ. זמין במהירות רבה יותר וממגוון מקורות ומחשבים גדול יותר ברשת.

את הפיקוח על ההורדה ואת האחריות לניהול התעבורה ברשת, מבצע שרת מחשב שנקרא "עוקב" (Tracker). למעשה, ה"עוקב", שמפקח בכל רגע נתון על הפעילות של העמיתים השונים, במיליוני ההורדות המתבצעות במקביל, הוא המאפשר ל"ביטורנט" להפיץ בין משתמשי האינטרנט מיליוני קבצים גדולים, כמו סרטים באיכות גבוהה או משחקי מחשב כבדים, במהירות גבוהה ועדיין ללא צורך בשרתים חזקים.


כך פועל הביטורנט - הסבר מילולי קצר:

https://youtu.be/OFswNCU5CKA


תולדות הביטורנט:

https://youtu.be/6PWUCFmOQwQ


הקשר בין P2P לזכויות יוצרים:

https://youtu.be/y306vJ-TAAo


והיא אמורה להיות זולה ויעילה יותר ממרכזי נתונים שיוקמו לבד:

http://youtu.be/tNGTOenxDp8

גרף בועות (Bubble Chart) דומה לגרף פיזור בכך שהוא מציג נקודות במערכת צירים עבור שני משתנים, אך מוסיף את גודל הנקודה כמידע נוסף. למעשה, כל "בועה" בגרף היא נקודה שהשטח שלה (או הרדיוס שלה) משקפת משתנה שלישי.

כך ניתן לדוגמה לבנות גרף בועות שבו כל בועה היא מדינה בעולם: מיקום אופקי מייצג בו את התוצר לנפש במדינה, מיקום אנכי מייצג את תוחלת החיים וגודל הבועה מייצג את גודל האוכלוסייה. כך נראה בבת אחת את הקשר בין עושר לאריכות חיים וגם אילו מדינות הן גדולות באוכלוסייה - מדינות עם הרבה תושבים יהיו בועות גדולות ומדינות קטנות יהיו בועות קטנות.

כלומר, באמצעות גרף כזה אפשר להעביר בהצגה דו-ממדית שלושה ממדי מידע: מיקום אופקי (X), מיקום אנכי (Y) וגודל (Z) שניתן לראות באמצעות גודל הבועה.

ואגב, לפעמים משתמשים גם בצבע הבועות כדי לשקף משתנה רביעי, אבל לרוב שני צירים וגודל נותנים כבר תמונה עשירה.


#יתרונות
גרף בועות מאפשר להציג יותר מידע באותה תמונה. הוא מצטיין בהמחשת מערכות נתונים מורכבות שבהן שני משתנים לא מספרים את כל הסיפור. הבועות מוסיפות ממד חדש, אך מבלי לעבור לגרף תלת-ממדי שהוא שקשה יותר לקריאה.

היתרון הוא שניתן לזהות דפוסים שאולי היו נסתרים אם היו מציגים כל פעם רק שני משתנים. אפשר לראות שלושה משתנים קשורים. במקרה המדינות, למשל, ייתכן שנגלה שמדינות עם תוצר גבוה ותוחלת חיים גבוהה הן גם בעלות אוכלוסייה בינונית, ואילו מדינות עם אוכלוסייה עצומה הן לאו דווקא הכי עשירות.


#התאמה
גרף בועות מתאים במיוחד למצבים שבהם יש שלושה משתנים כמותיים לכל פריט ונרצה לבדוק את היחסים ביניהם. הרבה פעמים משתמשים בזה בכלכלה וחברה - למשל להצגת נתוני המדינות כפי שתואר (עושר, בריאות, גודל אוכלוסייה) או להשוואת ביצועי חברות עסקיות (ציר אחד יכול להיות רווח, ציר שני צמיחה וגודל הבועה הוא שווי השוק של החברה).

גם בשיווק אפשר להשתמש בגרף עם בועות. למשל, כשכל בועה היא מוצר. עם ציר X למחיר, ציר Y לשביעות רצון לקוחות וגודל הבועה עבור כמות המכירות. כך ניתן להבין היכן ממוקמים המוצרים בשוק ביחס לשביעות הרצון מהם מול מחירם.


#דוגמאות
בדוגמה אמיתית הוצג על-ידי הנס רוסלינג (Hans Rosling) גרף בועות מפורסם ובו הוא תיאר את התפתחות מדינות העולם. באותו גרף ראו על גבי הגרף בועה לכל מדינה. הציר האופקי היה ההכנסה, הציר האנכי תוחלת החיים, בעוד שגודל הבועה ייצג את גודל האוכלוסייה. כך ניתן היה לראות בקלות את הודו וסין עם אוכלוסיותיהם העצומות, כבועות גדולות ועולות בציר ההכנסה לאורך השנים.

דוגמה יומיומית יותר היא של חנות מקוונת שיכולה לנתח את מוצריה בעזרת גרף בועות. כל בועה מייצגת עבורה מוצר. המיקום האופקי בגרף מייצג את מחירו והמיקום האנכי את דירוג הלקוחות (בכוכבים למשל), בעוד גודל הבועה מייצג את כמות המכירות של אותו מוצר. מבט כזה יכול לגלות שאין קשר בין המחיר לדירוג, אבל כן רואים שמוצרים עם דירוג גבוה נמכרים יותר. זה ייראה בבירור כשבועות גדולות מרוכזות באזורי הדירוג הגבוה בגרף.


הנה הסבר של גרף הבועות:

https://youtu.be/iv0CT5H0yug


עשו ואל תעשו בגרף בועות:

https://youtu.be/Fygi3mQY0Ag


ודוגמאות לגרף בועות בתוכנת Excel:

https://youtu.be/Q1uiytD86OQ

העכביש (Spider) לא מסתבך בקורים שלו . האמת היא שהוא מיומן מאד בהליכה בין הקורים והטיפות הדביקות שעליהם, אותן טיפות שנועדו ללכוד חרקים, אבל אותו לא לוכדות.

חוקרים שונים כותבים שהעכביש מוגן מהקורים הללו מכיוון שהרגליים שלו שמנוניות. שמנוניות הרגליים מבטיחה שרגליהם של העכבישים יחליקו על הקורים שברשת ולעולם לא יתפסו בה וילכדו בה עצמם.

אבל יש חוקרים שמסבירים שלא אותרה כזו שמנוניות על רגלי העכבישים. מה שהם כן מצאו היא ציפורן שלישית, בקצה פיסת הרגל של העכבישים בוני הרשתות. זו ניצבת אל מול מערך זיפים יעודיים שמאפשרים אחיזה מדויקת בקורים הבודדים ותנועה מהירה של העכביש, על רשת הקורים שטווה בעצמו. כנראה שהיא ההסבר לכך שהעכביש לא נלכד בקוריו.

כך או כך, מתנהלים ויכוחים על ההסבר המדויק לעניין והמחקר מראה גם שכשניקו להם את שיער הרגליים, העכבישים דווקא כן הסתבכו בקורים יותר, מה שאולי כן מחזק את עניין השמנוניות.


הנה העכביש, כשהוא טווה את קוריו בזהירות ובשקדנות:

http://youtu.be/4Y9K1H6Yn6o


הסברי השומניות, שיער הרגליים והציפורן השלישית של העכביש שמונעים הסתבכות בקוריו:

https://youtu.be/r60Te2Z-Ww4


וחוקר המסביר בצורה קצת יותר מדעית את המורכבות של העניין:

https://youtu.be/Lb3B9Kl7ELA

מפת חום (Heatmap) מציגה טבלה של ערכים בשני ממדים כאשר הערכים מיוצגים כצבעים.

כלומר, יש לנו ציר אופקי וציר אנכי (למשל, ימים ושעות, או פריטים שונים מול תכונות שונות), ובנקודת המפגש של כל שני פרמטרים יש ערך מספרי שמיוצג על ידי צבע.

במפת חום לרוב משתמשים בסקאלה צבעונית. למשל, מכחול דרך צהוב עד אדום, כדי לציין מערך ערכים נמוכים עד גבוהים.

היתרון הוא שבמבט אחד ניתן לאתר דפוסים: אזורים חמים (בצבע בולט כמו אדום) לעומת קרים (כחול או צבע כהה) שמראים איפה הערכים גבוהים או נמוכים במיוחד.

לדוגמה, דמיינו heatmap שבו ניתן לראות את עומס המבקרים בחנות לאורך הימים והשעות. כל שורה מייצגת יום בשבוע וכל עמודה שעה ביום. בעוד הצבע הלבן-צהוב מצביע על שעות שיא עם הרבה לקוחות (צהרי היום ובערב), השחור-אדמדם מצביע על שעות שקטות (למשל באמצע הלילה או מוקדם בבוקר).

כך ניתן לראות במבט מהיר שבסופי שבוע (שבת-ראשון) בצהריים יש צבע בהיר מאוד, כלומר החנות עמוסה אז במיוחד.


#יתרונות
מפת חום מצטיינת ביכולת להראות הרבה מידע בתמונה אחת באופן אינטואיטיבי. היא טובה בזיהוי תבניות, כי העין שלנו מיד נמשכת לאזורים בולטים בצבעם. למשל, אם נשתמש במפת חום להצגת ציוני תלמידים במקצועות שונים (שורות תלמידים, עמודות מקצועות, וצבע = ציון), נוכל מיד להבחין באילו מקצועות כיתה שלמה חזקה (מה שייראה בצורת עמודה בולטת בצבע מסוים) או האם תלמיד ספציפי בולט לרעה או לטובה (שורה מסוימת עם צבעים קיצוניים).


#התאמה
מפת החום מתאימה במיוחד עבור נתונים בעלי שני ממדים של קטגוריות או רצף, כשעבור כל צירוף שלהם יש ערך מספרי.

זה יכול להיות זמנים מול מקומות (כמו בדוגמת החנות: לכל יום ושעה יש מספר של לקוחות), או אנשים מול תכונות (למשל, טבלת תלמידים וציוניהם בכמה מקצועות), או אפילו מטריצה של מתאם בין משתנים (כשרוצים לראות אילו משתנים קשורים, עם ערכים גבוהים בצבע בולט).

מפת חום שימושית גם למדעני נתונים בתחומים כמו ביולוגיה ובינה מלאכותית, כדי להציג מטריצות גדולות בצורה שקל לקלוט (כמו "DNA Microarray" בביולוגיה, שמציג ביטויי גנים שונים כדוגמאות צבע).


#דוגמאות
דוגמה מהחיים: רשת חברתית יכולה להציג למנהלי הקהילה מפה צבעונית של פעילות המשתמשים לפי שעה ויום: למשל, הצבעים יראו שבשעות הערב של סוף השבוע הפעילות באתר בשיאה (צבע חם מאוד) ואילו בשעות בוקר של אמצע השבוע הפעילות נמוכה (צבע קר).

דוגמה נוספת: אפליקציית תחבורה ציבורית עשויה להראות Heatmap של עומס נוסעים בתחנות שונות לאורך היום. כך ניתן לראות באילו תחנות ושעות יש עומס גדול (אדום), מה שעוזר בהקצאת משאבים כמו אוטובוסים נוספים בזמן הנכון.


מהי מפת חום?

https://youtu.be/Q3XFj3zJBuE


מפת חום בגוגל Sheet:

https://youtu.be/RuvbI3QcsFo


ליצור מפת חום בתוכנת אקסל:

https://youtu.be/4Ftu8ay4UKc


הרצאונת על מהי מפת חום ואיך להשתמש בה:

https://youtu.be/stgf2CfiXr4


ומפת חום מורכבת במיוחד:

https://youtu.be/NFbiSX6PYXo